טיוטת תקנות

 

א. שם התקנות המוצעות

תקנות המידע הפלילי ותקנת השבים (מסירת פרטי הרישום למשטרה על ידי גוף המנהל הליך פלילי), התשפ"ב-2022.

 

 

ב. מטרת התקנות המוצעות והצורך בהן

חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, תשע"ט-2019 (להלן – החוק) קובע בסעיף 2(ב) כי על גוף המנהל הליך פלילי למסור למשטרת ישראל פרטי רישום פלילי, פרטי רישום משטרתי ונתונים נלווים, וזאת בדרך ובמועד שיקבעו שר המשפטים והשר לביטחון הפנים.

מטרתן של תקנות אלו היא להסדיר את אופן שבו יימסרו פרטי רישום כאמור למערכת המידע הפלילי המנוהלת על ידי משטרת ישראל, לרבות האופן שבו תוגשנה ותטופלנה בקשות לתיקון טעות במרשם הפלילי. 

 

ג. להלן נוסח טיוטת התקנות המוצעות:

 

טיוטת תקנות מטעם משרד המשפטים והמשרד לביטחון הפנים

טיוטת תקנות המידע הפלילי ותקנת השבים (מסירת פרטי הרישום למשטרה על ידי גוף המנהל הליך פלילי), התשפ"ב-2022

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

___ ב________ התש_______ (___ ב________ ____20)

[תאריך עברי] ([תאריך לועזי])

(חמ _____-3)

 

 

__________________                                                                    __________________                        [חתימה]                                                                                                         [חתימה]

[שם מלא של המתקין]                                                                         [שם מלא של המתקין]

[התפקיד שמכוחו מתקין]                                                                    [התפקיד שמכוחו מתקין]

 

 

דברי הסבר

 

כללי               חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, תשע"ט-2019 (להלן – החוק) קובע בסעיף 2(ב) כי על גוף המנהל הליך פלילי למסור למשטרת ישראל פרטי רישום פלילי, פרטי רישום משטרתי ונתונים נלווים, וזאת בדרך ובמועד שיקבעו שר המשפטים והשר לביטחון הפנים.

מטרתן של תקנות אלו היא להסדיר את האופן שבו יימסרו פרטי רישום כאמור למערכת המידע הפלילי המנוהלת על ידי משטרת ישראל, לרבות האופן שבו תוגשנה ותטופלנה בקשות לתיקון טעות במרשם הפלילי. 

החוק והתקנות המוצעות מיישמים את המלצות הוועדה לבחינת חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א-1981 בראשות פרופ' רות קנאי (להלן - ועדת קנאי) שפורסמו בשנת 2010. דו"ח ועדת קנאי דן בתופעה לפיה גופי חקירה ותביעה חוץ משטרתיים ניהלו מאגרי מידע פלילי נפרדים ממאגר המרשם הפלילי המנוהל על ידי משטרת ישראל, ואף לא דיווחו למרשם הפלילי על פרטי רישום המנוהלים על ידם. הדו"ח הצביע על כך שקיומם של מאגרי מידע פלילי נפרדים מביאים לכך שהתמונה המתקבלת מהמרשם הפלילי המנוהל על ידי משטרת ישראל אינה שלמה ובד בבד פוגע באנשים שהרישומים עליהם כיוון שהמאגרים המקבילים אינם מיישמים את כללי התיישנות והמחיקה הקבועים בחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א-1981.  לפיכך, המליצה ועדת קנאי כי חוק המרשם הפלילי יחייב דיווח מכל גורמי אכיפת החוק והחקירה על פרטי רישום פלילי המנוהלים על ידם. בנוסף, המליצה הוועדה כי כל גורמי אכיפת החוק והחקירה ידווחו למאגר המידע הפלילי על כל שלבי ההליך הפלילי המנוהל על ידם, החל משלב פתיחת החקירה, דרך הגשת כתב אישום ועד לתוצאות ההליך המשפטי.

 

לתקנה 1       מוצעות הגדרות שבהן יעשה שימוש בתקנות, חלקן מפנות להגדרות כפי שמופיעות בסעיף 1 לחוק. מוצע להגדיר מיהו "מוסר מידע" שעליו חלה החובה למסור פרטי רישום פלילי ופרטי רישום משטרתי למשטרה: תובע, ממונה על החקירה, תובע לפי סעיף 264 לפקודת העיריות,  וכן מנהל היחידה הארצית לאכיפה לפי סעיף 204 לחוק התכנון והבנייה.

