תזכיר חוק

א. שם החוק המוצע

חוק אמנת הבנק האסייני לפיתוח, התשפ"ב-2022.

מאז תחילת המאה ה-21, הכלכלות המתפתחות באסיה הן הצומחות ביותר בעולם – עם שיעור צמיחה ממוצע של מעל 7% בשני העשורים האחרונים. כמו כן, כאשר מרבית מדינות העולם סבלו מצמיחה כלכלית שלילית בשנת 2020 עקב משבר הקורונה, אזור אסיה ראה את ההתכווצות הקטנה ביותר בעולם בשנה זו. יתרה מכך, ההערכות הן שהאזור התאושש באופן משמעותי ביותר בשנת 2021, עם צמיחה ממוצעת צפויה של כ-5.5% לשנים 2026-2022.

מדינת ישראל רואה בפיתוח ובחיזוק הקשרים הכלכליים והמדיניים עם מדינות אסיה יעד אסטרטגי מהמדרגה הראשונה במטרה לאפשר את מיצוי הפוטנציאל הגלום בקשרים אלה עבור המשק הישראלי. כחלק מהמאמץ הישראלי להרחיב את קשרי המסחר עם מדינות אסיה, החלו לפעול יחד משרד האוצר ומשרד החוץ בשנת 2017 במאמץ לצרף את מדינת ישראל לבנק האסייני לפיתוח, הבנק הרב-צדדי לפיתוח השני בגודלו בהיקף ההשקעות השנתיות.

הבנקים הרב-צדדיים לפיתוח הינם מוסדות פיננסים בינלאומיים שנוסדו על ידי מדינות במטרה להזרים השקעות למדינות מתפתחות, לקדם שגשוג כלכלי ולהילחם בעוני. הבנקים נמצאים בבעלות של המדינות החברות בהם, כאשר מספר המניות שכל מדינה רשאית להחזיק מחושב בהתאם לקריטריונים שונים. נכון לאפריל 2022, ישראל חברה בארבעה בנקים לפיתוח: קבוצת הבנק העולמי, קבוצת הבנק הבין-אמריקאי לפיתוח (IDB), הבנק האירופאי לשיקום ולפיתוח (EBRD) והבנק האסייני להשקעות בתשתיות (AIIB) – הבנק האחרון אליו הצטרפה ישראל בשנת 2015.

הבנק האסייני לפיתוח (ADB) (להלן – הבנק) הוקם בשנת 1966 על ידי ממשלות יפן וארצות הברית ומשרדיו הראשיים נמצאים במנילה שבפיליפינים. נכון לאפריל 2022, בבנק חברות 68 מדינות, 40 מתוכן הן מדינות נתרמות הנמצאות באזור הפעילות של הבנק הכולל את כל אזור אסיה והאוקיינוס השקט. בעלי המניות הגדולים ביותר הם: ארה"ב, יפן, סין, הודו ואוסטרליה. בשנת 2020, פעילות הבנק, הכוללת בין היתר הלוואות, מענקים, וסיוע טכני, הסתכמה בכ-31 מיליארד דולרים עבור פרויקטים במגוון תחומים כגון אנרגיה, בריאות, מוסדות פיננסיים, ממשל ותחבורה.

חברותה של ישראל בבנק תגדיל את הפוטנציאל לשיתוף פעולה בין חברות ישראליות לבין ממשלות וחברות ממדינות אסיה, בפרויקטים אותם יממן הבנק. פרויקטים של הבנק מהווים הזדמנויות עסקיות של מיליארדי דולרים בשנה לחברות מהמדינות החברות בבנק. חבורתה של ישראל בבנק תאפשר גם לחברות ישראליות לנצל את ההזדמנויות הללו שהסתכמו ביותר מ-23 מיליארדי דולרים ברכש סחורות ושירותים של חברות פרטיות בשנת 2020.

