תוכן עניינים
חוק הכניסה לישראל (תיקונים בעקבות נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה) התשפ"ב-2022
ב. מטרת החוק המוצע, הצורך בו, עיקרי הוראותיו והשפעתו על הדין הקיים
ג. השפעת החוק המוצע על קבוצות אוכלוסייה מסוימות
ד. השפעת תזכיר החוק המוצע על התקציב ועל התקן המנהלי של המשרד היוזם, משרדים אחרים ורשויות אחרות.
ה. להלן נוסח תזכיר החוק המוצע ודברי הסבר
תזכיר חוק הכניסה לישראל (תיקונים בעקבות נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה) התשפ"א-2021
1. הוראת שעה
בהתאם לחוק הכניסה לישראל, עובדים זרים מגיעים לישראל לעבודה זמנית, ולכן, ככלל, עליהם לצאת מהמדינה לאחר שסיימו 63 חודשים מיום כניסתם הראשונה לישראל, על מנת שלא ישתקעו במדינה.
לעניין עובדי סיעוד זרים, בהתחשב בקשר הטיפולי המיוחד שנרקם בין המטופל הסיעודי לבין העובד הזר המועסק אצלו, החוק מאפשר להאריך את תקופת ההעסקה של העובד הזר אצל מטופל סיעוד אצלו הועסק העובד במשך שנה לפחות קודם סיום 63 החודשים האמורים, לתקופות נוספות, על עוד אותו מטופל סיעודי זקוק לשירותי העובד הזר.
בנוסף, החוק הסמיך את שרת הפנים, בהמלצת ועדה מייעצת, להאריך רישיון עובד סיעוד זר לטיפול במטופל סיעודי חדש גם לאחר שסיים 63 חודשים בישראל, במקרים הומניטריים מיוחדים. לצד זאת, ועל מנת לתמוך במדיניות ההגירה ולמנוע השתקעות שלא כדין של עובדים זרים בישראל, ועל מנת לעודד עבודה רציפה של עובדים זרים אצל מטופלים סיעודיים, נקבעו בחוק שורה של תנאי סף לגבי אותו עובד זר שמארכת רישיונו מבוקש, שאם לא התקיימו, לא יהא ניתן להאריך את רישיונו כאמור.
בעקבות הגבלות שהוטלו על כניסת עובדי סיעוד זרים חדשים לישראל לאחר פרוץ מגפת הקורונה, עלה הצורך ליתן פתרונות טיפוליים זמניים לאוכלוסיית המטופלים הסיעודיים בישראל בעלי היתרים לפי סעיף 1יג' לחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991, להעסקת עובדי סיעוד זרים. לאור 1952. האמור, החל ממרץ 2020, נתנו תקופות היערכות מוארכות ליציאה מישראל של עובדי סיעוד זרים, במקרים בהם נדחו בקשות מטופלים סיעודיים להתחיל להעסיק עובדים אלו לאחר שסיימו תקופת שהות מירבית רגילה בישראל, בהתאם להוראות סעיף 3א (ב1) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-
לאור הימשכות מגבלות שונות בעקבות מגפת הקורונה, ובעקבותיהן תקופות ההיערכות שניתנו ליציאה מישראל של עובדי סיעוד זרים שבקשות הומניטריות להתחיל בהעסקתם נדחו, כך שבפועל התחזק הקשר טיפולי בין מטופל סיעודי תקופות ההיערכות שניתנו כאמור.
בהתחשב בכך, ביום 21.7.21 חוקק חוק הכניסה לישראל (הוראת שעה- נגיף קורונה החדש), התשפ"א-2021 להלן:" הוראת השעה הראשונה") אשר עמדה בתוקף במשך 90 יום, ואשר הסמיכה את שרת הפנים להאריך רישיון של עובד זר לסיעוד לפי סעיף 3א(ב1), , אף אם לא התקיימו תנאי הסף הקבועים בסעיפים קטנים (1)(א), (ב) או (ד) של הסעיף האמור, ובלבד שבעת הגשת הבקשה המקורית לא שהה העובד הזר מעל 13 שנים בישראל מיום כניסתו לראשונה לישראל, ובכפוף לכך שההחלטה לדחות את הבקשה להאריך את רישיונו של העובד הזר ניתנה בתקופה שמיום 1.3.20 ועד ליום 31.3.21.
