תקנות המקרקעין (ניהול ורישום) (תיקון), התשפ"ב-2022
בינואר 2021 נכנסה לתוקפה רפורמה רחבת היקף בסדר הדין האזרחי במסגרתה הותקנו תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן – תקנות סדר הדין האזרחי) שהחליפו את תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן – התקנות הקודמות). חלק מההסדרים הקבועים בתקנות סדר הדין האזרחי כוללים שינויים בנוגע למועדי הגשת כתבי טענות בבתי משפט, לרבות הגשת ערעורים על החלטות. בתוך כך, תקנה 137(א) לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת כי המועד להגשת ערעור על החלטה הוא שישים ימים מיום המצאת ההחלטה מושא הערעור. זאת, בניגוד למועד שהיה קבוע בתקנות הקודמות – 45 ימים בלבד. כמו כן, נקבעו בתקנת 137 הוראות שעניינן במועד הגשת ערעור על ידי משיב ובעניין מועד הגשת ערעור על החלטה שניתנה במעמד צד אחד.
תקנות המקרקעין (ניהול ורישום), התשע"ב-2011 (להלן – תקנות הניהול והרישום) עוסקות בהיבטים שונים של ניהול הליכי רישום וכן בנוגע להליכים המתנהלים בפני המפקח על רישום מקרקעין שדן בסכסוכים בין בעלי דירות בבתים משותפים. בין היתר, נקבעו במסגרת תקנות הניהול והרישום גם סדרי דין, לרבות האופן שבו ניתן לערער על החלטתו של מפקח על רישום מקרקעין והמועדים להגשת ערעורים על החלטותיו.
לאור השינויים שנערכו בתקנות סדר הדין האזרחי, יש צורך בהתאמת המועדים הנקובים בתקנות הניהול והרישום לשינויים אלה. זאת, בשים לב לכך שהערעור על החלטת המפקח על רישום מקרקעין מוגש לבית המשפט המחוזי ובשים לב שסמכויותיו של המפקח מושוות לסמכויותיו של שופט בית משפט שלום הדן בהליך אזרחי (ר' סעיף 74 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969 (להלן – חוק המקרקעין)). נוסף על כן, קיימת סמכות שיפוט מקבילה למפקח על רישום מקרקעין ולשופט בית משפט השלום בנושאים שונים כגון תביעות שעילתן הסגת גבול (ר' סעיף 72(ב) לחוק המקרקעין).
משכך מוצע להתאים את המועד להגשת ערעור על החלטות המפקח על רישום מקרקעין למועד להגשת ערעור על החלטות בית המשפט, כפי שנקבע בתקנות סדר הדין האזרחי. התיקון כולל גם הפניה מעודכנת לשם העדכני של תקנות סדר הדין האזרחי, כתוקפן כיום.
תיקון נוסף, בעניין אחר, שמוצע לבצע בתקנות הניהול והרישום הוא בתקנה 71(ב)(2) העוסקת בביטול רישום של משכנתה על פי בקשת בעל המשכנתה. בתקנה 71(א) נקבע הכלל שלפיו רישום ניתן לביטול על פי בקשת הצדדים, ובלבד שחתמו על שטר ביטול בדרך שחותמים על שטר עסקה. בתקנה 71(ב) נקבעו חריגים לכלל זה ובמסגרתם נקבע בפסקה (2) כי הרשם רשאי להורות על ביטול הרישום של משכנתה לבקשת בעל המשכנתה, אם בעל המשכנתה הוא תאגיד בנקאי כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981. לאור התרחבות שוק המשכנתאות גם לגורמים חוץ בנקאיים, ועל מנת להקל על תהליך ביטול הרישום של משכנתאות לטובת כל הצדדים המעורבים ולטובת השמירה על מהימנות המרשם, מוצע לקבוע כי הרשם יהיה רשאי להורות על ביטול רישום משכנתה לבקשת כל בעל משכנתה; דהיינו גם במקרים שבהם בעל המשכנתה איננו תאגיד בנקאי כאמור. זאת, בהתחשב בין היתר בכך שבעל המשכנתה הוא בעל האינטרס ברישום, ולפיכך אם המחיקה נעשית לבקשתו, אין צורך או סיבה לדרוש עוד הסכמה מגורמים נוספים כגון בעל המקרקעין.