ביום 15 באפריל 2022 אישרה מועצת הנגידים של הבנק למדינת ישראל להצטרף כחברה בבנק בכפוף לעמידתה בדרישות ההצטרפות המפורטות באמנת הבנק - Agreement Establishing the Asian Development Bank (ADB Charter) משנת 1965 (להלן – אמנת הבנק) ובנהלי ההצטרפות של הבנק.

תכליתו של החוק המוצע היא לאפשר למדינת ישראל לבצע את הוראות האמנה.

ג. עיקרי החוק המוצע

מוצע לקבוע בחוק כדלקמן:

1. לבנק תהיה אישיות משפטית בישראל בהתאם להוראות אמנת הבנק.

2. שר האוצר, או מי שהוא הסמיך לכך, הוא שייצג את המדינה לעניין החברות בבנק.

3. שר האוצר יהיה אחראי ליידע את הממשלה על תיקונים באמנת הבנק טרם כניסתם לתוקף.

4. בעת ביצוע תיקונים באמנת הבנק, למעט בעניינים כספיים ופיננסיים, יפעל שר האוצר בהסכמת שר החוץ ושר המשפטים.

5. להסמיך את שר האוצר להיות ממונה על ביצוע החוק ולהתקין תקנות, באישור ועדת הכספים של הכנסת, בכל הנוגע לביצוען של הוראות אמנת הבנק ולמילוי התחייבויותיה של המדינה על פיהן.

ד. השפעת תזכיר החוק המוצע על החוק הקיים

אין.

ה. השפעת תזכיר החוק המוצע על תקציב המדינה

על פי ההסכם, ישראל תרכוש 150 מניות הבנק בסך כולל של כ-96.5 אלף דולר ארה"ב. בנוסף לכך כחלק מתהליך ההצטרפות ישראל תעביר תרומה לקרן ה-ADF (Asian Development Fund) בסך של 8.4 מיליון דולר.

ו. השפעת תזכיר החוק המוצע על תקנים במשרדי הממשלה וההיבט המינהלי

אין.

ז. להלן תזכיר נוסח החוק המוצע

תזכיר חוק מטעם משרד האוצר:

תזכיר חוק אמנת הבנק האסייני לפיתוח, התשפ"ב-2022

הגדרות	1. ב	בחוק זה -
		"אמנת הבנק" - פרקי ההסכם בדבר הקמת הבנק אשר נחתמו במנילה ביום י׳ בכסלו התשכ"ו ( 4 בדצמבר 1965 );
		"הבנק" - הבנק האסייני לפיתוח (Asian Development Bank).
האישיות המשפטית של הבנק	2.	לבנק תהיה אישיות משפטית בישראל בהתאם להוראות אמנת הבנק.
ייצוג המדינה ותיקונים באמנת הבנק	3.	(א) שר האוצר, או מי שהוא הסמיך לכך, ייצג את המדינה לעניין חברותה בבנק.
		(ב) שר האוצר יביא לידיעת הממשלה תיקונים באמנת הבנק, טרם כניסתם לתוקף.
		(ג) בעת ביצוע תיקונים באמנת הבנק, למעט בעניינים כספיים ופיננסיים, יפעל שר האוצר בהסכמת שר החוץ ושר המשפטים.
ביצוע ותקנות	4.	(א) שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי, באישור ועדת הכספים של הכנסת, להתקין תקנות בכל הנוגע לביצוען של הוראות אמנת הבנק ולמילוי התחייבויותיה של המדינה על פיהן.
		(ב) תקנות כאמור בסעיף קטן (א), בדבר החסינויות וזכויות היתר של הבנק, נגידיו, מנהליו וחליפיהם, נשיא הבנק וסגנו, פקידי הבנק, עובדיו ומומחים ויועצים המבצעים משימות מטעם הבנק, כפי שהן קבועות באמנת הבנק, למעט בעניינים כספיים ופיננסיים, יותקנו בהסכמת שר החוץ ושר המשפטים.

