תזכיר טיוטת תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (היתר כללי למתן שירותי בזק), התשפ"ב-2022

טיוטת תקנות

 

א. שם התקנות המוצעות

תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (היתר כללי למתן שירותי בזק), התשפ"ב-2022

 

 

ב. מטרת התקנות המוצעות והצורך בהן

חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 76), התשפ"ב-2022 (להלן – תיקון החוק), שפורסם בספר החוקים ביום 4.7.2022 עורך שינוי יסודי באופן האסדרה של מתן שירותי בזק בישראל. מרכיב מרכזי בתיקון חוק הוא הסדרה של מרבית שירותי הבזק באמצעות תקנות היתר כללי במקום הסדרתן באמצעות רישיונות (סעיף 4א2 המוצע במסגרת סעיף 7 לתיקון החוק). תקנות אלו, צפויות להיות אמצעי האסדרה העיקרי של מתן שירותי בזק לאחר כניסת תיקון החוק לתוקף.

לצורך הכנת התקנות נסרקו הוראות הרישיונות השונים וכן הוראות תקנות שהותקנו מכוח חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982 (להלן – החוק או חוק התקשורת) וחלקן צפוי להתבטל במקביל להתקנת תקנות אלו, ההוראות הרלוונטיות רוכזו, עודכנו ונערכו במסגרת קובץ זה (להלן – התקנות). נוסח זה מהווה מיקוד משמעותי של ההוראות החלות כיום ברישיונות ובקבצי התקנות השונים. הם משקפים את עקרונות של אסדרה מיטבית המתמקדת, בין היתר, באכיפה בדיעבד (ex-post) ולא של אכיפה מראש (ex-ante). הצורך בעדכון נוסח התקנות ייבדק באופן שוטף, בהתאם למצב העניינים המשתנה מעת-לעת וכך אין לשלול כי פרקים והוראות שונות יורחבו ויצומצמו בעתיד.

שימועים ותהליכים מינהליים שונים שפורסמו או נקבעו מכוח חוק התקשורת ואינם מוסדרים במסגרת התקנות וכן הוראות שעשויות להתפרסם על ידי משרד התקשורת קודם לכניסת תיקון החוק לתוקף, עשויים להיות משולבים בתקנות בעתיד כדוגמת הסדרת משלוח מסרונים אנונימיים וזדוניים,[1] הוראות לעניין מתן שירות באזורי תמרוץ, הוראות לעניין מתן שירותים סיטונאיים ועוד.

 

 

להלן נוסח טיוטת התקנות המוצעות:


 

טיוטת תקנות מטעם משרד התקשורת:

טיוטת תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (היתר כללי למתן שירותי בזק), התשפ"ב  - 2022

 

 

 

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 4א2(א), 4ט ו-53ג לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982 (להלן – החוק) אני מתקין תקנות אלה:

 

 

פרק א' - מטרה והגדרות

מטרה

1.  

מטרתן של תקנות אלה להסדיר את  השירותים בענף התקשורת כדי להבטיח את כל אלה: מתן שירותי תקשורת מתקדמים ואיכותיים לציבור, מתן שירות סדיר, תקין ורצוף למקבלי השירות, העצמת ציבור הצרכנים, קידומה של התחרות בענף התקשורת, הקצאה וניהול יעילים של משאבי תקשורת הנמצאים במחסור ושמירה על ביטחון המדינה.

הגדרות

2.  

בתקנות אלה -

 

 

"אזור יהודה והשומרון" – כהגדרתו בסעיף 14א לחוק;

 

 

""אמצעי שליטה נסחר" – אמצעי שליטה הרשום במסחר לניירות ערך בישראל או מחוצה לה, או שהוצע לציבור על-פי תשקיף ומוחזק בידי הציבור בישראל או מחוצה לה;

 

 

"בעל זיקה לספק מורשה" - כל אחד מאלה:

 

 

 

(א)  אדם בעל השפעה ניכרת בספק המורשה;

 

 

 

(ב) אדם שהספק המורשה הוא בעל השפעה ניכרת בו;

 

 

 

(ג)  אדם שבעל השפעה ניכרת בו הוא גם בעל  השפעה ניכרת בספק המורשה;

 

 

"גורם משטרתי מורשה" - איש משטרה אשר קיבל הרשאה לפנות לספק מורשה מקצין משטרה בדרגת תת ניצב;

 

 

"דמי כרטיס חכם" - תשלום בעד קבלת כרטיס חכם (SIM);

 

 

"הודעה מיידית" ללקוח – הודעה הנשלחת באופן שמאפשר קבלתה מיד לאחר שליחתה;

 

 

"החזקה בעקיפין" - שיעור החזקה בעקיפין יחושב לפי המפורט להלן:

 

 

 

(א)  לבעל שליטה בתאגיד תיוחס החזקת אמצעי השליטה בתאגיד במלואה, אף אם אינו מחזיק במלוא אמצעי השליטה בתאגיד;

 

 

 

(ב) לבעל ענין שאינו בעל שליטה בתאגיד, תיוחס החזקת אמצעי השליטה באופן יחסי לשיעור אחזקותיו של בעל העניין בתאגיד ותחושב כמכפלת שיעור החזקת בעל העניין באמצעי השליטה בכל אחד מהתאגידים שבאמצעותם מחזיק בעל העניין בתאגיד;

 

 

"הסכמה מפורשת" של מנוי – הסכמה שנתן מנוי לספק השירות להצעה מטעם הספק, לקבל שירות בתמורה. הסכמה כאמור יכול שתנתן על ידי המנוי בכתב או בעל פה, ובלבד שלפני מתן ההסכמה יצוינו בפני המנוי מאפייניו העיקריים של השירות, תקופת מתן השירות והתמורה בעדו;

 

 

"העברת החזקה" – לרבות העברת החזקה בחלקים;

 

 

"הפרשי הצמדה וריבית" – כהגדרתם בסעיף 1 לחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961;

 

 

"השפעה ניכרת" – כהגדרתה בסעיף 14א לחוק;

 

 

"חבילת שירותים" - מספר סוגים של שירותי בזק המשווקים ללקוח כחבילה בתשלום תקופתי אחד;  

 

 

"חוק הגנת הצרכן" - חוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981;

 

 

"חוק החברות"  - חוק החברות, תשנ"ט-1999;

 

 

"חיוב יתר" – חיוב שנגבה ממנוי בניגוד להוראות כל דין;

 

 

"לקוח" -  מנוי או  משתמש קצה;

 

 

"מבקש" – המבקש כמשמעותו בסעיף 4א1 לחוק;

 

 

"מדינה שכנה" – ירדן או מצרים;

 

 

"מיזוג" – כהגדרתו בחוק החברות;

 

 

"המנהל" – לרבות מי שהשר או המנהל אצל לו את סמכותו;

 

 

"מנוי עסקי" –מנוי שהוא אחד מאלה:

 

 

 

(1) תאגיד;

 

 

 

(2) משרד ממשלתי או יחידת סמך שלו;

 

 

 

(3) עוסק מורשה כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975, למעט עוסק פטור כהגדרתו בחוק האמור;

 

 

 

(4) גוף שהוקם לפי חוק.

 

 

"מנוי פרטי" – מנוי שאינו מנוי עסקי ;

 

 

"מספר בתשלום מראש" – מספר טלפון בתבנית לשימוש כמספר רדיו טלפון נייד (רט"ן) לפי תכנית המספור שהוקצה לשימושו של מנוי אשר משויך לחבילת תשלום מראש (Pre-paid);

 

 

"מספר רדום" – מספר טלפון בתבנית לשימוש כמספר רט"ן לפי תכנית המספור  שהוקצה לשימושו של מנוי שהוא אחד מאלה:

 

 

 

(א)  מספר שהשימוש בו לא הוגבל לתקופה קצובה בהסכם ההתקשרות שחלים בו כל אלה:

 

 

 

 

 

(1) במשך שישה חודשים לפחות לא נעשה בו שימוש באף אחד מהאופנים מהבאים;

 

 

 

 

 

 

(א)  הוצאת שיחת טלפון;

 

 

 

 

 

 

(ב) קבלת שיחת טלפון, לרבות אם השיחה לא נענתה בפועל ולמעט שיחה שהתקבלה באמצעות תא קולי;

 

 

 

 

 

 

(ג)  שליחה או קבלה של מסרון;

 

 

 

 

 

 

(ד) גישה לרשת האינטרנט;

 

 

 

 

 

(2) המנוי אינו משלם לספק המורשה תשלום קבוע כלשהו עבורו;

(3) המנוי אינו קשור עם הספק המורשה בהסכם התקשרות שבו נקבעה תקופת התחייבות;

 

 

 

(ב) הוא מספר בתשלום מראש שהשימוש בו הוגבל לתקופה קצובה בהסכם ההתקשרות שחלים בו כל אלה:

 

 

 

 

 

(1) בהסכם ההתקשרות נקבע כי השימוש  במספר יהא מוגבל בזמן;

 

 

 

 

 

(2) לא נעשה בו שימוש באחד או יותר מהאופנים המתוארים בפסקה (א)(1)  במהלך 30 הימים שלאחר סיום תקופת השימוש כאמור בהסכם ההתקשרות.

 

 

"מסר אישי" – הודעה, התרעה או הנחיה קצרות שמטרתה להבטיח שמירה על ביטחון המדינה או שלום הציבור, הנשלחת באמצעות נציג מערכת הביטחון ובאופן מידי וממוקד ללקוחות שלהם ציוד קצה רט"ן התומך בשימוש בטכנולוגיית cell broadcast;

 

 

"מסר בזק חסום" – מסר בזק שהוא אחד מאלה שיחה, הודעה או תקשורת נתונים  או קישורים שלא ניתן להשלים את העברתו ברשת הבזק מיד עם מתן העברת הפקודה האלקטרונית להקמת הקשר עקב אי זמינות משאבים של רשת הבזק או משאבים לקישור בין רשת הבזק למערכות אחרות;

 

 

"מסר בזק נופל" – כל אחד מאלה:

 

 

 

(א)  שיחה שהופסקה שלא ביוזמת יוזם השיחה, הקישור או מקבל השיחה;

 

 

 

(ב) תקשורת נתונים או קישורים שהעברתם הופסקה שלא ביוזמת  יוזם או מקבל התקשורת.

 

 

"מערכת הרישום" – מערכת מקוונת באמצעותה ניתן להירשם במרשם ולעדכנו בהתאם לתקנות אלו;

 

 

"משתמש קצה" – יחיד המקבל שירות בזק מכוח הסכם התקשרות, בין אם התקשר עם הספק המורשה באופן ישיר ובין אם התקשר באמצעות אחר, ובלבד שאינו מספק שירות בזק לאחר;

 

 

"המשרד" – משרד התקשורת;

 

 

"נציג מערכת הביטחון" – נציג של משרד הביטחון או צבא ההגנה לישראל (פיקוד העורף) שהוסמך מטעם כל אחד מהם להפעיל מערכת מסר אישי;

 

 

"ספק בין-לאומי" – ספק מורשה המספק שירות בין-לאומי;

 

 

"ספק טלפוניה נייד גדול" – ספק מורשה המספק שירות טלפוניה נייד באמצעות אחר ל-200,000 משתמשי קצה, לכל הפחות.

 

 

"ספק תוכן פרימיום" – גורם המספק את התוכן בשירות פרימיום;

 

 

"ספק נייח גדול" –ספק מורשה המספק שירות בזק על גבי רשת מתקדמת  ל-50,000 משתמשי קצה, לכל הפחות;

 

 

"פעולות תחזוקה" –פעולה חיונית של תחזוקה או הקמה של רשת בזק;

 

 

"ציוד קצה רט"ן" – ציוד קצה המשמש לקבלת שירות בזק באמצעות מערכת רדיו טלפון נייד

 

 

"קבוצה" (של מנויים או לקוחות) – קבוצה של מנויים או לקוחות, לפי העניין, שהם יחידים שיש במאפייניהם טעם סביר הנוגע לאופן אספקת השירות המצדיק את אבחנתם מקבוצת לקוחות אחרת;

 

 

"קידומת חיוג" – קבוצת ספרות בתחילת מספר הטלפון המשמשת לצורך זיהוי כללי של יעד השיחה, כגון אזור חיוג או רשת של ספק מורשה;

 

 

""הרשות הפלסטינית" – המועצה כהגדרתה בתקנות שעת חירום (יהודה ושומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ"ח-1967, כפי שהוארך תוקפן ותוקן נוסחן בחוק;

 

 

"רשת מתקדמת" – כהגדרתה בסעיף 14א לחוק;

 

 

"שיחה אל מוקד חירום" - שיחה מאת מנוי של ספק מורשה אל מוקד טלפוני של משטרת ישראל (מספר מקוצר – 100)  , מגן דוד אדום (מספר מקוצר - 101), של מכבי אש (מספר מקוצר - 102), פיקוד העורף (מספר מקוצר - 104);  והמוקד הלאומי להגנה על ילדים ברשת (מספר מקוצר - 105);

 

 

"שיחת גוביינא" – שיחה המשולמת בידי מקבל השיחה, לאחר אישור קבלת השיחה;

 

 

"שירות בין-לאומי" – שירות טלפוניה בין ישראל לבין מקומות מחוץ לישראל;

 

 

"שירות טלפוניה נייד" – שירות טלפוניה הניתן באמצעות רשת בזק שהיא מערכת רדיו טלפון נייד;

 

 

"שירות טלפוניה נייד באמצעות אחר" – שירות טלפוניה נייד הניתן באמצעות רשת בזק של ספק מורשה אחר;

 

 

"שירות נדידה בין-לאומית" – שירות טלפוניה נייד הניתן בחו"ל ובשטחי השליטה האזרחית של המועצה הפלסטינית באמצעות מערכת רט"ן של ספק שירות נייד זר, עבור לקוח של ספק מורשה המספק שירות טלפוניה נייד;

 

 

"שירות עסקי" – שירות בזק הניתן למנוי עסקי שהוא אחד מאלה:

 

 

 

(1) שירות בזק במאפיינים שאינם ניתנים על ידי הספק המורשה למנוי פרטי;

 

 

 

(2) שירות בזק נייח הניתן למנוי בשלושה מיקומים גיאוגרפים שונים לפחות;

 

 

 

(3) שירות בזק נייד הניתן לעשרה משתמשי קצה לפחות;

 

 

"שירות פרימיום" – שירות אשר מתקיימים בו כל אלה:

 

 

 

(1) הוא שירות של אספקת תוכן, באמצעות שירות טלפוניה כהגדרתו בסעיף 5א לחוק;

 

 

 

(2) התשלום בעד השירות נגבה על ידי הספק המורשה בהתאם להיקף השימוש בשירות הטלפוניה שבאמצעותו הוא ניתן;

 

 

"שירות בתשלום מראש" – שירות בזק שלקוח שילם עבורו טרם אספקתו (Pre-paid);

 

 

""תושב ישראל" - מי שמחזיק אשרה ורישיון בני-תוקף, לפי סעיף 2(א)(3) או (4) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952;

 

 

"תיול פנימי" – כהגדרתו בסעיף 4ח לחוק;

 

 

"תכנית הנדסית" - תיאור מילולי תמציתי ותיאור סכמתי של מבנה רשת הבזק שבאמצעותה מספק הספק המורשה שירות, שכוללת:

 

 

 

(א)  תיאור מילולי של רכיבי המערכת בשכבות הליבה, האיסוף (אגרגציה), והגישה;

 

 

 

(ב) תיאור מילולי של אופן הפעלת מתקני הבזק, ובכלל כך חיבור וקישור הרשת לספק מורשה אחר;

 

 

 

(ג)  תיאור מילולי של הטכנולוגיה בה יעשה שימוש לרבות מערכות הבקרה, ניהול וניטור;

 

 

 

(ד) תרשים סכמטי של מבנה הרשת בשכבות הליבה, האיסוף (אגריגציה) והגישה;

 

 

 

(ה)  תיאור מילולי של שימוש מתוכנן בתדרי רדיו.

 

 

"תכנית מספור" – כהגדרתה בסעיף 5א לחוק כפי שפורסמה באתר האינטרנט של משרד התקשורת;

 

 

"תקנות האגרות" – תקנות לקביעת אגרות בעד רישום במרשם שהותקנו מכוח סעיף 4ג(א)(1) לחוק,;

 

 

פרק ב' -רישום במרשם

המרשם

3.  

המרשם יכלול את שמות הספקים המורשים, המספקים שירות בזק מכוח תקנות אלה ופרטים אודותיהם, ובכלל כך פרטי זיהוי, דרכים ליצירת קשר של לקוחות עם הספק המורשה וסוג שירות הבזק אותו רשאי הספק המורשה לספק, הוראות מינהל שניתנו לספק המורשה וכן כל פרט נוסף לגבי מתן שירות בזק שמצא המנהל כי קיים צורך לרשום.

בקשה לרישום במרשם

4.  

מבקש ימלא במערכת הרישום את כל הפרטים הנדרשים בהתאם לתקנה 6 וכן ימציא כל פרט או מסמך נוסף שיידרש על ידי המנהל.

תנאים להגשת בקשה למרשם

5.  

לא יגיש אדם בקשה להירשם במרשם, אלא אם מתקיימים בו התנאים הבאים:

 

 

 

(א)  הוא אינו קטין או פסול דין ;

 

 

 

(ב) הוא אזרח ישראלי או תושב ישראל או תאגיד שהתאגד ונרשם בישראל או תאגיד שהתאגד מחוץ לישראל ונרשם כחברת חוץ לפי סעיף 346 לחוק החברות;

 

 

 

(ג)  לא מתקיימים לגביו הליכי חדלות פירעון או פשיטת רגל כהגדרתם בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח–2018[2] או לפי פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם–1980[3], בהתאמה;

 

 

 

(ד) היה המבקש תאגיד – הוא לא החליט על פירוקו מרצון ובית המשפט לא מינה לו כונס נכסים או ציווה על פירוקו.

פרטי רישום וצירוף מסמכים נדרשים

6.  

(א)  מבקש ימלא במערכת הרישום, באופן מלא ומדויק, את הפרטים הבאים:

 

 

 

(1) פרטי זיהוי ודרכים ליצירת קשר של המשרד עם המבקש , ובכלל כך מען למשלוח דואר, טלפון ודואר אלקטרוני;

 

 

 

(2) סוג שירות הבזק אותו המבקש מעונין לספק מבין השירותים הבאים –

 

 

 

 

(א)  שירותי תשתית פס רחב – שירות תמסורת, שירות תמסורת בין-לאומית, שירות תקשורת נתונים, שירות תשתית פס רחב.

 

 

 

 

(ב) שירותי גישה לאינטרנט  - שירות גישה לאינטרנט (נייח), מיתוג אינטרנט.

 

 

 

 

(ג)  שירותי טלפוניה נייד באמצעות אחר - שירות טלפוניה נייד, שירות גישה לאינטרנט (נייד), שירות העברת נתונים נייד, שירות מסרונים.

 

 

 

 

(ד) טלפוניה קווית - שירות טלפוניה קווית, שירותי טלפוניה בין-לאומית.

 

 

 

 

(ה)  שירות בזק אחר שאינו כלול בסעיפים קטנים (א) - (ד),  בצירוף תיאור מפורט של השירות אותו הוא מבקש לתת.

 

 

 

(3) ביחס לכל אחד מסוגי שירותי הבזק האמורים בתקנת משנה (2) - האם שירות הבזק יסופק באמצעות רשת הבזק של המבקש או באמצעות רשת בזק של אחר או שילוב של רשת בזק של המבקש עם רשת בזק של אחר.

 

 

 

(4) האם סיפק בעבר, או תאגיד בשליטתו, תאגיד השולט בו או תאגיד הנשלט בידי מי ששולט בו, שירות בזק מכוח רישיון או רישום במרשם.

 

 

(ב) מבקש יצרף לבקשתו במערכת הרישום את המסמכים הבאים:

 

 

 

(1) אם הוא יחיד – העתק תעודת זהות או העתק דרכון והעתק אישור בדבר התושבות;

 

 

 

(2) אם הוא תאגיד – העתק תעודת התאגדות או העתק תעודת רישום כחברת חוץ לפי ס' 346 לחוק החברות.

 

 

 

(3) תכנית הנדסית.

רישום במרשם

7.  

המנהל ירשום במרשם מבקש שעמד בתקנות 5 ו-6 ולא קיבל הודעת סירוב או הגשת מסמכים נוספים כמפורט בתקנות 8 ו-9 וכן יעדכן פרטים כאמור בתקנות 10 ו-11, תוך עשרה ימי עבודה מיום שהשלים המבקש את הרישום במרשם וצירף את כל המסמכים הנדרשים לשם כך.

סירוב לרשום במרשם

8.  

מצא המנהל כי לא מתקיימים במבקש התנאים הקבועים בתקנה 5 או כי משיקולים שבטובת הציבור אין לרשום את המבקש במרשם, יודיע על כך  בהקדם למבקש בכתב והוא יהיה רשאי לטעון טענותיו בפני המנהל. 

הגשת מסמכים נוספים

9.  

קיבל מבקש הודעה מהמנהל לכך לפיה עליו להגיש מסמכים נוספים או לפנות למשרד, יגיש את המסמכים הנוספים הנדרשים או יפנה למשרד, והכל בהתאם למועדים הקבועים בהודעת המנהל. המנהל יודיע למבקש אם עד לקבלת המסמכים הנוספים יעוכב רישומו במרשם.

תעודת רישום

10.  

(א)  ספק מורשה רשאי להפיק ממערכת הרישום תעודת רישום שתכלול פרטים אלו:

 

 

 

(1) שם הספק המורשה;

 

 

 

(2) פרטי זיהוי של הספק המורשה;

 

 

 

(3) פרטי התקשרות של המשרד עם הספק המורשה;

 

 

 

(4) סוגי שירותי הבזק אותם רשאי הספק המורשה לספק;

 

 

 

(5) תאריך הנפקת תעודת הרישום.

 

 

(ב) כל הפרטים הכלולים בתעודת רישום, ישמשו לצורך החוק ותקנות אלה ויהוו הוכחה לכאורה על אמתותם.

עדכון פרטים

11.  

(א)  מבלי לגרוע מהאמור בתקנה 12 -

 

 

 

(1) ספק מורשה יעדכן במערכת הרישום כל שינוי שחל בפרטים המפורטים בתקנה 6 לא יאוחר מעשרה ימי עבודה מיום ביצוע השינוי.

 

 

 

(2) ביצע הספק המורשה שינוי במרשם כאמור לעיל, יתקן המנהל את הרישום בהתאם לשינוי זה.

 

 

(ב) ספק מורשה ימציא למנהל בתוך עשרה ימי עבודה מיום רישומו במרשם:

 

 

 

(1) ספק מורשה שהוא תאגיד - כתבי הסכמה של כל נושא משרה ובעל השפעה ניכרת בספק המורשה למסירת מידע מהמרשם הפלילי (להלן – כתב הסכמה). מונה נושא משרה או נוסף בעל השפעה ניכרת בספק המורשה, יעביר הספק המורשה כתב הסכמה מעודכן, לא יאוחר מעשרה ימי עבודה מיום המינוי או ההוספה, לפי העניין;

 

 

 

(2) ספק מורשה שהוא יחיד – כתב הסכמה.

הוספה והסרה של סוג שירות בזק מהרישום

12.  

(א)  ספק מורשה יודיע למנהל על כוונתו לספק סוג שירות בזק נוסף, באמצעות מערכת הרישום וימסור את הפרטים המצוינים בתקנה 6, ביחס לסוג השירות הנוסף; 

 

 

(ב) ספק מורשה לא יתחיל לספק סוג שירות בזק נוסף אלא אם חלפו עשרה ימי עבודה מיום שהודיע למנהל על הוספת סוג השירות ואולם:

 

 

 

(1) רשאי המנהל להודיע, בהודעה מנומקת בכתב, לספק המורשה כי הוא מתנגד למתן סוג שירות הבזק הנוסף מהטעמים בסעיף 4א1(ה) לחוק;

 

 

 

(2) רשאי המנהל להודיע לספק המורשה כי הוא אינו מתנגד למתן סוג שירות הבזק החדש לפני שחלפו עשרה ימי עבודה כאמור בסעיף קטן (א);

 

 

 

(3) על הוספת רישום כאמור תחול הוראת תקנה 9.

 

 

(ג)  הודיע ספק מורשה למנהל על כוונתו להפסיק לספק שירותי בזק הרשומים על שמו, או חלק מהם, יעדכן, במועד בו הוא מעדכן את מנוייו בהתאם לתקנה 58, באמצעות מערכת הרישום בדבר הפסקת השירות ויצרף מידע בדבר:

 

 

 

(1) כוונתו להסיר את השירות או השירותים המסופקים על ידו מהמרשם.

 

 

 

(2) מספר הלקוחות להם ניתן שירות הבזק, אותו מבקש הספק המורשה להפסיק לתת;

 

 

 

(3) המועד הצפוי להפסקת מתן שירות בזק;

 

 

 

(4) נוסח ההודעה אותה שלח למנויים בהתאם לתקנה 58;

 

 

(ד) המנהל יעדכן במרשם את רישומו של ספק מורשה שהודיע שבכוונתו להפסיק לספק שירות וביקש להסיר את סוג השירות מרישומו במרשם כאמור בתקנת משנה (ב)(4), בתוך ארבעה עשר ימי עבודה ממועד סיום תקופת ההודעה למנויים הקבועה בתקנה 58 והפסקת השירות אותו ביקש הספק המורשה להסיר מהמרשם.

תוקף הרישום

13.  

תוקף רישום הוא עד  יום 31 במרץ בשנה שלאחר השנה בה בוצע הרישום המקורי או לאחר השנה שבה בוצעה הארכת הרישום כמפורט בתקנה 14.

הארכת רישום

14.  

(א)  רישום של ספק מורשה במרשם יוארך בשנה נוספת בכל פעם בכפוף לכל אלה:

 

 

 

(1) הספק המורשה שילם אגרה מתאימה בעד הארכת הרישום בהתאם לתקנות האגרה;

 

 

 

(2) הספק המורשה העביר באמצעות מערכת הרישום את מספר הלקוחות להם הוא מספק שירות בזק נכון לרבעון שקדם לבקשת ההארכה.

 

 

 

(3) הספק המורשה המציא למנהל כתבי הסכמה לפי תקנת משנה 11(ב);

 

 

(ב) המנהל יאריך את הרישום בתוך עשרה ימי עבודה מיום שמילא הספק המורשה את התנאים האמורים בתקנת משנה (א);

 

 

פרק ג'- אספקת שירות בזק

 

 

סימן א': כללי

אספקת שירות בזק

15.  

(א)  ספק מורשה רשאי לספק את סוגי שירותי הבזק הרשומים ביחס אליו במרשם.

 

 

(ב) אין באמור בתקנת משנה (א) כדי לגרוע מחובת ספק מורשה לקבל רישיון לצורך אספקת שירותי הבזק הקבועים בסעיף 2(ב) לחוק.

 

 

(ג)  אין ברישום במרשם כדי להתיר אספקת שירות בזק באזור יהודה והשומרון.

חובת דיווח

16.  

ספק מורשה יעביר באמצעות מערכת הדיווח את המידע הנדרש ממנו בדרישת מידע הנוגעת לשירותי הבזק הרשומים על שמו במרשם.

שיפוי המדינה

17.  

ספק מורשה יישא במלוא האחריות כלפי המדינה למלוא התשלום בגין כל נזק שנגרם למדינה בשל הפרת הוראות תקנות אלה על ידו או בגין ביצוע לקוי שלהן או בשל ביטול רישומו במרשם, לרבות אם הוגשה נגד המדינה תביעה או דרישה לתשלום פיצוי וכן אם נגרמו למדינה הוצאות עקב תביעה או דרישה כאמור. 

מתן שירות באמצעות אחר

18.  

(א)  הוראות תקנות אלו יחולו על ספק מורשה בין אם הוא נותן שירות או מבצע פעולה בעצמו על ידו או על ידי אחר מטעמו.

 

 

(ב) אין בהתקשרות ספק מורשה עם אחר כדי לגרוע מחובת הספק המורשה מכוח תקנות אלו.

 

 

סימן ב': תקינות וסדירות שירות הבזק

שירות תקין, רציף וסדיר ופעילות הוגנות

19.  

(א)  ספק מורשה יפעל להענקת כל שירות בזק באופן תקין, רציף וסדיר. 

 

 

(ב) ספק מורשה יפעל בהגינות ובתום לב כלפי לקוחותיו, תוך גילוי נאות ולא יתנה את אספקת שירותיו בתנאים בלתי סבירים או בלתי הוגנים.

 

 

(ג)  ספק מורשה המספק שירות טלפוניה יפעל למניעת הונאות של מנויים ויקים מערכת בקרה ומעקב כדי לוודא שלא מיוחסות למשתמש קצה פעולות שלא ביצע, לרבות חיובים בעד שירות טלפוניה שמקורם בציוד קצה רט"ן שחובר אל מערכת הרט"ן של הספק המורשה שלא על ידי המנוי;

חובת עמידה בתקנים

20.  

(א)  ספק מורשה יפעל בהתאם לתקנים ומפרטים טכניים שהורה השר כפי שיעודכנו מעת לעת תקנים כאמור יפורסמו באתר האינטרנט של המשרד;

 

 

(ב) ספק מורשה יפעל בהתאם לתקנים הקבועים בידי ארגוני התקינה בארץ ובעולם; רשימת ארגוני התקינה האמורים תפורסם באתר האינטרנט של המשרד. 

 

 

(ג)  ספק מורשה המבקש לא יפעל שלא בהתאם לתקנים שנכללו בתקנת משנה (א) או שלא בהתאם לתקנים שנקבעו בידי ארגוני תקינה בארץ ובעולם שנכללו בתקנת משנה (ב), אלא בכפוף לקבלת אישור המנהל מראש ובכתב. המנהל יפרסם באתר האינטרנט של משרד התקשורת הודעה בדבר אישור כאמור.

רמת שירותי בזק

21.  

(א)  ספק מורשה הנותן את סוג שירות הבזק המנוי בטבלה יעניק אותם ברמת השירות המפורטת בצדם

 

 

מספר

סוג שירות הבזק

רמת השירות הנדרשת

א.

שירות טלפוניה קווית או ניידת

במהלך תשעים ותשעה אחוזים (99%) מהזמן:

א.  שיעור מסרי הבזק החסומים בכל שעה לא יעלה על שני אחוזים (2%) מכלל מסרי הבזק באותה שעה;

ב.  שיעור מסרי הבזק הנופלים בכל שעה לא יעלה על שני אחוזים (2%) מכלל מסרי הבזק באותה השעה;

ב.

שירות גישה לאינטרנט

במהלך תשעים ותשעה אחוזים (99%) מהזמן:

א.  שיעור מסרי הבזק החסומים בכל שעה לא יעלה על שני אחוזים (2%) מכלל מסרי הבזק באותה שעה;

ב.  שיעור מסרי הבזק הנופלים בכל שעה לא יעלה על שני אחוזים (2%) מכלל מסרי הבזק באותה השעה;

בקרה וניטור של רשת בזק

22.  

(א)  ספק מורשה שהוא בעל רשת בזק, יקים ויפעיל מערכת בקרה לניטור מתמיד של תקינות וביצועי רשת הבזק שלו וכן יערוך באופן שוטף בדיקות של רשת הבזק או כל חלק ממנה, על פי הצורך.

