טיוטת צו

 

א. שם הצו המוצע

צו תקשורת (בזק ושידורים) (קביעת שירות חיוני שנותנת "בזק", החברה הישראלית לתקשורת בע"מ) (תיקון), תשפ"ב- 2022

 

 

ב. מטרת הצו המוצע והצורך בו

סעיף 4ד(א)(1) לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982 ("חוק התקשורת") קובע כי ראש הממשלה ושר התקשורת רשאים באישור הממשלה לקבוע בצו כי שירות בזק הוא שירות חיוני.

מכוח סעיף זה הותקן צו התקשורת (בזק ושידורים) (קביעת שירות חיוני שנותנת "בזק" החברה הישראלית לתקשורת בע"מ), התשנ"ז-1997 ("הצו" או "צו התקשורת"). צו התקשורת קובע, בין היתר, הוראות שונות בנוגע לשליטה ב"בזק" החברה הישראלית לתקשורת בע"מ ("בזק" או "החברה") ולהחזקה באמצעי שליטה בבזק והעברתם לאחר. בעלת השליטה בבזק ובעקיפין בחברת די .בי. אס. שרותי לווין (1998) בע"מ, בי קומיוניקישנס בע"מ, פנתה למשרד התקשורת בבקשה, בין היתר, לתקן את צו התקשורת באופן שיאפשר לה בעתיד למכור את  החזקותיה בבזק באופן הדרגתי לציבור, כך שבסופו של התהליך לא תהיה עוד בעלת שליטה בבזק ("הבקשה").  בהמשך לכך, מוצע, בן היתר, לתקן את צו התקשורת באופן שיאפשר לבעל שליטה, בכפוף לקבלת אישור ראש הממשלה ושר התקשורת לאחר שהתייעצו עם שר הביטחון, להעביר אמצעי שליטה לאחר אם כתוצאה מההעברה יחדל להיות בעל שליטה.

נציין כי תיקון זה עולה בקנה אחד עם צווים עדכניים להגנה על אינטרסים חיוניים של המדינה שהותקנו לפי פרק ח'2 לחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975.

בנוסף, מוצע לתקן את סעיף 4 לצו התקשורת, הקובע כי השליטה בחברה תהיה בידי מי שקיבל אישור לשליטה ואשר הוא אזרח ישראל ותושב בה אם הוא יחיד, ואם הוא תאגיד - הוא חברה שהתאגדה בישראל לפי חוק החברות אשר מרכז עסקיה בישראל ואשר גורם ישראלי מחזיק, במישרין, בשיעור מסוים מאמצעי השליטה שבה כמפורט בפסקאות משנה (א) או (ב) לאותו סעיף, בדומה לתיקון שפורסם בשנת 2020 להתייחסויות הציבור^[1] אשר התקנתו לא הושלמה.

התיקון מוצע בהמשך לבחינה של הצורך המקצועי העומד בבסיס דרישות הישראליות, בה נמצא כי ניתן, במקרים מתאימים, לקבוע הוראות חליפיות לדרישת הישראליות, אשר יושתו על החברה באמצעות הוראות לפי סעיף 13 לחוק התקשורת ובהליך הקבוע בו.  

נציין כי תיקונים דומים נערכו בשנת 2020 ברישיונות הרט"ן, בתקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים לקבלת רישיון כללי אחוד), התש"ע-2010 ובתקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים לקבלת רישיון כללי למתן שרותי בזק פנים ארציים נייחים), התש"ס-2000. 

 כמו כן, ביום 12 ביולי 2022 נכנס לתוקפו חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע"ט -2019 ("חוק המידע הפלילי"), אשר החליף את חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א-1981 ("חוק המרשם הפלילי"). בהתאם לכך, מבוקש לתקן את צו התקשורת ולהתאימו לחוק המידע הפלילי.   

