נוסח משולב

 

[לתשומת הלב: הנוסח המחייב של מבחני התמיכה הוא הנוסח הרשמי שפורסם ברשומות]

 

מבחן למתן תמיכות של משרד  הרווחה והביטחון החברתי למוסדות ציבור המפעילים מסגרות הזנה לנזקקים  או מחלקים ארוחה קלה לתלמידים נזקקים

לפי חוק יסודות התקציב, התשמ"ה – 1985

 

בהתאם להוראות סעיף 3א לחוק יסודות התקציב התשמ"ה - 1985[1] (להלן: החוק) ולאחר התייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה, מתפרסם להלן מבחן למתן תמיכות של משרד הרווחה והביטחון החברתי (להלן: המשרד) למוסדות ציבור המפעילים מסגרות הזנה לנזקקים או מחלקים ארוחה קלה לתלמידים נזקקים.

 

1. כללי:

(א) כל התמיכות לפי מבחנים אלה יינתנו באופן שוויוני ועל פי שיקולים ענייניים בלבד.

(ב)  בקשה לתמיכה יכול שתוגש רק בידי מוסד ציבור כהגדרתו בסעיף 3א לחוק, הפועל  שלא למטרת  רווח  (להלן-המבקש), ובהתאם  לנוהל  הגשת  בקשות לתמיכה מתקציב המדינה במוסדות ציבור ולדיון בהן (להלן – הנוהל).

(ג)  מוסד ציבור, המבקש לראשונה תמיכה, יוכיח למשרד:

1. כי פעל במשך שנתיים לפחות בפעילות נושא מבחן זה במימון ממקורות עצמיים.

2. היקף הפעילות בשנה שקדמה לשנה בעדה הגיש בקשתו, לא פחת ממחצית היקף הפעילות, שבעדה הוא מבקש תמיכה בפנייתו.

 

2. חלוקת התקציב:

התמיכה לפי מבחן זה תינתן:

למוסדות ציבור המפעילים מסגרות הזנה לנזקקים  וכן למוסדות ציבור העוסקים בחלוקת ארוחה קלה לתלמידים נזקקים כארוחת בוקר במערכת החינוך על פי ההגדרות הבאות:

"ארוחה קלה" – ארוחה הכוללת כריך, ירק, פרי ושתיה בהרכב כאמור בתוספת השניה;

"תלמידים נזקקים"- תלמידים בכיתות א'-י"ב הלומדים במסגרות חינוכיות המדורגות במדד טיפוח של משרד החינוך 5-10 וכן עד ל-15% מכלל תלמידי מסגרות חינוכיות המדורגות במדד טיפוח של משרד החינוך 1-5, אשר מוסד הציבור קיבל בעניינם דיווח ממנהלי המסגרת החינוכית בה לומדים, או מהמחלקה לשירותים חברתיים ברשות המקומית, לפיו אין ידם משגת להצטייד בארוחה קלה במהלך יום הלימודים; תינתן עדיפות לבתי ספר שלא מופעלת בהם תכנית הזנה בארוחת הצהריים;

 

3. תמיכה במוסדות ציבור המפעילים מסגרות הזנה לנזקקים (70%)

(א) מוסד ציבור לעניין מתן תמיכה להפעלת מסגרת הזנה הוא מוסד ציבור שמטרתו העיקרית היא סיוע לנזקקים ולמעוטי יכולת, למעלה מ-50% מפעולותיו וממחזור פעילותו מיועדים לקיים מטרה זו, והוא מפעיל מסגרת הזנה המספקת 50 ארוחות עיקריות יומיות ל- 50 נזקקים לפחות;

בסעיף זה, "מסגרת הזנה" – בית אוכל המיועד לנזקקים או הספקת ארוחות לבתי נזקקים;

 

(ב)  גובה תמיכת המשרד לא יעלה על 50% מסך ההוצאה בפועל של מוסד הציבור שמקבל תמיכה למימון הפעלת מסגרת ההזנה (לרבות רכישת מצרכי מזון ולמעט שיפוץ המבנה וציודו); עד 20% משיעור התמיכה יכול שיוקצו למימון עלות כוח האדם העוסק בהכנת המזון, הובלת המזון, רכישת כלים חד פעמיים או הוצאות שוטפות של אחזקת מסגרת ההזנה (הוצאות חשמל, מים, גז ודלק להסקה);

לעניין זה, יוכרו עד 20% תרומות בשווה-כסף שאין בצדן קבלה או רישום אחר, ובלבד שהמוסד יצהיר בבקשתו לתמיכה על המקור שממנו התקבלה התרומה כאמור, ויספק נימוק משכנע בדבר ההצדקה להעדר רישום כאמור.

(ג)  מוסד ציבור יצרף לבקשתו תוכנית מפורטת של הרכב המזון הניתן בכל ארוחה עיקרית במסגרת ההזנה - שלא יפחת מהאמור בתוספת הראשונה.

(ד)   השתתפות המשרד בתמיכה למוסד ציבור המפעיל מסגרת ההזנה תינתן אך ורק לאחר שהמוסד הגיש חשבוניות מס, שהתשלום בעדן בוצע בפועל  ולעניין העסקת כוח אדם - דו"ח חתום ומאושר על ידי רואה חשבון, המעידים על ביצוע הפעילות המתוארת בסעיף קטן (א).

