תזכיר חוק לשמירה על בטיחות מעליות, התשפ"ב-2022

תזכיר חוק

 

א. שם החוק המוצע

חוק לשמירה על בטיחות מעליות, התשפ"ב-2022

 

ב. מטרת החוק המוצע, הצורך בו, עיקרי הוראותיו והשפעתו על הדין הקיים

העיסוק בהתקנת מעליות ובמתן שירות למעליות מוסדר כיום בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (התקנת מעליות ומתן שירות למעליות), התשמ"ד-1984 (להלן - צו הפיקוח). צו הפיקוח הותקן על ידי שר התעשייה והמסחר מתוקף סמכותו לפי סעיפים 5 ו-15 לחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי"ח–1957 (להלן - חוק הפיקוח), ותוקפו תלוי בקיומה של הכרזה בתוקף על מצב חירום לפי סעיף 38 לחוק-יסוד: הממשלה. צו הפיקוח קובע חובת רישוי לכל מי שמתקין מעלית או לכל מי שנותן שירות למעלית. הממונה כהגדרתו בצו הפיקוח מוסמך לקבוע תנאים למתן רישיון כאמור ותנאים ברישיון ולשנותם, וכן להתנות את תוקף הרישיון או לבטלו. עוד קבועה בצו הפיקוח חובה כי שירות מעלית הכולל שירותי החזקה, טיפול מונע ותיקונים הדרושים כדי להחזיק את המעלית במצב תקין ולהבטיח את שלומם של המשתמשים בה, יינתן בידי בעל תעודת מעליתן או בפיקוחו.

 

במקביל לחובות הקשורות לבטיחות המעלית, מסדיר צו הפיקוח גם חובות צרכניות, כגון: אחריות מתקין מעלית בבית מגורים לכיסוי תיקונים וחלפים בשנת האחריות הראשונה ללא תשלום, חיובה של נציגות הבית המשותף לחתום על הסכם שירות תחזוקה ותיקונים עם חברת השירות, ופרטים שנדרש כי יהיו בחוזה כגון: הסדרת התשלום עבור מתן השירות, התנאים לכריתת חוזה חדש והתנאים לסיומו של חוזה קיים.

 

כמו כן קבועות כיום בסימן ה' בפרק ג' לפקודת הבטיחות בעבודה (נוסח חדש), התשמ"ד-1970 (להלן- הפקודה) הוראות שעניינן הבטחת הבטיחות של מעליות במפעל כמשמעותו בפקודה, המוחל בהתאם לסעיף 194 לפקודה גם על מעליות בחצרים שאינם חלק ממפעל.

 

החוק המוצע נועד, בראש ובראשונה, לעגן בחקיקה ראשית - במנותק מההכרזה על מצב חירום, את ההסדרים הקיימים בצו הפיקוח, וזאת בהתאם להחלטות הממשלה שבהן קבעה הממשלה כי על כל אחד ממשרדי הממשלה לפעול לקידום הניתוק של החקיקה שבתחום אחריותו מהזיקה להכרזה על מצב החירום, ובכלל זה קידום חקיקה ראשית וחקיקת משנה שתאפשרנה את ביטול הצווים מכוח חוק הפיקוח (האחרונה שבהן היא החלטת ממשלה מס' 1948 מיום ח' באלול התשע"ו (11 בספטמבר 2016). כמו כן מחליף החוק המוצע את ההוראות הקבועות כאמור בסימן ה' בפרק ג' לפקודה שמטרתן שמירה על בטיחות מעליות והמשתמשים בהן. הוראות החוק המוצע מתבססות בשינויים על הצעת חוק דומה שפורסמה ברשומות מספר 1170  ביום 27.11.2017  ועברה בקריאה ראשונה בכנסת - הצעת חוק לשמירה על בטיחות מעליות, תשע"ח-2017. הצעת החוק לא התקדמה, ותהליך החקיקה לא הושלם.

החשיבות בהסדרת הפיקוח והאכיפה בנוגע למעליות בחקיקה ראשית המנותקת מזיקה למצב חירום, היא בשל השימוש הנרחב והתדיר של הציבור בכללותו במעליות, והצורך להבטיח כי הן ברמת בטיחות גבוהה.

 

בהתאם לאמור לעיל, מסדיר החוק המוצע את החובות הקיימות בצו הפיקוח, ובכלל זה קובע הסדרים לעניין העיסוק בהפעלת שירות מעלית ובמתן שירות מעלית, וכן הסדרים בטיחותיים בדומה לאלה הקיימים בפקודה לשם שמירה על בטיחות מעליות והמשתמשים בהן, ובכלל זה בדיקות של מעליות וטיפול בליקויים שהתגלו בהן והסדרים לפיקוח על תקינותן ובטיחותן של מעליות. כן קבועות בחוק המוצע חובות מפורשות שחלות על בעל המעלית, ובהן חובת הזמנת בודק מוסמך לצורך ביצוע בדיקות למעלית, חובת דיווח לבעל רישיון הפעלה על תקלות במעלית וחובה לפעול לתיקון ליקויים שנמצאו במעלית.

 

עוד מוצעים בחוק תיקונים עקיפים לפקודה, הכוללים הוראות לעניין הסמכתם של כלל הבודקים המוסמכים כהגדרתם בפקודה, כך לעניין ביצוע בדיקות של מיתקנים טעוני בדיקה המנויים בפקודה, ובהם, בנוסף למעליות גם כלי הרמה, דודי קיטור, קולטי קיטור, קולטי אוויר, מכונות הרמה, וכן ביצוע בדיקות לגבי גורמי סיכון כמו קרינה וכיוב'. בנוסף, מוצע בתיקון בפקודה לקבוע הוראות לעניין עריכת תסקירים לאחר ביצוע הבדיקות כאמור.

 

יצוין, כי ההסדרים הקבועים בחוק המוצע חלים, בשינויים המחויבים, גם לעניין מעלונים, ולכן מעלית מוגדרת כמעלית לרבות מעלון, אלא אם כן נאמר בחוק המוצע במפורש אחרת.

 

יובהר, כי החובות הצרכניות הקיימות בצו הפיקוח יוסדרו, בהתאם לשיקול דעתה של הרשות להגנת הצרכן וסחר הוגן, במסגרת חוק הגנת הצרכן או חקיקה צרכנית אחרת.

 

ג. השפעת החוק המוצע על קבוצות אוכלוסייה מסוימות

לא רלוונטי

ד. השפעת תזכיר החוק המוצע על התקציב ועל התקן המנהלי של המשרד היוזם, משרדים אחרים ורשויות אחרות.

לא רלוונטי

ה. להלן נוסח תזכיר החוק המוצע ודברי הסבר


 

תזכיר חוק מטעם משרד הכלכלה והתעשייה - זרוע העבודה:

תזכיר חוק לשמירה על בטיחות מעליות, התשפ"ב-2022

 

 

פרק א': מטרה

מטרה

1.  

חוק זה מטרתו לקבוע הסדרים לשם שמירה על בטיחות מעליות והמשתמשים בהן, ובכלל זה -

 

 

(1) להסדיר את העיסוק בהפעלה של שירות מעלית ובמתן שירות מעלית;

 

 

(2) לקבוע הסדרים לעניין התקנה, תחזוקה ובדיקות של מעליות וטיפול בליקויים שהתגלו בהן;

 

 

(3) לקבוע הסדרים לפיקוח על תקינות של מעליות ועל בטיחותן.

 

 

פרק ב': הגדרות

הגדרות

2.  

בחוק זה -

 

 

"אישור הכנסה לשימוש", של מעלית - אישור שניתן בידי בודק מוסמך למעליות לפי הוראות סעיף 25;

 

 

"בודק מוסמך למעליות" - מי שבידו הסמכה לשמש בודק מוסמך כמשמעותה בסעיף 119ג לפקודת הבטיחות בעבודה, לעניין מעליות;

 

 

"בית משותף" - כהגדרתו בסעיף 52 לחוק המקרקעין וכן בית שפרק ו'1 לחוק האמור חל עליו;

 

 

"בעל מעלית" –

 

 

(1) מי שהוא בעלים, מלא או חלקי, של מעלית המותקנת במבנה; לעניין פסקה זו חזקה כי - 

 

 

 

(א)  לבעלים של דירה או של כל חלק אחר במבנה חלק בבעלות במעלית באותו מבנה, אלא אם כן המציא למפקח מוסמך או לבודק מוסמך למעליות מסמכים המוכיחים אחרת והכוללים את פרטי בעל המעלית;

 

 

 

(ב) המחזיק בדירה או בכל חלק אחר במבנה הוא הבעלים של הדירה או של החלק במבנה, אלא אם כן המציא למפקח מוסמך או לבודק מוסמך למעליות מסמכים המוכיחים אחרת והכוללים את פרטי בעל הדירה או החלק במבנה;

 

 

(2) על אף הוראות פסקה (1), לעניין מעלית שמתקיים לגביה האמור בפסקאות משנה (א) או (ב) יראו כבעל המעלית את הגורם המנוי באותן פסקאות:

 

 

 

(א)  המעלית מתוחזקת על ידי חברת ניהול ואחזקה - חברת הניהול והאחזקה; בפסקת משנה זו, "חברת ניהול ואחזקה" – תאגיד או יחיד שהוא עוסק מורשה, העוסקים בניהול ובתחזוקה של מבנים ושל מיתקנים הנמצאים בהם, כולם או חלקם;

 

 

 

(ב) טרם ניתן לגבי המעלית אישור הכנסה לשימוש– המתקין של המעלית;

 

 

 

(ג)  המעלית משמשת לצורך תנועת בני אדם או טובין במבנה הנמצא בבניה – מבצע הבניה במבנה כאמור;

 

 

"בעל מעלית בעסק" – בעל מעלית, שהוא אחד מאלה:

 

 

 

(1) בעלים, מלא או חלקי, של מפעל הפועל במבנה שבו מותקנת מעלית, או מחזיק במפעל כאמור;

 

 

 

(2) בעלים, מלא או חלקי, של מקום ציבורי המנוי בתוספת, שבו מותקנת מעלית;

 

 

 

(3) בעלים, מלא או חלקי, של עסק שאינו מפעל או מקום ציבורי כאמור בפסקאות (1) או (2), הפועל במבנה שבו מותקנת מעלית, ובלבד שמועסקים בעסק כאמור, באותו מבנה, דרך כלל, 100 עובדים לפחות;

 

 

"דוכן הרמה" – מיתקן המיועד לשמש לתנועת טובין בלבד, בין רבדים קבועים, אשר מתקיימים לגביו כל אלה:

 

 

 

(1) לו תא או דוכן הנע במסלול מאונך או כמעט מאונך ותנועתו
מוגבלת על ידי מכוון;

 

 

 

(2) גובה ההרמה שלו אינו עולה על 25 מטרים;

 

 

 

(3) הוא משרת שתי תחנות בלבד;

 

 

 

(4) אין לו משקולת נגדית או מאזנת;

 

 

 

(5) הוא מונע על ידי כננת או גלגלת או בוכנה הידראולית להרמתו;

 

 

 

(6) הוא מופעל באמצעות לחיצה מתמדת;

 

 

"חוק ארגון הפיקוח על העבודה" - חוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי"ד – 1954[1];

 

 

"חוק המקרקעין"- חוק המקרקעין, התשכ"ט – 1969[2];

 

 

"חוק התקנים" - חוק התקנים, התשי"ג-1953[3];

 

 

"חילוץ" – פעולה או סדרת פעולות הנדרשות לשחרור בני אדם שנלכדו במעלית בלי יכולת לצאת ממנה בכוחות עצמם;

 

 

"מבצע בניה" – כמשמעותו לפי פקודת הבטיחות בעבודה;

 

 

"מעלון" – מיתקן המיועד לשמש לתנועת בני אדם עם מוגבלות פיזית, בכיסא גלגלים או בלעדיו, בין רבדים קבועים, אשר לו תא או דוכן הנע במסלול מאונך או כמעט מאונך או במקביל לגרם המדרגות ותנועתו מוגבלת על ידי מכוון;

 

 

"מעלית" - מיתקן המיועד לשמש לתנועת בני אדם או טובין בין רבדים קבועים, אשר לו תא או דוכן הנע במסלול מאונך או כמעט מאונך ותנועתו מוגבלת על ידי מכוון, לרבות מעלון אלא אם כן נאמר במפורש אחרת, ולמעט דוכן הרמה;

 

 

"מפעל" – כמשמעותו בפקודת הבטיחות בעבודה;

 

 

"מפקח מוסמך" - כמשמעותו בסעיף44(א);  

 

 

"מפקח אזורי", "המפקח הראשי" – כהגדרתם בפקודת הבטיחות בעבודה;

 

 

"המשרד" – משרד הכלכלה והתעשייה;

 

 

"נציגות הבית המשותף" - כמשמעותה בסעיף 65 לחוק המקרקעין;

 

 

"עוסק מורשה" - כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו- 1975[4];

 

 

"פקודת הבטיחות בעבודה" - פקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש"ל-1970[5];

 

 

"רובד" – קומה או מפלס במבנה;

 

 

"רישיון הפעלה" – רישיון להפעלת שירות מעלית שניתן בידי המפקח הראשי לפי הוראות סעיף 10;

 

 

"רישיון מעליתן" – רישיון למתן שירות מעלית שניתן בידי המפקח הראשי לפי הוראות סעיף 13;

 

 

"רישיון מעליתן בכיר" – כמשמעותו לפי סעיף 14(א)(2);

 

 

"שירות מעלית" – ביצוע של כל אחת מהפעולות הבאות, בקשר למעלית:

 

 

 

(1) התקנה או הרכבה;

 

 

 

(2) מתן שירות תחזוקה שוטף ובכלל זה טיפול מונע, וכן ביצוע כל פעולה אחרת לרבות חילוץ, והכל לשם החזקת המעלית במצב תקין ובטוח או לשם הבטחת שלומם של המשתמשים במעלית;

 

 

"השר" – שר הכלכלה והתעשייה;

 

 

"תסקיר של בודק מוסמך למעליות" – תסקיר כמשמעותו בפרקים ה' או ו'.

 

 

פרק ג': שירות מעלית

 

 

סימן א': הוראות כלליות

הפעלת שירות מעלית  

3.  

(א)  לא יפעיל אדם שירות מעלית, אלא אם כן בידו רישיון הפעלה ובהתאם לסוג הרישיון שבידו ככל שנקבע לפי סעיף 11, ולתנאי הרישיון.

 

 

(ב) בעל רישיון הפעלה לא יפעיל שירות מעלית אלא באמצעות בעל רישיון מעליתן מהסוג הנדרש למתן השירות כאמור.

 

 

(ג)  בעל רישיון הפעלה יעשה כמיטב יכולתו המקצועית, על פי כללי המקצוע המקובלים בתחומו, כדי ששירות המעלית שהוא מפעיל יהיה בהתאם להוראות לפי חוק זה, ובכלל זה:

 

 

 

(1) ביצוע בקרה שוטפת ותיקון ליקויים במעלית, לצורך הבטחת בטיחות המעלית ובטיחות המשתמשים בה;

 

 

 

(2) מניעת סיכונים בטיחותיים לנותני שירות מעלית באמצעותו.

מתן שירות מעלית

4.  

(א)  לא ייתן אדם שירות מעלית, אלא אם כן בידו רישיון מעליתן ובהתאם לסוג הרישיון שבידו ולתנאי הרישיון.

 

 

(ב) בעל רישיון מעליתן רשאי להסתייע באדם אחר לשם מתן שירות מעלית, אף שאין בידי אותו אדם רישיון מעליתן, ובלבד שאותו אדם פועל בהדרכתו, בפיקוחו ובהשגחתו.

 

 

(ג)  בעל רישיון מעליתן לא ייתן שירות מעלית אלא אם כן הוא מועסק בידי בעל רישיון הפעלה או שהתקשר עם בעל רישיון הפעלה לשם מתן השירות.

 

 

(ד) בעל רישיון מעליתן יעשה כמיטב יכולתו המקצועית, על פי כללי המקצוע המקובלים בתחומו, כדי לתת שירות מעלית בהתאם להוראות לפי חוק זה, ובכלל זה מניעת סיכונים לעצמו או למי מטעמו ושמירה על בטיחות המעלית ובטיחות המשתמשים בה.

סייג לעניין ביצוע חילוץ

5.  

אין בהוראות סעיפים 3 ו-4 כדי לגרוע מסמכותו של מי שאינו בעל רישיון הפעלה או בעל רישיון מעליתן לבצע חילוץ, אם הוא מוסמך לכך על פי דין.

איסור קבלת שירות מעלית שלא באמצעות בעל רישיון הפעלה

6.  

המבקש להתקין מעלית או בעל מעלית לא יקבל שירות מעלית אלא באמצעות בעל רישיון הפעלה.

התקנה או הרכבה של מעלית שחלה חובה לסמנה בתו תקן

7.  

על אף הוראות סעיפים 3(א), (4(ג) ו-6, התקנה או הרכבה של מעלית שחלה חובה לסמנה בתו תקן בהתאם להוראות לפי סעיף 11 לחוק התקנים (בחוק זה- חובת סימון בתו תקן) יבוצעו באמצעות בעל היתר לסימון בתו תקן לפי הוראות חוק התקנים (בחוק זה - בעל היתר לסימון בתו תקן) ויחולו לעניין ביצוע ההתקנה או ההרכבה כאמור הוראות סעיף 4 בשינוי זה: בסעיף קטן (ג), בכל מקום במקום "בעל רישיון הפעלה" יבוא "בעל היתר לסימון בתו תקן".

חובת בעל מעלית להתקשר עם בעל רישיון הפעלה

8.  

