מטרת תיקון החוק היא הגדלה משמעותית (מ30% ל80% מהילדים ובני הנוער) של המשתתפים בפעילות מתמשכת של חינוך בלתי פורמלי, מתוך הבנת חשיבותו הגדולה לעיצוב האדם והחברה הישראלית.
בספרות רווחת תרומת ההשתתפות בחינוך הבלתי-פורמלי לרכישת מיומנויות אישיות וחברתיות, תחושת שייכות, ביטוי עצמי, שימוש באינטליגנציות שונות, יצירת קשרי חברּות, התנסות בפתרון בעיות, גיבוש זהות וחינוך לערכים. בסקירות בינלאומיות[1] עולה שגוברת ההכרה בתכניות בלתי-פורמליות כתכניות מניעה וכתכניות התערבות למיגור תופעות חברתיות והצמחת חברה סולידארית יותר. מחקרים גם הוכיחו את תרומתו של החינוך הבלתי-פורמלי למוביליות חברתית ולהבניית תחושת ערך עצמי בקרב צעירים משכונות מצוקה, .תחושת מסוגלות עצמית זו משפיעה גם על השתלבותם העתידית בשוק העבודה. אלו ועוד מתכנסים לארבעה צירי השפעה של החינוך הבלתי־פורמלי על משתתפיו: אישי, בין־אישי, חברתי ומקצועי[2].
זאת ועוד, ההתמודדות עם בעיות חברתיות שעל סדר היום, כגון אלימות, סמים, מהגרים, אבטלה ובריאות לצד רצון לקדם אזרחות פעילה והעלייה במודעות לפנאי תורמים להכרה בינלאומית בחינוך הבלתי־פורמלי[3].
על אף האמור, רק מעטים יחסית זוכים להשתתף בפעילות חינוך בלתי פורמלית[4], ובתוך אלו המשתתפים גדולה משמעותית השתתפותם של ילדים ממעמד כלכלי חברתי גבוה. בקרב ילדים במגזר הערבי ניכרת השתתפות נמוכה במיוחד הן במערך החוגים במתנס"ים והן בתנועות הנוער.
בין יתר חסמי ההשתתפות בולט העדר התשתיות לפעילות החינוך הבלתי פורמלי. כך בעוד שהמדינה תומכת ברשות בהקמת מעונות, גנים ובתי ספר, אין כלל תקצוב להקמת מרכזי נוער, מועדוני נוער ומרחבים לפעולת תנועות וארגוני הנוער, המאפשרים את ביצוע הפעולות החינוכיות.
. לנוכח התמורות הטכנולוגיות והחברתיות גובר הצורך לתמוך את מערכת החינוך הפורמלית בתהליכים חינוכיים-חברתיים בלתי-פורמליים שיפתחו בילדים, בנוער ובצעירים מיומנויות, נאמנויות, ערכים ותפיסות, אשר יכינו אותם באופן מיטבי יותר לעתיד, כבר היום. לשם כך יש להפעיל את כלל הכוחות הפועלים במרחב חינוכי זה והכוללים את יחידות הנוער, מערכי החוגים והפעילויות במתנסים, תנועות וארגוני הנוער, קבוצות ומועדוני הספורט ומוסדות המוזיקה והתרבות, למיצוי מרבי של האפשרויות האמצעים והדמויות המחנכות.
אופיין הגמיש של מערכות השייכות לחינוך הבלתי-פורמלי, מאפשר להן להשתנות במהירות ולהתאים את עצמן לצרכי השעה. באופן זה, יש בידן להציע פעילויות רלוונטיות שמאפשרות לילדים, לנוער ולצעירים מקום לביטוי עצמי וחופש בחירה, ומטפחות "מיומנויות עתיד" ולקיחת אחריות על החברה. אתגרי גיל ההתבגרות, לצד אתגרים רגשיים וחברתיים שהתעצמו בקורונה, מחייבים הרחבה של מסגרות אלו.
במרץ 2011 אושר בכנסת חוק ולפיו בכל רשות מקומית שבתחומה 1,000 ילדים ונערים לפחות, ימונה מנהל יחידת נוער שאחראי על החינוך הבלתי־פורמלי, אולם המחויבות של כל רשות מקומית לחינוך בלתי-פורמלי נתונה להחלטתו של ראש הרשות, בהתאם לסדר העדיפויות והמקורות התקציביים העומדים לרשותה. העדר הסְדרה של תחומי הסמכות והאחריות בין השלטון המקומי לשלטון המרכזי והשונּות במצבן הכלכלי של הרשויות המקומיות יוצרים הבדלים בהיקף ובאיכות התוכניות של החינוך הבלתי־פורמלי[5].
