צו המידע הפלילי ותקנת השבים (תיקון התוספת השנייה – גופים ובעלי תפקידים הרשאים לקבל מידע מהמרשם הפלילי עד תום תקופת ההתיישנות) (הוראת שעה), התשפ"ב-2022
חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע"ט-2019 (להלן: "חוק המידע הפלילי"), אשר נכנס לתוקף ביום י"ג בתמוז התשפ"ב (12 ביולי 2022), קובע בסעיף 12(א) כי המשטרה תמסור מידע מהמרשם הפלילי על מבקש זכות או בעל זכות, למי שהוסמך לכך בתוספת השנייה, לפי חיקוק אחר או לשם מכרז לפי סעיף 14, אם המבקש או בעל הזכות נתן את הסכמתו לכך לעניין הזכות המסוימת. מטרתו של צו זה היא לתקן את התוספת השנייה לחוק ולהסמיך בה בעלי תפקידים מסוימים לקבל מידע מהמרשם הפלילי על המבקשים לרכוש ביטוח לעסקת יצוא בערבות מדינה, כמפורט בנוסח המוצע.
טיוטת צו מטעם משרד המשפטים:
|
|
|
בתוקף סמכותי לפי סעיף 12(ו)(2) לחוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע"ט-2019 (להלן: "החוק"), לאחר התייעצות עם השר לביטחון הפנים ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אני מצווה לאמור: |
|
|
|
|
|
תיקון התוספת השנייה – הוראת שעה |
1. |
בתקופה של שנתיים מיום פרסומו של צו זה, יקראו את התוספת השנייה לחוק, כך שתחת הכותרת "גופים ובעלי תפקידים הרשאים לקבל מידע מהמרשם הפלילי עד תום תקופת ההתיישנות" יבוא:
"(1) המנהל הכללי והיועץ המשפטי של חברה ממשלתית אשר מכוח כתב הערבות שניתן לה על ידי המדינה, מבטחת עסקת יצוא המבוצעת בידי עסק יצוא בערבות מדינה בהתאם לחוק ערבויות מטעם המדינה, התשי"ח-1958, לשם הנפקת פוליסת ביטוח לעסקת יצוא; בפסקה זו "עסק יצוא" – כהגדרתו בחוק האמור." |
|
|
|
|
__________________
גדעון סער
שר המשפטים
דברי הסבר
כללי חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע"ט-2019 (להלן: "חוק המידע הפלילי" או "החוק") שנכנס לתוקף ביום י"ג בתמוז התשפ"ב (12 ביולי 2022), קובע בסעיף 12(א) כי המשטרה תמסור מידע מהמרשם הפלילי על מבקש זכות או בעל זכות למי שהוסמך לכך בתוספת השנייה לחוק, לפי חיקוק אחר או לשם מכרז לפי סעיף 14. זאת אם מבקש הזכות או בעל הזכות נתן את הסכמתו לכך לעניין הזכות המסוימת.
סעיף 12(ו)(2) מסמיך את שר המשפטים, בהתייעצות עם השר לביטחון פנים ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט, לשנות, מטעמים מיוחדים, את חלק ב' של התוספת השנייה ולהוסיף לו גופים ובעלי תפקידים שהמידע הפלילי נדרש להם מהטעמים המפורטים בפסקאות (1), (2) או (3) שבסעיף קטן (ג), אם מתן הזכות שבשלה מתבקש המידע אינו על פי חיקוק.
הצו המוצע מבקש להסמיך בעלי תפקידים המעניקים פוליסת ביטוח לעסק יצוא בערבות מדינה, כפי שמפורט בסעיף מטה, לקבל מידע מהמרשם הפלילי על המבקשים לקבל פוליסה כאמור, ולשקול את המידע האמור במסגרת בחינת הבקשה לקבלה.
