צו בתי המשפט (שינוי התוספת הראשונה לחוק), התשפ"ב-2022
בתי המשפט בישראל מתאפיינים בעומס ובהימשכות הליכים. בכל שנה חל גידול במספר התיקים הנפתחים. המשאב השיפוטי הוא משאב ציבורי יקר שיש לשאוף, לטובת האינטרס הציבורי, לעשות בו שימוש מושכל. לזהות המותב הדן בתיק (דן יחיד או הרכב של שלושה שופטים) השלכות משמעותיות על אופן ניהול ההליך ומשכו, כמו גם על העומס בבתי המשפט. מטבע הדברים, קביעת מועד דיון בפני הרכב באופן המצריך תיאום בין יומניהם של שלושה שופטי בית משפט מחוזי עשויה להוביל להארכת משך ניהולו של התיק. אף בהיבט של ניהול הזמן השיפוטי, ישנה חשיבות לכך שרק תיקים שטיבם ומהותם מחייבים את שמיעתם בפני שלושה שופטי בית משפט מחוזי, יידונו בפני הרכב כאמור.
סעיף 37(א)(2) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן "חוק בתי המשפט"), קובע שבית משפט מחוזי ידון בהרכב של שלושה שופטים בערעורים על פסקי דין של בתי משפט שלום. עם זאת, סעיף 37(ב)(5) לחוק בתי המשפט מסמיך את שר המשפטים, בהסכמת נשיאת בית המשפט העליון ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לקבוע בצו סוגי ערעורים שבית המשפט המחוזי ידון בהם בשופט אחד.
לפיכך, מוצע להוסיף לסוגי הערעורים שידונו בפני שופט יחיד בבית המשפט המחוזי, ערעורים על פסק דינו של בית משפט שלום ובית משפט לעניינים מקומיים לפי חוק העבירות המנהליות, התשמ"ו-1985 וערעורים לפי סעיף 8 לפקודת ביזיון בית המשפט.
הצו מרחיב את סוגי הערעורים שידונו בפני שופט יחיד בבית משפט מחוזי.
טיוטת צו מטעם משרד המשפטים:
|
|
|
בתוקף סמכותי לפי סעיף 37(ב)(5) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984[1] (להלן – החוק), בהסכמת נשיאת בית המשפט העליון ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, אני מצווה לאמור: |
|
|
|
|
|
|
|
תיקון התוספת הראשונה לחוק |
1. |
בתוספת הראשונה לחוק, בחלק ב', אחרי פרט 1 יבוא- |
|
|
|
|
|
"2. ערעור על פסק דינו של בית משפט שלום או בית משפט לעניינים מקומיים לפי חוק העבירות המנהליות, תשמ"ו-1985.[2] |
|
|
|
|
3.ערעור על צו שניתן בידי בית משפט שלום לפי סעיף 8 לפקודת ביזיון בית המשפט[3]." |
___ ב________ התשפ"ב (___ ב________ 2022)
__________________
גדעון סער
שר המשפטים
דברי הסבר
בתי המשפט בישראל מתאפיינים בעומס ובהימשכות הליכים. בכל שנה חל גידול במספר התיקים הנפתחים. המשאב השיפוטי הוא משאב ציבורי יקר שיש לשאוף, לטובת האינטרס הציבורי, לעשות בו שימוש מושכל ולהקצותו באופן מיטבי.
לזהות המותב הדן בתיק (דן יחיד או הרכב של שלושה שופטים) ישנן השלכות משמעותיות על אופן ניהול ההליך ומשכו, כמו גם על העומס בבתי המשפט. מטבע הדברים, קביעת מועד דיון בפני הרכב באופן המצריך תיאום בין יומניהם של שלושה שופטי בית משפט מחוזי עשויה להוביל להארכת משך ניהול התיק. אף בהיבט של ניהול הזמן השיפוטי, ישנה חשיבות לכך שרק תיקים אשר מבחינת טיבם ומהותם מחייבים את שמיעתם בפני שלושה שופטי בית משפט מחוזי, יידונו בפני הרכב כאמור שכן הזמן השיפוטי הוא מוגבל וישנם תיקים נוספים שממתינים בכל עת להישמע.
סעיף 37(א)(2) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן "חוק בתי המשפט"), קובע שבית משפט מחוזי ידון בהרכב של שלושה שופטים בערעורים על פסקי דין של בתי משפט שלום. עם זאת, סעיף 37(ב)(5) לחוק בתי המשפט קובע שבית המשפט המחוזי ידון בשופט אחד בסוגי ערעורים שבחלק ב' לתוספת הראשונה לחוק בתי המשפט.
לפיכך, על מנת לייעל ולחסוך בזמן שיפוטי יקר ובשים לב לסוג הערעורים שלהלן, מוצע להוסיף לערעורים המנויים בחלק ב' לתוספת הראשונה לחוק בתי המשפט את סוגי הערעורים הבאים כך שגם אלה ידונו בפני דן יחיד:
א. ערעורים על פסק דינו של בית משפט הדן באישום בעבירות מנהליות – מוצע שערעור על פסק דינו של בית משפט שלום או בית משפט לעניינים מקומיים לפי סעיפים 13 ו-15 לחוק העבירות המנהליות, תשמ"ו-1985 (להלן "חוק עבירות מנהליות"), ידון בבית משפט מחוזי בדן יחיד.