בעל מעלית יתקשר בכתב עם בעל רישיון הפעלה לשם קבלת שירות מעלית; התקשרות כאמור תהיה רציפה, כך שבכל זמן נתון מהמועד שבו ניתן אישור הכנסה לשימוש של המעלית ובמהלך כל תקופת השימוש במעלית יינתן שירות מעלית בידי בעל רישיון הפעלה; לעניין זה, "מעלית" - למעט מעלון;  

דיווח על התקשרות ועל הפסקת התקשרות

9.  

בעל רישיון הפעלה ידווח למפקח הראשי על כל מעלית שלגביה התקשר עם בעל מעלית לצורך מתן שירות מעלית ועל כל הפסקת התקשרות כאמור, בתוך 15 ימים ממועד ההתקשרות או הפסקתה.

 

 

סימן ב': הוראות לעניין רישיון הפעלה

תנאים למתן רישיון הפעלה או לחידושו

10.  

(א)  המפקח הראשי רשאי לתת רישיון הפעלה או לחדש רישיון כאמור, למי שהגיש בקשה לכך ומתקיימים לגביו כל אלה:

 

 

 

(1) הוא תאגיד או עוסק מורשה;

 

 

 

(2) הוא בעל רישיון מעליתן בכיר או שהוא מעסיק בעל רישיון מעליתן בכיר אחד לפחות, וכן הוא מעסיק בעל רישיון מעליתן בכיר נוסף או התקשר עם בעל רישיון מעליתן בכיר נוסף לצורך גיבוי בעת היעדרותו או בעת היעדרות בעל רישיון המעליתן הבכיר המועסק אצלו;

 

 

 

(3) הוא הוכיח כי ברשותו נוהלי עבודה מפורטים, לרבות הוראות בטיחות, לצורך מתן שירות מעלית, לרבות מתן מענה לחילוץ או לתיקון תקלות דחופות 24 שעות ביממה;

 



 

(4) הוא לא עלול להימצא, במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כבעל רישיון הפעלה לבין עניין אישי שלו או לבין תפקיד אחר שלו; לעניין זה -    

 

 

 

 

"ענין אישי" – לרבות ענין אישי של קרובו או של גוף שהוא או קרובו מנהלים או עובדים אחראים בו, או עניין של גוף שיש להם בו חלק בהון המניות, בזכות לקבל רווחים, בזכות למנות מנהל או בזכות הצבעה;

 

 

 

 

"קרוב" – בן זוג, הורה, בן או בת ובני זוגם, אח או אחות וילדיהם, גיס, גיסה, דוד, דודה, חותן, חותנת, חם, חמות, חתן, כלה, נכד או נכדה, לרבות חורג או מאומץ, וכן אדם אחר הסמוך על שולחנו;

 

 

 

(5) הוא, ואם הוא תאגיד – גם בעל שליטה ונושא משרה בו והמהנדס הראשי של התאגיד, לא הורשעו בעבירה פלילית שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי, לדעת המפקח הראשי, לקבל רישיון הפעלה, ולא הוגש נגדם כתב אישום בעבירה כאמור; לעניין זה, "בעל שליטה", "נושא משרה" – כהגדרתם בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968[6];

 

 

 

(6) בשנה שקדמה להגשת הבקשה לרישיון או לחידושו לא ניתנה לגביו החלטה סופית לפי סעיף זה שלא לחדש רישיון הפעלה, או החלטה על ביטול רישיון הפעלה לפי סעיף 20.

תקנות לעניין סוגי רישיונות הפעלה

11.  

השר רשאי לקבוע סוגים של רישיונות הפעלה, ורשאי הוא לקבוע תנאים למתן כל סוג של רישיון בנוסף לתנאים לפי סעיף 10.

תנאים ברישיון הפעלה

12.  

(א)  המפקח הראשי רשאי לקבוע ברישיון הפעלה תנאים שיש לקיימם במהלך תקופת תוקפו של הרישיון, כולה או חלקה, לרבות תנאים בעניינים אלה:

 

 

 

(1) נושאים בטיחותיים ותפעוליים שחובה לכלול בהתקשרות של בעל הרישיון עם בעל מעלית, לצורך הפעלת שירות מעלית;

 

 

 

(2) הציוד, המכשור וחלקי החילוף הנדרשים לצורך מתן שירות מעלית, ורשאי המפקח הראשי לקבוע תנאים שונים לפי פסקה זו בהתאם לסוג המעליות שלגביהן רשאי בעל רישיון ההפעלה להפעיל שירות מעלית;

 

 

 

(3) מספר בעלי רישיון מעליתן שבעל רישיון הפעלה נדרש להעסיקם או להתקשר עמם לשם מתן שירות מעלית וסוגי רישיונות המעליתן הנדרשים לצורך כך; תנאי זה ייקבע בהתאם למספר המעליות שלגביהן רשאי בעל רישיון ההפעלה להפעיל שירות כאמור וסוגיהן;

 

 

 

(4) החובות המוטלות על בעל הרישיון, ובכלל זה:

 

 

 

 

(א)  הבדיקות והטיפולים שיש לבצע במעלית ותדירותם;

 

 

 

 

(ב) העברת מידע לבעל מעלית בקשר למעלית שבבעלותו, לרבות מידע הדרוש לצורך אחזקת המעלית או מידע בנוגע לביקורות או לתקלות במעלית ולתיקונים או לטיפולים שבוצעו בה;

 

 

 

 

(ג)  רישום תקלות במעלית ותיקונים או טיפולים שבוצעו בה ובכלל זה ליקויים שפורטו בתסקיר של בודק מוסמך למעליות, ומעקב אחר תיקונם, וכן דיווח על הרישומים כאמור למפקח הראשי ולבודק מוסמך למעליות ושמירתם;

 

 

 

 

(ד) הדרכה של המועסקים אצל בעל הרישיון או של מי שהוא התקשר עמם לשם מתן שירות מעלית, בהיבטי הבטיחות הקשורים לעבודתם;

 

 

 

 

(ה)  העמדת איש מקצוע מטעמו של בעל הרישיון, אשר ישתתף בבדיקות המבוצעות בידי בודק מוסמך למעליות או בבדיקות אחרות שעליהן יורה המפקח הראשי, ככל שהדבר יידרש מטעמי בטיחות;

 

 

 

 

(ו)  עמידה בהוראות מקצועיות לרבות הוראות בעניין החלה של תקני שירות ותחזוקה למעלית, ובכלל זה תקנים ישראלים או תקנים בינלאומיים הנהוגים באסדרה הקבועה בקרב מדינות מפותחות עם שווקים משמעותיים;

 

 

 

 

(ז) עמידה בהוראות יצרן המעלית ובכללי מקצוע הנדסיים ובטיחותיים;

 

 

 

 

(ח)  עמידה בהוראות לפי סימנים א' עד ד' בפרק ג' לפקודת הבטיחות בעבודה, כולן או חלקן, בשינויים המחויבים ובשינויים כפי שיורה המפקח הראשי.

 

 

(ב) המפקח הראשי רשאי, בכל עת אם מצא כי הדבר דרוש בשל שינוי הנסיבות לאחר מתן רישיון הפעלה, לשנות תנאי מתנאי הרישיון.

 

 

(ג)  45 ימים לפחות בטרם יקבע המפקח הראשי תנאי לפי סעיף קטן (א) ברישיונות הפעלה שכבר ניתנו, יפרסמו באתר האינטרנט של המשרד להערות בעלי הרישיונות כאמור, אלא אם כן סבר המפקח הראשי כי קיימת דחיפות מיוחדת לקבעו ללא פרסום כאמור. 

 

 

סימן ג': הוראות לעניין רישיון מעליתן

תנאים למתן רישיון מעליתן

13.  

המפקח הראשי רשאי לתת רישיון מעליתן או לחדש רישיון כאמור, למי שהגיש בקשה לכך ומתקיימים לגביו כל אלה:

 

 

(1) מלאו לו 18 שנים;

 

 

(2) הוא נבדק בדיקה רפואית בידי רופא תעסוקתי, בתוך 12 החודשים שקדמו להגשת הבקשה, ונמצא מתאים מבחינה רפואית לקבל רישיון מעליתן;

 

 

(3) הוא קיבל תעודה מאת מנהל האגף להכשרה מקצועית ולפיתוח כוח אדם במשרד (בפסקה זו - מנהל האגף להכשרה מקצועית) או מי שהוא הסמיכו לעניין זה, המעידה כי סיים בהצלחה קורס להכשרה מקצועית בתחום של מתן שירות מעלית המתאים לסוג הרישיון המבוקש, הכל כפי שהורו מנהל האגף להכשרה מקצועית והמפקח הראשי;

 

 

 

(4) הוא מחזיק ברישיון חשמלאי מתאים, לפי חוק החשמל, התשי"ד-1954;  

 

 

(5) הוא לא עלול להימצא, במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כבעל רישיון מעליתן לבין עניין אישי שלו או לבין תפקיד אחר שלו; לעניין זה, "עניין אישי", "קרוב" – כהגדרתם בסעיף 10(א)(4); 

 

 

(6) הוא לא הורשע בעבירה פלילית שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי, לדעת המפקח הראשי, לקבל רישיון מעליתן  ולא הוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור;

 

 

(7) בשנה שקדמה להגשת הבקשה לרישיון או לחידושו לא ניתנה לגביו החלטה סופית לפי סעיף זה שלא לחדש רישיון מעליתן או החלטה על ביטול רישיון מעליתן לפי סעיף 20.

הוראות לעניין סוגי רישיונות מעליתן

14.  

(א)  השר יקבע בהוראות את דרישות ההכשרה לקבלת רישיון מעליתן בהתאם לסוגים כמפורט להלן, ואת הפעולות שרשאי בעל רישיון מעליתן לבצע במסגרת אותו סוג רישיון:

 

 

 

(1) רישיון מעליתן בסיסי;

 

 

 

(2) רישיון מעליתן בכיר;

 

 

(ב) השר רשאי לקבוע סוגים נוספים של רישיונות מעליתן, ואת דרישות ההכשרה לקבלתם.

תנאים ברישיון מעליתן

15.  

(א)  המפקח הראשי רשאי לקבוע ברישיון מעליתן תנאים שיש לקיימם במהלך תקופת תוקפו של הרישיון, כולה או חלקה, לרבות תנאים בעניינים אלה:

 

 

 

(1) השתלמויות שעל בעל הרישיון להשתתף בהן, מעת לעת, לשם שמירה על כשירותו הנמשכת, לרבות עמידה בבחינות;

 

 

 

(2) עמידה בהוראות יצרן המעלית ובכללי מקצוע הנדסיים ובטיחותיים;

 

 

 

(3) עמידה בהוראות מקצועיות לרבות הוראות בעניין החלה של תקני שירות ותחזוקה למעלית, ובכלל זה תקנים ישראלים או תקנים בינלאומיים הנהוגים באסדרה הקבועה בקרב מדינות מפותחות עם שווקים משמעותיים;

 

 

 

(4) עמידה בהוראות מקצועיות בקשר לבטיחות המעלית או לשם הבטחת הבטיחות והמקצועיות של בעל הרישיון או מי מטעמו, לרבות בקשר לטכנולוגיות במעלית, לציוד הבדיקה שלה או לתחזוקתה;

 

 

 

(5) עמידה בהוראות לפי סימנים א' עד ד' בפרק ג' לפקודת הבטיחות בעבודה, כולן או חלקן, בשינויים המחויבים ובשינויים כפי שיורה המפקח הראשי.

 

 

(ב) המפקח הראשי רשאי, בכל עת, אם מצא כי הדבר דרוש בשל שינוי הנסיבות לאחר מתן רישיון מעליתן, לשנות תנאי מתנאי הרישיון.  

 

 

(ג)  45 ימים לפחות בטרם יקבע המפקח הראשי תנאי לפי סעיף קטן (א) ברישיונות מעליתן שכבר ניתנו, יפרסמו באתר האינטרנט של  המשרד להערות בעלי הרישיונות כאמור, אלא אם כן סבר המפקח הראשי כי קיימת דחיפות מיוחדת לקבעו ללא פרסום כאמור. 

 

 

סימן ג': הוראות משותפות לעניין רישיון הפעלה ורישיון מעליתן

הודעה על שינוי פרטים

16.  

בעל רישיון הפעלה ובעל רישיון מעליתן יודיעו למפקח הראשי על כל שינוי שחל  בפרטים שמסרו לצורך קבלת הרישיון לפי סעיפים 10 או 13, לפי העניין, בתוך 15 ימים מהיום שבו חל השינוי.

הגבלה על העברת רישיון

17.  

(א)  רישיון הפעלה או רישיון מעליתן אינו ניתן להעברה.

 

 

(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי המפקח הראשי להתיר, מראש ובכתב, העברה של רישיון הפעלה, בתנאים שקבע, אם שוכנע שמתקיימים בנעבר כל התנאים הנדרשים למתן הרישיון לפי הוראות סעיף 10.

תקופת תוקפו של רישיון

18.  

(א)  תוקפו של רישיון הפעלה יהיה לחמש שנים, ורשאי המפקח הראשי להאריך את תוקפו לתקופות נוספות של חמש שניםכל אחת.

 

 

(ב) תוקפו של רישיון מעליתן יהיה לחמש שנים, ורשאי המפקח הראשי להאריך את תוקפו לתקופות נוספות של חמש שנים כל אחת.

 

 

(ג)  על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב), רשאי המפקח הראשי לתת רישיון הפעלה או רישיון מעליתן, או לחדשם, לתקופות קצרות מהתקופות האמורות באותם סעיפים קטנים, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לאחר שהודיע למבקש הרישיון או חידושו, בכתב, את נימוקיו לכך ונתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו.

דחיית החלטה לעניין מתן רישיון או חידושו, בשל פתיחה בחקירה

19.  

(א)  נפתחה חקירה לפי דין נגד מבקש רישיון הפעלה או חידושו או נגד מבקש רישיון מעליתן או חידושו, בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי להיות בעל רישיון הפעלה או בעל רישיון מעליתן, לפי העניין, רשאי המפקח הראשי לדחות את החלטתו לעניין מתן הרישיון או חידושו, לפי העניין, עד לקבלת החלטה לעניין הגשת כתב אישום בקשר לאותה עבירה, אם ראה שהדבר מוצדק בנסיבות העניין בשל חומרת העבירה.

 

 

(ב) החליט המפקח הראשי לדחות את החלטתו כאמור בסעיף קטן (א), ישלח למבקש הרישיון או חידושו, לפי העניין, הודעה מנומקת על כך בכתב, וייתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו.

ביטול רישיון או התלייתו

20.  

(א)  המפקח הראשי רשאי לבטל רישיון הפעלה או רישיון מעליתן או להתלותו לאחר שנתן לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו, לתקופה שלא תעלה על חצי שנה, בהתקיים תנאי מהתנאים המפורטים להלן, ורשאי הוא לבטל רישיון כאמור לתקופה ארוכה יותר אם ראה שחומרת ההפרה מחייבת זאת ובלבד שתקופת ההתליה לא תעלה על שנה:

 

 

 

(1) הרישיון ניתן על יסוד מידע כוזב, שגוי, מטעה או חלקי;

 

 

 

(2) חדל להתקיים תנאי מן התנאים למתן הרישיון לפי סעיפים 10 או 13, לפי העניין;

 

 

 

(3) בעל הרישיון הפר חובה, הגבלה או תנאי מהתנאים שנקבעו ברישיון לפי סעיפים 12 או 15, לפי העניין, או הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה או הוראה לפי כל דין אחר הקשורה לבטיחות בעבודה או לבטיחות הציבור.

 

 

(ב) סבר המפקח הראשי כי הפגם כאמור בסעיף קטן (א) ניתן לתיקון, רשאי הוא להורות לבעל רישיון ההפעלה או לבעל רישיון מעליתן, לפי העניין, לתקנו, ורשאי הוא להורות על אופן התיקון והמועד לתיקון; חלפה התקופה שקבע המפקח הראשי והפגם לא תוקן להנחת דעתו, רשאי הוא, לאחר שנתן לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו, לנקוט אמצעים כאמור בסעיף קטן (א).

 

 

(ג)  על אף הוראות סעיף קטן (א), סבר המפקח הראשי כי חדל להתקיים תנאי או כי הופרו חובה, הגבלה או תנאי, כאמור בפסקאות (2) או (3) של אותו סעיף קטן, רשאי הוא, אם ראה כי קיימת סכנה מיידית לבטיחות הציבור בהמשך פעילותו של בעל רישיון ההפעלה או של בעל רישיון מעליתן, לפי העניין, להורות על התליית הרישיון לתקופה שלא תעלה על 14 ימי עבודה אף בלא מתן הזדמנות לבעל הרישיון לטעון את טענותיו לפי הסעיף הקטן האמור.

 

 

(ד) החליט המפקח הראשי לנקוט אמצעים כאמור בסעיף זה, ישלח לבעל רישיון הפעלה או לבעל רישיון מעליתן, לפי העניין, הודעה מנומקת על כך בכתב.

 

 

(ה)  המפקח הראשי רשאי לפרסם באתר האינטרנט של המשרד הודעה על החלטתו לנקוט אמצעים כאמור בסעיף זה; השר יקבע הוראות לעניין אופן הפרסום של הודעה כאמור ולעניין מחיקת הפרסום בתוך תקופה שיקבע.

עיון חוזר

21.  

מי שהמפקח הראשי נתן בעניינו החלטה לפי פרק זה רשאי לפנות למפקח הראשי בבקשה לעיון חוזר בהחלטה, אם התגלו עובדות חדשות או השתנו הנסיבות ממועד קבלת ההחלטה שניתנה בעניינו והדבר עשוי לשנות את ההחלטה.