טיוטת תקנות המקרקעין (ניהול ורישום) (תיקון מס' __), התשפ"ב-2022
|
|
|
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 77, 89, 121, 122, 123, 133 ו־168 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969[1] (להלן – חוק המקרקעין), אני מתקין תקנות אלה: |
|
|
|
|
|
תיקון תקנה 71
|
1. |
בתקנה 71 לתקנות המקרקעין (ניהול ורישום), התשע"ב-2011[2] (להלן – התקנות העיקריות), בפסקת משנה ב(2), האמור אחרי המילים "בעל המשכנתה" – יימחק. |
|
תיקון תקנה 77 |
2. |
בתקנה 77 לתקנות העיקריות, במקום ההגדרה "תקנות סדר הדין האזרחי" יבוא:
"'תקנות סדר הדין האזרחי' – תקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018".
|
|
תיקון תקנה 83
|
3. |
במקום תקנה 83 לתקנות העיקריות, יבוא:
"המועד להגשת ערעור לבית המשפט המחוזי על החלטת המפקח לפי סימן זה יהיה כקבוע בתקנה 137 לתקנות סדר הדין האזרחי."
|
|
תחילה |
4. |
תחילתן של תקנות אלה ביום פרסומן. |
|
|
|
___ ב________ התשפ"ב
(___ ב________ 2022)
(חמ _____-)
__________________
גדעון סער
שר המשפטים
דברי הסבר
לתקנה 71 - בתקנה 71(א) נקבע הכלל שלפיו רישום ניתן לביטול על פי בקשת הצדדים, ובלבד שחתמו על שטר ביטול בדרך שחותמים על שטר עסקה. בתקנה 72(ב) נקבעו חריגים לכלל זה ובמסגרתם נקבע בפסקה (2) כי הרשם רשאי להורות על ביטול הרישום של משכנתה לבקשת בעל המשכנתה, וזאת אם בעל המשכנתה הוא תאגיד בנקאי כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981. לאור התרחבות שוק המשכנתאות גם לגורמים חוץ בנקאיים, ועל מנת להקל על תהליך ביטול הרישום של משכנתאות לטובת כל הצדדים המעורבים ולטובת השמירה על מהימנות המרשם, מוצע לקבוע כי הרשם יהיה רשאי להורות על ביטול רישום משכנתה לבקשת כל בעל משכנתה; דהיינו גם במקרים שבהם בעל המשכנתה איננו תאגיד בנקאי כאמור. זאת, בהתחשב בין היתר בכך שבעל המשכנתה הוא בעל האינטרס ברישום, ולפיכך אם המחיקה נעשית לבקשתו, אין צורך או סיבה לדרוש עוד הסכמה מגורמים נוספים כגון בעל המקרקעין.
נוסח התקנה כיום לפני התיקון המוצע כאמור:
"71. (א) רישום ניתן לביטול על פי בקשת הצדדים, ובלבד שחתמו על שטר ביטול בדרך שחותמים על שטר עסקה.
(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א) –
(1) מפקח רשאי להורות על ביטולו של הרישום על פי בקשתו של בעל הזכות המתבטלת בלבד, אם ראה כי בנסיבות המקרה יהיה זה צודק ויעיל לעשות כן, ובתנאים שהורה;
(2) רשם רשאי להורות על ביטול הרישום של משכנתה על פי בקשת בעל המשכנתה שהוא תאגיד בנקאי כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981".
לתקנה 77 – מוצע לשנות את נוסח התקנה הקיים, כך שיפנה לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, במקום תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 שאינן עוד בתוקף.
לתקנה 83 – מוצע להתאים את נוסח התקנה למועדים הקבועים היום בתקנות סדר הדין האזרחי, כך שיקבע כי המועד להגשת ערעור על החלטת המפקח הוא 60 יום מיום המצאת ההחלטה או כל מועד אחר שיקבע בתקנות סדר הדין האזרחי. כמו כן יחולו על הערעור הוראות יתר סעיפי המשנה בתקנה 137 שעניינם במועד הגשת ערעור על ידי משיב ומועד הגשת ערעור על החלטה שניתנה במעמד צד אחד.
נוסח התקנה כיום לפני התיקון המוצע כאמור:
"83. התקופה לערעור לבית המשפט המחוזי על החלטת המפקח לפי סימן זה היא ארבעים וחמישה ימים מן היום שהומצאה בו ההחלטה למערער."