תזכיר טיוטת תקנות היבוא והיצוא (ערובה למפר אמון וערובה כתנאי לשחרור מותנה) (תיקון),התשפ"ב-2022

טיוטת תקנות

 

א. שם התקנות המוצעות

תקנות היבוא והיצוא (ערובה למפר אמון וערובה כתנאי לשחרור מותנה)(תיקון),התשפ"ב-2022

 

 

ב. מטרת התקנות המוצעות והצורך בהן [למילוי רק בעת הפצה להערות הציבור]

1.  מתן אפשרות להפקדת ערבות דיגיטלית בכפוף להשלמת היערכות מחשובית במשרד הכלכלה והתעשייה, במעבדות הבדיקה והבנקים.

2.  קביעת סכום מזערי להפקדת ערבות.

3.  תיקון נוסח מבקש ומגיש הערבות ל"יבואן".

 

ג. להלן נוסח טיוטת התקנות המוצעות:


 

טיוטת תקנות מטעם משרד הכלכלה והתעשייה:

טיוטת תקנות היבוא והיצוא (ערובה למפר אמון וערובה כתנאי לשחרור מותנה)(תיקון),התשפ"ב-2022

 

 

 

בתוקף סמכותי לפי סעיף 2א(ז) וסעיף 2ה(ב)(4) לפקודת הייבוא והייצוא [נוסח חדש], התשל"ט-1979[1], אני מתקין תקנות אלה:

 

 

 

תיקון תקנה 2

1.  

בתקנות היבוא והיצוא (ערובה למפר אמון וערובה כתנאי לשחרור מותנה), התשע"ח-2018[2] (להלן – התקנות העיקריות), בתקנה 2, האמור בה יסומן "(א)" ואחריו יבוא:

 

 

"(ב)    לשם ביצוע האמור בסעיף קטן (א), ניתן להגיש את הערבות גם בדרך דיגיטלית"

תיקון תקנה 3

2.  

בתקנה 3 לתקנות העיקריות, בסופה יבוא "ובכל מקרה לא יפחת מ-1,000 שקלים חדשים".

תיקון תקנה 6

3.  

בתקנה 6 לתקנות העיקריות, בכל מקום, במקום "המבקש" יבוא "היבואן" ובמקום "למגיש הערבות" יבוא "ליבואן".

סעיף תחילה

4.  

הפקדת ערבות בדרך דיגיטלית כאמור בסעיף קטן (ב) שלעיל, תתאפשר רק לאחר שאגף מערכות מידע במשרד הכלכלה והתעשייה ומעבדות הבדיקה יהיו ערוכים מבחינה מחשובית לקבלת ערבויות דיגיטליות וכן הבנקים. הממונה על התקינה יפרסם על כך הודעה באתר האינטרנט של המשרד.

 

 

___ ב________ התש_____                                                                    __________________

(___ ב________ ____20)                                                                                      אורנה ברביבאי                                                                                                                                                               שרת הכלכלה והתעשייה                        

 

(חמ 5649 – 3)

 

דברי הסבר

 

בסעיף 2ה(א)(1) לפקודת היבוא והיצוא [נוסח חדש], תשל"ט-1979 (להלן: "הפקודה") נקבע, אם היבואן יבא טובין שייבואם טעון אישור עמידה בדרישות הממונה על התקינה, לא ישוחררו מפיקוח רשות המכס, אלא לאחר קבלת אישור עמידה בדרישות הממונה. על אף הוראת הסעיף, הממונה על התקינה רשאי לקבוע הנחיות לעניין שחרור טובין, על ידי מעבדת בדיקה, בטרם קיבל היבואן אישור עמידה בדרישות הממונה (להלן – אישור שחרור מותנה),  וזאת בתנאים שיורה ליבואן קבלת התחייבות בכתב לקיום דרישות צו הפיקוח והנחיות הממונה ובמקרים המתאימים קבלת ערובה להבטחת קיום הדרישות. אם וראה הממונה כי היבואן אינו עומד בהתחייבויות שלשם הבטחת קיומן נדרשה הגשת הערבות, בסמכותו להורות על חילוט הערבות והחילוט יבוצע בהתאם לתקנות הייבוא והייצוא (ערובה למפר אמון וערובה כתנאי לשחרור מותנה), תשע"ח-2018 (להלן: "תקנות ערובה").