 

 

פרק ד': התקנת מעלית

חובות בעל רישיון הפעלה בהתקנת מעלית

22.  

(א)  בעל רישיון הפעלה יתקין מעלית באופן שיבטיח כי תהיה בטוחה להפעלה לאחר התקנתה, ובין השאר, בהתאם להוראות כמפורט להלן; לעניין זה, "מעלית" - למעט מעלון:

 

 

 

(1) פיר המעלית יהיה מגודר באופן המבטיח כי בשעה ששערי הפיר סגורים לא ייפול אדם לתוך הפיר ולא יבוא במגע עם כל חלק נע של המעלית;

 

 

 

(2) שער הפיר כאמור בפסקה (1) יהיה מצויד בהתקנים יעילים, באופן המבטיח שהשער לא יוכל להיפתח אלא בשעה שהתא הוא ברובד ולא תתאפשר תזוזה של התא מהרובד אלא אם כן השער סגור;

 

 

 

(3) המעלית והגידור כאמור בפסקה (1) יהיו בנויים כך שטובין או אדם הנישאים בתא לא יוכלו, הם או כל חלק מהם, להילכד בין חלק של המעלית לבין מבנה, משקולת הנגד או כל חלק  אחר, או להיפגע מהם;

 

 

 

(4) על המעלית יסומן, באופן בולט לעין, העומס המרבי שמותר לשאת בה;

 

 

 

(5) במעלית יותקנו התקנים אוטומטיים יעילים כדי למנוע שהתא יעבור את היעד;

 

 

 

(6) הייתה המעלית מעלית המשמשת לנשיאת בני אדם, בין יחד עם טובין ובין בלעדיהם, יתקיימו גם דרישות אלה:

 

 

 

 

(א)  כל תא יצויד בשער בכל צד שממנו יש גישה לרובד, ולכל שער כאמור יותקנו התקנים יעילים כדי להבטיח שבשעה שאנשים או טובין נמצאים בתא אי אפשר יהיה להעלות או להוריד את התא אלא אם כן השער סגור, ושהתא יחנה בעת שייפתח השער;

 

 

 

 

(ב) אם התא תלוי בכבל, יהיו לפחות שני כבלים מחוברים בנפרד לתא באופן שבכוחם של כל כבל ואבזריו לשאת את כל משקל התא יחד עם עומס העבודה המקסימלי של המעלית ויותקנו התקנים יעילים כדי להחזיק את התא יחד עם עומס העבודה המקסימלי האמור למקרה שינותקו הכבלים או אבזריהם; בפסקת משנה זו, "כבלים" – לרבות שרשרות;

 

 

(ב) בעל רישיון הפעלה יתקין מעלון באופן שיבטיח כי המעלון יהיה בטוח להפעלה לאחר התקנתו, ובין השאר, יתקין בו התקן למניעת נפילה בזמן תנועה.

 

 

(ג)  אין בהוראות סעיפים קטנים (א) או (ב) כדי לגרוע מהחובה שהתקנה לפי אותם סעיפים קטנים תבוצע בהתאם להוראות כל דין החל עליה במועד ההתקנה, לרבות בהתאם להוראות לפי חוק התקנים, וכן מסמכות הפיקוח על ביצוע ההתקנה בהתאם להוראות כאמור הנתונה לגורם המוסמך לכך לפי אותו דין.

 

 

(ד)  

(1) המפקח הראשי רשאי להורות על חובת התקנת חלקים נוספים במעלית, שבטיחות המעלית והמשתמשים בה תלויה בהם; הוראה כאמור יכול שתהיה לסוגים של מעליות או למעלית מסוימת, והיא תפורסם ברשומות.

 

 

 

(2) 45 ימים לפחות בטרם יורה המפקח הראשי הוראה לפי פסקה (1) יפרסמה באתר האינטרנט של  המשרד להערות הציבור, אלא אם כן סבר המפקח הראשי כי קיימת דחיפות מיוחדת לקבעה ללא פרסום כאמור.

 

 

(ה)  לעניין מעלית במבנה המשמש למגורים שבו דירה אחת – יציין בעל רישיון הפעלה בהסכם ההתקשרות עם בעל המעלית, את הצורך בבדיקות תקופתיות על ידי בודק מוסמך אחת לחמש שנים לפחות וכן לאחר תיקון או שינוי מהותי במעלית כאמור בסעיף 26(2).

 

 

(ו)  השר רשאי לקבוע הוראות נוספות על האמור בסעיף זה, לעניין התקנת מעלית, לרבות החומרים שמהם תותקן והמבנה שלה.

פעילות בעל רישיון הפעלה עם סיום ההתקנה

23.  

עם סיום התקנת מעלית, יפעל בעל רישיון ההפעלה בהתאם למפורט להלן:

 

 

(1) ישבית את המעלית עד לקבלת אישור הכנסה לשימוש;

 

 

(2) ינקוט אמצעים נוספים, ככל הנדרש, לשם מניעת השימוש במעלית בטרם התקבל אישור הכנסה לשימוש;

 

 

(3) יזמין בודק מוסמך למעליות, לצורך קבלת אישור הכנסה לשימוש

 

 

 

 

פרק ה': אישור להכנסת מעלית לשימוש

איסור הכנסה לשימוש של מעלית או שימוש במעלית, בטרם קבלת אישור מבודק מוסמך למעליות

24.  

(א)  לא יכניס אדם לשימוש מעלית ולא יעשה בעל מעלית שימוש במעלית, בטרם ניתן לגבי המעלית אישור הכנסה לשימוש.

 

 

(ב) אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לגרוע מסמכות בעל רישיון הפעלה או בעל רישיון מעליתן לבצע כל פעולה הדרושה לשם קבלת אישור הכנסה  לשימוש של מעלית, ומסמכות בודק מוסמך למעליות לבצע כל פעולה הדרושה לשם מתן אישור כאמור.

בדיקה ראשונה ואישור הכנסה לשימוש

25.  

(א)  בודק מוסמך למעליות לא ייתן לגבי מעלית אישור הכנסה לשימוש אלא אם כן שוכנע כי המעלית בטוחה להפעלה, לאחר שביצע בדיקה מקיפה של המעלית (בפרק זה - בדיקה ראשונה) ומצא, בין השאר, כי מתקיימים התנאים המפורטים להלן ונתן תסקיר על תוצאות הבדיקה (בסעיף זה- תסקיר), והכל בכפוף להוראות סעיף קטן (ב):

 

 

 

(1) המעלית הותקנה על ידי בעל רישיון הפעלה, ואם חלה על המעלית חובת סימון בתו תקן – על ידי בעל היתר לסימון בתו תקן;

 

 

 

(2) המעלית הותקנה בהתאם לתנאים לפי סעיף 22.

 

 

(ב) על ביצוע בדיקה ראשונה ומתן תסקיר על תוצאותיה יחולו הוראות סעיף 119א לפקודת הבטיחות בעבודה, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:

 

 

 

(1) בודק מוסמך למעליות ימסור את התסקיר, בנוסף לבעל המעלית ולמפקח האזורי, גם לבעל רישיון ההפעלה או לבעל היתר לסימון בתו תקן, שהתקין את המעלית, וכן ישלח העתק מהתסקיר לנציגות הבית המשותף שבו מותקנת המעלית ככל שהוא יודע על קיומה;

 

 

 

(2) בודק מוסמך למעליות ידביק, במעלית - בתא המעלית, ובמעלון - על דופן המעלון, במקום בולט לעין, מדבקה או אמצעי סימון אחר שעליו הורה המפקח הראשי, אשר עליה יסומן המועד שבו בוצעה הבדיקה הראשונה והמועד שבו יש לבצע בדיקה תקופתית בהתאם להוראות פרק ו'.

 

 

פרק ו': בדיקה תקופתית

הגדרה

26.  

בפרק זה, "בדיקה תקופתית" – בדיקה המבוצעת בהתאם להוראות פרק זה, במועדים כמפורט להלן:

 

 

 

(1) אחת לשישה חודשים;

 

 

 

(2) לאחר תיקון או שינוי מהותי במעלית; לעניין זה, "תיקון או שינוי מהותי במעלית" – תיקון או שינוי באופן הפעלתה או במערכת הפיקוד של המעלית, החורג מהתצורה שנקבעה על ידי היצרן, וכן הוספה או פירוק של רכיב שכתוצאה ממנו יש סטייה מהמפרט המקורי של המעלית.

 

 

 

(3) במקרה ונגרם למעלית נזק שיש בו כדי לסכן את המעלית או את בטיחות המשתמשים בה.

 

 

 

(4) במקרה של מפגע בסביבת המעלית שיש בו כדי לסכן את המעלית או את בטיחות המשתמשים בה.

חובה להזמין בודק מוסמך למעליות

27.  

בעל מעלית יזמין בודק מוסמך למעליות לצורך ביצוע בדיקות תקופתיות של המעלית שבבעלותו, במועדן.

הודעה על בדיקה תקופתית קרובה  

28.  

(א)  21 ימים לפחות לפני המועד שבו יש לבצע בדיקה תקופתית, יודיע בעל רישיון הפעלה לבעל המעלית על חובתו להזמין בודק מוסמך למעליות לצורך ביצוע בדיקה תקופתית (בפרק זה - הודעה על בדיקה תקופתית קרובה).

 

 

(ב) בעל רישיון הפעלה ישלח העתק מהודעה על בדיקה תקופתית קרובה לנציגות הבית המשותף שבו מותקנת המעלית, ככל שידוע לו על קיומה.

 

 

(ג)  בהודעה על בדיקה תקופתית קרובה לא ימליץ בעל רישיון הפעלה, במישרין או בעקיפין, על התקשרות עם בודק מוסמך למעליות מסוים לצורך ביצוע הבדיקה.

בדיקה תקופתית

29.  

(א)  בודק מוסמך למעליות יבדוק בבדיקה תקופתית כי המעלית בטוחה להפעלה, ובין השאר כי מתקיימים התנאים לפי סעיף 22, ויערוך תסקיר על תוצאות הבדיקה (בסעיף זה- תסקיר), והכל בכפוף להוראות סעיף קטן (ב).

 

 

(ב) על ביצוע בדיקה תקופתית ומתן תסקיר על תוצאותיה יחולו הוראות סעיף 119א לפקודת הבטיחות בעבודה, בשינויים המפורטים בסעיף 25(ב) ובשינוי זה: בסעיף קטן (ב)(1), במקום "לבעל רישיון ההפעלה או לבעל היתר לסימון בתו תקן, שהתקין את המעלית" יקראו "לבעל רישיון הפעלה".

הודעה על אי ביצוע בדיקה תקופתית

30.  

נוכח בעל רישיון הפעלה כי לא בוצעה בדיקה תקופתית במעלית על אף שמסר לבעל המעלית הודעה על ביצוע בדיקה תקופתית, יודיע על כך, בהקדם האפשרי, למפקח אזורי.

 

 

פרק ז': תיקון ליקויים והשבתת מעלית

דיווח על ליקויים

31.  

(א)  בעל מעלית יודיע לבעל רישיון הפעלה, בהקדם האפשרי, על כל ליקוי במעלית שבבעלותו הידוע לו, ובכלל זה על כל חשש לתקינותה של המעלית ועל רעשים חריגים במעלית.

 

 

(ב) הודעה בדבר ליקויים כאמור בסעיף קטן (א) תימסר גם לנציגות הבית המשותף, ככל שקיימת.

 

 

(ג)  בעל מעלית במבנה המשמש למגורים שהוא מחזיק בדירה באותו מבנה ואינו בעל הדירה, ידווח על כל ליקוי כאמור בסעיף קטן (א) גם לבעל הדירה.

 

 

(ד) הוראות סעיף זה לא יחולו לעניין ליקויים שפורטו בתסקיר של בודק מוסמך למעליות.

חובה לפעול לתיקון ליקויים ודיווח על ליקויים שלא תוקנו

32.  

(א)  בעל מעלית יפעל לתיקונם של ליקויים במעלית שבבעלותו.

 

 

(ב) בעל רישיון הפעלה יודיע למפקח מוסמך על כל מקרה שבו בעל מעלית לא תיקן ליקוי במעלית שפורט בתסקיר של בודק מוסמך למעליות, אשר הוא מסוג הליקויים שקבע המפקח הראשי בהוראות שפורסמו ברשומות ובאתר האינטרנט של המשרד.

צו לתיקון  ליקויים  

33.  

(א)  מצא מפקח מוסמך, על פי תסקיר של בודק מוסמך למעליות או בדרך אחרת, כי קיימים במעלית ליקויים העלולים לסכן את המשתמשים במעלית ואינם ליקויים המהווים סכנה מיידית כמשמעותם בסעיף 35(א), יורה בצו לבעל המעלית, לתקן את הליקויים כאמור במועד ובאופן שייקבעו בצו (בחוק זה- צו לתיקון ליקויים).

 

 

(ב) מפקח מוסמך ידאג להדבקת צו לתיקון ליקויים, באופן נראה לעין, על דלת הכניסה לבניין שבו מצויה המעלית, ולעניין מעלית שאינה מעלון - גם על דלת פיר המעלית בקומת הכניסה לבניין כאמור, וכן יפרסם את הצו כאמור באתר האינטרנט של המשרד; במידת האפשר ידאג המפקח המוסמך גם לשליחת מסרון למספר הטלפון הנייד של בעל המעלית בדבר מתן הצו שבו יצויין כי הנוסח המלא של הצו מפורסם באתר האינטרנט כאמור.

 

 

(ג)  הודעה על מתן צו לתיקון ליקויים תימסר גם לנציגות הבית המשותף ככל שידוע למפקח המוסמך על קיומה, ולבעל רישיון ההפעלה.

 

 

(ד) בעל מעלית יודיע למפקח מוסמך על תיקון הליקויים שלגביהם ניתן צו לתיקון ליקויים; שוכנע מפקח מוסמך כי תוקנו הליקויים כאמור, יבטל את הצו.

מתן התראה לבעל מעלית שאינו בעל מעלית בעסק

34.  

לא תיקן בעל מעלית שאינו בעל מעלית בעסק ליקוי שהיה עליו לתקנו לפי צו לתיקון ליקויים, בתוך התקופה שנקבעה בצו, ישלח מפקח מוסמך התראה על הפרת הצו לבעל המעלית כאמור; ההתראה תימסר לבעל המעלית בדואר רשום עם אישור מסירה או במסירה אישית, או באמצעות דואר אלקטרוני; ההתראה כאמור תציין בין השאר, את מעשה המהווה את ההפרה ומועדו והעונש הצפוי בשל ההפרה כאמור.

השבתת מעלית בידי בעל רישיון הפעלה

35.  

(א)  מצא בעל רישיון הפעלה במסגרת מתן שירות מעלית כי קיימים במעלית ליקויים המהווים סכנה מיידית לשלומו או לבריאותו של אדם (בפרק זה – ליקויים המהווים סכנה מיידית), ישבית את המעלית באופן מיידי, ויודיע על כך, בהקדם האפשרי, לבעל המעלית ולנציגות הבית המשותף ככל שידוע לו על קיומה, וכן למפקח מוסמך.

 

 

(ב) השבתה לפי סעיף קטן (א) תעמוד בתוקפה עד להחלטת מפקח מוסמך  לפי סעיף 38 או עד לתיקון הליקויים, לפי המוקדם.

 

 

(ג)  תיקן בעל רישיון הפעלה את הליקויים שבשלהם הושבתה המעלית לפני החלטת מפקח מוסמך כאמור, יודיע על כך למפקח מוסמך בטרם החזרת המעלית לשימוש.

 

 

(ד) על אף הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג), אין חובה להודיע למפקח מוסמך על השבתה לפי סעיף קטן (א) לתקופה שאינה עולה על 48 שעות ועל החזרתה לשימוש של מעלית שהושבתה לתקופה כאמור בסעיף קטן (ב), אלא אם כן ההשבתה ננקטה בשל התמוטטות או נפילה של המעלית ובכלל זה נפילת התא שבמעלית, או ניתוק הכבל המשמש להרמה ולהורדה של המעלית.

השבתת מעלית בידי בודק מוסמך למעליות

36.  

(א)  מצא בודק מוסמך למעליות בבדיקה שערך במעלית כי קיימים במעלית ליקויים המהווים סכנה מיידית, ישבית את המעלית באופן מיידי ויודיע על כך, בהקדם האפשרי, לבעל רישיון הפעלה, לבעל המעלית ולנציגות הבית המשותף ככל שידוע לו על קיומה, וכן למפקח מוסמך.

 

 

(ב) השבתה לפי סעיף קטן (א) תעמוד בתוקפה עד להחלטת מפקח מוסמך לפי סעיף 38 או עד לתיקון הליקויים, לפי המוקדם.

 

 

(ג)  תיקן בעל רישיון הפעלה את הליקויים שבשלהם הושבתה המעלית לפני החלטת מפקח מוסמך כאמור בסעיף קטן (ב), יודיע על כך למפקח מוסמך בטרם החזרת המעלית לשימוש.

הדבקת הודעה בדבר השבתת מעלית

37.  

הושבתה מעלית לפי הוראות סעיפים 35 או 36 ידביק מי שהשבית את המעלית הודעה בדבר ההשבתה, באופן נראה לעין, על דלת הכניסה לבניין שבו מצויה המעלית, ולעניין מעלית שאינה מעלון - גם על דלת פיר המעלית בקומת הכניסה לבניין כאמור.

החלטת מפקח מוסמך

38.  

