הנחיות בירור יהדות, התש''ע-2013 1

(ב) רב רושם נישואין רשאי לברר את יהדותו של אדם המבקש להירשם לנישואין כדת משה וישראל, אם התקיים בו אחד מאלה:

(1) הוריו נישאו ונרשמו לנישואין בישראל באמצעות רב רושם נישואין;

(2) הוריו נישאו כדת משה וישראל מחוץ למדינת ישראל באמצעות רב קהילה המוכר על ידי הרבנות הראשית לישראל לעניין נישואין;

(3) המבקש הציג תעודת נישואין שניתנה על ידי רב רושם נישואין בישראל לקרובו מן האם בדרגה ראשונה, והתקיימו שאר התנאים המפורטים בסעיף 13 להנחיות אלה.

(ב1) רב רושם נישואין לא יאשר עריכת חופה וקידושין לאדם המבקש להירשם לנישואין כדת משה וישראל, אלא לאחר שבדק כי הוא אינו מופיע ברשימת מעוכבי החיתון של הנהלת בתי הדין הרבניים (להלן - רשימת מעוכבי החיתון), וכי אימו או סבתו מהאם או קרוביו מקרבה ראשונה מהאם אינם מופיעים ברשימת מעוכבי החיתון מחמת אי–יהדות; אם מי מהאמורים נמצא ברשימת מעוכבי החיתון, ימסור הרב רושם הנישואין למבקש כי יהדותו מצריכה בירור נוסף בבית הדין ויפנה אותו לשם כך לבית הדין.

(ג) מנהל אגף נישואין במשרד לשירותי דת ומי שהוסמך לכך מטעמו, יקבל לצורך מילוי תפקידו בטיפול בבקשת נישואין חיווי ממוחשב אוטומטי על קיומו של מידע על המבקש ואימו וסבתו מהאם של המבקש המופיע בהחלטות בתי הדין הרבניים שבהן ניתן סעד של עיכוב נישואין כלפי המבקש או בני משפחתו; חיווי כאמור יימסר על פי שאילתה ועל שאילתה זו יחולו ההוראות האלה:

(1) בטופס הבקשה לרישום נישואין יובהר למבקש שייערך חיפוש ממוחשב של מספר הזהות שלו ושל אימו וסבתו מהאם בהחלטות בית הדין, או חיפוש שמותיהן אם אין להן תעודת זהות; כמו כן יובהר למבקש בטופס הבקשה כי גם אם החיפוש יעלה צורך בבירור מעמדו האישי או יהדותו בבית הדין, אין לראות בכך בהכרח תשובה שלילית, אלא ספק ראשוני המצריך בירור נוסף בבית הדין;

(2) השאילתה הנזכרת ברישה לסעיף קטן זה לא תיערך אם ביקש המבקש מרושם הנישואין להפסיק את הליכי רישום הנישואין;

(3) אם נערכה השאילתה והעלתה חיווי כי קיים מידע כאמור ברישה לסעיף קטן זה, ימסור הרב רושם הנישואין למבקש כי יהדותו מצריכה בירור נוסף בבית הדין ויפנה אותו לשם כך לבית הדין.

(ד) לא יאשר רב רושם נישואין עריכת חופה וקידושין לאדם שלא התקיים בו האמור בסעיף קטן (ב), (ב1) ו–(ג) או אם יש לגביו מידע המצריך בירור נוסף ואין בידו של הרב רושם הנישואין לבדוק זאת, או שהתקבל לגביו מידע המצריך בירור נוסף בדבר יהדותו, אלא אם כן יש בידו פסק דין של בית דין רבני המאשר את יהדותו.

(ב) מעוניין בדבר רשאי להגיש לבית הדין בקשה לבירור יהדות לצורך נישואין אף בטרם הגשת בקשה לרישום נישואין לבפני רב רושם נישואין, אם המבקש הוא אזרח ישראל או יושב בה כדין על פי אשרה לישיבת קבע.

(ב) מזכיר בית הדין יתעד בתוכנת מעיינות, עוד קודם לדיון בבית הדין, את המענה שנתן המבקש בטופס הרצאת הפרטים, ולשם כך יגיש המבקש את הטופס עם תשובות מלאות במועד שייקבע על ידי מזכיר בית הדין.

(ב) בהליך שנפתח על פי פניית מנהל תחום בירור יהדות או בא כוחו, רב רושם נישואין או בא כוחו, יירשם לפי העניין מנהל תחום בירור יהדות או רב רושם נישואין, בציון תואר התפקיד, כצד בהליך.

