טיוטת תקנות בנק הדואר (שירותים בבנק הדואר)(תיקון), תשפ"ב-2022

 

א. שם התקנות המוצעות

תקנות בנק הדואר (שירותים בבנק הדואר)(תיקון), התשפ"ב-2022

 

ב. מטרת התקנות המוצעות והצורך בהן:

מטרת התקנות המוצעות היא להתאים את הוראות תקנות בנק הדואר (שירותים בבנק הדואר), התשל"ה-1974 ("התקנות העיקריות") למצב הקיים היום. התקנות העיקריות נקבעו בטרם אוגדו רשות הדואר ובנק הדואר לחברות ממשלתיות ביום 1 במרץ 2006, ועל כן מוצע להתאים את נוסח התקנות העיקריות למעבר של חברת הדואר מרשות לחברה ולמעבר של בנק הדואר מיחידת סמך ממשלתית לחברה. כמו כן, התקנות העיקריות כוללות התייחסות לשירותים כספיים שאינם ניתנים כיום על ידי חברת דואר ישראל בע"מ מטעם החברה הבת כמשמעותה בסעיף 88יא לחוק הדואר, התשמ"ו-1986.

בנוסף, מוצע לקבוע בתקנות הוראה בנוגע לתשלום עבור שירות כספי שישלם מקבל קצבת הבטחת הכנסה, קצבת זקנה, וקצבת נכות בהתאם לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995.

 

ג. להלן נוסח טיוטת התקנות המוצעות:

 

טיוטת תקנות מטעם משרד התקשורת:

טיוטת תקנות בנק הדואר (שירותים בבנק הדואר)(תיקון), התשפ"ב-2022

 

___ ב________ התשפ"ב (___ ב________ 2022)

 (חמ _____-)

__________________

ד"ר יועז הנדל

שר התקשורת

דברי הסבר

כללי

תקנות בנק הדואר (שירותים בבנק הדואר), תשל"ה-1974 ("התקנות העיקריות") נקבעו מכוח חוק בנק הדואר התשי"א-1951 ("חוק בנק הדואר") שבוטל ביום 18 בינואר 2004, במסגרת חוק המדיניות הכלכלית לשנת כספים 2004 (תיקוני חקיקה), התשס"ד-2004 ("חוק המדיניות הכלכלית 2004")

 סעיף 23(ה) לחוק המדיניות הכלכלית 2004 קבע כי: "תקנות וכללים שנקבעו לפי הוראות חוק בנק הדואר כנוסחו ערב יום התחילה (בסעיף זה – בנק הדואר) לרבות לעניין הכנסות החברה כהגדרתן בסעיף 37א, וכן תקנות וכללים שנקבעו לעניין בנק הדואר לפי כל דין אחר, יעמדו בתוקפם ויחולו על החברה, בשינויים המחויבים מביטול הרשות ומהקמת החברה, כל עוד לא שונו או בוטלו לפי הוראות חוק הדואר או חוק אחר".

בהתאם לסעיף 88א(א) לחוק הדואר, חברת דואר ישראל בע"מ נותנת מטעם החברה הבת כמשמעותה בסעיף 88יא לחוק הדואר, התשמ"ו-1986 ("חוק הדואר") את השירותים הכספיים המפורטים באותו סעיף ("חברת הדואר" או "החברה" או "בנק הדואר"). השירותים הכספיים כוללים בעיקר שירותי ניהול חשבונות עובר ושב ללקוחות פרטיים ולקוחות עסקיים (ללא מתן אשראי וללא תשלום ריבית על פיקדונות) וכן שירותי ניהול מערך תשלומים וגבייה עבור לקוחות עסקיים כגון ממשלת ישראל, המוסד לביטוח לאומי, חברות תקשורת, חברות גז, רשויות מקומיות ועוד. כמו כן החברה מעניקה שירותי קניה ומכירה של מטבע חוץ, העברות כספיים בארץ ובינלאומיות, הנפקה ומכירה של כרטיס חיוב נטען מראש ועוד.  

התקנות העיקריות נקבעו בטרם אוגדו רשות הדואר ובנק הדואר לחברות ממשלתיות ביום 1 במרץ 2006, ועל כן מוצע להתאים את נוסח התקנות העיקריות למעבר של חברת הדואר מרשות לחברה ולמעבר של בנק הדואר מיחידת סמך ממשלתית לחברה. כמו כן, התקנות העיקריות כוללות התייחסות לשירותים כספיים שאינם ניתנן כיום על ידי חברת דואר.

בנוסף, מוצע לקבוע בתקנות הוראה בנוגע לתשלום עבור שירות כספי שישלם מקבל קצבת הבטחת הכנסה, קצבת זקנה, וקצבת נכות בהתאם לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995.

הוראה זו נדרשת נוכח תקנות הדואר (תשלומים בעד השירותים הכספיים)(תיקון), התשפ"ב-2022, אשר מפורסמות להערות הציבור במקביל לפרסום תקנות אלו, ובמסגרתן מוצע לבטל את תקנות הדואר (תשלומים בעד השירותים הכספיים), התשע"א-2011 הקובעות את התשלומים בעד חלק מהשירותים הכספיים הניתנים על ידי החברה מטעם החברה הבת כאמור לעיל.