(א)  קיבל מפקח מוסמך הודעה על השבתת מעלית בידי בעל רישיון הפעלה או בידי בודק מוסמך למעליות לפי סעיפים 35 או 36 ומצא כי מתקיימים במעלית הליקויים המהווים סכנה מיידית, ייתן צו להשבתת המעלית; מצא מפקח מוסמך באופן אחר כי מתקיימים במעלית ליקויים המהווים סכנה מיידית, ייתן צו להשבתת המעלית.

 

 

(ב) קיבל מפקח מוסמך הודעה על השבתת מעלית בידי בעל רישיון הפעלה או בידי בודק מוסמך למעליות לפי סעיפים 35 או 36 ומצא כי לא מתקיימים הליקויים המהווים סכנה מיידית, יודיע לבעל רישיון הפעלה, לבעל המעלית ולנציגות הבית המשותף ככל שידוע לו על קיומה, כי ניתן להשתמש במעלית.

צו להשבתת מעלית

39.  

(א)  בצו להשבתת מעלית יורה מפקח מוסמך לבעל מעלית ולבעל רישיון הפעלה שעמו התקשר בעל המעלית, על השבתת המעלית עד לתיקון הליקויים שבשלהם ניתן הצו, הכל כפי שייקבע בצו.  

 

 

(ב) צו להשבתת מעלית יינתן בהקדם האפשרי לאחר שניתנה למפקח המוסמך הודעה על ההשבתה לפי סעיפים 35 או 36 או לאחר שמצא באופן אחר כי מתקיימים במעלית הליקויים המהווים סכנה מידית לפי סעיף 38(א), לפי העניין, ולא יאוחר מתום שני ימי עבודה מיום קבלת ההודעה כאמור או מיום שמצא כאמור, לפי העניין.  


 

 

(ג)  לא יינתן צו להשבתת מעלית אלא לאחר שניתנה לבעל המעלית ולבעל רישיון ההפעלה הזדמנות לטעון את טענותיהם; לא ניתן לאתר בשקידה סבירה את בעל המעלית או את בעל רישיון ההפעלה לפני מתן הצו, תינתן להם ההזדמנות כאמור לאחר מתן הצו ככל שיהיה ניתן לאתרם בשקידה סבירה.

 

 

(ד) על אף האמור בסעיף קטן (ג), מצא מפקח מוסמך כי יש אפשרות ממשית לפגיעה מיידית בבטיחות הציבור, רשאי הוא לתת צו להשבתת מעלית גם בלי שניתנה לבעל המעלית ולבעל רישיון ההפעלה שעמו התקשר בעל המעלית הזדמנות לטעון את טענותיהם, אם סבר שיהיה במתן הזדמנות כאמור כדי לסכל את מטרת הצו, ובלבד שהזדמנות כאמור תינתן בהקדם האפשרי לאחר מתן הצו.

 

 

(ה)  מפקח מוסמך ידאג להדבקת צו להשבתת מעלית, באופן הנראה לעין, על דלת הכניסה לבניין שבו מצויה המעלית, ולעניין מעלית שאינה מעלון - גם על דלת פיר המעלית בקומת הכניסה לבניין כאמור, וכן יפרסם את הצו כאמור באתר האינטרנט של המשרד; במידת האפשר ידאג המפקח המוסמך גם לשליחת מסרון למספר הטלפון הנייד של בעל המעלית בדבר מתן הצו, שבו יצוין כי הנוסח המלא של הצו מפורסם באתר האינטרנט כאמור.

 

 

(ו)  הודעה על מתן צו להשבתת מעלית תימסר גם לנציגות הבית המשותף, ככל שידוע למפקח המוסמך על קיומה.

 

 

(ז) בעל מעלית יודיע למפקח מוסמך על תיקון הליקויים שלגביהם ניתן צו להשבתת מעלית; שוכנע מפקח מוסמך כי תוקנו הליקויים כאמור, יבטל את הצו.

איסור החזרה לשימוש של מעלית שהושבתה ואיסור שימוש בה

40.  

(א)  הושבתה מעלית לפי הוראות פרק זה, לא יחזיר אדם את המעלית לשימוש ולא יעשה אדם שימוש במעלית, כל עוד לא בוטלה ההשבתה.   

 

 

(ב) הוראות סעיף זה לא יחולו לגבי בעל רישיון הפעלה המחזיר לשימוש מעלית שהושבתה לפי הוראות סעיף 35 או בודק מוסמך למעליות המחזיר לשימוש מעלית שהושבתה לפי הוראות סעיף 36, ובלבד שעשו כן בטרם ניתן לגבי המעלית צו להשבתת המעלית.

השגה   

41.  

ניתן צו לתיקון ליקויים או צו להשבתת מעלית רשאים בעל המעלית או נציגות הבית המשותף ככל שקיימת בשם בעל המעלית, וכן בעל רישיון ההפעלה שעמו התקשר בעל המעלית, להשיג על הצו לפני המפקח הראשי, בתוך תקופה שתיקבע בצו.

עתירה

42.  

על החלטת המפקח הראשי בהשגה לפי סעיף 41 ניתן לעתור, בתוך תקופת תוקפו של הצו, לבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום.

שמירת אחריות פלילית או אזרחית לפי דין אחר

43.  

מתן צו לתיקון ליקויים או צו להשבתת מעלית וביצועם אין בהם כדי לפטור מאחריות פלילית או אזרחית לפי כל דין אחר.

 

 

פרק ח': הסמכת מפקחים וסמכויות פיקוח ואכיפה

הסמכת מפקחים

44.  

(א)  השר רשאי להסמיך מבין המפקחים כהגדרתם בפקודת הבטיחות בעבודה שהם עובדי משרדו, מפקחים שיהיו נתונות להם הסמכויות המפורטות בחוק זה, כולן או חלקן (בחוק זה- מפקח מוסמך).

 

 

(ב) הסמכויות הנתונות בחוק זה למפקח מוסמך יהיו נתונות גם למפקח אזורי ולמפקח הראשי.

תנאים להסמכת מפקחים

45.  

(א)  לא יוסמך מפקח לפי הוראות סעיף 44(א) אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:

 

 

 

(1) הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי, לדעת השר, לשמש מפקח;

 

 

 

(2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי חוק זה, כפי שהורה השר;

 

 

 

(3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים כפי שהורה השר.

סמכויות פיקוח

46.  

(א)  לשם פיקוח על ביצוע הוראות חוק זה, יהיו נתונות למפקח מוסמך  סמכויות אלה:

 

 

 

(1) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;

 

 

 

(2) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח את ביצועו של חוק זה או להקל את ביצועו, אולם לא יידרש אדם למסור ידיעות או מסמכים שיש בהם כדי להפלילו; בפסקה זו, "מסמך" - לרבות פלט, כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ"ה-1995[7];

 

 

 

(3) לערוך בדיקות, מדידות או ליטול דגימות של חומרים או ציוד, וכן למסור את המדידות והדגימות למעבדה, לשמור אותן או לנהוג בהן בדרך אחרת, לרבות צילום כל חומר, תיעוד, מתקן, מכונה, מבנה, או תהליך עבודה; 

 

 

 

(4) להיכנס, בכל עת סבירה, לכל מקום שבו קיימת מעלית, ובלבד שלא ייכנס לתחום היחיד המיועד לשמש למגורים ומשמש למגורים בלבד אלא על פי צו של בית משפט; לעניין זה, לא יראו שטחים משותפים בבניין מגורים כתחום היחיד המיועד לשמש למגורים ומשמש למגורים בלבד.

 

 

 

(5) לבדוק כל פנקס, תעודה, דין וחשבון או מסמך אחר, שניהולם, קיומם או הגשתם היא חובה על פי חוק זה, ולהעתיק מהם. 

 

 

 

(6) להורות לאדם לערוך בדיקה שיורה עליה, ולמסור לו את תוצאות הבדיקה בתוך תקופה שייקבע המפקח.

 

 

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א)(4), מפקח מוסמך רשאי להיכנס לתחום היחיד המיועד לשמש למגורים ומשמש למגורים בלבד, לשם בדיקת תקינות המעלית, במקרים שבהם לא ניתן לבצע בדיקה כאמור אלא בדרך של כניסה לתחום היחיד כאמור, שלא על פי צו של בית משפט, ובלבד שניתנה לכך הסכמה בכתב של בגיר המחזיק בנכס ושהכניסה היא בשעה סבירה ובתיאום מראש, ורשאי המחזיק בנכס לבקש כי יתואם עמו מועד כניסה לנכס.

 

 

(ג)  היה מפקח מוסמך סבור כי שלומם או בריאותם של בני אדם העושים שימוש במעלית או המבצעים עבודה בקשר למעלית נתונים בסכנה מחמת מצבה של המעלית או המיתקנים המשמשים לצורך פעולתה או מחמת דרך השימוש בהם, או מכל סיבה אחרת, רשאי הוא להביא מומחה מקצועי כדי שיבצע בפניו את הפעולות שמפקח מוסמך רשאי לבצען לפי הוראות סעיף קטן (א)(3).

סמכויות אכיפה  

47.  

(א)  השר רשאי להסמיך מפקח מוסמך גם בסמכויות האכיפה המפורטות בסעיף קטן (ב), שיהיו נתונות לו בהתאם להוראות אותו סעיף קטן, ובלבד שמתקיימים לגביו כל אלה:  

 

 

 

(1) משטרת ישראל הודיעה, לא יאוחר משלושה חודשים מיום קבלת פרטי המפקח המוסמך, כי היא אינה מתנגדת להסמכתו מטעמים של ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי;

 

 

 

(2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי סעיף קטן (ב), כפי שהורה השר, בהסכמת השר לביטחון הפנים;

 

 

 

(3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים כפי שהורה השר, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים.

 

 

(ב) התעורר חשד לביצוע עבירה לפי חוק זה, רשאי מפקח מוסמך שניתנה לו הסמכה לפי סעיף קטן (א) -

 

 

 

(1) לחקור כל אדם הקשור לעבירה כאמור, או שעשויות להיות לו ידיעות הנוגעות לעבירה כאמור; על חקירה לפי פסקה זו יחולו הוראות סעיפים 2 ו-3 לפקודת הפרוצדורה הפלילית [8](עדות), בשינויים המחויבים;

 

 

 

(2) לתפוס כל חפץ הקשור לעבירה כאמור; על תפיסה לפי פסקה זו יחולו הוראות פרק רביעי לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969[9] (בסעיף זה - פקודת מעצר וחיפוש), בשינויים המחויבים;

 

 

 

(3) לבקש מבית משפט צו חיפוש לפי סעיף 23 לפקודת מעצר וחיפוש ולבצעו; על חיפוש לפי פסקה זו יחולו הוראות סעיפים 24(א)(1), 26 עד 28 ו- 45 לפקודת מעצר וחיפוש, בשינויים המחויבים.

חובת הזדהות בהפעלת סמכויות אכיפה

48.  

(א)  מפקח מוסמך לא יעשה שימוש בסמכויות האכיפה כאמור בסעיף 47(ב), אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה:

 

 

 

(1) הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו ולובש מדי מפקח מוסמך כאמור, בצבע ובצורה שהורה השר לעניין זה, ובלבד שהמדים כאמור אינם נחזים להיות מדי משטרה;

 

 

 

(2) יש בידו תעודה החתומה בידי השר, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו לפי סעיף 47, שאותה יציג על פי דרישה.

 

 

(ב) חובת ההזדהות לפי סעיף קטן (א) לא תחול אם קיומה עלול לגרום לפגיעה בביטחון המפקח המוסמך, או בביטחון אדם אחר.

 

 

(ג)  חלפה הנסיבה שבשלה לא קיים מפקח מוסמך את חובת ההזדהות כאמור בסעיף קטן (ב), יקיים את חובתו כאמור, מוקדם ככל האפשר.

 

 

(ד) הוראות סעיף זה יחולו על מפקח אזורי והמפקח הראשי, בשינוי זה: בסעיף קטן (א)(1), הסיפה החל במילה "ולובש" – לא תחול.

 

 

פרק ט': הוראות מיוחדות לעניין מערכת הביטחון

הסדרת הפיקוח והאכיפה כלפי מערכת הביטחון

49.  

פרק זה נועד להסדיר את הפיקוח והאכיפה של חוק זה כלפי מערכת הביטחון, באופן שיאזן בין השמירה על בטיחות המעלית והשימוש בה לבין ביטחון המדינה ושלום הציבור ויקיים את מטרות חוק זה.

הגדרות

50.  

בפרק זה –

 

 

"גוף ביטחוני" – אחד הגופים המנויים בהגדרה "מערכת הביטחון";

 

 

"התאמה ביטחונית" – כמשמעותה בסעיף 15 לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס"ב-2002[10];

 

 

"חוק להסדרת הביטחון" – חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ"ח-1998[11];

 

 

"מערכת הביטחון" – כל אחד מאלה:

 

 

 

(1)      משרד הביטחון ויחידות הסמך של משרד הביטחון;

 

 

 

(2)      צבא הגנה לישראל;

 

 

 

(3)      יחידות ויחידות סמך של משרד ראש הממשלה, שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה;

 

 

 

(4)      מפעלי מערכת הביטחון כמשמעותם בסעיף 20 לחוק להסדרת הביטחון, שאינם יחידות כאמור בפסקה (3), ואשר שר הביטחון הודיע עליהם לשר;

 

 

 

(5)      משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר והרשות להגנה על עדים;

 

 

"נוהל" – נוהל לעניין הפעלת סמכויות מפקח כלפי מערכת הביטחון, המוסכם בין המשרד ובין מערכת הביטחון;

 

 

"קצין בכיר" – קצין שדרגתו סגן אלוף, סגן ניצב או סגן גונדר, לפחות, לפי העניין, או מי שדרגתו מקבילה לדרגה כאמור;

 

 

"קצין מוסמך" –

 

 

 

(1)      לעניין הגופים המנויים בפסקאות (1), (3) ו-(4) להגדרה "מערכת הביטחון", למעט שירות הביטחון הכללי והמוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים – כמשמעותו בסעיף 21 לחוק להסדרת הביטחון;

 

 

 

(2)      לעניין צבא הגנה לישראל – ראש מחלקת ביטחון מידע בצבא הגנה לישראל או קצין בכיר שהסמיך לעניין זה;

 

 

 

(3)      לעניין שירות הביטחון הכללי – ראש שירות הביטחון הכללי או עובד בכיר בשירות שהסמיך לעניין זה;

 

 

 

(4)      לעניין המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים – קצין מוסמך כמשמעותו בסעיף 21א לחוק להסדרת הביטחון;

 

 

 

(5)      לעניין משטרת ישראל – קצין בכיר שהסמיך המפקח הכללי של משטרת ישראל לעניין זה;

 

 

 

(6)      לעניין שירות בתי הסוהר – קצין בכיר שהסמיך נציב בתי הסוהר לעניין זה;

 

 

 

(7)      לעניין הרשות להגנה על עדים – מנהל הרשות או עובד בכיר ברשות שהסמיך לעניין זה.

הפעלת סמכויות כלפי מערכת הביטחון  

51.  

מפקח מוסמך יפעיל את סמכויותיו לפי חוק זה כלפי מערכת הביטחון, בכפוף לסייגים שבפרק זה.

התאמה ביטחונית ומידע מסווג

52.  

לא יפעיל מפקח מוסמך את סמכויותיו לפי פרק ח' כלפי מערכת הביטחון, אלא אם כן נקבעה לו התאמה ביטחונית מתאימה לכך ובהתאם לכללי אבטחת המידע של גוף ביטחוני; גוף ביטחוני יביא לידיעת המנהל הכללי של המשרד את כללי אבטחת המידע האמורים.

סמכות כניסה

53.  

(א)  על אף האמור בסעיף 46(א)(4), רשאי קצין בכיר או קצין מוסמך לעכב את כניסתו המיידית של מפקח מוסמך למיתקן המוחזק בידי מערכת הביטחון, אם מצא כי התקיים אחד מאלה:

 

 

 

(1) כניסתו באותה העת תשבש פעילות מבצעית או מודיעינית, חקירה פלילית, או תרגיל או אימון רחב היקף או שנעשה בהם שימוש באמצעי לחימה.

 

 

 

(2)      מתרחשת במקום פעילות עוינת;

 

 

 

(3)      מתקיימת במיתקן פעילות שמפקח אינו רשאי להיחשף לה מטעמים של ביטחון המדינה או יחסי החוץ של מדינת ישראל.

 

 

(ב) קבע קצין מוסמך או קצין בכיר כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך לעובד המשרד כפי שייקבע בנוהל, וייקבע מועד חדש לכניסתו של המפקח, מוקדם ככל האפשר לאחר שחלפה העילה שמנעה את כניסתו.

 

 

(ג)  סבר מפקח מוסמך כי נשקפת סכנה למשתמשי מעלית המותקנת במיתקן כאמור בסעיף קטן (א), יורה לקצין מוסמך או לקצין בכיר למנוע גישה למעלית עד להגעת המפקח המוסמך למקום, מוקדם ככל האפשר.

הזדהות

54.  

על אף האמור בסעיף 46(א)(1), דרש מפקח מוסמך מאדם להזדהות לפניו, לשם הפעלת סמכויותיו במיתקן המוחזק בידי גוף ביטחוני, וכללי אבטחת המידע של הגוף הביטחוני אוסרים על אותו אדם להזדהות אלא לפני מי שמוסמך לכך על פיהם, רשאי אותו אדם להימנע מהצגת תעודה מזהה ולהציג את עצמו בדרך שתיקבע בנוהל, באופן שיאפשר את זימונו לחקירה ככל שיידרש. 

תיעוד ממצאים

55.  