עניינו של תיקון זה לחוק ושל הפעולות הנוספות לו ברפורמה המלאה, הוא לחזק את המהלך השלם של החינוך, תוך הידוק הקשר בין החינוך הפורמלי לחינוך הבלתי פורמלי, במטרה ליצור מציאות בה כלל הגורמים המחנכים שותפים להעצמתם של כל ילד וילדה. לשם כך יחוזק מעמדו של החינוך החברתי בבית הספר כך שיהיה בכוחו לשאת באחריות על השתתפות תלמידיו בפעילות שלאחר שעות הלימודים. באופן הזה יהיה בכוחו של בית הספר לנטר כל ילד וילדה, לקשר בינם לבין הגורמים והגופים הבלתי פורמליים הפועלים ברשות, ובמהלך משותף עם יחידת הנוער לפעול להשתתפותם של מרבית הילדים ובני הנוער בפעילות משמעותית ומתמשכת.
כדי לחזק את החוסן החברתי בחברה הישראלית, בכדי לשמור על מעמדה של ישראל כמעצמת חדשנות טכנולוגית וחברתית ובכדי לטפח אזרחים שידעו להתמודד באופן מיטבי עם אתגרי החיים בימינו. מדינת ישראל מחויבת לגיבוש, קידום והובלת חזון ואסטרטגיה בהקשר להנגשת והרחבת החינוך הבלתי-פורמלי, לצד פיתוח הפרופסיה של העוסקים בתחום, על מנת לעודד ולאפשר ליותר ילדים, ילדות ונוער להשתתף בתהליכים חינוכיים-חברתיים המכוונים לפרט ולחברה.
תזכיר חוק מטעם משרד החינוך:
תזכיר חוק הרשויות המקומיות (מנהל יחידת נוער ומועצת תלמידים ונוער), (תיקונים שונים)(תיקון מס' 2), תשפ"ב - 2022
|
|
|
|
|
תיקון סעיף 1 |
1. |
בחוק הרשויות המקומיות (מנהל יחידת נוער ומועצת תלמידים ונוער), תשע"א - 2011[6] (להלן - החוק העיקרי), בסעיף 1 - |
|
|
2. |
(1) במקום הגדרת "חינוך בלתי פורמלי" יבוא "חינוך חברתי, ערכי, קהילתי " – חינוך בלתי פורמלי לילדים ולנערים ברשות חינוך מקומית, מחוץ לשעות הפעילות של מוסד חינוך ומיועד להשגת המטרות האמורות בסעיף 2 לחוק חינוך ממלכתי, התשי"ג-1953". |
|
|
3. |
(2) אחרי הגדרת "השר" יבוא: |
|
|
4. |
"תכנית הליבה לחינוך חברתי, ערכי, קהילתי" - התכנית החינוכית הרשמית למחלקות הנוער כפי שפורסמה ע"י משרד החינוך; גוף מעסיק – רשות מקומית, גוף כהגדרתו בסעיף 249א לפקודת העיריות או תאגיד כהגדרתו בסעיף 3(14) לתקנות העיריות (מכרזים), תשמ"ח – 1987; |
|
|
5. |
"רכז נוער"- מי שמונה לתפקיד כאמור בסעיף 2 ומטפל במכלול הנושאים הקשורים בתחום אחריותו במסגרת פעילות יחידת הנוער ברשות; |
|
|
6. |
"מדריך נוער"- מי שמונה לתפקיד מדריך נוער ברשות חינוך מקומית כאמור בסעיף 2 ומנחה בני נוער באופן ישיר במסגרת פעילות יחידת הנוער; |
|
תיקון סעיף 2 |
|