 

תקנה 1

מוצע לשנות את שם התקנות העיקריות ולמחוק את המילה "בנק" זאת היות והתקנות העיקריות הותקנו מכוח סעיף 20 לחוק בנק הדואר שבוטל בחוק המדיניות הכלכלית 2004. כמו כן, מוצע להחליף את המילים "שירותים בבנק הדואר" בשם התקנות העיקריות ל"שירותים כספיים" וזאת על מנת להתאים את שם התקנות להוראות סעיף 88א(א) לחוק הדואר.

 

סעיף 23(ה) לחוק המדיניות הכלכלית 2004 קבע, בין היתר, כי תקנות שנקבעו לפי הוראות חוק בנק הדואר יעמדו בתוקפן ויחולו על החברה כל עוד לא שונו או בוטלו לפי הוראות חוק הדואר או חוק אחר.

 

סעיף 20(א) לחוק בנק הדואר קבע כי:

"שר התקשורת ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו, לרבות תקנות בדבר –

(1)    הנהלת חשבון חסכון על שמו של קטין או של נאמן;

(2)    מינוי מורשה לבעל חשבון;

(3)    עסקאות בחשבונות ובתעודות חסכון של נפטר או של פסול-דין, כשמטרת העסקאות היא תשלום הוצאות דחופות או קיום הרשאת הנפטר לשותף בחשבון או בתעודה;

(4)    החלפת תעודות חסכון שאבדו, שנפגמו או שנשמדו;

(5)    אגרות ועמלות על שירותי בנק הדואר;

(6)    התנאים להתרת משיכת יתר, מועדי כיסויה ותשלומי הריבית עליה."

 

סמכות מקבילה לסמכות לקבוע תקנות לפי סעיף 20 לחוק בנק הדואר, נקבעה בסעיף 88י(א)(3) לחוק הדואר לפיו, שר התקשורת בהסכמת שר האוצר, רשאי להתקין תקנות בדבר "השירותים הכספיים, ולרבות לענין פעילותן של החברה והחברה הבת לפי פרק זה והפיקוח והבקרה עליה". מכאן, התיקון המוצע לתקנות העיקריות נקבע מכוח סמכותו של שר התקשורת מכוח סעיף 88י(א)(3) לחוק הדואר ובהסכמת שר האוצר.

תקנה 2

מוצע לתקן את תקנה 1 לתקנות העיקריות ולהתאים את ההגדרות שבהן כמפורט להלן.

1. מוצע להגדיר "בנק הדואר" החברה בנותנה שירותים כספיים לפי סעיף 88א(א) לחוק מטעם החברה הבת כמשמעה בסעיף 88יא לחוק.

2. בהגדרה "גוף מוכר" מוצע לכלול גם ועד הורים. כיום, ההגדרה של "גוף מוכר" בתקנות העיקריות מפנה להגדרת "גוף מוכר" בתקנות שיקים ללא כיסוי, תשמ"א-1981 הכוללת ועד עובדים ונציגות בית משותף. מוצע להוסיף להגדרה גם ועד הורים וזאת על מנת לאפשר לוועד הורים לנהל חשבון סילוקים בבנק הדואר.

3. בהגדרת "מנהל", במקום "הרשות" יבוא "החברה" וזאת נוכח למעבר של חברת הדואר מרשות לחברה ולמעבר של בנק הדואר מיחידת סמך ממשלתית לחברה ממשלתית ביום 1 במרץ 2006.

4. מוצע להוסיף הגדרה של המינהל האזרחי, כמנהל האזרחי שהקים מפקד כוחות צה"ל באזור יהודה והשומרון, זאת בהמשך לתיקון המוצע בהגדרה "מספר זהות".

5. בהגדרה "מספר זהות" מוצע למחוק את פרט (2) שעניינו זהות של תושב אזור ולכלול התייחסות לזהות של תושב אזור במסגרת פרט (3) לפיו מספר זהות של תושב חוץ מספר דרכון או מספר תעודת מסע ושם המדינה שבה הוצא הדרכון או תעודת המסע; היה היחיד תושב אזור, מספר הזהות יכול שיהיה גם מספר זהותו בכרטיס מגנטי שהנפיק המינהל האזרחי, וזאת על מנת לאפשר לבנק הדואר לזהות תושב אזור, שאין לו תעודת זהות, גם באמצעות מסמך זיהוי שהנפיקה לו מדינת ישראל. כמו כן, מוצע להחליף את פרט (5) המתייחס לתאגיד רשום באזור ובמקומו יבוא "בתאגיד לא רשום ובגוף מוכר - מספר הזהות של מורשה החתימה; היה מורשה החתימה תושב אזור, מספר הזהות יכול שיהיה גם מספר זהותו בכרטיס מגנטי שהנפיק המינהל האזרחי"

6. בהגדרה "מען רשום" מוצע למחוק את פרט (2) שעניינו תושב האזור ולכלול התייחסות למען רשום של תושב כאמור במסגרת פרט (3) שעניינו מען רשום של תושב חוץ. כמו כן, מוצע לתקן פרט (3) כך שהמען הרשום של תושב חוץ יהיה גם המען שנמסר על ידי התושב אם לא קיים מען בדרכונו כך שיתאפשר להתחשב בהצהרתו של תושב חוץ בדבר מקום מגוריו בישראל במטרה לאפשר לאתר את בעל החשבון כאמור במידת הצורך. כן מוצע לקבוע כי אם תושב חוץ הוא תושב האזור, מענו ייחשב כמענו הרשום באיזור.