לשם הפעלת סמכויותיו, רשאי מפקח מוסמך להשתמש באמצעים שונים לתיעוד ממצאיו; הכנסת האמצעים האמורים או תנאי השימוש בהם יהיו בהתאם לכללי אבטחת המידע של הגוף הביטחוני, ובאופן שיאפשר את התיעוד הנדרש.

מסירת ידיעות ומסמכים

56.  

(א)  על אף האמור בסעיף 46(א)(2), מסירת ידיעה או מסמך, כולם או חלקם, למפקח מוסמך, תהיה בהתאם להתאמתו הביטחונית ובהתאם לכללי אבטחת המידע של הגוף הביטחוני, ואולם –

 

 

 

(1)      קצין מוסמך רשאי להורות כי ידיעה או מסמך מסוימים בעלי רגישות ביטחונית מיוחדת לא יועברו למפקח מוסמך, אף אם התאמתו הביטחונית מתאימה, אלא לעובד המשרד כפי שייקבע בנוהל;

 

 

 

(2)      קצין מוסמך רשאי להורות כי מפקח מוסמך לא יוציא ממתקן ביטחוני מסמך מסוים שקבע לגביו כי הוא בעל רגישות ביטחונית מיוחדת; מסמך כאמור יישמר במקום שייועד לשם כך במיתקן, ויהיה נגיש למפקח או לעובד המשרד שנקבע כאמור בפסקה (1), לפי העניין, בהתאם לכללי אבטחת המידע של הגוף הביטחוני.

 

 

(ב) קצין מוסמך רשאי להורות כי מידע מסווג שאינו קשור לחומר החקירה ואינו קשור במישרין לעילת הפיקוח, לא ייכלל בידיעה או במסמך הנמסרים למפקח או לעובד המשרד כאמור בסעיף קטן (א)(1), ובלבד שיידע את המפקח בכך שהשמיט מידע.

מדידות ודגימות

57.  

על אף האמור בסעיף 46(א)(3), מדידות ודגימות שהן או תוצאותיהן עשויות להיות מסווגות, יבוצעו ויישמרו במעבדות מסווגות, כפי שייקבע בנוהל, ובלבד שלא יהיה בכך כדי למנוע עריכת מדידה או נטילת דגימה.

תפיסה

58.  

(א)  על אף האמור בסעיף 47(ב)(2), לא יתפוס מפקח מוסמך חפץ שיש חשש כי בשל הוצאתו מידי מערכת הביטחון יינזקו משמעותית כשירותו של גוף ביטחוני, רמת הכוננות שלו ויכולתו להגן על ביטחון המדינה או על שלום הציבור.

 

 

(ב) קצין מוסמך רשאי להורות כי מפקח מוסמך לא יוציא ממיתקן ביטחוני חפץ מסוים שקבע לגביו כי הוא בעל רגישות ביטחונית מיוחדת; חפץ כאמור יישמר במקום שייועד לשם כך במיתקן בהתאם לכללי אבטחת המידע של הגוף הביטחוני ויהיה נגיש למפקח.

 

 

פרק י': עונשין

עונשין

59.  

(א)  העושה אחד מאלה, דינו - מאסר ששה חודשים או הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977[12] (בפרק זה - חוק העונשין), ואם הוא תאגיד – דינו כפל הקנס כאמור:

 

 

 

(1) מפעיל שירות מעלית בלא רישיון הפעלה או שלא בהתאם לסוג הרישיון שבידו או לתנאי הרישיון, בניגוד להוראות סעיף 3(א);

 

 

 

(2) בעל רישיון הפעלה המפעיל שירות מעלית שלא באמצעות בעל רישיון מעליתן מהסוג הנדרש למתן השירות כאמור, בניגוד להוראות סעיף 3(ב);

 

 

 

(3) נותן שירות מעלית בלא רישיון מעליתן או שלא בהתאם לסוג הרישיון שבידו או לתנאי הרישיון, בניגוד להוראות סעיף 4(א);

 

 

 

(4) בעל רישיון הפעלה המתקין מעלית ולא משביתה עד לקבלת אישור הכנסה לשימוש, בניגוד להוראות סעיף 23(1);

 

 

 

(5) מכניס לשימוש מעלית בטרם ניתן לגביה אישור הכנסה לשימוש בניגוד להוראות סעיף 24(א);

 

 

 

(6) בעל מעלית כהגדרתו בפסקה (2)(ג) להגדרה "בעל מעלית" העושה שימוש במעלית בטרם ניתן לגביה אישור הכנסה לשימוש, בניגוד להוראות סעיף 24(א);

 

 

 

(7) בודק מוסמך למעליות הנותן לגבי מעלית אישור הכנסה לשימוש, בניגוד להוראות סעיף 25(א);

 

 

 

(8) בעל מעלית או בעל רישיון הפעלה שעמו התקשר בעל מעלית,  המפר צו להשבתת מעלית שניתן לפי סעיף 39;

 

 

 

(9) מחזיר לשימוש מעלית שהושבתה בטרם בוטלה ההשבתה, בניגוד להוראות סעיף 40;

 

 

 

(10)  בעל מעלית העושה שימוש במעלית שהושבתה בטרם בוטלה ההשבתה, בניגוד להוראות סעיף 40;

 

 

 

(11)  מפריע למפקח מוסמך, למפקח אזורי או למפקח הראשי במילוי תפקידו לפי חוק זה.

 

 

(ב) העושה אחד מאלה, דינו – הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין:

 

 

 

(1) בעל מעלית בעסק המפר צו לתיקון ליקויים שניתן לפי סעיף 33;

 

 

 

(2) בעל מעלית שאינו בעל מעלית בעסק המפר צו לתיקון ליקויים שניתן לפי סעיף 33 שקיבל התראה על הפרת הצו לפי סעיף 34;

 

 

(ג)   

(1) העושה אחד מאלה, דינו - הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין:

 

 

 

 

(א)  בעל מעלית בעסק המקבל שירות מעלית שלא באמצעות בעל רישיון הפעלה, בניגוד להוראות סעיף 6;

 

 

 

 

(ב) בעל מעלית שאינו בעל מעלית בעסק שלא מתקשר התקשרות רציפה עם בעל רישיון הפעלה לשם קבלת שירות מעלית, בניגוד להוראות סעיף 8;

 

 

 

 

(ג)  בודק מוסמך למעליות שלא בודק בבדיקה תקופתית כי המעלית בטוחה להפעלה או לא עורך תסקיר על תוצאות הבדיקה, בניגוד להוראות סעיף 29(א);

 

 

 

 

(ד) בודק מוסמך למעליות שלא משבית מעלית באופן מיידי אף שמצא כי קיימים בה ליקויים המהווים סכנה מיידית, בניגוד להוראות סעיף 36.

 

 

 

(2) עבירות לפי פסקה (1)(א) או (ב) הן מסוג העבירות של אחריות קפידה.

אחריות נושא משרה בתאגיד

60.  

נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות לפי פרק זה על ידי התאגיד או על ידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין; לעניין זה, "נושא משרה" – מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, או פקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה.

 

 

פרק י"א: עיצום כספי

עיצום כספי

61.  

(א)  הפר אדם הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי המפקח הראשי או מפקח אזורי (בפרק זה - המפקח) להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה, בסכום של 25,000 שקלים חדשים, ואם הוא תאגיד - בסכום של 50,000 שקלים חדשים:

 

 

 

(1) מפעיל שירות מעלית בלא רישיון הפעלה או שלא בהתאם לסוג הרישיון שבידו או לתנאי הרישיון, בניגוד להוראות סעיף 3(א);

 

 

 

(2) בעל רישיון הפעלה המפעיל שירות מעלית שלא באמצעות בעל רישיון מעליתן מהסוג הנדרש למתן השירות כאמור, בניגוד להוראות סעיף 3(ב);

 

 

 

(3) נותן שירות מעלית בלא רישיון מעליתן או שלא בהתאם לסוג הרישיון שבידו או לתנאי הרישיון, בניגוד להוראות סעיף 4(א);

 

 

 

(4) בעל רישיון מעליתן המסתייע באדם שאין בידו רישיון מעליתן לשם מתן שירות מעלית, שלא בהדרכתו בפיקוחו ובהשגחתו, בניגוד להוראות סעיף 4(ב);

 

 

 

(5) בעל רישיון מעליתן הנותן שירות מעלית אף שאינו מועסק אצל בעל רישיון הפעלה או בלא שהתקשר עם בעל רישיון הפעלה, בניגוד להוראות סעיף 4(ג);

 

 

 

(6) בעל רישיון הפעלה המתקין מעלית בניגוד להוראות לפי סעיף 22(א) או (ה);

 

 

 

(7) בעל רישיון הפעלה המתקין מעלון בניגוד להוראות סעיף 22(ב) או (ה);

 

 

 

(8) בעל רישיון הפעלה המתקין מעלית ולא משביתה עד לקבלת אישור הכנסה לשימוש, בניגוד להוראות סעיף 23(1);

 

 

 

(9) בודק מוסמך למעליות הנותן אישור הכנסה לשימוש לגבי מעלית, בניגוד להוראות סעיף 25(א);

 

 

 

(10)  בעל מעלית בעסק המפר צו לתיקון ליקויים שניתן לפי סעיף 33.

 

 

(ב) הפר אדם הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי המפקח להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה, בסכום של 15,000 שקלים חדשים, ואם הוא תאגיד - בסכום של 40,000 שקלים חדשים:

 

 

 

(1) בעל מעלית בעסק שלא מתקשר התקשרות רציפה עם בעל רישיון הפעלה לשם קבלת שירות מעלית, בניגוד להוראות סעיף 8;

 

 

 

(2) בעל מעלית בעסק שלא מזמין בודק מוסמך לצורך ביצוע בדיקות תקופתיות של המעלית שבבעלותו, במועדן, בניגוד להוראות סעיף 27;     

 

 

 

(3) בודק מוסמך למעליות שלא בודק בבדיקה תקופתית כי המעלית בטוחה להפעלה או לא עורך תסקיר על תוצאות הבדיקה, בניגוד להוראות סעיף 29(א);

 

 

 

(4) בודק מוסמך למעליות שלא משבית מעלית באופן מיידי אף שמצא כי קיימים בה ליקויים המהווים סכנה מיידית, בניגוד להוראות סעיף 36.

הודעה על כוונת חיוב

62.  

(א)  היה למפקח יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור בסעיף 61 (בפרק זה - המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי אותו סעיף, ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי (בפרק זה - הודעה על כוונת חיוב).

 

 

(ב) בהודעה על כוונת חיוב יציין המפקח, בין השאר, את אלה:

 

 

 

(1)      המעשה או המחדל (בפרק זה - המעשה), המהווה את ההפרה, ומועד ביצוע ההפרה;

 

 

 

(2)      סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו;

 

 

 

(3)      זכותו של המפר לטעון את טענותיו בפני המפקח לפי הוראות סעיף 63, וכי יראו את ההודעה על כוונת חיוב כדרישת תשלום אם המפר לא יממש את הזכות האמורה, כאמור בסעיף 64 (ד);

 

 

 

(4)      הסמכות להוסיף על סכום עיצום כספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת לפי הוראות סעיף 65 ושיעור התוספת, והמועד שממנו יראו הפרה כהפרה נמשכת לעניין הסעיף האמור.

זכות טיעון

63.  

מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות סעיף 62, רשאי לטעון טענותיו, בכתב, בפני המפקח, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה, ורשאי המפקח להאריך את התקופה האמורה מטעמים מיוחדים שיירשמו.

החלטת המפקח ודרישת תשלום

64.  

(א)  המפקח יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי סעיף 62, אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות סעיף 66.

 

 

(ב) החליט המפקח לפי הוראות סעיף קטן (א) –

 

 

 

(1)      להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו דרישה, בכתב, לשלם את העיצום הכספי (בפרק זה – דרישת תשלום), שבה יציין, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן ואת התקופה לתשלומו;

 

 

 

(2)      שלא להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו הודעה על כך, בכתב.

 

 

(ג)       בדרישת התשלום או בהודעה, לפי סעיף קטן (ב), יפרט המפקח את נימוקי החלטתו.

 

 

(ד)      לא טען המפר טענותיו לפי הוראות סעיף 63, בתוך התקופה האמורה באותו סעיף, יראו את ההודעה על כוונת חיוב, בתום אותה תקופה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

הפרה נמשכת והפרה חוזרת

65.  

(א)  בהפרה נמשכת יווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה.

 

 

(ב) בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, סכום השווה לעיצום הכספי כאמור;  לעניין זה, "הפרה חוזרת" - הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור בסעיף 61, בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע.

סכומים מופחתים

66.  

(א)  המפקח אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים בפרק זה, אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).

 

 

(ב) השר, בהסכמת שר המשפטים, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם ניתן יהיה להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים בפרק זה, ובשיעורים שיקבע.

סכום מעודכן של העיצום הכספי

67.  

(א)  העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו בפני המפקח כאמור בסעיף 64(ד) - ביום מסירת ההודעה על כוונת חיוב;  הוגשה עתירה לבית משפט לפי סעיף 73, ועוכב תשלומו של העיצום הכספי בידי המפקח או בית המשפט – יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בעתירה. 

 

 

(ב) סכומי  העיצום הכספי הקבועים  בסעיף 61 יתעדכנו ב- 1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה - יום העדכון), בהתאם לשיעורי שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב- 1 בינואר של השנה הקודמת; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים;  לעניין זה, "מדד" - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

 

 

(ג)  המפקח יפרסם ברשומות הודעה על סכומי העיצום הכספי המעודכנים לפי סעיף קטן (ב).

המועד לתשלום העיצום הכספי

68.  

המפר ישלם את העיצום הכספי בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור בסעיף 64.

הפרשי הצמדה וריבית

69.  

לא שילם המפר עיצום כספי במועד, ייווספו על העיצום הכספי, לתקופת הפיגור, הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"ה - 1961[13] (בפרק זה - הפרשי הצמדה וריבית), עד לתשלומו.

פריסת תשלום העיצום הכספי

70.  

(א)  המפקח רשאי, לבקשת המפר, להחליט על פריסת התשלום של העיצום הכספי בהתחשב בסכום העיצום הכספי שהוטל על המפר ובנסיבות מיוחדות אחרות המצדיקות פריסה כאמור, ובלבד שמספר התשלומים לא יעלה על 12 תשלומים חודשיים.

 

 

(ב) לא שילם המפר תשלום במועדו, יראו את החלטת המפקח על פריסת התשלום כאמור בסעיף קטן (א) כבטלה, יתרת החוב תעמוד לפירעון מידי ויחולו הוראות סעיף 69.

גבייה

71.  

עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו יחול חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-1995[14].

עיצום כספי בשל הפרה לפי חוק זה ולפי חוק אחר

72.  

על מעשה אחד המהווה הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה המנויות בסעיף 61 ושל הוראה מההוראות לפי חוק אחר, לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד.

עתירה

73.  

(א)  על החלטה סופית של המפקח לפי פרק זה ניתן להגיש עתירה לבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום; עתירה כאמור תוגש בתוך 45 ימים מיום שנמסרה למפר הודעה על ההחלטה.

 

 

(ב) אין בהגשת עתירה לפי סעיף קטן (א) כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא אם כן הסכים לכך המפקח או שבית המשפט הורה על כך.

 

 

(ג)  החליט בית המשפט, לאחר ששולם העיצום הכספי, לקבל עתירה שהוגשה לפי סעיף קטן (א) או ערעור על פסק דין בעתירה כאמור והורה בית המשפט על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם או על הפחתת העיצום הכספי, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו אשר הופחת, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.

פרסום

74.  

(א)  הטיל המפקח עיצום כספי לפי פרק זה, יפרסם באתר האינטרנט של משרד הכלכלה והתעשייה, את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי:

 

 

 

(1) דבר הטלת העיצום הכספי;

 

 

 

(2) מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי, מועד ביצוע ההפרה ונסיבות ההפרה;

 

 

 

(3) סכום העיצום הכספי שהוטל;

 

 

 

(4) אם הופחת העיצום הכספי - הנסיבות שבשלהן הופחת סכום העיצום ושיעורי ההפחתה;

 

 

 

(5) פרטים אודות המפר, הנוגעים לעניין;

 

 

 

(6) שמו של המפר – ככל שהמפר הוא תאגיד.

 

 

(ב) הוגשה עתירה לפי סעיף 73, יפרסם המפקח בפרסום לפי סעיף קטן (א), גם את דבר הגשת העתירה ואת תוצאותיה.

 

 

(ג)  על אף הוראות סעיף קטן (א)(6), רשאי המפקח לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד, אם סבר שהדבר נחוץ לצורך אזהרת הציבור.

 

 

(ד) על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם המפקח פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ"ח -1998 [15], וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה, שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי סעיף 9(ב) לחוק האמור.

 

 

(ה)  פרסום לפי סעיף זה בעניין עיצום כספי שהוטל על תאגיד יהיה לתקופה של ארבע שנים, ובעניין עיצום כספי שהוטל על יחיד - לתקופה של שנתיים; 

 

 

(ו)  השר רשאי לקבוע דרכים נוספות לפרסום הפרטים האמורים בסעיף זה.

שמירת אחריות פלילית

75.  

(א)  תשלום עיצום כספי לפי פרק זה, לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה המנויות בסעיף 61, המהווה עבירה.

 

 

(ב) שלח המפקח למפר הודעה על כוונת חיוב בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותה הפרה, אלא אם כן התגלו עובדות חדשות, המצדיקות זאת; התגלו עובדות חדשות כאמור והוגש נגד המפר כתב אישום לאחר שהמפר שילם עיצום כספי, יוחזר לו הסכום ששולם בתוספת הפרשי הצמדה וריבית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה מיום תשלום הסכום עד יום החזרתו.

