תזכיר חוק

 

א. שם החוק המוצע

הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון מס' 19 – הוראת שעה)(פיקוח טכנולוגי להבטחת קיומו של צו הגנה), התשפ"ב-2022.

 

ב. מטרת החוק המוצע והצורך בו

חוק למניעת אלימות המשפחה, התשנ"א-1991 במתכונתו הקיימת היום, מאפשר לבני משפחה לפנות לבית משפט בבקשה לקבלת צו הגנה, בהתקיים העילות הקבועות בחוק. אף שהפרתו של צו הגנה מהווה עבירה פלילית,  הרי שמלבד אפשרות ההעמדה לדין פלילי ופנייה לבית המשפט לפי פקודת בזיון בית המשפט, וחילוט ערובה, אין כיום כלי המסייע באכיפת הצו ומעקב אחר קיומו בזמן אמת. כלי כזה נדרש במיוחד במצבים בהם מסוכנותו של בן המשפחה שכלפיו ניתן צו ההגנה היא גבוהה.

מטרת החוק המוצע היא לאפשר לבית המשפט במקרים המתאימים להטיל תנאים לפיקוח על קיומו של צו הגנה באמצעות פיקוח טכנולוגי. פיקוח טכנולוגי האמור מבוסס על טכנולוגיית GPS ומאפשר ניטור רציף ובזמן אמת אחר מקום הימצאותו של המפוקח, התראה והקפצת כוח במקרים המתאימים, והכל על מנת למנוע פגיעה בבן המשפחה המוגן בצו.

 

תכנית הפעולה ליישום המלצות הוועדה הבין-משרדית למניעה וטיפול בתופעת האלימות במשפחה ממרץ 2017, אשר אומצה עקרונית בהחלטת ממשלה מס' 2820 מיום 7.07.2017, וכן דו"ח קודם משנת 2016 בנוגע לטיפול בתופעת האלימות במשפחה, המליצו לגבש תיקון חקיקה שיאפשר לבית המשפט להורות בצו על שימוש באמצעים טכנולוגיים כחלק מהתמודדות עם תופעת האלימות במשפחה, ובפרט לשם הבטחת קיומם של צווי הגנה המוצאים לפי החוק למניעת אלימות במשפחה.

 

הפיקוח הטכנולוגי נועד לסייע באכיפתם של צווי הגנה הניתנים על ידי בית המשפט, זאת כאשר לדעת בית המשפט נשקפת סכנה גבוהה מאותו אדם לבן המשפחה או שיש חשש ממשי להפרה של צו הגנה, לרבות עקב הפרה של צו הגנה קודם או הרשעה קודמת בעבירות אלימות במשפחה, ולא ניתן להשיג את המטרה לשמה ניתן הצו בדרך המגבילה פחות את פרטיותו וחופש התנועה של האדם כלפיו ניתן הצו. הפיקוח הטכנולוגי האמור מבוסס על טכנולוגיית GPS, באופן שיאפשר התרעה על הפרה או כניסה של המפוקח לטווח אזהרה.

הצורך בהגנה כאמור, עולה, בין השאר, ביחס לאסירים משוחררים אשר חלקם מסיימים לרצות את מאסרם מבלי שמסוכנותם כלפי בן משפחתם פחתה. האפשרות למתן צו הגנה בפיקוח טכנולוגי במקרים המתאימים, תאפשר פיקוח ומעקב שיוכל לזהות את התקרבותו של המפוקח לביתו של בן המשפחה המוגן בצו או מקום אחר שהוגדר בצו או התקרבותו למקום הימצאו של בן המשפחה, ולוודא שצו ההגנה אינו מופר ובכך לשמור על שלום המאוימ/ת מפני פגיעה.  

 

על מנת שהפגיעה בפרטיותו של אדם תהיה במידה שאינה עולה על הנדרש, קובע התיקון המוצע תנאים להפחתת הפגיעה בפרטיות ככל האפשר, וזאת באמצעות קביעת הוראות שונות, כגון הוראות בדבר אופן החזקת המידע ושמירתו, הוראות בדבר שמירה על סודיות, חיווי אודות מקום הימצאו של אדם יתקבל רק במצב של כניסה לטווח אזהרה או טווח הפרה, והכל באופן המפחית את סיכוני אבטחת המידע ופגיעה בפרטיות תוך שמירה על השגת תכלית הפיקוח הטכנולוגי.

 

משום שמדובר בכלי חדש, ראשון מסוגו, מוצע לקבוע את ההוראות בתזכיר זה כהוראת שעה לתקופה של שלוש שנים, כדי לבחון את השפעותיו של השימוש בכלי ותרומתו לטיפול בתופעת האלימות במשפחה.

 

ג. עיקרי החוק המוצע

עיקר 1: אפשרות להטלת צו הגנה בפיקוח טכנולוגי

מוצע לתקן את סעיף 2 לחוק שעניינו צו הגנה, כך שיורחבו צווי ההגנה שניתן להוציא מכוחו. כך למשל, ניתן יהיה לתת צו שיאסור על בן משפחה להימצא במרחק מסוים מבן משפחתו הבגיר. צו כזה יינתן רק בתנאים של פיקוח טכנולוגי בהם ניתן לתת לאדם התראה על התקרבותו לבן המשפחה המוגן בצו, בכל מקום בו הוא נמצא. ביחס לצו זה וביחס לצו האוסר להיכנס לדירה של בן המשפחה או מקום אחר בו מתנהלת שגרת חייו של בן המשפחה, להימצא במרחק מסוים מאותו מקום, מוצע לאפשר להורות לגביהם אכיפה באמצעות אמצעי פיקוח טכנולוגי. ביחס לבן משפחה קטין, האמור יחול ביחס להרחקת בן המשפחה הבגיר מאזור המגורים של הקטין.

לפי החוק הקיים, בית המשפט רשאי להורות על מתן צו הגנה בהתקיימות אחת מהעילות המנויות בסעיף 3 לחוק - בסמוך לפני הגשת הבקשה נהג באלימות בבן משפחתו, ביצע בו עבירת מין או כלא אותו שלא כדין; התנהגותו נותנת בסיס סביר להניח כי הוא מהווה סכנה גופנית ממשית לבן משפחתו או שהוא עלול לבצע בו עבירת מין; התעלל בבן משפחתו התעללות נפשית מתמשכת, או התנהג באופן שאינו מאפשר לבן משפחתו ניהול סביר ותקין של חייו.