 

 

(ב) ספק מורשה יקיים תיעוד של תוצאות הבדיקות כאמור בסעיף קטן (א), וכן של בדיקות אחרות שערך, של תקלות ושל אירועים אחרים שהצריכו ביצוע פעולות תחזוקה.

הקצאת כתובת בפרוטוקול IPV6

23.  

(א)  ספק מורשה יספק שירות בזק באמצעות רשת התומכת בפרוטוקול IPv6, באופן המאפשר גישה ללקוחות לשירות האינטרנט בפרוטוקול IPv6.

 

 

(ב) ספק מורשה יקצה כתובות בפרוטוקול IPv6 ללקוחות בעלי ציוד קצה התומך בפרוטוקול IPv6  וכל  ציוד קצה שיסופק על ידו ללקוחות יתמוך בפרוטוקול IPv6, לרבות ציוד המסופק לצורך החלפת ציוד קיים שמסופק על ידו.

 

 

(ג)  ספק מורשה יודיע למנוי המשתמש בציוד קצה שלא סופק בידי הספק המורשה ואשר אינו תומך בפרוטוקול IPv6 אודות משמעות ההחלטה שלא להחליף ציוד ויחתים אותם על ויתור להקצאת כתובת בפרוטוקול IPv6.


 

 

סימן ג': רציפות תפקודית

תחולת סימן ג'

24.  

(א)  הוראות סימן זה יחולו על ספק מורשה המספק שירות בזק לחמישים אלף  לקוחות  לפחות, למעט אם שירות הבזק הוא שירות אחר המנוי בתוספת הראשונה לחוק ובכפוף להוראות תקנת משנה (ב).

 

 

(ב) הוראות תקנות 32 עד 37  לסימן זה יחולו על ספק מורשה המספק שירות בזק למאתיים אלף לקוחות לפחות, בלבד.

 

 

25.  

ספק מורשה כאמור בתקנה 24 יבצע את הפעולות הנדרשות להבטחת רציפות תפקודית כמפורט בסימן זה.

 

26.  

בסימן זה  -

 

 

"אתר ביניים" – אתר המכיל תת מערכות של הרשת לביצוע חיבור ובקרה של אתרי קצה;

 

 

"אתר חלופי" – אתר המוחזק במצב של מוכנות ומיועד לשימוש חירום, שבו תמשך הפעילות להבטחת הרציפות התפקודית;

 

 

"אתר ליבה" – אתר ראשי המכיל מערכות מרכזיות של הרשת לרבות מתג, בסיסי נתונים, מערכות מחשוב, איחסון ומרכז בקרה וניהול;

 

 

"אתר קצה" – ברשת רט"ן – מוקד רדיו תאי; ברשת מפ"א – היחידה האקטיבית האחרונה ברשת הגישה באמצעותה ניתן שירות פנים ארצי נייח בין ארון תקשורת אקטיבי לבין חצר מנוי;

 

 

"הסכם שיתוף" – הסכם שכרת ספק מורשה רט"ן אחד עם ספק מורשה רט"ן אחר לצורך שיתוף אקטיבי של תדר ברשת רט"ן;

 

 

"יעד התאוששות" – יעד אותו הגדיר לעצמו הספק המורשה להחזרת פעילות טכנולוגית ומערכות תומכות לרמת שירות ובפרק זמן שהגדיר לעצמו;

 

 

"ניידת" – אתר קצה נייד ברשת רט"ן;

 

 

"ספק מורשה נייח" – ספק מורשה הנותן שירות טלפוניה קווית;

 

 

"ספק מורשה רט"ן" – ספק מורשה הנותן שירות טלפוניה ניידת;

 

 

"רציפות תפקודית"  - הבטחת רציפות הפעולה של שירותי הספק המורשה, הכוללת תכנית להתאוששות הרשת מאסון ותכנית להמשכיות עסקית;

 

 

"התכנית" – תכנית להבטחת רציפות תפקודית;

 

 

"תכנית המשכיות עסקית"  - תכנית פעולה שגיבש הספק המורשה לעת חירום להבטחת הרציפות התפעולית של תהליכים חיוניים מוגדרים חיוניים ושל מערכי התקשורת, המחשוב האחסון (BCP).

גיבוש תכנית להבטחת רציפות תפקודית

27.  

ספק מורשה יגבש תכנית להבטחת רציפות תפקודית, אשר תסייע לו להבטיח את יכולתו לפעול באופן רציף בחירום, להגביל את הפגיעה במתן שירותיו ולאושש את פעילותו; התכנית תכלול לפחות את הנושאים הבאים:

 

 

(א)   

ניתוח סיכונים אליהם הוא חשוף בחירום, לרבות ניתוח תוצאות, השלכות ומשמעויות על העבודה השוטפת והתקינה של התשתיות ושל שירותיו;

 

 

(ב)  

קביעת יעדי שירות ויעדי התאוששות לחירום, בהתאם לניתוח הסיכונים ומשמעותם לרציפות התפקודית והמשך מתן שירותיו;

 

 

(ג)   

הקווים המנחים המפורטים בהמשך סימן זה, לרבות התכניות השונות המפורטות בהמשך סימן זה, תוך התייחסות לתפקידים ותחומי אחריות של גורמים שונים בניהול מצב החירום וקיום התכנית בפועל;

 

 

(ד)  

הטמעת התכנית בקרב המנהלים, העובדים הספקים וקבלני המשנה.

אחריות הדירקטוריון וההנהלה

28.  

(א)  דירקטוריון הספק המורשה יאשר את התכנית, תוך התייחסות לסיכוני הרציפות התפקודית והבקרה עליהם, כחלק ממסגרת העבודה הכוללת לניהול סיכונים, וכן  ויעקוב אחר מימושה הטמעתה ותרגולה.

 

 

(ב) הדירקטוריון ידון בנושאי הרציפות התפקודית בעת שינויים טכנולוגיים משמעותיים או לאחר אירוע כשל תקשורת, כשל משמעותי במערכות IT קריטיות כדוגמת מערכת החיוב (בילינג) או מערכת שירות הלקוחות, ובלבד שנושאי הרציפות התפקודית ידונו לפחות אחת לשנה.

ניהול מצב חירום

29.  

(א)  ספק מורשה ימנה עובד בכיר להכרזה על מעבר מעבודה בשגרה לעבודה בחירום בנוהל מעבר משגרה לחירום;

 

 

(ב) לספק מורשה יחזיק בכל האמצעים הנדרשים לניהול המצב, כולל אמצעי תקשורת חלופיים שאינם נסמכים על רשתו של הספק המורשה.

 

 

(ג)  ספק מורשה ימנה מנהל רציפות תפקודית;

כוח אדם, ריתוק משקי ומל"ח

30.  

ספק מורשה יפעל מול משרד הכלכלה להכרתו כמפעל חיוני לפי חוק שירות עבודה בשעת חירום, התשכ"ז – 1967.

השבת שירות בחירום

31.  

במקרה של הפסקת שירות משמעותית בחירום, ישיב הספק המורשה את השירות לפעולה על פי נוהל להשבת שירות; הנוהל יגובש כך שתינתן עדיפות להשבת שירותי חיוג וקיום שיחות טלפון בין לקוחות הספק המורשה ובין לקוחותיו ללקוחות ספק מורשה אחר. הנוהל ייתן עדיפות להשבת שירות לגופים חיוניים, ובכלל כך כוחות ביטחון והצלה, בתי חולים, מוקדי חירום ומשרדי ממשלה.

רציפות, גיבוי ושרידות הרשת והתשתית

32.  

(א)   

רשת הבזק של ספק מורשה תכיל לפחות שני אתרי ליבה המרוחקים גיאוגרפית לפחות שלושים קילומטרים בקו אווירי; על אף האמור, לבקשת ספק מורשה בכתב, רשאי המנהל לאשר קיום אתרי ליבה במרחק קטן יותר;

 

 

(ב)  

מערכות הליבה ברשת הבזק של ספק מורשה יפעלו בארכיטקטורת המשכיות עסקית (Business Continuity PlanningBCP), למעט במקרה שטכנולוגיה זו אינה זמינה על ידי היצרן ציוד;

 

 

(ג)   

ליבת רשת הבזק של ספק מורשה תתוכנן כך שלא תהיה בה נקודת כשל יחידה (No Single Point of Failure) אשר תקלה בה תגרור תקלה בכלל הרשת;

 

 

(ד)  

הספק המורשה יפעיל מרכז בקרה וניהול שיאויש לאורך כל שעות היממה ולאורך כל השנה לניטור, לשליטה ולתפעול כלל מרכיבי הרשת;

 

 

(ה)   

הספק המורשה יקים מרכז בקרה וניהול חלופי באתר גיאוגרפי אחר המרוחק לפחות שלושים קילומטרים מהאתר האמור בתקנת משנה (ג)  (להלן – מרכז הבקרה והניהול החלופי); על אף האמור לבקשת הספק המורשה בכתב, רשאי המנהל לאשר קיום מרכז בקרה וניהול חלופי במרחק קטן יותר;

 

 

(ו)   

מרכז הבקרה והניהול החלופי יכלול את כל מערכות הבקרה והניהול הנדרשות לרציפות התפקודית של שירותי הספק המורשה באופן עצמאי ויהיה זמין באופן מידי לפעולה; 

 

 

(ז)  

ספק מורשה יגבש תכנית גיבויים טכנולוגית והנדסית לאתרי הליבה שתאפשר במקרה של נפילת אתר ליבה את המשך הרציפות התפקודית;

 

 

(ח)   

ספק מורשה יגבש תכנית גיבויים טכנולוגית והנדסית לאתרי הביניים שתאפשר במקרה של נפילת אתר ביניים את המשך הרציפות התפקודית;

 

 

(ט)   

ספק מורשה יגבש תכנית מגירה מערכתית שאינה כוללת פרישת תשתיות נוספות בפועל, אשר תופעל באירועי כשל לקישור אתרי קצה בהתאם לקריטריונים שייקבעו על ידי הספק המורשה;

 

 

(י)   

במקרה של כשל באתר הליבה או אתר ביניים, תכניות הגיבויים יאפשרו קליטה נוספת של לפחות חמישים אחוזים  מאתרי קצה מנותקים; 

 

 

(יא)   

ספק מורשה יגבש תכנית לגיבוי נתונים ומערכות מידע באופן שוטף בשגרה ובחירום באתר גיאוגרפי אחר, המרוחק לפחות 30 קילומטרים;  על אף האמור, לבקשת הספק המורשה בכתב, רשאי המנהל לאשר אתר חלופי במרחק קטן יותר;

 

 

(יב)   

לספק מורשה יהיו תשתיות תמסורת מגובות לקישור אתרי הליבה והביניים וכן לביצוע קישורים באמצעות מתקני בזק בינלאומיים ככל שהוא עושה שימוש במתקנים כאמור;

 

 

(יג)  

ספק מורשה יחזיק באמצעים ניידים שיהיו חלופיים לאתרי קצה שנפגעו, להרחבת כיסוי או לעיבוי קיבולת, כמפורט להלן:

(1) בעל רישיון רט"ן – יחזיק ארבע ניידות; אמצעים כאמור יהיו בבעלות בעל הרישיון. למרות האמור, מקום בו התקשר בעל הרישיון בהסכם שיתוף עם בעל רישיון אחר, בעל הרישיון יהיה רשאי לקיים את האמור יחד עם בעל הרישיון האחר;

(2) ספק מורשה נייח –

(א)  המפעיל מעל 1,000 אתרי קצה – אמצעי נייד אחד;

(ב) המפעיל מעל 2,000 אתרי קצה – שלושה אמצעים ניידים;

(ג)  המפעיל מעל 4,000 אתרי קצה – חמישה אמצעים ניידים.

 

 

(יד)   

ספק מורשה יהיה בעל יכולת עצמאית לפרישה ולהפעלת הניידות כאמור בתקנת משנה (יג), לאספקת אנרגיה ותמסורת ולחיבור הניידות לרשת תוך שתיים עשרה שעות;

 

 

(טו)   

ספק מורשה יחזיק ציוד טכני חלופי לכלל המערך הטכנולוגי שיאפשר תחזוקה שוטפת רציפה למשך שלושה שבועות לפחות, ללא צורך בהבאת ציוד חלופי מחו"ל; ציוד כאמור יהיה בבעלות הספק המורשה.

תשתית תמסורת

33.  

(א)   

ספק מורשה יגבש תכנית גיבויים טכנולוגית והנדסית לתשתית וצירי התמסורת להמשך הרציפות התפקודית של פעילות התמסורת, באמצעות תמסורת קווית או אלחוטית.

 

 

(ב)  

ספק מורשה יגבש תכנית גיבויים טכנולוגית והנדסית לתשתית התמסורת המקשרת את הרשת אל מתקני הליבה של ספק מורשה אחר באמצעותו הוא מספק את שירות הגישה לאינטרנט.

תשתיות חשמל ואנרגיה

34.  

(א)   

ספק מורשה יערך להתמודדות עם הפסקות חשמל ממושכות, כמפורט להלן, ורשאי הוא להיעזר בספק אחר לשם כך:

(1) אתרי ליבה – התמודדות להבטחת פעולה רציפה של ארבעים ושמונה שעות לפחות;  

(2) אתרי ביניים – התמודדות הבטחת פעולה רציפה כמפורט להלן:

(1) ביחס לאתר ביניים המחבר שלושים ושניים אתרי קצה ומעלה –עשרים וארבע שעות לפחות;

(2) ביחס לאתר ביניים המחבר עד שלושים ושניים אתרי קצה – שתים עשרה שעות לפחות.

 

 

(ב)  

(1) בעל רישיון רט"ן יערך להבטחת פעולה רציפה של אתרי הקצה בעת הפסקת חשמל כך שיוכל להפעיל במשך שעתיים לפחות כל אתר קצה אשר פעילותו נדרשת לעמידה ברמת הכיסוי המחייבת אותו בהתאם לתקנות אלו, להוראות רישיונו או להוראת מנהל;

(2) ספק מורשה נייח יערך להבטחת פעולה רציפה של אתרי קצה, כמפורט להלן:

(א)  אתר קצה המתוכנן לקיבולת למתן שירות עד שישים וארבעה משתמשי קצה – למשך שעה לפחות;

(ב) אתר קצה המתוכנן לקיבולת לשישים וארבעה משתמשי קצה לפחות – למשך שעתיים לפחות.

 

 

(ג)   

(1) ספק מורשה רט"ן יחזיק לפחות שישה גנרטורים להפעלה רציפה של אתרי קצה במקרה של הפסקת חשמל; גנרטורים כאמור יהיו בבעלות הספק המורשה. למרות האמור, מקום בו התקשר הספק המורשה בהסכם שיתוף עם ספק מורשה אחר, הספק המורשה רשאי לקיים את האמור יחד עם הספק המורשה האחר;

(2)  ספק מורשה נייח יחזיק בגנרטורים להפעלה רציפה של אתרי קצה במקרה של הפסקת חשמל כמפורט להלן:

(א) ספק מורשה המפעיל עד 1,000 אתרים – יחזיק שני גנרטורים בבעלותו או באמצעות ספק;

(ב)  ספק מורשה המפעיל 1,001 עד 2,000 אתרים – יחזיק שני גנרטורים בבעלותו ושני גנרטורים נוספים בבעלותו או באמצעות ספק;

(ג) ספק מורשה המפעיל 2,001 עד 3,000 אתרים - יחזיק שלושה גנרטורים בבעלותו ושלושה גנרטורים נוספים בבעלותו או באמצעות ספק;

(ד)  ספק מורשה המפעיל מעל 3,000 אתרים - יחזיק ארבעה גנרטורים בבעלותו וארבעה גנרטורים נוספים בבעלותו או באמצעות ספק.

 

 

(ד)  

ספק מורשה יתקשר בהסכם עם קבלן משנה לתיקון גנרטורים ולהובלתם בחירום.

 

 

(ה)   

ספק מורשה יתקשר בהסכם עם ספק לאספקת סולר לתדלוק בחירום.

ספקים וקבלני משנה

35.  

(א)   

ספק מורשה יוודא כי הסכמי ההתקשרות עם הספקים וקבלני המשנה מסדירים את חובת הספק או קבלן המשנה להעמיד את השירותים הנדרשים לספק המורשה להבטחת הרציפות התפקודית בחירום.

 

 

(ב)  

ההסכמים יכללו תכנית להבטחת הרציפות התפקודית אצל הספק וקבלן המשנה, לרבות כוח אדם והאמצעים הנדרשים למתן השירות.

 

 

(ג)   

ההסכמים יכללו השתתפות הספק וקבלן המשנה בתרגילים.

הטמעה ותרגול

36.  

(א)  ס

ספק מורשה יטמיע את התכנית להבטחת הרציפות התפקודית בקרב עובדיו באמצעות הדרכתם והכשרתם.

 

 

(ב)  

ספק מורשה יגבש תכנית תרגול תקופתית הכוללת את כלל התרחישים ואת התהליכים הקריטיים הכלולים בתכנית להבטחת הרציפות התפקודית.

 

 

(ג)   

ספק מורשה יערוך בתוך החברה תרגיל מעשי ומקיף, אחת לשנה, בהשתתפות צוות בקרה פנימי שייבחן את המוכנות לחירום של הספק המורשה; הספק המורשה יודיע למשרד על מועד קיומו של התרגיל לפחות שלושים  ימים לפני קיומו ויאפשר לנציגי המשרד להיות נוכחים בו;

 

 

(ד)  

מסקנות התרגיל יועברו להנהלת הספק המורשה ללימוד ובחינת עדכונים נדרשים בתכנית להבטחת הרציפות התפקודית; מסקנות התרגיל יועברו בכתב למנהל תוך שלושים ימים לאחר קיום התרגיל.

גיבוש נהלי רציפות תפקודית

37.  

ספק מורשה יגבש נהלים ייעודיים לתרחישי חירום שונים במסגרת התכנית, כמפורט להלן:

(א)  נוהל טיפול בתקלות ואירועים חריגים בחירום והתאוששות מהם;

(ב) נוהל דילוג ומעבר למרכז בקרה וניהול חלופי;

(ג)  נהלים לגיבוי ולשרידות של אתרי ליבה וביניים;

(ד) נוהל הפעלת אמצעים ניידים:

(ה)  נוהל דיווח למשרד בחירום;

(ו)  נוהל הפעלת מערך שירות הלקוחות בחירום;

(ז) נוהל להשבת שירות בחירום;

(ח)  נוהל מעבר משגרה לחירום.

(ט)  נהלים כאמור בסעיף זה, יאושרו על ידי נושאי משרה רלוונטיים בחברה ויעודכנו אחת לשנה.

 

 

פרק ד'- הוראות צרכניות

 

 

סימן א': כללי

תחולת פרק ד'

38.  

הוראות פרק זה יחולו על מתן שירות גישה לאינטרנט ושירות טלפוניה שהם אחד מאלה:

 

 

 

(א)  שירות כאמור שאינו שירות עסקי.

 

 

 

(ב) שירות כאמור שניתן למשתמש קצה שמקבל שירות טלפוניה נייד וחשבון החיוב שלו מפוצל בינו לבין מנוי עסקי.

מסירת מידע והודעות

39.  

(א)  ספק מורשה ימסור מידע והודעות ללקוח בהתאם להוראות תקנה זו;

 

 

(ב) ספק מורשה יאפשר ללקוח, לבחור, במועד ההתקשרות, באופן שיוסדר בהסכם ההתקשרות, את הדרך בה יקבל הלקוח הודעות מיידיות והודעות שאינן מיידיות מהספק המורשה לרבות בקשר להסכם ההתקשרות ולתנאי ההתקשרות. הספק המורשה יאפשר ללקוח לבחור, מעת לעת, דרך שונה לקבלת הודעות מיידיות.

 

 

(ג)  ספק מורשה ימסור הודעות, שאינן מיידיות, ללקוח שגילו למעלה מ-65 שנים באמצעות דואר רגיל, אלא אם בחר אחרת בהתאם לתקנת משנה (ב).;

מתן שירות למנוי מבוגר

40.  

לצורך אספקת שירות לפי תקנות אלו למנוי שגילו 65 שנים לפחות יקבל ספק מורשה מידע על תאריך הלידה של המנוי ממרשם האוכלוסין.

אי אפליה

41.  

(א)  ספק מורשה יציע כל שירות בזק וכל סל שירותים שהוא מספק, בתנאים שוויוניים ובתעריף אחיד.

 

 

(ב) לא יראו שירות או סל שירותים כמוצעים בתנאים בלתי שוויוניים בניגוד לתקנת משנה (א), אם הם ניתנים לקבוצות לקוחות שונות, או למנוי עסקי.

שמירה ותיעוד של מסמכים והקלטות

42.  

ספק מורשה -

 

 

(1) יקליט ויתעד כל שיחה ותכתובת עם לקוח או עם מי שעשוי להיות לקוח (להלן בתקנה זו – לקוח);

 

 

(2) יודיע ללקוח בתחילת כל שיחה כאמור בפסקה (1) כי השיחה מוקלטת וכי הוא זכאי, אם יבקש זאת, לקבל ממנו את השיחה המוקלטת לפי הוראות סעיפים קטנים (3) ו-(4);

 

 

(3) ישמור שיחה מוקלטת עם לקוח או תיעוד של הסכמה בכתב ומסמך הנוגע לתנאי ההתקשרות למשך שנתיים או למשך תקופת ההתקשרות בתוספת שנה, לפי המאוחר מביניהם;

 

 

(4) ימסור ללקוח שביקש זאת תיעוד  כאמור ואם מדובר בשיחה מוקלטת בצירוף פירוט בכתב בדבר מועדי השיחות כאמור;

 

 

(5) תיעוד כאמור לעיל יהיה זמין להמצאה ללקוח, למנהל או לכל גורם מורשה אחר בתוך חמישה ימי עבודה.

חובת העמדת מידע

43.  

(1) ספק מורשה יפרסם במקום בולט באתר האינטרנט שלו מידע מלא ומפורט אודות תעריפי שירותי הבזק שאותם הוא מספק.

 

 

(2) ספק מורשה יעמיד לרשות לקוח מסמכים והקלטות ביחס לתנאי ההתקשרות שלו ככל שמסמכים והקלטות אלו מצויים ברשותו.

 

 

(3) ספק מורשה יעמיד לרשות לקוח מידע אודות השימושים שעשה בשירותיו;

העברת מידע

44.  

ספק מורשה לא יגלה כל ידיעה או מסמך שהגיעו אליו במסגרת מתן שירותי בזק, לאדם שלא היה מוסמך לקבלם, אלא אם כן פורסמו כדין ברבים.

 

 

סימן ב': הסכם ההתקשרות והודעות למנוי

הסכם התקשרות ועיקרי התקשרות

45.  

(א)  ס

ספק מורשה יערוך בכתב הסכם התקשרות ומסמך של עיקרי ההתקשרות וימציאם למנוייו בתוך עשרים וארבע שעות ממועד ביצוע העסקה.

 

 

(ב)  

הסכם ההתקשרות כאמור בתקנת משנה (א) יכלול את כל פרטי ההתקשרות העיקריים וכן כל פרט רלוונטי הנוגע למתן שירות הבזק ולציוד הקצה שמספק הספק המורשה.

 

 

(ג)   

מבלי לגרוע מהאמור בתקנת משנה (ב), הסכם ההתקשרות יכלול הוראות בנושאים המוסדרים בתקנות 62, 66 ו-70.

 

 

(ד)  

בתקנה זו – "מסמך של עיקרי התקשרות" – תיאור תמציתי בכתב, בלשון ברורה, של כל שירות שיינתן, התמורה בעדו לרבות בעד חריגה מהיקף או משימוש נקוב והתקופה שבה יינתן.

בחירת וחסימת שירותים על-ידי המנוי

46.  

(1) ספק מורשה יאפשר ללקוחותיו, בעת ההתקשרות בהסכם ההתקשרות ובמהלך כל תקופת ההתקשרות לבחור ולשנות, מעת לעת, את השירותים שאותם מבקש הלקוח לקבל וכן את השירותים שאותם מבקש הלקוח לחסום, מתוך כלל סוגי השירותים שאותם הוא מספק ובכלל כך שירות טלפוניה בין-לאומית לרבות נדידה בין-לאומית.

 

 

(2) ספק מורשה יפעל בהתאם לבקשת הלקוח לחסום או לקבל שירות כאמור בסעיף קטן (1) בתוך יום עבודה.

אספקת שירות בהתאם להסכמה מפורשת

47.  

ספק מורשה לא יספק שירות ולא ישנה הקף השירות המסופק, בתמורה או שלא בתמורה,  אלא בהתאם להסכמה מפורשת, ואולם האמור לעיל לא יחול על שירות ללא תמורה שמחויב הספק המורשה לספק לכלל הלקוחות לפי כל דין.

שינוי בתנאי השירות

48.  

ספק מורשה יודיע  ללקוח בהודעה מיידית על כל שינוי בתנאי מתן השירות, ובכלל כך שינוי באספקה או בתחזוקה של ציוד הקצה או שינוי בתנאי התשלום שיש בו כדי לגרום להגדלה או להפחתה בתשלום שעל הלקוח לשלם עבור השירותים; הודעה כאמור תימסר לפחות ארבעה עשרה ימי עבודה לפני השינוי הצפוי.

הודעה בדבר ניצול מכסת שירות או חבילת שירות

49.  

(א)  ספק מורשה יודיע ללקוח בהודעה מיידית אודות ניצול המכסה של השירות או חבילת השירותים שרכש, ככל שקיימת מכסה לשימוש בה במועדים שבהם מתקיים כל אחד מהתנאים המפורטים להלן:

 

 

 

(1) ניצול שבעים וחמישה אחוזים ממכסת הצריכה של השירות או חבילת השירותים;

 

 

 

(2) ניצול מאה אחוזים ממכסת הצריכה של השירות או חבילת השירותים.

 

 

(ב) ספק מורשה המספק ללקוח שירות בתשלום מראש, יאפשר ללקוח להתעדכן בכל עת, ללא תשלום נוסף, בדבר יתרת המכסה או שיעור ניצול המכסה של השירות או חבילת השירותים שבעדם שילם ויודיע לו במועד בו תנוצל המכסה במלואה או יעשה שימוש בכלל השירותים בעדם שילם.

הודעות על תעריף בעד שירות נדידה בין-לאומית

50.  

ספק מורשה המספק שירות נדידה בין-לאומית יודיע ללקוח שלא התקשר עמו באופן ייעודי לקבלת שירות טלפוניה מחוץ לישראל ביעד שאליו הגיע, מיד עם זיהויו במקום מחוץ לישראל באותו היעד, בהודעה מיידית, כי: 

 

 

 

(1) קבלת השירות כרוכה בתשלום בתעריף שימסור בהודעה;

 

 

 

(2) באפשרות הלקוח להתקשר באופן ייעודי לקבלת שירות הטלפוניה מחוץ לישראל, ביעד הרלוונטי, באופן שימסור בהודעה;

ניתוק משירות בשל חוב

51.  

(א)  ספק מורשה לא יפסיק לספק שירות בזק למנוי (בסעיף זה – המנוי) בשל אי תשלום חוב בעד מתן שירות הבזק, אלא בכפוף לכל אלה:

 

 

 

(1) הספק המורשה שלח למנוי הודעת חיוב ראשונה בכתב במתכונת למשלוח הודעה מיידית וזאת לאחר שהמנוי לא העביר תשלום בעבור אספקת שירות הבזק במשך למעלה מחודשיים מהמועד הקבוע לתשלום בהסכם ההתקשרות.

 

 

 

(2) הספק המורשה שלח הודעת חיוב שנייה בכתב למנוי וזאת לאחר שחלפו שלושים ימי עבודה מיום משלוח הודעת החיוב הראשונה והלקוח לא הסדיר את חובו.

 

 

 

(3) הספק המורשה הודיע למנוי כי בכוונתו לנתק אותו מקבלת שירות הבזק בתוך שלושים ימי עבודה מיום הודעת החיוב השנייה וזאת לאחר שחלפו שלושים ימי עבודה מיום משלוח הודעת החיוב השנייה.

 

 

 

(4) חלפו שלושים ימי עבודה מיום ההודעה על ניתוק שירות הבזק כאמור בתקנת משנה (ג) לעיל ולא הסדיר המנוי את חובו.

 

 

 

(5) הודעת חיוב כאמור בפסקאות (א) ו-(ב) תכלול פירוט של השירותים ושל אופן חישוב התשלום בעדם.

 

 

(ב) ספק מורשה לא ישלח מכתב התראה לפני נקיטת הליכים ומשפטיים ולא יתחיל בהליך משפטי, בטרם חלפו ארבעה עשר ימים מיום שליחת הודעת החיוב הראשונה כאמור בתקנת משנה (א)(1) לעיל.

חשבון סיום התקשרות

52.  

הסתיימה התקשרות עם לקוח בנוגע למתן שירותי בזק אותם מספק הספק המורשה, כולם או חלקם, בין ביוזמת הלקוח ובין ביוזמת הספק המורשה, יעביר הספק המורשה ללקוח חשבון סופי, בנוגע לאותו שירות בזק לגביו הסתיימה ההתקשרות, לא יאוחר מחודשיים ממועד סיום ההתקשרות.

 

 

סימן ג': הפסקת שירות

הפסקה זמנית בשירות לבקשת לקוח

53.  

(א)  ספק מורשה יפסיק, לבקשת לקוח, אספקת כלל שירותיו לאותו לקוח ובלבד שההפסקה הזמנית המבוקשת בבקשה היא לפרק זמן שלא יפחת משלושים ימי עבודה ולא יעלה על תשעים ימי עבודה (להלן בסעיף זה - הפסקת שירות). ואולם ספק מורשה רשאי לסרב לביצוע הפסקה זמנית אם כבר הוגשה בקשה קודמת במהלך אותה שנה קלנדרית;

 

 

(ב) ביקש לקוח הפסקת שירות בהתאם לתקנת משנה (א), יחולו על הספק המורשה ההוראות הבאות:

 

 

 

(1) הפסקה השירות תבוצע בתוך שני ימי עבודה לאחר הגשת הבקשה או מהמועד המצוין בבקשה, לפי המאוחר מביניהם;

(2) ספק מורשה לא יגבה כל תשלום בגין הפסקת השירות, חידוש אספקתו או בגין תקופת הפסקת השירות;

 

 

 

(3) ספק מורשה המספק שירות טלפוניה ישמור עבור הלקוח את מספר הטלפון שהוקצה לו בתקופת הפסקת השירות;

 

 

 

(4) לאחר חידוש אספקת השירות, יחול בין הצדדים הסכם ההתקשרות שחל לפני הפסקת השירות ובכלל כך התעריפים שנקבעו בו, אלא אם שונו התעריפים לכלל הלקוחות של אותו ספק מורשה, במהלך הפסקת השירות.

הפסקה זמנית בשירות בשל פעולות תחזוקה

54.  

(א)  ספק מורשה שבכוונתו להפסיק זמנית אספקת שירות גישה לאינטרנט או שירות טלפוניה נייד באמצעות אחר בשל פעולת תחזוקה יזומה, לפרק זמן רצוף העולה על שש שעות (להלן בסעיף זה – הפסקה יזומה) יודיע ללקוחותיו על מועד וטיב ההפסקה היזומה, לא יאוחר מתשעים ושש שעות לפני ביצוע ההפסקה היזומה.

 

 

(ב) ספק מורשה יודיע למנהל באמצעות מערכת הרישום על ההפסקה היזומה, מועדה וטיבה, תשעים ושש שעות לפני ביצועה.

ניתוק שירות וסיום התקשרות לבקשת לקוח

55.  