דברי הסבר

כללי

הבנק האסייני לפיתוח (ADB) (להלן – הבנק) הוקם בשנת 1966 על ידי ממשלות יפן וארצות הברית ומשרדיו הראשיים נמצאים במנילה שבפיליפינים. נכון לאפריל 2022, בבנק חברות 68 מדינות, 40 מתוכן הן מדינות נתרמות הנמצאות באזור הפעילות של הבנק הכולל את כל אזור אסיה והאוקיינוס השקט. בעלי המניות הגדולים ביותר הם: ארה"ב, יפן, סין, הודו ואוסטרליה. בשנת 2020, פעילות הבנק, הכוללת בין היתר הלוואות, מענקים, וסיוע טכני, הסתכמה בכ-31 מיליארד דולרים עבור פרויקטים במגוון תחומים כגון אנרגיה, בריאות, מוסדות פיננסיים, ממשל ותחבורה.

חברותה של ישראל בבנק תגדיל את הפוטנציאל לשיתוף פעולה בין חברות ישראליות לבין ממשלות וחברות ממדינות אסיה, בפרויקטים אותם יממן הבנק. פרויקטים של הבנק מהווים הזדמנויות עסקיות של מיליארדי דולרים בשנה לחברות מהמדינות החברות בבנק. חברותה של ישראל בבנק תאפשר גם לחברות ישראליות לנצל את ההזדמנויות הללו שהסתכמו ביותר מ-23 מיליארדי דולרים ברכש סחורות ושירותים של חברות פרטיות בשנת 2020.

תכליתו של החוק המוצע היא לאפשר למדינת ישראל לבצע את הוראות האמנה.

סעיף 2

בהתאם להוראות אמנת הבנק מוצע לקבוע כי לבנק תהיה אישיות משפטית בישראל.

סעיף 3

בשל תפקידם של הבנקים לפיתוח בבניית מנגנונים פיננסים שונים לתמיכה במדינות מתפתחות, מקובל בעולם כי משרד האוצר הוא המייצג את המדינה בגופים מולטילטרליים כדוגמת בנקים לפיתוח. לפיכך, מוצע לקבוע כי שר האוצר, או מי שהוא הסמיך לכך, הוא שייצג את המדינה לעניין החברות בבנק (דהיינו יהיה נציג ישראל במועצת המנהלים של הבנק). כמו כן, עם השנים ייתכנו שינויים ועדכונים באמנה לפי החלטת מועצת הנגידים של הבנק (Board of Governors) שבה תהיה מיוצגת גם ישראל. כל תיקון באמנת הבנק שיאומץ על-ידי המועצה (פה אחד או ברוב של שני שליש, בהתאם לסוג התיקון), ייכנס לתוקף בתוך שלושה חודשים ממועד אימוצו, בלא צורך באשרור של המדינות החברות (סעיף 59(3) לאמנה). לפיכך, מוצע לקבוע כי שר האוצר יהיה אחראי ליידע את הממשלה על תיקונים באמנת הבנק טרם כניסתם לתוקף. כמו כן מוצע לקבוע בסעיף זה כי בעת ביצוע תיקונים באמנת הבנק, למעט בעניינים כספיים ופיננסיים, יפעל שר האוצר בהסכמת שר החוץ ושר המשפטים.

סעיף 4

כדי לקיים מהלך תקין של עבודה מול הבנק ובדומה לסמכות שהותקנה לשר האוצר בחוק אמנת קרן המטבע הבין לאומית והבנק הבין לאומי לשיקום ופיתוח, התשי"ד-1954, מוצע להסמיך את שר האוצר להיות ממונה על ביצוע החוק ולהתקין תקנות, באישור ועדת הכספים של הכנסת, בכל הנוגע לביצוען של הוראות אמנת הבנק ולמילוי התחייבויותיה של המדינה על פיהן. התקנות יכללו, בין השאר, הוראות המסדירות זכויות יתר וחסינויות של הבנק, של נגידיו ומנהליו וחליפיהם, של פקידיו ועובדיו ושל מומחים המבצעים משימות מטעם הבנק או כל גורם אחר בהתאם לאמור כיום באמנת הבנק או בתיקונים שיתבצעו בה בהמשך.