 

 

(ג)  הוגש נגד אדם כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא ינקוט נגדו המפקח הליכים לפי פרק זה בשל אותה הפרה.

 

 

פרק י"ב : הוראות שונות

אמצעים לשם גישה למעלית  

76.  

(א)  למטרת הפעלת הסמכויות הנתונות למפקח מוסמך לפי חוק זה, ולמטרה זו בלבד, רשאי הוא לדרוש מבעל מעלית בבית משותף לספק לו את האמצעים הנדרשים לשם גישה למעלית ולחדר המכונות בבית המשותף.

 

 

(ב) בעל מעלית יספק לבעל רישיון הפעלה את האמצעים הנדרשים לשם גישה למעלית ולחדר המכונות, בכל עת, לצורך מתן שירות מעלית.

פטור

77.  

(א)  היה המפקח הראשי סבור כי לגבי מעלית מסוימת או לגבי סוג של מעליות, אין זה מעשי או סביר לקיים הוראה מהוראות חוק זה, רשאי הוא לפטור ממנה בתנאים שייראו לו; פטור לפי סעיף זה לגבי סוג של מעליות  יפורסם ברשומות.

 

 

(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי המפקח הראשי לתת פטור מחובת התקנת שער כאמור בסעיף 22(א)(6)(א) במעלית מסוימת, אם שוכנע כי אין אפשרות טכנית להתקין שער בתא המעלית או כי התקנת שער כאמור לא תאפשר שימוש במעלית בידי אדם בעל מוגבלות פיזית היושב בכיסא גלגלים.

אגרות

78.  

השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע אגרות כמפורט להלן, וכן הוראות לעניין אגרות כאמור לרבות המועדים לתשלומן:               

 

 

(1) אגרה בעד הגשת בקשה לקבלת רישיון הפעלה או רישיון מעליתן או חידושו, או בעד הגשת בקשה לשינוי סוג הרישיון;

 

 

(2) אגרה בעד השתתפות בבחינות לקבלת רישיון מעליתן או חידושו או בעד שינוי  סוג רישיון הפעלה או רישיון מעליתן;

 

 

(3) אגרה שעל בעל רישיון הפעלה או בעל רישיון מעליתן לשלם בעד פיקוח על מילוי תנאי הרישיון בידי מפקחים לפי הוראות פרק ח'.

מרשם

79.  

(א)  המפקח הראשי ינהל מרשם שיכלול את הפרטים לגבי בעלי רישיון הפעלה ובעלי רישיון מעליתן.

 

 

(ב) המרשם יהיה פתוח לעיון הציבור בדרך של שאילתה שבה יצוינו פרטים מזהים של האדם שלגביו מתבקש המידע.

שמירת דינים

80.  

אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מכל חיקוק אחר לעניין מעליות, ובכלל זה מחובות המוטלות לפי אותו חיקוק ומסמכויות המוקנות לפיו.

תחולה על המדינה

81.  

הוראות חוק זה יחולו על המדינה.  

ביצוע ותקנות

82.  

השר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו.

 

 

פרק י"ג: תיקונים עקיפים

תיקון פקודת הבטיחות בעבודה

83. 6

בפקודת הבטיחות בעבודה (בחוק זה - הפקודה) -

 

 

(1) בסעיף 1 -

 

 

 

(א)  בהגדרה "בודק דוודים מוסמך" או "בודק מוסמך", במקום האמור בה  יבוא:

 

 

 

 

 

(1) מי שבידו הסמכה לשמש בודק מוסמך לפי סימן יד'2 בפרק ג';

 

 

 

 

(2) לעניין מכונת הרמה המוצבת בחצרי חברה ממשלתית בסיווג 8 ומעלה - מי שבידו הסמכה לשמש בודק מוסמך לפי סימן יד'2 בפרק ג' או מי שהוסמך בכתב על ידי המנהל הכללי של החברה הממשלתית, לעשות בדיקות תקופתיות למכונות הרמה שבחצריה בהתאם להוראות שיקבע השר, ובלבד שלא יתקיימו יחסי כפיפות ניהולית בינו לביו בעל תפקיד בחברה המבקש את הבדיקות האמורות  או בינו לבין מקבל התסקיר אודות הבדיקות (להלן – "בודק מוסמך למכונות הרמה בחברה ממשלתית");

 

 

 

 

 

(3) לעניין מכונת הרמה המוצבת בחצרי צבא הגנה לישראל - מי שבידו הסמכה לשמש בודק מוסמך לפי סימן יד'2 בפרק ג' או מי שהוסמך בכתב על ידי ראש המטה הכללי או מי שהוא מינהו, לעשות בדיקות וניסויים למכונות הרמה שבחצריו, בהתאם להוראות שיקבע השר (להלן – "בודק מוסמך למכונות הרמה בצבא הגנה לישראל").";

 

 

 

(ב) ההגדרה "מעלית" - תימחק;

 

 

 

(ג)  בהגדרה "השר", במקום "שר העבודה" יבוא "שר הכלכלה והתעשייה";

 

 

 

(ד) אחרי ההגדרה "חבלת גוף" יבוא:

 

 

 

 

"חברה ממשלתית בסיווג 8 ומעלה" – חברה ממשלתית שסווגה על ידי רשות החברות הממשלתיות בהתאם לחוק החברות הממשלתיות, תשל"ה- 1975".

 

 

(2) בפרק ג' -

 

 

 

(א)  סימן ה'- בטל;

 

 

 

(ב) בסעיף 81 האמור בו יסומן "(א)"; אחרי סעיף (א) יבוא: "(ב) מכונת הרמה שמהלך ההרמה שלה אינו עולה על 50 ס"מ מהקרקע ועליה או תחתיה לא נמצא אדם, לא תחויב בבדיקה כאמור בסעיף קטן (א).".  

 

 

 

(ג)  במקום סימן י"ד1 יבוא:

 

 

"סימן י"ד1: בדיקות ותסקירים

 

 

בדיקות ותסקירים

119א.

(א)  בביצוע בדיקה לעניין קיום ההוראות לפי פקודה זו, ינהג בודק מוסמך בהתאם להוראות אלה:

 

 

 

 

 

 

 

(1) הבדיקה תבוצע בהתאם להוראות כל דין, למפרט הבדיקות, להוראות היצרן, לכללי המקצוע המקובלים ולהוראות המפקח הראשי החלות לגבי הכלי, המיתקן או גורם הסיכון שלגביהם מתבצעת הבדיקה, וכן לפי התנאים שנקבעו בהסמכה לשמש בודק מוסמך לפי סעיף 119ד;

 

 

 

 

 

 

 

(2) הבודק המוסמך יערוך תסקיר על תוצאות בדיקתו (בסעיף זה – תסקיר) שבו יפרט בין השאר, את כל הבדיקות שביצע ואת הליקויים שמצא, ויקבע את מידת הסיכון הנשקפת מליקויים אלה; סבר הבודק המוסמך כי קיימים ליקויים העלולים להוות סכנה (בסעיף זה - ליקויים המהווים סכנה) או כי יש לאסור את השימוש בגורם הסיכון או להגביל את העבודה בסביבתו, יציין זאת בתסקיר באופן בולט לעין וברור;

 

 

 

 

 

 

 

(3) התסקיר יהיה ערוך בטופס שקבע המפקח הראשי לפי סוג הבדיקה ויכלול את הנתונים שקבע המפקח הראשי בטופס, והוא ייחתם בידי הבודק המוסמך; המפקח הראשי רשאי לקבוע כי התסקיר יהיה ערוך בטופס מקוון;

 

 

 

 

 

 

 

(4) בתוך יומיים ממועד סיום ביצוע הבדיקה, ימסור הבודק המוסמך את התסקיר לתופש המפעל, ואם  תופש המפעל אינו מזמין הבדיקה – גם למזמין הבדיקה, וכן ימסור העתק מהתסקיר למפקח העבודה האזורי, ולגבי מפעלים של מערכת הביטחון - למפקח עבודה אזורי שאישר לכך שר הביטחון; סבר הבודק המוסמך כי קיימים ליקויים המהווים סכנה או קיים גורם סיכון, ימסור הודעה מידית על כך לתופש המפעל ואם תופש המפעל אינו מזמין הבדיקה - גם למזמין הבדיקה, וכן למפקח העבודה האזורי, יפרט מהי הסכנה  האמורה ויציין על גבי תסקיר הבדיקה כי הכלי אסור לשימוש וכן חובת בדיקה חוזרת ככל שנדרש;

 

 

 

 

 

 

 

(5) התסקיר יישמר בידי הבודק המוסמך לתקופה שקבע השר בהתאם לסוג הבדיקה, ואם לא קבע תקופה כאמור –לתקופה של שבע שנים לפחות, אלא אם כן קיימת הוראה אחרת בדין לעניין תקופת השמירה של בדיקה מסוג מסוים.

 

 

 

 

 

 

(ב) השר רשאי לקבוע הוראות בדבר חובת תופש המפעל להציג תסקיר או חלק ממנו וכן להחזיק העתק ממנו, בדרך שתאפשר פיקוח על ביצוע הבדיקות הנדרשות ועל ביצוע העבודות הדרושות לפי ממצאי הבדיקות; לא קבע השר הוראות לעניין החזקת העתק מהתסקיר, ישמור תופש המפעל בידיו, בכל עת, את שלושת התסקירים האחרונים נמסרו לו, ככל שנמסרו.

 

 

 

 

 

 

(ג)  בסעיף זה, "גורם סיכון" (Hazard) - מקור, מצב או פעולה שעשויים להזיק ולהביא לפגיעה גופנית או לבריאות לקויה, לרבות מיתקן, ציוד, חומר, תהליך, ייצור, קרינה, מצב בריאותי או מעשה או מחדל הנהוגים או קיימים באותם מקומות או שילוב של אלה.

 

 

סימן י"ד2: הסמכת בודקים

 

 

הגדרה

119ב.

בסימן זה - 

 

 

 

 

 

 

"בודק מוסמך" – למעט בודק מוסמך למכונות הרמה לבדיקת מכונות הרמה בחצרי חברה ממשלתית או בחצרי צבא הגנה לישראל.

 

 

 

 

 

 

"גורם סיכון"- כהגדרתו בסעיף 119א(ג).

 

 

הסמכה לשמש בודק מוסמך

119ג.

לא ישמש אדם בודק מוסמך אלא אם כן בידו הסמכה לכך שניתנה לו מאת המפקח הראשי לפי סעיף 119ד והמפקח הראשי רשם את שמו ומענו באתר האינטרנט  (בסימן זה - הסמכה לשמש בודק מוסמך), ובהתאם לסוג ההסמכה ולתנאיה; על רישום כאמור באתר האינטרנט יחול סעיף 173(ח) בשינויים המחויבים.

 

 

תנאים למתן הסמכה או לחידושה

119ד.

המפקח הראשי רשאי לתת הסמכה לשמש בודק מוסמך או לחדש הסמכה כאמור, למי שהגיש בקשה לכך ומתקיימים לגביו כל אלה:

 

 

 

 

 

 

(1) הוא נבדק בבדיקה רפואית בידי רופא כללי שאינו מומחה או רופא מומחה ברפואת המשפחה, בתוך 12 החודשים שקדמו להגשת הבקשה, ונמצא מתאים מבחינה רפואית לשמש בודק מוסמך;

 

 

 

 

 

 

(2) מתקיימים לגביו התנאים לעניין מקצוע, השכלה, הכשרה לרבות בחינות, וניסיון כפי שקבע השר;

 

 

 

 

 

 

(3) הוא לא עלול להימצא, במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כבודק מוסמך לבין עניין אישי שלו או לבין תפקיד אחר שלו; לעניין זה, "עניין אישי", "קרוב"- כהגדרתם בסעיף 10(א)(4) לחוק לשמירה על בטיחות מעליות, התשע"ז-2017;

 

 

 

 

 

 

(4) הוא לא הורשע בעבירה פלילית שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי, לדעת המפקח הראשי, לקבל הסמכה כבודק מוסמך ולא הוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור;

 

 

 

 

 

 

(5) בשנה שקדמה להגשת הבקשה להסמכה או לחידושה לא ניתנה לגביו, בידי המפקח הראשי, החלטה סופית לפי סעיף זה שלא לחדש הסמכה לשמש בודק מוסמך או החלטה על ביטול הסמכה כאמור לפי סעיף 119יא.

 

 

תקנות לעניין סוגי הסמכות לשמש בודק מוסמך

119ה.

השר רשאי לקבוע סוגים של הסמכות לשמש בודק מוסמך, ורשאי הוא לקבוע תנאים למתן כל סוג של הסמכה, בנוסף לתנאים לפי סעיף 119ד.

 

 

תנאים בהסמכה לשמש בודק מוסמך

119ו.

(א)  המפקח הראשי רשאי לקבוע בהסמכה לשמש בודק מוסמך תנאים שיש לקיימם במהלך תקופת תוקפה של ההסמכה, כולה או חלקה, לרבות תנאים בעניינים אלה:

 

 

 

 

 

 

 

(1) השתלמויות שעל בודק מוסמך להשתתף בהן, מעת לעת, לשם שמירה על כשירותו הנמשכת, לרבות עמידה בבחינות;

 

 

 

 

 

 

 

(2) עמידה בהוראות לעניין ביצוע בדיקות ותסקירים לפי סעיף 119א, וכן עמידה בהוראות מקצועיות לרבות הוראות בעניין החלה של תקנים בינלאומיים הנהוגים בקרב מדיניות מפותחות עם שווקים משמעותיים בתחום;

 

 

 

 

 

 

 

(3) חובת דיווח למפקח הראשי על כל כלי, מיתקן או גורם סיכון שנמצא כי קיימים בהם ליקויים העלולים להוות סכנה לשלומו או לבריאותו של אדם  או שיש לאסור את השימוש בהם או להגביל את העבודה בסביבתם;

 

 

 

 

 

 

 

(4) עמידה בהוראות מקצועיות בקשר לבטיחות המיתקן, הכלי או גורם הסיכון שאותם הוא מוסמך לבדוק או לשם הבטחת הבטיחות ובמקצועיות של הבודק המוסמך, לרבות בקשר לטכנולוגיות במיתקן, בכלי או בגורם הסיכון כאמור, ציוד הבדיקה או לתחזוקה שלהם.

 

 

 

 

 

 

(ב) 45 ימים לפחות בטרם יקבע המפקח הראשי תנאי לפי סעיף קטן (א) בהסמכה לשמש בודק מוסמך שכבר ניתנה, יפרסמו באתר האינטרנט של  המשרד להערות בעלי ההסמכה כאמור, אלא אם כן סבר המפקח הראשי כי קיימת דחיפות מיוחדת לקבוע את התנאי ללא פרסום כאמור. 

 

 

הודעה בקשר לשינוי שחל לגבי בודק מוסמך

119ז.

בודק מוסמך יודיע למפקח הראשי, בכתב, על כל שינוי שחל לגביו הנוגע לתנאים לקבלת הסמכה לשמש בודק מוסמך, בתוך 15 ימים מהיום שבו חל השינוי.

 

 

איסור העברת הסמכה לשמש בודק מוסמך

119ח.

הסמכה לשמש בודק מוסמך אינה ניתנת להעברה.

 

 

תקופת תוקפה של הסמכה לשמש בודק מוסמך

119ט.

(א)  תוקפה של הסמכה לשמש בודק מוסמך יהיה לחמש שנים, אלא אם כן קבע השר אחרת, ויכול שיקבע תקופות שונות בהתאם לתנאי ההסמכה.

 

 

 

 

 

 

(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי המפקח הראשי לתת הסמכה לבודק מוסמך או לחדשה, לתקופה קצרה מהתקופה האמורה באותו סעיף קטן, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לאחר שהודיע למבקש ההסמכה או חידושה, בכתב, את נימוקיו לכך ונתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו.

 

 

דחיית החלטה לעניין מתן הסמכה או חידושה, בשל פתיחה בחקירה

119י.

(א)  נפתחה חקירה לפי דין נגד מבקש הסמכה לשמש בודק מוסמך או חידושה, בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי להיות בודק מוסמך, רשאי המפקח הראשי לדחות את החלטתו לעניין מתן ההסמכה או חידושה, לפי העניין, עד לקבלת החלטה לעניין הגשת כתב אישום בקשר לאותה עבירה, אם ראה שהדבר מוצדק בנסיבות העניין בשל חומרת העבירה.

 

 

 

 

 

 

(ב) החליט המפקח הראשי לדחות את החלטתו כאמור בסעיף קטן (א), ישלח למבקש ההסמכה או חידושה, הודעה מנומקת על כך בכתב.

 

 

ביטול או התלייה של הסמכה לשמש בודק מוסמך

119יא.

(א)  המפקח הראשי רשאי לבטל הסמכה לשמש בודק מוסמך או להתלותה לתקופה שלא תעלה על חצי שנה אלא אם כן ראה שחומרת ההפרה מחייבת התליה לתקופה ארוכה יותר ובלבד שלא תעלה על שנה, לאחר שנתן לבודק המוסמך הזדמנות לטעון את טענותיו, בהתקיים אחד מאלה:

 

 

 

 

 

 

 

(1) ההסמכה ניתנה על יסוד מידע כוזב, שגוי, מטעה או חלקי;

 

 

 

 

 

 

 

(2) חדל להתקיים תנאי מן התנאים למתן ההסמכה;

 

 

 

 

 

 

 

(3) הבודק המוסמך הפר חובה, הגבלה או תנאי מהתנאים שנקבעו בהסמכה לפי סעיף 119ו או הוראה מההוראות לפי פקודה זו או לפי כל דין אחר, הקשורה לבטיחות בעבודה או לבטיחות הציבור.