(א)  ספק מורשה ינתק לקוח מקבלת שירות בזק מסוים, או מכלל שירותי הבזק המסופקים על ידו, בהתאם להודעה שהעביר הלקוח בכתב או בעל פה;

 

 

(ב) על ניתוק בהתאם לתקנת משנה (א) יחולו ההוראות הבאות:

 

 

 

(1) ניתוק יתבצע בתוך עשרים וארבע שעות מהמועד בו ביקש לקוח לבצע את הניתוק ואם ביקש מועד עתידי שיאוחר מעשרים וארבע השעות שלאחר הבקשה, יתבצע הניתוק  במועד שציין הלקוח. לאחר ביצוע הניתוק ישלח ללקוח הודעה מיידית על השלמת הניתוק או סיום ההתקשרות;

 

 

 

(2) ספק מורשה לא יגבה מהלקוח תשלום בעד הניתוק.

 

 

 

(3) ספק מורשה יתעד במערכות המידע שלו את הודעת הלקוח והמועד בו בוצעה בקשת הלקוח.

ניתוק שירות גישה לאינטרנט ללקוח רדום

56.  

(א)  ספק מורשה המספק שירות גישה לאינטרנט ינתק לקוח משירות אם לא נעשה שימוש על ידי המנוי בשירות המסופק במשך שישה חודשים רצופים לפחות.

 

 

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), ספק מורשה יהיה רשאי להמשיך לספק שירות ולגבות תשלום מנוי אינטרנט רדום אם קיבל את הסכמתו המפורשת בששת החודשים האחרונים.

 

 

(ג)  ספק מורשה יבצע בדיקות לוידוא שימוש של מנוייו לצורך תקנת משנה (א). הספק המורשה ישמור את המידע האמור ברשותו.

 

 

(ד) ספק מורשה אשר ספק מורשה אחר המספק שירות גישה לאינטרנט (נייח) עושה שימוש במתקני בזק שלו, ימסור לספק המורשה לאספקת שירות אינטרנט מידע בדבר השימוש של המנוי, לצורך בחינת היות מנוי רדום.

תשלום יחסי

57.  

(א)  בסיום התקשרות עם מנוי תחושב יתרת תשלומי המנוי באופן הבא כמפורט להלן:

 

 

 

(1) ביחס לתשלום עתי קבוע של מנוי – את החלק היחסי של התשלום שיחושב לפי הגבוה שבין:

 

 

 

 

(א)  היחס בין מספר הימים שעליהם חל התשלום העתי הקבוע לבין מספר הימים שחלפו ממועד תחילת תקופת החיוב שבעדה חל התשלום הקבוע ועד למועד סיום ההתקשרות;

 

 

 

 

(ב) היחס בין הקף השירותים שבעדם חל התשלום העתי הקבוע לבין ניצול השירותים בפועל ממועד תחילת תקופת החיוב שבעדה חל התשלום הקבוע ועד למועד סיום ההתקשרות.

 

 

 

(2) ביחס לתשלום ששילם מנוי מראש, לפני קבלת השירות – את החלק היחסי של התשלום שלא ניתן שירות בעדו.

 

 

(ב) ספק מורשה ינכה את התשלומים מתוך חשבון סיום ההתקשרות ואם גבה את התשלום, ישיב את התשלום למנוי בתוך שלושים ימים ובלבד שאם מדובר בתשלום ששילם מנוי מראש, תתבצע ההשבה לאחר דרישה בכתב שהתקבלה אצל הספק המורשה במהלך ששת החודשים שלאחר סיום ההתקשרות.

ביטול שירות לכלל המנויים

58.  

מבלי לגרוע מהוראות תקנת משנה 12(ג) ספק מורשה רשאי להפסיק את אספקת שירות בזק מסוים, לכלל מנוייו, באופן קבוע, בכפוף לקבוע בהסכם ההתקשרות שלו עם מנוייו ובתנאי שהודיע על כך לכלל המנויים שלו מראש ובכתב, שלושים ימי עבודה טרם הפסקת מתן השירות.

 

 

סימן ד': תשלומים

גביית תשלום מלקוח

59.  

ספק מורשה לא יגבה מלקוח תשלום, אלא בהתאם להסכמה מפורשת ולהוראות תקנות אלו.

פרטים בחשבונית

60.  

ספק מורשה יעביר ללקוח מדי חודש, לכל הפחות, חשבונית ובה פירוט התשלומים אותם נדרש הלקוח לשלם. החשבונית תכלול פירוט מדויק, תמציתי ומובן אודות כלל רכיבי התשלום הנדרש, על פי סוגי שירותים ועבור כל הטובין, בגינם נדרש התשלום.

תשלום בעד כרטיס חכם

61.  

ספק מורשה לא יגבה דמי כרטיס חכם אלא באופן חד-פעמי.

תלונה בגין חיוב יתר

62.  

(א)  ספק מורשה יכלול בהסכם ההתקשרות תנאי לפיו רשאי לקוח לפנות לנציב פניות כמשמעותו בתקנה 66 בתלונה כי הספק המורשה גבה ממנו חיוב יתר;

 

 

(ב) פנה לקוח בתלונה בהתאם לתקנת משנה (א), יחולו על הספק המורשה ההוראות הבאות:

 

 

 

(1) יברר הנציב את התלונה ויודיע ללקוח בכתב אודות ממצאי הבדיקה והפעולות שינקוט בתוך ארבעה עשר ימי עבודה מיום קבלתה;

 

 

 

(2) דחה הנציב את התלונה בגין חיוב יתר, במלואה או בחלקה, יצרף להודעה את הנימוקים לדחייה;

 

 

 

(3) מצא הנציב כי אכן גבה מהלקוח חיוב יתר, ישיב הספק המורשה ללקוח את חיוב היתר ששילם בתשלום אחד, וכן את המע"מ בגין הסכום האמור בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, לא יאוחר מארבעה ימי עבודה לאחר הודעת הספק ללקוח לפי תקנת משנה (א) לעיל.

 

 

סימן ה': יצירת קשר עם ספק מורשה

דרכי יצירה קשר עם ספק מורשה

63.  

ספק מורשה יפרסם באתר האינטרנט שלו את הדרכים ליצירת קשר עמו שיכללו לכל הפחות אמצעי התקשרות באמצעות טלפון ודואר אלקטרוני וכן את פרטי ההתקשרות עם נציב הפניות שמונה לפי תקנה 66.

פניית לקוח לספק מורשה

64.  

פניית לקוח לספק מורשה בהתאם לתקנות אלה יכולה להיעשות בין בכתב ובין בעל-פה.

מוקד פניות

65.  

(א)  ספק מורשה יפעיל מוקד פניות לטיפול בפניות לקוחותיו (להלן – מוקד הפניות). 

 

 

(ב) מוקד הפניות יהיה מאויש על ידי צוות עובדים בעל כשירות מתאימה לטיפול בפניות לקוחותיו ויקבל, לכל הפחות, פניות בשיחות טלפון ופניות בכתב עליהן ישיב בהודעות מיידיות.

 

 

(ג)  מוקד הפניות יפעל באופן המאפשר טיפול בפניות לגבי גניבה או אובדן ובתקלות בקבלת השירות לאורך כל שעות היממה. 

 

 

(ד) עם קבלת תלונה על תקלה במוקד הפניות, יפעל הצוות האמור לאיתור התקלה וינקוט צעדים לתיקונה באופן מיידי. 

 

 

(ה)  משך ההמתנה לקבלת מענה אנושי במוקד הפניות, לא יעלה על פרק הזמן האמור בסעיף 18ב(א1)(3) לחוק הגנת הצרכן.

 

 

(ו)  על אף האמור בתקנת משנה (ד), ובהתאם לסעיף 18ב(א1)(4) לחוק הגנת הצרכן, משך ההמתנה לקבלת מענה אנושי במוקד הפניות יכול לעלות על פרק הזמן האמור ובלבד שיתקיימו התנאים הבאים:

 

 

 

(1) מספר השיחות בהן משך ההמתנה עולה על פרק הזמן האמור הוא לכל היותר חמישה עשר אחוזים (15%) מכלל הפניות בשבועיים רצופים;

 

 

 

(2) משך ההמתנה הממוצע באותם שבועיים רצופים אינו עולה על שמונה דקות;

 

 

 

(ז) ספק מורשה יפרסם באתר האינטרנט שלו את שעות הפעילות של מוקד הפניות ואופן הפניה אליו.

נציב פניות

66.  

(א)  ספק מורשה ימנה נציב פניות (להלן – הנציב);

 

 

(ב) הנציב יהיה מוסמך מטעם הספק המורשה לברר תלונות של לקוחות;

 

 

(ג)  הנציב ישיב לפונה בכתב בסיום בירור פנייתו בתוך 14 ימי עבודה. 

 

 

סימן ו': שירות סינון

מתן שירות סינון

67.  

(א)  ספק מורשה המספק שירות גישה לאינטרנט יציע ללקוחותיו לקבל שירות לסינון אתרים פוגעניים ותכנים פוגעניים כהגדרתם בסעיף 4ט לחוק (להלן – שירות סינון) ללא עלות, ויידע את לקוחותיו בדבר אתרים ותכנים פוגעניים.

 

 

(ב) שירות הסינון יסנן אתרים ותכנים פוגעניים באופן יעיל ויתבסס על ניתוח המידע בתכנים ובאתרים ולא רק על רשימה נקובה של אתרי אינטרנט לסינון.

 

 

(ג)  מבלי לגרוע מאפשרותו להציע מתן שירות סינון למנוייו בכל עת, ספק מורשה יפנה ללקוחותיו בהצעה לקבלת שירות סינון לכל במועדים הבאים:

 

 

 

(א)  לפני התקשרות לקוח בהסכם התקשרות לקבלת  שירות גישה לאינטרנט;

 

 

 

(ב) בחלוף שישה חודשים מההתקשרות בהסכם כאמור בפסקה (א), ובחלוף כל שישה חודשים לאחר מכן, למעט אם הלקוח מקבל את שירות הסינון.

 

 

(ד) ספק מורשה יציע ללקוחותיו שירות סינון כאמור בסעיפים (א) ו-(ג) בהודעה מיידית ובלבד -  

 

 

 

(1) שההודעה המיידית תכלול אפשרות לבחור להצטרף לשירות באמצעות היזון חוזר ממוכן.

 

 

 

(2) שההודעה המיידית תשלח למנוי באופן שבחר לצורך קבלת הודעה מיידית לעניין תקנה זו.

 

 

(ה)  השיב הלקוח להודעת הספק המורשה בהודעה חוזרת, כי ברצונו לקבל את שירות הסינון, עבור המספר בו ניתן השירות או עבור כל מספר טלפון עבורו ביצע התקשרות עם ספק השירות, יספק הספק המורשה את השירות למנוי לא יאוחר מיום עבודה מיום בקשתו; עם חיבורו לשירות ישלח הספק המורשה ללקוח הודעה ובה יעדכן את הלקוח כי חובר לשירות ומהן הדרכים להתנתק מהשירות.

 

 

 

 

 

סימן **: חסימת נדידה בין-לאומית

חסימת שירות נדידה בין-לאומית בישראל ממדינה שכנה

68.  

(א)  ספק מורשה המספק שירות טלפוניה נייד באזור בישראל בו קיימת קליטה המאפשרת קבלת שירות באמצעות ציוד קצה רט"ן הן מרשת הבזק שלו והן מרשת הבזק של גורם אחר ממדינה שכנה, יוודא כי הלקוח יקבל שירות טלפוניה נייד באמצעות רשת הבזק שלו, וזאת ללא כל צורך בביצוע פעולה כלשהי מצד הלקוח.

 

 

(ב) ספק מורשה יחסום את אפשרותו של לקוח לקבל שירות נדידה בין לאומית באמצעות רשת של גורם אחר המספק שירות טלפוניה במדינה שכנה.

 

 

(ג)  ביקש לקוח להסיר את החסימה כאמור בתקנת משנה (ב), יסיר הספק המורשה את החסימה, בכפוף לכל אלה:

 

 

 

(1) הספק המורשה הביא לידיעת הלקוח כי עם קבלת השירות עשוי ציוד קצה הרט"ן שברשותו לנדוד באזור הגבול לרשת בזק במדינה שכנה;

 

 

 

(2) הספק המורשה עדכן את הלקוח בדבר תעריפי שירות הנדידה הבין-לאומי;

 

 

 

(3) הספק המורשה סיפק ללקוח מידע בדבר אפשרותו לבחור באופן פרטני באמצעות ציוד קצה הרט"ן שברשותו את רשת הבזק ממנה יקבל שירות.

 

 

 

סימן ח': ציוד קצה

מכירה או השכרה של ציוד קצה בידי ספק מורשה

69.  

(א)  ספק מורשה לא יתנה מתן שירות בזק אותו הוא מספק לרבות לעניין תעריף השירות, ברכישת ציוד קצה מהספק, בקבלת שירות תחזוקה או ביטוח לציוד קצה או באספקת חלקי חילוף לציוד קצה, לרבות אם ציוד הקצה שווק על ידו.

 

 

(ב) ספק מורשה יודיע ללקוח כי אינו חייב לרכוש אצלו ציוד קצה לשם קבלת שירות בזק ממנו.

 

 

(ג)  מבלי לגרוע מהוראות תקנה 41, ספק מורשה לא יפלה לקוח שרכש ציוד קצה מגורם אחר, בכל דרך שהיא, לרבות בטיב השירות הניתן לו, בתעריף דמי חיבור ציוד הקצה לרשת הבזק שלו או בדמי הכרטיס החכם שגבה ממנוייו.

חסימת ציוד קצה רט"ן בשל גניבה או אובדן

70.  

(א)  הודיע מנוי לספק מורשה המספק שירות טלפוניה נייד כי ציוד קצה רט"ן שלו אבד או נגנב, יפעל הספק המורשה כמפורט להלן:

 

 

 

(1) הספק המורשה יזהה את המנוי;

 

 

 

(2) הספק המורשה יפסיק באופן מידי, ללא תשלום, את כלל השירותים הניתנים באמצעות הכרטיס החכם של המנוי, למעט אם ביקש המנוי שלא לחסום את השיחות הנכנסות;

 

 

 

(3) הספק המורשה יעדכן את המנוי בדבר הפסקת השירותים האמורה;

 

 

 

(4) הספק המורשה יחסום, ללא תשלום, את ציוד קצה הרט"ן וזאת בתוך שתים עשרה שעות, ממועד הודעת הלקוח בדבר גניבת ציוד הקצה או אובדנו.

 

 

(ב) ביקש גורם משטרתי מורשה מספק מורשה להסיר את החסימה מציוד קצה רט"ן, כאמור בתקנת משנה (א), יסיר הספק המורשה את החסימה באופן מידי; אישר גורם משטרתי מורשה לחסום שוב את ציוד קצה הרט"ן, יפעל הספק המורשה להשבת החסימה.

 

 

(ג)  עם מסירת כרטיס חכם חדש למנוי, יחדש הספק המורשה את אספקת השירותים למנוי, ויודיע למנוי בחשבון הטלפון העוקב על מועד מסירת הודעת המנוי בדבר אובדן או גניבה, מועד חסימת ציוד קצה הרט"ן וכן מועד הפסקת השירותים.

 

 

(ד) ספק מורשה יעביר לכל ספק מורשה המספק שירות טלפוניה ולגורם המשטרתי המורשה, בכל יום עד השעה 23:00, הודעה בדבר -

 

 

 

(1) כל ציוד קצה רט"ן שנחסם על ידי הספק המורשה;

 

 

 

(2) כל ציוד קצה רט"ן שחסימתו הוסרה;

 

 

(ה)  ספק מורשה לא יאפשר מתן שירות למנוי באמצעות ציוד קצה רט"ן שנחסם על ידו או על ידי ספק מורשה אחר; ואולם ספק מורשה לא יחסום מתן שירות אם חסימת ציוד קצה רט"ן, תגרום להפסקת שירות למנוי אחר.

 

 

(ו)  ספק מורשה יבטל את החסימה לציוד קצה רט"ן שנחסם על ידו לבקשת מנוי, אם נתקבלה אצלו בקשה לביטול החסימה מהלקוח.

 

 

פרק ה'- הוראות כלכליות ושמירה על התחרות בתחום הבזק

 

 

סימן א' : כללי

איסור פגיעה בתחרות

71.  

ספק מורשה, לא יקיים כל פעילות, על דרך של מעשה או מחדל, ולא יהיה צד, במישרין או בעקיפין, לכל הסכם או הסדר, אשר נועדו או עלולים לצמצם את התחרות בתחום הבזק או השידורים או לפגוע בהם או בטובת הציבור.

דיווח חשבונאי

72.  

ספק מורשה יפעיל מערך דיווח חשבונאי המאפשר לבחון כל פעילות במתן שירות בזק הניתן על ידו, בנפרד מכלל הפעילות העסקית שלו לרבות בחינת רישום ההוצאות וההכנסות מכל אחד משירותי הבזק הרשומים על שמו במרשם.

 

 

סימן ב': העברת החזקה של אמצעי שליטה

העברת החזקה של אמצעי שליטה בספק נייח גדול

73.  

(א)  העברת החזקה של אמצעי שליטה בספק נייח גדול אחד לספק נייח גדול אחר, בשיעור של 10% או יותר מאותו אמצעי השליטה, טעונה אישור השר בכתב ומראש;

 

 

(ב) העברת החזקה של אמצעי שליטה מאותו סוג בספק נייח גדול אחד  לספק נייח גדול אחרבשיעור של 10% או יותר מאותו אמצעי השליטה, טעונה אישור השר מראש ובכתב;

 

 

(ג)  מיזוג של שני ספקי נייח גדולים או יותר, טעון אישור השר בכתב ומראש.

העברת החזקה של אמצעי שליטה בספק טלפוניה נייד גדול

74.  

(א)  העברת החזקה של אמצעי שליטה בספק טלפוניה נייד גדול  אחד לספק טלפוניה נייד גדול אחר, בשיעור של 10% או יותר מאותו אמצעי השליטה, טעונה אישור השר בכתב ומראש;

 

 

(ב) העברת החזקה של אמצעי שליטה בספק טלפוניה נייד גדול אחד לבעל השפעה ניכרת בספק טלפוניה נייד גדול אחר, בשיעור של 10% או יותר מאותו אמצעי השליטה, טעונה אישור השר בכתב ומראש;

 

 

(ג)  מיזוג של שני ספקי טלפוניה נייד גדולים או יותר, טעון אישור השר בכתב ומראש.

העברת החזקה של אמצעי שליטה נסחר

75.  

על אף האמור בתקנות משנה 73(א) ו-(ב) ו-74(א) ו-(ב), היה אמצעי השליטה אמצעי שליטה נסחר, יגיש הספק המורשה בקשה לשר לאישור העברת ההחזקה תוך 15 ימי עבודה מיום שנודע לו על ביצוע ההעברה.

העברת החזקה של אמצעי שליטה בספק מורשה המספק שירות גישה לאינטרנט

76.  

(א)  ספק מורשה המספק שירות גישה לאינטרנט לחמישים אלף מנויים או יותר ידווח באמצעות מערכת הרישום טרם העברת החזקה, ישירה או עקיפה, של אמצעי שליטה מסוים בו, בשיעור של עשרים וחמישה אחוזים או יותר מאותו אמצעי שליטה; דיווח כאמור יועבר לפחות עשרה ימי עבודה טרם העברת אמצעי השליטה או אם היה אמצעי שליטה נסחר – בתוך חמישה עשר ימי עבודה מהיום שנודע על כך לספק המורשה.

 

 

(ב) הוראות תקנת משנה (א) לא יחולו על ספק מורשה שקיבל את אישור השר בהתאם לתקנה 73.

 

 

פרק ו'- שירות טלפוניה

 

 

סימן א': מספור וניתוב שיחות בין-לאומיות

תחולת סימן א'

77.  

הוראות סימן זה יחולו על ספק מורשה המספק שירות טלפוניה.

פעולה על פי תכנית מספור

78.  

(א)  ספק מורשה יפעל בהתאם לתכנית המספור.

 

 

(ב) ספק מורשה רשאי להקצות לשימוש לקוחותיו מספרי טלפון מתוך טווח המספרים שהוקצה לשימושו בהתאם לתכנית המספור.

 

 

(ג)  ספק מורשה יכין ויפרסם לציבור תכנית לשם הקצאת המספרים כאמור שתכלול, בין השאר, כללי חיוג למספרי הטלפון של המנויים וכן קודי גישה לשירותים של כלל הספקים המורשים.

 

 

(ד) ספק מורשה לא יעביר לאחר מספרים או קבוצות מספרים הכלולים בטווח המספרים שהוקצו לו, למעט בעת יישום ניידות מספרים או בהתאם להוראות השר לפי סעיף 5א(ב) לחוק.

 

 

(ה)  ספק מורשה לא יקצה למנוי מספר טלפון שהוקצה למנוי אחר, למעט אם עברה תקופת ההמתנה הקבועה בתקנות 79 ו-85(ג) והלקוח לא ביקש במהלכה לעשות שימוש במספר האמור.

שמירת מספר טלפון בסיום התקשרות

79.  

(א)  ספק מורשה לא יעשה שימוש במספר הטלפון של הלקוח לאחר סיום ההתקשרות עם הלקוח, לא יקצה אותו ולא יעבירו לאחר, לפרק זמן של ארבעה-עשר ימי עבודה ממועד סיום ההתקשרות עם הלקוח.

 

 

(ב) ספק מורשה לא יגבה כל תשלום בעד האמור בתקנת משנה (א).

 

 

(ג)  ביקש לקוח כאמור בתקנה משנה (א) לקבל את מספר הטלפון הקודם שלו וטרם חלפו ארבעה עשר ימים מסיום ההתקשרות, יקצה הספק המורשה ללקוח את מספרו הקודם. 

שיחות חינם

80.  

(א)  ספק מורשה לא יגבה מלקוח כל תשלום עבור שיחה שלא יזם הלקוח, למעט שיחת גוביינא.

 

 

(ב) ספק מורשה, או כל גורם העושה שימוש במספרים שהוקצו לספק המורשה, אינו רשאי לגבות תשלום מלקוח היוזם שיחה אל שירותים אלו:

 

 

 

(1) שיחה אל מוקד חירום;

 

 

 

(2) שיחת גוביינא;

 

 

 

(3) שירות שיחת חינם למתקשר, כפי שהוצע על ידי הספק המורשה;

 

 

 

(4) שיחה אל מוקד פניות כמשמעותו בתקנה 65.

חיוב בהתאם למשך זמן השיחה

81.  

משך זמן לחיוב בעד שיחה לא יעלה על משך הזמן שבין מועד התחלת מימוש ההתקשרות בין הלקוח שיזם את ההתקשרות לבין המועד שבו נתקבלה אצל הספק המורשה הוראת הפסקת ההתקשרות בידי אחד הצדדים לשיחה.

איסור מתן שירות פרימיום

82.  

ספק מורשה לא יספק שירות פרימיום ולא יגבה תשלום בעד שירות פרימיום שמספק אדם אחר.

שיחות בין-לאומיות יוצאות

83.  

(א)  ספק מורשה יאפשר ללקוח לקיים שיחת טלפוניה בין-לאומית באמצעות כל ספק מורשה אחר לבחירתו ובהתאם להוראות תקנת משנה (ב).

 

 

(ב) ספק מורשה ינתב חיוג של לקוח בהתאם לקודי הגישה הבאים:

 

 

 

(1) לשירות טלפוניה בין-לאומי הניתן בידי הספק המורשה או ספק מורשה שבחר מנוי – קוד הגישה "00";

 

 

 

(2) לשירות טלפוניה בין-לאומי הניתן בידי ספק בין-לאומי – קוד גישה בפורמט "X01" או "XY01", וזאת בהתאם לשיוך קוד הגישה לספק הבין-לאומי לפי תכנית המספור;

 

 

 

(3) לשירות טלפוניה בין-לאומי של כלל הספקים הבין-לאומיים – קוד גישה בפורמט "XY18", וזאת בהתאם לשיוך קוד הגישה לספק הבין-לאומי לפי תכנית המספור.

 

 

(ג)  חיוג באמצעות שירות בתשלום מראש יתאפשר רק בקודי גישה מסוג "X01" או "XY01" או "XY18"; עם חיוג קוד גישה מקוצר אחר תישמע הודעה קולית המפנה את הלקוח לחיוג באמצעות קודי הגישה האמורים.

 

 

(ד) ספק מורשה לא יקבע תעריפים שונים ליעדים שונים בחו"ל אם הם מצויים במדינה אחת. על אף האמור, ספק מורשה רשאי לקבוע תעריפים שונים להתקשרות אל יעד נייח ואל יעד נייד באותה מדינה.

שיחות בין-לאומיות נכנסות

84. .

ספק מורשה לא יעביר ללקוח המקבל שירות טלפוניה, שיחות בין-לאומיות שאינן מנותבות באמצעות הקידומת הבין-לאומית 972 שהוקצתה למדינת ישראל.

ניתוק מספר רדום משירות טלפוניה

85.  

(א)  ספק מורשה ינתק שירות למספר טלפון  בהתקיים כל אלה –

 

 

 

(1) מספר הטלפון שהוקצה למנוי הוא מספר רדום;

 

 

 

(2) נשלחו שתי הודעות מיידיות למנוי על הכוונה לנתק שירות למספר הרדום בהפרש של שבועיים ביניהן (להלן בתקנה זו - ההודעות);

 

 

 

(3) עברו שלושים יום ממועד משלוח ההודעה האחרונה ומספר הטלפון נותר מספר רדום.

 

 

(ב) היה המספר הרדום מספר בתשלום מראש שהשימוש בו הוגבל לתקופה קצובה בהסכם ההתקשרות, ינתק אותו הספק המורשה גם ללא משלוח הודעה כאמור בפסקאות (2) ו-(3) לתקנת משנה (א).

 

 

(ג)  ספק מורשה לא יקצה מחדש את השימוש במספר טלפון שנותק השימוש בו למשך ארבעה חודשים לאחר ניתוקו.

 

 

סימן ב': שימוש בתדרים

עמידה בהוראות הפקודה

86.  

אין בהוראות תקנות אלו כדי לגרוע מהחובות החלות בהתאם לפקודה לעניין   העברת אותות במכשירים אלחוטיים.

 

 

פרק ז' -הוראות בנושאי ביטחון ושלום הציבור

 

 

סימן א' : כללי

הוראות כוחות ביטחון

87.  

(א)  ספק  מורשה יפעל בהתאם להוראות נציגי כוחות הביטחון ככל שיידרש לכך, לרבות בעניינים הבאים:

 

 

 

(א)  כהונת נושאי משרה ובעלי תפקידים בו;

 

 

 

(ב) שמירה על סודיות פעילותם של כוחות ביטחון ובכלל כך דרישת סיווג ביטחוני לנושאי משרה או בעלי תפקידים בספק המורשה;

 

 

 

(ג)  הגנה על מערכות הספק המורשה, מרכיביהם ובסיסי המידע המשמשים למתן שירותים, לתפעול ושליטה של המערכות מפני גורמים הפועלים ללא הרשאה לעשות כן.

 

 

(ב) בסעיף זה "כוחות הביטחון" – כהגדרתם בסעיף 13 לחוק.

גישה למוקד חירום

88.  

ספק מורשה המספק שירות טלפוניה יאפשר לכל לקוח גישה למוקדי חירום;

זיהוי שיחות למוקדי חירום ציבוריים

89.  

(א)  בוצעה שיחה אל מוקד חירום, יאפשר הספק המורשה למוקד לזהות את מספר הטלפון של הלקוח המבצע את השיחה, ללא תשלום ובכל עת, לרבות ביחס ללקוח בעל מספר טלפון חסוי, ולקוח שביצע חסימה לפני השיחה.

 

 

(ב) ספק מורשה יודיע ללקוח המבקש כי מספר הטלפון שלו יהיה חסוי מזיהוי על ידי מקבל שיחת טלפון, כי המספר לא יהיה חסוי בשיחה אל מוקד חירום.

הודעת מסר אישי

90.  

(א)  ספק מורשה המספק שירות טלפוניה יעביר הודעת מסר אישי בכל עת וללא תשלום, לכל לקוח רלוונטי שהוא בעל ציוד קצה רט"ן התומך בשירות מסר אישי.

 

 

(ב) באספקת שירות מסר אישי כאמור בתקנת משנה (א), יפעל הספק המורשה בתיאום עם נציגי מערכת הביטחון להתאמת כל רשתות הבזק שבאמצעותן הוא מספק שירות בזק, למערכת מסר אישי, לרבות ביצוע ניסויים טכנולוגיים ככל שנדרש וכל הכרוך בהפעלה ותחזוקת הרשתות ומרכיביהן.

 

 

(ג)  ספק מורשה יודיע מראש לנציגי מערכת הביטחון על כל שינוי ברשת הבזק שבאמצעותה הוא מספק שירות בזק, היכול להשפיע על אספקת שירות מסר אישי, לרבות שינוי או טיוב של הרשת שלו ויפעל ככל הניתן להחזרת אספקת השירות בסמוך ככל האפשר לאחר השינוי או הטיוב האמורים.

 

 

(ד) שימוש במערכת מסר אישי יהיה בהסכמת נציג מערכת הביטחון והתשלום בעד מתן שירות מסר אישי באמצעות ספק מורשה בהתאם לסעיף זה, ייקבע בהסכמה בין נציג מערכת הביטחון שעושה שימוש בשירות לבין הספק המורשה.

קישור לרשות הפלסטינית

91.  

ביצוע קישור ישיר על ידי ספק מורשה לרשת הבזק של מפעיל תקשורת בשטחי הרשות הפלסטינית, טעון אישור מראש ובכתב של המנהל.

 

 

סימן ב': סייבר

תחולת הסימן ב'

92.  

הוראות סימן זה יחולו על ספק מורשה המספק שירות ל-50,000 מנויים לפחות ובלבד -

 

 

 

(א)  שעל ספק מורשה המספק שירות ל-50,000 מנויים לפחות ולא יותר מ-200,000 מנויים לא יחולו הוראות תקנות 98(ד), 99(ד) ו-(ז), 102(ד) ו-(ה), 103(ו), 104(ד), 105(ב) ו-(ד), 106(ו), 110(ה) ו-(ו), 111(ב) ו-112;

 

 

 

(ב) שעל ספק מורשה המספק שירות ל-200,001 מנויים לפחות ולא יותר ממליון מנויים לא יחולו הוראות תקנות 98(ד) ו-111(ב).

הגדרות

93.  

בסימן זה -

 

 

 

"איום סייבר" – איום של פגיעה, במתכוון או באקראי, בנכסי סייבר של הספק המורשה;

 

 

 

"אירוע סייבר" – התרחשות המעידה על אפשרות לפגיעה בפעילותו התקינה של נכס סייבר, שניתן להניח כי היא נובעת מאיום סייבר שהתממש;

 

 

 

"אירוע סייבר חמור" – אירוע סייבר אשר כתוצאה ממנו באופן ישיר או עקיף, התרחש או קיים חשש לאחד או יותר מאלה:

 

 

 

 

(1) פגיעה ברציפות השירות ללקוחות;

 

 

 

 

(2) חדירת גורם עוין לתשתיות הרשת או למערכות הספק המורשה;

 

 

 

 

(3) חשיפת מידע רגיש של לקוחות או עובדי הספק המורשה.