 

ג. להלן נוסח טיוטת הצו המוצע:

 

טיוטת צו מטעם משרד התקשורת:

טיוטת צו תקשורת (בזק ושידורים) (קביעת שירות חיוני שנותנת "בזק", החברה הישראלית לתקשורת בע"מ) (תיקון מס' ...), תשפ"ב-2022

 

 

___ ב________ התש_______ (___ ב________ ____20)

[תאריך עברי] ([תאריך לועזי])

(חמ _____-3)

 

 

 

__________________[חתימה]      __________________[חתימה]

[שם מלא של המתקין]               [שם מלא של המתקין]

ראש הממשלה        שר התקשורת

 

דברי הסבר

כללי

סעיף 4ד(א)(1) לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982 ("חוק התקשורת") קובע כי ראש הממשלה ושר התקשורת רשאים באישור הממשלה לקבוע בצו כי שירות בזק הוא שירות חיוני.

מכוח סעיף זה הותקן צו התקשורת (בזק ושידורים) (קביעת שירות חיוני שנותנת "בזק" החברה הישראלית לתקשורת בע"מ), התשנ"ז-1997 ("הצו" או "צו התקשורת"). צו התקשורת קובע, בין היתר, הוראות שונות בנוגע לשליטה ב"בזק" החברה הישראלית לתקשורת בע"מ ("בזק" או "החברה") ולהחזקה באמצעי שליטה בבזק והעברתם לאחר.

בעלת השליטה בבזק ובעקיפין בחברת די .בי. אס. שרותי לווין (1998) בע"מ, בי קומיוניקישנס בע"מ, פנתה למשרד התקשורת בבקשה, בין היתר, לתקן את צו התקשורת באופן שיאפשר לה בעתיד למכור את  החזקותיה בבזק באופן הדרגתי לציבור, כך שבסופו של התהליך לא תהיה עוד בעלת שליטה בבזק ("הבקשה"). בהמשך לכך, מוצע, בין היתר, לתקן את צו התקשורת באופן שיאפשר לבעל שליטה, בכפוף לקבלת אישור ראש הממשלה ושר התקשורת לאחר שהתייעצו עם שר הביטחון, להעביר אמצעי שליטה לאחר אם כתוצאה מההעברה יחדל להיות בעל שליטה.

 תיקון זה עולה בקנה אחד עם צווים עדכניים להגנה על אינטרסים חיוניים של המדינה שהותקנו לפי פרק ח'2 לחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975.

בנוסף, מוצע לתקן את סעיף 4 לצו התקשורת, הקובע כי השליטה בחברה תהיה בידי מי שקיבל אישור לשליטה ואשר הוא אזרח ישראל ותושב בה אם הוא יחיד, ואם הוא תאגיד - הוא חברה שהתאגדה בישראל לפי חוק החברות אשר מרכז עסקיה בישראל ואשר גורם ישראלי מחזיק, במישרין, בשיעור מסוים מאמצעי השליטה שבה ובחברה כמפורט בפסקאות משנה (א) או (ב) לאותו סעיף, בדומה לתיקון שפורסם בשנת 2020 להתייחסויות הציבור^[4] אשר התקנתו לא הושלמה.

 התיקון מוצע בהמשך לבחינה של הצורך המקצועי העומד בבסיס דרישות הישראליות, בה נמצא כי ניתן, במקרים מתאימים, לקבוע הוראות חליפיות לדרישת הישראליות, אשר יושתו על החברה באמצעות הוראות לפי סעיף 13 לחוק התקשורת ובהליך הקבוע בו. 

נציין כי תיקונים דומים נערכו בשנת 2020 ברישיונות הרט"ן, בתקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים לקבלת רישיון כללי אחוד), התש"ע-2010 ובתקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים לקבלת רישיון כללי למתן שרותי בזק פנים ארציים נייחים), התש"ס-2000. 