שקילת מידע פלילי רלוונטי במסגרת השיקולים למתן הטבות מטעם המדינה – כמו פוליסת ביטוח בערבות מדינה – על ידי הגופים המעניקים אותן מיועדת להגן על אינטרס ציבורי חיוני, ככתוב בסעיף 12(ג)(3) לחוק. הבחינה כאמור מהווה כלי להגנה על משאבי המדינה, מסייעת למניעת פשיעה, למאבק בה ולקידום טוהר המידות והמנהל התקין, וכן חשובה להבטחת אמון הציבור במתן הטבות על ידי הגופים הממשלתיים המעניקים אותן, כפי שמפורט להלן.
לתקנה 1 כיום פועלת בישראל חברה ממשלתית, אשר מכוח כתב הערבות שנתנה לה המדינה, מעניקה ליצואנים ישראלים פוליסות ביטוח אשראי המגובות בערבות מדינה בהתאם לחוק ערבויות מטעם המדינה, התשי"ח-1958 (להלן: "חוק ערבויות מטעם המדינה"). המטרה במתן הערבות היא עידוד של עסקאות סחר חוץ שהן בעלות חשיבות כלכלית או ענין למדינת ישראל.
בתקנה זו מוצע להסמיך את המנהל הכללי והיועץ המשפטי של חברה ממשלתית, אשר מכוח כתב הערבות שניתן לה על ידי המדינה מנפיקה פוליסות ביטוח בערבות מדינה לעסקי יצוא, בהתאם להגדרתם של אלה בחוק ערבויות מטעם המדינה, לקבל מידע פלילי לשם בחינת בקשות להנפקת פוליסת ביטוח לעסקת יצוא. הסמכה זו תאפשר למנהל הכללי וליועץ המשפטי של החברה הממשלתית לקבל מידע פלילי עד תום תקופת ההתיישנות, בהתאם להוראות סעיף 12 לחוק, ולשקול אותו במסגרת ההחלטה על הנפקת פוליסת ביטוח לעסקת יצוא בערבות מדינה.
השקילה של מידע פלילי רלוונטי במסגרת בחינת בקשות להנפקת פוליסות ביטוח בערבות מדינה מהווה אינטרס ציבורי חיוני. שקילת המידע הפלילי חשובה ככלי להגנה על קופת המדינה, המעמידה ערבות דרך החברה הממשלתית עבור עסקאות אלה, וכן למניעת פשיעה ולקידום טוהר המידות כמו גם ליצירת אמון הציבור בתהליך זה. ראשית, עברם הפלילי של המבקשים לקבל פוליסות ביטוח בערבות מדינה הוא שיקול רלוונטי בבחינת אמינותם ויושרם והסיכון הנובע ממתן הביטוח, ושקילתו תסייע בצמצום הסיכון שהמדינה תערוב לגורמים שקיים סיכון מוגבר לפגיעה בפעילותם העסקית עקב התנהלות לא חוקית, במסגרת עסקאות שחלקן ממילא כרוכות בסיכונים מסחריים ואחרים. השקילה של מידע פלילי במסגרת ההחלטה על הנפקת פוליסת ביטוח בערבות מדינה חשובה גם להבטחת אמון הציבור במתן הטבה זו לגורמים פרטיים, התלוי בין היתר בכך שהמדינה תפעל לוודא כי הפוליסה תשמש לקידום יצוא רצוי ולא תינתן לגורמים שהתנהלותם עבריינית או נעדרת יושרה. בסמכות לשקילת המידע יהיה גם כדי לתמרץ תאגידים לנקוט צעדים למניעת עבירות ולקיים אמצעי ציות פנימיים שונים.
טרם כניסת חוק המידע הפלילי לתוקף, כאשר חל חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א-1981 קיבלה החברה הממשלתית המבטחת סחר חוץ מידע פלילי באמצעות תצהירים, בהתאם להלכת רפאל דיין.[1] זאת באמצעות דרישה מכל חברה שביקשה לקבל ביטוח כאמור להצהיר – שהיא לא נתנה שוחד בקשר לעסקאות יצוא ושהיא איננה נמצאת ברשימות פסילה פומביות (Debarment Lists). ההצהרות התבקשו ביחס לכל אישום או הרשעה בחמש השנים קודם להצהרה. בנוסף, ביחס לעתיד נדרשו היצואנים להתחייב כי לא יינתן שוחד במישרין (לא על ידם ולא על ידי הפועלים מטעמם) וכי חשד לשוחד שיעלה בעתיד, ידווח באופן מידי.
