צו החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (החלת החוק בבתי הדין השרעיים), תשפ"ב -2022
החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ה-2014 (להלן: "החוק") נחקק בתחילה כהוראת קבע לתקופה של שלוש שנים ונכנס לתוקף ביום 17 ביולי 2016. לאור הצלחתו, ביום 7 בספטמבר 2020 חוקק החוק כהוראת קבע.
החוק נועד לחול בהדרגה על כל הערכאות השיפוטיות הדנות בסכסוכי משפחה, בתי-המשפט לענייני משפחה ובתי-הדין הדתיים השונים. עם חקיקתו הוחל החוק בתחילה על בתי המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הרבניים.
בחוק נקבע שלגבי בית דין דתי שלא הוקמה לידו יחידת סיוע עד מועד פרסומו של החוק, יחולו הוראות החוק במועד שיקבע שר המשפטים בצו בהתייעצות עם ראש בית הדין הדתי הנוגע בדבר, לאחר שהוקמה לידו יחידת סיוע או אם חלות לגביו הוראות סעיף 8(ג) לחוק יחידות הסיוע.
לאור העובדה שבעת חקיקת החוק טרם הוקמו יחידות סיוע ליד כלל בתי הדין השרעיים, לא הוחל החוק בתחילה על בתי הדין השרעיים.
כעת, לאחר מאמצים רבים של כלל השותפים לחוק - יחידות הסיוע שליד ביהמ"ש במשרד הרווחה, הנהלת בתי הדין השרעיים, מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים והנהלות משרדי הרווחה והמשפטים – בשלה העת להעניק אף לציבור המוסלמי במדינת ישראל את האפשרות ליהנות מיתרונות החוק ומההזדמנות ליישב את הסכסוך בהסכמה במגוון כלים. לאחרונה, הוקצו התקציבים הנדרשים, הושלמה מלאכת הקמת יחידות הסיוע שליד בתי הדין השרעיים והסתיימו הליכי איוש התקנים והכשרת העובדים לשם להפעלת יחידות הסיוע שליד בתי הדין השרעיים באופן מלא המאפשר את החלת החוק תוך זמן קצר.
החלת החוק בבתי הדין השרעיים תוביל, כך אנו מקווים, לירידה בעצימות הסכסוכים המשפחתיים במגזר הערבי וכתוצאה מכך אף להפחתת תופעת האלימות במגזר הערבי באופן כללי.
טיוטת צו מטעם משרד המשפטים:
|
|
|
בתוקף סמכותי לפי סעיף 7 לחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, תשע"ה- 2014 לאחר התייעצות עם ראש בית הדין השרעי, אני מצווה לאמור: |
|
|
|
|
|
|
1. |
החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, תשע"ה- 2014, יחול בבתי הדין השרעיים החל מיום 30 בנובמבר 2022, ו' כסלו תשפ"ג. |
___ ב________ התש_____ __________________(חתימה)
(___ ב________ ____20) גדעון סער שר המשפטים
(חמ _____-3)
דברי הסבר
החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ה-2014 (להלן: "החוק") נחקק בתחילה כהוראת קבע לתקופה של שלוש שנים ונכנס לתוקף ביום 17 ביולי 2016. לאור הצלחתו, ביום 7 בספטמבר 2020 חוקק החוק כהוראת קבע.
בהתאם לסעיף 1 לחוק- הוא נועד "לסייע לבני זוג ולהורים וילדיהם, ליישב סכסוך משפחתי ביניהם בהסכמה ובדרכי שלום, ולצמצם את הצורך בקיום התדיינות משפטית, מתוך התחשבות במכלול ההיבטים הנוגעים לסכסוך ובטובתם של כל ילדה וילד".
המאפיין את הסכסוך המשפטי הוא העובדה שקדם לו סכסוך אישי ורגשי המשפיע באופן ממשי על ההליך המשפטי ומושפע ממנו בחזרה. הצדדים לסכסוך יצטרכו להמשיך ולקיים מערכת קשרים ביניהם גם לאחר סיום ההליך המשפטי, אם כבני משפחה הגרים יחד, ואם, במקרה של פרידה, כשותפים לגידולם ולדאגה לרווחתם הפיזית והנפשית של ילדים. קיומה של התדיינות משפטית בסכסוך משפחתי, הכוללת הגשת כתבי תביעה בהם מטיחים הצדדים האשמות זה כנגד זה, הבאת עדים, וקיום חקירות וחקירות נגדיות בין כותלי הערכאות השיפוטיות יוצרת מחסומים ומכשולים חדשים בקשרי המשפחה, מקצינה את עמדות הצדדים ובכך מקשה על האפשרות ליישובו של הסכסוך האישי - רגשי.
