תזכיר חוק

 

א. שם החוק המוצע

חוק האחריות לפיצוי נזקי זיהום בשמן (תיקון), התשפ"ב-2022

 

ב. מטרת החוק המוצע, הצורך בו, עיקרי הוראותיו והשפעתו על הדין הקיים

כללי

חוק האחריות לפיצוי נזקי זיהום בשמן, התשס"ד-2004 (להלן – החוק העיקרי) מסדיר את חובת כל כלי שיט המוביל שמן מכל סוג, לרבות שמן הנעה, כמטען, בביטוח או בבטוחה כספית אחרת מפני אחריותם לנזקי זיהום ים בשמן. החוק העיקרי מאמץ את הוראות האמנה הבינלאומית בדבר אחריות לנזקי זיהום בשמן משנת 1992 של ארגון הספנות הבינלאומי שישראל צד לה (להלן – אמנת זיהום בשמן).

האמנה הבינלאומית בדבר אחריות אזרחית לנזקי זיהום בשמן הנעה משנת 2001 (להלן – אמנת שמן הנעה) של ארגון הספנות הבינלאומי, שישראל חברה בו, מתייחסת לזיהום הנגרם משמן הנעה, שהינו שמן המשמש להנעת כלי שיט בכל כלי שיט ממונע. ההסדרים הקבועים באמנת שמן הנעה הינם זהים בעיקרם להוראות אמנת זיהום בשמן.

לאור חשיבות האמנה לשמן הנעה הנהוגה כיום בעולם, נדרש כי מדינת ישראל תצטרף לאמנה. בהתאם לכך, במסגרת תיקון חוק מוצע זה מבוקש לערוך תיקון של החוק העיקרי ולהוסיף במסגרתו את ההסדרים הקבועים באמנת שמן הנעה לצורך אימוצה.

 

החוק המוצע כולל את הנושאים המנויים להלן וזאת בהתאם להוראות אמנת שמן הנעה:

 

עיקר 1 -  הטלת חובה לביטוח או לבטוחה כספית מפני זיהום משמן הנעה

 

מוצע להטיל על בעל כלי השיט הרשום חובה בביטוח או בבטוחה כספית אחרת על כלי שיט ממונע שתפוסתו עולה על 1000 טון לכיסוי אחריותו לנזק זיהום בשמן הנעה בסכום אשר לא יעלה על הסכום הנקוב בסעיף 3 ו-4 לאמנה בדבר הגבלת אחריותם של בעלי כלי שיט משנת 1976, שבתוספת לחוק הספנות (הגבלת אחריותם של בעלי כלי שיט) התשכ"ה-1965.

(סעיף 35ג החדש המוצע)

 

עיקר 2 – מתן תעודת אישור עבור ביטוח או בטוחה כספית מפני זיהום משמן הנעה לכלי שיט ישראלים

מוצע לקבוע סמכות למנהל רשות הספנות והנמלים למתן תעודת אישור עבור ביטוח או בטוחה כספית מפני זיהום משמן הנעה לכלי שיט ישראלי שתפוסתו ברוטו מעל 1,000 טון, בהתאם לנוסח התעודה הקבוע באמנה.

(סעיף 35ד והתוספת הרביעית החדשים המוצעים)

 

 

 

 

עיקר 3 -  איסור השטה

מוצע לקבוע כי חל איסור על השטת כלי שיט אשר תפוסתו ברוטו מעל 1,000 טון ב"מים לאומיים" ללא תעודה המעידה על ביטוח או בטוחה כספית, ובכלי שיט ישראלי ללא תעודת אישור לשמן הנעה. בנוסף מוצע להעניק למנהל רשות הספנות והנמלים או מי שהוסמך על ידו סמכויות פיקוח בדבר קיומה של תעודת אישור או תעודת ביטוח או בטוחה כספית תקפה. 

