טיוטת תקנות

 

א. שם התקנות המוצעות

תקנות סדר הדין האזרחי (תיקון), התשפ"ב-2022.

 

 

ב. מטרת התקנות המוצעות והצורך בהן

בעקבות הערות שנדונו בוועדה המייעצת לענייני סדר דין אזרחי בראשות כב' השופט יצחק עמית, מוצע לערוך בתקנות מספר תיקונים, כפי שיפורט להלן.

 

 

ג. להלן נוסח טיוטת התקנות המוצעות:

 

טיוטת תקנות מטעם משרד המשפטים:

טיוטת תקנות סדר הדין האזרחי, התשפ"ב-2022 (תיקון מספר....)

 

 

דברי הסבר

תקנה 6 – בתקנה זו קבועים פרטי ההתקשרות עם בעלי הדין או באי כוחם שנחוצים לצורך ניהול הליך יעיל. אחד מהפרטים שנקבע בתקנה זו הוא מכשיר פקסימיליה, ואולם מכשיר זה לא תמיד מצוי ברשותו של בעל דין או בא כוחו ולכן מוצע להבהיר כי יצוין מספר פקסימיליה רק אם ישנו.

 

תיקון תקנה 10(4) – בתקנה זו נקבע כי יש לציין בכתב התביעה את מענו של התובע ופרטי התקשרות עמו על מנת להקל על הקשר בין מזכירות בית המשפט לבין בעלי הדין במקרה שבו חדל עורך הדין מלייצג את התובע או במקרה שהדבר נדרש לצורך מימוש פסק הדין בהוצאה לפועל או לשם גביית אגרות ברשות האכיפה והגבייה. יחד עם זאת, נמצא כי יש לשמור על פרטיותם וביטחונם האישי של נפגעי עבירה, ולכן מוצע להחריג את התובעים שעילת תביעתם היא בשל עבירות מין, אלימות או תקיפה.

 

הוספת תקנה 15(א)(4) – לפי התקנות על התובע לצרף לכתב התביעה שמוגש לנתבע שלושה מסמכים נלווים: חוות דעת של מומחה רפואי, כתב ויתור על סודיות ושאלון. יחד עם זאת ישנם מקרים שבהם התובע לא צירף לכתב התביעה את המסמכים הנדרשים אולם למזכיר המשפטי הבודק את שלמות כתבי הטענות המוגשים אין כל אפשרות לוודא זאת משום שהמסמכים הנלווים אינם מוגשים לבית המשפט. לפיכך, מוצע כי התובע יצרף הצהרה ולפיה ימציא לנתבע את המסמכים הנלווים וזאת על מנת ליצור מחויבות להגשת כתב הטענות במלואו, וכך להגשים את מטרת התקנות לסדר דין יעיל, מהיר וקצר.

 

תיקון תקנה 33 – לפי תקנה 33(ד) יש רשות לכל מי שרואה עצמו נפגע מהנחיה, הודעה או כל פעולה של המזכיר המשפטי, לבקש כי שופט יבחן את פנייתו . במסגרת התיקון מוצע להגדיר את הפנייה לשופט כ"השגה" וכן לדרוש מבעל דין לצרף להשגה על החלטת המזכיר המשפטי את המסמך שנדחה ואת החלטת המזכיר המשפטי בדבר אי קבלתו. שכן, המסמך שנדחה והחלטת המזכיר המשפטי אינם מתויקים ואינם נקלטים כלל בתיק, ולשופט בתיק יש קושי לצפות במסמכים אלו. לפיכך, מוצע לצרף להשגה את החלטת המזכיר המשפטי ואת המסמך שנדחה כך שהשופט יוכל לקבל החלטה מושכלת בעניין זה שהמידע הרלבנטי מונח בפניו. התיקון המוצע ישפר את יעילות ההליך ויסייע לבית המשפט בעבודתו.