בהתאם לאמור, מוצע לתקן את הסעיפים הרלוונטיים בצו התקשורת. להלן פירוט דברי ההסבר לכל סעיף מוצע:

לסעיף 1 -

מוצע לתקן את ההגדרות הקבועות בסעיף 1 לצו התקשורת בהתאם לשינויים המוצעים בצו. כך מוצע לתקן את ההגדרה של "בעל השליטה" ל-"בעל שליטה" באופן שיתאים למצב בו ייתכן ולא יהיה בעל שליטה בחברה וכן למצב בו מקיים בעל שליטה בחברה את דרישת הישראליות בהתאם להוראות חלופיות שניתנו לו מכוח סעיף 13 לחוק התקשורת בהתאם לסעיף 4(א1) המוצע לצו התקשורת, ולא מכוח סעיף 4(א) לצו הקיים היום. כמו כן, מוצע להוסיף הגדרה של "גורם עוין" - הגדרה זו מוסיפה על ההגדרה של "מדינה עוינת" באופן בו שר הביטחון בהתייעצות עם שר החוץ יוכל להודיע לחברה על גורם עוין, גם אם אינו מדינה עוינת. בנוסף ובהתאם לכך, שונתה ההגדרה של "החזקות חורגות" משום שבהתאם לתיקונים המוצעים, ייתכנו מצבים בהם קיים איסור מוחלט על החזקה באמצעי שליטה, ללא אפשרות לקבלת אישור להחזקות אלו.  

בנוסף, מוצע לדייק את ההגדרה של "מדינה עוינת" ולקבוע מראש כי כל מדינה שאינה מקיימת יחסים דיפלומטיים עם ישראל היא מדינה עוינת וכן להחריג מההגדרה של "משקיעים מוסדיים" את המשקיעים המוסדיים שאינם ישראלים וכך להחיל את ההקלה הניתנת לגורמים אלו בהמשך התיקון המוצע, רק על גורמים ישראלים.

לסעיף 2  -

מוצע לתקן את סעיף 3 לצו התקשורת כמפורט להלן:

לסעיף א:

סעיף 3(א) לצו התקשורת קובע כי באישור השליטה הניתן לבעל השליטה בחברה, ייקבע שיעור החזקות מזערי בכל אחד מסוגי אמצעי השליטה. בהתאם למתווה המוצע, כמפורט לעיל, ועל מנת לאפשר מצב בו לא יהיה בחברה בעל שליטה עיקרי או בעלי שליטה בכלל, מתייתר הצורך בקביעת שעור החזקות מינימלי לגורם מסוים ואין צורך בהוראות הנוגעות בשיעור מזערי זה, שאף אינו קיים בצווים אחרים. בהתאם לכך, מוצע למחוק את סעיף קטן (א) ולקבוע במקומו סעיף חדש הקובע כי כל החזקה או רכישה של שליטה בחברה, תחייב קבלת אישור שליטה מהשרים, לאחר התייעצות עם שר הביטחון, ובתנאים שקבעו. יובהר כי באישור שליטה כאמור רשאים השרים לקבוע הוראות שונות ובכלל כך אף לעניין שיעור האחזקות המזערי של מקבל האישור בכל אחד מסוגי אמצעי השליטה בחברה.

לסעיף ב:

בהמשך לתיקון המוצע לסעיף קטן (א),  מוצע למחוק את סעיף קטן (א1) בהתאמה, ולקבוע במקומו סעיף חדש לפיו  בעל שליטה לא יעביר שליטה או אמצעי שליטה לאחר אם כתוצאה מהעברה יחדל להיות בעל שליטה,  אלא באישור בכתב ומראש, מאת השרים, לאחר שהתייעצו עם שר הביטחון, ובתנאים שקבעו.

