מוצע לקבוע במפורש את הסמכות לשקול עבר פלילי גם של מי שהינו "בעל עניין" אצל בעל הרישיון, לצורך החלטה בדבר התליית רישיון או ביטולו. לצורך זה מוצע לתקן את סעיף 3(א)(3) ואת סעיף 6 לחוק. עוד מוצע, למען הבהירות המשפטית, לתקן את סעיף 9א לחוק ולציין באופן מפורש כי מי שקיבל היתר לפי סעיף 9א לחוק, העוסק בקבלני כוח אדם המספקים כוח אדם של עגורנאים, יראו אותו כמי שקיבל רישיון לפי סעיף 2 לחוק, וכפועל יוצא ההוראות החלות לגבי בעל רישיון, יחולו גם עליו.
כמו כן, על מנת ליצור הלימה בין חומרת העבירות שקבועות בחוק, כפי שנלמד מהניסיון שהצטבר מאז חקיקת החוק, לבין חומרת העונשים שבצידן, מוצע להחמיר את רמת הענישה הפלילית הקבועה כיום בחוק. לצורך זה מוצע לתקן את סעיפים 20 ו- 21 לחוק.
לא רלוונטי
אין השפעה
תזכיר חוק מטעם זרוע עבודה, משרד הכלכלה והתעשייה:
תזכיר חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם (תיקון מס'...), התשפ"ב-2022
|
|
|
|
||
|
תיקון סעיף 1 |
1. |
בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו – 1996 (להלן – החוק העיקרי)[1] בסעיף 1, אחרי המילים "בחוק זה" יבוא: |
||
|
|
|
"בעל עניין" ו"בעל תפקיד בכיר" - כהגדרתם בסעיף 62 לחוק שירות התעסוקה, תשי"ט-1959[2]."; |
||
|
תיקון סעיף 3(א)(3) |
2. |
בסעיף 3(א)(3) לחוק העיקרי - |
||
|
|
|
|
(1) אחרי המילים "ממלא תפקיד בכיר בעסקו" יבוא "או בעל עניין באחד מהם. "; |
|
|
|
|
|
(2) בסופו יבוא "הכל בהתאם למידת הזיקה שבין מבקש הרישיון לבין העל העניין או לבין בעל התפקיד הבכיר, לפי העניין., |
|
|
תיקון סעיף 6 |
3. |
בסעיף 6 לחוק העיקרי - |
||
|
|
|
|
(1) בסעיף קטן (א), פסקת משנה (4), אחרי המילים "בעל תפקיד בכיר בעסקו" יבוא "או בעל עניין באחד מהם" ואחרי המילים "כקבלן כוח אדם" יבוא "והכל בהתאם למידת הזיקה שבין בעל הרישיון לבין בעל העניין או לבין בעל התפקיד הבכיר, לפי העניין". |
|
|
|
|
|
(2) בסעיף קטן (ב), לאחר המילים "הוגש נגד בעל רישיון," יבוא "בעל תפקיד בכיר בעסקו או בעל ענין באחד מהם, והכל בהתאם למידת הזיקה שבין בעל הרישיון לבין בעל העניין או לבין בעל התפקיד הבכיר, לפי העניין,". |
|
|
תיקון סעיף 9א(ד) |
4. |
בסעיף 9א(ד) לחוק העיקרי, במקום הסיפא המתחילה במילה "יהיה" יבוא "יראו אותו כמי שהוא בעל רישיון לפי סעיף 2.". |
||
|
תיקון סעיף 20 |
5. |
בסעיף 20 לחוק העיקרי - |
||
|
|
|
|
(1) בסעיף קטן (ב) בסיפה, במקום המילה "או" לאחר הכתוב "סעיף 2(א)" יבוא ", 9א(א)" ולאחר המילים "מאסר ששה חודשים" יבוא "או כפל הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין."; |
|
|
|
|
|