בעקבות חקיקת הוראת השעה הנ"ל, הוארכו רישיונות של 493 שהוגשו גינן בקשות של מטופלים סיעודיים אשר עמדו בתנאים החריגים שנקבעו באותה הוראת שעה.
יחד עם זאת, לאור הימשכות מגבלות וקשיים בעקבות מגפת הקורונה גם במחצית השנייה של שנת 2021 ובתחילת שנת 2022, ניתנו תקופות היערכות נוספות למטופלים סיעודיים שבקשותיהם להארכת רישיונות עובדי סיעוד זרים נדחו לפי סעיף 3א(ב1)(1), כך שמועד היציאה של העובדים הזרים שבקשות הומניטריות בגינן נדחו, יוכלו להמשיך ולהישאר בישראל עד סוף חודש יוני 2022.
כעת, כאשר מרבית ההגבלות שנקבעו מחמת תקופת מגפת הקורונה צומצמו, נמצא מקום לסיים את תקופת ההיערכות ליציאה מישראל של עובדים זרים שבקשות הומניטריות בגינן נדחו.
יחד עם זאת, בהתחשב בקשר הטיפולי שנרקם בין המטופלים ועובדים זרים במשך תקופת ההיערכות, נמצא שיש מקום לקבוע הוראת שעה נוספת, בדומה להוראת השעה הראשונה, אשר תסמיך את שרת הפנים להאריך רישיונות עובדים זרים לסיעוד, בחריגה מאותם תנאי סף רגילים שהוחרגו בהוראת השעה הראשונה, במשך תקופה של 90 ימים מיום הכניסה לתוקף של החוק.
בנוסף, במסגרת הוראת השעה הנוכחית, ובהתחשב בכך כי בתקופת תחילת מגפת הקורונה במרץ 2020 צומצמו אפשרויות כניסה ויציאה של עובדים זרים לישראל וממנה, וכן לאור הכוונה לסיים את תקופות ההיערכות ליציאת העובדים הזרים שניתנו עד כה, מוצע להאריך רישיונות עובדי סיעוד זרים אשר עמדו ביתר התנאים הקבועים בהוראת השעה, גם אם העובד הזר סיים 13 שנה בישראל בעת הגשת הבקשה לגביו לפי סעיף 3א (ב1) לחוק, וזאת בתנאי שביום 1.3.2020, העובד לא סיום תקופת של 13 שנים בישראל.
הוראת השעה לפי תזכיר החוק תסמיך את שר הפנים לשקול בקשות להאריך רישיונות ישיבה של עובדי סיעוד זרים מעבר לתקופות הרגילות המותרות לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952, לצורך הטיפול באנשים עם מוגבלות, ובכלל זה קשישים סיעודיים, גם במקרים בהם לא התקיימו כל תנאי הסף הקבועים בחקיקה הקיימת, וזאת בתקופת הוראת השעה ובכפוף להמלצת ועדה מייעצת ולתנאים שיקבעו בה.
אין השפעה
תזכיר חוק מטעם משרד הפנים
תזכיר חוק הכניסה לישראל (תיקונים בעקבות נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה) התשפ"א-2021
|
|
|
|
||||
|
1. |
בתקופה שעד תום שלושה חודשים מיום פרסומו של חוק זה יקראו את סעיף 3א(ב1) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952[1] כך שלאחר פסקה (1א) יבוא: |
|||||
|
|
|
"(1ב) |
(א) בפסקה זו- |
|||
|
|
|
|
|
"הגורם המוסמך"- הגורם המוסמך כהגדרתו בסעיף קטן (ב)(2). |
||
|
|
|
|
|
"הליך משפטי"- ערר כמשמעותו בסעיף 13כד, ערעור מינהלי לפי סעיף 13לא, או בקשת רשות ערעור לפי סעיף 12(א) לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000[2]. |
||
|
|
|
|
|
"התקופה הקובעת"- התקופה שמיום ה' באדר התש"ף (1 במרס 2020) עד יום כ"ח אדר א התשפ"ב (1 מרץ 2022). |
||
|
|
|
|
(ב) על אף האמור בפסקה (1), שר הפנים רשאי להאריך את רישיון הישיבה של עובד זר לשם המשך טיפול במטופל סיעודי, אם התקיימו התנאים להלן, והכל אף אם לא התקיימו התנאים המנויים בפסקה (1)(א), (ב) או (ד) ולעניין פיסקה 1 (ג), במקום "8 שנים" יקראו "13 שנים: |