(סעיף 35ה החדש המוצע)

 

עיקר 4 – החלת הסדרים הקבועים בחוק העיקרי לגבי זיהום משמן הנעה

מוצע לקבוע כי הסדרים שונים הקבועים כיום בחוק בנוגע לנזק זיהום יחולו גם במקרה של נזק זיהום משמן הנעה ועיקרם:

-  תחולת התקנות לגבי נזק שארע בישראל לרבות ב"מים לאומיים" ובאזור הנלווה ונזק שנגרם בשטחה של מדינה חברה באמנה, לרבות באזור הכלכלי שלה  

-  הסדרת הגורם האחראי בעת נזק זיהום

-  הסדרי הגשת תביעה בגין נזק זיהום משמן הנעה לרבות הגורם הזכאי להגיש תביעה, סייג להגבלת אחריות, ייחוד עילת התביעה לפי חוק זה, הגנת מבטחים והתיישנות

-  הסמכת שר המשפטים בהסכמת שר התחבורה להתקנת תקנות לעניין סדרי הדין הנוגעים לתיקון זה. 

(סעיף 35ב לחוק המוצע)

 

עיקר 5 – עונשין

מוצע לקבוע כי הפרה של החובה לביטוח או בטוחה כספית לכלי שיט לנזקי שמן הנעה ושל האיסור על השטה של כלי שיט בלא שבידי המשיט תעודת אישור לשמן הנעה לפי החוק הינה עבירה שדינה קנס. מוצע לקבוע את שיעור בקנס בהתייחס לחומרת הסיכון הזיהומי הכרוכה בהובלת שמן הנעה שהינה בכמות קטנה יותר משמן המובל כמטען.

(תיקון סעיף 36 לחוק העיקרי)

 

 

ג. השפעת החוק המוצע על קבוצות אוכלוסייה מסוימות

לא רלוונטי

 

ד. השפעת תזכיר החוק המוצע על התקציב ועל התקן המנהלי של המשרד היוזם, משרדים אחרים ורשויות אחרות.

אין

 

ה. להלן נוסח תזכיר החוק המוצע ודברי הסבר

תזכיר חוק אחריות לפיצוי נזקי זיהום בשמן (תיקון), התשפ"ב -2022

 

 

דברי הסבר

 

חוק האחריות לפיצוי נזקי זיהום בשמן, התשס"ד-2004 (להלן – החוק העיקרי) מסדיר את חובת כל כלי שיט המוביל שמן מכל סוג, לרבות שמן הנעה, כמטען, בביטוח או בבטוחה כספית אחרת מפני אחריותם לנזקי הזיהום העיקרי, ומאמץ את הוראות האמנה הבינלאומית בדבר אחריות לנזקי זיהום בשמן משנת 1992 של ארגון הספנות הבינלאומי שישראל צד לה (להלן – אמנת זיהום בשמן).

האמנה הבינלאומית בדבר אחריות אזרחית לנזקי זיהום בשמן הנעה משנת 2001 (להלן – אמנת שמן הנעה) של ארגון הספנות הבינלאומי, שישראל חברה בו, מתייחסת לזיהום הנגרם משמן הנעה, שהינו שמן המשמש להנעת כלי שיט בכל כלי שיט ממונע. ההסדרים הקבועים באמנת שמן הנעה הינם זהים בעיקרם להוראות אמנת זיהום בשמן.

לאור חשיבות האמנה לשמן הנעה הנהוגה כיום בעולם, נדרש כי מדינת ישראל תצטרף לאמנה. בהתאם לכך, במסגרת תיקון חוק מוצע זה מבוקש לערוך תיקון של החוק העיקרי ולהוסיף במסגרתו את ההסדרים הקבועים באמנת שמן הנעה לצורך אימוצה.

