טיוטת תקנות התעבורה (סמים שאינם נחשבים סמים מסובנים - קנבוס(,

התשפ"ב-2022

בתוקף סמכותי לפי הגדרת "סם מסוכן" שבסעיף 64ב(א) לפקודת התעבורה^[1] (להלן - הפקודה), אני מתקין תקנות אלה:

הגדרות                     1 . ב תקנות אלה -

"נהג חדש" - כמשמעותו בסעיף 12א לפקודה;

"נהג צעיר" - נהג שטרם מלאו לו 24 שנים;

"סם מסוכן" - כהגדרתו בפקודת הסמים המסוכנים;

"קנבוס"- כהגדרתו בפקודת הסמים המסוכנים;

"פקודת הסמים המסוכנים" - פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-^[2]1973;

"רכב פרטי" - רכב פרטי שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 3,500 ק"ג למעט רכב עבודה, או רכב אשר צוין ברישיון הרכב שלו כי הוא רכב רפואי מיוחד, שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 5,000 ק"ג;

"תקנות התעבורה" - תקנות התעבורה התשכ"א-^[3]1961.

לעניין סעיף 64ב(א) לפקודה, קנבוס לא יחשב סם מסוכן, אם מצוי בגופו של הנהג או הממונה על הרכב עד 3 ננוגרם סו-וד למ"ל דם (או עד 6 ננוגרם סו-וד למ"ל פלסמה/סרום) ואם התקיימו כל אלה:

(1)  לא מצוי בגופו של הנהג או הממונה על הנהיגה סם מסוכן אחר שאינו קנבוס;

(2)  לא מצוי בגופו של הנהג או של הממונה על הנהיגה משקה משכר;

(3)  הנהג או הממונה על הנהיגה נוהג ברכב פרטי;

(4) הנהג אינו נהג חדש או נהג צעיר; תחילתן של תקנות אלה שלושים ימים מיום פרסומן.

חמ 3-3891)

שר הבריאות

דברי הסבר

סעיף 62(3) לפקודת התעבורה [נוסח חדש] (להלן- פקודת התעבורה), קובע עבירה של נהיגה בשכרות. כמפורט בסעיף 64ב לפקודה , שיכור הוא בין היתר מי שבגופו מצוי סם מסוכן, כהגדרת המונח בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג- 1973 (להלן- פקודת הסמים המסוכנים), או תוצרי חילוף חומרים של סם מסוכן גם אם הסם לא השפיע כלל על הנהג.

בהגדרת "סם מסוכן" בסעיף 64ב לפקודת התעבורה נקבע כי שר הבריאות רשאי להחריג מההגדרה האמורה סמים, בתנאים שיקבעו. סייג זה נקבע הואיל וחומרים רבים המוגדרים משפטית כסמים מסוכנים (הם נכללים בתוספת לפקודת הסמים המסוכנים) שהם תרופות ולגבי חלקם, אין בשימוש בהם כדי להשפיע, בהתמלא תנאים מסוימים, על כושר הנהיגה.

ברע"פ 3174/12 רן שריג נגד מדינת ישראל (08/08/2012), נקבע כי:

"לא מצאתי ממש בטענה כי משמעות האיסור הקבוע בחוק היא שלילה לא מידתית של חופש התנועה של מי שהותרה להם צריכת סם. השאלה הרלבנטית לעניין זה היא הפגיעה ביכולת הנהיגה של צורך הסם. סביר להניח שישנם סמים רבים שבהשפעתם אין לנהוג כלל, אף אם הם ניתנו ברישיון, ולא יהיה בכך כל פסול. השאלה השניה אותה מנסה המבקש לעורר בהליך זה היא מהו פרק הזמן הנדרש על להתפוגגות ההשפעה של הסם, וחזרה למצב של יכולת נהיגה תקינה. שאלה זו מורכבת ומסובכת, וטוב יעשה משרד הבריאות אם יקדם את התקנת התקנות בנושא (דגש לא במקור)".