(ה)  התנאים למתן תמיכה הם כמפורט להלן; המוסד יוכיח כי עמד בתנאים שלהלן בשנה שקדמה לשנה שבעדה מבוקשת התמיכה וכי יעמוד בהם גם בשנה שבעדה מבוקשת התמיכה, כתנאי לזכאותו לתמיכה:

(1) מסגרת ההזנה פתוחה לכל נזקק ללא הבדל גזע, דת, מין או השקפת עולם, ונגישה לאנשים עם מוגבלות;

(1א) בלי לגרוע מהוראות הנוהל ומבחנים אלה,

(1) המוסד יצהיר בבקשתו לתמיכה כי אימץ באופן מחייב את החלק הראשון של כללי האתיקה שבתוספת השלישית למבחנים אלה (להלן – הקוד האתי) ושקל את אימוץ החלק השני של הקוד האתי וכי הוא מתחייב לפעול לפי החלק הראשון של הקוד האתי לכל הפחות, ולהטמיעו במוסד, בין השאר באמצעות פרסומו בכל מקום שבו הוא פועל והפצתו בקרב עובדי המוסד; למען הסר ספק, המוסד לא יוכל להקל על דרישות החלק הראשון של הקוד האתי, אלא רק להחמירן ;

(2) ועדת התמיכות רשאית לשלול תמיכה ממוסד שהפר את הוראות החלק הראשון של הקוד האתי; שלילה כאמור תתבצע רק לאחר שוועדת התמיכות השתכנעה כי מדובר בהפרה חמורה, עקבית ושיטתית, שהוכחה בראיות מינהליות ברורות וחד משמעיות; מוסד שהוחלט לשלול ממנו תמיכה כאמור יוכל לקבל לעיונו את כלל ההחלטות המנומקות של ועדת התמיכות לפי פסקה זו, בלא ציון שמו של המוסד מושא ההחלטה או פרטים אחרים שיש בהם כדי לזהותו, ובלבד שהגיש בקשה לכך בתוך 14 יום ממועד ההודעה על ההחלטה בעניינו; החלטות כאמור יועברו לעיונו בתוך 30 ימים ממועד קבלת הבקשה;

(2) מסגרת ההזנה מחלקת לנזקקים 50 ארוחות עיקריות יומיות בממוצע לפחות, שהרכבן אושר בידי המשרד, ואינו פחות מהאמור בתוספת הראשונה;

(3) מוסד הציבור שמפעיל את מסגרת ההזנה אינו גובה מהסועדים עבור הארוחה תשלום העולה על 2 שקלים חדשים, ואינו מסרב לספק ארוחה לנזקק שאינו עומד בתשלום זה;

(3א) מוסד ציבור המספק ארוחות לבתי נזקקים יוכל לגבות מהנזקק סך של עד 6 שקלים חדשים, הכולל גם את התשלום לפי פסקה (3) בעבור ארוחה וההובלה שלה לבית הנזקק; ואולם מוסד ציבור כאמור יבצע הובלה של הארוחה לבית הנזקק גם אם ידו של הנזקק אינה משגת לשלם בעבורה.

(3ב)  מוסד ציבור הגובה תשלום לפי פסקאות (3) או (3א) ינהל את רישום ההכנסות בהתאם לכל דין.

(4) למסגרת ההזנה אין קשר כלשהו ואינה פועלת במסגרת גופים, כגון: מפעל, מוסד לימודי, בית אבות, וגופים אחרים דומים שבהם קיים קשר מחייב בין הגוף לבין הסועדים;

(5) מוסד הציבור שמפעיל את מסגרת ההזנה מחזיק בידו רישיון עסק או רישיון יצרן או רישיון הובלה כדין, ככל הנדרש בהתאם לאופי פעילותו: הפעלת בית אוכל, הפעלת מטבח להכנת אוכל, הסעדה והובלת מזון;

(6) מוסד המפעיל מסגרת הזנה על פי מבחן זה, בתחום רשות מקומית שרוב תושביה יהודים, מחויב בהצגת תעודת כשרות בתוקף, אלא אם כן מצויה במרחק הליכה סביר ממנה מסגרת הזנה אחרת כשרה.

(7) המוסד הוכיח, להנחת דעתו של המשרד, כי יש בידו אמצעים נאותים להבטיח שמירת איכות המזון וטריותו.

(ו) התמיכה המיועדת למטרה זו תחולק למוסדות הציבור המפעילים מסגרות הזנה לנזקקים באופן שוויוני יחסי, לפי יחס מספר הארוחות העיקריות היומיות המסופקות בידי מסגרת ההזנה לכלל מספר הארוחות העיקריות היומיות המסופקות בידי כל מסגרות ההזנה הנתמכים לפי מבחנים אלה; סכום התמיכה לא יעלה על סך של 8 שקלים חדשים לארוחה.

(ז)  מוסד ציבור הגובה תשלום לפי סעיף קטן ה(3) או (3א) יכלול בדוחות הכספיים שעליו להעביר למשרד, פירוט הכנסות מתשלומים אלה תוך אבחנה בין הכנסות לפי סעיף קטן (ה)(3) והכנסות לפי סעיף קטן (ה)(3א).

(ח) מצאה הוועדה, לאחר שניתנה למוסד הזדמנות להשמיע את טענותיו, כי חדל להתקיים במוסד תנאי מהתנאים לקבלת התמיכה, לא תשולם לו תמיכה, ואם שולמה, יהיה עליו להשיב את כספי התמיכה לפי הוראות הנוהל.

(ט) יתרה שלא נוצלה לתמיכה במסגרת פעילות זו, תועבר לתמיכה בפעילות של מוסדות ציבור העוסקים בחלוקת ארוחה קלה לתלמידים נזקקים כארוחת בוקר במערכת החינוך.