לפי המוצע בחוק זה, אם שוכנע בית המשפט כי בנסיבות העניין נדרש צו הגנה בפיקוח טכנולוגי, בשל חשש ממשי להפרה של צו ההגנה בנסיבות העניין או בשל סכנה גבוהה הנשקפת מאותו אדם לבן המשפחה, לרבות עקב הפרה של צו הגנה קודם או הרשעה קודמת בעבירות אלימות במשפחה, הוא יהיה רשאי להורות על מתן צו הגנה בפיקוח טכנולוגי. בית המשפט יעשה כן בלבד ששוכנע כי לא ניתן להשיג את המטרה לשמה ניתן הצו, בדרך המגבילה פחות את פרטיותו וחופש התנועה שלו.

לצורך קבלת החלטה בנוגע להטלת צו כאמור,  יהיה רשאי בית המשפט לדרוש תסקיר עובד סוציאלי לפי סעיף 6 לחוק או הערכת מסוכנות לפי סעיף 6א לחוק (ראו פירוט תחת "עיקר 3"). כמו כן, בית המשפט יקבל חוות דעת מטעם היחידה לפיקוח טכנולוגי (ראו פירוט תחת "עיקר 2") בנוגע להיתכנות הפיקוח, וטווחי ההפרה והאזהרה המומלצים בנסיבות שבפני בית המשפט, וזאת על מנת לאפשר פיקוח אפקטיבי.

יודגש כי צו הגנה בפיקוח טכנולוגי יינתן רק לאחר דיון במעמד שני הצדדים, וביחס להפעלת הפיקוח הטכנולוגי כלפי המוגן בצו וניטור מקום הימצאו, יש צורך בהסכמת בן המשפחה המוגן בצו, לאחר שקיבל הסבר על הכלי, האפקטיביות שלו ואיסוף המידע אודותיו. לעומת זאת, לא נדרשת הסכמת המחויב בצו לצורך הטלת אמצעי פיקוח זה. במעמד מתן הצו כאמור, בית המשפט יורה על טווח ההפרה והאזהרה, ויבהיר למפוקח את משמעות הצו ואת תנאיו, לרבות את חובתו לענוד את הצימוד בהתאם להוראות הצו. הפרת הוראה מהוראות צו ההגנה לרבות סירוב ענידת הצימוד, מהווה עבירה עונשית בהתאם לנסיבות העניין לפי סעיף 287 לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

תוקפו של צו הגנה בפיקוח טכנולוגי, ככל צו הגנה, לא יעלה על שלושה חודשים, אך ניתן יהיה להאריך את תוקפו של הצו בהתאם לסעיף 5 לחוק. 

 

עיקר 2: הקמת יחידה לפיקוח טכנולוגי והפעלת מערך הפיקוח

מוצע להקים במשרד לביטחון הפנים יחידה לפיקוח טכנולוגי אשר תפעל לפיקוח ומעקב טכנולוגי אחר מפוקחים, וזאת לצורך יישום הוראות חוק זה. לפיכך, נדרשת העברת מידע בין בית המשפט שנתן את צו ההגנה ליחידה לפיקוח טכנולוגי ולהיפך. העתק מצו ההגנה בפיקוח טכנולוגי יימסר ליחידה לפיקוח טכנולוגי על מנת להתקין את אמצעי הפיקוח ולפקח את על המפוקח. במקרה של הפרת הצו, היחידה לפיקוח טכנולוגי תעדכן את בית המשפט בדבר ההפרה. עם קבלת הדיווח, רשאי בית המשפט לבקש את תגובת הצדדים ורשאי הוא לזמן את הצדדים כדי לבחון מחדש את צו ההגנה ואת תנאיו.

תפקידי יחידת הפיקוח הטכנולוגי הם לבצע ניטור באמצעות אמצעי הפיקוח, אודות מקום הימצאו של המפוקח או מקום הימצאו של בן המשפחה שלהגנתו ניתן צו ההגנה, לפעול למניעת הפרת צו ההגנה בפיקוח טכנולוגי באמצעות עריכת בירור מול המפוקח, ובמקרים מתאימים באמצעות הקפצת כוח תגובה משטרתי, לפעול למתן הגנה ואזהרת בן המשפחה המוגן בצו מפני החשש להפרת צו ההגנה, ובמקרים המתאימים, הקפצת כוח תגובה משטרתי או גורם סיוע אזרחי. כמו כן, היחידה תקים ותנהל מאגר מידע שיכלול מידע שהתקבל מאמצעי פיקוח הטכנולוגי ובכלל זה נתוני איכון והתרעות.

לצורך הפעלת מערך הפיקוח, רשאי מנהל הפיקוח הטכנולוגי להסתייע בגורמים אזרחיים אשר עליהם יחולו החובות הנדרשים לצורך הגנה על זכויות אדם, בניהם הטלת חובת סודיות שלצידה הוראה עונשית במקרה של הפרה. כך למשל, רשאי המנהל להסמיך טכנאים שתפקידם להבטיח את תקינותו של אמצעי הפיקוח, התקנתו והסרתו. כן רשאי להסמיך מוקדנים ומי שנימנה על גורם סיוע אזרחי, על מנת לתת מענה מיידי להגנת המוגן בצו, למשל בעת המצאות המפוקח באיזור שהוגדר כטווח אזהרה. 

כמו כן, מוצע לקבוע כי ביחס לחיווי מאמצעי פיקוח טכנולוגי על הפרת צו הגנה, ניתן יהיה לערוך בירור גם על ידי מבררים שיוסמכו על ידי השר לביטחון הפנים, וזאת מבלי לגרוע מסמכויות המשטרה במקרה של הפרה. ככל שהמפוקח נכנס לטווח ההפרה, יוקפץ כוח משטרתי והנושא יעבור לטיפולה של המשטרה.