 

 

 

"בקרת גישה" – בקרה המורכבת מכללי אבטחה שבאמצעותם ניתן לזהות משתמש, להעניק גישה או לשלול אותה, במטרה למנוע גישה לא מורשית לרשת או למערכות של הספק המורשה;

 

 

 

"גישה מרחוק" – התחברות של גורם אל המערכת הפנימית של הספק המורשה לצורך שימוש במשאבי הספק המורשה שלא באמצעות חיבור ישיר;

 

 

 

"הגנת סייבר" – הגנה על נכסי הסייבר של הספק המורשה מפני תקיפת סייבר, באמצעות פעולות שנועדו לתכלית זו, לרבות פעולות לאיתורה, היערכות לה, מניעתה, טיפול בה וצמצום הנזקים הנגרמים ממנה, במהלכה או לאחריה;

 

 

 

"הערכת סיכונים" – תהליך הערכת רמת הסיכון של כל המידע, מערכות המידע, רכיבי הרשת והתהליכים העסקיים של הספק המורשה, שכולל מיפוי ומדרוג של איומי הסייבר וסיכוני הסייבר השונים הנובעים מהפעילות והתהליכים המערכות הספק המורשה;

 

 

 

"הצפנה" –[4]המרת מידע גלוי (Clear Text) למידע מוצפן (Cipher Text) באופן שיוכל להיות מפוענח ומובן אך ורק לגורם מורשה;

 

 

 

"הקשחה" – ביצוע פעולות שילוב מרכיבי הגנת סייבר ברכיבי הרשת ובמערכות הספק המורשה על מנת לשפר את בטיחותם ולצמצם פגיעות אבטחה;

 

 

 

"הרשאת גישה" – הבטחת אפשרות לגישה לרשת של הספק המורשה, למערכותיו ולמידע עליו באופן בלעדי לגורם אנושי או אפליקטיבי המוסמך לכך;

 

 

 

"התאוששות" – החזרת מערכת שניזוקה מתקיפת סייבר לרמת פעולה המאפשרת את המשך קיומה של רציפות תפקודית;

 

 

 

"וירטואליזציה" – האפשרות להפעיל ולנהל מספר מערכות לוגיות המשתמשות במשאבים של אותו ציוד פיזי;

 

 

 

"זליגת מידע" – מעבר של מידע מסביבה מוגנת לסביבה או גורם שאינם מורשים לגשת אליו;

 

 

 

"חולשה" – נקודת תורפה ברשת או במרכיב שלה או בנוהל הקשור אליה אשר ניתן לנצלה כדי לבצע תקיפת סייבר;

 

 

 

"יעדי התאוששות" – יעדים אותם קבע הספק המורשה להתאוששות לפי רמת שירות מוגדרת תוך פרק זמן מוגדר;

 

 

 

"מבחן חדירה" (Pen Test) – ביצוע מתקפת דמה מתוכננת ומבוקרת על מערכת ממוחשבת שנעשית על ידי בודק במטרה למצוא חולשות אבטחה, פוטנציאל הגישה לחולשות אלו, השימושיות שניתן להפיק מהגישה אליהן ואל המידע שהן מאחסנות;

 

 

 

"מחשוב ענן" – שירות אספקת אמצעי מחשוב ויישומים המתארחים בשיתוף על ציוד פיזי. השירות למשתמש יכול להינתן באמצעות ענן פרטי כשהציוד המארח נמצא ברשת הספק המורשה בישראל, או באופן מרוחק בחוות שרתים חיצונית שהגישה אליה נעשית מהאינטרנט;

 

 

 

"מידע רגיש" – כהגדרתו בחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981, ובהתאם לאמור בתקנות הגנת הפרטיות, וכן כל מידע אשר סווג על ידי הספק המורשה כבעל סיווג הדורש אמצעי הגנת סייבר נאותים;

 

 

 

"מערכות מידע" – כלל המערכות התומכות בפעילות העסקית של הספק המורשה, לרבות ציוד ממוכן, תשתיות וטכנולוגיות התומכות בתפעולן, ובין השאר שרתים, ציוד תקשורת וציוד הגנת סייבר;

 

 

 

"מערכת SIEM" – מערכת מרכזית לניהול מידע ואירועי סייבר (Security Information & Event Management);

 

 

 

"מרחב הסייבר" – המארג של תשתיות המידע הטכנולוגיות, הכולל את רשת האינטרנט, רשתות התקשורת, מערכות המחשוב וכל המעבדים והבקרים הממוחשבים המשובצים במערכות טכנולוגיות, והמשתמשים של כל אלה;

 

 

 

"ניטור" – איסוף מידע ממוכן על פעילות ורכיבי רשת הספק המורשה על מנת לתעד ולהתריע על סיכוני ואירועי סייבר;

 

 

 

"נכס מידע" – מארג נתונים, התקן, או רכיב של סביבה התומך בפעילויות הקשורות במידע, לרבות תשתיות, ובכלל כך, חומרה, תוכנה ומידע;

 

 

 

"נכס סייבר" – רכיב רשת או מערכת, לרבות חומרה, תוכנה, מאגר מידע, תשתית לניהול והעברת נתונים, שנדרש להגן עליו מפני תקיפה במרחב הסייבר;

 

 

 

"סביבת פעילות" – אוסף המערכות, הכלים והמידע הקשורים לפעילות מרכזית של הספק המורשה, לרבות תשתיות הרשת ההנדסית לשירות הציבור, מערכות המידע והניהול הפנים ארגוניות;

 

 

 

"סיכון סייבר" – הנזק שעלול להיגרם בעת אירוע סייבר;

 

 

 

"סריקת חשיפות סייבר" (Vulnerability Scan) – סריקה לאיתור חולשות במערכות הספק המורשה העלולה להוביל לאירוע סייבר;

 

 

 

"קוד זדוני" – קוד המושתל על ידי גורם עוין ונועד לחדור למערכות הספק המורשה על מנת להשיג מידע או לשבש את פעילותו התקינה באמצעות מרחב הסייבר;

 

 

 

"רשת הנדסית" – כלל התשתיות הספק המורשה המשמשות למתן השירות ללקוח לרבות רשת הבזק ומערכות ניהול, שליטה ובקרה של הספק המורשה;

 

 

 

"התכנית" – תכנית להגנה בסייבר כמשמעותו בתקנה 94;

 

 

 

"תקיפת סייבר" – תקיפה במרחב הסייבר על ידי גורם עוין שמסכנת נכסי סייבר או מערכות ותשתיות הנתמכות על ידם;

 

 

 

"תקנות הגנת הפרטיות" – תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), התשע"ז-2017.

תכנית להגנה בסייבר

94.  

(א)  ספק מורשה יכין, יאשר ויפעל לפי תכנית להגנה בסייבר  אשר תסייע לו להתגונן מפני תקיפות סייבר ולהתמודד עם אירועי סייבר במטרה להבטיח את יכולתו לפעול באופן רציף, להגביל את הפגיעה במתן שירותיו, לשמור על פרטיות לקוחותיו, ולאושש את פעילותו בהתרחש אירוע סייבר.

 

 

(ב) התכנית תתבסס על בקרות נפרדות עבור שלבי ההגנה והמניעה, האיתור, התגובה וההתאוששות, כמפורט בסימן זה.

 

 

(ג)  התכנית תכלול את הנושאים שלהלן, כמפורט בסימן זה:

 

 

 

(1) מיפוי וסיווג נכסי הסייבר שתפקודם התקין חיוני להגנת הסייבר ולהבטחת הרציפות התפקודית של תהליכים המוגדרים קריטיים ברשת הספק המורשה;

 

 

 

(2) ניתוח וסיווג סיכוני הסייבר אליהם חשוף הספק המורשה, וסיכוני סייבר אשר יקבעו על ידי מנהל הסייבר בספק המורשה, לרבות ניתוח ההסתברות לאירוע סייבר, הערכת סיכון שיורי בהתאם להשפעת הבקרות שייושמו, ההשלכות והמשמעויות על העבודה השוטפת והתקינה של רשת הספק המורשה;

 

 

 

(3) הגדרת פערי ההגנה בסייבר אל מול המצב הרצוי, מה נדרש לעשות כדי לצמצם את הפערים האמורים ומהם המשאבים שיוקצו לשם כך;

 

 

 

(4) הטמעת מנגנונים להגנה מסיכוני סייבר;

 

 

 

(5) שילוב מנגנוני ניטור ובקרה שיאפשרו לבסס תמונת מצב עדכנית של הגנת הסייבר;

 

 

 

(6) קביעת יעדי שירות ויעדי התאוששות מאירועי סייבר, ובכלל זה הטמעת מנגנונים להתאוששות ושמירה על רציפות תפקודית, בהתאם לניתוח הסיכונים ומשמעותם לרציפות התפקודית של הספק המורשה; לעניין זה, "יעדי שירות" – יעדים הקובעים את רמת השירות ללקוחות בעת התרחשות אירוע סייבר בהתאם לסימן זה;

 

 

 

(7) יצירת מנגנוני ונוהלי דיווח לגורמים בתוך הספק המורשה, ובכלל זה לדירקטוריון, ומחוצה לה;

 

 

 

(8) גיבוש נהלים ותוכניות ייעודיות לניהול ההגנה מסיכוני סייבר;

 

 

 

(9) הגדרת סקירות תקופתיות לשמירה על עדכניות ורלוונטיות התכנית;

 

 

 

(10)  הטמעה ותרגול התכנית בקרה המנהלים, העובדים, הספקים וקבלני המשנה של הספק המורשה.

אחריות הדירקטוריון

95.  

דירקטוריון הספק המורשה, או הגוף המקביל לו, יאשר את התכנית תוך התייחסות למתאר העדכני של איומי הסייבר וסיכוני הסייבר של הספק המורשה, ובכלל זה הסיכון השיורי והבקרות שיש לממש כחלק מהתכנית; אישור כאמור ייעשה אחת לשנה לפחות.

ועדת היגוי ומנהל הגנת סייבר

96.  

(א)  הספק המורשה ימנה ועדת היגוי להגנה בסייבר בראשות ובאחריות המנהל הכללי של הספק המורשה (בתקנה זו – המנכ"ל), שתפקידה להנחות ולפקח על פעילות הגנת הסייבר אצל הספק המורשה. ועדת ההיגוי תתכנס ותוודא את עדכניותה ויישומה של התכנית בעת שינויים או שדרוגים מהותיים להגנה בסייבר וכן לאחר התרחשות אירוע סייבר חמור. הוועדה תתכנס אחת לרבעון לפחות בראשות המנכ"ל, או בראשות סמנכ"ל שימנה המנכ"ל לכך, ואחת לשנה לפחות בראשות המנכ"ל.

 

 

(ב) הספק המורשה ימנה מנהל הגנת סייבר ויגדיר את תחומי אחריותו וסמכויותיו, ובכלל זה וידוא התכנית בהתאם לדרישות סימן זה.

נהלים

97.  

(א)  הספק המורשה יכין נהלים ייעודיים המגדירים את תהליכי הניהול והגנת הסייבר המתייחסים לנושאים המפורטים בסימן זה ויפעל לפיהם.

 

 

(ב) הנהלים יאושרו על ידי עובד בכיר הכפוף במישרין למנכ"ל הספק המורשה ויעודכנו אחת לשנה.

 

 

(ג)  הנהלים ייגזרו ממדיניות ניהול סיכוני סייבר ויכללו לכל הפחות את הנהלים שלהלן:

 

 

 

(1) נוהל העברת מידע בין סביבות פעילות;

 

 

 

(2) נוהל בקרת גישה וניהול חשבונות משתמשים;

 

 

 

(3) נוהל הגנה על המידע;

 

 

 

(4) נוהל שימוש והגנה על מדיה;

 

 

 

(5) נוהל הקשחה לתחנות עבודה ושרתים;

 

 

 

(6) נוהל הגנה על הרשת ההנדסית;

 

 

 

(7) נוהל טיפול בציוד הנגוע בקוד זדוני;

 

 

 

(8) נוהל לשימוש בשירותי ענן;

 

 

 

(9) נוהל עדכון ושדרוג מערכות המידע וציוד הרשת;

 

 

 

(10)  נוהל רכש והתקשרות עם ספקים ונותני שירות;

 

 

 

(11)  נוהל בקרת גישה פיזית וניהול הכנסת והוצאת ציוד;

 

 

 

(12)  נוהל היערכות וניהול אירועי סייבר.

הפרדת סביבות פעילות

98.  

(א)  הספק המורשה יגבש מדיניות הפרדה בין סביבות פעילות ויפעל לפיה, במטרה למנות זליגת אירועי סייבר בין סביבות פעילות במקרה של פגיעה באחת מהן; מדיניות זו תכלול הפרדה של סביבות הפעילות שלהלן:

 

 

 

(1) סביבת מערכות המידע והניהול הארגונית;

 

 

 

(2) סביבת הרשת ההנדסית למתן שירות ללקוח;

 

 

 

(3) סביבת ניהול הרשת, ובכלל זה איתותים וממשקים לניהול וקונפיגורציה של רשת התקשורת ורכיבי ניהול;

 

 

 

(4) סביבת הפיתוח והבדיקות.

 

 

(ב) הפרדה תכלול, לכל הפחות, את העניינים שלהלן:

 

 

 

(א)  הפרדה מבנית של הרכיבים והפונקציות בין סביבות הפעילות השונות, ובכלל זה שילוב כלי אבטחה, מסננים וכלי ניטור לבקרת ההפרדה;

 

 

 

(ב) הפרדת משתמשים והרשאותיהם בין סביבות הפעילות השונות כמפורט בתקנה 99;

 

 

 

(ג)  הגדרת תהליכי העברת מידע ותוכנה בין סביבות הפעילות ובקרת מעבר מידע בין הסביבות הפעילות השונות כמפורט בתקנה 98.

 

 

(ג)  הספק המורשה יכין "נוהל העברת מידע בין סביבות פעילות" שיתייחס לתהליך והגורמים המאשרים של העברת נתונים ומערכות בין סביבות הפעילות השונות, ויפעל לפיו.

 

 

(ד) הספק המורשה יממש ארכיטקטורה של הפרדה בין סביבות הפעילות השונות על ידי הפרדה פיזית; הפרדה פיזית כאמור מחייבת את הספק המורשה לשימוש ברכיבי ציוד שונים עבור סביבות הפעילות השונות ואינה מאפשרת קישור מקוון ישיר בין סביבות הפעילות השונות. על אף האמור, הגדיר ותיעד הספק המורשה מערכות וציוד בסביבת ניהול הרשת ובסביבת מערכות המידע והניהול הארגוניות ככאלו שהפרדה פיזית כאמור הנוגעת לממשק שלהם לסביבת הרשת ההנדסית עשויה לפגוע במתן שירות חיוני, באפשרותו לממש את הקישוריות שלהם לסביבת הרשת ההנדסית גם באמצעות הפרדה חזקה אחרת, שאינה פיזית.

 

 

(ה)  על אף האמור בפסקה (ד), פנה הספק המורשה למנהל בבקשה בכתב לאשר לו לתת מענה להוראה זו בדרך אחרת מהדרך האמורה בהוראה זו באופן זמני ויפרט בין היתר מהי הדרך האחרת שאותה הוא מציע, רשאי המנהל לאשר לו לפעול בדרך שבה הוא הציע כאמור בבקשתו לפרק זמן קצוב שאותו יקבע המנהל.

 

 

(ו)  הספק המורשה יגביל את הרשאת הגישה של המשתמש לסביבות הפעילות הרלוונטיות עבורו.

 

 

(ז) הספק המורשה יוודא כי סביבת הפיתוח והבדיקות לא מכילה נתונים אמיתיים של הרשת ההנדסית, אלא אם שכבת ההגנה ונוהלי האבטחה בסביבה זו זהים לזו של סביבת ההגנה של הרשת ההנדסית.

בקרת גישה וניהול משתמשים

99.  

(א)  הספק המורשה יכין "נוהל בקרת גישה וניהול חשבונות משתמשים" ביחס לכל סביבות הפעילות אשר יבטיח כי רק גורמים אנושיים ואפליקטיביים מורשים ויכולים לגשת למידע ולמערכות של הספק המורשה, לצפות או לבצע שינויים, וכל זאת בהתאם לפרופיל וסוג המשתמש, ויפעל לפיו; נוהל זה יכלול את הנושאים שלהלן:

 

 

 

(1) התייחסות ליצירה ושינוי של חשבון משתמש, לרבות תיעוד הפעולה והגדרת אופן אישור החשבון, הגבלת השימוש בו והמעקב אחר ביטולו בתום תקופת העסקה או תום פרויקט; חשבון משתמש יוגדר בנפרד לכל סביבת פעילות;

 

 

 

(2) התייחסות לתהליך הקצאה או החלפה של כרטיס חכם, שתכלול לכל הפחות דרישה להזדהות דו-שלבית של המנוי במקרים של ניוד מידע המנוי בין כרטיסים חכמים שונים, כגון במצבים של אובדן או גניבה.

 

 

(ב) הספק המורשה יגדיר ויפעיל מנגנונים לוודא כי כל משתמש יוכל לגשת אך ורק למידע שהוא מורשה לו, וכי אין הוא עושה בו שימוש שאינו מורשה.

 

 

(ג)  הספק המורשה יגדיר ויפעיל מנגנונים לוודא כי משתמש הניגש למערכת מזוהה ומאומת באופן חד-ערכי; לעניין זה, "באופן חד-ערכי" – באמצעות ערך ייחודי המזהה את מי שמתיימר להיות בעל אמצעי הזיהוי.

 

 

(ד) הספק המורשה ינטר באופן אוטומטי גישה מרחוק אל מערכותיו באמצעות כלים ומערכות שיאפשרו זאת, ויוודא ציות למדיניות הגישה מרחוק באמצעות בקרה על הפעילות המתבצעת במהלך החיבור מרחוק ותיעוד של תהליך התחברות המשתמשים מרחוק למערכות הספק המורשה, ובכלל זה התרעה על שימוש חריג.

 

 

(ה)  הספק המורשה יגדיר תהליכי סקירה תקופתיים, שמטרתם לוודא את הצורך בקיום הרשאות משתמשים; תהליכי הסקירה לכלל ההרשאות כאמור יבוצעו אחת לשנה לפחות.

 

 

(ו)  הספק המורשה יסקור בהתאם לנוהל שקבע את רשימת המשתמשים אחת לשנה לפחות.

 

 

(ז) הספק המורשה יבצע ניטור ייעודי שוטף לזיהוי התקפות על ערוצי תקשורת עם מנויים; לעניין זה, "התקפות על ערוצי תקשורת עם מנויים" – לרבות ניסיונות התחזות לספק המורשה, התקפות על מנגנוני אימות זהות לקוח (אותנטיקציה) של הספק המורשה, והתקפות על מנגנוני שחזור סיסמה של מנויי הספק המורשה.

הגנה על המידע

100.   

(א)  הספק המורשה יכין "נוהל ההגנה על המידע" ויפעל לפיו; נוהל זה יחול על כל סביבות הפעילות ויכלול לכל הפחות את העניינים שלהלן:

 

 

 

(1) חלוקה לסוגים שונים של נכסי מידע והגדרת פרופיל ההגנה הנדרש מכל אחד מהם בהתייחס בנפרד להימצאותם של נכסי המידע בכל אחת מסביבות הפעילות;

 

 

 

(2) תהליכי העברת מידע בין הסביבות השונות של הספק המורשה ושליחת המידע לגורמים בתוך החברה ומחוצה לה.

 

 

(ב) הספק המורשה יפעיל מנגנוני הגנה לכל סוגי המידע בהתאם לפרופיל ההגנה שלהם ול"נוהל הגנה על המידע", לכל הפחות יבצע את הפעולות שלהלן:

 

 

 

(1) ימפה באופן מלא ויתייג את יסווג אחת לשנה את נכסי המידע וסוגי המידע הקיים והעובר אצל הספק המורשה באופן המאפשר להתייחס לנכסי וסוגי המידע השונים בהתאם לפרופיל ההגנה שלהם, תוך התייחסות לכלל הערוצים וציודי הקצה: עמדות עבודה, שרתים, ציוד רשת המנויים, ציוד נייד לרבות מחשבים, מחשבי לוח (טאבלטים) או ציוד קצה רט"ן אחר;

 

 

 

(2) יפעיל מנגנונים להגנה על חיסיון מידע רגיש;

 

 

 

(3) יפעיל מנגנוני מניעת זליגת מידע;

 

 

 

(4) יפעיל מנגנונים למניעת וטיפול בהעברת מידע לא מורשית לרבות באמצעות תיקיות משותפות, דואר אלקטרוני, ואמצעי אחסון נתיקים;

 

 

 

(5) יפעיל מנגנונים להגנה על מידע בעת תנועה בין סביבות הפעילות השונות של הספק המורשה וכן בין המערכות הפועלות בתוך סביבות אלו, ובשליחתו אל גורמים בחוץ לחצריו של הספק המורשה בהתאם למדיניות הגנת המידע.

אבטחת מדיה לאחסון מידע

101.   

(א)  הספק המורשה יכין "נוהל שימוש והגנה על מדיה" בהתייחס למדיה מגנטית, נתיקה, אופטית ומכנית, ויפעל לפיו; נוהל זה יכלול את העניינים שלהלן:

 

 

 

(1) התייחסות בהתאם לסוג המדיה ורמת סיווג המידע המוכל בה לאופן השימוש במדיה, אחסון המדיה ואופן השמדת המידע האגור במדיה ו/או השמדת המדיה עצמה;

 

 

 

(2) תהליך השחרת והשמדת מדיה; לעניין זה, "השחרת מדיה" – מחיקת כל מידע רגיש המאוחסן במדיה טרם הוצאתה מחצרים של הספק המורשה או ייעודו לשימוש אחר;

 

 

 

(3) תהליך הלבנת המדיה; לעניין זה, "הלבנת מדיה" – סריקת מדיה וניקויה מאיומי קוד עוין טרם הכנסתה לחצרים של הספק המורשה;

 

 

 

(4) מדיניות לשימוש במדיה נתיקה.

 

 

(ב) הספק המורשה יפעיל מנגנוני הגנה טכנולוגיים בשימוש באמצעי אחסון נתיקים וסוגי מדיה אחרים.

הגנה על תחנות עבודה וציוד מערכת

102.   

(א)  הספק המורשה יכין "נוהל הקשחה לתחנות עבודה ושרתים" לכל סוג מערכת ושרת על בסיס פרקטיקות מקובלות אשר יספקו את הפונקציונליות המינימלית הנדרשת להגנה על המערכות והציוד ויפעל לפיו; נוהל זה יהיה תקף בכל סביבות הפעילות ויכלול את העניינים שלהלן:

 

 

 

(1) הגדרה לגבי חסימת שימוש בפונקציות, בפורטים ובפרוטוקולים, שאינם נדרשים כך שיינתן מענה לדרישות אבטחת המידע של בעל הרישיון;

 

 

 

(2) התייחסות לדרישות הקשחה, אופן השליטה, החסימה של התקנת תוכנות על מחשבי החברה, ותדירות העדכונים.

 

 

(ב) הספק המורשה יכין רשימה של התוכנות המותרות להתקנה (Allow-List), בסביבת הרשת ההנדסית ובסביבת ניהול הרשת ויפעיל מנגנונים לחסימת התקנה ושימוש בכל שאר התוכנות.

 

 

(ג)  הספק המורשה יכין רשימה של התוכנות האסורות להתקנה (Deny-List), בסביבת מערכות המידע והניהול הארגוניות ובסביבת הפיתוח והבדיקות, ויפעיל מנגנונים לחסימת התקנה של תוכנות אסורות.

 

 

(ד) הספק המורשה יפעיל מערך ניטור באמצעות מערכות ייעודיות לבקרה על תחנות העבודה וציוד המערכת, שיכלול הגדרת אירועים חריגים והגדרת הפעולות שעליו יהיה לבצע כנגדם.

 

 

(ה)  הספק המורשה יטמיע אמצעי אבטחה על מנת להתריע על שינויים בלתי -מורשים בהגדרות התצורה של המערכת.

 

 

(ו)  הספק המורשה ינהל מעקב אחר שרתים ומערכות שהוחרגו מיישום תצורה מוקשחת.

אבטחת הרשת

103.   

(א)  הספק המורשה יכין "נוהל הגנה על הרשת ההנדסית" ויפעל לפיו; נוהל זה יכלול את העניינים שלהלן:

 

 

 

(1) התייחסות לערוצי הגישה לרשת האינטרנט הציבורית ותצורת ההגנה עליהם;

 

 

 

(2) התייחסות להיבטי ההגנה בתווך התקשורת הפנים ארגוני והחוץ ארגוני, ובכלל זה הגבלת שימוש בטכנולוגיות ופרוטוקולים המהווים סיכון;

 

 

 

(3) הגדרת מדיניות הפרדה ("Firewall") בהתייחסות הוספת או הדרת חוקי ניתוב במערכת, ובכלל זה אישור להוספת או להסרת חוקים;

 

 

 

(4) התייחסות לפעולות תחזוקת הרשת תוך הפרדה בהרשאות המשתמשים והיישומים בהתאם לסוג החיבור: חיבור פיזי, גישה מרחוק ממדינת ישראל וגישה מרחוק מחוץ למדינה ישראל.

 

 

(ב) הספק המורשה ישמור רשימה עדכנית של תשתיות ומערכות מידע לצורך הגנה מפני סיכוני סייבר וידאג לסקירתה ולעדכונה פעם ברבעון.

 

 

(ג)  הספק המורשה יפעל על מנת להגן על מערכותיו מפני התקפת מניעת שירות שנועד להשבית את רשת או מערכות הספק המורשה על ידי יצירת עומס חריג על משאבי מחשוב ותקשורת הן באמצעות מתאר התקפה ממקור יחיד (DoS – Denial of Service) והן באמצעות מתאר התקפה ממספר מקורות מסונכרנים (DDoS – Distributed DoS).

 

 

(ד) הספק המורשה יאפשר התחברות לרשת ההנדסית ולסביבת ניהול הרשת לצורך פעולות תחזוקה ועדכון רק מתוך ציוד ייעודי מוקשח שיועד לכך ורק למשתמשים וליישומים שהוגדרו לצורך זה (בתקנה זו – "התחברות מורשית").

 

 

(ה)  הספק המורשה ישלב מנגנוני בקרת גישה שיאפשרו רק התחברות מורשית לרשת שתכלול בקרה על התחברות פיזית לציוד וכן לגישה מרחוק.

 

 

(ו)  הספק המורשה יבצע סריקת חשיפות סייבר תקופתית לזיהוי חולשות אבטחת מידע טכנולוגיות בסביבת הרשת ההנדסית ובסיסת ניהול הרשת. הסריקות תתייחסנה לחשיפות הנובעות מחיבור לרשתות חיצוניות ("סריקה חיצונית") ולחשיפות הנובעות מניסיונות תקיפה מתוך רקת הספק המורשה ("סריקה פנימית"); סריקת חשיפות כאמור תיערך אחת לרבעון לפחות.

 

 

(ז) הספק המורשה יכין תכנית עבודה לטיפול בממצאים בהתאם לרמת חומרתם ויפעל לפיה.

אבטחת ממשקים ואיתותים ברשת הבזק

104.   

(א)  הספק המורשה יקשיח את הציוד בצומתי התקשורת החיצוניים כך שממשקים שאינם בשימוש יהיו חסומים, ורק ממשקי רשת מורשים יוכלו להיות בשימוש ביצירת קישוריות עם רכיבי הרשת.

 

 

(ב) הספק המורשה יפריד ברשת ההנדסית בין תעבורת האיתותים לבין תעבורת מידע המשתמשים במטרה לצמצם את החשיפה לגישה בלתי מורשית באמצעות איתותי הרשת; על אף האמור, פנה הספק המורשה למנהל בבקשה בכתב לאשר לו לתת מענה להוראה זו בדרך אחרת מהדרך האמורה בהוראה זו באופן זמני ויפרט בין היתר מהי הדרך האחרת שאותה הוא מציע, רשאי המנהל לאשר לו לפעול בדרך שבה הוא הציע כאמור בבקשתו לפרק זמן קצוב שאותו יקבע המנהל.

 

 

(ג)  הספק המורשה יקבע את התצורה של רכיבי רשת ייעודיים להתמודדות עם תעבורת איתותי רשת חיצונית, תוך שמירה על הפרדה ממרכיבי הרשת העוסקים בתעבורת רשת פנימית.

 

 

(ד) הספק המורשה ישלב מנגנונים שיאפשרו איתור וקבלת התרעה על שינויים בהגדרות, בגישה או בשימוש בלתי מורשים באיתותי הרשת.

מניעת קוד זדוני

105.   

(א)  הספק המורשה ימפה את גורמי האיום לחדירת קוד זדוני ויפעל להבטחת יכולת מוכנות והתגוננות בפני התקפות חיצוניות.

 

 

(ב) הספק המורשה יטמיע כלים לזיהוי ומניעה של קוד זדוני במערכות ובציוד שלו וכן בנקודות התקשורת החיצוניות. כלים כאמור יופעלו במתכונת הגנה אקטיבית וכן יבצעו סריקות תקופתיות; על אף האמור, פנה הספק המורשה למנהל בבקשה בכתב לאשר לו לפעול באופן זמני בדרך שונה מהאמור לעיל מאחר שקיימים אצלו מערכות וציוד שלא ניתן להטמיע בהם את הכלים האמורים, רשאי המנהל לאשר לו לפעול בדרך שבה הוא הציע כאמור בבקשתו לפרק זמן קצוב שאותו יקבע המנהל.

 

 

(ג)  הספק המורשה יכין "נוהל טיפול בציוד הנגוע בקוד זדוני" ויפעל לפיו, על מנת לוודא כי הוא ערוך להתמודדות אם יתרחש אירוע של חדירת קוד זדוני; נוהל זה יכלול לכל הפחות את העניינים שלהלן:

 

 

 

(1) תהליך ההתקנה והניהול של כלי מניעת קוד זדוני;

 

 

 

(2) אופן הדיווח לגורמים השונים – אצל הספק המורשה והטיפול בציוד או מערכות הנגועים בקוד זדוני.

 

 

(ד) הספק המורשה יטמיע מערכת ניהול מרכזי של הפצת תוכנות לזיהוי מניעת קוד זדוני ועדכונן.

מחשוב ענן

106.   

(א)  הספק המורשה יכין "נוהל לשימוש בשירותי ענן" שיהיה תקף בכל סביבות הפעילות שלו, ויפעל לפיו; נוהל זה יכלול לכל הפחות את העניינים שלהלן:

 

 

 

(1) מדיניות לבחינה ולאישור של השימוש בשירותי הענן בהתאם לרמת ההגנה הנדרשת לסוגי המידע והשירות;

 

 

 

(2) שימוש בענן פרטי (Private Cloud) בלבד עבור מערכות קריטיות שהוגדרו על ידי הספק המורשה ככאלו;

 

 

 

(3) איסור על שימוש בתשתית ענן ציבורי המתארח על שרתים מחוץ למדינת ישראל לעניין סביבת הפעילות של הרשת ההנדסית וסביבת הפעילות של ניהול הרשת;

 

 

 

(4) מדיניות לבחינה ולניהול הסיכונים בכל מקרה שבו המידע נשמר מחוץ לשטח מדינת ישראל בסביבות המותרות לכך, בהתייחס לכל הפחות לנושאים שלהלן, ומבלי לגרוע מההוראות החלות על הספק המורשה בהיבטי פרטיות:

 

 

 

 

(א)  סוג המידע ורמת ההגנה הנדרשת עבורו;

 

 

 

 

(ב) ארכיטקטורה, לרבות שיתוף משאבים עם חברות אחרות;

 

 

 

 

(ג)  ניהול תשתיות מחשוב הענן והגבלותיו;

 

 

 

 

(ד) סיכון להוצאת צו משפטי לקבלת מידע של הספק מורשה במדינה זרה;

 

 

 

 

(ה)  הסביבה המשפטית שבה פועל הספק;

 

 

 

 

(ו)  שרידות והמשכיות עסקית.