 

 

 

 

 

להלן דברי הסבר מפורטים:

·  סעיף 35א – הגדרות:

 

הואיל ואמנת שמן הנעה איננה חלה לגבי זיהום שחלה לגביו האמנה הבינלאומית בדבר אחריות לנזקי זיהום בשמן (להלן – האמנה), ולכן חלק מההגדרות שונות בהגדרות החלות ביחס לאמנה, נדרש לקבוע מספר הגדרות שישמשו פרק זה בלבד.

 

הגדרת "אמנת שמן הנעה"- האמנה הבין-לאומית בדבר אחריות לנזקי זיהום בשמן הנעה.

 

הגדרת "בעל כלי שיט" ו"הבעלים הרשום על כלי השיט" – האמנה עורכת הבחנה בין בעל כלי שיט שעשוי לכלול גם את בעליו הרשום של כלי השיט וגם החוכר והמפעיל, לבין הבעלים הרשום של כלי השיט. הבעלים הרשום של כלי השיט הוא אחראי על עריכת פוליסת הביטוח. לצורך הבחנה זו מוצע להוסיף את ההגדרות בהתאם לנוסחם באמנה.

הגדרת "כלי שיט" – סעיפים 1 ו- 4 לאמנת שמן הנעה קובעים כי האמנה תחול לגבי כל כלי שיט למעט כלי שיט צבאי או כלים שבבעלות המדינה או משמשים אותה, ולמעט זיהום שחלה לגביו האמנה, כלומר זיהום שנגרם משמן הנעה בכלי שיט המוביל שמן כמטען.

בהתאם לכך, נקבע כי ההסדר החדש יחול לגבי כל כלי שיט, למעט:

(1)  כלי שיט המנוי בסעיף 3 לחוק – כלי שיט צבאי או כלי המשמש את המדינה;

(2)  כלי שיט כהגדרתו בסעיף 1 – כלי שיט המשמש להובלת שמן בצובר או לגבי כלי שיט המשמש להובלת שמן ומטען אחר – אם הוא מוביל שמן כמטען או לאחר שהוביל שמן כמטען אלא אם הוכח שאינו נושא שיירי שמן כמטען.

 

הגדרת "תעודת אישור לשמן הנעה" – בהתאם לסעיף 7 לאמנת שמן הנעה על מדינה שצד לאמנה להעניק לכלי השיט הרשומים במדינה תעודה לאישור כי כלי השיט מבוטח כנדרש בהתאם לאמנה זו. בהתאם לכך נקבע כי תעודת אישור לשמן הנעה תינתן על ידי מדינת ישראל – לכלי השיט הרשומים במרשם הישראלי, ולגבי כלי שיט הרשום במדינה אחרת אשר היא חברה באמנה נקבע כי תעודה לפי האמנה הינה תעודה שניתנה על ידי הרשות המוסמכת באותה מדינה. בנוסף לגבי כלי שיט הרשום במדינה שאינה צד לאמנה, נקבע כי תעודה כאמור תהא תעודה שהונפקה על ידי מדינה שהיא  צד לאמנה או שהמנהל הכיר בה לעניין זה, וזאת בהתאם לסמכות הקבועה בסעיף 7(2) לאמנת שמן הנעה, לפיה, כל מדינה שצד לאמנה רשאית להנפיק תעודה לכלי שיט שאינו רשום במדינה שצד לאמנה.

 

הגדרת "נזק זיהום"- נזק שארע בישראל לרבות במימי החופים ובאזור הנלווה, נזק שנגרם במדינה חברה באמנה- בשטחה הריבוני או באזור הכלכלי.

 

 

·  סעיף 35ב – תחולת הוראות החוק העיקרי:

כאמור לעיל בהתאם לאמנת שמן הנעה פיצוי בעד זיהום משמן הנעה יהיה בהתאם לאמנת שמן הנעה בלבד. יחד עם זאת, ישנם הסדרים רבים לעניין הפיצוי שזהים להסדרים הקיימים באמנה ומוסדרים בחוק העיקרי. לפיכך מוצע לקבוע כי הסדרים אלו, המפורטים להלן, יחולו גם לגבי זיהום משמן הנעה:

-  תחולה לגבי נזק זיהום – סעיף 2 לחוק העיקרי וסעיף 2 לאמנת שמן הנעה –החוק יחול על עלות אמצעי מנע שננקטו בכל מקום שהוא במקומות אלו במטרה למנוע או למזער נזק זיהום.