 

עיקר 3: הקמת מערך מעריכי מסוכנות

עוד מוצע, לראשונה, לעגן בחקיקה תפקיד של מעריך המסוכנות, ולאפשר לבית המשפט לקבל הערכת מסוכנות על ידי גורם מקצועי שימונה לצורך כך.  

טרם קבלת החלטה בנוגע למתן צו הגנה לרבות צו הגנה בתנאי פיקוח טכנולוגי, ראשי בית המשפט לבקש הערכת מסוכנות בכל דבר הקשור למסוכנות המשיב כלפי בן משפחה בגיר אשר צו ההגנה התבקש להגנתו. מכיוון שלרוב בקשות לצווי הגנה הינן בקשות דחופות, הערכת מסוכנות כאמור תוגש לבית המשפט בתוך שבעה ימים מיום ההוראה לערוך הערכת מסוכנות. לצורך ביצוע הערכת מסוכנות זו, מעריך המסוכנות יהיה רשאי לקבל מידע רלוונטי נדרש כגון מידע מחוק מידע הפלילי ותקנות השבים, מידע אודות הרשעות פליליות כלפי בן משפחה, דוחות סוציאליים ועוד. העתק מהערכת המסוכנות שתוגש לבית המשפט תועבר לבעלי הדין אלא אם הורה בית המשפט שלא לעשות כן מטעמים שיירשמו.

מעריך המסוכנות ימונה על ידי שר הרווחה והביטחון החברתי, בהתאם לכללים שייקבעו בתקנות. בין כללים אלה - דרישות סף לתפקיד, הסדר ניגוד עניינים, העדר עבר פלילי ומשמעתי ועוד. מעריך המסוכנות נדרש להיות בעל הכשרה וכישורים באבחון ובטיפול בתחום של אלימות במשפחה, כפי שיקבע השר.

המוצע בחוק ירחיב את האפשרויות הקיימות לערכאות השיפוטיות לקבלת חוות דעת מקצועית אודות נסיבות המקרה שבפניו. יובהר כי אין בהוראות סעיף זה לפגוע באפשרות הקיימת היום לקבלת תסקיר עובד סוציאלי לחוק. עוד מוצע לקבוע כי לא יעשה שימוש בהערכת המסוכנות שהוגשה לבית המשפט אלא לצורך חוק זה. עם זאת, גורמים מסוימים יהיו רשאים לקבל מידע מהאמור בהערכת המסוכנות ככל שזה נדרש לצורך מילוי תפקידם.

 

עיקר 4: הגנה על הפרטיות ואבטחת המידע

מוצע כי יוקם מאגר מידע ממוחשב ביחידה לפיקוח טכנולוגי. עוד מוצע לקבוע במפורש כי הוראות שייקבעו לפי סעיף זה ייקבעו ויבוצעו באופן המפחית, ככל הניתן, את הפגיעה בפרטיותו של אדם ואת סיכוני אבטחת המידע.

בהתאם לכך, ניטור מקום הימצאותם של המפוקח והמוגן בצו לא יהיה חשוף בפני עובדי היחידה לפיקוח טכנולוגי אלא עד לכניסה לטווח אזהרה או טווח הפרה. העובדים ביחידת הפיקוח הטכנולוגי יהיו חשופים למידע המינימלי ההכרחי לצורך מניעת הפרה והגנה על בן המשפחה המוגן בצו. 

הממשק הטכנולוגי יוסיף ויבחן על ידי המשרד לביטחון הפנים, בתיאום עם הגורמים האמונים על הגנת הפרטיות.

 

ד. השפעת החוק על הדין הקיים

החוק המוצע, מתקן את סעיפים 1, 2, 2ג, 2ו, 4, 5, 7 ו-13 לחוק, ומוסיף את סעיפים 3ב עד 3ט ו-6א.  

 

ה. השפעת החוק המוצע על קבוצות אוכלוסייה מסוימות

החוק מתייחס לכלל נפגעי אלימות במשפחה ובכלל זה פגיעה מינית בין בני משפחה, ובמסגרת זו יחול גם על קטין שננקטה כלפיו אלימות מעין זו או שיש חשש ממשי שתינקט אלימות כאמור.  

 

ו. השפעת תזכיר החוק המוצע על התקציב ועל התקן המנהלי של המשרד היוזם, משרדים אחרים ורשויות אחרות.

התקציב הנדרש עבור פעולות היערכות והכנה במסגרת הצעת חוק זו לשנת 2022 כלול בחוק התקציב לשנת 2022.

תקציב שיידרש עבור יישום החוק בשנת 2023 ואילך, יסוכם בין המשרדים הנוגעים ובין משרד האוצר במסגרת הכנת תקציב המדינה לשנת 2023 ואישורו.

 

ההשלכות על התקינה וההיבט המינהלי ייבחנו עם המשרד לביטחון הפנים ומשרד הרווחה והביטחון החברתי במהלך תקופת ההערות לתזכיר.       

 

ז. להלן נוסח תזכיר החוק המוצע ודברי הסבר

 

תזכיר חוק מטעם משרד המשפטים והמשרד לביטחון הפנים:

תזכיר חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון מס' 19 – הוראת שעה)(פיקוח טכנולוגי להבטחת קיומו של צו הגנה), התשפ"ב-2022

 

דברי הסבר

חוק למניעת אלימות המשפחה, התשנ"א-1991 במתכונתו הקיימת היום, מאפשר לבני משפחה לפנות לבית משפט בבקשה לקבלת צו הגנה, בהתקיים העילות הקבועות בחוק. אף שהפרתו של צו הגנה מהווה עבירה פלילית,  הרי שמלבד אפשרות ההעמדה לדין פלילי ופנייה לבית המשפט לפי פקודת בזיון בית המשפט, וחילוט ערובה, אין כיום כלי המסייע באכיפת הצו ומעקב אחר קיומו בזמן אמת. כלי כזה נדרש במיוחד במצבים בהם מסוכנותו של בן המשפחה שכלפיו ניתן צו ההגנה היא גבוהה.