לסעיף ג:

סעיף 3 (א2) לצו קובע בהתאם לקבוע בסעיפים קטנים (א) ו-(א1) כי החברה לא תבצע הקצאת מניות בגינה בעל השליטה יחזיק בשיעור הנמוך מהשיעור המינימלי הנקבע לו באישור השליטה. בהתאם לאמור, מוצע למחוק את סעיף (א2) ולקבוע במקומו סעיף חדש הקובע כי החברה לא תוכל לבצע הקצאת מניות אשר כתוצאה ממנה בעל שליטה יחדל מלהיות בעל שליטה, אלא באישור בכתב ומראש מאת השרים, לאחר שהתייעצו עם שר הביטחון, ובתנאים שקבעו.

לסעיף ד:

סעיף 3(א3) לצו קובע כי העברת אמצעי שליטה או הקצאתם שכתוצאה ממנה בעל השליטה יחזיק בסוג של אמצעי שליטה בשיעור נמוך מהשיעור המינימלי הקבוע באישור השליטה שניתן לו, אינה טעונה אישור אם בעל השליטה לא חדל להיות בעל השליטה ואם היא נעשתה באחת מהדרכים הקבועות בסעיף. בהתאם לתיקון המוצע לסעיף קטן (א), סעיף זה מתייתר ומוצע למחקו.

לסעיף ה:

סעיף 3(א4) לצו קובע כי הוראות סעיפים קטנים  (א1) עד (א3) יחולו על כל העברה או הקצאה של אמצעי שליטה, אף אם טרם ההעברה או ההקצאה, שעור ההחזקה של בעל השליטה היה נמוך מהשיעור המינימלי שקבוע באישור השליטה שניתן לו. בהתאם לתיקון המוצע לסעיפים קטנים אלו, מוצע למחוק סעיף זה.

לסעיף ו:

סעיף 3 (ב) לצו קובע כי לא יחזיק אדם השפעה ניכרת או אמצעי שליטה בשיעור של 5% או יותר ולא יעשה מינוי משותף, אלא באישור בכתב ומראש מהשרים. מוצע לתקן סעיף זה ולקבוע כי לעניין משקיע מוסדי רף החובה בקבלת אישור השרים לעניין החזקת אמצעי שליטה או השפעה ניכרת יהיה גבוה יותר וייקבע על 7.5%. משקיעים מוסדיים כפופים גם לרגולציה ופיקוח הייעודיים להם והמאסדרים את תחום פעילותם. כמו כן,  מתוך רצון להקל על משקיעים אלו ולעודדם להשקיע בחברה, מוצע לקבוע אחוז אחזקה גבוה יותר לחיוב לקבלת אישור בכתב ומראש מהשרים.

לסעיף ז:

בסעיף 3(ב2) לצו התקשורת, מוצע להחליף את המילים "בעל השליטה" במילים "בעל שליטה" וזאת בהתאם לתיקון שנעשה בסעיף ההגדרות – סעיף 1 לצו.

לסעיף 3  -

סעיף 4 לצו התקשורת קובע הוראות בנוגע לדרישת הישראליות של החברה. הוראות אלו נקבעו, בין היתר, לפי השיקולים המנויים בסעיף 4(ב)(1א) לחוק התקשורת ועל בסיס עמדת שירות הביטחון הכללי בדבר הייעוד של ההוראות לשם שמירה על בטחון המדינה.

בסעיף 4 כאמור קבועה כיום הוראה לפיה השליטה בחברה תהיה בידי מי שקיבל אישור לשליטה ואשר הוא אזרח ישראל ותושב בה אם הוא יחיד, ואם הוא תאגיד– הוא חברה שהתאגדה בישראל לפי חוק החברות אשר מרכז עסקיה בישראל, ואשר גורם ישראלי מחזיק, במישרין, בשיעור מסוים מאמצעי השליטה שבה כמפורט בפסקאות משנה (א) או (ב) לאותו סעיף.

בהמשך לבחינה של הצורך המקצועי העומד בבסיס דרישות הישראליות, נמצא כי ניתן, במקרים מתאימים, לקבוע הוראות חליפיות לדרישת הישראליות, אשר יושתו על בעלי רישיון באמצעות הוראות לפי סעיף 13 לחוק התקשורת ובהליך הקבוע בו.