-  סייג לתחולה – סעיף 3 לחוק העיקרי וסעיף 4 לאמנת שמן הנעה – ההסדר לא יחול לגבי כלי שיט צבאיים או כלי שיט שבבעלות המדינה ומשמשים למטרה לא מסחרית.

-  אחריות בנזיקין – סעיף 8 לחוק העיקרי וסעיף 3(1-2) לאמנת שמן הנעה – הסדרת הגורם האחראי בעת נזק זיהום – בעל כלי השיט בתקרית, ובמקרה של סדרת אירועים בעל כלי השיט באירוע הראשון. במקרה של שני כלי שיט – שני בעלי כלי השיט אחראים ביחד ולחוד.

-  פטור מאחריות – סעיף 9 לחוק העיקרי וסעיף 3(3-4) לאמנת שמן הנעה - בעל כלי שיט יהיה פטור מאחריות אם הוכח שהנזק נגרם מפעילות מלחמתית או תופעת טבע חריגה, מעשה או מחדל של צד שלישי במטרה לגרום נזק או כתוצאה מרשלנות או התנהגות פסולה של רשות שאחראית לאחזקה או הפעלה של עזרי ניווט. בית המשפט רשאי לקבוע כי הפטור יהיה מלא או חלקי אם הנזק נגרם בשל פעולה או מחדל של הניזוק.

-  סייג לאחריות – סעיף 11 לחוק העיקרי – בהתאם לסעיף 6 לאמנת שמן הנעה שמפנה אל אמנת הגבלת האחריות של בעלי כלי שיט (סעיף 4) –  בעל כלי שיט אינו רשאי להגביל את חבותו לנזק זיהום אם הוכח שנזק הזיהום נגרם כתוצאה ממעשה או ממחדל שלו  שנעשה בכוונה לגרום לנזק, או בקלות דעת ביודעו שהמעשה יגרום קרוב לוודאי לנזק.

-  הגנות מבטח – סעיף 13 לחוק העיקרי וסעיף 7(10) לאמנת שמן הנעה – מבטח יכול להתגונן בעילות הפטור שקיימות לבעל כלי השיט בסעיף 9, וכן בטענה שהנזק נגרם בשל התנהגות פסולה ומכוונת של בעל כלי השיט, אך לא יוכל להתגונן בטענה שבעל כלי השיט בהליכי פירוק או פשיטת רגל או בטענה אחרת שהיה יכול להתגונן בה אם היה נתבע על ידי בעל כלי השיט.

-  הגשת תביעה לפיצויים – סעיפים 21(א) ו- 21(ב)(1)-(2) – מוצע לקבוע כי ההוראה לפיה תביעה לפיצויים תוגש על ידי מי שנגרם לו נזק זיהום וכי התביעה תוגש נגד בעל כלי השיט המזהם או המבטח שלו, תחול גם לעניין זיהום משמן הנעה, וזאת כעולה מהוראות האמנה.

-  ייחוד עילת תביעה – סעיף 22 – בהתאם לסעיפים 3(5) ו- (6) לאמנה מוצע לקבוע כי הוראות החוק לעניין ייחוד תביעה לאדם שנגרם לו נזק זיהום כך שיוכל לתבוע בעל כלי שיט ומבטחו תביעת פיצויים לפי חוק זה בלבד. מוצע לקבוע כי אין בהוראות אלה בכדי לגרוע מזכותו של התובע להגיש תביעה לפי כל חוק אחר ובלבד שחוק זה אינו מקנה לו עילת פיצויים.