מטרת החוק המוצע היא לאפשר לבית המשפט במקרים המתאימים להטיל תנאים לפיקוח על קיומו של צו הגנה באמצעות פיקוח טכנולוגי. פיקוח טכנולוגי האמור מבוסס על טכנולוגיית GPS ומאפשר ניטור רציף ובזמן אמת אחר מקום הימצאותו של המפוקח, התראה והקפצת כוח במקרים המתאימים, והכל על מנת למנוע פגיעה בבן המשפחה המוגן בצו.

 

תכנית הפעולה ליישום המלצות הוועדה הבין-משרדית למניעה וטיפול בתופעת האלימות במשפחה ממרץ 2017, אשר אומצה עקרונית בהחלטת ממשלה מס' 2820 מיום 7.07.2017, וכן דו"ח קודם משנת 2016 בנוגע לטיפול בתופעת האלימות במשפחה, המליצו לגבש תיקון חקיקה שיאפשר לבית המשפט להורות בצו על שימוש באמצעים טכנולוגיים כחלק מהתמודדות עם תופעת האלימות במשפחה, ובפרט לשם הבטחת קיומם של צווי הגנה המוצאים לפי החוק למניעת אלימות במשפחה.

 

הפיקוח הטכנולוגי נועד לסייע באכיפתם של צווי הגנה הניתנים על ידי בית המשפט, זאת כאשר לדעת בית המשפט נשקפת סכנה גבוהה מאותו אדם לבן המשפחה או שיש חשש ממשי להפרה של צו הגנה, לרבות עקב הפרה של צו הגנה קודם או הרשעה קודמת בעבירות אלימות במשפחה, ולא ניתן להשיג את המטרה לשמה ניתן הצו בדרך המגבילה פחות את פרטיותו וחופש התנועה של האדם כלפיו ניתן הצו. הפיקוח הטכנולוגי האמור מבוסס על טכנולוגיית GPS, באופן שיאפשר התרעה על הפרה או כניסה של המפוקח לטווח אזהרה.

הצורך בהגנה כאמור, עולה, בין השאר, ביחס לאסירים משוחררים אשר חלקם מסיימים לרצות את מאסרם מבלי שמסוכנותם כלפי בן משפחתם פחתה. האפשרות למתן צו הגנה בפיקוח טכנולוגי במקרים המתאימים, תאפשר פיקוח ומעקב שיוכל לזהות את התקרבותו של המפוקח לביתו של בן המשפחה המוגן בצו או מקום אחר שהוגדר בצו או התקרבותו למקום הימצאו של בן המשפחה, ולוודא שצו ההגנה אינו מופר ובכך לשמור על שלום המאוימ/ת מפני פגיעה.  

 

על מנת שהפגיעה בפרטיותו של אדם תהיה במידה שאינה עולה על הנדרש, קובע התיקון המוצע תנאים להפחתת הפגיעה בפרטיות ככל האפשר, וזאת באמצעות קביעת הוראות שונות, כגון הוראות בדבר אופן החזקת המידע ושמירתו, הוראות בדבר שמירה על סודיות, חיווי אודות מקום הימצאו של אדם יתקבל רק במצב של כניסה לטווח אזהרה או טווח הפרה, והכל באופן המפחית את סיכוני אבטחת המידע ופגיעה בפרטיות תוך שמירה על השגת תכלית הפיקוח הטכנולוגי.

 

משום שמדובר בכלי חדש, ראשון מסוגו, מוצע לקבוע את ההוראות בתזכיר זה כהוראת שעה לתקופה של שלוש שנים, כדי לבחון את השפעותיו של השימוש בכלי ותרומתו לטיפול בתופעת האלימות במשפחה.

 

בסעיף 1 מוצע להוסיף לסעיף ההגדרות בחוק, גם הגדרה של הערכת מסוכנות, מעריך מסוכנות ועובד סוציאלי לפי חוק.

 

בסעיף 2 מוצע לתקן את סעיף 2 לחוק שעניינו צו ההגנה וסמכויות בית המשפט לאסור על אדם לעשות מעשה, כך שניתן יהיה לאסור על אדם להיכנס למקום מסוים אחר בו מתנהלת שגרת חייו של בן המשפחה או להימצא במרחק מסוים מאותו מקום. אמנם כבר כיום רשאי בית המשפט לאסור על אדם להטריד את בן משפחתו בכל דרך ובכל מקום לפי סעיף 2(א)(2) לחוק, אולם לצורך מתן צו ההגנה בתנאי פיקוח טכנולוגי, יש מקום להגדיר זאת ברור יותר לצורך הפעלת הפיקוח. עוד מוצע להוסיף את סעיף 2(א)(5) אשר יאפשר לבית המשפט, אם נתן צו בפיקוח טכנולוגי כאמור בסעיף 3ג לחוק, לאסור על אדם להימצא במרחק מסוים מבן משפחתו הבגיר ובלבד שהודע לו על הימצאו במרחק כאמור.

 

בסעיף 3 מוצע לתקן את סעיף 2ג כך שאם ניתן צו הגנה שכולל איסור על אדם להימצא במרחק מסוים מבן משפחתו כאמור בסעיף 2(א)(5), אזי בית המשפט לא יהיה רשאי להתיר המשך נשיאת נשק כאמור בסעיף 2ג.

 

בסעיף 4 מוצע לתקן את סעיף 2ו שעניינו העברת החלטות בית המשפט, מבית המשפט לגורמים המנויים בסעיף האמור, ולהוסיף גם את היחידה לפיקוח טכנולוגי, אם ניתן צו הגנה בפיקוח.