|||
|
|
|
|
|
(1) במהלך התקופה הקובעת התקיים אחד מאלה: |
||
|
|
|
|
|
|
(א) ניתנה החלטה לדחות את הבקשה להאריך את הרישיון; (ב) ניתנה החלטה לאשר את העסקתו של העובד אשר חלפו יותר מ-51 חודשים אך לא יותר מ-63 חודשים מיום כניסתו לישראל לראשונה באשרת עובד זמני בענף הסיעוד, אף אם במועד הגשת חוות הדעת לפי פסקת משנה (2) טרם חלפו 63 חודשים מיום כניסתו לראשונה כאמור; |
|
|
|
|
|
|
(2) המטופל הסיעודי הגיש בתוך שלושה חודשים מיום פרסומו של חוק הכניסה לישראל (הוראת שעה- נגיף הקורונה החדש), התשפ"ב-2022,חוות דעת בכתב מהגורם מוסמך, שניתנה לאחר שהגורם המוסמך נפגש עם המטופל במקום מגוריו במהלך שלושת החודשים האמורים, וקובעת כי התקיימו כל אלה : |
||
|
|
|
|
|
|
(א) העובד הזר הועסק בפועל במתן טיפול סיעודי לאותו מטופל אשר הגיש לגביו את הבקשה שהתקיימו לגביה הנסיבות המפורטות בפסקת משנה (ב)(1) או בפסקת משנה (ג), במהלך התקופה הקובעת או בחלקה, ברציפות, עד למועד מתן חוות הדעת; |
|
|
|
|
|
|
|
(ב) הפסקת העסקתו של העובד הזר במתן טיפול סיעודי לאותו מטופל עלולה לגרום לפגיעה קשה במטופל. |
|
|
|
|
|
(ג) על אף האמור בפסקת משנה (ב)(1), רשאי השר להאריך רישיון בהתאם להוראות פסקה משנה (ב) אף אם ההחלטה לדחות את הבקשה להאריכו ניתנה לפני התקופה הקובעת ובלבד שלא יאוחר מתום התקופה הקובעת הוגש נגד החלטת הדחייה, לא יאוחר מתום התקופה הקובעת הליך משפטי שהתקיים לגביו אחד מאלה: |
|||
|
|
|
|
|
(1) נקבע במסגרת ההליך המשפטי כי על העובד הזר לצאת מישראל בתקופה הקובעת או לאחריה; |
||
|
|
|
|
|
(2) נקבע בהלך המשפטי, בתקופה הקובעת או לאחריה, כי הבקשה להאריך את הרישיון תוחזר למשרד הפנים לעיון מחדש. |
||
|
|
|
|
|
(3) ההליך המשפטי תלוי ועומד; |
||
|
|
|
|
(ד) על אף האמור בפסקת משנה (ב) ובפסיקה (1א) , שר הפנים רשאי להאריך את רישיון הישיבה של עובד זר לשם המשך טיפול במטופל סיעודי, בהתקיים האמור בפסקאות משנה (ב) ו או (ג) , גם אם בעת הגשת הבקשה לפי פיסקה (ב1) עברו 13 שנים מיום כניסתו לישראל לראשונה של העובד הזר לעבודה בענף הסיעוד, ובלבד שביום ה באדר התש"פ ( 1.3.2020 ) לא עברו 13 שנים מיום כניסתו לישראל לראשונה של העובד הזר לעבודה בענף הסיעוד. |
|||
|
|
|
|
|
|
||
בעקבות הגבלות שהוטלו על כניסת זרים לישראל לאחר פרוץ מגפת הקורונה, עלה הצורך ליתן פתרונות טיפוליים זמניים לאוכלוסיית המטופלים הסיעודיים בישראל בעלי ההיתרים לפי סעיף 1יג' לחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991, להעסקת עובדי סיעוד זרים.
לאור האמור, החל ממרץ 2020, נתנו תקופות היערכות מוארכות ליציאה מישראל של עובדי סיעוד זרים, במקרים בהם בקשות מטופלים סיעודיים להתחיל להעסיקם לאחר שסיימו תקופת שהות מירבית רגילה בישראל, נדחו בהתאם להוראות סעיף 3א (ב1) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952. תקופות היערכות ליציאה ניתנו גם לגבי עובדים זרים שהחלטה סופית של ערכאה שיפוטית קבעה כי עליהם לצאת מישראל החל ממרץ 2020 או לאחריו.
