1. 2. 3. 2הודעה על מתן היתר כללי להעבדה בשמירה במנוחה השבועית ובשעות נוספות 1אני מודיעה בזה כי בתוקף סמכותי לפי סעיף 12 לחוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א—1951 ((להלן — החוק) ובהתאם להחלטת ועדת השרים כאמור באותו סעיף ובתוקף סמכותי לפי הסעיפים 11 ו-14 לחוק, נתתי היתר כללי, לפיו: א. עובד בשמירה מותר להעבידו במנוחה השבועית, ובלבד שבמקום שעות המנוחה השבועית שבהן עבד יתן לו המעביד, לכל המאוחר תוך ארבעה שבועות, שעות מנוחה שמספרן כמספר השעות בהן עבד כאמור (להלן — מנוחת פיצוי). ב. מנוחת הפיצוי תכלול, ככל האפשר, ולפחות אחת לארבעה שבועות, את היום שבו חלה המנוחה השבועית הרגילה של העובד. ג. מנוחת הפיצוי תהיה רצופה, אך אם מגיעה מנוחת פיצוי של יותר מעשרים וחמש שעות, אפשר לחלקה לפרקים ובלבד שכל פרק ממנה לא יפחת מעשרים וחמש שעות או מיתרת מנוחת הפיצוי המגיעה. עובד בשמירה שחלות עליו תקנות שעות עבודה בשמירה, תשי"א-1951 ((להלן — התקנות) מותר להעבידו שתי שעות נוספות בכל יום מימי השבוע ושלוש שעות נוספות ביום שלפני המנוחה השבועית וביום שלפני חג כאמור בסעיף 2(ב) לחוק וחמש עשרה שעות נוספות לשבוע. עובד בשמירה שאין התקנות חלות עליו — מוהר להעבידו ארבע שעות נוספות בכל יום מימי השבוע וחמש שעות נוספות ביום שלפני המנוחה השבועית וביום שלפני חג כאמור בסעיף 2(ב) לחוק ושלושים ושבע שעות נוספות לשבוע, ובלבד שהשעות הנוספות לא יעלו על שבעים וארבע בארבעה שבועות רצופים. כ"ב באלול תשי"א (23 בספטמבר 1951) גולדה מאירסון שרת העבודה |