 

בסעיף 5 מוצע להוסיף את סעיפים 3ב עד 3ט, שעניינם הוראות שונות בנוגע לצו הגנה בפיקוח טכנולוגי:

 

בסעיף 3ב מוצע להוסיף הגדרות לעניין צו הגנה בפיקוח טכנולוגי. כך למשל יוגדר אמצעי הפיקוח הטכנולוגי כמכשיר טכנולוגי או יישום שהשר לביטחון הפנים אישר, אשר מאכן את מקום הימצאו של אדם ומרתיע במקרה של כניסה לטווח אזהרה או טווח הפרה, וזאת כל עוד מדובר באמצעי שהפגיעה במפוקח פחותה. תוגדר חברה מפעילה, חברה אחת או יותר, שהמדינה התקשרה עימה לשם הספקה, התקנה, הפעלה ותחזוקה של אמצעי הפיקוח הטכנולוגי או לשם התייצבות במקום הימצאו של המוגן בצו במקום בו ניתנה התראה. עוד מוצע להגדיר את טווח אזהרה ואת טווח הפרה. טווח הפרה הינו אזור, יישוב או מקום שבית המשפט אסר על המפוקח להיכנס אליו או להימצא במרחק מסוים ממנו. טווח האזהרה הינו תחום הסמוך גאוגרפית לטווח ההפרה, כפי שאישר בית המשפט. בסעיף זה יוגדרו היחידה לפיקוח טכנולוגי, בעלי תפקידים הרלוונטיים ליישום חוק זה כמו מברר, מוקדן, טכנאי, גורם סיוע אזרחי, מנהל הפיקוח הטכנולוגי וקצין משטרה מוסמך.

 

בסעיף 3ג מוצע לקבוע את ההוראות בעניין החלטה על מתן צו הגנה בתנאי פיקוח טכנולוגי.

לפי החוק הקיים, בית המשפט רשאי להורות על מתן צו הגנה בהתקיימות אחת מהעילות המנויות בסעיף 3 לחוק - בסמוך לפני הגשת הבקשה נהג באלימות בבן משפחתו, ביצע בו עבירת מין או כלא אותו שלא כדין; התנהגותו נותנת בסיס סביר להניח כי הוא מהווה סכנה גופנית ממשית לבן משפחתו או שהוא עלול לבצע בו עבירת מין; התעלל בבן משפחתו התעללות נפשית מתמשכת, או התנהג באופן שאינו מאפשר לבן משפחתו ניהול סביר ותקין של חייו.

הורה בית המשפט על צו הגנה בו יאסור עליו להכנס לדירה של בן המשפחה או למקום מסוים אחר בו מתנהלת שגרת חייו של בן המשפחה, או להימצא במרחק מסוים מאותה דירה או אותו מקום, או צו הגנה בו יאסור על בן משפחה להימצא במרחק מסוים מבן משפחתו הבגיר, רשאי הוא להורות על שימוש באמצעי פיקוח טכנולוגי להבטחת קיומו של צו כאמור (להלן – צו בתנאי פיקוח טכנולוגי). שוכנע בית המשפט כי בנסיבות העניין נדרש צו הגנה בפיקוח טכנולוגי, בשל חשש ממשי להפרה של צו ההגנה בנסיבות העניין או בשל סכנה גבוהה הנשקפת מאותו אדם לבן המשפחה, לרבות עקב הפרה של צו הגנה קודם או הרשעה קודמת בעבירות אלימות במשפחה, רשאי הוא להורות על מתן צו הגנה בפיקוח טכנולוגי. בית המשפט יעשה כן בלבד ששוכנע כי לא ניתן להשיג את המטרה לשמה ניתן הצו, בדרך המגבילה פחות את פרטיותו וחופש התנועה שלו.

יובהר כי לצורך קבלת החלטה בנוגע להטלת צו כאמור, רשאי בית המשפט לדרוש תסקיר עובד סוציאלי לפי סעיף 6 לחוק או הערכת מסוכנות לפי סעיף 6א לחוק (ראו פירוט בהמשך). כמו כן, בית המשפט יקבל חוות דעת מטעם היחידה לפיקוח טכנולוגי בנוגע להיתכנות הפיקוח, וטווחי ההפרה והאזהרה המומלצים בנסיבות שבפני בית המשפט, וזאת על מנת שהפיקוח יהיה אפקטיבי.

ביחס להפעלת הפיקוח הטכנולוגי כלפי המוגן בצו וניטור מקום הימצאו, יש צורך בהסכמת בן המשפחה, לאחר שקיבל הסבר על הכלי, האפקטיביות שלו ואיסוף המידע אודותיו. לעומת זאת, לא נדרשת הסכמת המחויב בצו לצורך הטלת אמצעי פיקוח זה. במעמד מתן הצו כאמור, בית המשפט יורה על טווח ההפרה והאזהרה, ויבהיר למפוקח את משמעות הצו ואת תנאיו, לרבות את חובתו לענוד את הצימוד בהתאם להוראות הצו ולשתף פעולה עם יחידת הפיקוח. יוזכר כי הפרת הוראה מהוראות צו ההגנה מהווה עבירה עונשית לפי סעיף 287 לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

בכל הנוגע לצו הגנה להגנת קטין, במידה ומתבקש צו הגנה בפיקוח טכנולוגי והתקיימו התנאים בסעיף 3ג לחוק, רשאי בית המשפט להורות על מתן הצו בפיקוח טכנולוגי להגנת קטין ובלבד שאמצעי הפיקוח הטכנולוגי ימוקם במקום מגוריו של  הקטין או במקום אחר שיורה עליו בית המשפט. צו כאמור יינתן בכפוף לקבלת הסכמת הורהו או אפוטרופסו של הקטין שאינו המשיב, ואם היה הקטין בן 14 שנים ומעלה, תינתן גם הסכמתו לצו. ואולם, בנסיבות מיוחדות שיירשמו, בית המשפט רשאי להורות על שימוש באמצעי פיקוח טכנולוגי, אף מבלי שניתנה הסכמת הורה או אפוטרופסו של הקטין.

 

בסעיף 3ד מוצע לקבוע כי השר לביטחון הפנים יקים יחידת פיקוח טכנולוגי ואלה יהיו תפקידיה: ביצוע ניטור באמצעות אמצעי הפיקוח הטכנולוגי של מקום הימצאו של המפוקח ושל בן המשפחה שלהגנתו ניתן צו ההגנה, לפעול למניעת הפרת צו ההגנה בפיקוח טכנולוגי, באמצעות אזהרת המפוקח, עריכת בירור מולו במקרים המתאימים והקפצת כוח תגובה משטרתי על פי נוהל שייקבע, וכן לפעול למתן הגנה ואזהרת בן המשפחה המוגן בצו מפני חשש להפרת צו ההגנה ובמקרים המתאימים הקפצת כוח תגובה משטרתי או גורם סיוע אזרחי למקום הימצאו. כמו כן, היחידה תקים ותנהל מאגר מידע כמפורט בסעיף 3ו לחוק.  