בעקבות הרפורמה החדשה וכחלק ממערך בתקינה בנושא ייבוא, נבחנו סעיפים בתקנות ערובה והתגלו סייגים וטעויות והוחלט לתקן את הסעיפים 2- המצאת הערבות, סעיף 3- סכום הערובות וסעיף 6- חילוט הערבות לתקנות ערובה.

 

לעניין תיקון סעיף 2- המצאת ערובה –

לפי סעיף תקנות ערובה, המצאת הערובה היא ערבות בנקאית או ערבות של מבטח, שניתנת לטובת המדינה, ערוכה לפי הנוסח שבתוספת. בהחלטת ממשלה מס' 260 בנושא: "תכנית להאצת השירותים הדיגיטליים לציבור ולקידום הלמידה הדיגיטלית ותיקון החלטת ממשלה", מיום 26.7.2020, הוחלט כי מתחילת שנת 2021 יחל מעבר מדורג לשימוש בערבויות דיגיטאליות במשרדי הממשלה אשר יושלם במהלך שנת 2022, ולאחר מכן יהיה ניתן להגיש למשרדי הממשלה ערבויות דיגיטאליות בלבד. לאור האמור לעיל, הוחלט להוסיף סעיף קטן- המצאת ערובה באמצעות דיגיטאלית, וזאת בנוסף לאמצעי הפקדת ערובה הקיימים.

הוספת סעיף קטן זה- שימוש באמצעים דיגיטליים, שהוא מנגנון הפקדה בא לתן ליבואנים כלי עזר, לביצוע הפקדת ערובה באופן מהיר ונגיש ובין השאר בא לשפר את השירות הממשלתי, הציבורי ולהקל על הנטל הבירוקרטי.

 

לעניין תיקון סעיף 3- סכום הערובות –

לפי תקנות ערובה הקיימות, סכום הערבות שבגינו נדרשת ערובה הינו שלושים אחוזים משווי הטובין. בתקנות אלה, לא נקבע סכום מינימאלי לשווי הטובין שבגינו ניתן יהיה לדרוש הפקדת ערובה.

לאור ניסיונות יבואנים לעקוף את מסלול הבדיקות במעבדה ובעקבות ההחלטה לקדם את הגברת האכיפה על מנת ליצור הרתעה, הוחלט לקבוע סכום מינימום של הפקדת ערבות בסך של 1,000 ₪. קביעת סכום מינימום בא כאות אזהרה ליבואנים ואמצעי לתוספת הגברת האכיפה באמצעות הרתעה במשוואת האיזון שבין מתן הקלות לייבוא והגברת האכיפה מול מפרי החוק.

 

לעניין תיקון סעיף 6 - חילוט הערבות –

לעניין הנוסח של חילוט הערבות – במקום "מבקש" ובמקום "מגיש הערבות" הוחלט לרשום "יבואן" בשני המקומות. בתקנות ערובה הקיימות נקבע, אם הממונה החליט להורות על חילוט ערובה, ביצוע החילוט יעשה אחרי שהשמיע את טענות מגיש הערבות (שהוא  היבואן). מהוראת סעיף זו עלתה שאלת קיום שימוע טרם החילוט לערב שחתם ליבואן. (היבואן הוא מגיש הערבות) השינוי במילה "יבואן" בשני המקרים מבהיר את בעיית זהות מגיש הבקשה שהוא היבואן. (ולעניין הודעת על חילוט הערבות לערב, לאחר קיום השימוע ליבואן, תשלח בהתאם לנוהל ערבויות שיפורסם על ידי הממונה על התקינה. (כשיבואן מגיש ערבות הוא יכול להגיש בעצמו או באמצעות ערב אחר, מה שקורה היום לפעמים על ידי סוכני מכס שמגישים עבור פלסטינאים).

 

סעיף תחילה-

מתן אפשרות להפקדת ערבות דיגיטלית בכפוף להשלמת היערכות מחשובית במשרד הכלכלה והתעשייה, במעבדות הבדיקה והבנקים.

 



[1] דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 32, עמ' 625; ס"ח התשע"ז, עמ' 187.

[2] ק"ת התשע"ח, עמ'