כמו כן, מוצע למחוק פרטים (5) ו- (7) בדבר מען של תאגיד או גוף מוכר באזור, שכן, חשבון תאגיד הרשום באזור נכלל בהגדרת "תאגיד לא רשום". על כן, מוצע לכלול במסגרת פרט (6) שעניינו תאגיד לא רשום וגוף מוכר, התייחסות לתאגיד רשום באזור ולקבוע כי המען שלו יהיה מענו הרשום באזור.

7. מוצע לבטל את ההגדרה "נציג" שכן אין בה שימוש בנוסח התקנות העיקריות לאחר תיקונן המוצע.

8. בהגדרה "שם" מוצע לתקן את פרט (1) ולהבהיר כי המדובר ביחיד. כמו כן מוצע להחליף את פרט (3) המתייחס לתאגיד רשום באיזור ולקבוע במקומו התייחסות לתאגיד שהוקם בחיקוק, ששמו הוא השם שנקבע בחיקוק. בנוסף, מוצע לתקן את פרט (4) ולמחוק את ההתייחסות לגוף מוכר באיזור. מוצע לתקן את פרט (4)(ב) ולהבהיר כי בכל מקרה אחר שבו לא נקבע בחיקוק שם של תאגיד לא רשום, או גוף מוכר, שמו יהיה השם שהם מסרו בשונה מההגדרה בנוסחה כיום לפיה השם במקרה זה יהיה שם המזהה את התאגיד או הגוף כאמור וזאת מאחר שייתכן ולא יהיה בידי בנק הדואר את המידע בדבר השם המזהה את התאגיד או הגוף ועל כן מוצע להסתמך על הצהרת הגוף כאמור.

9. בהגדרה "תאגיד" מוצע למחוק את המילים "תאגיד רשום באזור" כמו כן, מוצע לבטל את ההגדרות "תאגיד רשום באזור" ו"תושב אזור", שכן, כאמור בהתאם לתקנות המוצעות, הגדרת "תאגיד לא רשום" תכלול גם תאגיד הרשום באזור, והגדרת תושב האזור תיכלל בהגדרת "תושב חוץ". כמפורט בסעיף 10 להלן.

10.  בהגדרה "תאגיד רשום" מוצע להוסיף חברה לתועלת הציבור.

11.  בהגדרה "תאגיד לא רשום" המילים "ואינו תאגיד רשום באיזור" יימחקו. שכן בהתאם לתקנות המוצעות, תאגיד הרשום באיזור ייחשב אף הוא לתאגיד שאינו רשום ויחולו עליו הוראות התקנות המתייחסות לתאגיד שאינו רשום.

12.  בהגדרה "תושב חוץ" מוצע לקבוע כי תושב חוץ הוא יחיד שאינו תושב. באופן הזה כל מי שאינו תושב ייכלל במסגרת הגדרת תושב חוץ לרבות תושב האזור.

להלן נוסח ההגדרות שמוצע למחוק -

"הרשות" - רשות הדואר שהוקמה לפי חוק רשות הדואר, תשמ"ו-1986;

"נציג" - הורי קטין או אפוטרופסו של חסוי כמשמעותו בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962

"תאגיד רשום באזור" - תאגיד הרשום לפי דיני האזור;

"תושב אזור" -מי שרשום במרשם האוכלוסין שבאזור;

תקנה 3

מוצע לתקן את תקנה 2 לתקנות העיקריות ולקבוע כי חשבון סילוקים יכול שיתנהל על שם גוף מוכר כהגדרתו לעיל ולא רק לאדם שמלאו לו 16 שנים או תאגיד כפי שקובעת תקנה 2 לתקנות העיקריות בנוסחה כיום.

תקנה 4

מוצע לתקן את תקנה 3 לתקנות העיקריות שעניינה הפרטים שעל בנק הדואר לרשום בעת פתיחת חשבון, ולהבהיר כי פרט (6) עניינו בדרישת רישום לגבי יחיד.

תקנה 5

מוצע לבטל את תקנה 4 לתקנות העיקריות בדבר ניהול חשבון סילוקים אחד על ידי מספר בני אדם ו/ריבוי חשבונות סילוקים על ידי בעל חשבון סילוקים אחד, כך שהשיקול בדבר מבנה החשבונות יהיה בידי חברת הדואר ותינתן לה הגמישות התפעולית בהתאם לניהול הסיכונים לקבוע כללים בדבר מבנה החשבונות כאמור.

להלן נוסח תקנה 4 שמוצע לבטל -

"הנהלת חשבון סילוקים

4.(א)  חשבון סילוקים אחד יכול להתנהל על שם מספר בני אדם או מספר תאגידים.

 (ב)  חשבונות סילוקים אחדים יכולים להתנהל על שם בעל חשבון סילוקים אחד.".

 

תקנה 6

מוצע לבטל את תקנה 5 לתקנות העיקריות בדבר העסקאות המותרות לזכות ולחובת חשבון סילוקים, וזאת משום שסעיף 88א(א) לחוק הדואר מפרט את השירותים הכספיים שחברת הדואר רשאית לתת מטעם החברה הבת.