בהמשך לכך, התיקון נדרש אף מכוחה של אמנת ה-OECD למאבק בשוחד עובדי ציבור זרים בעסקאות בינלאומיות (OECD Convention on Combating Bribery of Foreign Public Officials in International Business Transactions), שעליה חתומה ישראל ואשר מציבה למדינות החברות בה סטנדרט – לוודא כי לגופים המעניקים הטבות מטעמן יש גישה למידע פלילי רלוונטי אודות מבקשי ההטבות. ישראל נבדקה בעבר על ידי ארגון ה-OECD בנוגע לעמידתה בהוראות האמנה. במסגרת זו הצהירה ישראל בתקופת תוקפו של חוק המרשם הפלילי על קיומה של סמכות לשקול מידע פלילי במסגרת מתן אשראי ייצוא בערבות מדינה. הוצהר כי החברה הממשלתית המנפיקה פוליסות ביטוח אשראי בערבות מדינה דורשת הצהרות מטעם חברות מבקשות כמתואר לעיל.
עם כניסתו לתוקף של חוק המידע הפלילי, נדרש להסמיך את המנהל הכללי והיועץ המשפטי של חברה זו בתוספת השנייה לחוק, על מנת לאפשר לחברה הממשלתית להמשיך לקבל ולשקול מידע פלילי במסגרת ההחלטה להנפיק פוליסת ביטוח כאמור. כפי שהוסבר, תיקון זה נדרש בין היתר נוכח הסטנדרטים של ארגון ה-OECD וההצהרות שכבר ניתנו על ידי ישראל לארגון בנושא זה, ובהנתן הסיכון המוגבר לביצוע עבירות שחיתות מסויימות בעסקאות יצוא.
מוצע כי מתן סמכות כאמור תיקבע כהוראת שעה לתקופה של שנתיים וזאת משום שלצד האינטרס בקביעת סמכות לשקילת מידע פלילי במסגרת מתן ביטוח לעסקאות ייצוא בערבות מדינה, נדרש מיפוי של יתר המקרים שבהם ניתנת ערבות מדינה בהתאם לחוק ערבויות מטעם המדינה ובחינה של הצורך וההצדקה לקבוע גם לגביהם סמכות לקבל ולשקול מידע פלילי של המבקשים על מנת להגן על משאבי המדינה, לקדם את המניעה והמאבק בפשיעה, לקדם את טוהר המידות והמנהל התקין ולהבטיח את אמון הציבור במתן ההטבה.
לאור כניסתו לתוקף של חוק המידע הפלילי זה מכבר, ישנה דחיפות לתקן את התוספת השנייה לחוק בהתאם לנוסח המוצע. זאת משום שעם היכנסו לתוקף של החוק לא תהא החברה הממשלתית האמורה מוסמכת לשקול מידע פלילי בבואה להעניק פוליסות ביטוח לעסקאות ייצוא בערבות מדינה. כמפורט לעיל, מדובר בגוף שעד לכניסת חוק המידע הפלילי לתוקף בחן מידע פלילי של מבקשים במסגרת שיקוליו להענקת פוליסות, בהתאם לנהלים שהושרשו בעבודתו. נוסף על כך, כאמור, מצב של היעדר סמכות נוגד את הסטנדרטים של ארגון ה-OECD בנושא ואת ההתחייבויות שניתנו לארגון על ידי ישראל בעבר. לפיכך מבוקש לקבוע את הסמכות של החברה הממשלתית כבר כעת, ובהמשך לכך ייערך המיפוי המוזכר לעיל לצורך איתור יתר המקרים שבהם יש הצדקה לשקול מידע פלילי במסגרת מתן ערבות מטעם המדינה.