ברע"פ 6661/14 איתן קולית נגד מדינת ישראל (19/01/2015), הוסיף בית המשפט:

" ...דומה כי יש טעם בדבריו של המבקש, לפיהם ייתכנו מצבים שבהם אדם איננו נתון תחת השפעת הסם, ולמרות זאת הוא מוגדר כ"שיכור" לפי האמור בפקודה, מאחר שבגופו ניתן למצוא שרידי סם או "תוצרי חילוף חומרים של סם מסוכן", בשיעור כלשהו.

16.            שאלה זו מתחדדת, כאשר עסקינן במי שניתן לו רישיון לשימוש בקנאביס

לצורך רפואי, והדבר ממחיש את הצורך בהבהרת המצב החוקי, בהתאם לתכליותיה של פקודת התעבורה (דגש במקור)".

בהמשך לאמור מטרת התקנות המוצעות לקבוע מתי אדם שמשתמש בסם מסוכן מסוג קנבוס לא יחשב "שיכור".

בצד המוצע מובהר כי במצב בו בפועל הנהיגה תחשב "בקלות ראש, או ברשלנות" (סעיף 62(2) לפקודת התעבורה), או "תחת השפעה" (סעיף קטן (4) להגדרת שיכור שבסעיף 64ב לפקודת התעבורה) ובכלל זה בשל תגובה פרטנית ואישית לטיפול רפואי למרות שהתקיימו כל תנאי תקנות אלה, עדיין מוטלת חובה על הנהג להימנע מנהיגה.

כמו כן התקנות מסירות פליליות מכל מי שעומד בכלל התנאים בתקנות המוצעות, ואשר לא ביצע כל עבירה אחרת מלבד נהיגה "בעת שבגופו" הסם וזאת תוך העברת הנטל ההוכחה שהשימוש היה בהתאם לתקנות המוצעות - לנאשם.

הסדר זה אינו מהווה אישור לנהיגה במצב של אי כשירות שנובע מהשפעה של נטילה כדין של הסם על כשירותו של הנהג (כפי שאין היתר לנהוג באי כשירות מכל טעם אחר).

ההסדר לא ימנע העמדה לדין בגין העבירה של שכרות במצב של "השפעה" של סם מסוכן שניטל כדין על כושר הנהיגה, ואולם הנטל יהא על התביעה להוכיח שאכן הנאשם היה "מי שנתון תחת השפעת משקה משכר או תחת השפעת סם מסוכן" (כאמור בפסקה (4) להגדרת "שיכור").

ההסדר לא מתיר או מאשר לנהוג בעת נטילה כדין של סם מסוכן אם הדבר גורם לכך שהפרט נוהג "בקלות ראש, או ברשלנות, או במהירות שיש בה בנסיבות המקרה סכנה לציבור אף אם היא פחותה מן המהירות המקסימלית שנקבעה" (סעיף 62(2) לפקודה

תקנה 1

מוצע להוסיף הגדרות הנדרשות לצורך תקנות אלו. תקנה 2

מוצע לקבוע את התנאים בהם הקנבוס או תוצרי חילוף חומרים של הקנבוס לא ייחשבו כסמים מסוכנים:

לעניין סעיף 64ב(א) לפקודה, קנבוס לא יחשב סם מסוכן, אם מצוי בגופו של הנהג או הממונה על הרכב עד 3 ננוגרם סו-וד למ"ל דם (או עד 6 ננוגרם סו-וד למ"ל פלסמה/סרום) ואם התקיימו כל אלה:

(1)  לא מצוי בגופו של הנהג או הממונה על הנהיגה סם מסוכן אחר שאינו קנבוס;

(2)  לא מצוי בגופו של הנהג או של הממונה על הנהיגה משקה משכר;

(3)  הנהג או הממונה על הנהיגה נוהג ברכב פרטי;

(4)  הנהג אינו נהג חדש או נהג צעיר;

תנאים אלה נקבעו בהתאם לאמות מידה קליניות ובכלל זה הערכת גורמי סיכון.

ראוי להדגיש, כי בהתמלא תנאי תקנות אלה אדם לא יחשב "שיכור" אך בשל עצם מציאת הסם או תוצרי הפירוק בגופו, אך אין בכך כדי לומר שבכל מצב הוא רשאי לנהוג או כי לא עשוי להיחשב "שיכור" מטעם אחר.

תקנה 3

מוצע כי התקנות ייכנסו לתוקף 30 ימים לאחר פרסומן ברשומות.