(2) בסעיף קטן (ב1) לאחר המילים "מאסר שישה חודשים" יבוא " או כפל הקנס כקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין."; |
|
|
|
|
|
(3) בסעיף קטן (ד) בכל מקום במקום המילים "בסעיף 61(א)(1)" יבוא "בסעיף 61(א)(2)" והסיפה, החל במילים "בעבור כל עובד" - תימחק. |
|
|
|
|
|
(4) אחרי סעיף קטן (ד) יבוא - |
|
|
|
|
|
|
"(ה) נעברה עבירה לפי סעיפים (ב), (ב1) או (ד) בידי תאגיד, דינו – כפל הקנס שנקבע לאותן עבירות". |
|
תיקון סעיף 21 |
6. |
בסעיף 21 לחוק העיקרי- |
||
|
|
|
|
(1) בסעיף קטן (א) במקום "קנס כקבוע בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין" יבוא "מחצית הקנס הקבוע לאותה עבירה". |
|
|
|
|
|
(2) בסעיף קטן (ב) במקום המילים "שנהג ללא מחשבה פלילית וללא רשלנות ועשה כל שניתן כדי למנוע את העבירה" יבוא "כי עשה כל שניתן כדי למנוע את העבירה". |
|
|
|
|
|
|
|
דברי הסבר
חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו – 1996 (להלן – "החוק") קובע משטר רישוי החל על קבלני כוח אדם וקבלני שירות, כך שמי שמעוניין לעסוק כקבלן כוח אדם או קבלן שירות חייב בקבלת רישיון. החוק נועד למנוע את ניצול עובד הקבלן, להבטיח את זכויותיו ואת רווחתו ולמנוע פגיעה חמורה בביטחון הסוציאלי של העובד, זאת לנוכח התופעה של העסקת עובדים במתכונת קבלנית, אשר הפכה לרווחת והצריכה הסדרה חקיקתית. לצורך השגת מטרות החוק נקבעו שני הסדרים עיקריים: האחד, מנגנון הרישוי, והשני – מנגנון לפיקוח ואכיפה פלילית לרבות הטלת אחריות על נושא משרה.
במסגרת התיקון מוצע להבהיר הוראות בקשר לחובות הנוגעות להיתר מיוחד למתן שירותי כוח אדם של עגורנאים וכן הוראות מבהירות ביחס למבקש רישיון או בעל הרישיון וגורמים בעלי זיקה אליו.
כמו כן, במסגרת הניסיון שהצטבר מאז חקיקת החוק – עלה בבירור כי יש צורך בהחמרת הענישה הפלילית הקבועה כיום, וזאת על מנת להרתיע את הפועלים בניגוד להוראות החוק. לצורך זה, מוצעים מספר תיקונים להחמרת רמת הענישה כמפורט להלן נוכח הליקויים שנלמדו מהפעלת החוק בנוסחו כיום, בכדי להגן על ציבור העובדים, המוחלשים בדרך כלל, מפני פגיעה.
סעיף 1
מוצע להוסיף בסעיף 1 לחוק, הגדרות למונחים "בעל עניין" ו-"בעל תפקיד בכיר" כהגדרתם בסעיף 62 לחוק שירות התעסוקה התשי"ט – 1959 (להלן-"חוק שירות התעסוקה").
סעיף 2
מוצע לתקן את סעיף 3(א)(3) לחוק ולקבוע כי טרם מתן רישיון קבלן כ"א יש לבחון את עברו הפלילי לא רק של בעל הרישיון או של בעל תפקיד בעסקו אלא גם של בעל עניין באחד מהם, זאת על מנת למנוע אפשרות שבעל רישיון יעקוף את הוראות החוק, תוך ניצול קשרים עם אנשים או תאגידים שלהם קשר הדוק וזיקה ברורה למחזיק ברישיון והעמדת בעלי עניין אלו כ"אנשי קש" בחברה המבקשת רישיון.