 

4. תמיכה במוסדות ציבור העוסקים בחלוקת ארוחה קלה לתלמידים נזקקים כארוחת בוקר במערכת החינוך (30%)

א. התנאים למתן התמיכה לפי סעיף זה יהיו כדלהלן:

(1)  מוסד הציבור סיפק לתלמידים נזקקים לפחות 100 ארוחות קלות בממוצע מדי יום, במשך 5 ימים בשבוע לכל הפחות במהלך השנה הקודמת לשנת התמיכה (להלן- שנת ההערכה), זאת ללא השתתפות התלמידים הנזקקים; והתחייב לעמוד בתנאי האמור גם בשנת התמיכה; על הרכב הארוחות הקלות להיות מאושר בידי המשרד וכן לעמוד באמור בתוספת השניה;

(2)   לצורך הוכחת עמידתו בתנאי שבפסקה (1), בנוגע לשנת ההערכה, יציג המוסד מסמך החתום ע"י מורשי החתימה של המוסד, במסגרתו תפורט תכנית חלוקת הארוחה הקלה שנערכה בשנת ההערכה; וכן יציג מאזן מבוקר אחרון וכן מאזן בוחן של המוסד לשנת ההערכה, במסגרתם יבואו לידי ביטוי ההוצאות האמורות.

(3)  בלי לגרוע מהוראות הנוהל ומבחנים אלה,

(א). המוסד יצהיר בבקשתו לתמיכה כי אימץ באופן מחייב את החלק הראשון של כללי האתיקה שבתוספת השלישית למבחנים אלה (להלן – הקוד האתי) ושקל את אימוץ החלק השני של הקוד האתי וכי הוא מתחייב לפעול לפי החלק הראשון של הקוד האתי לכל הפחות, ולהטמיעו במוסד, בין השאר באמצעות פרסומו בכל מקום שבו הוא פועל והפצתו בקרב עובדי המוסד; למען הסר ספק, המוסד לא יוכל להקל על דרישות החלק הראשון של הקוד האתי, אלא רק להחמירן ;

(ב). ועדת התמיכות רשאית לשלול תמיכה ממוסד שהפר את הוראות החלק הראשון של הקוד האתי; שלילה כאמור תתבצע רק לאחר שוועדת התמיכות השתכנעה כי מדובר בהפרה חמורה, עקבית ושיטתית, שהוכחה בראיות מינהליות ברורות וחד משמעיות; מוסד שהוחלט לשלול ממנו תמיכה כאמור יוכל לקבל לעיונו את כלל ההחלטות המנומקות של ועדת התמיכות לפי פסקה זו, בלא ציון שמו של המוסד מושא ההחלטה או פרטים אחרים שיש בהם כדי לזהותו, ובלבד שהגיש בקשה לכך בתוך 14 יום ממועד ההודעה על ההחלטה בעניינו; החלטות כאמור יועברו לעיונו בתוך 30 ימים ממועד קבלת הבקשה;

(4)  המטרה העיקרית המופיעה בתקנון של המוסד או במסמכי היסוד שלו היא פעילות בתחום הסיוע לאוכלוסיות נזקקות;

(5)  50% לפחות ממחזור הפעילות של המוסד, כפי שהוכח להנחת דעת המשרד לפי דוחותיו הכספיים המבוקרים האחרונים ומאזן הבוחן שלו בשנת ההערכה, וכן כל מקור מידע מתאים אחר, הם בתחום הסיוע לאוכלוסיות נזקקות;  למען הסר ספק, תשלומי כספים בדרך של העברה לפרטים כגון תשלומי מלגות, לא ייחשבו כסיוע לאוכלוסיות נזקקות;

(6)  על אף הוראות פסקה (5) יראו מוסד שהוכיח כי בשנת ההערכה חילק מעל 5000 ארוחות קלות לחודש בממוצע, כמוסד העומד בתנאי הקבוע בפסקה האמורה;

(7)  המוסד הוכיח, להנחת דעתו של המשרד, כי יש בידו אמצעים נאותים להבטיח שמירת איכות המזון וטריותו;

 

ב.  התמיכה לפי סעיף זה תחולק למוסדות באופן שוויוני ויחסי, לפי יחס מספר הארוחות המסופקות בידי המוסד לכלל מספר הארוחות היומיות המסופקות בידי כל המוסדות הנתמכים עבור חלוקת ארוחות קלות לתלמידים נזקקים;

ג.  השתתפות המשרד בתמיכה למוסד ציבור המספק ארוחות קלות לתלמידים נזקקים תינתן אך ורק לאחר שהמוסד הגיש חשבוניות מס, שהתשלום בעדן בוצע בפועל ולעניין העסקת כוח אדם בשנת התמיכה - דו"ח חתום ומאושר על ידי רואה חשבון, המעידים על ביצוע הפעילות המתוארת בסעיף קטן (א)(1)

ד.  גובה תמיכת המשרד לא יעלה על 90% מסך ההוצאה בפועל של מוסד הציבור שמקבל תמיכה למימון חלוקת הארוחה הקלה; עד 20% משיעור התמיכה יכול שיוקצו למימון עלות כוח האדם העוסק בהכנת הארוחות, אריזתן והובלתן; לעניין זה, יוכרו עד 20% תרומות בשווה-כסף שאין בצדן קבלה או רישום אחר, ובלבד שהמוסד יצהיר בבקשתו לתמיכה על המקור שממנו התקבלה התרומה כאמור, ויספק נימוק משכנע בדבר ההצדקה להעדר רישום כאמור.