במקום סעיף 2 יבוא: מינוי בעלי תפקידים ברשות חינוך מקומית 2. (א)בכל רשות חינוך מקומית ימונה מנהל יחידת נוער. (ב)מנהל יחידת הנוער יהיה אחראי על חינוך חברתי, ערכי, קהילתי ברשות החינוך המקומית ועל קידומו. (ג) בכל יחידת נוער יועסקו רכזי נוער ומדריכי נוער בהתאם למפתח רשותי שייקבע בצו לפי מספר בני הנוער המתגוררים ברשות. (ד) רכז הנוער יעסוק באחד או ביותר מהתחומים הבאים: מנהיגות, התנדבות בקהילה, תנועות נוער וארגוני נוער, הכנה לשירות צבאי משמעותי, תחום אחר הקשור בחינוך חברתי, ערכי, קהילתי בהתאם לצרכי הרשות ובאישור מפקח משרד החינוך, ויהיה אחראי על ריכוז הפעולות בתחומים אלו ביחידת הנוער. (ה) מדריך נוער ידריך בני נוער ברשות בתחומי ענין מהתחומים הבאים: מנהיגות, התנדבות בקהילה, תנועות נוער וארגוני נוער, הכנה לשירות צבאי משמעותי, תחום אחר הקשור בחינוך חברתי, ערכי, קהילתי בהתאם לצרכי הרשות ובאישור מפקח משרד החינוך, על פי החלטת מנהל יחידת הנוער. |
|
תיקון סעיף 3 |
7. |
(1) בכותרת השוליים יבוא "תנאי העבודה של עובדי יחידת הנוער". (2) אחרי סעיף 3(ב) יבוא: (ג)רכז נוער ומדריך נוער ברשות חינוך מקומית יהיו עובדי רשות מקומית, או עובדי גוף מפעיל עירוני, לפי החלטת ראש הרשות, ויחולו על מינוים ותנאי העסקתם ההוראות החלות על עובדי אותה רשות מקומית, או עובדי הגוף המפעיל העירוני, אלא אם כן נקבעה בדין הוראה אחרת לעניין זה. (ד) רכז הנוער ומדריך הנוער ברשות חינוך מקומית יועסקו כל אחד בהיקף של שליש משרה לפחות. (ה) בכל רשות מקומית יועסק מדריך נוער אחד לפחות. (ו) רכז הנוער ומדריך הנוער יהיו כפופים מקצועית למנהל יחידת הנוער והיו כפופים מנהלית לגוף המעסיק על פי החלק הרשות. |
|
תיקון סעיף 4 |
|
בסעיף 4 (א) אחרי "מנהל יחידת נוער יבוא "רכז נוער או מדריך נוער". |
|
תיקון סעיף 5 |
|
בסעיף 5(א) במקום "תוקם" יבוא "תבחר ותפעל". |
|
תחילה, תחולה והוראות מעבר |
8. |
(1) תחילתו של חוק זה ביום __________(__________ 2022). (2) מי שכיהנו כרכז נוער ומדריך נוער ברשות מקומית ערב יום התחילה, יראו אותם כרכז נוער ומדריך נוער שמונו לפי סעיף 2, ובלבד שבתום שלוש שנים מיום התחילה יתקיימו בהם הוראות סעיפים 3 ו-4. |
דברי הסבר
תיקון סעיף 2
תיקון הסעיף קובע כי בכל יחידת נוער יועסקו רכזי נוער ומדריכי נוער בהתאם למפתח רשותי שייקבע בצו. הסעיף קובע מה יהיו התחומים שבהם יעסקו בעלי התפקידים, רכז נוער ומדריך נוער.
תיקון סעיף 4
מטרת התיקון לקבוע תנאי כשירות לתפקיד רכז נוער ולתפקיד מדריך נוער. תנאים בדבר השכלה אקדמית, הכשרה מקצועית, ניסיון מקצועי ועמידה בבחינות ייקבעו בתקנות.
[1] גרוס וגולדרט, 2015, החינוך הבלתי-פורמלי בהולנד, גרמניה ומחוז אונטריו שבקנדה; רן, 2015, מדיניות בחינוך בלתי-פורמלי בעולם: אוסטרליה, אירלנד, אסטוניה, בריטניה, צרפת וספרד.
[2] גרוס וגולדרט, 2017, השפעת ההשתתפות בחינוך הבלתי-פורמלי
[3] OECD, 2010, Recognizing Non-formal …Pointers for policy development
[4] מרכז אדווה, תמונת מצב חברתית, 2020
[5] מנדל-לוי וארצי, 2016
[6] ס"ח התשע"ט, עמ' 14; התשפ"ב, עמ' 192.