בהתאם לאמור, מוצע לתקן את סעיף 4 בצו התקשורת ולהוסיף לו סעיף קטן חדש (א1), בו ייקבע כי הוראות סעיף קטן (א) (המעגנות את דרישת הישראליות) לא יחולו, במקרים בהם ניתנו לחברה הוראות מכוח סעיף 13 לחוק ואשר שירות הביטחון הכללי אישר שדרישות אלו חליפיות לדרישת הישראליות הקבועה בצו. בהתאם לכך, מוצע לתקן את סעיף קטן (ב) ולקבוע כי עמידה בהוראות שניתנו מכוח סעיף 13 לחוק ובהתאם לסעיף (א1) המוצע בצו תהיה תנאי לתוקפו של אישור שליטה או אישור לפיזור שליטה כאמור בסעיף 3(א2).  

נציין כי תיקונים דומים נערכו בשנת 2020 ברישיונות הרט"ן, בתקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים לקבלת רישיון כללי אחוד), התש"ע-2010 ובתקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים לקבלת רישיון כללי למתן שרותי בזק פנים ארציים נייחים), התש"ס-2000.

 לסעיף 4 -

לסעיפים (א) ו- (ב):

סעיף 4א לצו התקשורת קובע מגבלות החלות על בעל אישור שליטה. מוצע לתקן את סעיפים (א) ו-(א1) לסעיף זה ולהתאימם להגדרות החדשות המוצעות.

לסעיף (ג):

סעיף 4א(ב) לצו התקשורת קובע כי בעל עניין או בעל השפעה ניכרת בחברה לא יהיו מדינה עוינת, אזרח או תושב מדינה עוינת, תאגיד שנרשם או התאגד במדינה עוינת או תאגיד אשר השליטה בו היא בידי אזרח או תושב של מדינה עוינת, או תאגיד ממשלתי (אלא אם כן ניתן לכך אישור של השרים, בהסכמת שר הביטחון).  מוצע לתקן סעיף זה ולקבוע כי בעל עניין או בעל השפעה ניכרת לא יכול להיות תאגיד ממשלתי, אלא אם אשרו זאת השרים, בהסכמתו של שר הביטחון. לעניין האיסור על בעל עניין או בעל השפעה ניכרת בחברה להיות מדינה עוינת, מוצע להרחיב את האיסור גם לגורם עוין ולקבוע סעיף עקרי חדש  - סעיף 4ב, בו ייקבע איסור מוחלט על החזקת אמצעי שליטה גם בידי גורם עוין והכל כמפורט להלן.

לסעיף 5 -

מוצע להוסיף סעיף עיקרי חדש - 4ב ולקבוע כי לא יחזיק אמצעי שליטה בחברה גורם עוין, תאגיד שהשליטה בו היא בידי גורם עוין, מדינה עוינת, אזרח או תושב מדינה עוינת, תאגיד שנרשם או התאגד במדינה עוינת או תאגיד אשר השליטה בו היא בידי מי שהוא אזרח או תושב מדינה עוינת. בהתאם למתווה המוצע בתיקון זה, תתאפשר החזקה של מלוא מניות החברה בידי הציבור, ללא בעל שליטה. כמו כן, יוקל רף החובה לקבלת אישור להחזקת אמצעי שליטה, בהתייחס לגורם מוסדי כמפורט לעיל ובנוסף, יבוטל סעיף 7(ז) לצו הקובע חובות דיווח, תנאים ומגבלות על כל גורם המחזיק ב-2.5% ויותר בסוג כלשהו של אמצעי שליטה, כמפורט להלן.  