 

 

 

 

 

 

(ב) סבר המפקח הראשי כי מתקיים פגם כאמור בסעיף קטן (א) וכי הפגם ניתן לתיקון, רשאי הוא להורות לבודק המוסמך לתקנו, ורשאי הוא להורות על אופן התיקון והמועד לתיקון; חלפה התקופה שקבע המפקח הראשי והפגם לא תוקן להנחת דעתו, רשאי הוא, לאחר שנתן לבודק המוסמך הזדמנות לטעון את טענותיו, לנקוט אמצעים כאמור בסעיף קטן (א).

 

 

 

 

 

 

(ג)  על אף הוראות סעיף קטן (א), סבר המפקח הראשי כי חדל להתקיים תנאי או הופרו פגם או כי הופרו חובה, הגבלה או תנאי, כאמור בפסקאות (2) או (3) של הסעיף הקטן האמור, רשאי הוא, אם ראה כי קיימת סכנה מיידית לבטיחות הציבור בהמשך פעילותו של בודק מוסמך, להורות על התליית ההסמכה לתקופה שלא תעלה על 14 ימי עבודה, אף בלא מתן הזדמנות לבודק המוסמך לטעון את טענותיו לפי אותו סעיף קטן.  

 

 

 

 

 

 

(ד) החליט המפקח הראשי לנקוט אמצעים כאמור בסעיף זה, ישלח לבודק המוסמך הודעה מנומקת על כך בכתב.

 

 

 

 

 

 

(ה)  המפקח הראשי רשאי לפרסם באתר האינטרנט של המשרד הודעה על החלטתו לנקוט אמצעים לפי סעיף זה; השר יקבע הוראות לעניין אופן הפרסום של הודעה כאמור ולעניין מחיקת הפרסום בתוך תקופה שיקבע.

 

 

עיון חוזר

119יב.

מי שהמפקח הראשי נתן בעניינו החלטה לפי סימן זה, רשאי לפנות למפקח הראשי בבקשה לעיון חוזר בהחלטה אם התגלו עובדות חדשות או השתנו הנסיבות ממועד קבלת ההחלטה שניתנה בעניינו והדבר עשוי לשנות את ההחלטה.";

 

 

(3) סעיף 124 - בטל;

 

 

(4) בסעיף 175(ג), בפסקה (2), המילים "סימן ה': מעליות" - יימחקו;

 

 

(5) בכותרת סימן ט' בפרק ו', המילה "מעלית" – תימחק;

 

 

(6) בסעיף 194 ­­-

 

 

 

(א)      בכותרת השוליים, במקום "על מעליות, דרגנועים" יבוא "על דרגנועים";

 

 

 

(ב)      בסעיף קטן (א), במקום "במעלית, בדרגנוע" יבוא "בדרגנוע" ובמקום "בעל המעלית, הדרגנוע" יבוא "בעל הדרגנוע";

 

 

 

(א)  בסעיף קטן (ב), בפסקה (3), במקום "סימן ה': מעליות וסימן ה'1" יבוא "סימן ה'1";

 

 

(7) בסעיף 199(ב), במקום "בשימוש מעלית, דרגנוע" יבוא "בשימוש דרגנוע";

 

 

(8) אחרי סעיף 227 יבוא:

 

 

"משמש בודק מוסמך בלא הסמכה

227א.

מי שמשמש בודק מוסמך בלא הסמכה לשמש בודק מוסמך או שלא בהתאם לסוג ההסמכה שנקבעה לו לפי סעיף 119ה, או שלא בהתאם לתנאי ההסמכה, בניגוד להוראות סעיף 119ג, דינו – מאסר שישה חודשים או הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.";

 

 

(9) סעיפים 228 ו-229 - בטלים.

תיקון חוק בתי משפט לענינים מינהליים

84. 2

בחוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש"ס-2000[16], בתוספת הראשונה, בפרט 21 שכותרתו "הסדרת עיסוק", בסופו יבוא:

 

 

"(29)   החלטה של רשות לפי חוק לשמירה על בטיחות מעליות, התשע"ז-2017 (בפרט זה – חוק המעליות), וכן החלטה של רשות לפי סימן י"ד2 בפרק ג' לפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש"ל-1970 בנוגע להסמכת בודק מוסמך למעליות כהגדרתו בחוק המעליות."

תיקון חוק ארגון הפיקוח על העבודה

85.  

בחוק ארגון הפיקוח על העבודה -

 

 

(1) בסעיף 6(א), המילים "בין מפעולות עצמו ובין על סמך דין וחשבון של מפקח עבודה" – יימחקו;

 

 

(2) בסעיף 8ו -

 

 

 

(א)  בכותרת השוליים, במקום "מעליות או דרגנועים" יבוא "דרגנועים";

 

 

 

(ב) במקום "במעלית או בדרגנוע" יבוא "בדרגנוע".

 

 

 

(ג)  בסעיף 35, בסופו יבוא "הוראות סעיף זה לא יחולו לעניין פרטים שמסר מומחה או עובד המוסד כאמור למפקח, על פי דרישתו".

תיקון חוק העבירות המינהליות

86.  

בחוק העבירות המינהליות, התשמ"ו- 1985[17], בתוספת הראשונה, אחרי "חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע"ב-2012" יבוא:   

 

 

"חוק לשמירה על בטיחות מעליות, התשע"ז-2017."

 

 

פרק י"ד: תחילה והוראות מעבר

תחילה

87. 2

תחילתו של חוק זה ששה חודשים מיום פרסומו (בפרק זה - יום התחילה).

סייג לתחולה

88.  

סעיף 8 לעניין מתן שירות תחזוקה שוטף על ידי בעל רישיון הפעלה, ופרק ו': בדיקה תקופתית, לא יחולו על מעלית במבנה המשמש למגורים שבו דירה אחת.

הוראות מעבר   

89.  

(א)  מי שערב יום התחילה היה בידו רישיון להתקנת מעלית או למתן שירות למעלית שניתן לו לפי סעיף 3(א) לצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (התקנת מעליות ומתן שירות למעליות), התשמ"ד-1984[18] (בסעיף זה - צו הפיקוח), יראו אותו כאילו קיבל רישיון הפעלה לפי סעיף 10 לחוק זה; רישיון כאמור יעמוד בתוקפו עד תום תקופת תוקפו או עד תום שנתיים מיום התחילה, לפי המוקדם מביניהם, אך לא פחות משישה חודשים מיום התחילה, אלא אם כן בוטל או הותלה קודם לכן לפי הוראות סעיף 20.

 

 

(ב) מי שערב יום התחילה הייתה בידו תעודת מעליתן כהגדרתה בצו הפיקוח יראו אותו כאילו קיבל רישיון מעליתן בכיר לפי הוראות סעיף 13; תעודה כאמור תעמוד בתוקפה עד תום תקופת תוקפה או עד תום שנתיים מיום התחילה, לפי המוקדם מביניהם, אך לא פחות משישה חודשים מיום התחילה, אלא אם כן בוטלה או הותלתה קודם לכן לפי הוראות סעיף 20.

 

 

(ג)  מי שערב יום התחילה הייתה בידו הסמכה תקפה לשמש בודק מוסמך למעליות לפי הוראות פקודת הבטיחות בעבודה (בסעיף זה- הסמכה תקפה), יראו אותו כאילו קיבל הסמכה לשמש בודק מוסמך למעליות לפי סעיף 119ד לפקודה האמורה כנוסחה בסעיף 81(2)(ב) לחוק זה; הסמכה כאמור תעמוד בתוקפה עד תום תקופת תוקפה, אלא אם כן בוטלה או הותלתה קודם לכן לפי הוראות סעיף 119יא לפקודה האמורה כנוסחו בסעיף 81(2)(ב) לחוק זה.

 

 

(ד) מעלית מסוימת או סוג של מעליות שניתן לגביהן פטור מהתקנת דלת בתא המעלית בהתאם להוראות לפי הפקודה כנוסחה לפני יום התחילה אשר היה תקף ערב יום התחילה, יראו אותן כמעלית או כסוג של מעליות שניתן לגביהן פטור לפי סעיף 76(ב) לחוק זה בהתאם לתנאים שנקבעו בפטור כאמור.

 

 

(ה)  עד לקביעת תקנות לפי סעיף 119ד(2) לפקודה כנוסחו בסעיף 81(2)(ב) לחוק זה יהיו תנאי הכשירות לעניין הסמכת בודק מוסמך למעליות התנאים שנקבעו בנוהל הסמכה ועבודה של בודקים מוסמכים שניתן בידי המפקח הראשי לפי הוראות הפקודה כנוסחן ערב יום התחילה והמפורסם באתר האינטרנט של המשרד.

 

 

(ו)  מי שערב יום התחילה היה בעל הסמכה תקפה לשמש בודק מוסמך ושימש בודק מוסמך במשך תקופה רצופה של 10 שנים לפחות לפני יום התחילה, לא יחול לגביו התנאי למתן הסמכה לשמש בודק מוסמך הקבוע  בסעיף 119ד(4) לפקודת הבטיחות בעבודה כנוסחו בסעיף 80(2)(4) לחוק זה לגבי עבירה שבוצעה לפני מועד הסמכתו כאמור.

 

 

תוספת  

 

 

(סעיף 2, לפסקה (2) בהגדרה "בעל מעלית בעסק")

 

 

מקום ציבורי

 

 

(1) משרדי ממשלה ורשויות מקומיות;

 

 

(2) שדות תעופה ונמלים;

 

 

(3) תחנות מרכזיות כהגדרתן בפקודת התעבורה;

 

 

(4) תחנות רכבת;

 

 

(5) אצטדיוני ספורט;

 

 

(6) בתי סוהר ובתי מעצר;

 

 

(7) מוסדות להשכלה על-תיכונית שלומדים בהם 500 איש לפחות.

דברי הסבר

 

פרק א': מטרה

סעיף 1      מוצע לקבוע את מטרותיו של החוק המוצע, שעיקרן קביעת הסדרים לשם שמירה על בטיחות מעליות והמשתמשים בהן, ובכלל זה הסדרת העיסוק בהפעלת שירות מעלית ובמתן שירות מעלית, קביעת הסדרים לעניין התקנה, תחזוקה ובדיקות של מעליות וטיפול בליקויים שהתגלו בהן ולעניין פיקוח על תקינות של מעליות ועל בטיחותן.

 

פרק ב': הגדרות

סעיף 2      מוצעות הגדרות למונחים שנעשה בהם שימוש בחוק המוצע.

להגדרה "אישור הכנסה לשימוש", של מעלית – מוצע להגדיר אישור הכנסה לשימוש של מעלית כאישור שניתן בידי בודק מוסמך למעליות לפי הוראות סעיף 25 לחוק המוצע. החוק המוצע אוסר על הכנסת מעלית לשימוש או על שימוש במעלית בטרם ניתן לגביה אישור הכנסה לשימוש. אישור הכנסה לשימוש יינתן רק לאחר שבודק מוסמך למעליות השתכנע כי המעלית בטוחה להפעלה ולאחר שביצע בדיקה מקיפה של המעלית.

להגדרה "בודק מוסמך למעליות" – מוצע להגדיר בודק מוסמך למעליות כמי שבידו הסמכה לשמש בודק מוסמך לפי התיקון העקיף המוצע בסימן י"ד2 בפרק ג' לפקודה, לעניין מעליות. על פי החוק המוצע, בודק מוסמך למעליות מוסמך לאשר הכנסה לשימוש של מעלית לרבות מעלון, לפי פרק ה' וכן לבצע בדיקות תקופתיות בתדירות הקבועה בחוק, בהתאם להוראות פרק ו'.

להגדרה "בית משותף" -  מוצע להגדיר בית משותף כבית משותף כהגדרתו בסעיף 52 לחוק המקרקעין, התשכ"ט- 1969 (להלן- חוק המקרקעין) או בית שפרק ו'1 לחוק האמור חל עליו. השימוש במונח זה נעשה בהקשר של מתן סמכות למפקח מוסמך, למפקח אזורי או למפקח הראשי לפי הוראות סעיף 75(א) המוצע, לדרוש מבעל מעלית בבית משותף לספק לו את האמצעים הנדרשים לשם גישה למעלית ולחדר המכונות בבית המשותף.

כמו כן נציגות הבית המשותף נקבעה כאחד הגורמים לעניין העברת הודעות שונות בעניין המעלית אליה.

להגדרה "בעל מעלית" – מוצע להגדיר "בעל מעלית" לצורכי החוק המוצע כמי שהוא בעלים, מלא או חלקי, של מעלית במבנה. ההגדרה כוללת כל סוג של מבנה שקיימת בו מעלית, ובכלל זה בניין ציבורי, בניין המשמש כעסק או כמפעל, בניין המשמש למגורים וכן בניינים המשמשים למספר שימושים במקביל (לדוגמה - בניין המשמש למגורים שבו פועלים גם עסקים).

במסגרת זו מוצע גם לקבוע שתי חזקות לעניין "בעל מעלית", כדי לאפשר לבעל סמכות לפי חוק זה (מפקח מוסמך, בודק מוסמך למעליות או בעל רישיון הפעלה) לאתר בקלות את פרטי הבעלים באמצעות מי שנמצא במקום, שאותו הוא פוגש בפועל, וזאת לצורך ביצוע הבדיקות, מתן השירות הנדרש או מסירת דיווחים הנדרשים לפי החוק המוצע.  חזקה אחת קובעת כי בעלים של דירה או של חלק אחר במבנה הוא הבעלים על חלק מהמעלית במבנה, אלא אם כן המציא מסמכים המוכיחים אחרת והכוללים את פרטי בעל המעלית. חזקה נוספת קובעת כי המחזיק בדירה או בחלק אחר במבנה הוא הבעלים, אלא אם כן המציא מסמכים עם פרטי הבעלים.

בנוסף, מוצע לקבוע מדרג שלפיו במקרים המנויים להלן יראו לצורך החוק המוצע "בעל מעלית", כאחד מאלה:

1. ככל שקיים גוף (תאגיד או עוסק מורשה) האחראי לניהול ולאחזקה של הבניין ואחראי במסגרת זו  על תחזוקת המעלית, יראו את אותו גוף  כ"בעל המעלית";

2. אם טרם ניתן לגבי המעלית אישור בודק מוסמך להכנסתה לשימוש, בהתאם לסעיף 25 המוצע, יראו את מי שהתקין את המעלית כ"בעל המעלית". כך, בטרם מסירת החזקה בבניין לדיירים, המתקין יהיה אחראי הן בנוגע להיבטים המתייחסים להתקנה וחובת בדיקתה בטרם הכנסה לשימוש ראשון, והן ביחס לחובות החלות על "בעל מעלית";

3. במבנה הנמצא בבניה, אם משתמשים במעלית בעת בניית המבנה, בטרם נמסרה לבעלי הדירות או לבעלי המבנה - מבצע הבניה במבנה כאמור. במקרים רבים, במבנה שתהליך הבנייה בו טרם הסתיים וטרם בוצעה מסירת המעלית לידי הבעלים, מעוניין מבצע הבנייה לעשות שימוש במעלית שהותקנה לצורך הסעת עובדים, ציוד ואביזרים וכו'.  במצבים אלה, אם ניתן אישור בודק מוסמך למעליות, רשאי מבצע הבניה לעשות שימוש במעלית ובתקופה זו הוא האחראי למעלית,  לתקינותה  ולתיקונה ככל שנגרם לה נזק.

מדרג זה בא להבטיח כי  לא יהיו מצבים שבהם יראו יותר מאחד מהגורמים כ"בעל מעלית", ולכן למשל במצב שבו מבנה נמצא בהליכי בניה ומותקנת בו מעלית, הרי שעד למתן אישור בודק מוסמך למעליות לשימוש במעלית, יישא מתקין המעלית באחריות למעלית. משניתן אישור הבודק המוסמך למעליות להכנסת המעלית לשימוש, יישא מבצע הבנייה באחריות למעלית כ"בעל המעלית", וזאת עד לביצוע מסירת החזקה בבניין לדיירים. במצבים רבים נזקק מבצע הבניה לעשות שימוש במעלית לצורך ניוד עובדים וטובין בבניין ולכן עליו לדאוג לכך כי בטרם יעשה שימוש במעלית שהותקנה  יינתן לגביה אישור הכנסה לשימוש.

במצבים שבהם מותקנת המעלית בבניין מגורים אולם אין מדובר בפעולות בניה כמשמעותו של מונח זה לפי הפקודה, הרי שעד למסירת החזקה לדיירים יראו את מתקין המעלית כבעל המעלית לעניין החובות המוטלות על בעל מעלית לפי חוק זה.

להגדרה "בעל מעלית בעסק"-  לפי המוצע, בעל מעלית בעסק הוא כל אחד מאלה:

(1)  בעלים, מלא או חלקי, של מפעל או מחזיק במפעל, הפועל במבנה שבו מותקנת מעלית. המונח "מחזיק במפעל" מחליף את המונח "תופש המפעל" שבו נעשה שימוש בפקודה;

(2)   בעלים, מלא או חלקי, של מקום ציבורי מהסוגים הבאים:  משרדי ממשלה ורשויות מקומיות; שדות תעופה ונמלים; תחנות רכבת;  אצטדיוני ספורט;  בתי סוהר ובתי מעצר ומוסדות להשכלה על תיכונית שבהם לומדים 500 איש לפחות;

(3)  בעלים, מלא או חלקי, של עסק שאינו מפעל או מקום ציבורי כאמור בפסקאות (1) או (2) הפועל במבנה שבו מותקנת מעלית,  המעסיק דרך כלל 100 עובדים לפחות.