סעיף 3
מוצע לתקן את הוראות סעיף 6 לחוק, כך שתימנע מבעל הרישיון האפשרות לעקוף את הוראות החוק, תוך ניצול קשרים עם אנשים (לרבות עוסק מורשה שאינו תאגיד) או תאגידים שלהם קשר הדוק וזיקה ברורה לבעל הרישיון. מטרת התיקון היא למנוע מקרים בהם בעלי עניין ובעלי זיקה לחברה, שיש נגדם הליך פלילי או הורשעו, יעקפו את הוראות החוק, תוך ניצול קשרים עם אנשים או תאגידים והעמדת בעלי עניין אלו כ"אנשי קש" בחברה המבקשת רישיון, בכך להעמיד בסכנה את העובדים שמטבעם מגיעים מאוכלוסייה מוחלשת. הכללת התיקון המוצע תאפשר לגורם המוסמך שנתן את הרישיון, לכלול, במסגרת שיקוליו אם לבטל או להתלות את הרישיון גם את העבר הפלילי של בעל תפקיד בכיר בעסקו או בעל עניין בבעל הרישיון או בעסקו. יודגש כי הסדר זה נעשה בהתאמה להסדר הקבוע בהוראות חוק שירות התעסוקה ולאור התכלית העומדת בבסיס החוק שהינה הגנה על העובדים של בעל רישיון קבלן כ"א ושמירה על זכיותיהם. המונח "בעל עניין" כולל אבחנה בין בעל עניין בתאגיד ובין בעל עניין באישיות משפטית שאינה תאגיד. הגדרות בעל עניין ובן משפחה נשענות על ההגדרות הקיימות כיום בחוק ניירות ערך, התשכ"ח – 1968.
"הרמת המסך" בין החברה, לבין מי שהוא הרוח החיה העומד מאחורי החברה, נדרשת לשם מניעת מצב של ריקון מתוכן של משטר הרגולציה, לרבות האפשרות להפעיל את סנקציות הפיקוח, על ידי הקמת תאגידי קש בהם הרוח החיה העומדת מאחורי התאגיד היא מי שהפר בעבר זכויות עובדים (הרמת מסך הפוכה) וכי הרמת מסך זו היא אינהרנטית לחוק ומחויבת לשם הגשמת תכלית החוק והאינטרסים אשר הוא נועד לקיים.
על כן, התיקון המוצע מבקש לעגן בחקיקה פרשנות של בית הדין הארצי לעבודה אשר נקבעה לאורך השנים בפסיקה ביחס למונח "בעל הרישיון" באופן המכיל גם את האדם שעומד מאחורי התאגיד ומהווה את הרוח החיה והמניעה שלו וזאת, לצורך הגשמת תכליתו ומטרתו של החוק ולהבטחת רגולציה אפקטיבית בתחום רגיש זה.
סעיף 4
מוצע לתקן את סעיף 9א(ד) לחוק, ולציין בו באופן מפורש כי יראו בעל היתר מיוחד להעסקת עגורנאים כמי שקיבל רישיון לפי סעיף 2 לחוק.
סעיף 9א, אשר נכנס לתוקפו בחודש יולי 2019, התווסף במסגרת תיקון שנועד להגביר הפיקוח על קבלני כוח אדם המבקשים לספק שירות כוח אדם של עגורנאים המפעילים עגורן. בשים לב לעובדה כי האישור הניתן קרוי "היתר" נוצר צורך לחדד כי פעולה ללא היתר, או בניגוד להיתר – דינה כפעולה ללא רישיון או בניגוד לתנאיו וכי הוראות החוק הנוגעות לבעל רישיון חלות גם על בעל ההיתר בשינויים הנובעים מסעיף 9א. העבירה הפלילית שנקבעה בגין פעילות ללא רישיון קבועה בסעיף 20(ד) לחוק, אשר אף אותו מוצע לתקן, כמפורט בהמשך.
סעיף 5
בסעיפים 5(1) ו- 5(2), מוצע לקבוע כי אותו עונש שחל לגבי מי שפועל ללא רישיון לפי סעיפים 2 ו-10 לחוק, יחול גם על מי שמעסיק עגורנאים ללא ההיתר המיוחד הנדרש לפי סעיף 9א. תיקון זה הוא בהמשך לתיקון מס' 12 משנת 2019 ובא להבהיר כי האחריות הפלילית שמחילים לגבי מי שעוסק ללא רישיון חלה גם על מי שמעסיק עגורנאים ללא היתר וזאת לאור החלת כל חובות הרישוי עליו.
עוד מוצע להחמיר את גובה הקנס שניתן להטיל בגין הפרת ההוראות המנויות בסעיף זה, על מנת להתאים את גובהו לחומרת ההפרות ולגובה הקנס הקבוע ביחס לעבירות קלות יותר בחוק (בסעיף 20(א)). זאת בשים לב לכך שמדובר בהוראות רגולטוריות שמופרות בד"כ ממניעים כלכליים ואף נאכפות ככלל באמצעות ענישה כלכלית.