נוכח ההקלות המוצעות, מוצע, מטעמים בטחונים, להרחיב את האיסור המוחלט לגבי החזקת אמצעי שליטה מכל סוג שהוא בידי מדינה עוינת גם ל -גורם עוין וזאת בכל רף החזקת אמצעי שליטה (לרבות נמוך מ-2.5%). עם זאת וכמפורט בסעיף 8(א) המוצע, הוראות שונות הנוגעות להחזקות אלו יחולו רק בכפוף לידיעה עליהן וזאת מכיוון שהחזקות כאמור יכולות להיות בעקיפין, ובאופן שאינו גלוי במישרין.

לסעיף 6 -

סעיף 5 לצו התקשורת עוסק בבקשה לקבל אישור שליטה, בתנאים שעל המבקש לקיים לצורך קבלת אישור שליטה ובאפשרויות המבקש לקבל פטור ממסירת פרטים והכל בכפוף לאישור השרים ולתנאים שקבעו. בהתאם לכך, מוצע להתאים את הסעיף להגדרות המוצעות ולהרחבת המגבלה החלה על גורם עוין.

לסעיף (א):

לפסקה (1)  - מוצע להרחיב את פסקה (4א) בסעיף 5(ג) לצו ולקבוע כי גורם המבקש לקבל אישור לשליטה או להחזיק השפעה ניכרת או אמצעי שליטה בחברה לפי צו זה, יחויב בנוסף לקבוע בסעיף קטן (ג) לדווח, בין היתר, גם על החזקותיו בתאגיד אשר השליטה בו היא בידי גורם עוין.

לפסקה (2) – מוצע לתקן את פסקה (8) בסעיף 5(ג) לצו, כך שהפסקה תפנה לחוק המידע הפלילי במקום לחוק המרשם הפלילי נוכח כניסתו לתוקף של חוק המידע הפלילי וביטולו של חוק המרשם הפלילי.

לסעיף ב:

לפסקה (1) - מוצע לתקן את ההגדרה "מבטח" שבפסקה (1) בסעיף 5(ג1) לצו, כך שתותאם לשם החוק הרלוונטי "חוק הפיקוח על שירותים פיננסים (ביטוח), התשמ"א -1981".

לפסקה (2) -מוצע לתקן את פסקה (5)(א)(2) בסעיף 5(ג1) לצו ולקבוע כי "מוסד השקעות" אינו יכול להיות מוסד שגורם עוין הוא בעל עניין בו.

לסעיף (ג):

לפסקה (1)  - מוצע לתקן את פסקה (3)(ב) בסעיף 5(ג2) לצו ולקבוע כי מבקש הפטור ממסירת פרטים לפי פסקאות (4),(4א) ו-(6) (בהתאם לתנאים המפורטים בפסקאות אלו) יחויב בפירוט החזקותיו במישרין בתאגיד שנשלט בידי גורם עוין.

לפסקה (2)  - מוצע לתקן את פסקה (3)(ד) בסעיף 5(ג2) לצו ולכלול בהגדרה של "השקעות בפעילות במדינה עוינת" גם השקעות בתאגיד שבשליטה של גורם עוין או בתאגיד שהשליטה בו היא בידי אזרח תושב מדינה עוינת.

 

לסעיף (ד):

מוצע לתקן את סעיף 5(ה1)  ולקבוע כי ככל שנקבע כי גורם מסוים הוא "גורם עוין" כהגדרתו בסעיף 1 לצו, על שר הביטחון ליידע בכך את מי שהגיש בקשה לקבל אישור שליטה או להחזיק השפעה ניכרת או אמצעי שליטה בחברה.

לסעיף 7 -

לסעיף א:

סעיף 7 (ה) לצו התקשורת קובע חובת דיווח של בעל עניין בחברה על אחזקותיו בתאגיד שהתאגד, נרשם או נשלט בידי מדינה עוינת או בידי אזרח או תושב של מדינה עוינת. מוצע למחוק סעיף זה ולקבוע סעיף חדש הקובע כי מזכיר החברה ידווח לשרים על כל אדם המחזיק בהחזקות חורגות. נוכח הרחבת האיסור על החזקת אמצעי שליטה (בכל אחוז) בידי "גורם עוין" (ולא רק מדינה עוינת) והרחבת ההגדרה של "החזקות חורגות" בהתאמה, כך שבמצבים מסוימים יהיו החזקות חורגות אסורות שלא ניתן לאשרן, מוצע לקבוע כי מזכיר החברה ידווח על כל אחזקה כאמור לשרים, ככל שנודע לו על כך.