 

 

 

(5) הגדרת חלוקת אחריות ברורה בין ספק שירותי הענן ובין הספק המורשה;

 

 

 

(6) הגדרת הדרישות מספק שירותי הענן למנגנוני ניטור, אבטחת מידע ודיווח על אירועים חריגים;

 

 

 

(7) הגדרת מנגנוני הזדהות ובקרת גישה לשירותי ענן בהתאם לאיומים ולחשיפות הרלוונטיים לכל ממשק. כל גישה לשירותי ענן תכלול הזדהות דו-שלבית לכל הפחות.

 

 

(ב) הספק המורשה יוודא כי ספק שירותי הענן פועל ועומד בכל הדרישות בהתאם ל"נוהל לשימוש בשירותי ענן".

 

 

(ג)  הספק המורשה יבצע תהליכי בקרה תקופתיים על עמידת הספק בהתחייבויותיו אחת לשנה לפחות.

 

 

(ד) הספק המורשה ייתן מענה למצבים שבהם אין גישה לשירותי הענן, אם מסיבה של תקלה של הספק או של התשתיות המאפשרות גישה אל הספק.

 

 

(ה)  הספק המורשה יפעיל מנגנון ניטור אבטחת מידע במטרה לזהות אירועי סייבר בשירותי הענן.

 

 

(ו)  הספק המורשה יכלול בהסכם ההתקשרות עם ספק מחשוב ענן יכולת ניטור שלו על שירות הספק. על אף האמור, פנה הספק המורשה למנהל בבקשה בכתב לאשר לו להשתמש בואפן זמני בשירות הספק אם הוא מצא כי לא ניתן לכלול זאת בהסכם עם הספק, רשאי המנהל לאשר לו לפעול בדרך שבה הוא הציע כאמור בבקשתו לפרק זמן קצוב שאותו יקבע המנהל.

 

 

(ז) הספק המורשה יכלול בהסכם ההתקשרות התחייבות של ספק מחשוב הענן שלפיה במועד שבו יחליט הספק המורשה להפסיק את השימוש בשירותיו, תתבצע מחיקת המידע הגולמי ממערכותיו של הספק והתחייבותו שלא ניתן לאחזר מידע זה במערכותיו.

הגנה על סביבות ומערכות וירטואליות

107.   

(א)  הספק המורשה ימפה ויתעד את החולשות ואיומי הסייבר בהגנה על שכבת הווירטואליזציה העלולים להשפיע על הזמינות והרציפות התפקודית של ליבת הרשת ועל עומסי העבודה.

 

 

(ב) הספק המורשה יבצע סקירה ועדכון של הגנת שכבת הווירטואליזציה כולל מיפוי החולשות ווידוא של קיום המנגנונים המתאימים, כמפורט בסעיף זה, על מנת למזער את סיכוני הסייבר הנובעים משימוש בווירטואליזציה; סקירה כאמור תתבצע אחת לשנה לפחות.

 

 

(ג)  הספק המורשה יוודא שכל התשתיות והמערכות לניהול הווירטואליזציה של המערכות שהספק המורשה הגדיר בתור מערכות קריטיות, יימצאו רק על ציוד שלו שנמצא בתוך חצריו; מערכות שהספק המורשה לא הגדיר אותן בתור מערכות קריטיות ופועלות בסביבת הפעילות של הרשת ההנדסית או בסביבת הפעילות של ניהול הרשת, יוודא הספק המורשה שהן נמצאות רק על שרתים וציוד בתוך מדינת ישראל.

 

 

(ד) הספק המורשה יפעיל מנגנונים, על בסיס דרכי פעולה מקובלות, של בידוד והפרדה של המשאבים הפיזיים השיתופיים, בסביבת הפעילות של הרשת ההנדסית וסביבת הפעילות של ניהול הרשת, בהתאם לנדרש בשכבת הווירטואליזציה; המנגנונים האמורים ידאגו לאי-זליגת מידע ולחלוקת משאבים כפי שמוגדרת בתצורת הרשת, ויתייחסו בין היתר לעניינים שלהלן:

 

 

 

(1) משאבי חומרה;

 

 

 

(2) ציוד ומשאבי רשת;

 

 

 

(3) מנגנונים המנהלים רשת וירטואלית קצה לקצה על גבי משאבי הרשת הפיזיים כגון פרוסות רשת. לעניין זה, "פרוסות רשת" (Network Slicing) – ארכיטקטורת רשת המאפשרת ריבוב של רשתות לוגיות וירטואליות ועצמאיות על גבי המשאבים והציוד של רשת פיזית אחת.

 

 

(ה)  הספק המורשה יוודא כי בתשתיות הווירטואליזציה מיושמים ופועלים מנגנוני ניטור אבטחת מידע והתראות.

ניהול שינויים ושדרוגים

108.   

(א)  הספק המורשה יכין "נוהל עדכון ושדרוג מערכות המידע וציוד הרשת" בהתייחסות לבקרת תצורת המערכות ושינויי חומרה ותוכנה, ויפעל לפיו; נוהל זה יחול בכל סביבות הפעילות ויכלול לכל הפחות את העניינים שלהלן:

 

 

 

(1) הגדרת תהליכי עדכון מבוקרים למערכות ולתשתיות תוך התייחסות לסיכוני אבטחה פוטנציאליים לפני הטמעת השינוי ובדיקת האבטחה לאחר ביצוע השינויים או השדרוגים;

 

 

 

(2) הגדרת דרישות ותהליך ניהול התצורה כולל סקירה תקופתית של התצורה אחת לשנה לפחות;

 

 

 

(3) התייחסות לעדכון התצורה אם נדרש כתוצאה מהשינוי או השדרוג;

 

 

 

(4) הגדרת הדרישות לשמירה על יציבות מערכות בתהליך העדכון;

 

 

 

(5) הגדרת לוחות זמנים מחייבים לביצוע הטמעת שינויים בעלי משמעות אבטחתית כגון טלאי אבטחה.

 

 

(ב) הספק המורשה יפעיל כלי עדכון לניהול עדכוני ושדרוגי הרשת (Patch Management).

 

 

(ג)  הספק המורשה יפעיל מערך של גיבוי ושחזור תצורה של מערכות המידע וציוד הרשת.

 

 

(ד) הספק המורשה ידאג לשמור של גרסאות קודמות רלוונטיות של תצורת המערכת, שיאפשרו תמיכה בחזרה לאחור (Rollback).

הגנה בשרשרת האספקה ומיקור חוץ

109.   

(א)  הספק המורשה ימפה ויזהה את האיומים וסיכוני הסייבר, טכנולוגיים ותהליכיים, הנובעים משימוש במערכות, ציוד או שירות, שמספקים ספקים חיצוניים, כחלק מתהליך ניהול הסיכונים.

 

 

(ב) הספק המורשה ימפה ויסווג את כל הספקים ונותני השירות, תוך הערכת סיכוני הסייבר הנובעים משימוש במערכות ובשירותים שלהם, בדגש על ספקים אשר מחזיקים במידע של הספק המורשה, במצעים גישה מרחוק למידע או כאלה החיוניים לפעילותו של הספק המורשה.

 

 

(ג)  הספק המורשה יסקור ויעדכן את מיפוי וסיווג הספקים ונתוני השירות וכן את הערכת הסיכונים הנובעים משימוש במערכות, ציוד או שירותים אותם הם מספקים; סקירה ועדכון כאמור ייערכו אחת לשנה לפחות.

 

 

(ד) הספק המורשה יכין "נוהל רכש והתקשרות עם ספקים ונותני שירות" ויפעל לפיו, במטרה לוודא כי כלל המערכות, הציוד והשירותים בכל הסביבות עומדים בדרישות האבטחה וכי אין פגיעה ברמת האבטחה כתוצאה מההתקשרות עם הספק או נותן השירות; נוהל זה יכלול לכל הפחות את העניינים שלהלן:

 

 

 

(1) תהליך בחירת ספק, ובכלל זה מיקור חוץ, ותנאי הסף הנדרשים בהתאם לרמות סיכוני הסייבר של השימוש במידע, מערכת, ציוד או שירות, כפי שמופו;

 

 

 

(2) תהליך לרכש של מערכות ושירותים הן עבור ציוד ומערכות אשר נרכשות כתוכנת מדף והן כשירות בענן, הכולל:

 

 

 

 

(א)  קבלת תיעוד מלא של בקרות אבטחת המידע המוטמעות בציוד, מערכות ובשירות הנרכשים;

 

 

 

 

(ב) בדיקה שבקרות אבטחת המידע המוטמעות בציוד, במערכות ובשירות הגנת סייבר תואמות את דרישות האבטחה של הספק המורשה.

 

 

(ה)  הספק המורשה יבצע בדיקת ציוד, שירות וסביבה של ספקים שסווגו כאמור בתקנת משנה (ב) כבעלי סיכון גבוה בהיבטי אבטחת מידע, טרם תחילת השימוש בו ובמהלך ההתקשרות עם אותו ספק, וכמו כן ידאג לתעד את ליקויי האבטחה שהתגלו ויגדיר פרק זמן לטיפול בהם בהתאם לרמת החומרה ולמקובל בתעשייה.

הטמעה ותרגול

110.   

(א)  הספק המורשה יכין "תכנית להעלאת רמת מודעות לסיכוני סייבר" אשר תשולב במערך הדרכה של הספק המורשה ותכלול התייחסות לקבוצות העובדים השונות, לרבות ספקים, ויפעל לפיו (בתקנה זו – "התכנית להעלאת מודעות").

 

 

(ב) התכנית להעלאת המודעות תפעל להשגת המטרות שלהלן:

 

 

 

(1) העלאת רמת הידע לגבי סיכוני סייבר שהספק המורשה חשוף אליהם והנגזרות מאופי התפקיד;

 

 

 

(2) העלאת המודעות הארגונית הנדרשת כדי לזהות ולהגיב לסיכונים הנובעים מאופי תפקיד העובדים;

 

 

 

(3) הטמעת נוהלי הגנת סייבר של הספק המורשה תוך הדרכת עובדים באשר לנהלים הרלוונטיים להגנת סייבר במסגרת תפקידם.

 

 

(ג)  התכנית להעלאת המודעות תכלול הדרכות תקופתיות לעובדים לפי סוג התפקיד ובמהלך התפקיד ותתייחס להדרכה הנדרשת בעת קבלת עובדים או בעת מעבר לתפקיד חדש.

 

 

(ד) הספק המורשה יכין "תכנית תרגול להתמודדות עם סיכוני סייבר" אשר תשולב במערך הדרכה ויפעל לפיה; התכנית האמורה תכלול לכל הפחות את העניינים שלהלן:

 

 

 

(1) הגדרת סימולציות לאירועים במסגרת ההדרכות על מנת לשפר את אפקטיביות התגובה במצב של אירוע סייבר;

 

 

 

(2) הגדרת סימולציות שיאפשרו לתרגל ולבחון המשך רציפות תפקודית, ובכלל זה הגדרת יעדים ותיעוד הביצוע;

 

 

 

(3) תהליכי תחקור התרגול והפקת הלקחים.

 

 

(ה)  הספק המורשה יתרגל את כלל המערכים הרלוונטיים במטרה להכין אותו להפעלת התוכניות כמפורט בתקנה זו ולשיפורן בהתאם ללקחי התרגול; תרגול כאמור יתקיים אחת לשנה לפחות, והספק המורשה יודיע למנהל על מועד קיומו ארבעה עשר יום לפחות לפני קיומו ויאפשר לעובד המשרד שמינה המנהל לנכוח בו.

 

 

(ו)  הספק המורשה יעביר בכתב סיכום התרגול ולקחיו לוועדת ההיגוי להגנה בסייבר ולמנהל עד שלושים יום לאחר קיום התרגול.

תיעוד וניטור

111.   

(א)  הספק המורשה יכין "תכנית איסוף, ניטור ותיעוד" של מידע על איומי סייבר ואירועי סייבר, ויפעל לפיה; התכנית האמורה תכלול לכל הפחות את העניינים שלהלן:

 

 

 

(1) רשימת מערכות של הספק המורשה והמקורות החיצוניים מהם ייאסף וינותח מידע רלוונטי במטרה למצוא איומי סייבר עדכניים;

 

 

 

(2) רשימת הפעילויות והתהליכים הרגישים אותם הספק המורשה מעוניין לנטר ואת אופן הדיווח, במקרים של זיהוי איום סייבר או תקלה, לבעלי התפקידים השונים;

 

 

 

(3) רשימת אירועי הסייבר שיתועדו ובאלו מערכות של הספק המורשה, ומהו פרק הזמן הנדרש לשמור נתונים אלו על מנת לאפשר תחקור רלוונטי של אירועי סייבר ותקריות אבטחה.

 

 

(ב) הספק המורשה יטמיע ויפעיל מערכת SIEM. המערכת וההתראות המגיעות ממנה יהיו תחת בקרה במשך עשרים וארבע שעות ביממה, בכל יום השנה. המערכת תנטר תהליכים ואירועים חשודים במערכות הספק המורשה, תזהה פרצות אבטחה ותפיק התראות וניתוחים, בזמן אמת, בעת אירועי סייבר.

 

 

(ג)  הספק המורשה יסקור ויעדכן את "תכנית איסוף, ניטור ותיעוד". הסקירה תבחן את חוקי הניטור שהוגדרו, תקינותם ואיכות זיהוי האירועים וכן את עדכניות רשימת אירועי הסייבר המתועדים ואת אפקטיביות התיעוד; סקירה ועדכון כאמור ייערכו אחת לשנה לפחות.

סקר סיכוני סייבר

112.   

(א)  הספק המורשה יבצע הערכת סיכונים על מנת לתת מענה מיטבי לשינויים החלים במערכותיו ובמרחב הסייבר; הערכת הסיכונים תכלול בין השאר סריקת חשיפות סייבר ומבחני חדירה למערכות הספק המורשה ולתהליכים הארגוניים שלו (בתקנה זו – "סקר סיכוני סייבר").

 

 

(ב) הספק המורשה יבצע את סקר סיכוני הסייבר אחת לשנה לפחות.

 

 

(ג)  סקר סיכוני סייבר יבחן את כל בקרות ההגנה של הספק המורשה כמפורט בסימן זה.

 

 

(ד) סקר סיכוני סייבר יבחן את תאימות המערכות והתהליכים לתכנית להגנת הסייבר של הספק המורשה, את קיום הבקרות להגנת סייבר והתאמתן ואת אפקטיביות הבקרות.

 

 

(ה)  מבחני חדירה יבוצעו על ידי גורם מקצועי, עצמאי, חיצוני ובלתי תלוי שאינו מעורב בפיתוח, תחזוקה, אבטחה, ניהול והטמעת מערכות אצל הספק המורשה.

 

 

(ו)  הספק המורשה יכין תכנית לביצוע סקר אבטחת מידע אצל ספקי מיקור חוץ המאחסנים או מעבדים נתונים של הספק המורשה, ויפעל לפיה; רמת הכיסוי של סקרי אבטחת מידע תותאם לרגישות המידע ולרמת הסיכון, ותכלול בדיקות שמטרתן לוודא את עמידת הספק בדרישות הגנת סייבר ולזהות חשיפות לסיכונים אלו.

 

 

(ז) סקר סיכוני סייבר יכלול ממצאים והמלצות להחלת יעדים בני מדידה לתיקון החולשות אצל הספק המורשה לפי רמת החומרה.

 

 

(ח)  הספק המורשה ינהל את כל מידע סקרי סיכוני סייבר, ובכלל זה המועדים שבהם בוצעו הסקרים, ממצאים והמלצות במערכת SIEM.

 

 

(ט)  הספק המורשה יגדיר תהליך שוטף לטיפול בחולשות המתגלות במהלך סקרים ומבחנים, וליישום ההמלצות לטיפול בחולשות אלו.

ניהול ודיווח אירועי סייבר

113.   

(א)  הספק המורשה יכין "תכנית היערכות וניהול אירועי סייבר" בהתאם להערכת סיכונים, שתאפשר לו ניהול אירוע סייבר תוך מזעור הפגיעה, נטרול האיום וחזרה לשגרה באופן המיטבי (להלן – תכנית היערכות וניהול).

 

 

(ב) תכנית היערכות וניהול תכלול לכל הפחות:

 

 

 

(1) מתווה למימוש יכולת תגובה לאירועי סייבר המקיפה את יכולות הזיהוי, הבלימה וההתאוששות, ובכלל זה יוגדרו תרחישי סייבר שונים ואופן הטיפול בכל אחד מהם;

 

 

 

(2) ערוצי הדיווח לגורמים שאחראים בחברה לעניין נספח זה, ובכלל זה לדירקטוריון, לגורמים פנימיים שהספק המורשה נדרש ליידע אותם, לגורמים חיצוניים שהספק המורשה נדרש ליידע אותם ולכלל עובדי הספק המורשה. הדיווח יתייחס לאיתור אירוע הסייבר, התקדמות הטיפול, החזרה לשגרה, תהליך התחקור וההמלצות; ולעניין אירוע סייבר חמור, הספק המורשה יעדכן את המנהל בשיחת טלפון או במסרון בכל פעם שמתרחש אירוע כאמור, לרבות בחצרים של ספק שהוא הגדיר בתור ספק קריטי, סמוך ככל הניתן לאחר שנודע לו שהתרחש אירוע כאמור;

 

 

 

(3) הגדרת הגורם המקצועי אצל הספק המורשה או גורם מקצועי חיצוני, שתפקידו לספק ידע מקצועי, תמיכה וליווי בנושאי ניטור, זיהוי, חקירה ותגובה לאירועי סייבר;

 

 

 

(4) תהליך ההתאוששות ויעדי התאוששות מאירוע סייבר, ובכלל זה התייחסות לזמנים, עד לחזרה לשגרה ולתפקוד מלא; תהליך ההתאוששות יוגדר גם בהתאם לאמור בסימן ג' בפרק ג' לעניין יעדי התאוששות;

 

 

 

(5) המשאבים והתשתיות של המערכות והרשת הנדרשים להמשכיות הפעילות במהלך אירוע הסייבר בהתאם ליעדי ההתאוששות שהוגדרו;

 

 

 

(6) תהליך וגורמים אחראיים לתחקור האירוע, הפקת מסקנות ולקחים וביצוע התאמות במערך הגנת הסייבר בהתאם.

 

 

(ג)  ספק מורשה יעדכן את תכנית היערכות וניהול באופן תקופתי על מנת לתקן פערים שהתגלו; מבלי לגרוע מהאמור, התרחש אירוע סייבר חמור, יעדכן הספק המורשה כאמור.

תגובה והתאוששות

114.   

(א)  הספק המורשה יכין "נוהל היערכות וניהול אירועי סייבר" ויפעל לפיו; נוהל זה יכלול לכל הפחות התייחסות לשלבים שלהלן:

 

 

 

(1) גילוי וזיהוי השלב שבו נמצא האירוע תוך פירוט שלבי פעולה;

 

 

 

(2) הערכת מצב – בירור וניתוח אירוע הסייבר ובחינת דרכי פעולה להתמודדות עם האירוע;

 

 

 

(3) הכלה ובלימה – השגת שליטה על האירוע ועצירת החמרתו כך שתושג אחת או יותר מהתוצאות שלהלן:

 

 

 

 

(א)  תחימת היקפו של תהליך גרימת הנזק במונחים של מרחב או אמצעים פיסיים;

 

 

 

 

(ב) הגבלת רמת החומרה של הנזק הנגרם אל מתחת לסף מסוים;

 

 

 

 

(ג)  עצירתו של תהליך גרימת הנזק.

 

 

 

(4) התאוששות – תוך מזעור הנזק שנגרם, לרבות יעדי התאוששות;

 

 

 

(5) השבה לשגרה – חזרה לפעילות מלאה של הספק המורשה.

 

 

(ב) הספק המורשה יפרט במסגרת "נוהל היערכות וניהול אירועי סייבר" את אופן התגובה ודרכי פעולה, בהתייחס לתרחישים שונים שהוגדרו בתכנית היערכות וניהול, את אופן יישומם ואת הגורמים האחראים להפעלתם.

 

 

(ג)  הספק המורשה יקים צוות תגובה ייעודי או לחילופין יתקשר עם ספק חיצוני על מנת להתמודד עם אירועי סייבר בהתאם ליעדים שהוגדרו בתכנית היערכות וניהול.

 

 

פרק ח': הוראות מעבר

הוראת מעבר

115.   

אישר המנהל לספק מורשה להפעיל ענן ציבורי עבור מערכות קריטיות או מחוץ למדינת ישראל, יחולו הוראות אישורים אלה למשך התקופה ובהתאם להוראות שקבע המנהל על אף הוראות תקנת משנה 106(א)(2) ו-(3).

תחולה – חלופה 1

116.   

תקנות אלו, למעט פרק ב' להן, יחולו על בעל רישיון בזק ובמקרה של סתירה בין הוראות הרישיון להוראות התקנות יגברו הוראות התקנות. 

תחולה – חלופה 2

116.

תקנות אלו, לא יחולו על בעל רישיון בזק.

תחילה

117.   

(א)  תחילתן של תקנות אלו ביום ז' בתשרי התשפ"ג (2 אוקטובר 2022).

 

 

(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), תחילתו של סימן ב' בפרק ז' ביום י"א בניסן התשפ"ג (2 באפריל 2023), למעט:

 

 

 

(1) תקנות 98(ב), (ד) ו-(ה), 99, 100, 101, 102, 103(א), (ב), (ד), (ו) ו-(ז), 105 (א) עד (ג), 106(ה), 107, 108(ב), 110, 111(א) ו-(ג) – תחילתן ביום כ"ג בתשרי התשפ"ד (8 באוקטובר 2023);

 

 

 

(2) תקנות 98(א) ו-(ג), 103(ג) ו-(ה), 104, 105(ד), 111(ב), ו-112 – תחילתן ביום כ"ג באדר ב' התשפ"ד (2 באוקטובר 2024).

 

 

 

___ ב________ התש_______ (___ ב________ ____20)

[תאריך עברי] ([תאריך לועזי])

(חמ _____-3)

 

__________________

יועז הנדל

שר התקשורת

 

דברי הסבר

 

חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 76), התשפ"ב-2022 (להלן – תיקון החוק), שפורסם בספר החוקים ביום 4.7.2022 עורך שינוי יסודי באופן האסדרה של מתן שירותי בזק בישראל. מרכיב מרכזי בתיקון החוק הוא הסדרה של מרבית שירותי הבזק באמצעות תקנות היתר כללי במקום הסדרתן באמצעות רישיונות (סעיף 4א2 המוצע במסגרת סעיף 7 לתיקון החוק). תקנות אלו, צפויות להיות אמצעי האסדרה העיקרי של מתן שירותי בזק לאחר כניסת תיקון החוק לתוקף.

לצורך הכנת התקנות נסרקו הוראות הרישיונות השונים וכן הוראות תקנות שהותקנו מכוח חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982 (להלן – החוק או חוק התקשורת) וחלקן צפוי להתבטל במקביל להתקנת תקנות אלו, ההוראות הרלוונטיות רוכזו, עודכנו ונערכו במסגרת קובץ זה (להלן – התקנות). נוסח זה מהווה מיקוד משמעותי של ההוראות החלות כיום ברישיונות ובקבצי התקנות השונים. הם משקפים את עקרונות של אסדרה מיטבית המתמקדת, בין היתר, באכיפה בדיעבד (ex-post) ולא של אכיפה מראש (ex-ante). הצורך בעדכון נוסח התקנות ייבדק באופן שוטף, בהתאם למצב העניינים המשתנה מעת-לעת וכך אין לשלול כי פרקים והוראות שונות יורחבו ויצומצמו בעתיד.

שימועים ותהליכים מינהליים שונים שפורסמו או נקבעו מכוח חוק התקשורת ואינם מוסדרים במסגרת התקנות וכן הוראות שעשויות להתפרסם על ידי משרד התקשורת קודם לכניסת תיקון החוק לתוקף, עשויים להיות משולבים בתקנות בעתיד כדוגמת הסדרת משלוח מסרונים אנונימיים וזדוניים,[5] הוראות לעניין מתן שירות באזורי תמרוץ, הוראות לעניין מתן שירותים סיטונאיים ועוד.

 

לתקנה 1

התקנות נועדו להסדיר את מתן השירותים בתחום הבזק. לעניין זה העקרונות המנחים בגיבוש התקנות נוגעים לאיכות השירות, להגנה על ציבור הצרכנים, לקידומה של התחרות, לניהול יעיל של משאבי תקשורת במחסור כדוגמת תדרים ומשאבי מספור וכן לשמירה על ביטחון המדינה. עקרונות אלה מתבטאים בהוראות השונות השזורות בתקנות.

לתקנה 2

להגדרות "אזור יהודה והשומרון" ו"הרשות הפלסטינית" – מוצע להגדיר מונח זה בהתאם להגדרה בסעיף 14א לחוק. ההגדרה בסעיף 14א היא כדלקמן:

  "אזור יהודה והשומרון" – אזור כהגדרתו בתקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ"ז-1967, כפי שהוארך תוקפן ותוקן נוסחן בחוק מעת לעת;

ובהתאם לתקנות האמורות, הוא מגדיר את אזור יהודה ושומרון באופן שאינו כולל את שטחי המועצה הפלסטינית, שבה אסדרת התקשורת נעשית על ידי הרשות הפלסטינית.

להגדרה "אמצעי שליטה נסחר" – מכיוון שאמצעי השליטה, בפרט מניות, חלק מהספקים המורשים נסחרים בזירות מסחר באופן חופשי יחסית, מוצע להגדיר "אמצעי שליטה נסחר" באופן שכולל מצבים שונים של מסחר חופשי כאמור. להגדרה זו השלכה על ההוראות שיחול על העברת אמצעי שליטה והיא נשענת על הגדרה קיימת ברישיונות שונים.

להגדרות "בעל זיקה לספק מורשה" ו-"השפעה ניכרת" – מוצע להגדיר בעל זיקה לספק מורשה באופן שכולל את מי שיש לו השפעה ניכרת בספק המורשה (למשל - "חברה אם"), את מי שיש לספק המורשה השפעה ניכרת בו (למשל – "חברה בת")  ואת מי בעל השפעה ניכרת בו הוא גם בעל השפעה ניכרת בספק המורשה ("חברה אחות"). לעניין זה, ההגדרה של "השפעה ניכרת" אשר מוצע להשען עליה היא ההגדרה בסעיף 14א לחוק התקשורת הקובעת, בין היתר, חזקה לקיומה של השפעה ניכרת בהחזקה של 25% או יותר מאמצעי שליטה בתאגיד.

להגדרה "גורם משטרתי מורשה" – מוצע להגדיר גורם משטרתי מורשה, כמי שהוסמך על ידי קצין משטרה בכיר בדרגת תת ניצב, הגדרה הקיימת כיום ברישיונות. הגדרה זו משמשת לעניין הממשק בין המשטרה לבין ספקים מורשים בכל הנוגע לחסימת ציוד גנוב (תקנה 70 המוצעת).

להגדרה "דמי כרטיס חכם" – כרטיס חכם (SIM Card Subscriber Identity Module -) הוא רכיב המותקן בציוד קצה רט"ן (כדוגמת מכשירי טלפון סלולרי) ומשמש לצורך זיהוי ודאי של המשתמש בפני רשת הבזק. מוצע להגדיר את המונח "דמי כרטיס חכם" כתשלום לספק המורשה בעד קבלת כרטיס כאמור.

להגדרה "החזקה בעקיפין" – מוצע לעשות שימוש בנוסח הקיים היום בתקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים לקבלת רישיון אחוד), התש"ע-2010 לשם הגדרת המונח החזקה בעקיפין. נוסח זה קובע כי בתאגיד שקיים בו בעל שליטה, חישוב ההחזקה נעשה באמצעות ייחוס מלא של ההחזקות, ובתאגיד שלא קיים בו בעל השליטה החישוב נעשה לפי ייחוס בשיטת המכפלות.

להגדרה "הסכמה מפורשת" – שירותי בזק הם שירותים הניתנים, על פי רוב, ממרחק וההתקשרות לאספקתם במקרים רבים נעשית גם היא מרחוק. נוסף על כך, מדובר על שירותים יסודיים שניתנים למיליוני אזרחים באופן מתמשך ומשכך מתגלעות לעתים מחלוקות בין מקבלי השירות לבין הספקים המורשים. מוצע אפוא, לכונן רכיבים שונים במערכת היחסים החוזית שבין מנוי לבין ספק מורשה על קיומה של הסכמה מפורשת ובהמשך מוצע בתקנה 42 להכפיף את ההסכמה לחובת תיעוד ומסירת מידע שונות. ההסכמה המפורשת יכולה להנתן בכתב, לרבות באמצעים דיגיטליים, או בעל פה, ואולם הסכמה תחשב לכזו אם פורטה בו מאפייני השירות שיסופק, תקופת מתן השירות וגובה התמורה בעדו. שלושה רכיבים אלה הם הכרחיים לזיהוי ליבת ההסכם שבין המנוי לבין הספק המורשה ולכן הם נחוצים לכינונה של הסכמה לעניין תקנות אלו. לדוגמא, הסכמה כוללנית לקבלת מספר שירותים ללא הצגה נהירה שלהם אלה וללא הפירוט לעיל לא תיחשב הסכמה מפורשת.

להגדרה "העברת החזקה" – במסגרת ההסדרים המוצעים לפיקוח על העברת אמצעי שליטה במקרים מסוימים, מוצע להגדיר העברת החזקה באמצעי שליטה גם כהעברה הנעשית בחלקים. הגדרה זו נועדה למנוע עקיפה של ההוראות המחייבות דיווחים ואישורים על העברות בהקפים שונים באמצעות חלוקת ההעברה להקפים שאינם דורשים אישור, בנפרד.

להגדרה "הפרשי הצמדה וריבית" – מוצע לעשות שימוש בהגדרה מחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961 שהיא כדלקמן:

"הפרשי הצמדה וריבית" – הפרשי הצמדה, בצירוף ריבית צמודה, בשיעור ובדרך חישוב שקבע שר האוצר, בהתייעצות עם שר המשפטים ועם נגיד בנק ישראל ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, על הסכום שמדובר בו בסעיף 2;

הגדרה זו משמשת לצורך חישוב ההחזר הכספי למנוי במקרה של חיוב יתר.

להגדרה "חבילת שירותים" – מוצע להגדיר את המונח חבילת שירותים כמספר סוגים של שירותי בזק המשווקים ללקוח בתשלום תקופתי אחד. חבילת שירותים (Bundle) היא מתכונת לאספקת מספר שירותי בזק או סוגים של שירותי בזק ללקוח (סוגי שירותים מפורטים בתקנה 5 בפסקה (2)). מכיוון שמתכונת השיווק האמורה נהייתה נפוצה בעולם התקשורת מוצע לייחד לה הגדרה עצמאית.

להגדרה "חיוב יתר" – חיוב שנגבה בניגוד לדין, ובפרט בניגוד להוראות תקנות אלו ייחשב לחיוב יתר. דוגמא מרכזית לכך היא חיובים שיגבו ללא הסכמה מפורשת. חיובים כאלה מצריכים הסדרה לעניין הדרך להשיג עליהם, לקבל החזר בעדם ועוד.       

