תזכיר חוק הכניסה לישראל (תיקון מס'..)(גביית חוב על ידי המרכז לגביית קנסות), התשפ"ב-2022

תוכן עניינים

תזכיר חוק. 2

א. שם החוק המוצע. 2

ב. מטרת החוק המוצע, הצורך בו, עיקרי הוראותיו והשפעתו על הדין הקיים. 2

ג. השפעת החוק המוצע על קבוצות אוכלוסייה מסוימות. 3

ד. השפעת תזכיר החוק המוצע על התקציב ועל התקן המנהלי של המשרד היוזם, משרדים אחרים ורשויות אחרות. 3

ה. להלן נוסח תזכיר החוק המוצע ודברי הסבר. 3

תזכיר חוק הכניסה לישראל (תיקון מס'..)(גביית חוב על ידי המרכז לגביית קנסות), התשפ"ב-2022. 4

1.  הוספת סעיף 13. 4

דברי הסבר. 4


 

תזכיר חוק

 

א. שם החוק המוצע

חוק הכניסה לישראל (תיקון מס'.... )(גביית חוב על ידי המרכז לגביית קנסות), התשפ"ב - 2021

 

 

ב. מטרת החוק המוצע, הצורך בו, עיקרי הוראותיו והשפעתו על הדין הקיים

בית הדין לעררים הוקם מכח חוק הכניסה לישראל, התשי"ב – 1952 (להלן – החוק) כערכאה ייחודית העוסקת בענייני כניסה לישראל, ישיבה בה ויציאה ממנה. הרואה עצמו נפגע מהחלטת רשות האוכלוסין וההגירה בעניינו רשאי לפנות לבית הדין לעררים בערר על החלטה בנושאים אלה. על פסקי דין של בית הדין לעררים ניתן להגיש ערעור בזכות לבית המשפט לעניינים מנהליים וערעור ברשות לבית המשפט העליון.

בית הדין למשמורת הוקם מכח החוק כערכאה שיפוטית המבצעת ביקורת על משמורת של שוהים שלא כדין לפי החוק. על החלטות בית הדין לביקורת משמורת ניתן להגיש ערעור מנהלי לבית המשפט לעניינים מנהליים.

במסגרת החלטותיהם שוקלים בתי הדין לעררים ולמשמורת האם יש לפסוק הוצאות בהתאם לכללים שנקבעו לפסיקת הוצאות בדין ובהלכה הפסוקה ובהתאם לנסיבות המקרה. כן מורים בתי הדין לעררים ולמשמורת במקרים המתאימים הוראות בעניין הפקדת ערובה (כולל ערבות צד ג'). בכל הנוגע לבית הדין לעררים מורה בית הדין במקרים המתאימים על הפקדת ערובה להבטחת יציאתו מישראל של עורר ככל שהערר בעניינו יידחה, ועל חילוטה של ערובה ככל שהתקיימו התנאים לחילוט. בכל הנוגע לבית הדין למשמורת מורה בית הדין במקרים המתאימים על שחרור בערובה של מוחזק במשמורת, וזאת בתנאים לצורך הבטחת יציאתו מישראל, ועל חילוטה של ערובה עקב הפרת תנאי שחרור ממשמורת.

בהקשר זה יצוין כי בכל הנוגע לערבות צד ג' יש צורך בהליך לגביית הערבות לאחר שבית הדין נתן החלטה המורה על חילוטה של ערבות זו.

גביית חוב הנפסק על ידי בתי המשפט נעשית כיום באמצעות המרכז לגביית קנסות, וזאת בהתאם לקבוע בחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה – 1995 (להלן – חוק המרכז לגביית קנסות). עם זאת, בתי הדין לעררים ולמשמורת אינם נכללים בהגדרת בית משפט לצורך גבייה באמצעות המרכז לגביית קנסות, על אף היותם ערכאה שיפוטית, אשר דומה במהותה לבית משפט.

לאור האמור, מוצע לקבוע כי על גביית הוצאות וחילוט ערבות צד ג' שנקבעו על ידי בית הדין לעררים ובית הדין למשמורת יחולו הוראות חוק המרכז לגביית קנסות על מנת להביא לייעול התהליך, וכן הגברת האפשרות לגביית הערבויות וההוצאות הנפסקות על ידי בתי הדין, שכן גבייתם חשובה ביותר על מנת למנוע הגשת עררי סרק ובזבוז זמן שיפוטי יקר, וכן לייעול אכיפה והבטחת יציאה מישראל של שוהים שלא כדין אשר עררם נדחה או ששוחררו ממשמורת בטרם הרחקה, לפי העניין.

על כך יש להוסיף כי גביית ערבות צד ג' חשובה ביותר לצורך הרתעה כפולה, הן לשוהים בלתי חוקיים ובכלל זה אלו אשר שוחררו ממשמורת ובוחרים שלא לצאת מישראל בהתאם לצו ההרחקה שהוצא נגדם לאור העדר הגבייה של ערבות שהופקדה להבטחת יציאתם, ובכך נדרשים אף הליכי אכיפה מחודשים בעניינם, וכן מי שניתנה בעניינו החלטה כי עליו לצאת מישראל וערר שהגיש לבית הדין לעררים נדחה, והן להרתעת מי שנוטל על עצמו התחייבות לפקח או להיות ערב ליציאתו מישראל של שוהה בלתי חוקי, אשר שוחרר ממשמורת, ושל מי שעררו נדחה ועליו לצאת מישראל, כל זאת בהתאם לתכליות החוק.