ה. יתרה שלא נוצלה לתמיכה במסגרת פעילות זו, תועבר לתמיכה בפעילות של מוסדות ציבור המפעילים מסגרות הזנה לנזקקים;

ו. מצאה הוועדה, לאחר שניתנה למוסד הזדמנות להשמיע את טענותיו, כי חדל להתקיים במוסד תנאי מהתנאים לקבלת התמיכה, לא תשולם לו תמיכה, ואם שולמה, יהיה עליו להשיב את כספי התמיכה לפי הוראות הנוהל.

5. נמחק

 

6. נמחק

 

 

 

7. תחולה

 

כניסתו לתוקף של תיקון זה ביום חתימתו.

 

 

 

_______, התשפ"ב

 (______ 2022)

 

 

 מאיר כהן

שר הרווחה והביטחון החברתי

(803-35-2022-000042)

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

תוספת ראשונה

סעיפים 3 (ג)   ו- (ה) (2)

 

ארוחה עיקרית בסיסית (הכמויות לפני הבישול):

 

(1)  250 גרם מרק או 100 גרם סלט ירקות מבושל או חי;

 

(2)  מנה עשירה בחלבון:

100 גרם בשר טחון או 250 גרם עוף או 100 גרם דג או 80 גרם שניצל או 100 גרם נקניקיות או 80 גרם כבד או 100 גרם בשר בקר;

 

(3)  תוספת עשירה בפחמימות:

50 גרם אורז או 50 גרם אטריות או 300 גרם תפוחי אדמה או 100 גרם קטניות;

 

(4)  תוספת ירקות:

100 גרם ירקות מבושלים או חיים;

 

(5)  לחם.

 

(6)  100 גרם פרי העונה או לפתן פירות.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

תוספת שניה – הרכב ארוחה קלה

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

תוספת שלישית

(סעיפים 2(ה)(1א) ו-2(ו))

כללי אתיקה לעמותה לביטחון תזונתי

1)  עקרונות ליבה בצד כללי אתיקה מיוחדים

(‏א) העמותה העוסקת בחלוקת מזון לציבור תנהל את פעילותה על פי אמות מידה של יושר, הגינות ומוסר. אמות מידה אלה מעוגנות בעקרונות הליבה של קוד אתי זה, הכוללים ערכי יסוד כלליים ועקרונות אתיקה מיוחדים לעמותות מזון.

(‏ב)  בצד עקרונות אלה, תוכל עמותה להוסיף לקוד האתי עקרונות מיוחדים על פי אופי פעילותה מטרותיה או קהל היעד של פעילותה.

2)  תכליות הקוד האתי

הקוד האתי נועד לעגן את נורמות הליבה של האתיקה ביחס להתנהלותה של העמותה, ולכוון את דרך התנהגותה והתנהגות אנשיה, הן בתוך העמותה פנימה והן כלפי הגורמים החיצוניים עימם באה העמותה במגע.

 

חלק ראשון – עקרונות ליבה מחייבים

3)  ערכי יסוד כלליים

אלה עקרונות היסוד המכוונים ומנחים את העמותה בפעולתה:

(א) מימוש מטרות: העמותה תשאף לממש את המטרה שהציבה לעצמה, לספק מזון למי שסובל מאי בטחון תזונתי ולשפר בכך את איכות חייו.

(ב)  כבוד האדם: העמותה תפעל בכל הליכותיה תוך שמירה על ערכי כבוד האדם ושאר זכויות האדם.

(ג) זכות האדם לקיום בכבוד: העמותה תפעל מתוך הכרה בזכות האדם לחיים, לבריאות ולקיום בכבוד.

(ד)  הזכות לפרטיות וצנעת החיים של הפרט: העמותה תכבד את הזכויות לפרטיות ולצנעת החיים הנתונות לכל אדם, ותשמור במיוחד על פרטיותם של מבקשי הסיוע במזון.

(ה) שוויון ואיסור הפליה: העמותה תנהג בשוויון ביחס למקבלי הסיוע ולא תפלה ביניהם מטעמי גזע, דת או קבוצה דתית, לאום, ארץ מוצא, מין, נטייה מינית, השקפה, השתייכות מפלגתית, מעמד אישי וכיוצא באלה; למרות האמור, הפניית סיוע במזון לקהל יעד מסוים, שהעמותה חפצה לקדם ולהיטיב עמו במיוחד בהתאם למטרותיה, לא תיחשב הפליה פסולה, ככל שמדובר בקבוצה בעלת צרכים מיוחדים, כדוגמת אנשים עם מוגבלויות או ניצולי שואה, או קבוצה אחרת הזקוקה במיוחד לסיוע זה, או יוצאי מדינה או עיר מסוימת בחוץ לארץ וכיוצא בכך, ובלבד שאין בכך כוונה להדיר קהלים אחרים, וככל שהדבר מתיישב עם הסדרי חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשס"א-2000[2]. בתחומי אותו קהל יעד לא תותר הפליה פסולה מכל סוג שהוא.

(ו) יושר, יושרה והגינות: העמותה תנהג ביושר, ביושרה, בצדק ובהגינות, בסובלנות וברגישות כלפי כל המעורבים בניהול העמותה פנימה, לרבות ביחס לעובדיה ומתנדביה וכלפי כל גורמי החוץ שעימם היא באה בקשר ובמגע.

(ז) ניהול ראוי ותקין: העמותה תפעל על פי כללי הניהול התקין מתוך אחריות, יעילות ומקצועיות; העמותה תשאף לשפר ולייעל את תפקודה, תוך ערנות לצרכים המשתנים של האוכלוסייה והכרה בצורך למצות בדרך מיטבית את משאביה.

