מס' תיק דוקסנטר 803-10-2014-000099

תזכיר חוק

 

I.            שם החוק המוצע

 

הצעת חוק מאבק בארגוני פשיעה (תיקון מס...) (הרחבת הנסיבה המחמירה לזיקה לארגון פשיעה), התשע"ב-2022  

 

II. מטרת החוק המוצע והצורך בו

 

חוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג-2003[1] (להלן – החוק) נועד להתמודד עם התופעות של פשיעה מאורגנת ועם המבנה של ארגוני פשיעה. הפעלת החוק מאז שנחקק הביא לזיהוי נקודות חולשה של החקיקה בהתמודדות עם ארגוני הפשיעה. סעיף 3 לחוק קובע נסיבה מחמירה לעונש כאשר העבירה מבוצעת במסגרת ארגון פשיעה. הניסיון לימד כי לעיתים עבירות מבוצעות בזיקה לארגון פשיעה ולא כחלק מפעילותו השוטפת של ארגון הפשיעה. כך למשל, במצבים בהם אדם הפעיל בארגון פשיעה משתמש בשם הארגון על מנת להטיל מורא ולסחוט בעלי עסקים לטובת דמי חסות (פרוטקשן). ההגדרה של "זיקה לארגון פשיעה", נותנת ביטוי לקשר של עובר העבירה לארגון ולמימד האיום הנלווה בביצוע עבירות "בשם" ארגון פשיעה בנסיבות אלה. המסוכנות היתרה שבבסיס החמרת הענישה בגין עבירות שסעיף 3 לחוק חל עליהן גלומה גם בעבירות המבוצעות בזיקה לארגון פשיעה.

 

IV.        השפעת החוק המוצע על החוק הקיים

 

תיקון סעיף 3 לחוק המאבק בארגוני פשיעה התשס"ג-2003.

 

V.          השפעת החוק המוצע על תקציב המדינה, תקן המשרד וההיבט המנהלי

 

אין השפעה

VI          נוסח החוק המוצע ודברי הסבר

הצעת חוק מטעם הממשלה:

הצעת חוק מאבק בארגוני פשיעה (תיקון מס...) (הרחבת הנסיבה המחמירה לזיקה לארגון פשיעה), התשע"ב-2022  *

 

דברי הסבר

 

תיקון סעיף 3 לחוק נועד להרחיב את הנסיבה המחמירה לעונש, לגבי עבירות המבוצעות במסגרת פעילות של ארגון פשיעה. כיום, קובע סעיף 3 לחוק כי ביצוע עבירה במסגרת פעילות של ארגון פשיעה מהווה תנאי להכפלת העונש בגין העבירה המקורית. תכלית ההחמרה לבטא את "החומרה היתרה שבביצוע עבירות במסגרת מאורגנת, המגבירה את הסיכון לציבור ולהמשך הפעילות העבריינית" (הצעת חוק 3155, חוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס"ב-2002. (3.7.2002))" הנסיבה המחמירה חלה לא רק במצבים בהם מי שביצע את העבירה הוא חבר בארגון פשיעה. כך למשל במצב בו עבריין אשר אינו חלק מארגון פשיעה שיתף עמו פעולה לצורך ביצוע עבירות לטובתו (ראו (ע"פ 6368/09 ‏מתן זקן נ' מדינת ישראל (12.7.2010)).) או במצב בו אדם שכר את שירותיו של ארגון הפשיעה לצורך ביצוע עבירות והיה שותף לביצוע אותן עבירות (ראו ע"פ 6752/09‏ ‏דוד בן חיון נ' מדינת ישראל (10.6.2010)). עם זאת התיבה "במסגרת פעילות של ארגון פשיעה" יושמה בעיקר במצבים בהם העבירה נעשתה כחלק מהפעילות השוטפת של ארגון פשיעה, למשל במצבים של חיסול חשבונות, או במצבים בהם העבירה נושאת תועלת כלכלית לארגון. הניסיון לימד כי לעיתים עבירות מבוצעות בזיקה לארגון פשיעה ולא כחלק מפעילותו השוטפת של ארגון הפשיעה. כך למשל במצבים בהם אדם הפעיל בארגון הפשיעה משתמש בשם הארגון על מנת להטיל מורא ולסחוט בעלי עסקים לטובת דמי חסות (פרוטקשן), וקיים קושי להוכיח כי עבירת הסחיטה נעשתה במסגרת פעילות ארגון הפשיעה – אם משום שהסחיטה התבצעה לתועלתו האישית או משום שיש קושי להוכיח כי התשלומים שהתקבלו משמשים את ארגון הפשיעה. בשני המקרים המתוארים קיימת הצדקה לקביעת נסיבה מחמירה משום המסוכנות היתרה הגלומה בשימוש בשם ארגון הפשיעה על ידי מי שיש לו זיקה לארגון זה (ולא למשל, על ידי מי שאינו קשור כלל לארגון אך מנסה להשתמש בשם הארגון על מנת להשיג טובות הנאה). ההגדרה של "זיקה לארגון פשיעה", נותנת ביטוי לקשר של עובר העבירה לארגון ולממד האיום הנלווה בביצוע עבירות "בשם" ארגון פשיעה בנסיבות אלה, מבלי להידרש לצורך בהוכחת קרבת העבירה לליבת פעילות ארגון הפשיעה. ארגון הפשיעה יוצר פלטפורמה רחבה לביצוע עבירות, חלקן נועד לתחזק את פעילותו השוטפת וחלקן מתבצע על ידי גורמים המזוהים עם הארגון ופועלים בשמו במעגלים רחבים יותר. מצבים של ביצוע עבירות כאשר ישנו קשר לארגון מסכנים את הציבור ומקיימים את הרציונליים של החמרת הענישה, כפי שהובאה בפסיקה לעיל.