להגדרות "לקוח" ו-"משתמש קצה" – האסדרה המוצעת בהצעת החוק ובתקנות אלו מעגנת הבחנה בין "מנוי" שהוא (לעניין ספק מורשה) "מי שהתקשר בהסכם עם ספק מורשה לשם קבלת שירותי בזק ממנו", כלומר מי שהוא הצד להסכם. לבין "משתמש קצה" שהוא כפי שמוצע "יחיד המקבל שירות בזק מכוח הסכם התקשרות, בין אם התקשר עם הספק המורשה באופן ישיר ובין אם התקשר באמצעות אחר, ובלבד שאינו מספק שירות בזק לאחר". ההבחנה בין מנוי למשתמש קצה נועדה להבחין בין חובת שחלות על הספק המורשה כלפי כלל המשתמשים העושים שימוש בשירותיו לבין ההוראות שנועדו לחול במערכת היחסים הצרכנית והחוזית עם מי שהתקשר עמו בהסכם. ההגדרה "לקוח" נועדה להקיף הן את המנויים והן את משתמשי קצה.   

להגדרות "מנוי עסקי" ו-"מנוי פרטי" – מוצע להגדיר מנוי עסקי ככולל – תאגידים, משרדי ממשלה ויחידות סמך, עוסקים מורשים וגופים שהוקמו לפי חוק (תאגידים סטטוטוריים). הגדרה זו נשענת על מבחנים פורמליים המקלים על זיהוי של מנוי עסקי. באופן משלים מוצע להגדיר כמנוי פרטי את כל אלה שאינם נמנים על המנויים העסקיים.

להגדרה "מספר בתשלום מראש" – מספר בתשלום מראש (Pre-paid) הוא מספר טלפון שמנוי משלם מראש על היקף שימוש בו. השימוש במספרים במתכונת זו נפוץ בעיקר בין מנויים שאינם יכולים או מעוניינים בהתקשרות ארוכה על בסיס הרשאה לחיוב בכרטיס אשראי או בחשבון בנק ובין מנויים מזדמנים (כדוגמת – תיירים). תכנית המספור מייחדת למספרים אלה טווח מספור רלוונטי ולסיווג זה השלכה גם על הסדרת השימוש בהם.

להגדרה "מספר רדום" – מספר רדום הוא מספר שמאפייני השימוש בו מעידים על העדר שימוש בו. על מספר כאמור תחול אסדרה יעודית המאפשרת שימוש חוזר במספר (שהוא, כאמור, משאב המצוי במחסור). המאפיינים המהותיים להגדרה נקבעו בהחלטה של שר התקשורת מיום 7.6.2022.[6] לעניין זה מתקיימת הבחנה בין מספר שספק מורשה הקצה למשתמש לתקופה לפי הסכם התקשרות קצוב לבין מספר שהוקצה שלא לתקופה קצובה, לבין מספר שהוקצה בהתקשרות שבה התשלום נעשה מראש וההקצאה לשימוש במספר נעשתה לתקופה קצובה.

להגדרות "מסר אישי" ו-"נציג מערכת הביטחון" – מסר אישי הוא הודעה שניתן לשלוח באופן יזום מרוכז ללקוחות המחזיקים בציוד קצה רט"ן נתמך. מסר כאמור נשלח על בסיס טכנולוגיה המאפשרת העברת הודעות יזומות, למשל על בסיס גיאוגרפי, כך למשל ניתן לשלוח התרעות על אירוע בטחוני המתרחש באיזור מוגדר. בהתאם מוצע להגדיר גם נציג של מערכת הביטחון שיהיה הגורם שיורשה להפעיל מטעמם את המערכת להעברת הודעות מסר אישי.

להגדרות "מסר בזק חסום" ו"מסר בזק נופל" – על מנת לבחון את איכות השימוש ברשת מוצע להגדיר כמונחים בסיסיים את מסרי הבזק שהעברתם נכשלה כליל (מסר בזק חסום) או שהופסקה במהלכה העברתם שלא ביוזמת הצדדים להעברתם. הגדרות אלו נשענות על הגדרות לעניין "שיחה חסומה" ו-"שיחה נופלת" ברישיונות הרט"ן.

להגדרה "מערכת הרישום" – כחלק מהליך שינוי מתכונת האסדרה מפותחת במשרד התקשורת מערכת מקוונת לניהול הרישום במרשם והקשר עם הספקים המורשים, מערכת מסוג הנקרא בלשון המקצועית גם Customer Relationship Management – CRM.

להגדרות "ספק טלפוניה נייד גדול" ו-"ספק נייח גדול" – מוצע להגדיר ספק טלפוניה נייד גדול (Mobile Virtual Network Operator – MVNO) כספק מורשה המספק שירות ל-200,000 משתמשי קצה לפחות. וכן מוצע להגדיר "ספק נייח גדול" כספק המספק שירות על גבי רשת מתקדמת (המוגדרת בהתאם לסעיף 14א לחוק) ל-50,000 משתמשי קצה לפחות. מדובר בספקים הפועלים בהיקף משמעותי ואף על פי שאינם כפופים לחובת אסדרה באמצעות רישיון, קיימת הצדקה להחיל עליהם הוראות ייחודיות שונות במסגרת ההיתר הכללי.

להגדרה "פעולות תחזוקה" – הפעלה של רשת בזק לצורך מתן שירותי בזק דורשת ביצוע פעולות שונות להקמה ותחזוקה של הרשת. פעולות כאלו הן לעתים בעלות השפעה על השירות השוטף והתקין הניתן ללקוחות ולכן מצריכות אסדרה ייעודית. מוצע אפוא להגדיר "פעולת תחזוקה" כפעולה שהיא חיונית, היינו הכרחית ונחוצה, במסגרת תחזוקה והקמה של הרשת.

להגדרה "ציוד קצה רט"ן" – ציוד קצה מוגדר בהצעת החוק כ"ציוד בזק, לשימושו של מנוי, המתחבר או המיועד להתחבר מחצריו של המנוי או מכל מקום אחר לרשת בזק בנקודת סיום רשת", מוצע לייחד הגדרה לציוד קצה רט"ן, על פי רוב, מכשיר טלפון סלולרי שהוא בעל חשיבות מיוחדת לצרכנים.

להגדרה "קבוצה" של מנויים או לקוחות – תיוג מנויים או לקוחות כמשתייכים לקבוצה רלוונטית הוא בעל חשיבות לזיהוי אפליה אסורה. מוצע להגדיר קבוצת שוויון ככזו שיש טעם סביר המבחין בינה לבין קבוצה אחרת.    

להגדרה "קידומת חיוג" – קידומת החיוג היא תחילית המספר, בת שתיים או שלוש ספרות על פי המקובל כיום, המשמשת לזיהוי יעד ההתקשרות.

להגדרה "רשת מתקדמת" – בסעיף 14א לחוק התקשורת מוגדרת "רשת מתקדמת" כ-"רשת המבוססת על סיבים אופטיים המגיעים עד לנס"ר בדירה של משתמש קצה, או רשת שוות ערך לה מבחינת רמת השירות שאפשר לספק על גביה לפי אמות מידה שהורה עליהן השר ופורסמו באתר האינטרנט של משרד התקשורת; לעניין זה, "דירה" – חדר או תא, או מערכת חדרים או תאים שנועדו לשמש יחידה שלמה ונפרדת למגורים, לעסק או לכל צורך אחר, ובכלל זה דירה צמודת קרקע;" בהמשך לאמור, ביום 25.8.2020 פרסם שר התקשורת החלטה לעניין אמות המידה כאמור.[7]

להגדרה "שיחה אל מוקד חירום" – שיחות אל מוקדי חירום כפופות להוראות אסדרה יחודיות, מכוח החוק והתקנות, מוצע אפוא להגדיר 5 מוקדים שמשמשים לקבלת שיחות בהבטי חירום ועשויים להצריך התערבות מהירה וחיונית של גורמים מתאימים כ"מוקדי חירום". המוקד של משטרת ישראל וכן המוקד הלאומי להגנה על ילדים ברשת שמופעל על ידי המשטרה, מגן דוד אדום, מכבי אש ופיקוד העורף. מוקדים אלה מוגדרים כיום ברישיונות כמוקדי חירום.

להגדרה "שיחת גוביינא" – שיחת גוביינא מהווה מקרה חריג לאיסור על גביית תשלום ממנוי בעד שיחה שלא הוא יזם. מוצע להגדיר אותה כשיחה שמתקיימת לאחר אישור של המנוי על קבלתה.

להגדרה "שירות בין-לאומי" – שירות בין-לאומי הוא שירות טלפוניה בין ישראל לחו"ל, שירות זה גם הוא כרוך, על פי רוב, בתשלומים גבוהים מהתשלומים הרגילים בעד שירותי טלפוניה בתוך ישראל.

להגדרות "שירות טלפוניה נייד" ו"שירות טלפוניה נייד באמצעות אחר"- שירות טלפוניה נייד הוא שירות הניתן באמצעות מערכת רדיו טלפון נייד, דבר המכונה גם שירות סלולרי. מדובר בשירות המאפשר התקשרות ממקומות משתנים וגמישים. שירות זה כולל שירות הניתן באמצעות רשת הבזק של הספק המורשה (Mobile Network Operator – MNO) בין שהוא בעל רישיון ובין שהוא רשום במרשם וכן באמצעות רשת הבזק של ספק מורשה אחר (MVNO). שירות טלפוניה נייד באמצעות אחר הוא שירות הניתן באמצעות רשת בזק של ספק מורשה אחר, כלומר, תוך שימוש באותה הרשת.

להגדרה "שירות נדידה בין-לאומית" – שירות זה הוא שירות טלפוניה נייד הניתן למנוי של ספק מורשה בעת שהוא נמצא, באופן טיפוסי, בחו"ל. לצורך מתן שירותים אלה נדרשות הסכמות עסקיות בין הספק המורשה שלפי חוק התקשורת לבין ספקים המצויים מחוץ לישראל ואספקתם למנויים כרוכה בדרך כלל בגביית תשלומים מהמנוי שהם גבוהים, בדרך כלל, מהתשלומים הסדירים שהוא משלם לספק המורשה.

להגדרה "שירות עסקי" – הגדרה זו משמשת לצורך ההבחנה בהחלת הוראות שונות בתקנות ובפרט להחלת הוראות בפרק ד' (הוראות צרכניות). מוצע, אפוא, להגדיר שירות עסקי באופן הבא: ראשית, כשירות הניתן למנוי עסקי ולא למנוי פרטי, זיהוי שנסמך, כאמור על מבחנים פורמליים. שנית כשירות שניתן באחד משלושה אופנים חלופיים. חלופה אחת היא כי שירות זה ניתן במאפיינים שאינם ניתנים כלל למנויים פרטיים. מאפיינים אלה נוגעים כיום בעיקר לנושאים כגון טיב ורמת שירות גבוהים המובטחים למנויים עסקיים, בתמורה לתשלום גבוה. עם זאת, שירות המוצע מעיקרו גם למנויים פרטיים אף אם הם מועטים מביניהם בוחרים בו, לא יוכל להיחשב לשירות עסקי באופן גורף. חלופות אחרות הן כי השירות הוא שירות נייח הניתן בשלושה אתרים לפחות או כי הוא שירות נייד הניתן לעשרה משתמשי קצה לפחות. מאפיינים אלה מאפשרים להבחין בין שירות הניתן למנוי פרטי (אף אם מדובר במשפחה ברוכת ילדים או מרובת כתובות) או למנוי עסקי קטן, כדוגמת עסק זעיר, לבין שירות הניתן לעסקים בינוניים וגדולים.

להגדרה "שירות פרימיום" – שירותים שונים הניתנים באמצעות שירותי הטלפוניה מצריכים התייחסות מיוחדת. אלה שירותים שבמסגרתם משולם תשלום נוסף, מעבר לתשלום הבסיסי, על ידי המנוי. תשלום זה, בדרך כלל, נגבה על ידי הספק המורשה ומועבר על ידו לגורם אחר שמספק את השירות בפועל. שירותים אלה מהווים מקור לגביית סכומי כסף נכבדים ממשתמשים, שלעתים גבוהים בהרבה לעתים, מהתשלומים בעד שירותי הבזק. מוצע להגדיר שירותים אלה כשירותים של אספקת תוכן – מידע, וידאו וכדומה באמצעות שירות טלפוניה (בדיבור או בכתב) וזאת להבדיל, למשל, מתכנים המסופקים על גבי רשת האינטרנט. כן מוצע להגדירם ככאלה שהתשלום בעדם נגבה על ידי הספק המורשה בהתאם להיקף השימוש בשירות הטלפוניה ולא ככאלה שהתשלום בעדם נגבה על ידי מי שמספק את השירות – כך למשל, שירותים טלפוניים שבהם צד לשיחה גובה במישרין תשלום מהצד השני, על בסיס אמצעי חיוב, אינם נחשבים לשירות פרימיום לעניין זה.

להגדרה "שירות בתשלום מראש" – בתחום התקשורת, בפרט בתחום התקשורת הסלולרית, מקובלת שיטת התקשרות שבה התשלום בעד השירות נעשה מראש. כך למשל, בדרך של הפקדת סכום כסף שמתוכו נגבה התשלום בפועל. שירותים כאמור הם לעתים שירותים הניתנים למנויים באופן מזדמן או על בסיס הסכמות ייעודיות שמעוררים צורך באסדרה ייחודית.

להגדרה "תושב ישראל" – מוצע להגדיר "תושב ישראל" בהתאם לסעיף 2(א)(3) או (4) לחוק הכניסה לישראל, כך שתושב ישראל ייחשב הן בעל אשרה ורישיון לישיבת קבע והן בעל אשרה ורישיון לישיבה ארעית.

להגדרה "תיול פנימי" – מוצע להגדיר "תיול פנימי" בהתאם להגדרה הקבועה בסעיף 4ח לחוק לאמור "החלק מרשת הגישה המותקן בחצריו של אדם ובחצרים משותפים, והנועד לשמש את החצרים של אותו אדם בלבד."

להגדרה "תכנית הנדסית" – תכנית הנדסית היא חלק משמעותי מהבסיס להפעלה ולאסדרה של רשת בזק. מוצע לקבוע כי תכנית כזו כוללת הן תיאורים מילוליים של רכיבי מערכות ברשת הבזק, הן של אופן הפעולה של מתקנים ופעולות עיקריות ברשת, הן של השימוש המתוכנן בתדרי רדיו והן תרשים סכמטי של מבנה הרשת. אין מניעה כי תכנית הנדסית תכלול פרטים ומידע נוספים, או כי בהמשך לתכנית ההנדסית ידרוש המשרד לקבל מידע נוסף.

להגדרה "תכנית מספור" – תכנית זו מוגדרת בסעיף 5א לחוק התקשורת כ"תכנית להועדה ולהקצאה של מספרי טלפון, קביעת כללי חיוג וניידות מספרים, או חלק מאלה." תוכנית זו מוסדרת כיום בתוכנית המפורסמת באתר האינטרנט של משרד התקשורת[8] ובהוראות הניתנות בהתאם לה. 

להגדרה "תקנות האגרות" – כחלק מתיקוני האסדרה הנגזרים משינוי מתכונת האסדרה שנקבעה בתיקון החוק, נשקל להתקין גם קובץ תקנות חדש לעניין האגרות שישולמו בעד רישום במרשם והארכתו, ובעד קבלת רישיונות. תקנות אלו צפויות להתפרסם להתייחסות בהקדם ובהמשך לכך תעודכן ההגדרה.

לתקנה 3

מוצע לקבוע את הפרטים שיכללו במרשם ביחס לכל ספק מורשה. פרטים אלה יוכלו לשמש את הציבור וכן ספקים מורשים, מאסדרים וגורמים אחרים המבקשים לעיין במידע במרשם.

לתקנה 4

בקשה לרישום במרשם תוגש באמצעות מערכת הרישום ותכלול את כל הפרטים הנדרשים וכן מסמכים ופרטים נוספים ככל שיידרשו על ידי המנהל. מכיוון שהליך הרישום הוא טכני בעיקרו, מסירת מידע נוסף תהא בעיקר לצורך שקילת שיקולים שבטובת הציבור קודם לרישום במרשם כאמור בסעיף 4א1(ה) לחוק.

לתקנה 5

רישום במרשם לא יעשה אלא אם מתקיימים במבקש התנאים הקבועים בסעיף, אשר עוגנו בסעיף 4א1(ב) לחוק. מדובר בתנאים שהם פורמליים בעיקרם ובדיקת התקיימותם תעשה, ככל הניתן, באופן ממוכן על ידי מערכת הרישום.

לתקנה 6

הליך הרישום כולל הגשה של פרטים בסיסיים אודות המבקש ובקשתו. בפרט, קיימת חשיבות כי בעת הרישום יתייחס המבקש לסוגי השירותים אותם הוא מעוניין לספק. ההבחנה בין סוגי השירותים היא בעלת חשיבות הן כחלק מהליך הרישום ובדיקת טובת הציבור והן כחלק מהאסדרה המהותית באשר חלק מהוראות האסדרה נוגעים למתן שירותים מסוגים מסוימים. עוד במסגרת הרישום, ידרש המבקש לציין האם הוא או גופים בעלי זיקה אליו סיפקו בעבר שירותי בזק וזאת על מנת לבחון האם חלים לגביו הטעמים להמנעות מרישומו בהתאם לסעיף 6(ג) ו-6(ד) לחוק או מטעמים אחרים שבטובת הציבור.

לתקנות 7 עד 9

הרישום במרשם יעשה, ככלל, בתוך עשרה ימי עבודה וזאת אף בהמשך לקבוע בסעיף 4א1(ד) לחוק התקשורת.

אולם, המנהל לא ירשום מבקש שמצא אינו עומד בתנאים הקבועים בתקנה 5 לעיל והוא רשאי שלא רשום מבקש משיקולים שבטובת הציבור. כמו כן, המנהל רשאי שלא לרשום מבקש שנדרשו ממנו מסמכים נוספים. דרישה זו נועדה לשרת את בחינת הרישום ולכן יתכן שמבלי אותם מסמכים לא ניתן להשלים את הבדיקה לאשורה ויש בכך כדי לעכב את הליך הרישום. החלטתו של המנהל תשלח למבקש בכתב ויתאפשר לו להביא טענותיו בפני המנהל. עם זאת, בשים לב ללוחות הזמנים הקצרים לקבלת ההחלטה אין לשלול כי בנסיבות מסוימות מימוש הטענות יעשה לאחר החלטת המנהל במתכונת של שימוע מאוחר. במקרים אלה וככל שהמנהל ימצא לנכון לשנות את עמדתו, יוכל הוא לרשום את המבקש. עיכוב ברישום בשל אי הגשת מסמכים נוספים נועד לשמש ככלי חריג במקרה שבו המסמכים שנדרשו הם חיוניים לבחינת הבקשה ומתעורר חשד לעניין השלמת הרישום במרשם ככל שלא יימסרו. הסדר הרישום כאמור בתקנות אלו יחול גם לעניין עדכון פרטים כאמור בתקנות 10-11.

לתקנה 10

ספק מורשה שהליך רישומו הושלם יוכל להפיק באופן עצמאי תעודת רישום שתכלול פרטים שונים אודותיו. תעודה זו תוכל לשמש את הספק המורשה לעניין הצגתו כספק מורשה וכמי שנרשם כדין במרשם, למשל במכרזים או בנסיבות אחרות המצריכות אותו לכך. תעודת הרישום היא פלט המעיד על הרישום במרשם, נכון ליום הפקתה, והרישום המחייב הוא זה המופיע במרשם.

לתקנה 11

לתקנת משנה (א) - עדכון פרט מהפרטים שנדרשו לצורך הרישום במרשם, דורש אף הוא הודעה למשרד, בתוך עשרה ימים.

לתקנת משנה (ב) – קיומו של מידע פלילי אינו מהשיקולים שהמנהל נצטווה לשקול בעת הרישום במרשם. עם זאת, מידע פלילי אודות הספק המורשה, נושא משרה או בעל השפעה ניכרת בו עשוי לשמש כעילה לביטול הרישום לפי סעיף 6(א)(1ג) לחוק. הבסיס לקבלת המידע הפלילי בהקשר זה הוא כתב הסכמה מאת הספקים המורשים וכל אחד מהגורמים הרלוונטיים. מכיוון שקבלת כתבי הסכמה מלאים ומדויקים עשויה לארוך זמן רב המצריך זיהוי מדויק של הגורמים, קבלת כתבי הסכמה ובחינתם ואף להתארך אל מעבר לעשרה ימי עבודה. מוצע כי קבלת כתבי ההסכמה תעשה לאחר הרישום ובתוך פרק זמן מוגבל. בהתאם לתקנה 14(א) המוצעת, בקרה נוספת אודות קבלת כלל כתבי ההסכמה תעשה במועד הארכת הרישום.

לתקנה 12

הוספה והסרה של סוג שירות בזק שלא נכלל במועד הרישום מצריכים הליכים מנהליים נוספים. סוג השירותים שבכוונת ספק מורשה לספק בין היתר משמשים במסגרת בדיקת טובת הציבור ומשליכים על זכויות וחובות של הספק המורשה שתואמים לסוגי השירותים. לכן הוספת סוגים שלא נבחנו בעת הרישום מצריכה הודעה פרטנית וכן תקופת המתנה בת עשרה ימי עבודה והליך דומה להליך הרישום.

הסרה של שירות בזק היא פעולה שעשויה לפגוע במקבלי השירות ולכן, קודם להסרת השירות, מוצע לדרוש פרטים אודות הפסקת השירות, ובפרט ביחס לשירות למנוי. בהתאם לתקנה זו לא נדרש אישור להסרת השירות, אולם אין לשלול אפשרות כי בהנתן פגיעה במנויים או בציבור יפעל המשרד על מנת שלא לאפשר את ביטול השירות, למשל מכוח סעיף 11(ב) לחוק התקשורת.

לתקנות 13 ו-14

מוצע לקבוע שתוקף הרישום הוא עד ליום 31 במרץ, בשנה שלאחר השנה שבה בוצע הרישום המקורי או שבו בוצעה הארכת הרישום. בכוונת המשרד לפנות לספקים המורשים בסוף השנה האזרחית על מנת להסב את תשומת לבם לצורך בביצוע פעולות אקטיביות מצידם לשם הארכת הרישום. כך, יוארך הרישום בכפוף לשלוש דרישות הנוגעות לתשלום אגרה, מסירת מידע אודות מספר הלקוחות והמצאת כתבי הסכמה לעיון במידע פלילי.

לתקנה 15

בתקנה זו מוצע לקבוע מגבלות כלליות על אספקת שירותי בזק. ראשית, סוגי השירותים ועדכונם במרשם הם מגבלה מהותית על אספקת השירותים ונדרש לעדכן ולהוסיף עליהם על מנת שיראו בספק כמורשה לספקם. דרישה זו אינה גורעת מהחובה לקבל רישיון ביחס לאספקת חלק משירותי הבזק כפי שנקבעה בחוק. שנית, מובהר כי הרישום במרשם אינו מתיר אספקת שירות בזק באזור יהודה ושומרון. אספקת שירותים באזור זה כרוכה בפניה ליחידת קמ"ט תקשורת איו"ש במנהל האזרחי.

לתקנה 16

מכיוון שהליכי הרישום השונים ינוהלו באופן ממוכן ומקוון, מוצע כי הדיווחים בהתאם לתקנות יעשו באמצעות מערכת הדיווח.

לתקנה 17

 מוצע לקבוע כי הספק המורשה יישא במלוא האחריות כלפי המדינה וישפה את המדינה בגין כל תביעה או דרישת תשלום שתופנה כלפיה. הוראה כאמור קיימת כיום ברישיונות השונים.

לתקנה 18

בשונה מהמצב האסדרתי הקיים מוצע שלא תחול עוד מגבלה עקרונית על מתן השירות או ביצוע הפעולות הכרוכות בו על ידי גורם חיצוני שאינו הספק המורשה עצמו, כדוגמת קבלן חיצוני. עם זאת, מתן השירות או ביצוע הפעולות, אינם מאפשרים לספק המורשה להתנער מאחריותו ומחובותיו לפי תקנות אלו או לפי הסכם עם מנוי.

לתקנה 19

לתקנת משנה (א) - החובה למתן שירות בזק באופן תקין וסדיר נקובה גם בסעיף 11(א) לחוק התקשורת והיא מעיקריו של שירות התקשורת, לחובה זו מצורפת גם החובה לספקו באופן רציף, כלומר ללא קטיעות. יצויין כי במסגרת שינוי מתכונת האסדרה, עמידה חובה זו תבחן באופן פרטני, בהתחשב בנסיבות המקרה. כך, אין משמעות הדברים כי שירות יהיה חף לחלוטין מתקלות, שחלקן בלתי צפויות ובלתי נמנעות ואולם הדבר אינו גורע מהחובה הכללית לספק שירות באופן זה, למשל באמצעות פעולות למניעת תקלות או לתיקונן המהיר. עוד יצוין כי במקרים הספציפיים יביע המשרד את עמדתו בדרך של גילוי דעת, בתיקון התקנות או במתן הוראת מינהל (למשל מכוח סעיף 4א2(ב) לחוק התקשורת) לסעיף  כדי להבהיר את טיב השירות ספציפי. בהמשך לכך, מעבר לחובה הכללית, בהיבטים שונים המוסדרים בתקנות אלה כבר ניתן ביטוי נקודתי לסטנדרט השירות הרלוונטי.

לתקנת משנה (ב) – בדומה לחובתו של ספק מורשה להעניק שירות תקין, רציף וסדיר, מוצע להסדיר גם את חובתו לפעול בהגינות ותום לב. חובה זו נגזרת לא רק מחובתו בהתאם למשפט האזרחי, אלא גם באופן רגולטורי. כביטוי לכך, נדרש ספק מורשה להעניק גילוי נאות ולא לספק את השירותים בכפוף לתנאים בלתי סבירים או בלתי הוגנים. גם חובה זו תחודד בדומה לאמור לעיל בסעיפים שונים בתקנות אלה וכן בהתאם לצורך באופן עתידי.

לתקנת משנה (ג) – בתקנת משנה זו מוצע לעגן חובה לפעול, באופן אקטיבי, למניעת הונאות. מכיוון שציוד הקצה משמש לעתים כאמצעי לאימות שעל בסיסו מיוחסות פעולות שונות למשתמש הקצה, ובראשן חיובו בחיובי יתר שלא ביצע. על כן, מוצע לחייב את הספק המורשה להקים מערכת למניעת הונאות שתשמש לבקרה על כך. 

לתקנה 20

רשתות בזק מתקדמות פועלות במידה רבה על בסיס תקינה וסטנדרטים קיימים, ישראלים ובין-לאומיים. הסתמכות מחייבת על תקנים בין-לאומיים הם אחד הבסיסים להפחתת החובה, בתקנות אלו, לקבלת אישורים פרטניים לפעולות הנדסיות שונות. מוצע לעגן את החובה לפעול בהתאם לאותם תקנים ומפרטים במסגרת התקנות. תקנת משנה ג' מאפשרת לפעול תוך חריגה מתקנים קיימים בכפוף לאישור של המשרד, ואולם החובה לקבלת אישור פרטני תחול רק ביחס לחריגה מתקנים קיימים ולא ביחס לפעולות שאין לגביהן כל תקן.

לתקנה 21

 מתכונת האסדרה המגולמת בתקנות אלה שואפת להפחית התערבות בדרך של קביעת סטנדרטים מראש (ex-ante) ולהסדיר את הפעילות בשוק באמצעות נורמות כלליות שיבחנו בדיעבד (ex-post). עם זאת, יש להותיר על כנן נורמות בסיסיות הקיימות כיום ברישיונות השונים, בפרט לעניין תקינותן של שיחות טלפון והעברת האותות ברשת הבזק, וזאת תוך ביטול החובה הקיימת היום ברישיונות לרמת שירות גם ב"שעת שיא".

לתקנה 22

הפעלת רשת בזק מודרנית, בפרט באופן תקין, רציף וסדיר, מצריכה הפעלה של מערכות ניטור ובקרה כדי לשמור על תקינותה של הרשת. מוצע לקבוע זאת כחובה על ספק מורשה כאשר טיב ומאפייני המערכות הספציפיות יוותרו להחלטה של הספק. עם זאת, מצופה כי מערכות אלו יבצעו ניטור מתמיד וכן ישמשו לביצוע בדיקות שוטפות של רשת הבזק. בנוסף מוצע לקבוע חובה של תיעוד הבדיקות התקלות ואירועים אחרים שיאפשרו לספק המורשה, לגורמים מורשים ואף ללקוחותיו במקרים מסוימים להתחקות אחר הדברים.

לתקנה 23

העברת מסרים על גבי רשת האינטרנט נעשית בהתבסס על זיהוי ייחודי של התקן הנעשה באמצעות פרוטוקול אינטרנט (IP – Internet Protocol). לאור ריבוי ההתקנים ברשת האינטרנט ובשל חשש מהעדר זמינות של מזהים ייחודיים בפרוטוקול בו נעשה שימוש בשעתו (IPv4) בשנת 2019 החליט שר התקשורת על תיקון רישיונות שיחייב מעבר לשימוש בפרוטוקול מתקדם יותר – IPv6.[9] מוצע לעגן את ההוראות בעניין בתקנות כך שספק מורשה המספק שירות גישה לאינטרנט יחוייב לתמוך בפרוטוקול המתקדם – IPv6.

לתקנה 24

פרק הרציפות התפקודית בחירום קובע הוראות שונות שמטרתן לוודא את המשכיות מתן שירותי הבזק גם במקרים שאינם שגרתיים. שירותי הבזק הם שירותי תשתית חשובים והם אף הפלטפורמה לקיים שגרה ולהפעיל שירותים אחרים שעשוים להיות דרושים במיוחד בשעות חירום ומצוקה.

תחולת הדרישות להבטחת הרציפות התפקודית בחירום כמפורט בסימן ג', מוקדה בספקים מורשים גדולים שלפגיעה בתפקודם יש השפעה רחבה על הציבור. ספקים מורשים שהיקף פעילותם קטן מוחרגים מתחולת הוראות סימן זה.

לתקנה 25

להגדרות "אתר ביניים", "אתר ליבה", "אתר קצה" ו"ניידת" - אלו הסוגים השונים של האתרים הפיזיים המופעלים על ידי ספקים מורשים בתנאים של עבודה בשגרה. ההגדרות מתבססות על הבחנות הנדסיות מקובלות בתחום התקשורת. אתרי הקצה ברשת רט"ן הם על פי רוב אנטנות השידור, כאשר ניידת היא אנטנה שניתן להעברה ממקום למקום (למשל, על גבי עגלה או כלי רכב אחר).

"אתר חלופי" - זהו אתר המשמש כגיבוי ויופעל על ידי ספק מורשה במצב חירום כאשר הפעילות באתר שמופעל בשגרה מושבתת.

"הסכם שיתוף" -  הסכם שיתוף הוא הסכם בין מפעילי רט"ן (שניים או יותר) המאפשר להם לשתף ביניהם רכיבים שונים ברשת ולחלוק בעלותם. מוצע לקבוע כי כהסכם כזה ייחשב הסכם לשיתוף אקטיבי של התדר ולא הסכמי שיתוף אחרים (כדוגמת הסכמים לשיתוף פאסיבי של מתקנים כדוגמת תרנים ותשתיות).