 

בסעיף 3ה מוצע לקבוע הוראות בעניין הסמכת נציגי חברה מפעילה. כאמור בסעיף ההגדרות, חברה מפעילה הינה חברה אחת או יותר שהמדינה התקשרה עמה לשם – הספקה, התקנה, הפעלה ותחזוקה של אמצעי פיקוח טכנולוגי; התייצבות במקום הימצאו של בן המשפחה המוגן בצו, במקום בו ניתנה התראה, וזאת לשם הגנה עליו. כעת, בסעיף זה מבוקש לקבוע כי מנהל הפיקוח הטכנולוגי (להלן - המנהל) יהיה רשאי להסמיך נציגים של חברה מפעילה לשמש כטכנאים, או מוקדנים, או כגורם סיוע האזרחי. הטכנאי יפעל בין היתר להתקנת אמצעי פיקוח הטכנולוגי, בדיקת תקינותו, תיקונו והחלפתו, ולצורך כך להיכנס, בתיאום מראש, למקום מגוריו של המפוקח. המוקדן יבצע מעקב אחר התראות במסך מרכז השליטה של יחידת הפיקוח הטכנולוגי בשלב כניסת המפוקח לטווח האזהרה, קבלת קריאות אודות מצוקה של בן המשפחה המוגן בצו, מעקב אחר חיווים ופניות שונות לרבות בעניין תקלות, ולתעד את כל אלה. פעולותיו יתבצעו בהתאם להנחיות קבועות מראש שאושרו על ידי מנהל הפיקוח הטכנולוגי. לבסוף, כוח הסיוע האזרחי נועד לסייע בהגנה על בן המשפחה שלהגנתו ניתן צו ההגנה בפיקוח טכנולוגי, ובמקרים מתאימים לעכב אדם ככל אדם פרטי, עד לבוא שוטר, בהתקיימות התנאים המנוים בסעיף 75 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים).

כמו כן, הסעיף קובע את התנאים להסמכת גורמים אלה: תושב ישראל שלא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לדעת המנהל לשמש כבעל תפקיד, השלמת הכשרה מתאימה לעניין ביצוע תפקידו ובכלל זה הכשרה לעניין שמירה על פרטיות ועל כבוד האדם, הוא לא עלול להימצא במישרין או בעקיפין במצב של ניגוד עניינים, ותנאי כשירות נוספים ככל שהורה על כך מנהל הפיקוח הטכנולוגי.

נציגי החברה המפעילה ידרשו לחתום על התחייבות לשמירה על סודיות המידע שאליו ייחשפו במסגרת ביצוע תפקידם, ולא יגלו מידע שהגיע אליהם במסגרת מילוי תפקידם ולא יעשו בו שימוש אלא לשם ביצוע אותו תפקיד. כמו-כן, נציגי החברה המפעילה יפעלו מטעם ובפיקוח מנהל הפיקוח הטכנולוגי, בהתאם להנחיותיו והוראותיו ותחת פיקוחו, ולא יפעילו סמכות הכרוכה בהפעלת שיקול דעת שניתן למנהל הפיקוח הטכנולוגי ולעובדיו על פי דין.

 

בסעיף 3ו מוצע לקבוע כי יחידת הפיקוח הטכנולוגי תקים ותנהל את מאגר המידע שיכלול מידע שהתקבל מאמצעי פיקוח טכנולוגי על נתוני איכון שמעידים על הפרת צו או כניסה לטווח אזהרה. מאגר המידע יהיה חסוי, לא יימסר מידע ממנו אלא לפי חוק זה, והוא לא יחובר לרשת מחשבים למעט תקשורת מחשבים של המשרד לביטחון הפנים ושל משטרת ישראל. כמו-כן, לא תתאפשר גישה למאגר המידע אלא למורשי גישה, בהתאם להוראות סעיף וזה וכפי שיקבע בתקנות. כמו כן, לצרכי תחזוקה, תיקונים, הוספות או עדכונים טכנולוגיים, תותר הגישה למאגר לבעלי מקצוע, לרבות למי שאינו שוטר או עובד של המשרד לביטחון הפנים, ובלבד שאושרו מראש בידי ראש אגף ביטחון מידע וסייבר במשרד לביטחון הפנים או מי מטעמו, תוך היוועצות עם המשטרה.

במידע שבמאגר לא ייעשה שימוש אלא לצורך פיקוח טכנולוגי על קיום תנאי צו הגנה וכן לצרכים נוספים שיפורטו כעת, ובלבד שלא יעשה שימוש במידע נגד בן המשפחה המוגן בצו, ובכל במידה הנדרשת בנסיבות העניין. בין הצרכים שפורטו בסעיף – הבטחת קיומו של צו הגנה או הוכחת הפרתו, לצורך מתן צו הגנה או הארכתו, בהליכים לפי חוק זה; הליך פלילי נגד המפוקח בגין הפרת צו הגנה או עבירת אלימות, מין או עבירה אחת שנעברה תוך הפרת הצו, כלפי בן המשפחה המוגן בצו, או עבירה כאמור נגד ילדיו הקטינים. הליך פלילי לרבות חקירה פלילית; בדיקת תקינות אמצעי הפיקוח הטכנולוגי, תחזוקת מאגר המידע, תיקונים, תוספות ועדכונים טכנולוגיים; ביצוע תחקיר נתונים; שימוש שהאדם אשר המידע מתייחס אליו נתן הסכמתו אליו; לשימוש היחידה לפיקוח טכנולוגי או המשטרה לצורך הגנה על בהליך משפטי בגין תפעול הפיקוח הטכנולוגי.

כמו כל, מוצע לקבוע כי המידע שבמאגר המידע יישמר לתקופה המזערית הנדרשת לצורך הגשמת תכליותיו של חוק זה, כפי שייקבע בתקנות.