הניסיון המוכח במדינות רבות ברחבי העולם, ובכלל זה בישראל מאז חקיקתו, מראה, כי הנהגת השימוש במנגנון של יישוב סכסוכים בהסכמה (alternative dispute resolution - ADR) לפני הגשת התביעה, מצמצמת את הצורך בהתדיינות בבית המשפט ומאפשרת לצדדים לממש באופן הדדי את הרצונות והאינטרסים שלהם בנושאים שבתובענה לשביעות רצונם באמצעות גישור, ייעוץ גירושין בשיתוף פעולה או מנגנון אחר ליישוב סכסוך.
בהתאם לעקרונות האמורים, החוק קובע כי על צדדים המבקשים להגיש תובענה בעניין של סכסוך משפחתי לבית משפט לענייני משפחה או לבית דין דתי להקדים ולהגיש תחילה בקשה ליישוב סכסוך ולא כתב תביעה מפורט. לאחר הגשת הבקשה מוזמנים הצדדים לפגישת מידע, היכרות ותיאום ביחידת הסיוע (להלן – פגישת מהו"ת) בה הם מקבלים מידע על ההשלכות המשפטיות, הרגשיות החברתיות והכלכליות של הגירושין על הצדדים וילדיהם, מידע על הדרכים שיש בהן כדי לסייע להם בניסיון ליישב את הסכסוך ביניהם בהסכמה, בתוך יחידות הסיוע, בקהילה ובמגזר הפרטי, אם באמצעות גישור, גירושין בשיתוף פעולה או כל דרך אחרת. בנוסף, עובדי יחידת הסיוע עורכים הכרות עם הצדדים ועם צרכיהם, ולבסוף נעשה ניסיון לעריכת הסדרים שיאפשרו ניסיון ליישוב הסכסוך בהסכמה.
פגישות אלו נערכות בתוך "תקופת עיכוב הליכים" בת כ-60 ימים, שבה הצדדים מנועים מלהגיש תובענות לערכאות שיפוטיות בעניין הסכסוך שביניהם, למעט בעניין בקשות דחופות מסוימות וסעדים זמניים לשמירת מצב קיים שהוגדרו בתקנות[1]. בתום תקופת עיכוב ההליכים, במידה שהצדדים מחליטים שאינם יכולים לפתור את הסכסוך בדרכי שלום, הם רשאים להגיש תובענות, בהתאם להוראות שנקבעו בחוק, תוך מתן זכות קדימה לצד שהגיש את הבקשה ליישוב סכסוך להגיש תובענה.
מאז חקיקת החוק נאסף מידע רב בנוגע ליישומו והצלחתו ונמצא כי אכן החוק מצליח לממש את מטרותיו ומביא לירידה משמעותית בהיקף התובענות בענייני משפחה המוגשות לבית המשפט לענייני משפחה ולבתי הדין הדתיים ויש לו השפעות חיוביות על הסכסוכים המשפחתיים ופתירתם[2].
החוק נועד לחול בהדרגה על כל הערכאות השיפוטיות הדנות בסכסוכי משפחה, בתי-המשפט לענייני משפחה ובתי-הדין הדתיים השונים. עם חקיקתו הוחל החוק בתחילה על בתי המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הרבניים.
בחוק נקבע שלגבי בית דין דתי שלא הוקמה לידו יחידת סיוע עד מועד פרסומו של החוק, יחולו הוראות החוק במועד שיקבע שר המשפטים בצו בהתייעצות עם ראש בית הדין הדתי הנוגע בדבר, לאחר שהוקמה לידו יחידת סיוע או אם חלות לגביו הוראות סעיף 8(ג) לחוק יחידות הסיוע.
לאור העובדה שבעת חקיקת החוק טרם הוקמו יחידות סיוע ליד כלל בתי הדין השרעיים, לא הוחל החוק בתחילה על בתי הדין השרעיים.
כעת, לאחר מאמצים רבים של כלל השותפים לחוק - יחידות הסיוע שליד ביהמ"ש במשרד הרווחה, הנהלת בתי הדין השרעיים, מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים והנהלות משרדי המשפטים והרווחה – בשלה העת להעניק אף לציבור המוסלמי במדינת ישראל את האפשרות ליהנות מיתרונות החוק ומההזדמנות ליישב את הסכסוך בהסכמה במגוון כלים. לאחרונה, הוקצו התקציבים הנדרשים, הושלמה מלאכת הקמת יחידות הסיוע שליד בתי הדין השרעיים והסתיימו הליכי איוש התקנים והכשרת העובדים לשם להפעלת יחידות הסיוע שליד בתי הדין השרעיים באופן מלא המאפשר את החלת החוק תוך זמן קצר.
החלת החוק בבתי הדין השרעיים תוביל, כך אנו מקווים, לירידה בעצימות הסכסוכים המשפחתיים במגזר הערבי וכתוצאה מכך אף להפחתת תופעת האלימות במגזר הערבי באופן כללי.