(ג) רב רושם נישואין או בא כוחו המפנה לבירור יהדות בבית הדין אדם המבקש להינשא, יפרט בהפניה את הערותיו ויצרף להפניה טופס הרצאת פרטים בהתאם לטופס 2 שבתוספת; פרטי הטופס יהיו מלאים והטופס יהיה חתום בידי המבקש להינשא וחתימתו תאושר על ידי הרב רושם הנישואין או בא כוחו; צורף טופס הרצאת פרטים עם פרטים מלאים, חתום ומאושר כאמור, יראו לעניין תשלום אגרה את ההפניה כבקשת רב רושם נישואין, והמבקש להינשא לא יידרש לשלם בבית הדין אגרת בקשה לבירור יהדות; הבקשה לבירור יהדות בבית הדין על פי ההפניה של רב רושם נישואין תהיה חתומה בידי המבקש להינשא.

(ד) מנהל תחום בירור יהדות או בא כוחו, רב רושם נישואין או בא כוחו אינו חייב להיות נוכח בדיון בעניין שבו הוא מעורב, אלא אם כן החליט על כך בית הדין במפורש לגבי דיון מסוים.

(ה) מנהל תחום בירור יהדות או רב רושם נישואין רשאי, בנסיבות מיוחדות ומנימוקים שיירשמו בהפניה או בבקשה, להפנות אדם לבית הדין לבירור מחדש בדבר יהדותו, או לבקש בירור יהדות בבית הדין לאדם אשר לכאורה אינו זקוק לכך, ובלבד שבעבר נתן בית הדין הכרעה מפורשת בעניין יהדותו; אין באמור כדי לגרוע מסמכותו של בית הדין לפי תקנה קכ"ח לתקנות הדיון בבתי הדין הרבניים בישראל, התשנ"ג (להלן - תקנות הדיון), ליזום שינוי בהחלטות או בפסקי דין שנתן בעבר בענייני מעמד אישי של צד להליך אם חושש בית הדין שטעה בפסק דינו.

(ב) החליט בית דין רבני אזורי להעביר את הדיון בבקשה לבית דין רבני אזורי אחר, ינמק את החלטתו ויעבירה לאישור נשיא בית הדין הרבני הגדול.

(ב) דיינים שייקבעו להרכבים הדנים בבקשות לבירור יהדות יעברו השתלמויות על ידי דיינים שהתמחו בעניין, ועל ידי אנשי מקצוע ומבררי יהדות.

(ג) ראה דיין הדן בבקשה לבירור יהדות כי יש צורך בבירור הבקשה בפני הרכב של שלושה דיינים, יעביר את הבקשה לדיון בפני הרכב כאמור.

(ב) לא התאפשר האמור בסעיף קטן (א), ניתן לקיים פגישת בירור של בעל הדין עם מברר יהדות לפני הדיון בבית הדין או אחריו.

(ג) בית הדין או מברר היהדות יציעו למבקש אפשרות לבדיקה גנטית לקשרי משפחה רק כאשר בלא בדיקה זו לא יהיה ניתן לאשר את יהדותו של המבקש, או כאשר יש קושי משמעותי להשיג את הראיות הנדרשות להוכחת היהדות ויש חשש רב כי לא יהיה ניתן לאשר את יהדותו משום כך.

(ד) צו לעריכת בדיקה גנטית לקשרי משפחה יינתן בידי בית הדין רק לאחר מתן הסכמת כל הנבדקים לבדיקה, אישור מראש של נשיא בית הדין הרבני הגדול והתקיימות שאר התנאים האמורים בפרק ה'1 בחוק מידע גנטי, התשס"א-2000.

(ה) הימנעות המבקש מעריכת בדיקה גנטית שהוצעה לו על ידי בית הדין או מברר היהדות לא תשמש כשלעצמה טעם לקביעת אי–יהדותו; אין בכך כדי למנוע את הבאתה במקרים המתאימים כחיזוק למסקנה, העומדת בפני עצמה, ולפיה אין בתשתית הראייתית שהונחה לפני בית הדין כדי לבסס את יהדות המבקש.

(ב) בית הדין רשאי, אם ראה צורך בכך, להזמין את מברר היהדות החיצוני להעיד בפניו.

(ג) (בוטל).

(ב) פרוטוקול הדיון יהיה מפורט ויכלול את כל הנתונים המהווים בסיס להחלטת בית הדין.

(1) אם בעל הדין יהודי; אם אימו יהודיה אם לאו; אם אביו יהודי אם לאו; אם קיים ספק לגבי יהדות ההורים או אחד מהם; אם בעל הדין מאומץ;

(2) אם בעל הדין מותר להינשא כדת משה וישראל לכל מי שירצה או שיש הגבלות על הנישואין;

(3) אם בעל הדין אינו יהודי או שהוא ספק יהודי.