 

בסעיף 3ז מוצע לקבוע חובת סודיות על אדם שהגיע אליו מידע ממאגר המידע. לא יעשה שימוש במידע זה ולא יגלה אותו לאחר אלא לשם ביצוע תפקידו לפי חוק זה ובכפוף להוראות סעיף 3ו. המוסר או המגלה מידע שקיבל לפי חוק זה בניגוד להוראות החוק, דינו מאסר שלוש שנים.  

 

בסעיף 3ח מוצע לקבוע כי בסמכות השר לביטחון הפנים, בהסכמת שר האוצר, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לקבוע את מכסת האמצעים לפיקוח טכנולוגי שניתן להורות על שימוש בהם לפי חוק זה. ניתן לקבוע במסגרת צו זה מספר שונה של מכסות לכל שנה, וכן לתקופה מסוימת לצורך בחינת הפעלת הצימוד.

 

בסעיף 3ט מוצע לקבוע כי במהלך תקופת הוראת השעה, השר לביטחון הפנים או מי מטעמו ידווח מידי שנה לוועדה לביטחון הפנים של הכנסת על מספר הצווים שניתנו בתנאי פיקוח טכנולוגי לפי סעיף 3ג, מספר ההתראות שניתנו וכן מספר ההפרות של צווים אלו.

 

בסעיף 6 מוצע לתקן את סעיף 4(ג) לחוק כך שבית המשפט לא יהיה רשאי לתת צו הגנה בפיקוח טכנולוגי, אלא במעמד שני הצדדים.

 

בסעיף 7 מוצע להבהיר כי בית המשפט רשאי להאריך את תוקפו של צו בפיקוח טכנולוגי, כמו כל צו הגנה, באמצעות תיקון לסעיף 5 לחוק. תוקפו של צו הגנה בפיקוח טכנולוגי, ככל צו הגנה, לא יעלה על שלושה חודשים, אך ניתן יהיה להאריך את תוקפו של הצו בהתאם לסעיף 5 לחוק. 

 

בסעיף 8 מוצע להוסיף את סעיף 6א לחוק שעניינו "הערכת מסוכנות".

הערכת מסוכנות מוגדרת בסעיף ההגדרות כהערכת סיכון, לרבות רמת הסיכון, לנקיטת אלימות כלפי בן משפחה כאמור בסעיף 3 לחוק, ומעריך מסוכנות מוגדר כמי שמונה על ידי שר הרווחה והביטחון החברתי לערוך הערכת מסוכנות לפי חוק זה. לצורך הליך לקבלת צו הגנה כאמור בסעיף 2 או הליך לקבלת צו הגנה בתנאי פיקוח טכנולוגי כאמור בסעיף 3ג לחוק, מוצע לקבוע כי בית המשפט יהיה רשאי להורות למעריך מסוכנות לערוך הערכת מסוכנות של המשיב כלפי בן משפחה בגיר אשר צו ההגנה התבקש להגנתו. הערכת המסוכנות תוגש לבית המשפט בתוך שבעה ימים מיום מתן ההוראה כאמור, או במועד מאוחר יותר שיורה עליו בית המשפט.

 

בסעיף 6א(ב) מוצע לקבוע כי מעריך המסוכנות יהיה רשאי לקבל מידע במפורט בסעיף זה, לצורך ביצוע הערכת המסוכנות, ועל אף האמור בכל דין, ככל שמידע זה הוא בקשר למשיב בבקשה. מי שיש ברשותו מידע כאמור, חייב למסרו על פי דרישתו. כך למשל, רשאי מעריך המסוכנות לקבל מידע כאמור בחוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע"ט-2019; כתבי אישום, הכרעות דין, גזרי דין ופרוטוקולים מהליכים לגבי המשיב לבקשה, המיוחסות לעבירות מין, אלימות ואיומים, הפרת צווי הגנה וצווי מניעת הטרדה מאיימת, לרבות מסמכים מהליכים לפני ועדת שחרורים כמשמעותה לפי חוק שחרור על תנאי, התשס"א-2001 או ועדה לעיון בעונש. סעיף זה יאפשר בין היתר העברת מידע בנוגע להערכת מסוכנות שהתבצעה לאסיר משחורר, טרם שחרורו; דוחות סוציאליים שנערכו לפי כל דין; הערכות מסוכנות עדכניות שנעשו בעניינו של המשיב לבקשה; וסיכום מידע רפואי.

 

בסעיף 6א(ג) מוצע להסמיך את שר הרווחה והביטחון החברתי למנות מעריכי מסוכנות, כפי שיקבע בתקנות, בין השאר בנוגע למומחיות הנדרשת לתפקיד זה, תנאי סף לתפקיד, הסדר ניגוד עניינים והעדר עבר פלילי ומשמעתי. לא ימונה אדם למעריך מסוכנות אלא אם כן הוא בעל הכשרה וכישורים באבחון ובטיפול בתחום אלימות במשפחה, והכל כפי שיקבע השר. כמו-כן, מוצע לקבוע כי השר יהיה רשאי לבטל או להתלות מינוי של מעריך מסוכנות במקרים המתאימים. יובהר כי טרם ביטול או התליה של מינוי, תינתן למעריך המסוכנות הזדמנות לטעון את טענותיו בפני השר.

 

בסעיף 6א(ד) מוצע לקבוע כי בית המשפט ימסור העתק מהערכת המסוכנות לבעלי הדין. עם זאת, רשאי בית המשפט להחליט שלא למסור את הערכת המסוכנות כולה או מקצתה למי מהצדדים, מטעמים שיירשמו.

 

בסעיפים 6א(ה) ו-6א(ו) מוצע לקבוע כי בית המשפט יהיה רשאי לבקש ממעריך המסוכנות שערך את הערכת המסוכנות הסבר או השלמה לאמור בו, וכן יחולו על הערכת המסוכנות הוראות סעיף 26(א) לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, לפיהן בית המשפט רשאי יהיה לצוות על מעריך המסוכנות להיחקר בבית המשפט, ובית המשפט ייעתר לבקשתו של בעל דין לצוות על כך.