-  התיישנות – סעיף 23 – מוצע לקבוע בהתאם לאמנה כי התיישנות של תביעה לפיצויים לפי החוק תהא שלוש שנים מיום קרות נזק הזיהום ובכל מקרה תתיישן תוך שש שנים ממועד התקרית.

 

-  הכרה בפסק חוץ – סעיף 24(3)(א) – בהתאם לאמנה מוצע לקבוע כי פסק חוץ שהוכר לפי חוק אכיפת פסקי חוץ, התשי"ח-1958 יהוה ראיה לגובה נזק הזיהום של הזוכה בו.

-  תקנות סדרי דין – סעיף 39 – מוצע להחיל את סמכות שר המשפטים בהסכמת שר התחבורה להתקין תקנות לעניין סדרי הדין הנוגעים לתיקון זה.

 

·  35ג – חובת ביטוח או בטוחה כספית

בהתאם לסעיף 7 לאמנה הבין לאומית בדבר אחריות אזרחית לנזקי זיהום משמן הנעה, נקבע כי בעליו הרשום של כלי שיט שתפוסתו עולה על 1000 טון חייב יהיה להחזיק פוליסת ביטוח או בטוחה כספית לכיסוי אחריותו לנזק זיהום בשמן הנעה בסכום אשר לא יעלה על הסכום הנקוב בסעיף 3 ו-4 לאמנה בדבר הגבלת אחריותם של בעלי כלי שיט, שבתוספת לחוק הספנות (הגבלת אחריותם של בעלי כלי שיט) התשכ"ה-1965.

 

ביטוח או בטוחה כספית כאמור לא יסתיים או ישונה אלא:

(א) במועד הנקוב בו לתום תוקפו; או

(ב) בכל תנאי אחר המאפשר ביטולו או שינויו בהודעה מוקדמת של המבטח או המבוטח שלא תפחת משלושה חודשים בלבד.  

יובהר כי בהתאם לקבוע בסעיף 7 לאמנה, חובה זו חלה על כלי שיט ישראלי ועל כלי שיט לא ישראלי המפליג במים הטריטוריאליים של מדינת ישראל, בהתאם לסמכות המדינה לקבוע את החובות שיחולו על הכלים המפליגים במים הטריטוריאליים של המדינה.

 

·  סעיף 35ד – מתן תעודה לשמן הנעה לקיום חובת ביטוח או בטוחה כספית

בהתאם לסעיף 7 לאמנה הבין לאומית בדבר אחריות אזרחית לנזקי זיהום משמן הנעה, לאחר בדיקה ע"י הרשות המוסמכת לכך באותה מדינה תנפיק תעודה המאשרת את הביטוח או הבטוחה הכספית של בעל כלי השיט הרשום באותה מדינה כנגד נזקי זיהום בשמן הנעה, ובמידה ואניה רשומה במדינה שאינה צד, רשאית מדינה שהיא צד לאחר בדיקה ע"י הרשות המוסמכת לכך באותה מדינה להנפיק תעודה לאנייה זו. בהתאם לכך מוצע לקבוע כי המנהל רשאי לתת לכלי שיט ישראלי או לכלי שיט בשליטה של גורם ישראלי שרשום במדינה שאיננה צד לאמנה, תעודה בדבר קיום חובת ביטוח או בטוחה כספית לאחר שבדק כי ברשות בעל כלי השיט תעודת ביטוח או בטוחה כספית בהתאם לסעיף 35ג כאמור. התעודה תהיה בשפות עברית ואנגלית ותוחזק בכלי השיט והעתק ממנה יופקד במרשם כלי השיט בישראל. בנוסף מוצע לקבוע כי בסמכות שר התחבורה לקבוע תנאים למתן התעודה על מנת לקיים את מטרת פרק זה. כמו כן, מוטלת חובה על בעל כלי שיט לדווח למנהל על ביטול בטוחה כספית או ערבות או שינויה לכל הפחות שלושה חודשים קודם למועד השינוי או הביטול.