לסעיף ב:

סעיף 7(ז) לצו קובע הוראות למצב בו למעלה מ-75% ממניות החברה יהיו בידי הציבור ובכלל כך חובות דיווח, תנאים ומגבלות על כל גורם המחזיק ב- 2.5% ויותר בסוג כלשהו של אמצעי שליטה. בנוסף, קובע סעיף זה, כי למזכיר החברה חובות ריכוז נתונים, דיווח וקבלת אישור לביצוע פעולות על ידי מחזיקים כאמור.

סעיף זה מעורר קושי יישומי משמעותי שכן החברה היא חברה ציבורית והחזקה בשיעור שנמוך מ-5% אינה מצויה בהכרח בידיעתה ואינה מחייבת את המחזיקים לזהות את עצמם, על פי דיני החברות. על מנת לאפשר מצב בו יותר מ-75% ממניות החברה מוחזקות בידי הציבור ובד בבד לעודד כניסת משקיעים ולא להשית עליהם חובות דיווח נרחבות, מוצע למחוק סעיף זה ולהשאיר את חובת קבלת אישור השליטה לגורם המחזיק ב- 5% ומעלה באמצעי שליטה מסוג כלשהו ו-7.5% ומעלה בגורם מוסדי כמפורט לעיל.  

לסעיף 8 -

מוצע לתקן את הרישא של סעיף 8 ולקבוע כי לא יהא תוקף להפעלת זכות כלפי החברה אם נעשתה מכוח החזקות חורגות וזאת גם אם ההחזקות אושרו וגם אם לא ובלבד שהחברה ידעה על קיומן. כאמור לעיל, בהתאם לכך שייתכנו החזקות חורגות לגביהן נקבע איסור מוחלט, שלא יכולים השרים לאשרן, מוצע לתקן ולהבהיר כי ככל שהחברה ידעה על קיומן, לא תהיה נפקות להפעלת זכות כלפי החברה אם נעשתה מכוח החזקות אלו. ידיעה כאמור תבחן על פי ידיעתם של נושאי משרה ובעלי תפקידים בחברה עצמה ובפרט כאשר מתעורר חשד שעליהם לברר באשר לזהות גורמים המחזיקים בחברה.

לסעיף 9  -

מוצע לתקן את סעיף 10(ג) לצו התקשורת ולהרחיב את סמכות השרים לביטול אישור החזקה או התנייתו בתנאים לאחר התייעצות עם שר הביטחון, גם למקרה בו מחזיק אמצעי השליטה, מחזיק בתאגיד שהשליטה בו היא בידי גורם עוין.

לסעיף 10 -

מוצע לתקן את סעיף 12(א) לצו התקשורת ולקבוע כי החברה תהא מחויבת למסור לשרים, לפי דרישה, כל מידע בנושא מתן שירות חיוני וזאת מבלי לגרוע מכל דין אחר. בהתאם לנוסח הסעיף הקיים, חובת מסירת המידע היא בנוסף לקבוע בתקנות הבזק (הפיקוח על פעולותיו של בעל רישיון), תשמ"ו- 1986 ("תקנות הפיקוח") ובכל דין אחר. תקנות הפיקוח בוטלו ביום ח' בחשון התשפ"א (26 באוקטובר 2020)[5].  לפיכך, מוצע לדייק את נוסח הסעיף ולקבוע כי החובה האמורה בסעיף זה אינה גורעת מכל חובה אחרת הקבועה בדין אחר.