לתקנה 2       מוצע לקבוע את הדרכים שבהן "מוסר המידע" ימסור למשטרה את פרטי הרישום הפלילי והמשטרתי. מוצע לקבוע כי הדרך המרכזית היא באמצעות ממשק ממוחשב, כאשר אופו ההעברה, מבנה הקבצים והרשומות ותכולת הנתונים שיועברו יהיו לפי דרישת המשטרה; מסירת מידע שלא באמצעות ממשק ממוחשב כאמור תתאפשר בהסכמת המשטרה בהתחשב, בין היתר, בהיקף ובתכיפות העברת פרטי הרישום, ותבוצע באחת משתי דרכים: באמצעות הזנת פרטי הרישום למערכת המידע הפלילי במתקן משטרתי, כאשר העברה בדרך זו יכול שתבוצע בידי גורם שמונה על ידי גוף שמנהל הליך פלילי ולא בידי מוסר מידע; או באמצעות מסירת טפסי דיווח הקבועים בתוספת הראשונה עד החמישית.

לתקנה 3       מוצע לקבוע את המועדים שבהם מוסר המידע ימסור למשטרה את פרטי הרישום המשטרתי והפלילי. מוצע כי בכל הנוגע לפרטי רישום משטרתי, הכוללים פתיחת תיק תלוי ועומד, הגשת כתב אישום או סגירת תיק - יימסר המידע למשטרה לא יאוחר מ-30 ימים ממועד מתן ההחלטה נשוא המידע. בנוסף, מוצע להגדיר "פתיחת תיק תלוי ועומד" כפתיחה בחקירה פלילית כלפי אדם שהמידע עליו לאחר שנחקר באזהרה, אלא אם הממונה על החקירה בגוף המנהל את ההליך הפלילי מצא כי אין בסיס לחשד לביצוע עבירה. לחילופין, אם זומן אדם להתייצב לחקירה ולא התייצב מועד פתיחת התיק יהיה ביום שהיה עליו להתייצב לחקירה בהתאם להודעת גוף כאמור. בכל הנוגע לפרטי רישום פלילי - יימסר המידע לא יאוחר מ-30 ימים ממועד קבלת ההחלטה נשוא המידע אצל מוסר המידע. עוד מוצע לקבוע כי הזנת פרטי רישום משטרתי או פרטי רישום פלילי שנשלחו למשטרה באמצעות טפסי דיווח, תבוצע על ידי המשטרה לא יאוחר מ-30 ימים ממועד קבלתם.

באשר לעבירות קנס ולעבירות מנהליות קובע סעיף 8(ג) כי לא ייכללו במרשם הפלילי, למעט במקרים שקבע השר, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט. הוראה זו מתייחסת לעבירות קנס ועבירות מנהליות הנאכפות בדרך של הטלת קנס. בצד זאת, עבירת קנס או עבירה מנהלית תדון בהליך פלילי בבית המשפט בהתקיים אחת משתי חלופות: האחת, כאשר התובע מחליט על הגשת כתב אישום בשל התקיימותן של נסיבות מיוחדות לפי סעיף 228(ד) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982  (להלן – חוק סדר הדין הפלילי) או לפי סעיף 15 לחוק העבירות המנהליות, תשמ"ו-1985  (להלן - "חוק העבירות המינהליות"); והשניה, כאשר מוגש כתב אישום לבקשת הנקנס לפי סעיף 229(א)(2) לחוק סדר הדין הפלילי או לפי סעיף 8 לחוק העבירות המנהליות. לפיכך, מוצע לקבוע את מועדי מסירת פרטי הרישום למערכת המידע הפלילי במשטרה ביחס לעבירות קנס ועבירות מנהליות כמפורט להלן: לא יימסר מידע על פתיחה בחקירה כיוון שהחקירה עשויה להוביל, בדרך כלל, להטלת קנס ולא להגשת כתב אישום; על כתב אישום שמוגש בהתאם להחלטת תובע ידווח לא יאוחר מ-30 ימים ממועד הגשת כתב האישום, כיוון שהמדינה הביעה דעתה כי על אף האפשרות לנקוט בדרך מנהלית לאור חומרתן של הנסיבות יש הצדקה לממש את המעמד הפלילי של המעשה ששני ההסדרים שימרו; על הגשת כתב אישום שהוגש לפי בקשת הנקנס לא יימסר מידע למשטרה במטרה שלא להכתים את האדם בתקופה שבה קיימת אפשרות שיזוכה ועל מנת לצמצם את האפקט המצנן על הגשת בקשות להישפט; ככל שבית המשפט לא זיכה את הנקנס ידווחו תוצאות ההליך בבית המשפט לא יאוחר מ-30 ימים ממועד קבלת ההחלטה נשוא המידע אצל מוסר המידע.