 

·  סעיף 35ה –

בהתאם לסעיף 7(11) לאמנה הבין לאומית בדבר אחריות אזרחית לנזקי זיהום משמן הנעה נקבע איסור על כלי שיט ישראלי, שחלה לגביו חובת הביטוח או הבטוחה הכספית, להפליג ללא תעודת אישור לשמן הנעה תקפה. בנוסף, בהתאם לסעיף 7(12) לאמנה זו נקבע איסור על הפלגה אל נמל בישראל או ממנו של כלי שיט לא ישראלי אלא אם יש בו תעודת אישור לשמן הנעה תקפה. הסדר דומה קיים בסעיף 6 לחוק העיקרי לעניין תעודת אישור לפי אמנת הקרן לפיצוי נזקי זיהום בשמן.

 

·  סעיף 35ו –

בדומה לסעיף 7 לחוק העיקרי, ניתנו למנהל סמכויות לעלות על כלי שיט לפיקוח על קיום החובה להחזקת תעודת שמן הנעה וכן להורות למנהל נמל שלא להרשות כניסה של כלי שיט שאינו ישראלי שנמצא שאין ברשותו תעודת ביטוח או חלופה כספית אחרת בתוקף עד שיוכיח את קיומן. סמכויות אלו נדרשות בכדי לוודא כי לכלי השיט המפליג במים הטריטוריאליים של המדינה יש ביטוח או כחלופה כספית אחרת בתוקף במשך כל תקופת שהייתו.

 

·  תיקון סעיף 36 לחוק העיקרי –

מוצע לקבוע כי העובר על החובה בביטוח או בטוחה כספית לכלי שיט הנושא שמן הנעה או על האיסור על הפלגה בכלי שיט שאין בידיו תעודת אישור לשמן הנעה, דינו קנס פי שניים מהקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977. יצוין כי שיעור הקנס נקבע בשיעור זה בהתאם לחומרת הסיכון הזיהומי הכרוכה בהובלת שמן הנעה שהינה בכמות קטנה יותר משמן המובל כמטען. 

 

·  תיקון סעיף 37 לחוק העיקרי – דין המדינה-

בהתאם לסעיף 7(14) לאמנה ובדומה להסדר הקבוע בסעיף 37 לחוק העיקרי לעניין זיהום בשמן, נקבע   הסדר לעניין תחולת התיקון לגבי כלי שיט בבעלות המדינה או בבעלות מדינה אחרת שצד לאמנה, לפיו: לגבי כלי שיט בבעלות מדינת ישראל - לא תחול החובה לאישור לשמן הנעה לפי סעיף 35ד או לחובת ביטוח או בטוחה כספית לפי סעיף 35ג ובלבד שניתנה לכלי השיט תעודה מאת המנהל בהסכמת שר התחבורה ושר האוצר כי חבות המדינה לנזק זיהום משמן הנעה מכוסה על ידה בסכום הקבוע בחוק. לגבי כלי שיט שבבעלות מדינה שצד לאמנה – דין מדינה זו כדין מדינת ישראל כאמור ואולם התעודה הנדרשת מאת המנהל במדינת ישראל תוצא על ידי הרשות המוסמכת באותה מדינה לגבי סכום חבות כקובע באמנה.

 

·  תיקון סעיף 38 לחוק העיקרי –

בדומה להסדר הקבוע לחוק לעניין תיקון התוספות בהתאם לתיקונים החלים באמנת האחריות לפיצוי נזקי זיהום בשמן ולאמנת הקרן בעניין, נקבע הסדר לפי שר התחבורה יהא מוסמך לשנות את טופס תעודת אישור הביטוח לעניין שמן הנעה שנוספה בתוספת החמישית, וכן יהא מוסמך לתקן בצו את שיעור סכומי הגבלת החבות שקבועים בתוספת הרביעית וזאת במידה שנקע לכך תיקון באמנת שמן הנעה אשר אושרר במדינה.