(ב) פסק הדין יישלח אל בעל הדין וכן אל מנהל תחום בירור יהדות או אל הרב רושם הנישואין, לפי העניין - אם הבירור נערך על פי פנייתו, ואל פסק הדין יצורף פרוטוקול הדיון - אם הוא לא נמסר קודם למתן פסק הדין.

(ב) הודיע הצד השלישי על הסכמתו להצטרף כצד לדיון, הוא יצורף בהסכמת בעלי הדין כבעל דין נוסף ויוזמן לדיוני בית הדין; הודיע הצד השלישי על הסכמתו לברר את העניין בנפרד ייפתח לו תיק בהתאם; הסכמה של קטין יכול שתינתן באמצעות הוריו.

(ב1) בהחלטה בעניין יהדות בעל הדין ייכללו רק שמות בני המשפחה הנדרשים לתשתית העובדתית ולהנמקה לצורך קביעת יהדות בעל הדין.

(ג) (בוטל).

(ד) (בוטל).

(1) הקרוב מן האם שהוא בעל תעודת הנישואין נישא על סמך פסק דין של בית דין רבני המאשר את יהדותו על פי הנדרש בהנחיות אלה או על סמך בירור שנערך קודם לתחילתן של הנחיות אלה על ידי רב רושם נישואין בעיר שיש בה מחלקה לרישום נישואין, ובלבד שיהדותו לא נקבעה בעקבות הליך גיור;

(2) התבררה הקרבה בין המבקש לבין בעלי תעודת הנישואין על סמך ראיות מובהקות.

(ב) מזכיר בית הדין האחר יפתח תיק בירור יהדות שבו יירשם מנהל תחום בירור יהדות כמבקש, והנוגע בדבר שיהדותו אושרה בעבר יירשם כמשיב; מזכיר בית הדין יביא את התיקים לפני בית הדין, כדי שיעיין מחדש בהחלטתו.

(ג) לא יחליט בית הדין האחר על ביטול החלטתו בדבר אישור היהדות אלא לאחר שנתן הזדמנות לבעלי הדין בעניין שהיה בפניו להשיב לבקשה.

(ד) החליט בית הדין האחר שלא לשנות את החלטתו בעניין אישור היהדות, ינמק את החלטתו ויעבירה אל בית הדין שהחליט שלא לאשר יהדות כאמור בסעיף קטן (א) ואל מנהל תחום בירור יהדות.

(ה) נשארו שני בתי הדין חלוקים בדעתם, יודיע על כך מנהל תחום בירור יהדות לנשיא בית הדין הרבני הגדול, והנשיא יעביר את התיקים הנוגעים בדבר להרכב מיוחד של בית דין אזורי שיכריע במחלוקת; ההרכב המיוחד יכול שיכלול דיינים שהיו חלוקים בדעתם, ובלבד שיכלול מספר שווה של דיינים החלוקים בדעתם.

(ב) עם הגשת תביעה לגירושין או בקשה לאישור הסכם גירושין או בקשה לסידור גט, יידרש מגיש התביעה או הבקשה להגיש הרצאת פרטים בעניין סידור הנישואין של כל אחד מבני הזוג ושל הוריהם ופרטים לגבי ילדי הצדדים, ערוכה לפי טופס 3 שבתוספת; הנתבע בתביעת הגירושין או המשיב לבקשה כאמור, יידרש להגיש בנפרד טפסי הרצאת פרטים כאמור בסעיף קטן זה.

(ג) התברר למזכיר בית הדין כי התקיימו לכאורה שניים אלה:

(1) בני הזוג לא נישאו באמצעות רב רושם נישואין בישראל;

(2) הוריו של בן זוג לא נישאו באמצעות רב רושם נישואין בישראל;

(ד) הדיון בעניין בירור יהדות של בן זוג לפי סעיף זה ייערך ככל האפשר במקביל לדיון בעניין הגירושין, ורשאי בית הדין לאפשר את נוכחות בן הזוג שכנגד בעת הדיון אם בית הדין סבור שהדבר עשוי לסייע לבירור.

(ה) במקרים חריגים רשאי בית הדין, מטעמים שיירשמו, לסדר גט לבני זוג כאמור בסעיף קטן (א) בטרם ניתנה החלטה בדבר אישור היהדות; במקרים כאמור יציין זאת בית הדין במעשה בית הדין.

(ו) קיים בית הדין דיון בעניין בירור היהדות כאמור בסעיף זה וסידר את הגט, ירשום בית הדין את תוצאות הבירור גם במעשה בית הדין.

(ב) מנהל תחום בירור יהדות ומברר יהדות המכהנים ערב תחילתן של הנחיות אלה, יראו אותם כמי שהתמנו לתפקידיהם לפי הנחיות אלה.