ההחלטה לסמן את פרט הרישום שנוצר בעקבות בקשה להישפט נובעת מן הקושי ברישום הליכים אלה במרשם הפלילי, במיוחד בשל החשש לפגיעה בזכות הגישה לערכאות, בשל החשש מעצם התיוג וכן מהשפעת הרישום על התיישנות ומחיקת עבירות אחרות – ככל שקיימות. זאת, בהינתן שאין הבדל באופן בו נתפסת העבירה מבחינת חומרתה על ידי המדינה ומבחינת תיוג עובר העבירה בין מצב בו אדם החליט לשלם את הקנס ובין מצב בו בחר לבקש להישפט (להבדיל ממצב בו התובע מצא חומרה שהצדיקה הגשת כתב אישום). לפיכך, נראה כי במובן זה אין הצדקה לתייג את עובר העבירה. עם זאת, נוכח קשיים יישומיים הנוגעים למעקב אחר עונשים צופי פני עתיד (כגון התחייבויות ועונשי מאסר על תנאי), ליצירת תמריץ שלילי לניהול הליכי סרק וחשש מניצול לרעה של האפשרות להגיש בקשות להישפט, כמו גם מורכבות התאמת מערכת המידע הפלילי לחלופות אחרות והזמן הנדרש לכך, מוצע לאמץ מודל של רישום שילווה בהערה כי ההליך הוא בעקבות בקשה להישפט. החלטה זו תאפשר בבוא היום, כאשר תושלם עבודת המטה בעניין דה-פליליזציה של עבירות קנס ועבירות מנהליות, לבחון את ההחלטה שהתקבלה בעניין זה.

לתקנה 4       בתקנה זו מוצע להסדיר את האופן שבו תטפל המשטרה בפרט רישום מוטעה, חסר או בלתי ברור שנמסר לה באמצעות טפסי הדיווח הקבועים בתוספת הראשונה עד החמישית. מוצע לקבוע כי בכל הנוגע לפרט רישום כאמור, הוא יוחזר למוסרו תוך 30 ימים מקבלתו. פרט רישום זה יתוקן על ידי מוסר המידע ויוחזר למשטרה בתוך 15 ימים מקבלתו. המשטרה תזין את פרט הרישום המתוקן למרשם תוך 15 ימים מקבלתו.

לתקנה 5-6   סעיף 7 לחוק קובע חובה לתקן  טעויות ברישומים של פרטי רישום משטרתיים ופרטי רישום פליליים ואת החובה למסור הודעות בדבר התיקון שבוצע לאדם שהמידע עליו ולמקבל המידע, אם הוא פנה לתיקון הטעות. בתקנות אלה מוצע להסדיר את האופן שבו תוגשנה ותטופלנה בקשות לתיקון טעות במידע הפלילי שמוגשות על ידי האזרח. מוצע כי הבקשה לתיקון טעות במידע פלילי תהיה באמצעות פנייה בכתב של האזרח לגוף שניהל את ההליך הפלילי כיוון שהבדיקה המהותית של הטענה יכולה להתבצע רק על ידו, וכי לבקשה יצורפו במידת האפשר אסמכתאות שיש בהן כדי לתמוך בה. על מנת להקל על האזרח בהגשת בקשה זו, מוצע כי משטרת ישראל תפרסם באתר האינטרנט את רשימת הגופים המנהלים הליכים פליליים ואת דרכי ההתקשרות עמם.

עוד מוצע לקבוע כי ככל שהגוף שניהל את ההליך הפלילי נענה לבקשה לתקן את הטעות במידע הפלילי, הוא ידווח למשטרה על תיקון הטעות בפרט הרישום באותה הדרך שבה דווח פרט הרישום במקור (באמצעות ממשק ממוחשב או באמצעות הזנת המידע במתקן משטרתי) וישלח בתוך 60 ימים מיום קבלת הבקשה הודעה על תיקון הטעות לאדם שהמידע עליו, וכן למקבל המידע אם הוא פנה לתיקון הטעות. ככל שמסירת פרטי הרישום נעשתה באמצעות טפסי דיווח, הגוף שניהל את ההליך הפלילי יעביר למשטרה בתוך 60 ימים מיום קבלת הבקשה, מידע על התיקון הנדרש באמצעות טפסי הדיווח, והמשטרה תזין את פרט הרישום המתוקן בהתאם למועדים הקבועים בתקנה 4 ותדווח לגוף המנהל שניהל את ההליך הפלילי על ביצוע התיקון. עם קבלת הודעת המשטרה כאמור, הגוף שניהל את ההליך הפלילי ישלח בתוך 10 ימים הודעה על תיקון הטעות לאדם שהמידע עליו, ולמקבל המידע אם הוא פנה לתיקון הטעות.

עוד מוצע לקבוע כי ככל שהגוף שניהל את ההליך הפלילי מצא כי אין מקום להיענות לבקשה לתיקון הטעות, הוא יודיע על כך למבקש תוך 60 ימים מיום קבלת הבקשה.

לתקנה 7       מוצע לקבוע כי התקנות ייכנסו לתוקף במועד כניסת החוק לתוקף. עם זאת, לאור הצורך להתאים את מערכות המשטרה ומערכותיהם של הגורמים המנהלים הליכים פליליים לכללי הדיווח הייחודיים לעבירות קנס ולעבירות מנהליות, מוצע לקבוע כי תקנה 3(ד) תיכנס לתוקף כ-9 חודשים לאחר מועד כניסת החוק לתוקף.