להלן נוסח תקנה 5 שמוצע לבטל-

"העסקאות בחשבון סילוקים

5.(א)  העסקאות המותרות לזכות חשבון סילוקים הן אלה:

(1)  הפקדת כל סכום במזומן או בשיק שמושכו הוא המפקיד;

(2)מסירה לגביה של המחאות דואר, המחאות כסף או שיקים שבעל חשבון הסילוקין הסב לבנק הדואר;

(3)העברה מחשבון סילוקים אחר או מחשבון חסכון של בעל חשבון הסילוקים.

(ב)  העסקאות המותרות לחובת חשבון סילוקים הן אלה:

(1) הוצאת כל סכום במזומנים בידי בעל החשבון;

(2) העברת כל סכום לחשבון סילוקים אחר או לאדם שאינו בעל חשבון סילוקים או לחשבון חסכון."

תקנה 7

מוצע לתקן את תקנה 6 ולמחוק את תקנת משנה (א) הקובעת כי "סכום במזומנים לזכות חשבון סילוקים יימסר לבית דואר", זאת על מנת לאפשר לחברת הדואר לתת שירותים כספיים גם בערוצים ישירים ומקוונים לרבות באמצעות אוטומטיים ותיבות אל תור.

 מוצע לתקן את תקנת משנה (ב) ולמחוק את המילים "המחאות דואר, המחאות כסף ושיקים יימסרו לבית דואר או יישלחו לבנק הדואר". התיקון נדרש נוכח העובדה כי לא קימות כיום המחאות כסף ועל מנת לאפשר לחברת הדואר גמישות תפעולית במתן השירותים הכספיים וכן על מנת לאפשר את מתן השירותים בערוצים ישירים כאמור כגון אוטומטים ותיבות אל-תור. בנוסף, מוצע לעדכן את כותרת השוליים של תקנה 6 כך שבמקום "תשלום במזומנים, המחאות ושיקים" יבוא "תשלום בשיקים" עקב השינויים המוצעים כאמור.

תקנה 8

מוצע לבטל את תקנה 7 לתקנות העיקריות הקובעת כי "הוראה להעברה מחשבון סילוקים תימסר לבנק הדואר בכתב", וזאת על מנת לאפשר לחברת הדואר גמישות תפעולית במתן השירותים הכספיים.

תקנה 9

מוצע לתקן את תקנה 9 לתקנות העיקריות ולבטל את תקנת משנה (א) משום שהכללים בדבר החזרת סכום שהועבר לזכות בעל חשבון נקבעים בכללי המסלקה של בנק ישראל. יצוין לעניין זה כי לפי כללי המסלקה כיום, סכום כאמור צריך שיוחזר למעביר עצמו בשונה ממה שנקבע בתקנת משנה (א).

מוצע לתקן את תקנת משנה (ב) ולקבוע כי אם ניתנה הוראה מאת בעל חשבון סילוקים לשלם סכום לאדם שאינו בעל חשבון סילוקים והסכום לא נגבה תוך תקופה של חודשיים מתאריך מתן ההוראה האמורה, יוחזר הסכום לבעל חשבון הסילוקים, ואם נסגר החשבון, יועבר הסכום לחשבון התשלומים השמורים והודעה על כך תינתן לבעל חשבון הסילוקים. "חשבון התשלומים השמורים" מוגדר בתקנות העיקריות כחשבון כללי המתנהל בבנק הדואר להחזקת סכומים שמי שנשלחו אליו לא גבה אותם או החזירם.

עוד מוצע למחוק את תקנת משנה (ד) שכן היא קובעת הוראה בדבר אגרה בעד החזרה או העברה של כספים, לפי תקנה 44 שבוטלה.

להלן נוסח תקנות משנה (א) ו- (ג) שמוצע למחוק-

"(א) שולם או הועבר סכום לזכות בעל חשבון הסילוקים ובעל החשבון הודיע לבנק הדואר, תוך שבוע ימים מיום קבלת ההודעה על הזיכוי, על סירובו לקבל את הסכום, יחוייב החשבון בסכום הזיכוי והסכום יועבר לחשבון התשלומים השמורים; הודעה על כך תינתן למשלם או למעביר."

"(ג)אדם ששילם או נתן הוראה כאמור בתקנות משנה (א) או (ב) זכאי לבקש את החזרת הסכום לידיו או את העברתו לחשבון הסילוקים שלו, אולם כל עוד לא הוחזר או לא הועבר הסכום כמבוקש, רשאי בנק הדואר להעבירו לאדם שלו היה מיועד, אם ביקש זאת האדם."

תקנה 10

מוצע לבטל את תקנה 10 לתקנות העיקריות וזאת על מנת לשמור על פרטיותם של בעלי החשבון, בדומה לנוהג הקיים בגופים פיננסיים

להלן נוסח תקנה 10 שמוצע לבטל-

"פרסום

10. המנהל יפרסם מזמן לזמן, במועדים שייראו לו, רשימה שתכיל את שמות בעלי חשבון סילוקים ומספרי חשבונותיהם, פרט לאותם בעלי חשבון שדרשו בכתב לא להכניס את שמם ומספר חשבונם ברשימה.".

תקנה 11

מוצע לבטל את תקנה 11 לתקנות העיקריות בדבר פטור מדמי דואר ששילם בעל חשבון סילוקים בדבר הוראות והודעות שהעביר הנוגעות לחשבונו, וזאת על מנת לאפשר לחברת הדואר גמישות בקביעת התשלום עבור השירותים הכספיים, בכפוף להוראות סעיף 88יב(א) לחוק הדואר ותקנה 43א המוצעת.