"יעד התאוששות" - כחלק מההיערכות לרציפות תפקודית בחירום ספק מורשה נדרש להגדיר לעצמו עד לאיזו רמה של תפקוד על כל מערכת טכנולוגית להגיע ותוך כמה זמן לאחר קרות נזק המפריע לרציפות התפקודית. היעדים האלה יוגדרו מראש על ידי כל ספק מורשה והתכנית להבטחת הרציפות התפקודית בחירום תיבנה בהתאם ליעדים אלה.

"ספק מורשה נייח" ו-"ספק מורשה רט"ן" - אלה ספקים מורשים המספקים שירותי בזק שונים. קיימים הבדלים בין המערכות והתשתיות של ספקים מורשים אלה, ולכן חלק מדרישות סימן זה יחולו באופן שונה על כל אחד מהם, בהתאם לצרכים הייחודיים של שירותי הבזק אותם הם מספקים.

"רציפות תפקודית" - הגדרה זו מסכמת את מטרת האסדרה נשוא סימן זה, שהיא שמירה על היכולת של הספק המורשה להמשיך ולספק שירותי בזק גם במצבי חירום כאשר מערכותיו ותשתיותיו פגיעות לנזקים שעשויים להפריע לתפקודן התקין.

"התכנית" ו-"תכנית המשכיות עסקית" - אלה תכניות שיכין כל ספק מורשה ושיהוו את הבסיס לפעילות שלו במצבי חירום במטרה להבטיח את הרציפות התפקודית או לשוב למצב של רציפות תפקודית בצורה היעילה ביותר.

לתקנה 27

על מנת שיוכל לפעול בצורה תקינה גם בעת חירום, ולהגביל עד כמה שניתן פגיעה בשירותי הבזק, כל ספק מורשה יכין לעצמו תכנית שתרכז במקום אחד את כל ההנחיות לפעולה בחירום ותשמש כבסיס לפעילותו בנושא וכן לפיקוח ובקרה של המשרד. יודגש כי חובה זו חלה ביחס לאירועים שונים שעשויים להביא להשבתה או תקלה במערכות של הספק המורשה. אירועים כאמור יכולים להתרחש במגוון תרחישים - על רקע בטחוני, כחלק מאסון טבע או בכל תרחיש אחר.

לתקנה 28

הדירקטוריון יהיה אחראי לאישור התכנית, כחלק מתפקידו לנהל את סיכוני החברה וכביטוי לחשיבות האסטרטגית של התכנית. בנוסף מוצע לקבוע שתי עילות שבהתקיים אחת מהן, הדירקטוריון חייב לדון בנושאי הרציפות התפקודית, אך מפאת חשיבות הנושא והצורך להבטיח שהתכנית תישאר עדכנית, הדירקטוריון יהיה חייב לדון בענייני הרציפות התפקודית לפחות פעם אחת בשנה, גם אם לא התקיימה אחת מהעילות כאמור.

לתקנה 29

הבסיס לניהול מצב חירום ולווידוא רציפות תפקודית הוא במינוי בעלי תפקידים ובהחזקת האמצעים הדרושים לניהול המצב.

לתקנה 30

הכרה כמפעל חיוני לפי חוק שירות עבודה בשעת חירום, התשכ"ז-1967,  מאפשרת ריתוק של עובדי הספק המורשה בשעת חירום. ספק מורשה שסימן זה חל עליו נדרש לפעול להכרה בו כמפעל חיוני מול הגורמים הרלוונטיים.

לתקנה 31

תקנה זו נועדה לחייב את הספק לגבש נוהל סדר עדיפויות בין השירותים המסופקים כדי שהשירותים החיוניים ביותר – שיחות טלפון ושירותים לגופים חיוניים -יושבו לפני כל שירות אחר במקרה של הפסקת שירות בחירום.

לתקנה 32

תכנון מראש של המערכות באופן שהוא פחות פגיע הוא אלמנט מרכזי בשמירה על הרציפות התפקודית. כך, מוצע לחייב הקמה של אתרי הליבה במרחק, זה מזה כחלק מאלמנט השרידות של הרשת. ההפרדה הגיאוגרפית נועדה להקטין הסתברות שאותו נזק פיזי לא יוכל לפגוע באתרי הליבה כך שכל אחד מהם יוכל לשמש כגיבוי לשני. בנוסף מוצע להקים את הליבה בארכיטקטורה הנדסית שתומכת ברציפות, ככל שהיא זמינה, וזאת כחלק מאלמנט יתירות הרשת.

לתקנה 33

תשתית התמסורת מקשרת בין האתרים השונים ברשת הבזק, ובינם לבין אתרי הליבה. מוצע לחייב גיבושה של תכנית לגיבויים וחלופות לתשתיות התמסורת של הספק המורשה.

לתקנה 33

מערכות רבות אצל הספק המורשה מוזנות בחשמל. כדי להתמודד עם הפסקות חשמל שהן לעתים תולדה של אירועי חירום, על הספק המורשה לפעול באופן שיאפשר פעולה רציפה של מערכות, באמצעות גנרטורים, מצברים ואמצעים אחרים. כמו כן, לצרכים שונים, על הספק המורשה להחזיק גנרטורים באתרים שלו, כאשר מספר הגנרטורים הנדרש נגזר מסוג האתר וממספר הלקוחות שהשירות שהם מקבלים מסופק דרך אותו אתר.

לתקנה 35

התקנות, כאמור, מאפשרות התקשרות של ספק מורשה עם ספקים חיצוניים וקבלני משנה על מנת לספק את שירותיו. מכיוון שכך, על הספק המורשה לוודא שבהסכמי ההתקשרות עם הספקים וקבלני המשנה יש התייחסות לחובת הרציפות התפקודית בחירום וכי הם משולבים בתהליכים הארגוניים לשמירה על הרציפות התפקודית.

לתקנה 36

מאחר שיש מספר סוגי תרחישים שעשויים לגרום להפרעות באספקת השירותים וכדי לשמור על מוכנות ולחדד נהלים ותהליכים, על הספק המורשה לקיים הדרכות ותרגילים תקופתיים על מנת לוודא שכלל העובדים שלהם יידעו איך לפעול בכל אחד מהתרחישים האלה.

לתקנה 37

כחלק מהתכנית להבטחת רציפות תפקודית, הספק המורשה יכין את הנהלים המנויים בתקנה, שיובאו לאישור ולעדכון פעם בשנה, וכך יובטח שכל אחד מהתרחישים וההיבטים של הרציפות התפקודית יקבל התייחסות עניינית ומספקת.

לתקנה 38

פרק ד' קובע שורה של הוראות צרכניות. הוראות אלו נועדו לגשר על פערי מידע, פערים קוגנטיביים וכשלים אפשריים שונים שבמערכת היחסים בין הספק המורשה לבין הלקוח. מוצע למקד את הפרק הזה בלקוחות שמקבלים שירות שאינו שירות עסקי (ראו הגדרה לעיל), שהם פגיעים יותר בפני עוולות צרכניות ונזקקים, ככלל, להגנה צרכנית הדוקה יותר.

כמו כן, מוצע כי הפרק יחול גם ביחס למשתמש קצה שמקבל שירות טלפוניה נייד כשחשבון החיוב שלו מפוצל בינו לבין מנוי עסקי. מדובר במתכונת התקשרות נפוצה בישראל שבה מעסיקים מתקשרים עם ספקים מורשים לצורך אספקת שירותי סלולר לעובדים שלהם. במקרים אלה, מדובר בהתקשרות מול מעסיק (כך שמדובר במנוי עסקי ובשירות עסקי) אולם המשתמש בפועל שגם נושא בעצמו בחלק מעלויות השירותים הוא יחיד שהטעמים האמורים לעיל חלים גם ביחס אליו.

לתקנה 39

דרך ההתקשרות והעברת מידע והודעות בין ספק מורשה ללקוח יקבע במועד ההתקשרות, כאשר לקוח יוכל לשנות את דרך ההתקשרות בהמשך. מוצע להבחין בין מתכונת להעברת הודעות רגילות, שתוכל להיעשות גם באמצעים אחרים כך שהגעתן של ההודעות אורכת מספר ימים, לבין הודעות מידיות שהן הודעות שנועדו להסב את תשומת לבו של המנוי בסמוך לשליחתן למנוי כך שיוכל להתאים התנהגותו ולכלכל את צעדיו, כדוגמת מסרונים, או הודעות בתוכנות להעברת מסרים. עוד מוצע כי ביחס ללקוח שגילו מעל גיל 65 תעוגן ברירת מחדל למשלוח בדואר רגיל, בדומה לקבוע ברישיונות היום.

לתקנה 40

סעיפים 29 ו-29א לחוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965 קובעים סייגים לגבי מסירת מידע ממרשם האוכלוסין. על מנת לאפשר לספקים מורשים לקבל במישרין מידע אודות גילו של מנוי מוצא לקבוע בתקנות את זכותם לעשות כן. כיום קבועה הוראה אחת הנוגעת למתן שירות באופן יחודי למנויים מבוגרים שגילם מעל גיל 65 (בתקנה 39(ב)) ואולם המשרד בוחן היום את הצורך בקביעת הוראות נוספות לעניין זה ולכן המידע בנושא עשוי לשמש לצרכים נוספים.

לתקנה 41

אספקת שירותים בתנאים שוויוניים ובתעריף אחיד היא מעיקרי האסדרה באספקת שירות גישה לאינטרנט  ושירותי טלפוניה בשירות שאינו שירות עסקי. תנאי זה חל כאשר השירותים מוצעים לקבוצה של לקוחות שאין בהם מאפיינים שמצדיקים את הבחנתם (ראו הגדרת "קבוצה" לעיל), כאשר זה נושא יבחן בנסיבות מקרה קונקרטי. עם זאת, מוצע כי תנאים שונים ללקוחות שקיים לגביהם שוני מהותי, וכן כאשר מדובר במנויים עסקיים, לא יחשבו לתנאים מפלים. יצוין כי המשרד בוחן בימים אלה את משמעויות פסק הדין בע"א 528/20 כהן נ' סלקום ישראל בע"מ (7.7.2022) ביחס לסעיף זה והצורך בהתאמת נוסחו בעקבות פסק הדין.

לתקנה 42

הסכמות לאספקת שירותי בזק נעשית במרבית המקרים מרחוק וניסיון המשרד מעלה כי במקרים רבים מתגלעות מחלוקות באשר לטבען של ההסכמות. מוצע להסדיר את האופן שבו יתועדו תכתובת ושיחות בין לקוח לבין ספק מורשה ולקבוע חובה להעביר את הדברים ללקוח המבקש זאת ולמשרד התקשורת ככל שיידרש.

לתקנה 43

שקיפות וגילוי מידע על ידי הספק המורשה הן עמוד תווך להגנה ולהעצמה הצרכנים. המידע מאפשר לצרכנים לבצע בחירות והחלטות מושכלות וכן לבחון בדיעבד החלטות שקיבלו. במקביל למיקוד החובות הצרכניות שחלות על ספק מורשה, מוצע לחדד את הקף החובות למסירת מידע על ידו ללקוחות.

לתקנה 44

ספקים מורשים עשויים להיחשף במסגרת מתן השירותים שהם מעניקים, למידע רגיש. מוצע להגביל את השימוש שהם רשאים לעשות במידע זה ועל העברתם לאחר.

לתקנה 45

במסגרת האסדרה המוצעת יוותרו נושאים שונים במתן השירותים להסכמה בין הספק המורשה לבין הלקוח. הסכם ההתקשרות הוא המכשיר החוזי המרכזי המסכם את ההסכמה. לאור העובדה כי הסכמי ההתקשרות בחלקם מחזיקים מספר גדול של עמודים ומנוסחים באופן שמקשה על מנויים לעיין בהם באופן מושכל, מוצע לחייב להעביר גם מסמך של עיקרי התקשרות שבו יפורטו נושאי הליבה שבהסכם ובראשם הנושאים הרגישים למחלוקות בין הצדדים – השירותים והתמורה בעדם.

לתקנה 46 

מוצע לחייב ספק מורשה להעניק ללקוח אפשרות לחסום שירותים שונים שהוא אינו מעוניין בהם, ובתוכם שירותי טלפוניה בין-לאומית (וכן שירות נדידה בין-לאומית). שירותים אלה הם שירותים הניתנים בתשלום גבוה יותר משירות רגילים, ולעתים מדובר אף בתשלום שעשוי להצטבר לסכומי כסף משמעותיים, ולכן מוצע לחדד את החובה של ספק מורשה לאפשר חסימה שלהם ולמנוע חיובי יתר כאמור. בתקנה 47 קבועה החובה לקבל הסכמה מפורשת לשירות, ולכן על הספק המורשה מוטלת מראש החובה שלא לספק את השירות אם הלקוח לא ביקש אותו באופן מפורש. באסדרה הקיימת טרם תחילת תקנות אלה, מחויבים ספקי השירות להחתים את המנויים על טופס גישה לשירותים אשר בו מסמן המנוי לגבי כל שירות אם ברצונו לקבל אותו או לא. תקנות אלה נועדו לשמר עקרון זה, מבלי לקבוע את הדרך הספציפית בה ייושם.

לתקנה 47

כפי שהוסבר לעיל, על מנת לצמצם מחלוקות מוצע לקבוע ככלל מחייב כי אספקת שירות תעשה רק בכפוף להסמכה מפורשת (ראו הגדרה לעיל) של הלקוח לספק המורשה. חריג לחובה זו הוא שירות שספק מורשה מחויב לספק ללקוחותיו, כדוגמת שירות מסר אישי. חובה זו חלה גם במקרה של שינוי בהיקף השירות, היינו צמצום והרחבה של הקף השירותים שאינם בהתאם להסכמה מפורשת.

לתקנה 48

חובת הספק המורשה לפעול בשקיפות והגינות מתבטאת גם בחובתו להודיע ללקוח באופן מידי כאשר חל שינוי בתנאי מתן השירות, לרבות בתשלומים בעדם. הודעה כזו יש להעביר באופן מידי וכן פרק זמן מספק מראש, על מנת לאפשר ללקוח לשקול את צעדיו.

לתקנה 49

שירותים שונים ניתנים על ידי ספק מורשה ללקוח כשהם מוגבלים במכסת שימוש. חריגה ממכסת השימוש משליכה על אופן אספקת השירותים (למשל – האטה של קצב הגלישה באינטרנט) או גוררת חיובים נוספים. מוצע לחייב ספק מורשה לעדכן, באופן יזום, באמצעות הודעה מידית, את לקוחותיו כשהם מנצלים שיעור ניכר מהמכסה וכאשר מיצו את המכסה, וכן לאפשר ללקוחות לגשת, באופן ספונטני, למידע כאמור.

לתקנה 50

שירות נדידה בין-לאומית הוא שירות שניתן ללקוח של ספק מורשה כשהוא נמצא מחוץ לישראל, שירות זה כרוך לעתים קרובות בתשלומים גבוהים (תופעה המכונה "bill-shock" כאשר הלקוח מופתע לקבל חשבון חודשי גבוה באופן בלתי צפוי). עדכון הלקוח באמצעות הודעה מיידית עם נחיתתו בחו"ל נועד לאפשר ללקוח לכלכל את צעדיו בהתאם.

לתקנה 51

שירותי בזק הם שירותים בעלי חשיבות רבה ללקוחות וניתוק לקוח מקבלת השירותים הוא בעל השפעה על שגרת יומם. עם זאת, שירותי בזק הם שירותים המוצעים על ידי חברות עסקיות פרטיות, בתעריפים קמעונאיים שככלל אינם נתונים לפיקוח, לא כל שכן לסבסוד. על כן, הימנעות מתשלום והגבלת ניתוק משירות עשויה לפגוע בספקים מורשים. מוצע להבנות הליך זהיר ומדורג לביצוע הניתוק. יצוין כי גם היום קבועים הליכים שונים לניתוק מנויים ברישיונות ובתקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הפסקה, עיכוב או הגבלה של פעולות ושירותי בזק), התשמ"ה-1985.

לתקנה 52

מוצע להבנות את החובה למסור חשבון סופי ללקוח שסיים קבלת שירותי בזק מספק מורשה. סיום ההתקשרות, גבייה בגין ציוד או הטבות מעוררות לעתים מחלוקת צרכניות וכן עשויים ליצור חסמי מעבר בפני לקוחות שמבקשים לקבל שירותי בזק מספק מורשה אחר ולכן מוצע להסדיר זאת.

לתקנה 53

הפסקת שירות באופן זמני, לפרק זמן קצוב, היא זכות הנתונה כיום ללקוחות המאפשרת השהייה של השירות מבלי לבצע ניתוק מוחלט המצריך, לאחר מכן, חיבור מחודש. אפשרות זו היא בעלת חשיבות למנויים שונים שאינם מעוניינים בשירות רציף ומלא שאין בו שימוש בתקופות שונות, כדוגמת סטודנטים. מוצע, אפוא, לעגן ולהסדיר את הפסקת השירות הזמנית במסגרת התקנות, תוך הסדרת הזכויות שיישמרו למנוי ובהן הזכות לשמירה על מספר הטלפון ועל תנאי הסכם ההתקשרות. יובהר כי אין בהוראה זו כדי לשלול הסכמה להפסקות זמניות נוספות.

לתקנה 54

מוצע להסדיר את אופן הדיווח של ספק מורשה ללקוח ולמשרד, על ביצוע פעולות תחזוקה יזומות. פעולות כאלו שמובילות להפסקת מתן השירות עשויות להיות כורח בשמירה על תקינות המערכות אולם הן בעלות השפעה על הלקוחות ולכן מוצע להבנות את חובת הדיווח המוקדם של הפסקים המורשים בגינן.

לתקנה 55

ניתוק לקוח משירות וסיום ההתקשרות בינו לבין הספק המורשה הוא שלב רגיש במהלך העסקי, הוא מהווה מקור למחלוקות צרכניות מרובות ועשוי ליצור חסמי מעבר בפני הלקוח. מוצע לקבוע הוראות המסדירות ניתוק מהיר של הלקוח לאחר בקשתו, חובת תיעוד ואיסור על גביית תשלום בעד הניתוק.

לתקנה 56

תופעת המנויים הרדומים בשירותי גישה לאינטרנט, היינו, מנויים הממשיכים לשלם לספקים מורשים תשלום חודשי מבלי לצרוך שירותים כלל, וככל הנראה – מבלי שהם ערים לכך, העסיקה רבות את המשרד בשנים האחרונות. מוצע לקבוע חובה לנתק מנויים כאמור אם הם לא עושים שימוש בשירות במשך שישה חודשים. עם זאת, ספק מורשה יוכל לקבל את הסכמתם המפורשת לקבל שירות גם ללא פעילות באופן אקטיבי, אחת לחצי שנה, ובמקרה כזה להמנע מניתוקם.

לתקנה 57

עם סיום התקשרות של מנוי במהלך תקופה שבה הוא משלם תשלום עתי קבוע נוצר מצב שבו מנוי עשוי לשלם בעד שירותים שלא צרך. תשלום זה עשוי להוות חסם מעבר שירתיע, יעכב או אף יסכל כליל מעבר של מנוי לספק מורשה אחר. מוצע לקבוע כי במקרה של תשלום קבוע לספק המורשה, יראו בתשלום בעד תקופת ההתקשרות האחרונה כתשלום הגבוה שבין – היחס לפי הזמנים או היחס לפי הקף הצריכה. כך למשל, אם התשלום הוא בעד 30 ימים וסיום ההתקשרות התבצע לאחר 15 ימים, יראו בחלק היחסי כעומד על 50% מהתשלום לפי היחס שבין הזמנים. אם התשלום הוא בעד צריכה של 1000 דקות שיחה והניצול בפועל היה של 700 דקות, יראו בחלק היחס של הצריכה כעומד על 70%. במקרה כזה, הגבוה משני היחסים הוא יחס הצריכה ולכן יראו בתשלום היחסי ככזה שעומד על 70% מהתשלום העתי הקבוע.

ביחס לתשלומים מראש (pre-paid) – תהא חובה להחזיר למנוי את החלק היחסי של הסכום שלא שימש לקבלת שירותים. ואולם חובה זו תותנה בהעברת דרישת בכתב במהלך 6 החודשים שלאחר סיום ההתקשרות ולא יאוחר מכך.

לתקנה 58

מעת לעת מבקשים ספקים מורשים לבטל שירותים שונים שנהיים מיושנים או בלתי רלוונטיים במאפייניהם (קצבי גלישה איטיים, שירותים אנלוגיים וכדומה), מוצע לקבוע הוראה ולפיה ביטול שירות כאמור יהיה מותר ובלבד שנמסרה על כך הודעה לכלל המנויים וכן בכפוף להוראות בהסכם ההתקשרות. ביטול כאמור, כפוף, גם לחובות שעניינן דיווח למשרד לצורך הסרת השירות מהרישום כאמור בתקנת משנה 12(ב).

לתקנה 59

בהמשך להסדרה הצרכנית הכוללת בתקנות, מוצע לקבוע הוראה כללית ולפיה גביה כספית לא תעשה אלא בהתאם להסכמה מפורשת (ראו הגדרה לעיל). הסכמה כאמור, הכפופה גם לתיעוד הולם, היא היישום הקונקרטי לכלל לפיו "המוציא מחברו – עליו הראיה", ובמקרה זה הנטל חל על הספק המורשה. הוראה זו נחוצה לאור ריבוי מחלוקות סביב הסכמות של המנוי ובהמשך לביטול של שורת הוראות ברישיונות הקובעות שירותים ופעולות בני גביה וכאלו האסורים בגביה.

לתקנה 60 

מוצע לקבוע הסדרה לענין פרטים בסיסיים שיכללו בחשבונית ובכלל כך גם פרטים אודות ציוד שרכש כדוגמת ציוד קצה. באופן משלים לכך, מוצע לקבוע בתקנה 42 חובה לגילוי מידע ללקוח אודות השימושים שעשה.

לתקנה 61

מוצע לקבוע כי תשלום בעד כרטיס חכם יהיה חד פעמי. כרטיס חכם הוא רכיב הכרחי לקבלת שירות טלפוניה נייד ומוצע להגביל את הגביה בעדו לתשלום חד פעמי.

לתקנות 62 ו-66

חיובי יתר מהווים חלק משמעותי מהתלונות של צרכנים על פעולות ספקים מורשים. מוצע לקבוע מנגנונים פנימיים בחברה לטיפול במחלוקות אלו. ראשית, מוצע לקבוע בתקנה 65 חובה למנות נציב פניות שיהיה עובד של הספק המורשה ויופקד על טיפול בפניות ותלונות של לקוחות. בתקנות לא מוצע להסדיר תנאי כשירות או כפיפות של הנציב אלא רק סמכותו לטיפול בפניות. שנית, מוצע להסדיר את מנגנון הטיפול בפניות הציבור ואת זכות הצרכנים להתלונן בפני נציב פניות הספק ואת חובתו של הספק המורשה לפעול בהתאם להצעת הנציב באופן שמקנה מעמד עצמאי להחלטת הנציב. בנוסף, קביעת חובת מענה ללקוח תוך 14 ימים תוכל שמש גם לצורך בירור של המענה האמור בידי המשרד במקרה בו מתעורר צורך בבירור פניית ציבור.

לתקנות 63 עד 65

מוצע להסדיר בתקנות את הדרכים ליצירת קשר עם הספק המורשה והחובה לכלול אמצעי קשר בטלפון ובדואר אלקטרוני, לכל הפחות. כמו כן, מוצע לעגן חובה להפעלת מוקד לפניות, מוקד זה יהיה מחויב לפעול באמצעות מענה אנושי לשיחות טלפון וזאת כמענה ללקוחות שנתקלים בקשיים לפנות בכתב ובאמצעים דיגיטליים. המוקד הטלפוני הוא הכתובת לפניות בנושאים צרכניים, כספיים וכן בנושאי תקלה וגניבה או אובדן של ציוד קצה ועליו לעמוד בסטנדרטים נקובים לעניין פרק הזמן להמתנה. ביחס לפניות בנושאי תקלה, גניבה או אובדן של ציוד קצה תחול חובה לטיפול מיידי לאורך כל שעות היממה באשר נושאים אלה מצריכים טיפול מהיר לחידוש השירות או למניעת שימוש לרעה בציוד הקצה החסר.

לתקנה 67

סעיף 4ט לחוק התקשורת קובע הסדר חוקי לעניין הצעת שירות סינון של תכנים ואתרים פוגעניים (המוגדרים בסעיף 4ט וכוללים תכנים מיניים, הסתה, הימורים ומשחקים אלימים). תקנה 66 מסדירה את יישום הסעיף במספר דרכים.

בתקנת משנה (ב) נקבע אופן פעולת השירות. מוצע למסד את הסינון על בחינה של המידע בתכנים ובאתרים לגופו, דבר שמתבצע כיום בעיקר באופן ממוכן. מוצע לאפשר גם שימוש ברשימה נקובה של אתרים ("רשימה שחורה") שבה יתאפשר לכלול, באופן קבוע, אתרים פוגעניים וזאת בניגוד למצב כיום האוסר על שימוש ברשימה כאמור.

בתקנות משנה (ג) ו(ד) מוצע להסדיר דרכים לפניות יזומות ולקבלת הסכמת המנוי לשימוש בשירות הסינון.

לתקנה 68

שירות טלפוניה נייד פועל באופן שבו ציוד הקצה מתממשק לתא שידור (אנטנה) באופן אוטומטי. באיזורי גבול, ציוד כאמור עשוי להתממשק לתאים הממוקמים מעבר לגבול, במדינה שכנה, ובכך להביא למצב שבו השירות ניתן, בפועל, ממדינה זרה וכרוך בתשלומים גבוהים. מוצע, אפוא, לחייב את הספקים המורשים המעניקים שירות רט"ן לחסום נדידה כאמור ולקבוע הוראות המאפשרות להסיר את החסימה לאור בקשה פרטנית. הוראות כאמור קיימות כיום ברישיונות השונים.

לתקנה 69

ציוד קצה הוא ציוד שלקוח יכול לחבר לרשת בזק באופן חופשי יחסית והוא אינו חייב לרוכשו  מהספק המורשה שמספק לו שירות. עם זאת, בחלק מהמקרים קיים טעם הנדסי, מסחרי או כלכלי לקבלת ציוד הקצה מהספק המורשה, אף שהדבר אינו מחוייב. מוצע לקבוע הוראות שיבטיחו שיתרונות אלו לא ישמשו לצורך חסימה או הגבלה של האפשרות לחבר ציוד קצה שמקור ואינו בספק המורשה. הוראות כאמור קיימות כיום ברישיונות השונים.

לתקנה 70

ציוד קצה רט"ן שאובד או נגנב עשוי להגיע לידי גורם שיעשה בו שימוש על אף שאינו הלקוח. ציוד קצה רט"ן משמש כיום בטכנולוגיות שונות לזיהוי של המנוי וככזה, שימוש לא מאושר בו, אף עשוי להוביל לפגיעה שמשמעותה רחבה יותר מאספקת שירותי בזק גרידא. בהתאם לכך, קבועה כיום ברישיונות אסדרה שעניינה ביצוע חסימה של המכשיר ועצירת השימוש והחיובים באמצעותו, על ידי ספק מורשה, עדכון הספקים האחרים וגורם משטרתי מוסמך, הסרת החסימה וכדומה.

לתקנה 71

מוצע לקבוע איסור כללי על פגיעה בתחרות, בדומה להוראות דומות הקיימות ברישיונות כיום. איסור זה ייבחן בדיעבד (ex-post) ויחול על כלל הספקים המורשים.

לתקנה 72

דיווח חשבונאי בהתאם למגזרי פעילות הוא בעל חשיבות לבדיקות שונות שמשרד התקשורת מבצע, החל מבדיקות כלכליות ובחינת נתחי שוק וכלה בחישובים הנוגעים להטלת עיצומים כספיים. מוצע, אפוא, לחייב ספק מורש להפעיל מערך דיווח המאפשר הפרדה של פעילויות עסקיות ושירותי בזק אלה מאלה. יובהר כי אין בכך משום חובה לקיים הפרדה חשבונאית או תאגידית מלאה, אלא להפעיל מערך חשבונאי המאפשר הפרדה של פעילויות.

לתקנות 73 ו-74

ספק נייח גדול וספק טלפוניה נייד גדול (ראו הגדרות לעיל) הם ספקים מרכזיים הפועלים בשוק. העברת אמצעי שליטה בהם עשויה לעורר חששות שונים ובפרט, בפן התחרותי ובהיבטים של ביטחון המדינה ושולם הציבור. מוצע לקבוע רף המחייב קבלת אישור מראש בגובה עשרה אחוזים מאמצעי השליטה (כהגדרתם בחוק) וכן לחייב אישור במקרה של מיזוג בין שני ספקים מורשים מהסוגים הללו.

לתקנה 75

זירות מסחר שונות מאפשרות העברות אמצעי שליטה בחברות במהירות. מנגנונים אלה הם בעלי חשיבות לתפקודו של שוק הון בריא ויעיל. מוצע, אפוא, להכפיף העברת אמצעי שליטה נסחרים למנגנון של אישור בדיעבד ולא מראש. בקשה לאישור כאמור תימסר בתוך 15 ימי עבודה לשר.

לתקנה 76

ספק מורשה המספק שירות גישה לאינטרנט (ISP) לחמישים אלף מנויים לפחות הוא ספק בעל הקף פעילות משמעותי והעברת אמצעי שליטה בו היא אירוע משמעותי בשוק. במסגרת האסדרה החדשה ולאור המגמה להפחית בנטל הרגולטורי, מוצע כי העברת אמצעי שליטה בספק מסוג זה לא תדרוש אישור, אלא הודעה בלבד. עם זאת, על ההודעה להיות מוקדמת (או להיעשות בהקדם, כאשר מדובר בחברה שנסחרת בבורסה או זירת מסחר כלשהיא) כדי לאפשר התערבות אפשרית אם יימצא לנכון.

לתקנה 77

הוראות סימן א' לפרק ו' הן הוראות העוסקות בטלפוניה, במספור ובניתוב שיחות ולכן הן יחולו על ספק מורשה המספק שירות טלפוניה.

לתקנה 78

ספק מורשה המספק שירות טלפוניה חייב לפעול בהתאם לתכנית המספור לפרסם מידע בנושא, והוא אינו רשאי להעביר קבוצת מספרים לאחר.

לתקנה 79

מספר הטלפון הוא אמצעי לזיהוי הלקוח שמוכר ומשמש אנשי קשר וגורמי אחרים ליצור עמו קשר. מוצע לקבוע תקופת זמן מוגבלת שבמהלכה ספק מורשה לא יוכל להקצות מספר טלפון של לקוח שסיים את התקשרותו. תקופה זו עשויה להיות רלוונטית להתקשרות מחדש או לבקשת ניוד המספר.

לתקנה 80

מוצע לעגן בתקנות את שיטת החיוב הבסיסית הנהוגה בשירותי הטלפוניה ולפיה יוזם השיחה הוא שמשלם בעדה ("calling party pays"). חריגים לכך הן שיחות גוביינא, שבהן ניתנת הסכמה פרטנית של מקבל השיחה לשאת בעלותה. כמו כן, מוצע להסדיר במקרים מסויימים יוזם השיחה לא יישא בכל עלות בעד השיחה.

לתקנה 81

מוצע כי החיוב בעד שיחה יחל במועד מימוש ההתקשרות (כלומר, כאשר מקבל השיחה משיב לצלצול) ויסתיים במועד הפסקת השיחה, כלומר כאשר מתבצע ניתוק של השיחה. אין בכך כדי לשלול אפשרות כי חיוב בעד שיחה לא יתבצע כלל בהתאם למשך השיחה אלא, למשל, בהתאם לתשלום קבוע בעד ביצוע שיחות בהיקף מסוים. 