(ח) שקיפות: העמותה תקפיד על שקיפות בכל דרכי התנהלותה, בכפיפות להוראות הדין, ובין היתר תחשוף בפירוט את מטרותיה, מקורות משאביה- ובהם תרומות ותמיכות, היקף המשאבים, היקף התקציב, מקורותיו ודרכי חלוקתו, גילוי נושאי משרות בעמותה, וכן פרטים על קהל היעד אליו מכוון הסיוע, בכפוף לשמירה על פרטיותם של מקבלי הסיוע.

(ט) איסור על ניגוד עניינים: הגורמים הפועלים מטעם העמותה יקפידו על האיסורים החלים על ניגוד עניינים בביצוע תפקידם, לפי כל דין.

(י) איסור על הפקת טובות הנאה אסורות:  הגורמים הפועלים מטעם העמותה יימנעו מהפקת טובת הנאה חומרית בלתי הוגנת ובלתי ראויה, הנובעת מפעילותם בעמותה.

(יא) איסור על קבלת תרומות הנגועות באי חוקיות: העמותה תימנע מקבלת תרומות אשר ידוע לה, או שבנסיבות העניין עליה לדעת, כי הן נגועות באי חוקיות.

(יב)  שלטון החוק: העמותה משתיתה את פעולותיה על הכרה בחובה לקיים ולכבד את עקרונות שלטון החוק.

4)  עקרונות אתיקה מיוחדים לעמותה

עקרונות האתיקה המיוחדים לעמותה עוסקים במישור התנהלות העמותה כלפי פנים וכלפי חוץ:

(א) כללי אתיקה בהתנהלות הפנימית של העמותה

בהתנהלותה הפנימית, העמותה תקפיד על כללי הניהול התאגידי המוסדרים בחקיקה ובנהלי העבודה הפנימיים שהיא תקבע לעצמה לפי הצורך, תוך התחשבות  בתפקידה כבעלת אופי ציבורי בתחום הרווחה והצדק החברתי; העמותה תקפיד, בין היתר, על כללים אלה:

(1)  דרכי השימוש בתרומות כספים ומזון: העמותה תשתמש בתרומות כספים ומזון אך ורק למטרות לשמן ניתנו, ולא תבצע סחר במזון שנתרם.

(2)  עירוב פעילות מסחרית בפעילות חלוקת מזון: העמותה תימנע מעירוב פעילות מסחרית בפעילות חלוקת מזון, אלא אם כן הפעילות המסחרית נועדה כל כולה לסייע ולתמוך בחלוקת המזון ובסיוע לנזקקים, או במטרות העמותה האחרות ובתנאי שכל הרווחים המופקים ממנה מושקעים במימוש מטרת החלוקה.

(3)  חובות מנהלי העמותה כלפי העמותה: מנהלי העמותה חבים חובת אמונים כלפי העמותה וכלפי הציבור אותו משרתת העמותה; עליהם לפעול תוך הפעלת שיקולים מקצועיים וענייניים בלבד, ובלא שיקולים זרים כלשהם, לשם קידום ומימוש מטרות העמותה, ללא משוא פנים, ובלא ניגוד עניינים; עליהם להימנע במסגרת תפקידם מקבלת טובות הנאה בלתי הוגנות ובלתי ראויות הנובעות מפעילותם בעמותה, לרבות טובות הנאה אישיות כאמור מתורמים, ממקבלי סיוע מהעמותה, או מגורמים אחרים.

(4)  העמותה תביא בחשבון, בעת שהיא קובעת את שכר מנהליה, את החשיבות שבעמידתו על שיעור סביר והוגן ההולם את היקף פעילות העמותה ואופי פעולתה, ובהתחשב בחובתה לנצל את משאביה לחלוקת מזון לנזקקים.

(ב) כללי אתיקה החלים על עמותה כלפי גורמים חיצוניים

העמותה תקיים את הכללים הבאים ביחסיה עם גורמים חיצוניים עימם היא מקיימת קשר:

(1) יחס העמותה כלפי מקבלי הסיוע

העמותה תקפיד על יחס הוגן וראוי כלפי מקבלי הסיוע, בעיקר במובנים אלה:

(א)  שמירה על כבוד האדם: העמותה תקפיד על כבודו האישי של מקבל הסיוע הן בהתייחסותה היא כלפיו, וככל שידה משגת גם בהגנה עליו מפגיעה אפשרית בידי גורמים אחרים הבאים עמו במגע בזיקה לפעולות העמותה, כגון אמצעי תקשורת, אנשי ציבור למיניהם, תורמים ואחרים.

(ב)  הגנה על פרטיות מקבל הסיוע:

(1)  העמותה תכבד את פרטיותו של מקבל הסיוע, ותקפיד על חסיון זהותו וסודיות הפרטים הנוגעים אליו; העמותה תעשה כל שביכולתה על מנת להגן על מקבל הסיוע ובני משפחתו הסמוכים על שולחנו מפני חשיפת זהותם בפומבי, ותבטיח רמת סודיות גבוהה ביחס אליהם; היא תפעל ככל יכולתה על מנת למנוע מגורמים אחרים מלהפר את זכותם של מקבלי הסיוע לפרטיות ולצנעת חייהם, וזאת גם אם מטרת החשיפה נועדה או עשויה לסייע לעמותה להרחיב את פעילותה הפילנטרופית באמצעות גיוס כספים או בדרכים אחרות; ואולם הסכמה תקפה מדעת ומרצון חפשי של מקבל סיוע בגיר לחשיפת זהותו ברבים לא תיחשב הפרת חובה לעניין זה.