להלן נוסח תקנה 10 שמוצע לבטל-

"פטור מדמי דואר

11.בעל חשבון סילוקים יהיה פטור מתשלום דמי דואר בעד משלוח הוראות והודעות לבנק הדואר הנוגעות לחשבונו."

 

תקנות 12- 13

מוצע למחוק את הכותרת של הפרק השלישי לתקנות העיקריות ואת תקנות 13 עד 25 לתקנות העיקריות שכן כיום לא קיים חשבון חיסכון.

 

להלן נוסח תקנות 13 עד 25 שמוצע לבטל:

"פרק שלישי: חשבון חסכון

הגדרות

13.בפרק זה, "נאמן" – אדם בגיר המנהל על שמו חשבון לזכותו של אדם אחר (להלן – זכאי).

חשבון חסכון

14.חשבון חסכון יכול להתנהל על שם אחד מאלה:

(1)  בגיר;

(2)  קטין;

(3)  נאמן, ובלבד שלא תהיה לנאמן טובת הנאה בכספים שבחשבון (להלן – חשבון נאמנות);

(4)  תאגיד.

בקשה לפתיחת חשבון חסכון

15.(א)  המבקש לפתוח חשבון חסכון על שמו יפרט בבקשתו –

(1) את שמו, מענו ומספר הזהות שלו;

(2) אם החשבון הוא חשבון נאמנות – את שמו, מענו ומספר הזהות של הזכאי; אם הזכאי הוא גם קטין – תאריך לידתו; ואם הזכאי פסול, או חסוי שאינו פסול – את סיבת הפסלות או החיסוי;

(3) אם החשבון הוא חשבון על שם תאגיד – את שמות המורשים לפעול בשם התאגיד, מעניהם ומספרי הזהות שלהם;

(4) כל פרט נוסף הנוגע לחשבון כפי שדרש המנהל.

(ב)  בקשה לפתוח חשבון חסכון שיתנהל על שם קטין תוגש בידי הקטין בצירוף אישור בכתב של נציגו, או על ידי נציגו או על ידי אדם אחר, ובה יפרט המבקש –

(1) את שם הקטין ומענו;

(2) את תאריך לידתו;

(3) את שמו ומענו של הנציג;

(4) כל פרט נוסף הנוגע לחשבון כפי שדרש המנהל.

(ג) (1) המבקש לפתוח חשבון חסכון על שמו יצרף לבקשתו את דוגמת חתימתו; אם החשבון הוא חשבון נאמנות – יצרף את דוגמת חתימתו של הזכאי; אם הזכאי קטין או חסוי – יצרף את דוגמת החתימה של נציגו; ואם החשבון הוא על שם תאגיד – יצרף את דוגמת חתימותיהם של המורשים לפעול בשם התאגיד ודוגמת חותמת התאגיד;

(2) המנהל רשאי לדחות קבלת דוגמת חתימתו של זכאי או של נציגו בחשבון נאמנות עד למועד שבו יוצאו כספים מהחשבון.

בקשה לפתיחת חשבון

16.חשבון חסכון לא ייפתח אלא לאחר ששולמו לפחות 10 שקלים חדשים לזכות החשבון במזומנים.

פנקס חשבון

17.(א)  לאחר פתיחת חשבון חסכון יינתן לבעל החשבון פנקס חשבון על שמו (להלן – הפנקס).

(ב)  הפנקס יהיה בטופס שקבע המנהל ויכיל את דוגמת חתימתו של בעל חשבון החסכון, ואם החשבון הוא חשבון נאמנות – נוסף על שם הזכאי, גם את דוגמת חתימתו של הזכאי או נציגיו אם לא נדחתה קבלת דוגמת חתימתו כאמור בתקנה 15(ג)(2).

הנהלת חשבון חסכון

18.(א)  חשבון חסכון יכול להתנהל על שם מספר בני אדם או מספר תאגידים, ובלבד שחשבון נאמנות לא יתנהל אלא לזכותו של זכאי אחד.

(ב)  בעל חשבון חסכון יודיע לבנק הדואר על כל שינוי שחל בפרטים הנוגעים לחשבונו.

הפקדות

19.הפקדות בחשבון חסכון ייעשו באחת הדרכים האלה:

(א)  הכנסת כל סכום במזומנים;

(ב)  מסירה לגביה של המחאות דואר, המחאות כסף או שיקים הנושאים את שם בעל החשבון כמקבל התשלום והחתומים בידו חתימת הסבה;

(ג) העברת כל סכום מחשבון אחר בבנק הדואר.

הוצאת כספים

20.(א)  הוצאת כספים מחשבון חסכון תיעשה באחת הדרכים האלה:

(1) העברת כל סכום מחשבון חסכון לחשבון אחר של בעל החשבון בבנק הדואר;

(2) במזומנים, בכל בית דואר –

(א) סכום שאינו עולה על 1,000 שקלים חדשים – בלי הודעה מוקדמת, פעם בשלושה ימים;

(ב) סכום העולה על 1,000 שקלים חדשים – לאחר פניה למנהל בטופס בקשה והמנהל המציא את הסכום המבוקש בבית דואר שצויין בבקשה.