 

ככלל, מוצע לקבוע בסעיף 6א(ז) כי לא ייעשה שימוש בהערכת מסוכנות שהוגשה לבית המשפט אלא לצורך חוק זה. עם זאת, רשאי מעריך המסוכנות להעביר מידע לעובד סוציאלי לפי חוק או לקצין מבחן, לצורך מילוי תפקידם, בקשר לאותו אדם (סעיף 6א(ח)). עוד מוצע לקבוע בסעיף 6א(ט) כי הערכת המסוכנות לא תתקבל כראייה בהליך משפטי אחר, למעט בבקשות למתו צו הגנה לפי חוק זה. לאור רגישות המידע בהערכת המסוכנות מוצע לקבוע חובת סודיות שתחול על מי שהגיע אליו מידע לפי סעיף זה (סעיף 6א(י)). אותו אדם ישמור מידע זה בסוד, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש, אלא לפי הוראות חוק זה, חיקוק אחר או לפי צו של בית המשפט, ובלבד שלא תועבר הערכת המסוכנות או מידע ממנה אלא למי שמוסמך לקבלה בהתאם להוראות סעיף 6א(ח).

 

בסעיף 9 מוצע לתקן את סעיף 7(ב) לחוק שעניינו הסמכת המשטרה לעצור אדם שהפר צו הגנה הכולל איסור על כניסה לדירה בה מתגורר בן משפחה או הימצאות בתחום מרחק מסוים מאותה דירה, כך שיחול גם על הפרת צו בפיקוח טכנולוגי הכולל איסור על הימצאות במרחק מסוים מבן משפחה בגיר כאמור בסעיף 2(א)(5) ועל חיווי שהתקבל מאמצעי פיקוח טכנולוגי על הפרת צו הגנה כאמור. הסעיף מאפשר למשטרה, ככל שהוגשה תלונה על הפרת צו ההגנה האמור לעיל, לעצור את המפר; ההחלטה שלא לעצור את המפר תינתן על ידי הקצין הממונה על החקירות בתחנת המשטרה, בכתב ובצירוף נימוקים, ובהיעדרו, על ידי ממלא מקומו.

 

בסעיף 10  מוצע להוסיף את סעיף 7(ב1), המאפשר לשר לביטחון הפנים להסמיך מבין עובדי משרדו מבררים לשם עריכת בירור בעקבות חיווי על אודות אירוע שהתרחש מחוץ לטווח ההפרה, או בעקבות חיווי על תקלה טכנית שאירעה בטווח ההפרה. הסעיף קובע כי אין למנות למברר מי שהורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי, לדעת השר, לשמש כמברר, על המברר לקבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו וכן עליו לעמוד בתנאי כשירות נוספים, ככל שהורה על כך השר.

 

כמו כן, מוצע להוסיף את סעיף 7(ב2)(1) המאפשר למנהל הפיקוח הטכנולוגי או מי שהוסמך כמברר לפי סעיף זה, בעת קבלת חיווי באמצעי פיקוח טכנולוגי על אירוע שהתרחש מחוץ לטווח ההפרה, או בעקבות חיווי על תקלה טכנית שאירעה בטווח ההפרה - לדרוש מהמפוקח שימסור לו את שמו, ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו, וכן לדרוש מהמפוקח למסור לו כל ידיעה או מסמך שעשויים לכלול מידע בנוגע לעמידתו בתנאי הפיקוח או להפרתם, ובכלל זה לברר עמו את מקום הימצאו. מוצע לאפשר בירור זה לשם מניעת הפרת צו ההגנה בפיקוח טכנולוגי.

בסעיף 7(ב2)(2) מוצע לקבוע הוראות לעניין פעולת המוקדן בעת קבלת חיווי מאמצעי הפיקוח הטכנולוגי על כניסה לטווח אזהרה. המוקדן יידע את בן המשפחה המוגן בצו בדבר הצורך להיכנס למקום בטוח, ויודיע לגורם הסיוע האזרחי להגיע למקום שהותו של בן המשפחה כאמור. כמו כן, המוקדן יידע את המפוקח על דבר היכנסו לטווח האזהרה ולהזהירו מפני הפרה. יובהר כי לעניין זה ייקבע נוהל מפורט, בהתאם למצבים השונים.

 

מוצע להוסיף גם את סעיף 7(ב1)(3) אשר קובע כי כאשר מופר צו בפיקוח טכנולוגי, יחידת הפיקוח הטכנולוגי תמסור על כך דיווח לבית המשפט שנתן את ההחלטה על צו ההגנה. ככל שבית המשפט מקבל דיווח על הפרת הצו, וצו ההגנה עודנו בתוקף, רשאי הוא לבקש את תגובת הצדדים או לקבוע דיון על מנת לבחון את צו ההגנה, תנאיו ואת הצורך בהארכתו.

 

בסעיף 11 מוצע לתקן את סעיף 13 לחוק ולקבוע כי השר לביטחון הפנים ממונה על ביצוע סעיפים 3ד עד 3ט וכי הוא רשאי להתקין תקנות לביצוע סעיפים אלו בהסכמת שר המשפטים. כמו-כן, מוצע לקבוע כי שר המשפטים, בהסכמת השר לביטחון הפנים, רשאי להתקין תקנות לעניין אופן החזקתו ושמירתו של מידע במאגר המידע, אופן הבקרה על פעולות המבוצעות בו, מורשי הגישה למידע הכלול בו, ההגבלות שיחולו עליהם, בשים לב לרגישות המידע ולהיקפו, ובלבד שהגישה למאגר דרושה לצורך מילוי תפקידם. עוד מוצע לקבוע כי שר הרווחה והביטחון החברתי, בהסכמת שר המשפטים, רשאי לקבוע תקנות לביצוע הוראות סעיף 6א בעניין הערכת מסוכנות.

 

בסעיף 12 מוצע לקבוע כי מועד תחילתו של חוק זה הוא שנים-עשר חודשים מיום פרסומו. כמו כן, השר לביטחון הפנים, בהסכמת שר הרווחה ובאישור ועדת ביטחון הפנים של הכנסת, יהיה רשאי לדחות בצו את תחילתו של חוק זה לתקופה נוספת שיקבע, ושלא תעלה על שישה חודשים, אם שוכנע כי לא הושלמה ההיערכות הנדרשת ליישום הוראות חוק למניעת אלימות במשפחה, כנוסחו בחוק זה.