(2)  העמותה תימנע מהפעלת אמצעי שכנוע, לחץ, דרכי פיתוי או שתדלנות על מקבל סיוע, ותימנע מלהבטיח לו טובות הנאה כלשהן בעבור הסכמתו לחשוף את זהותו ברבים.

(3)  הסכמתם של מקבלי סיוע שהינם קטינים או בעלי כשירות קוגניטיבית מוגבלת להיחשף ברבים בקשר לנזקקותם, לא תכשיר את הפגיעה בפרטיותם, וזאת אף אם ניתנה לכך הסכמה של אפוטרופוס מטעמם.

(ג)  כיבוד ערך השוויון ביחס למקבלי סיוע: העמותה תנהג בשוויון כלפי כל מבקשי הסיוע ותימנע מהפליה פסולה ביניהם, הכול כאמור בסעיף 3(ה) לתוספת זו.

(ד) יחס הוגן וראוי כלפי מקבלי הסיוע: העמותה והגורמים הפועלים מטעמה ינהגו ברגישות, התחשבות, סבלנות וסובלנות כלפי ציבור מקבלי הסיוע; הם ידאגו לקיומה של סביבת פעילות נעימה ומסבירת פנים למבקשי הסיוע; במקרה של התנהגות חריגה מצד מקבל סיוע, תפעיל העמותה, במידת האפשר, אמצעים מתונים להסרת החריגה, מתוך התחשבות בה בעת בצרכיהם של מבקשי הסיוע האחרים, ובצורך למנוע מהם סבל ופגיעה.

(ה) טיב המזון, הרכבו, איכותו וכמותו:

(1)  העמותה תדאג לכך שמזון שהיא מספקת למקבלי סיוע יעמוד ברמה סבירה מבחינת כמותו, טיבו, איכותו, ותקינותו למאכל, תוך התחשבות, בין היתר, בסימון התאריכים שנוגעים לצריכת המזון, המופיעים על גבי המצרך; במידת הצורך, תיתן  העמותה למקבלי הסיוע הסברים בדבר איכות המזון.

(2) העמותה תשתדל ככל האפשר לספק מזון מגוון ובריא, תוך שימת לב להעדפות קהלים שונים של מקבלי סיוע על רקע תרבותי, מסורתי, דתי או עדתי; היא תימנע מאספקת מצרכים העלולים לגרום נזק לבריאות, כגון אלכוהול (למעט יין לשבתות וחגים) וטבק.

(3) העמותה תשמור על כללים של ניקיון ותברואה בהכנת האוכל, בהגשתו ובחלוקתו; היא תקפיד על תנאים נאותים של אחסון, קירור, הובלה וחלוקה של המזון כדי להבטיח את בריאות מקבלי הסיוע; כן תינתן תשומת לב לאסתטיקה בהגשת האוכל או בחלוקתו.

(ו) תנאים ודרכים לחלוקת המזון:

(1) תנאים מוקדמים למתן סיוע במזון:

(א) העמותה תקבע לעצמה את הכללים המנחים אותה במתן הסיוע במזון; הכללים יהיו נגישים לעיון הציבור, ויפורסמו בכל דרך יעילה הנראית לעמותה; עמותה שיש לה אתר אינטרנט, תפרסם את כלליה  העדכניים באתר; עמותה שעיקר פעילותה בתחום המזון תפרט את כלליה למתן סיוע במזון כנספח לדוח המילולי השנתי המוגש לרשם העמותות.

(ב)  העמותה תשקול שיקולים ענייניים בלבד במתן הסיוע במזון, ותימנע מהתניית חלוקת המזון במילוי תנאים מוקדמים בידי מקבל הסיוע, שאינם קשורים במצב נזקקותו, כגון מעורבות בפעילות דתית, פוליטית או אידיאולוגית.

(ג) העמותה תימנע מדרישת תמורה כספית ממשית ממקבל הסיוע עבור המזון, להוציא תשלום סמלי. העמותה לא תסרב לתת סיוע למי שטוען כי אין בידו  לשלם תשלום זה.

(ד)  אין באמור לעיל כדי למנוע מעמותה לבקש ממקבלי סיוע עזרה בהתנדבות בהפעלת שירותיה, תוך התייחסות ליכולותיהם ולהתאמתם לבצע תפקידים שונים בעמותה, ובלבד שעזרה כאמור לא תהווה תנאי למתן הסיוע במזון.

(2) דרכי חלוקת המזון:

העמותה תדאג לשמור במידת האפשר על פרטיות מקבלי הסיוע, בין בבתי תמחוי ובין בחלוקת מזון לבתים ובנקודות חלוקה; מידע על מקבלי המזון לא ייחשף אלא במידה הדרושה לביצוע פעילות אספקת המזון; העמותה תדאג להצניע את זהותה בביצוע חלוקת מזון לבתים ובנקודות החלוקה, ותפעל להקטנת חשש לפרסום ההליך בידי גורמים שונים, העלול לפגוע בפרטיות מקבלי המזון.

(2) יחס העמותה כלפי התורמים

העמותה והפועלים מטעמה ינהגו בהגינות כלפי התורמים ובניקיון כפיים ביחס לתרומות המתקבלות על ידם, כדלקמן:

(א) חוקיות התרומה: העמותה תפעל בטוהר מידות ובניקיון כפיים ביחס לתרומות המתקבלות על ידה, ובין היתר היא תימנע מקבלת תרומה כאשר היא יודעת, או אמורה בנסיבות העניין לדעת, כי היא נגועה באי חוקיות.