לצד זאת, ועקב ההארכות של תקופת ההערכות, ופניות רבות ממטופלים סיעודיים ומבני משפחותיהם, במסגרתן נטען לקשר טיפולי משמעותי שנוצר בינם לבין אותם עובדי סיעוד זרים שטיפלו במטופלים הישראלים בשיא מגפת הקורונה, אושרה ביום 21.7.21 הוראת שעה שאפשרה לאשר בקשות של מטופלים סיעודיים לפי סעיף 3א(ב 1), אשר עמדו בתנאי הוראת השעה, אך לא התקיימו לגביהן תנאי הסף הקבועים בסעיפים קטנים 1(א), (ב) או (ד) של הסעיף האמור ובלבד שבעת הגשת הבקשה המקורית לא שהה העובד הזר מעל 13 שנים בישראל מיום כניסתו לראשונה לישראל, ובכפוף לכך שההחלטה לדחות את הבקשה להאריך את רישיונו של העובד הזר ניתנה ב"תקופה הקובעת" (החל מיום 1.3.20 ועד ליום 31.3.21).
בנוסף, בהמשך לכך ולהודעות הקודמות של הרשות בעניין תקופות התארגנות ליציאה מישראל בעקבות מגפת הקורונה, ובעקבות חקיקת הוראת השעה האמורה, עובדים זרים לסיעוד שהועסקו אצל מטופלים סיעודיים מכוח תקופת היערכות שנקבעה בהחלטת הרשות ואשר מועד סיומה לפי אותה החלטה היה עד ליום 31.12.21 , נדחה מועד יציאתם פעם נוספת עד ליום 30.6.22, וזאת לצורך מציאת עובד זר חלופי על ידי המטופל הסיעודי אשר קיבל את החלטת הרשות.
לאור האמור, על מנת שלא לנתק את הקשר הטיפולי ההדוק שנוצר בהסתמך על הודעות הרשות להיערכות ליציאה מישראל, הוחלט לחוקק הוראת שעה עדכנית לתיקון הסעיף המסמיך.
מטרת התיקון, בדומה להוראת השעה מחודש יולי 2021, הוא לאפשר שקילת אישור בקשות המטופלים לפי הסעיף האמור, באופן חריג, כאשר הקשר הטיפולי בין המטופל המבקש לעובד הזר נמשך לפחות חצי שנה מכוח תקופות ההיערכות שניתנו בעקבות מגפת הקורונה, ובלבד שבעת הגשת הבקשה לפי הסעיף המסמיך, העובד הזר לא שהה בישראל מעל 13 שנה.
יחד זאת, לאור ההבנה כי בתקופת המגיפה היה קושי ביציאת וכניסת העובדים הזרים וקושי בעזיבת העובדים הזרים את המטופלים הסיעודיים, מוצע לקבוע כחריג ייחודי , כי ניתן יהא לשקול אישור בקשות שבעת הגשתן העובד הזר שהה בישראל מעל 13 שנים, ובלבד שביום 1.3.2020 לא עברו 13 שנים מאז כניסתו של העובד הזר לישראל.
סעיף קטן (ב1) לסעיף 3א בחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952, (להלן: החוק) אשר מסמיך את שר הפנים להתיר העסקה חדשה של עובד זר לסיעוד גם לאחר שהעובד סיים תקופות העבודה המרביות הרגילות הקבועות בסעיף 3א (א) (ב) ו- (ג) לחוק האמור, בעקבות נסיבות הומניטריות מיוחדות, נוסף בתיקון מספר 20 בשנת התשע"א-2011. הסעיף הקטן תוקן, בין היתר על מנת להוסיף תנאי סף שיחולו לגבי הבקשות המוגשות לפי סעיף קטן (ב1) האמור, בתיקון מספר 32 לחוק, בשנת התשע"ה-2018.