 (ב)  הוצאת כספים או העברתם מחשבון נאמנות טעונה חתימתם של הנאמן והזכאי גם יחד; היה הזכאי קטין או חסוי – תצורף לחתימת הנאמן חתימת הנציג.

ביצוע עסקה

21.(א)  כל עסקה בחשבון חסכון לא תפחת מ-10 שקלים חדשים ותהיה בסכום המתחלק ל-10 שקלים חדשים.

(ב)  שום עסקה בחשבון חסכון לא תבוצע אם לא יוגש הפנקס, אלא אם ניתנה רשות לכך מאת המנהל.

פקדון נושא ריבית

22.(א)  סכום ששולם או שהועבר לזכות חשבון חסכון עד יום 15 בחודש ועד בכלל, יראו אותו כפקדון נושא ריבית החל מ-16 בחודש; סכום שהופקד אחרי 15 בחודש יראו אותו כפקדון נושא ריבית החל מהאחד בחודש שלאחר יום זקיפתו לזכות החשבון.

(ב)  סכום שהוצא מחשבון חסכון עד יום 15 לחודש ועד בכלל יחדל להיות פקדון נושא ריבית מהאחד בחודש שבו הוצא הסכום; סכום שהוצא אחרי 15 בחודש יחדל להיות פקדון נושא ריבית ביום 16 בחודש בו הוצא הסכום.

חישוב הריבית וזקיפתה

23.(א)  על פקדון בחשבון חסכון שהוא פחות משקל חדש אחד וכן על חלק מפקדון שהוא שבר של שקל חדש אחד לא תחושב כל ריבית.

(ב)  (1) היה סכום הריבית המגיע לבעל חשבון חסכון מעל 10 שקלים חדשים, תישלח לאחר סוף שנת כספים הודעה לבעל חשבון החסכון ובה יצויין סכום הריבית; הסכום הנקוב בהודעה ניתן – לפי בחירת בעל חשבון החסכון – לפדיון במזומן או להפקדה בחשבונו, בכפוף להוראת תקנה 21;

(2) היה סכום הריבית המגיע לבעל חשבון חסכון עד 10 שקלים חדשים, לא תישלח הודעה על סכום הריבית לבעל חשבון החסכון, אלא-על-פי דרישתו.

אגרות

24.לא תשולם אגרה בעד עסקאות בחשבון חסכון.

דין פנקס

25.(א)  פנקס שניתן לבעל חשבון חסכון יישאר קנינו של בנק הדואר.

(ב)  בעל חשבון חסכון חייב להמציא את הפנקס לבנק הדואר בכל עת שיידרש.

(ג) אבד פנקס, רשאי המנהל לדרוש מבעל חשבון החסכון שיפרסם את דבר האבידה בכל דרך שתיראה לו, לפני שיינתן לו פנקס חדש.

(ד)  ניזוק פנקס או נתקלקל, רשאי המנהל לדרוש את החזרתו ואת ביטולו וליתן פנקס חדש לבעל החשבון.

(ה)  בעד פנקס חדש רשאי המנהל לגבות אגרה כמפורט בחלק ב' לתוספת."

 

תקנות 14-15

מוצע למחוק את הכותרת של הפרק הרביעי לתקנות העיקריות ולבטל את תקנות 26 ו- 27 לתקנות העיקריות בדבר שירות המחאות דואר והמחאות כסף, שכן לא קיים כיום שירות המחאת כסף, ועל מנת לאפשר לחברת הדואר גמישות תפעולית בכל הקשור להמחאות דואר.

 

להלן נוסח תקנות 26 ו 27 שמוצע לבטל-

"פרק רביעי: המחאות דואר

עסקה באמצעות המחאות דואר

26.בנק הדואר יקיים שירות המחאות דואר שבאמצעותו יוכל אדם (להלן – המעביר) להעביר לזולתו סכום כסף בערכים שונים כנקוב בהם.

ביצוע העסקה

27.(א)  המעביר ישלם בבית דואר את הסכום המיועד להעברה ויקבל תמורתו המחאה.

(ב)  המחזיק בהמחאה זכאי לגבות את הסכום הנקוב בה בכל בית דואר, לאחר שזיהה את עצמו להנחת דעתו של פקיד הדואר; המחזיק ימסור את ההמחאה ויאשר עליה בחתימת ידו את קבלת התשלום.

(ג) עם גביית ההמחאה פוקעת אחריות בנק הדואר לגביה.

(ד)  ההמחאה תשולם תוך חדשיים מהיום האחרון של החודש שבו הוצאה; לא נגבתה המחאה תוך התקופה האמורה, רשאי המחזיק להמציאה למנהל לשם הארכתה או לשם קבלת המחאה אחרת.

(ה)  המציא אדם למנהל תלוש שנתלש מהמחאה שנטען עליה שאבדה, רשאי הוא לקבל במקומה המחאה אחרת – לאחר שהוברר שבית דואר לא שילם את ההמחאה – בתום שלושה חדשים מיום הוצאת ההמחאה."

 

תקנות 16-17

מוצע למחוק את הכותרת של הפרק החמישי לתקנות העיקריות ולבטל את תקנות 29 עד 31א לתקנות העיקריות שכן חברת הדואר אינה מספקת כיום שירותים אלו.