(ב) דרכי גיוס תרומות:

(1) העמותה תנהל את מערכת גיוס התרומות בדרכים הוגנות, ישרות ומכובדות, ותימנע מתחרות בלתי הוגנת עם גופים אחרים העוסקים בפעילות גיוס תרומות.

(2)  העמותה תפעל בהגינות וברגישות הראויה בפנייה לתורמים לצורך גיוס כספים.

(3)  העמותה תקפיד בבחירת הגורמים שינהלו מטעמה את גיוס הכספים, ותבטיח את כשירותם המקצועית לתפקיד ואת עמידתם בכללי היושר, ההגינות וכבוד האדם בביצוע תפקיד זה.

(4)  העמותה תקפיד על קיום יחס הולם בין העלויות המושקעות בפעילות גיוס הכספים לבין היקפן של התרומות, על פי העניין, והמחזור הכספי של העמותה.

(5)  העמותה תקפיד על כך שהתמורה המשתלמת למגייס התרומות מטעמה תהיה הולמת והוגנת ולא תחרוג מכך.

(ג)  יחס העמותה לתורמים

(1) העמותה תנהג ביחס הוגן וראוי כלפי התורמים, ובין היתר תקפיד על כך שהתרומה תינתן מתוך רצון חופשי של התורם, ובהתאמה למטרות העמותה.

(2) העמותה תימנע מהפעלת לחץ, הטרדה, הפחדה, או כפייה כלפי תורם כדי להניעו  להעניק תרומה.

(3) העמותה תשמור על פרטיות התורם, ותימנע מעשיית שימוש במידע אודותיו בלא הסכמתו, בכפוף לחובות הדיווח הקבועות בדין, ולכללי שקיפות התרומות בקוד אתי זה.

(4) העמותה תדווח לתורמים בדיווח עיתי, לפחות אחת לשנה, על דרכי השימוש שהיא עושה בתרומות שהעניקו לה. הדיווח ייעשה בין אם על ידי פרסום באתר העמותה באינטרנט, ובין אם על פי בקשת תורם, באחד מאמצעי הדיווח המקובלים.

(ד) דבקות בביצוע המטרות שלשמן ניתנה התרומה

(1)  העמותה תקפיד להשתמש בתרומות למטרות שלשמן הן ניתנו – בין תרומות בכסף ובין תרומות במזון; כאשר תורם מגדיר מראש את יעדי התרומה, תכבד העמותה יעד זה, ובלבד שהעמותה תימנע מלהסכים לתנאים המוכתבים על ידי תורם ככל שהם נוגדים את החוק או את כללי האתיקה החלים עליה, או שהם חורגים ממטרותיה ומתכליות פעולתה.

(2)  ככל שהתורם אינו קובע יעד ספציפי לתרומה, או שהיעד מתואר בצורה כללית, תהיה העמותה רשאית להשתמש בתרומה במסגרת מטרותיה, ובלבד שהדבר אינו עומד בניגוד לכוונתו של התורם.

(3)  ככל שהעמותה אינה ערוכה לקיים את הוראות התורם, עליה להימנע מקבלת התרומה.

(4)  אם יתברר לאחר מעשה כי העמותה אינה יכולה לקיים את המטרה שלשמה ניתנה התרומה, או שהיא מבקשת לסטות מהמטרה מטעם ענייני, עליה לפנות לתורם ולבקש את הסכמתו לשינוי, או להחזיר לו את כספי התרומה.

(ה)  שקיפות בהצגת התרומות ודרכי השימוש בהן: העמותה תנהג בשקיפות בהצגת מקורות התרומות שבאמצעותן היא פועלת, בכפוף להסדרי הדין בעניין חובות הדיווח ומתן תרומות בעילום שם, וכן ביחס לדרכי השימוש בהן. שקיפות זו נדרשת כלפי הציבור הרחב, וכן כלפי גורמי הפיקוח על העמותות, וציבור התורמים בפועל ובכוח.

(3) יחסי העמותה והתקשורת

(‏א) העמותה תימנע, ככל שהדבר נתון בידיה, מחשיפת זהותם של פרטים מקבלי סיוע בפני אמצעי התקשורת, בין בשמם ובין בצילום פניהם או בהשמעת קולם. כלל זה חל גם במקום שהסיקור והחשיפה מכוונים או עשויים לסייע לעמותה בפעילותה, ואף כאשר יש בכך כדי לעזור לפרט שזהותו נחשפת כאמור;

(‏ב)  החריגים להוראה זו והכללים ביחס לקטין ולבעל כשירות קוגניטיבית מוגבלת מפורטים בסעיף 4(ב)(1)(ב)(3) לעיל.

(‏ג) על עמותה לעשות כל שביכולתה על מנת להבטיח פרסום תקשורתי אחראי והוגן ביחס לפעילותה, הנשען על עובדות אמיתיות.

(4) יחס העמותה עם גורמי השלטון המרכזי

(‏א) העמותה, בקבלה תמיכה מהמדינה, תקיים בתום לב את מכלול התנאים הנדרשים לצורך כך, תוך הקפדה מיוחדת על חובות השקיפות, הגילוי והדיווח.

(‏ב)  העמותה תקיים בתום לב את תנאי הפיקוח התברואתי שהמדינה מפעילה באמצעות מערכות השלטון המרכזי והמקומי, ותשתף פעולה עם רשויות השלטון בתחום זה.