חשוב להדגיש כי אין עוררין על החשיבות הרבה של תנאי הסף שנוספו לסעיף 3א (ב1) במסגרת תיקון מספר 32 הנ"ל, לצורך שמירה על מדיניות ההגירה של ישראל ומניעת השתקעות זרים במדינה, וכן לצורך עידוד עובדי סיעוד זרים להתמיד בעבודתם אצל המטופלים הסיעודיים לאורך כל תקופת עבודתם.
יחד עם זאת, לאור הנסיבות המיוחדות והבלתי צפויות של מגפת הקורונה העולמית, והסתמכות המטופלים הסיעודיים על תקופות ההיערכות שניתנו כמפורט לעיל, מוצע לקבוע הוראת שעה לתקופה של 90 ימים, במסגרתה, בהתקיים יתר התנאים המפורטים בהוראת השעה, לא יחולו תנאי הסף הקבועים בסעיף 3א (א) (1) (א) (ב) ו- (ד) לחוק, בעניין התמדת העובד הזר אצל מטופל סיעודי קודם לפחות 24 חודשים, ואצל מטופל סיעודי אחרון עד לפטירתו או מעברו לבית אבות, וכן בעניין ההגבלה על אישור עובד זר לפי סעיף זה פעם אחת בלבד. בנוסף, מוצע בתקופת הוראת השעה, להמיר את המגבלה בפסיקה (ג) לסעיף האמור, לפיה בעת הגשת הבקשה, לא עברו 8 שנים מיום כניסתו לראשונה של העובד הזר המבוקש לישראל, כך שבמקום 8 שנים יקרא 13 שנה.
כן, לאור ההבנה כי בתקופת המגיפה היה קושי ביציאת וכניסת העובדים הזרים וקושי בעזיבת העובדים הזרים אשר נדחו במסגרת הוועדה את המטופלים הסיעודיים אצלם הועסקו, מוצע לקבוע כחריג ייחודי , כי ניתן יהא לשקול אישור בקשות שבעת הגשתן העובד הזר שהה בישראל מעל 13 שנים, ובלבד שביום 1.3.2020 לא עברו 13 שנים מאז כניסתו של העובד הזר לישראל. ויודגש, חריג זה אינו בא לאיין את תנאי הסף החשוב של קביעת מכסת שנים של 13 שנים לעובד זר לעבוד בישראל לשם מניעת השתקעות במדינה, אלא נועד לאפשר באופן ייחודי הסדרת העסקה של עובדים זרים אשר שהו בישראל כדין, במסגרת מכסת השנים המקסימלית הקבועה בחוק, אולם נבצר מהם לעזוב את ישראל ו/או הם נשארו לטפל במטופל הסיעודי אצלו הועסקו בתקופת המגיפה.
בנוסף, בפיסקה (א) לס"ק (1ב) להוראת השעה המוצעת, מוצע לקבוע כי האוכלוסייה לגביה יחולו ההקלות הנ"ל בתקופת הוראת השנה, תהיה האוכלוסייה לגביה ניתנו תקופות ההיערכות שפורסמו בעקבות הפנדמיה, ואשר בעקבות כך היו עלולים להעסיק את העובד הזר לפי הבקשה שנדחתה במשך חצי שנה לפחות. דהיינו, מטופל שבקשתו לפי סעיף 3א (ב1) לחוק נדחתה החל ממרץ 2020 ועד תחילת יוני 2022, או מטופל שפנה לערכאה שיפוטית בעקבות החלטת דחיה שהתקבלה קודם מרץ 2020, והערכאה השיפוטית קבעה כי על עובדו הזר לצאת מישראל החל ממרץ 2020 או לאחריה (ומקל וחומר, גם מטופלים שפנו לערכאות שיפוטיות עד סוף יוני 2022, בעקבות דחיית בקשה קודם מרץ 2020, וטרם התקבל פסק דין בעניינם).
בנוסף, בפסיקה (ב) לס"ק (1ב) בהוראת השעה המוצעת, מוצע לקבוע כי ההקלות דלעיל יחולו רק בתנאי שהתקבלה חוות דעת של גורם מקצועי אשר ביקר בבית המטופל הסיעודי בתקופת הוראת השעה, ואישר כי העובד הזר המבוקש הועסק בפועל אצל המטופל בתקופה הרלוונטית ועד למועד הביקור, בהסתמך על תקופות ההיערכות שניתנו, וכי הפסקת העסקתו של העובד הזר במתן טיפול סיעודי למטופל עלולה לפגוע במטופל האמור.