להלן נוסח תקנות 29 עד 31א שמוצע לבטל-

"פרק חמישי: המחאות כסף

עסקה באמצעות המחאות כסף

29.(א)  בנק הדואר יקיים שירות המחאות כסף שבאמצעותו יוכל אדם (להלן – השולח) לשלוח לזולתו (להלן – המוטב) סכום כסף הנקוב בהמחאה, ובלבד שהסכום לא יפחת משלושים שקלים חדשים.

(ב)  על אף האמור בתקנת משנה (א), שירות המחאת כסף ארצית – גוביינא אגב מסירה ינתן ללא הגבלת סכום.

ביצוע העסקה

30.(א)  השולח ישלם בבית דואר את הסכום שבכוונתו לשלוח ויקבל תמורתו קבלה על הסכום ששילם.

(ב)  בנק הדואר ימציא למוטב, לפי המען שציין השולח, המחאה המזכה אותו לקבל בכל בית דואר או באמצעות בנקאי את הסכום הנקוב בהמחאה.

(ג) המוטב זכאי לגבות את הסכום הנקוב בהמחאה בכל בית דואר לאחר שהגיש את ההמחאה וזיהה את עצמו להנחת דעתו של פקיד דואר.

 (ד)  עם גביית ההמחאה פוקעת אחריות בנק הדואר לגביה.

 (ה)  לא גבה המוטב את סכום ההמחאה תוך שני חדשים מיום הוצאתה, יועבר הסכום לחשבון התשלומים השמורים ותינתן לשולח הודעה על כך, אולם השולח או המוטב רשאים לבקש בכתב – לפני פקיעת תוקפה של ההמחאה – הארכת תוקף ההמחאה לחודשיים נוספים.

(ו) הועבר סכום לחשבון התשלומים השמורים, זכאי השולח לבקש את החזרת סכום ההמחאה לידיו; אולם כל עוד לא הוחזר הסכום לשולח, רשאי בנק הדואר לשלמו למוטב לפי בקשתו.

ביטול העסקה

31.השולח יכול לבקש ביטול העסקה; יחד עם הבקשה ימציא לבנק הדואר את הקבלה שקיבל לפי תקנה 30(א), ואם ההמחאה טרם נשלחה למוטב, ימלא בנק הדואר אחר הבקשה ויחזיר לשולח את הסכום ששילם.

העתק המחאה

31א.  השולח יכול לבקש המצאת העתק של המחאה למוטב במקום המחאה שאבדה; יחד עם הבקשה ימציא לבנק הדואר את הקבלה שקיבל לפי תקנה 30(א) ואם ההמחאה טרם נפרעה על ידי המוטב ימציא בנק הדואר העתק ההמחאה בתום חדשיים מיום הוצאתה של ההמחאה המקורית."

 

תקנה 18

מוצע לבטל את תקנה 33 לתקנות העיקריות בדבר זכותו של בעל חשבון סילוקים להוספת בעל חשבון נוסף לחשבון מנוהל על ידו בבנק הדואר, ולהותיר בידי חברת הדואר גמישות תפעולית בנושא בהתאם למדיניות ניהול הסיכונים שלה.

להלן נוסח תקנה 33 שמוצע לבטל-

"הוספת בעל חשבון

33.בעל חשבון סילוקים או בעל חשבון חסכון רשאי לבקש שייווסף שמו של בעל חשבון אחר לשם שבו מתנהל החשבון."

תקנה 19

מוצע לתקן את תקנה 34 לתקנות העיקריות ולמחוק את תקנת משנה (א) בדבר כספים שנתקבלו בטעות לזכות אדם שאינו בעל חשבון בבנק הדואר, שכן הנושא מוסדר בכללי המסלקה. כמו כן, מוצע לתקן את הנוסח של תקנת משנה (ב) בהמשך לביטול תקנת משנה (א).

עוד מוצע למחוק את תקנת משנה (ג) בדבר גביית אגרה בעד העברת כספים שנתקבלו בטעות מכוח תקנה 44 שבוטלה.

 

להלן נוסח תקנות משנה (א) ו (ג) שמוצע למחוק-

"(א)  כספים שהופקדו בבנק הדואר בטעות לזכות אדם שאינו בעל חשבון בבנק, יועברו לחשבון תשלומים שמורים, והודעה על כך תינתן למפקיד."

"(ג)  את האגרה לפי תקנה 44 בעד העברת כספים או תשלומם למוטב, כאמור בתקנת משנה (ב), רשאי המנהל לגבות מהסכום המועבר לזכות חשבון או המשולם למוטב."

תקנה 20

מוצע לתקן את תקנה 35 לתקנות העיקריות בדבר סגירת חשבון ולמחוק את ההתייחסויות לחשבון חיסכון שכן חשבון כאמור כבר לא קיים כיום. כמו כן, מוצע לתקן את תקנת משנה (ב) ולבטל את סמכות המנהל הכללי של משרד התקשורת לעניין טיפול בסגירות חשבון סילוקים ולהותיר לחברה את הסמכות בעניין סגירת חשבונות, זאת על מנת לאפשר לחברת הדואר גמישות תפעולית במתן השירותים על ידה.

תקנה 21

מוצע לתקן את תקנה 36 לתקנות העיקריות ולמחוק את המילים "או חשבון חסכון", שכן חשבון כאמור כבר לא קיים כיום.