חלק שני- סעיפי הכוונה רצויים

5)  תלושי מזון

העמותה רשאית לסייע לאלה הסובלים מאי בטחון תזונתי בדרך של חלוקת תלושי מזון או כרטיסים מגנטיים.

6)  תכניות שיקום והשתלבות במעגל התעסוקה

העמותה רואה חשיבות לשלב במתן סיוע במזון גם תכניות שמטרתן להקנות כלים למקבלי הסיוע לשפר את יכולת ההשתכרות שלהם או להשתלב במעגל התעסוקה, לפי העניין, כדי לעזור להם לצאת ממעגל המצוקה, ותפעל כך במידה שיכולותיה ומשאביה יאפשרו.

7)  יחס העמותה לשלטון המקומי

(1)  העמותה תפעל לקידום שיתוף הפעולה בינה לבין גורמי הרווחה ברשות המקומית, ככל שיש בכך כדי לתרום למימוש יעדיה למתן סיוע לסובלים מאי בטחון תזונתי.

(2)  העמותה תשתף פעולה עם הרשות המקומית לצורך קידום פעילות מתואמת בין גופי המזון באזור, בין היתר כדי להבטיח איזון וויסות ביניהם באספקת המזון, תיאום של אזורי חלוקה על פי הצורך, וכן לצרכים אחרים שבעניינם נדרש שיתוף פעולה, בין בעיתות שגרה ובין בזמני חירום, והכל כדי להבטיח במידת האפשר מתן סיוע במזון לכל האוכלוסיות הנזקקות.

8)  אחריות חברתית החלה על העמותה

העמותה מכירה בקיומה של אחריות חברתית כוללת החלה עליה, בין היתר במישורים אלה:

(א) שיתוף פעולה עם גופי מזון אחרים: העמותה תפעל לקידום שיתוף הפעולה בינה לבין גופי מזון אחרים; היא תהיה נכונה במידת יכולתה להירתם לספק צרכים משתנים של מגזרי אוכלוסייה שונים הזקוקים לסיוע במזון; היא תשתף פעולה במידת הצורך ובמידת היכולת במתן עזרה לסובלים מאי בטחון תזונתי גם מעבר לתחומי פעולתה הרגילים, ובין היתר תפעל ליצירת תיאום אזורי חלוקה לצורך איזון באספקת המזון, העברת עודפים לאזורים שיש בהם חסר, לגיוון במוצרי מזון, וכן לצורך מניעת ניצול לרעה של הסיוע, וכיוצא באלה.

(ב)  פרישה גיאוגרפית: מאחר שהסיוע הוולונטרי באספקת מזון ניתן ברמת אינטנסיביות שונה באזורי הארץ השונים, העמותה תעשה מאמץ, ככל שמשאביה מאפשרים, להרחיב את פעילותה לאזורים דלים בסיוע במזון, כדי לתרום בכך לפיזור נאות של אספקת המזון בכל אזורי הארץ.

(ג) התנהגות במצבי חירום ומשבר: העמותה תפעל מתוך אחריות חברתית בעתות שיגרה ובזמני משבר וחירום;  בגדר אחריות זו היא תשתף פעולה עם גורמי סיוע אחרים וכן עם גורמי השלטון המרכזי והמקומי לצורך תיאום ואיגום משאבים במטרה לסייע לכל ציבור נזקק השרוי במצוקה, ובמיוחד בעתות משבר.

(ד)  שיקום ותכניות סיוע ליציאה ממעגל המצוקה: העמותה מכירה בחשיבות לשלב, בצד מתן סיוע במזון, גם תכניות שיקום וסיוע ליציאה ממעגל המצוקה, והיא תעשה כן ככל שמשאביה ויכולותיה יאפשרו זאת; יוזמה זו מכוונת לשלב מתן מענה לצורך המיידי של האדם לביטחון תזונתי בהווה עם דאגה לשיקום, שיפור יכולת ההשתכרות ואיכות החיים, והשתלבות נאותה בשוק העבודה בעתיד.

(ה) מעורבות בהעמקת תודעת הציבור לבעיות הרעב ואי הביטחון התזונתי והצורך במענה להן: העמותה תפעל, ככל שמשאביה ויכולותיה יאפשרו זאת, להעמקת התודעה הציבורית בתחומי העוני ואי הביטחון התזונתי, הצורך לנצל משאבי מזון קיים לשם סיוע לנזקקים, ולחסרונות הגדולים הטמונים בתופעת ההשמדה המאסיבית של עודפי מזון הראויים לאכילה.

9)  הטמעה ויישום

(א) בעקבות אימוץ הקוד האתי, העמותה תשקוד על גיבוש תכנית אתיקה פנימית יעילה בארגון, ותפעל להטמעת נורמות האתיקה ושילובן במערכות הפעולה של הארגון. בין היתר, היא תביא את עקרונות הקוד האתי למודעות אנשי הארגון, ותפעל להחדרת הרציונל הפנימי של העקרונות וליישומם הלכה למעשה בדרך פעולתו של הארגון.

(ב)  אמצעי ההטמעה שהעמותה תנקוט בהם יכללו, בין היתר, פרסום הקוד האתי ברבים, יצירת נגישות להוראותיו, ביצוע פעולות הוראה והדרכה ביחס להוראותיו, ריענון השימוש בהם בחיי יומיום באמצעות דיונים פנימיים ובמסגרת כנסים מקצועיים, וכן מעקב אחר יישום הוראות הקוד באמצעות מנגנוני בקרה ואכיפה פנימיים בתחומי העמותה.