 

תיקון תקנה 41 ו- 44 – תקנות 41 עד 45 דנות בסילוק כתבי טענות ובכלל זה מסמיכות את בית המשפט או גורם מנהלי למחוק תובענה מחוסר מעש. חוסר מעש לעולם כרוך בקושי בהתנהלות התובע משום שזהו מצב שבו התובע לא שקד על עניינו כנדרש. לעתים התובע נוקט בחוסר מעש כטקטיקה לשפר עמדות ולמעשה משתמש לרעה בהליכי המשפט. מוצע לקבוע כי כאשר תובענה נמחקת מחוסר מעש, או לבקשת התובע, ברירת המחדל תהיה  על פי תקנה 41(ג): "דיון בתביעה חדשה יימשך מהשלב שבו נמחקה התביעה הנוכחית, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת". אפשרות זו תקטין את התמריץ של תובעים לגרום למחיקת התביעה כדי להגיש תביעה חדשה שתאפשר מקצה שיפורים. היא עדיפה גם משום שהיא מקנה משקל רב יותר לאינטרס הציבור בניצול יעיל של משאבי השיפוט ומשיקולי הכוונת התנהגות ואין חוטא יוצא נשכר.

 

הוספת תקנה 67(א1) – ברע"א 7770/21 אימן מרעי נ' אחמד בריה (פורסם בנבו ביום 8.2.22) נדון מקרה של בעל דין שלא הגיש תצהיר עד במועד. כב' השופטת ברק-ארז הפכה את החלטת בית המשפט המחוזי שלפיה תימחק התביעה מחמת שימוש לרעה בהליכי משפט משום שצעד זה של אי הגשת תצהיר אינו מהווה שימוש לרעה ולפיכך הסנקציה אינה יכולה לחול במקרה זה. בעקבות המקרה הנ"ל, מוצע לאמץ את הסנקציה שהיתה קיימת בתקנה 168(ב) בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, ולקבוע כי מבלי לגרוע מיתר הסנקציות הקיימות כגון פסיקת הוצאות, לא יורשה בעל הדין להביא את העד או להוכיח את העובדה, אלא אם כן שוכנע בית המשפט כי התצהיר לא הוגש מסיבות מוצדקות.

 

הוספת תקנה 79(א)(3) – בפרק הדיון המהיר אין הוראה ספציפית שמסדירה את אופן הגשת או שמיעת עדויות של עדים בהליך. כעקרון, אם מתקיים קדם משפט אז חלות הוראות פרק י', הכוללות גם חובה להגיש רשימת עדים לפני קדם המשפט. אולם, בתביעה לפינוי מושכר לא מתקיים קדם משפט וגם לוחות הזמנים לקיום דיון הוכחות הם קצרים. לפיכך, ובמטרה לאפשר ניהול הליך יעיל והוגן, מוצע לקבוע כי אם רצה בעל דין להזמין לעדות עדים נוספים, יגיש יחד עם כתב טענותיו רשימה כאמור בתקנה 62.

 

תקנה 175א והוספת טופס 10 – תקנה 175א עיגנה בחקיקת משנה את עיקרי הוראות נוהל נשיא בית המשפט העליון לעניין טיפול בבקשות לשינוי מועדי דיון. לנוהל מצורף כנספח טופס בקשה לשינוי מועד דיון, ובהתאם לסעיף 6(ב) לנוהל, בקשה שלא תוגש על גבי הטופס לא תתקבל. מוצע לעגן גם את טופס הבקשה בתקנות לצד ההוראות הכלליות של סעיף 175א. עיגון הטופס יסייע לבעלי הדין לנהל את הבקשה ביעילות, תוך ודאות ובהירות הדין. כמו כן הדבר יתרום ליעילות בעבודת בית המשפט. בכל הנוגע לבקשה לדחיית מועד דיון הנעוצה בטעמים רפואיים, מוצע לקבוע שאין חובה לצרף אישור רפואי אלא לפי החלטה של בית משפט, והכל בשל הצורך להגן על פרטיותו של בעל הדין או בא כוחו.