לתקנה 82

שירות פרימיום הוא שירות בתשלום גבוה יותר משירות רגיל, שירות זה נושא בחובו פוטנציאל להגדלה משמעותית של חשבון הלקוח, לעתים בחוסר מידע או ערנות. מוצע לאסור על שירות זה ולהפריד בין שירותים אלה לבין שירותי הבזק. שירותי תוכן יוכלו להינתן תוך גביה ישירה של נותן השירות מהלקוח וללא שהחשבון מהספק המורשה משמש כאמצעי סליקה. לעניין זה המשרד ישקול תיקון של תוכנית המספור לעניין השימוש בקידומת החיוג הייעודית שמשמשת למתן שירותי פרימיום כיום.

לתקנה 83

לתקנות משנה (א) עד (ג) - מוצע כי ספק מורשה יוסיף להיות חייב בניתוב שיחות בין-לאומיות באמצעות ספקים מורשים אחרים. האפשרות לבחור ספק מורשה לצורך הוצאת שיחות בין-לאומיות היא בעלת חשיבות כלכלית וצרכנית. בחירת הספק המורשה דרכו תנותב השיחה תעשה בהתאם לקידומת החיוג.

לתקנת משנה (ד) – בהמשך לאסדרה הקיימת היום ברישיונות מוצע לקבוע שספק מורשה לא יורשה לקבוע תעריפים שונים לשיחות ביעדים שונים (כדוגמת – ערים שונות) שהם חלק ממדינה, או ישות מדינתית, אחת. כחריג לכך, יותר לספק מורשה להבחין בין תעריפים בעד התקשרות ליעד נייח ובעד התקשרות ליעד נייד שקיים צידוק לגיטימי להבחנה ביניהם בשל העלויות השונות והאסדרה השונה החלה עליהם, במדינות רבות.

בתוך כך יצויין, כי ההסדר האמור לעניין ביצוע שיחות בין-לאומיות יחליף את ההסדרים הקיימים ובכללם את ההסדר שנקבע בהוראת מינהל מיום 12.8.2021 לעניין "כרטיסי חיוג לשיחות רט"ן ומב"ל".

לתקנה 84

הקוד הבין-לאומי של מדינת ישראל הוא "972" נקבע על ידי איגוד הבזק הבינלאומי, ה-ITU. מוצע לקבוע כי ספק מורשה לא יעביר ללקוח שיחת טלפון באמצעות קידומת אחרת וזאת כחלק ממחויבותה הבין-לאומית של ישראל.

לתקנה 85

מכיוון שמספרי הטלפון הם משאב במחסור וניתן להביא לשימוש יעיל יותר בהם באמצעות שימוש חוזר במספרים שאינם עוד בשימוש, מוצע לקבוע הוראות לעניין ניתוק מספר רדום כך שניתן יהיה לעשות בו שימוש חוזר. עם זאת מוצע להתנות זאת בתנאים שיקנו הגנה מסוימת למשתמשים במספרים, לפני ניתוקם וכן לפרק זמן קצוב לאחר הניתוק.

לתקנה 86

הוראות פקודת הטלגרף האלחוטי [נוסח חדש], התשל"ב-1972 חלות במקביל ובנוסף להוראות החוק. על מנת למנוע ספקות כי ההיתר הכללי והאסדרה מכוח חוק התקשורת אינם נוגעים לאסדרה מכוח הפקודה, אף על פי שאסדרת שני דברי החקיקה נעשית במשרד התקשורת, מוצע לציין זאת במפורש.

לתקנה 87

לכוחות הביטחון סמכויות שונות כלפי ספקים מורשים, בהתאם לסעיף 13 לחוק התקשורת, בהתאם לחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים התשנ"ח-1998 וכיו"ב. מוצע לקבוע כי פעולה בהתאם להוראותיהם, הכפופות לגדר סמכותם, היא תנאי בקיומו של ההיתר הכללי.

לתקנה 88

גישה למוקדי חירום היא בעלת חשיבות גדולה לציבור ומשמשת כאמצעי ראשון במעלה לפנות לגורמים מוסמכים במצבים מסכני חיים. אסדרה דומה נוהגת במדינות רבות והיא זכתה, בין היתר, להסדרה ייחודית גם בסעיף 12(א1) לחוק התקשורת המחייב מתן אפשרות להמשך ההתקשרות למוקדי חירום למשך חודשיים לאחר ניתוק של מנוי. גישה זו היא בעלת חשיבות גם עבור לקוחות המקבלים שירותים ניידים, כאשר רשתות הבזק וציוד הקצה תומכים במתן עדיפות לקיום שיחות כאמור.

לתקנה 89

בנסיבות שונות עשוי להתעורר צורך דחוף וחיוני למוקד חירום (ראו הגדרה לעיל) לבצע זיהוי של יוצר השיחה. מוצע לקבוע הוראה שתאפשר למוקדי חירום כאמור לבצע זיהוי כאמור וכן הוראה המחייבת הודעה ללקוחות המבקשים כי מספר הטלפון שלהם יהיה חסוי – כי הדבר לא חל על שיחה אל מוקד חירום.

לתקנה 90

הודעת מסר אישי (ראו הגדרה לעיל) היא הודעה, המשמשת להעברת מסרים קריטיים לציבור, מערכת זו מופעלת כיום באמצעות פיקוד העורף. מוצע לקבוע חובה על ספק מורשה להעביר את ההודעה. כמו כן, מוצע לחייב את הספק המורשה לבצע את התיאומים וההתאמות ההנדסיות הנדרשות למשלוח ההודעה. לבסוף, מוצע לקבוע כי סוגיית התשלום בעד הודעה כאמור תוסדר בהסכמה בין הספק המורשה לבין נציג משרד הביטחון והגורמים העושים שימוש בשירות וכי השימוש במערכת יעשה בהסכמה עם נציג כוחות הביטחון.

לתקנה 91

ביצוע קישור של רשת בזק משטח ישראל לשטחי הרשות הפלסטינית הוא פעולה בעלת משמעויות מדיניות וביטחוניות ובשל כך היא דורשת אישור מראש, קודם לביצועה. אין בכך כדי לגרוע מהאפשרות שביצוע פעולה כאמור ידרוש, בנוסף, גם אישור של קמ"ט תקשורת ודואר (איו"ש) או של הגורמים הרלוונטיים ברשות הפלסטינית. 

 

לסימן ב': סייבר

שירותי הבזק ורשתות הבזק בישראל מהווים תשתית קריטית הן בשגרה והן בחירום. משכך, ועם התעצמות איומי הסייבר, והרגישות העודפת של רשתות התקשורת בתחום זה, על ספק מורשים שהיקף פעילותם משמעותי להיערך להגנה בסייבר כדי להגן על רשתות התקשורת שלו, על שירותיו ועל לקוחותיו, מפני איומי הסייבר. הוראות אלו עוגנו ברישיונות החברות בחודשים האחרונים בתום שימוע מפורט בנושא.[10]

הוראות סימן זה הוכנו על בסיס הוראות נספח "ניהול הגנת הסייבר" ("נספח הסייבר") שהוכן בשנת 2022 וצורף לחלק מהרישיונות.[11]

לתקנה 92

חובה רגולטורית ליישם הגנת סייבר תמוקד בספקים המורשים הגדולים והמשמעותיים יותר וזאת בשים לב גם לכך שהעמידה בדרישות נשוא סימן זה דורשת השקעה של משאבים ותשומות לא מבוטלים, תקנה זו באה לאזן בין עלות המשאבים לבין התועלת שתצמח מהשקעתם ומההשפעה הכללית של אירוע סייבר שישפיע על ספק מורשה מסוים. כך נקבעו שלוש קבוצות רלוונטיות, ספקים מורשים שמספקים שירות ל50,000-200,000 מנויים, ספקים מורשים המספקים שירות ל-200,000-1,000,000 מנויים וספקים מורשים שמספקים שירות ל-1,000,000 מנויים לפחות שעליהם יחולו כלל הוראות הסימן.

לתקנה 93

להגדרות "איום סייבר", "אירוע סייבר" "נכסי סייבר" "סיכון סייבר" ו"תקיפת סייבר": הגדרות אלו משמשות לגידור מושא האסדרה בסימן זה. כך, נכסי הסייבר הם האלמנטים בני הפגיעה, איום הסייבר הוא הפעולה, בין אם היא מתבצעת בזדון או בשגגה, שמפניה נועדה האסדרה להגן, אירוע סייבר הוא ההתרחשות שמעידה כי נכס סייבר ניזוק, ככל הנראה כתוצאה מהתממשות של איום סייבר, סיכון סייבר הוא הנזק הפוטנציאלי לנכסי סייבר ותקיפת סייבר היא פעולת התקיפה שמאיימת על נכסי הסייבר.

להגדרה "אירוע סייבר חמור"-  מוצע להגדיר זאת כאירוע סייבר שהנזק שנגרם בו הוא אחד מהנזקים הרשומים בהגדרה, כאשר המשותף ביניהם הוא שמדובר בנזק רב-היקף.

להגדרות "בקרת גישה", "הצפנה", "הקשחה", "הרשאת גישה", "מבחן חדירה (Pen Test)", "ניטור", "סריקת חשיפות סייבר (Vulnerability Scan)" - אלו סוגים מקצועיים שונים של פעילויות, כלים ושיטות שמשמשים את מערך הגנת הסייבר שלהם. בקרת גישה, הצפנה, הקשחה,  והרשאת גישה מיושמים מראש לשם מניעת תקיפת סייבר. הקשחה היא פעולה להטמעה של מערכות ייעודיות, כדוגמת מערכות "חומת אש" (fire-wall) כחלק מהגנה עליהן. מבחן חדירה (Pen Test), ניטור וסריקת חשיפות סייבר (Vulnerability Scan) הם אמצעים לבקרת המערכות לשם זיהוי סיכוני סייבר ונקודות חולשה במערכת הפגיעות לתקיפות סייבר.

להגדרות "גישה מרחוק", "וירטואליזציה", ו"מחשוב ענן" – רשתות בזק ורשתות ארגוניות עושים כיום שימוש בכלים מגוונים המאפשרים הפרדה בין המרחב הפיזי למרחב הממוכן.  שימוש בכלים אלה חושף את פעילות הספק המורשה שלו לאיומי סייבר מצד שני. גישה מרחוק היא התהליך של התחברות מרחוק למערכות של הספק המורשה, בניגוד למערכות מסורתיות שפעלו בדרך כלל בתוך חצרים מתוחמים ואפשרו גישה מתוך אותם חצרים באופן המקדם זיהוי אמין של המשתמש, כיום ניתן להתחבר למערכות גם מרחוק או באמצעות גישה דרך אמצעים חיצוניים (כדוגמת רשתות סלולר) – לגישה כזו נוחות וגמישות תפעולית מחד גיסא אך היא טומנת בחובה סיכוני סייבר מאידך גיסא; מחשוב ענן הוא מתכונת של קבלת שירותי מחשוב המרוכזים על גבי ציוד פיזי משותף, בשונה ממחשוב שבו משאבי המחשוב הם פרטניים ומשמשים ישירות כל גורם וגורם. וירטואליזציה היא שיטת פעולה אשר מאפשרת שימוש בחומרה, כלומר ציוד פיזי, מוגדר לצורך ניהול גמיש של תוכנות משתנות בטיבן או בהיקף פעילותן.   

להגדרה "הגנת סייבר" -  הגדרה זו מכלילה תחתיה את מגוון הפעולות והתכליות המוסדרות בסימן זה.

להגדרה "הערכת סיכונים" –  זהו הכלי שבאמצעותו תערך מדידה וסיווג של התהליכים כחלק מתכנון מושכל של הגנת הסייבר.

להגדרה "התאוששות" – מוצע להגדיר התאוששות בתור התהליך שבו ספק מורשה שב לפעילות לאחר תקיפת סייבר עד לרמת פעילות מינימלית המפשרת רציפות תפקודית.

להגדרה "נכסי מידע" - אלה כל הנכסים שבהם הספק המורשה מאחסן מידע, וכל הנכסים המאפשרים לו לנהל ולהשתמש במידע.

להגדרות "סביבת פעילות" ו"רשת הנדסית" – הגדרות אלו מנסות לאפיין את המערכות הרלוונטיות. רשת הנדסית היא הגדרה רחבה מהגדרת רשת בזק בחוק, בכך שהיא כוללת גם מערכות ניהול, שליטה ובקרה (איתותים, חיוב ("בילינג")) שאינן בהכרח חלק אינטגרלי מרשת הבזק. סביבת פעילות מתייחסת הן לרשת ההנדסית והן למערכות שתומכות בה ובכלל הפעילות הארגונית של הספק המורשה, כלומר, כלל המערכות המשמשות במתן השירותים. בסביבת הפעילות יכולות להיכלל מערכות פנים ארגוניות שונות כדוגמת מערכות SAP, מערכות CRM, מערכות ניהול כספים וכוח אדם ועוד.

להגדרה "קוד זדוני" –  זהו סוג שכיח של תקיפת סייבר. מפאת שכיחות השימוש בו הוקדשה תקנה ייעודית להגנה שעל הספק המורשה לספק מפניו.

להגדרה "התכנית" –  תכנית זו, כמשמעותה בתקנה 94 תרכז במקום אחד את כל ההנחיות שעל הספק המורשה לעמוד בהן, בהתאם לנהלים שיכין בהתאם לדרישות סימן זה, על מנת להגן מפני איומי סייבר.

להגדרה "תקנות הגנת הפרטיות" - אלה התקנות שהותקנו מכוח חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981 שנוגעות לחובות הפרטיות ביחס למידע ששמור במחשב או במאגר מידע.

לתקנה 94

המסגרת המנחה לבסיס פעילות להגנה בסייבר תהיה תכנית להגנה בסייבר שיכין כל ספק מורשה לעצמו. תקנה זו מציעה לקבוע קווים מנחים לגיבוש התוכנית כך שהתכנית תורכב ממערך של נהלים שאותם יכין כל ספק מורשה גם כן, כפי שיפורט, כאשר כל נוהל יתייחס להיבט אחר של ההיערכות. כך, יובטח שהספקים המורשים יידעו איך לפעול בכל שלבי הטיפול באירוע סייבר, בין אם מדובר בפעולה מונעת, פעולת הגנה, תגובה או התאוששות, וכל המידע שחיוני להתמודדותו עם אירועי סייבר יהיה מרוכז במסמך אחד.

לתקנה 95

בדומה להוראה בתקנה 28 גם לעניין התכנית להגנה הסייבר, יהיה הדירקטוריון אחראי לאישור התכנית, כחלק מתפקידו לנהל את סיכוני החברה וכביטוי לחשיבות האסטרטגית של התכנית. הדירקטוריון יהיה חייב לדון בענייני סייבר פעם אחת בשנה.

לתקנה 96

ספק מורשה ימנה ועדת היגוי להגנה בסייבר, ומנהל הגנת סייבר.

המנהל הכללי של הספק המורשה יעמוד בראש ועדת ההיגוי להגנה בסייבר. ועדת ההיגוי תהיה אחראית לפיקוח ולהנחיה ביחס לפעילות הגנת הסייבר של הספק המורשה. על ועדת ההיגוי להתכנס לשם ביצוע הפיקוח כאשר הספק המורשה מבצע שינוי בתכנית להגנה בסייבר שאינו שינוי טכני בלבד, וכאשר מתרחשת אירוע סייבר חמור. על מנת להבטיח פיקוח שוטף, ועדת ההיגוי תתכנס לפחות אחת לרבעון, גם אם לא התקיימה אחת מהעילות להתכנסותה.

מנהל הגנת סייבר הוא הגורם שיהיה אחראי לוודא כי התכנית להגנה בסייבר עומד בדרישות סימן זה.

לתקנה 97

התכנית להגנה בסייבר תורכב, כאמור, ממספר נהלים שיתייחסו כל אחד להיבט חיוני אחר של ההגנה בסייבר, שאותם יכין הספק המורשה. על הספק המורשה לעדכן כל נוהל פעם בשנה על מנת להבטיח את הרלבנטיות והיעילות שלהם לאור השינויים וההתפתחויות האפשריים בסיכוני הסייבר. חובה על הספק המורשה להכין את כל הנהלים המנויים בתקנה זו והוא רשאי להכין נהלים נוספים.

לתקנה 98

כיון שהשירותים שהספק המורשה מספק מורכבים ממספר רב של מערכות, רשתות ורכיבי ניהול, אשר כל אחד מהם פגיע בדרכו שלו מאיומי סייבר, קיים צורך בהפרדה בין סביבות הפעילות השונות כדי שנזק שנגרם בסביבה אחת לא יזלוג ויזיק לסביבה נוספת. שומה על הספק המורשה לגבש מדיניות על אופן הפרדת סביבות הפעילות השונות שלו. בתוך כך עליו להכין נוהל להעברת מידע ונתונים בין סביבות פעילות מופרדות בצורה בטוחה ואת הגורמים המאושרים לבצע את ההעברות.

לתקנה 99

הספק המורשה יכין נהלים עם הוראות שיבטיחו שמשתמשי הקצה יזוהו ויוכלו לגשת רק למערכות שניתנה להם הרשאה לגשת אליהן, רק למידע שהם מורשים לגשת אליו, ורק בהתאם להליך הזדהות בטוח. נוהל בקרת גישה נפרד יוכן ביחס לכל סביבת פעילות. כמו כן נהלים אלה יגדירו את אופן ביצוע הניטור על כל התחברות מרחוק למערכות של הספק המורשה.

לתקנה 100

על פי המוצע, ספק המורשה יידרש להכין נוהל שיסווג את נכסי המידע שבמערכותיו. כך, תותאם ההגנה על כל סוג של נכסי המידע לצרכיו הייחודיים שלו. הסיווג של המידע וההגנה שתסופק בהתאם, ייקחו בחשבון את היבטי המידע והשימוש במידע שיוצרים חשיפה ופגיעות לתקיפות סייבר, ושמשפיעים על היקף הנזק שיכול להיגרם היה והמידע יותקף.

לתקנה 101

המידע שברשות הספק המורשה מאוחסן ומונגש במדיה מסוגים שונים, כאשר לכל סוג נקודות חולשה שונות. נקודות החולשה, גם עשויות להשתנות כאשר נעשה שימוש במידע המאוחסן ובהתאם לאופן השימוש ולאמצעי האחסון. לכן, בדומה להגנה על המידע, מוצע כי הספק המורשה יידרש להכין נוהל שיתייחס להגנה על הסוגים השונים של מדיה שיש ברשותו, בהתאם למאפייניו הייחודיים של כל סוג מדיה.

לתקנה 102

בנוסף לתוכנות, המערכות של הספק המורשה מורכבות גם מציוד פיזי כמו שרתים ותחנות עבודה. הספק המורשה יידרש להכין נוהל הכולל דרישות מינימום של אמצעי ההגנה שיוטמעו כדי להגן על הציוד הפיזי. כמו כן הספק המורשה יכין רשימות של התוכנות המותרות והאסורות להתקנה ובאילו מערכות, יטמיע אמצעי אבטחה בתחנות עבודה ובציוד פיזי וידאג לניטור ובקרה נאותים.

לתקנה 103

השימוש בשירותי בזק נעשה על ידי התחברות מרחוק לרשת ההנדסית של הספק המורשה שהיא מרכז העצבים לאספקת שירותי הבזק. נוהל ההגנה על הרשת ההנדסית שיוכן על ידי הספק המורשה יתייחס להגנה על הרשת ההנדסית. דגש מיוחד הושם בתקנה זו על ערוצי ההתחברות לרשת ההנדסית ועל האיזון שיאפשר למשתמשי הקצה לגשת לרשת בקלות בו בזמן שהרשת תהיה מאובטחת ותחת בקרה וניטור.

לתקנה 104

כדי לספק את שירותי הבזק, הציוד והמערכות של הספק המורשה מתממשקים עם ציוד חיצוני. נקודות ממשק אלה יכולות להוות נקודות חולשה עם פגיעות לתקיפות סייבר וכדי למזער את הסיכון לפגיעה כאמור, הספק המורשה צריך לחסום נקודות ממשק שאינם בשימוש ולהפריד בין ערוצי תעבורה שמעבירים מידע מסוגים שונים ליעדים שונים. בדומה לכך, גם תעבורת האיתותים, כלומר, פקודות ומידע הקשורים בתפעול הרשת ההנדסית ואינם חלק מתעבורת המידע, מהווים נקודת חולשה הפגיעה לתקיפות סייבר שיש להתייחס אליה באופן ייעודי.

לתקנה 105

בשונה מהתקנות הקודמות שהתמקדו בציוד ובמערכות שיש להגן עליהם מפני תקיפות סייבר, תקנה זו מתמקדת בכלי מסוים של תקיפת סייבר ועל אופן ההגנה מפניו. על הספק המורשה לזהות את כלל המערכות שלו שאפשר לתקוף אותן באמצעות קוד זדוני, ולהכין נוהל שיסדיר את הפעולות שיש לנקוט על מנת למנוע תקיפה באמצעות קוד זדוני ועל מנת להתמודד עם מצב של תקיפה כאמור.

לתקנה 106

שירותי ענן הם שירותי מחשוב המתבססים על אחסון מידע בשרת שמסופקים על ידי גורמים חיצוניים. לפיכך, שירותי ענן אינם ואינו בהכרח בהישג ידו או בשליטתו הממוכנת של הספק המורשה. גורמים רבים ושונים יכולים לאחסן מידע על אותו שרת ולכן עולה החשיפה לתקיפות סייבר. לכן מוצע בתקנה זו להטיל הגבלות על שירותי הענן שמותר לספק המורשה לשכור בהתאם לבחינת סיכונים, סוג המידע שיאוחסן, ומיקום השרת, בפרט בשים לב לשליטה החלקית של הספק המורשה ושל גורמי אסדרה שונים כאשר שירות הענן ממוקם מחוץ לשטח מדינת ישראל. בנוסף, לנוכח סיכוני הסייבר האפשריים בשימוש בשירותי ענן, התקנה מחייבת את הספק המורשה להשתמש בענן פרטי עבור מערכותיו הקריטיות. בנוסף, לנוכח סיכוני הסייבר האפשריים בשימוש בשירותי ענן, התקנה מחייבת את הספק המורשה להשתמש בענן פרטי עבור מערכותיו הקריטיות. כמו כן התקנה מטילה מספר חובות על הספק המורשה ביחס לגורם החיצוני המספק את שירותי הענן והסכם ההתקשרות איתו. עם זאת ובהמשך להוראה שנקבעה בעניין זה בתיקוני הרישיונות, מוצע לאפשר שימוש מוגבל במערכות שונות על בסיס אישור פרטני.

לתקנה 107

מספר מערכות יכולות לעשות שימוש במשאבים של אותו ציוד פיזי בו זמנית, ובכך להגדיל את העומס על הרשת. ככל שהעומס גדול יותר, כך החולשה של הציוד והרשת ופגיעותם לאיומי סייבר גדלות. על הספק המורשה למפות נקודות חולשה אלה וליישם מנגנוני הגנה והפרדה ביניהם, כדי למנוע זליגה בין שתי נקודות חולשה. כמו כן, מוצע לקבוע בתקנה הגבלות על המיקום הגיאוגרפי של הציוד הפיזי בהתאם להגדרת רמת הקריטיות של המערכות שמשתמשות באותו ציוד.

לתקנה 108

הטמעת עדכונים ושדרוגים טכנולוגיים במערכות ובציוד של הספק המורשה היא פעולה שבמהלכה גדל הסיכון לאיום סייבר. לפיכך, על הספק המורשה לוודא את אבטחת הרשת והמערכות במהלך ההטמעה ולדאוג  לשמירת גיבויים וגרסאות קודמות של תצורת המערכת.

לתקנה 109

גורמים חיצוניים המצויים מחוץ לשליטה הישירה של הספק המורשה מהווים נקודת חולשה מרכזית בהגנה הסייבר. על כן,, מוצע לחייב ספק מורשה לסווג את אותם גורמים חיצוניים כחלק מהליך הערכת סיכוני סייבר. הנוהל שיכין הספק המורשה בעניין ההתקשרות עם גורמים חיצוניים יתייחס לאופן שבודקים את הגורם החיצוני ומנגנוני אבטחת מידע שעל הגורם החיצוני ליישם.

לתקנה 110

בדומה לתכנית להבטחת רציפות תפקודית בחירום, גם אן מוצע לקבוע חובה לקיים הדרכות ותרגולים תקופתיים  לעובדים של הספק המורשה,. תוצאות התרגולים והמסקנות מקיומם ישמשו אף הם את הספק המורשה. בנוסף, יכין הספק המורשה תכנית להעלאת המודעות לסיכוני סייבר. התכנית תתייחס לקבוצות עובדים שונות ולסיכונים ולחשיפות הכרוכים בעבודתם.

לתקנה 111

מידע שוטף הוא חיוני להגנת סייבר. לכן מוצע כי ספק מורשה יחוייב להכין תכנית איסוף, ניטור ותיעוד. הספק המורשה ירכז ברשימות ייעודיות את המערכות, הפעילויות, ואירועי הסייבר שיש לבקר. בנוסף, הוא יטמיע מערכת שמטרתה לנהל מידע ואירועי סייבר, שתנטר, תתריע על, ותנתח אירועים החשודים כאירועי סייבר בזמן אמת. לפחות פעם בשנה, הספק המורשה יעדכן את תכנית האיסוף, ניטור ותיעוד שלו על בסיס המידע המופק מהמערכת.

לתקנה 112

הכלי המרכזי לבדיקת סיכוני הסייבר והתאמת התכנית להגנה בסייבר לאותם סיכונים הוא סקר סיכוני הסייבר שמוצע שהספק המורשה יבצע פעם בשנה. הסקר יכלול בין השאר סריקת חשיפות סייבר ומבחינה חדירה ויתייחס לכל התהליכים המבוצעים בהתאם לסימן זה., תוצאות הסקר ישמשו בסיס לעדכונים שיוטמעו לתכנית להגנה בסייבר ולנהלים המרכיבים אותה.

לתקנה 113

התכנית שתוכן על ידי הספק המורשה בהתאם לתקנה זו, תתווה את אופן ההתנהלות בפועל של הספק המורשה וכל עובדיו בהתרחשות אירוע סייבר על כל שלביו. נדבך מרכזי של ניהול אירוע סייבר הוא דיווח על כך לגורמים הרלוונטיים, ועל כן מוצע שהספק המורשה יכלול זאת בתכנית. כמו כן, באירוע סייבר חמור, מוצע כי הספק המורשה יעדכן את המנהל על כך בהקדם האפשרי.

לתקנה 114

בתכנית ההיערכות וניהול אירועי סייבר הספק המורשה קובע עקרונות לטיפול באירועי סייבר, וזאת מבלי לגרוע מהאפשרות שאירועים שונים ידרשו תגובות מותאמות. בנוהל ההיערכות וניהול אירועי סייבר, הספק המורשה יחויב לפרט את כלל הפעילויות שעליו לנקוט בהן בכל שלב של ההתמודדות עם כל אחד מתרחישי אירוע הסייבר השונים בהתאם לעקרונות שהוגדרו בתכנית.

לתקנה 115

בתיקוני הרישיונות מיום 2.5.2022 בעניין ניהול הגנת סייבר נקבעה הוראה המאפשרת למנהל להעניק אישור חריג לפרק זמן מוגבל ביחס לתחולה של הוראות ברישיון הנוגעות לניהול ענן ציבורי מחוץ לישראל. מוצע לקבוע כהוראת מעבר כי אישורים חריגים שניתנו בהתאם לכך, יוסיפו לחול בתנאים ולפרקי הזמן שנקבעו בהם.

לתקנה 116

בהתאם לסעיף 4(ד4) לחוק "תקנות ההיתר הכללי החלות על מי שרשום במרשם יחולו, בשינויים המחויבים, גם על בעל רישיון בזק, ויראו אותם כתנאים ברישיון אלא אם כן נקבע אחרת ברישיון או בתקנות לפי חוק זה". הוראות תקנות אלו מתבססות בעיקרן על הוראות הרישיונות האחודים והמיוחדים המרכזיים הקיימים היום. בשל אילוצים מינהליים התקנות אינן כוללות לעת עתה הוראות ייעודיות הכלולות ברישיונות של ספקים מורשים שיוסיפו להיות כפופים לאסדרה באמצעות רישיון. בכוונת המשרד לבצע מיפוי של הרישיונות ולבטל באופן אקטיבי את ההוראות שבהן שמוסדרות במפורש במסגרת התקנות ואולם תהליך זה צפוי להסתיים רק ברבעון הראשון של שנת 2023. עד אשר יתבצע מיפוי סדור של ההוראות ברישיונות והתאמת הרישיון והתקנות, לפי הצורך, נשקל לנקוט באחת משתי חלופות:

חלופה אחת - הוראות תקנות אלו יחולו גם על בעלי רישיון ובאותם נושאים שמוסדרים הן ברישיון והן בתקנות, הוראות התקנות יגברו. מובן כי נושאים שלא הוסדרו בתקנות והם ייחודיים לבעלי רישיונות שונים לא יבוטלו בעת הנוכחית והם יוותרו על כנם. לעניין זה עשויות להתעורר מעט לעת מחלוקות באשר לקיומה של סתירה בין הוראות התקנות להוראות הרישיונות ודבר זה ידרוש הכרעה נקודתית. עם זאת, יובהר, כי אין הכוונה להסדרה שלילית כך שנושאים שמוסדרים ברישיונות באופן יעודי, אך אינם כלולים בתקנת כלל, אינם נחשבים לנושאים שבהם קיימת סתירה.

חלופה שניה – הוראות התקנות לא יחולו כלל על בעלי הרישיונות עד השלמת תהליך המיפוי. במצב זה אשר עולה בקנה אחד גם עם הוראת המעבר הקבועה בסעיף 64א(ב)(2) לחוק התקשורת מותיר את האסדרה ביחס לאותם בעלי רישיונות כפי שהיא קבועה ברישיונם. במצב זה לא יחולו על בעל רישיון במקביל שני הסדרים נורמטיביים שונים, עם זאת בעל הרישיון יהיה כפוף להוראות אסדרתיות שונות מאלו שיעוגנו בהיתר הכללי תוך יצירת פער, לתקופה מוגבלת, בין ההסדר החלים עליו לבין ההסדרים אשר יחולו על הספקים המורשים.

 

לתקנה 119

תחילתן של התקנות תקבע ליום תחילתו של תיקון החוק. בכוונת המשרד להשלים את הליך התקנת התקנות בהקדם כך שבפני הספקים המורשים יהיה סיפק להערך ליום התחילה. עם זאת, תחילתן של התקנות בפרק ז' סימן ב', סייבר, נקבע למועד מאוחר יותר מפאת היקף ומורכבות העבודה שנדרשת על מנת לעמוד בהוראות אלה.



[1] Error! Hyperlink reference not valid.

[2] ס"ח התשע"ח, עמ' 310.

[3] דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 34, עמ' 639.

[4]

[5] Error! Hyperlink reference not valid.

[6] Error! Hyperlink reference not valid.

[7] Error! Hyperlink reference not valid.

[8] Error! Hyperlink reference not valid.

[9] Error! Hyperlink reference not valid.

[10] https://www.gov.il/he/Departments/policies/02052022

[11] Error! Hyperlink reference not valid.