סעיף 20(ב) לחוק קובע כי "העובר על הוראות סעיף 2(א) או 10(א) או (א1), דינו – מאסר ששה חודשים" וסעיף 20(ב1) לחוק קובע כי "קבלן שירות העובר על הוראות סעיף 2(א), כפי שהוחל בסעיף 10א(א), דינו – מאסר שישה חודשים". לאור העובדה שהעונש הקבוע כיום אינו קובע אפשרות לקנס, המשמעות היא שכיום הקנס שבית משפט מוסמך להטיל בגין עבירות אלה הוא קנס לפי סעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן – "חוק העונשין") – שגובהו 14,400 ₪. קנס זה נמוך משמעותית מהקנס הקבוע בסעיף 20(א), וזאת למרות שמדובר בעבירות קלות יותר, ואינו מגלם את החומרה שבביצוע עבירה של עיסוק ללא רישיון בניגוד לחוק. כמו כן אין פרופורציה בין גובה הקנס לבין הרווח שהעבריין עשוי להרוויח מביצוע העבירה. אי לכך, מוצע לקבוע כי ניתן יהיה להשית מאסר של שישה חודשים או כפל קנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין. לצד זאת יודגש, כי סעיף 63 לחוק העונשין מסמיך את בית המשפט להשית קנס שגובהו פי ארבעה משווי טובת ההנאה שהושגה על ידי העבירה. סעיף זה נועד להבטיח שהענישה הכלכלית תהיה אפקטיבית. מובהר, כי תמיד קיימת האפשרות, במקרים המתאימים, להפעיל את סעיף 63 לחוק העונשין, במקום להטיל את הקנס הקבוע בסעיף העונשין בחוק, וזאת בפרט כאשר מדובר בנסיבות שמצדיקות זאת, כגון ביצוע העבירה ביחס לכמות גדולה של עובדים.
במסגרת סעיף 5(3) מוצע להחמיר את הקנס המירבי בגין התקשרות עם קבלן כוח אדם שאין לו רישיון, כך שמדובר יהיה בעבירת עוון (ולא חטא), על כל המשתמע מכך. נוכח ההחמרה מוצע למחוק את ההוראה המתייחסת לקביעת גובה הקנס כמכפלה ביחס לכל עובד שהועסק. כמות העובדים שהועסקו, כמו גם משך הזמן שבו הועסקו, יובאו בחשבון במסגרת שיקולי הענישה.
בסעיף 5(4) מוצע לקבוע, בדומה להסדרי חקיקה רבים, ובשים לב להבדלים הקיימים בין תאגידים ויחידים, כי הקנס המירבי שניתן להטיל על תאגיד בגין ביצוע עבירות לפי החוק יעמוד על כפל גובה הקנס הקבוע ביחס ליחיד, כפי שמפורט בסעיפים (ב), (ב1) ו- (ד).
סעיף 6
מוצע לתקן את סעיף 21 לחוק, שקובע חובת פיקוח של נושא משרה בתאגיד. במסגרת התיקון מוצע להתאים את גובה הקנס שניתן להטיל על נושא משרה בתאגיד שהפר את חובת הפיקוח לגובה הקנס שקבוע בגין העבירה העיקרית – שבוצעה על ידי התאגיד או על ידי עובד מעובדיו. לפיכך, מוצע כי במקום העונש הקבוע כיום, שהינו קנס קבוע המפורט בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, ייקבע כי הקנס המירבי שניתן יהיה להטיל על הפרת חובת הפיקוח יעמוד על מחצית הקנס הקבוע בצד העבירה שלא נמנעה. בנוסף, מוצע לתקן נוסח סעיף 21(ב) כך שבמקום המילים "שנהג ללא מחשבה פלילית ולא רשלנות ועשה כל שניתן כדי למנוע את העבירה" ייכתב שנושא המשרה עשה כל שניתן על מנת למנוע את העבירה. זאת על מנת להתאים את הניסוח של סעיף חובת הפיקוח על נושאי משרה בתאגיד לנוסח המקובל כיום בחקיקה לסעיפים אלו.