 

ג. השפעת החוק המוצע על קבוצות אוכלוסייה מסוימות

הצעת החוק נועדה לייעל את גביית החובות אשר מוטלים על חייב מכח החלטות בית הדין לעררים ובית הדין למשמורת, ומשכך יחול אף על צדדים בהליך אשר אינם אזרחי ישראל או תושביה.

 

 

ד. השפעת תזכיר החוק המוצע על התקציב ועל התקן המנהלי של המשרד היוזם, משרדים אחרים ורשויות אחרות.

אין

 

 

ה. להלן נוסח תזכיר החוק המוצע ודברי הסבר

 


 

תזכיר חוק מטעם משרד הפנים – רשות האוכלוסין וההגירה:

תזכיר חוק הכניסה לישראל (תיקון מס'..)(גביית חוב על ידי המרכז לגביית קנסות), התשפ"ב-2022

 

 

 

הוספת סעיף 13.

1.  

אחרי סעיף 13... לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב – 1952[1] יבוא:

 

 

"על גביית הוצאות וחילוט ערובה לפי החלטות של בית הדין לעררים ובית הדין למשמורת יחול חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה – [2]1995."

 

 

דברי הסבר

 

בית הדין לעררים הוקם מכח חוק הכניסה לישראל, התשי"ב – 1952 (להלן – החוק) כערכאה ייחודית העוסקת בענייני כניסה לישראל, ישיבה בה ויציאה ממנה. הרואה עצמו נפגע מהחלטת רשות האוכלוסין וההגירה בעניינו רשאי לפנות לבית הדין לעררים בערר על החלטה בנושאים אלה. על פסקי דין של בית הדין לעררים ניתן להגיש ערעור בזכות לבית המשפט לעניינים מנהליים וערעור ברשות לבית המשפט העליון.

בית הדין למשמורת הוקם מכח החוק כערכאה שיפוטית המבצעת ביקורת על משמורת של שוהים שלא כדין לפי החוק. על החלטות בית הדין לביקורת משמורת ניתן להגיש ערעור מנהלי לבית המשפט לעניינים מנהליים.

במסגרת החלטותיהם שוקלים בתי הדין לעררים ולמשמורת האם יש לפסוק הוצאות בהתאם לכללים שנקבעו לפסיקת הוצאות בדין ובהלכה הפסוקה ובהתאם לנסיבות המקרה. כן מורים בתי הדין לעררים ולמשמורת במקרים המתאימים הוראות בעניין הפקדת ערובה (כולל ערבות צד ג'). בכל הנוגע לבית הדין לעררים מורה בית הדין במקרים המתאימים על הפקדת ערובה להבטחת יציאתו מישראל של עורר ככל שהערר בעניינו יידחה, ועל חילוטה של ערובה ככל שהתקיימו התנאים לחילוט. בכל הנוגע לבית הדין למשמורת מורה בית הדין במקרים המתאימים על שחרור בערובה של מוחזק במשמורת, וזאת בתנאים לצורך הבטחת יציאתו מישראל, ועל חילוטה של ערובה עקב הפרת תנאי שחרור ממשמורת.

בהקשר זה יצוין כי בכל הנוגע לערבות צד ג' יש צורך בהליך לגביית הערבות לאחר שבית הדין נתן החלטה המורה על חילוטה של ערבות זו.

גביית חוב הנפסק על ידי בתי המשפט נעשית כיום באמצעות המרכז לגביית קנסות, וזאת בהתאם לקבוע בחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה – 1995 (להלן – חוק המרכז לגביית קנסות). עם זאת, בתי הדין לעררים ולמשמורת אינם נכללים בהגדרת בית משפט לצורך גבייה באמצעות המרכז לגביית קנסות, על אף היותם ערכאה שיפוטית, אשר דומה במהותה לבית משפט.

לאור האמור, מוצע לקבוע כי על גביית הוצאות וחילוט ערבות צד ג' שנקבעו על ידי בית הדין לעררים ובית הדין למשמורת יחולו הוראות חוק המרכז לגביית קנסות על מנת להביא לייעול התהליך, וכן הגברת האפשרות לגביית הערבויות וההוצאות הנפסקות על ידי בתי הדין, שכן גבייתם חשובה ביותר על מנת למנוע הגשת עררי סרק ובזבוז זמן שיפוטי יקר, וכן לייעול אכיפה והבטחת יציאה מישראל של שוהים שלא כדין אשר עררם נדחה או ששוחררו ממשמורת בטרם הרחקה, לפי העניין.

על כך יש להוסיף כי גביית ערבות צד ג' חשובה ביותר לצורך הרתעה כפולה, הן לשוהים בלתי חוקיים ובכלל זה אלו אשר שוחררו ממשמורת ובוחרים שלא לצאת מישראל בהתאם לצו ההרחקה שהוצא נגדם לאור העדר הגבייה של ערבות שהופקדה להבטחת יציאתם, ובכך נדרשים אף הליכי אכיפה מחודשים בעניינם, וכן מי שניתנה בעניינו החלטה כי עליו לצאת מישראל וערר שהגיש לבית הדין לעררים נדחה, והן להרתעת מי שנוטל על עצמו התחייבות לפקח או להיות ערב ליציאתו מישראל של שוהה בלתי חוקי, אשר שוחרר ממשמורת, ושל מי שעררו נדחה ועליו לצאת מישראל, כל זאת בהתאם לתכליות החוק.

 



[1] ס"ח תשי"ב, עמ' 354.

[2] ס"ח תשנ"ה, עמ' 170.