לפי סעיף 1 לחוק עבירות מנהליות, יש שלוש ערכאות המוסמכות לדון בעבירות מנהליות, לפי העניין: בית משפט שלום, בית משפט לעניינים מקומיים ובית דין אזורי לעבודה. צו זה יחול רק על בתי משפט שלום ובתי משפט לעניינים מקומיים. מוצע לבחון את הצורך בשינוי חקיקה או התקנת צו נוסף, בכפוף להתייעצות הנדרשת עם הגורמים המוסמכים לפי סעיף 18(ה) לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969, במטרה ליצר אחידות בין הרכב המותב הדן בבית הדין לעבודה בערכאת הערעור בעניין עבירות מנהליות לזה שדן בעבירות כאמור בבית משפט מחוזי ובבית משפט לעניינים מקומיים.
כידוע, חוק עבירות מנהליות והתקנות השונות שהותקנו מכוחו, קובעים בתוספת לחוק עבירות פליליות שניתן לסיים את ההליך בעניינן בדרך מנהלית– קרי, באמצעות הטלת קנס מינהלי, וללא הליכים פליליים בבית משפט ו/או הרשעה פלילית, כגון עבירות ציד, דיג (פקודת הדיג), חקלאות, איכות הסביבה, השלכת פסולת (חוק מניעת זיהום הים (הטלת פסולת) ותקנות הנמלים (השלכת אשפה מכלי שיט)), עבירה לפי חוק איסור נהיגה ברכב בחוף הים, תשנ"ז-1997 ועוד.
לאור אופייה של העבירה המינהלית, לתביעה הוענק שיקול דעת אם בנסיבות העניין יש להטיל קנס מינהלי או להגיש כתב אישום. בהתאם, ולפי חוק עבירות מנהליות, מי שעבר את העבירה המינהלית רשאי שלא לשלם את הקנס המינהלי אלא לבקש להישפט עליו.
אופיה המנהלי של העבירה כמפורט לעיל מצדיק סטייה מהכלל שלפיו ערעור פלילי נדון בפני הרכב של שלושה שופטי בית משפט מחוזי.
ב. ערעורים על החלטת בית משפט שלום להטיל עונש בגין ביזיון בית המשפט – מוצע לקבוע שערעורים הנדונים בפני בית משפט מחוזי לפי סעיף 8 לפקודת בזיון בית המשפט, על החלטת בית משפט השלום להטיל עונש בהתאם לסעיף 6 לפקודה, ידונו בדן יחיד.
פקודת ביזיון בית המשפט מקנה לבתי המשפט את הסמכות לכוף אדם בקנס או במאסר לציית לכל צו שניתן על ידם והמצווה לעשות איזה מעשה או האוסר לעשות כל מעשה. בהתאם לסעיף 8 לפקודת ביזיון בית המשפט, הערעור על צו המטיל עונש כאמור יידון בהתאם לכללים החלים ביחס לערעור על פסק דין פלילי. התוצאה היא שערעורים המוגשים על קנסות או מאסרים המוטלים על ידי בתי משפט השלום לצורך אכיפת ציות לפסקי הדין שניתנו על ידם, מחייבים את שמיעתם בפני הרכב של שלושה שופטים.
במרבית המקרים, מדובר בפסקי דין המטילים קנסות בסכומים נמוכים על בעלי דין שנמנעו מלקיים החלטה או פסק דין שניתנו בערכאת השלום במסגרת הליכים שונים, לרבות בהליכים אזרחיים. לא אחת, עיקר הדיון נסוב סביב השאלה האם קוים או לא קוים פסק הדין שניתן על ידי הערכאה מטה. דומה כי אין הצדקה כי ערעורים על פסקי דין כאמור יידונו בפני הרכב של שלושה שופטי בית משפט מחוזי.
לסיכום, שני סוגי הערעורים שפורטו לעיל עוסקים במרבית המקרים בקנסות כספיים ולרוב אינם מורכבים במיוחד, ועל כן אינם מחייבים דיון בפני הרכב.
כמו כן, סעיף 37(ב) לחוק בתי המשפט, קובע שעל אף האמור בסעיף 37(ב)(5), רשאי נשיא בית המשפט או סגנו, לבקשת בעל דין ולאחר שנתן לבעלי הדין הזדמנות לטעון את טענותיהם, או ביוזמתו, לקבוע שעניין מסוים יידון בשלושה. בהתאם, גם בעניינים המנויים בצו זה, שככלל ידונו בדן יחיד, יוכלו נשיא בית משפט מחוזי או סגנו לקבוע, במקרים מורכבים או חמורים במיוחד, שהתיק ידון בפני הרכב של שלושה שופטים.