תקנה 22

מוצע לתקן את תקנה 37 ולמחוק את המילים "או בעל חסכון" מתקנות משנה (א) ו- (ב) שכן חשבון חסכון כבר לא קיים כיום.

בנוסף, מוצע לתקן את תקנת משנה (ב) ולעדכן את סכום התשלום שרשאי המנהל להעביר מחשבון הנפטר לצורך תשלום הוצאות קבורת הנפטר או הוצאות דחופות לצרכי בני משפחתו שהיו תלויים בו מ-3,000 ₪ ל- 15,000 ₪, לצורך התאמת העלויות להוצאות קבורה ואבלות כיום.

תקנה 23

מוצע לתקן את תקנה 38 לתקנות העיקריות ולהבהיר כי פסלותו של בעל חשבון סילוקים היא בהתאם להכרזה של בית משפט לפי סעיף 8 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962. כמו כן, מוצע למחוק את המילים "או חשבון חסכון", שכן חשבון כאמור לא קיים כיום.

תקנה 24

מוצע לתקן את תקנת משנה (א) בתקנה 39 לתקנות העיקריות ולקבוע בתקנת כי עסקאות בבנק הדואר יכול שיבוצעו לפי טפסים, זאת במטרה לאפשר לחברת הדואר גמישות תפעולית במתן השירותים הכספיים שכן כיום, ניתן לבצע עסקאות בבנק הדואר גם באמצעות המענה הטלפוני ולא בהכרח שדרושים לצורך ביצוען טפסים מסוימים. כמו כן, מוצע למחוק בתקנת משנה (א) את המילים "בהסכמת המנהל הכללי של משרד התקשורת" וזאת מאחר וההוראה אינה רלוונטית כיום עם ביטול חוק בנק הדואר. מוצע לתקן את תקנת משנה (ב) בהמשך לתיקון המוצע בתקנת משנה (א), לעניין החובה של מבצע עסקה למילוי הטפסים כאמור.  

מוצע לתקן את תקנה משנה (ג), להתאים את הנוסח של פסקה (1) לתיקונים המפורטים לעיל. כמו כן, מוצע למחוק את פסקה (3) שכן התקנה מפנה לתקנה 44 שמוצע לבטלה.

תקנה 25

מוצע לתקן את תקנה 41 כך שבתקנת משנה (א):

1. במקום המילה "יבצע" יבוא "רשאי לבצע", וזאת על מנת לאפשר לבנק הדואר גמישות בבחינת סבירות ביצוע הפעולה במקרה בו הסכום הנקוב במלים אינו מזדהה עם הסכום הנקוב בספרות.

2. בסיפא ת הבהרה לפיה הוראה לעניין שיקים תבוצע לפי הנהלים המקובלים בין הבנקים ובהתאם לכללי המסלקה.

תקנה 26

מוצע להוסיף לתקנות העיקריות תקנה 43א שעניינה גביית תשלומים על ידי חברת הדואר ממקבלי קצבאות עבור שירותים כספיים. בהתאם לסעיף 88יב לחוק הדואר, חברת הדואר רשאית תשלום סביר בעד שירות כספי שהיא נותנת, ככל שלא נקבע תשלום בעדו לפי סעיף 88י(א)(1) לחוק הדואר.

מוצע לקבוע כי על חברת הדואר לפרסם את התשלומים שהיא קובעת עבור השירותים הכספיים, וכל שינוי בתשלום, באתר האינטרנט שלה 14 ימים לפני כניסתו של התשלום או השינוי לתוקף.

בנוסף, מוצע לקבוע כי התשלום המרבי בעד שירות כספי שנקבע על ידי חברת הדואר בהתאם להוראות סעיף 88יב לחוק הדואר, והמשולם בידי בעל חשבון סילוקים המקבל קצבת זקנה, הבטחת הכנסה או מקבלי קצבת נכות בהתאם לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, לא יעלה על מחצית התשלום אותו גובה חברת הדואר כאמור בתקנת משנה (א) ממי שאינו מקבל קצבה. זאת במטרה להבטיח כי מקבלי קצבה כאמור יחויבו בתשלומים מופחתים בעד השירותים הכספיים.

תקנה 43א המוצעת נדרשת בהמשך לתקנות הדואר (תשלומים בעד השירותים הכספיים)(ביטול), התשפ"ב- 2022, אשר פורסמו להערות הציבור יחד עם התקנות המוצעות, ובמסגרתן מוצע לבטל את תקנות הדואר (תשלומים בעד השירותים הכספיים), התשע"א-2011 הקובעות תשלומים בעד חלק מהשירותים הכספיים הניתנים על ידי החברה.

 

תקנה 27

סעיף 88יד לחוק הדואר קובע, בין היתר, כי המפקח לענייני השירותים הכספיים שמונה לפי סעיף 88יג לחוק הדואר, רשאי, לשם ביצוע תפקידו, לתת לחברת הדואר, הוראות הנוגעות לדרכי פעילותה וניהולה בכל הנוגע למתן השירותים הכספיים ("הוראות ניהול תקין").

מכאן, ועל מנת לאפשר גמישות בכל הנוגע למתן הוראות בעניין השירותים הכספיים, מוצע לקבוע כי ככל שניתנה לבנק הדואר או לחברה הוראת ניהול תקין לפי סעיף 88יד לחוק, בנושאים המוסדרים בתקנה מתקנות אלו, יראו את התקנה כאמור כבטלה.