הגדרה זו רלוונטית לכל אותם מצבים שבהם לא פועלת במבנה חברת ניהול ואחזקה האחראית על תחזוקת המעלית (שכן מקרה כזה נכנס בגדר "בעל מעלית כהגדרתו בפסקה ((2)(א) להגדרה "בעל מעלית").

הכוונה היא למצבים שבהם קיים שימוש מוגבר במעלית ומוצע להחיל על בעל המעלית חובה מוגברת לקיום הדרישות לפי החוק המוצע. זאת, לעומת בעל מעלית שהוא אדם פרטי בבניין מגורים או בעל עסק קטן הפועל בבניין שבו השימושים מעורבים ושפועלת בו מעלית, שלעיתים פחות מודעים לכל סוגי החובות החוקיות החלות עליהם בקשר למעלית ובכלל זה לביצוע פעולות שוטפות ועקביות לצורך עמידתם בחובות החלות עליהם.

כך לפי המוצע, לצד חובותיו כבעל מעלית, ובהן החובה לקבלת שירות מעלית רק באמצעות בעל רישיון הפעלה, החובה להזמין בודק מוסמך לצורך ביצוע בדיקות למעלית והחובה למלא אחר צו לתיקון ליקויים, בעל מעלית בעסק ניתן יהיה להעמיד לדין פלילי בשל הפרת צו לתיקון ליקויים, בעוד שלגבי בעל מעלית אחר הגשת כתב אישום בשל הפרה כאמור תיעשה רק לאחר קבלת התראה על הפרת הצו. כמו כן על בעל מעלית בעסק ניתן להטיל עיצום כספי בשל אי ביצוע התקשרות רציפה עם בעל רישיון הפעלה או אי הזמנת בודק מוסמך, בעוד שלגבי בעל מעלית שאינו בעל מעלית בעסק נקיטה בצעדים ענישתיים תתאפשר רק במסגרת הליך פלילי שבו נדרש  רף ראייתי גבוה יותר מזה הנדרש בהליך מינהלי מסוג עיצום כספי.

להגדרה "דוכן הרמה" –דוכן הרמה הוא מיתקן המשמש לתנועת טובין בלבד ולא לתנועת בני אדם, בין רבדים קבועים, אשר לו תא או דוכן הנע במסלול מאונך או כמעט מאונך, ותנועתו מוגבלת על ידי מכוון שגובה ההרמה שלו אינו עולה על 25 מטרים, אין לו משקולת נגדית או מאזנת, הוא מופעל באמצעות לחיצה מתמדת ומונע על ידי כננת או גלגלת או בוכנה הידראולית להרמתו. מוצע להגדיר "דוכן הרמה", כדי למעטו מההגדרה "מעלית", שכן בהיותו מיתקן לשימושים מוגבלים, ללא מנגנוני בטיחות מורכבים, הוראות החוק המוצע לא יחולו עליו.

להגדרה "חילוץ" – מוצע להגדיר חילוץ כפעולה או סדרת פעולות הנדרשות לשחרור בני אדם שנלכדו במעלית בלי יכולת לצאת ממנה בכוחות עצמם. ההגדרה נדרשת כדי לתת לבעל רישיון הפעלה או לבעל רישיון מעליתן סמכות לבצע פעולת חילוץ ממעלית, שנכון להיום נתונה רק לשירותי כיבוי והצלה, וכן לעניין גופים המוסמכים לפי דין לבצע חילוץ כדוגמת רשות הכבאות וההצלה, שעליהם לא יחולו החובות לקבלת רישיון להפעלת שירות מעלית ולמתן שירות למעלית לפי סעיפים 3 ו-  4 לחוק המוצע.  

להגדרה "מבצע בניה" – מוצע להגדיר "מבצע בניה" בהתאם להגדרתו בתקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה), התשמ"ח- 1988. לפי התקנות האמורות "מבצע בניה" הוא קבלן ראשי או מזמין, המבצע עבודת בניה, כולה או חלקה, באמצעות עובדים שלו או באמצעות קבלנים העובדים בעבורו; "מזמין" הוא בעל הנכס או מי שבעל הנכס ייפה את כוחו להתקשר עם קבלנים לביצוע עבודת בניה או בניה הנדסית, כולה או חלקה, ו"קבלן ראשי" הוא מי שמתקשר בהסכם חוזי עם מזמין לבצע עבודת בניה או בניה הנדסית. ההגדרה "מבצע בניה" נדרשת לצורך פסקה (2)(ג) להגדרה "בעל מעלית" שלפיה רואים במבצע הבניה כ"בעל מעלית" לגבי מעלית המשמשת לצורך תנועת בני אדם או טובין במבנה הנמצא בבניה.

בהגדרה נאמר כי הכוונה למבצע עבודת בניה, כולה או חלקה, כך שהכוונה היא גם לעבודות חלקיות כמו שיפוץ בניינים או התקנת מעלית בבניין קיים למשל במקרה של שיפוץ מבנים לפי תמ"א  38. 

להגדרה "מעלון" – כאמור בחלק הכללי של דברי ההסבר, החובות החלות לפי החוק המוצע על בעל מעלית חלות גם על מי שבבעלותו מעלון, אלא אם כן נאמר במפורש אחרת.

מוצע להגדיר "מעלון" כמיתקן המיועד לשמש לתנועת בני אדם עם מוגבלות פיזית, בכיסא גלגלים או בלעדיו, בין רבדים קבועים, אשר לו תא או דוכן הנע במסלול מאונך או כמעט מאונך או במקביל לגרם המדרגות ותנועתו מוגבלת על ידי מכוון.

להגדרה "מעלית"- ההגדרה "מעלית" דומה להגדרה הקיימת כיום בפקודה, ולפיה מעלית מיועדת לתנועת בני אדם או טובין, ולה תא או דוכן הנע במסלול מאונך או כמעט מאונך. זאת, בשונה ממעלון המיועד רק לנשיאת בני אדם עם מוגבלויות ועשוי לנוע גם במקביל לגרם המדרגות.

כדי להחיל את הוראות החוק המוצע גם לגבי מעלונים, מוצע להרחיב את ההגדרה "מעלית" כך שתכלול גם מעלון, אלא אם כן נאמר במפורש אחרת. כן מוצע כאמור להחריג מן ההגדרה "מעלית" דוכן הרמה, בהיותו מיתקן לשימושים מוגבלים, ללא מנגנוני בטיחות מורכבים.

להגדרה "מפעל" -  מוצע לתת למונח "מפעל" את הפרשנות הרחבה הנתונה לו לפי הפקודה.  סעיף 2 לפקודה קובע הגדרה כללית למפעל ובנוסף מפורטים בפקודה שורה של מקומות  עבודה  וכן מקומות אחרים אשר רואים אותם כמפעל, אף אם לא מתקיים בהם כל המפורט בסעיף 2.

 להגדרה "מפקח מוסמך" - לפי הפקודה, "מפקח" או "מפקח ראשי" הוא מי שנתמנה לפי חוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי"ד-1954 (להלן- חוק הארגון) להיות מפקח עבודה, סגן מפקח עבודה ראשי או מפקח עבודה ראשי, לפי העניין, ו"מפקח אזורי", לעניין מפעל פלוני, הוא מי שנתמנה לפי החוק האמור להיות מפקח עבודה אזורי באזור שבו נמצא המפעל.

מוצע להגדיר "מפקח מוסמך", לעניין החוק המוצע, כמפקח כהגדרתו בפקודה, היינו מי שנתמנה לפי חוק הארגון להיות מפקח עבודה, שהוא עובד משרד הכלכלה והתעשייה (להלן –המשרד), וששר הכלכלה והתעשייה (להלן- השר) הסמיכו לעניין הסמכויות המפורטות בחוק המוצע, ובהן גם הסמכויות להוצאת צווים לעניין ליקויים במעלית או השבתת מעלית לפי הוראות פרק ז' המוצע.

בסעיפים 45 ו- 46 המוצעים קבועים התנאים להסמכת מפקחים לפי החוק המוצע וסמכויות הפיקוח הנתונות להם. בסעיף 47 המוצע מפורטות סמכויות האכיפה הנתונות למפקח מוסמך שהוסמך גם לעניין סמכויות אלה.

להגדרות "מפקח אזורי", "המפקח הראשי" - מוצע להגדיר "מפקח אזורי" ו"המפקח הראשי" שמוקנות להם הסמכויות הנתונות למפקח מוסמך וכן סמכויות שונות נוספות כמפורט בהצעת חוק זו, בהתאם למשמעותם בפקודה.

להגדרה "נציגות הבית המשותף" – מוצע להגדיר את נציגות הבית המשותף כנציגות כמשמעותה בסעיף 65 לחוק המקרקעין; לפי המוצע, חלה חובה למסור לנציגות כאמור הודעות שונות מאת בעל רישיון הפעלה ובודק מוסמך למעליות. זאת, אף שאין לנציגות עצמה כל חובה סטטוטורית לפי חוק זה, שכן החובות מוטלות על דיירי הבית המשותף בבניין שבו קיימת מעלית.

להגדרה "עוסק מורשה" – מוצע להגדיר "עוסק מורשה" בהתאם להגדרתו בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו- 1975.

ההגדרה נדרשת לצורך הסדרת התנאים למתן רישיון הפעלה או לחידושו כאמור בסעיף 10(א) המוצע, כאשר אחד התנאים לכך הוא היותו של המבקש תאגיד או עוסק מורשה.

להגדרה "רובד" –  מוצע להגדיר "רובד" כקומה או מפלס במבנה; ההגדרה נדרשת לצורך הגדרת המונח "דוכן הרמה" וכן לצורך קביעת חובות הקשורות לבטיחות המעלית.

להגדרה "רישיון הפעלה" – מוצע להגדיר "רישיון הפעלה" כרישיון להפעלת שירות מעלית שניתן בידי המפקח הראשי לפי הוראות סעיף 10 המוצע; לפי המוצע, רק בעל רישיון הפעלה רשאי להפעיל שירות מעלית, וזאת באמצעות בעלי רישיונות מעליתן.

להגדרה "רישיון מעליתן" – מוצע להגדיר "רישיון מעליתן" כרישיון למתן שירות מעלית שניתן בידי המפקח הראשי לפי הוראות סעיף  13 המוצע; רק בעל רישיון מעליתן רשאי לתת שירות מעלית לפי חוק זה.

להגדרה "רישיון מעליתן בכיר" – מוצע להגדיר "רישיון מעליתן בכיר" כמשמעותו לפי סעיף 14(א)(2) המוצע; על פי סעיף 14 רשאי השר לקבוע דרישות הכשרה לקבלת רישיון מעליתן בכיר ולקבלת רישיון מעליתן בסיסי וכן לקבוע את הפעולות שרשאי כל אחד מהם לבצע, במסגרת כל אחד מסוגי הרישיונות.

להגדרה "שירות מעלית" – מוצע להגדיר "שירות מעלית" כביצוע של כל אחת מהפעולות הבאות, בקשר למעלית: התקנה או הרכבה, מתן שירות תחזוקה שוטף, ובכלל זה טיפול מונע, וביצוע כל פעולה אחרת לרבות חילוץ, והכל לשם החזקת המעלית במצב תקין ובטוח או לשם הבטחת שלומם של המשתמשים במעלית.

להגדרה "השר" –שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים הוא השר האחראי על ביצועו של החוק המוצע.

פרק ג': שירות מעלית

סימן א': הוראות כלליות

סעיף 3      הסעיף מגביל את העיסוק בהפעלת שירות מעלית, וקובע שרשאי לעסוק בכך רק מי שבידו רישיון הפעלה שניתן מאת המפקח הראשי, בהתאם לסוג הרישיון שבידו ובכפוף לתנאיו. עוד קובע הסעיף כי בעל רישיון הפעלה נדרש לתת שירות מעלית רק באמצעות בעל רישיון מעליתן מהסוג הנדרש למתן השירות כאמור.

בעל רישיון הפעלה נדרש גם לעשות כמיטב יכולתו המקצועית, על פי כללי המקצוע המקובלים בתחומו, כדי ששירות המעלית הניתן באמצעותו, יינתן בהתאם להוראות לפי חוק זה, ובכלל זה הוא נדרש לבצע בקרה שוטפת אחר מצבה של המעלית, לפעול לתיקון הליקויים במעלית, והכל כדי להבטיח את בטיחותה של המעלית ובטיחות המשתמשים בה. מטבע הדברים מתן שירות למעלית בידי נותני שירות  מטעמו  של בעל רישיון הפעלה היא עבודה הכרוכה בסיכונים בטיחותיים. אשר על כן, על בעל רישיון הפעלה לפעול למניעת סיכונים בטיחותיים לנותני השירות באמצעותו (המעליתן או אדם אחר המסייע לו לפי סעיף 4(ב)) וכפועל יוצא מכך חלה עליו חובה לדאוג לספק לפועלים מטעמו סביבת עבודה בטוחה, לספק להם אמצעי בטיחות מתאימים לצורך ביצוע עבודתם באופן בטוח, להדריכם וכיו"ב.

סעיף 4             העיסוק במתן שירות מעלית ייעשה רק בידי מי שבידו רישיון מעליתן שניתן על ידי המפקח הראשי. העיסוק במתן השירות על ידי המעליתן יהיה בהתאם לסוג הרישיון, ובכפוף לתנאי הרישיון. ייתכנו סוגים שונים של רישיונות מעליתנים, בשים לב לסוגי המעליות ומורכבותן. לפי המוצע, מעליתן רשאי להסתייע באדם אחר לשם מתן שירות מעלית, אף אם אין בידי אותו אדם רישיון מעליתן, בכפוף לכך שפעילות זו תיעשה בהדרכתו, בפיקוחו ובהשגחתו. כמו כן נדרש בעל רישיון מעליתן לתת שירות מעלית רק בהיותו מועסק אצל בעל רישיון הפעלה או שהתקשר עמו. עוד מוצע, כי בעל רישיון מעליתן יעשה כמיטב יכולתו המקצועית, על פי כללי המקצוע המקובלים בתחומו, כדי לתת שירות מעלית בהתאם להוראות לפי חוק זה. כללי המקצוע המקובלים כוללים הנחיות של יצרני המעליות, תקנים רשמיים ושאינם רשמיים לעניין תחזוקת מעליות, כללים הנלמדים בתכנית להכשרת מעליתנים, ועוד. מטבע הדברים מתן השירות למעלית על ידי המעליתן או מי  מטעמו  כרוך בסיכונים בטיחותיים. אי לכך, נדרש המעליתן לפעול באופן זהיר ולהשתמש בכל אמצעי הבטיחות המתאימים על מנת למנוע פגיעה בעצמו או במי שעובד מטעמו בעת ביצוע שירות מעלית. בנוסף, עליו לפעול באופן המבטיח שמירה על בטיחות המעלית והמשתמשים בה.

סעיף 5             מוצע לקבוע כי הסדרת העיסוק של הפעלת שירות מעלית או מתן שירות מעלית לפי חוק זה, אינו גורע מסמכותו של מי שאינו בעל רישיון הפעלה או בעל רישיון מעליתן לפי חוק זה לבצע חילוץ, אם הוא מוסמך לכך לפי דין אחר, כמו כוחות כיבוי והצלה לפי חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע"ב-2012.

סעיף 6             הסעיף מחייב כי המבקש להתקין מעלית או בעל מעלית יקבל שירות מעלית רק מבעל רישיון הפעלה. סעיף זה נועד להבטיח כי רק גופים העומדים בדרישות החוק המוצע לעניין קבלת רישיון הפעלה יהיו רשאים לעסוק בפעילות זו. זאת, כדי להגן על בטיחותם של המשתמשים במעלית וכן על העוסקים בעבודות האמורות.  חובה זו אינה חלה ביחס לפעולת התקנה או הרכבה של מעלית שחלה חובה לסמנה בתו תקן כאמור בסעיף 7 המוצע, אשר על ביצוען מתבצע פיקוח בהתאם להוראות לפי חוק התקנים, התשי"ג- 1953 (להלן- חוק התקנים).

סעיף 7             החוק מגדיר "שירות מעלית" כהתקנה או הרכבה של מעלית וכמתן שירותי תחזוקה שוטפת בקשר למעלית. לשם הפעלת שירות מעלית נדרש רישיון הפעלה לפי סעיף 3 המוצע, ולשם מתן השירות נדרש רישיון מעליתן לפי סעיף 4 המוצע. סעיף 7 המוצע קובע כי הפעלת שירות התקנה או הרכבה של מעלית שחלה חובה לסמנה בתו תקן בהתאם להוראות לפי סעיף 11 לחוק התקנים יבוצעו באמצעות בעל היתר לסימון בתו תקן לפי הוראות חוק התקנים (בחוק זה- בעל היתר לסימון בתו תקן) ומי שמבצע את ההתקנה או ההרכבה של המעלית כאמור יהיה בעל רישיון מעליתן המועסק בידי בעל ההיתר לסימון בתו תקן או שהתקשר עמו לשם ביצוע ההתקנה או ההרכבה. האמור לעיל חל, כאמור, רק על פעולות התקנה או הרכבה של מעלית. הפעלת שירותי תחזוקה לאחר מכן בידי אותו גורם או גורם אחר, מחייבת קבלת רישיון הפעלה. הרציונל להוראה האמורה הוא כי הסדרה לגבי מעליות כאמור קיימת מכוחם של סעיף 9(ב) לחוק התקנים וצו התקנים (איסור ייצור מצרכים), התשמ"ו-1981, וכן מכוחן של תקנות התקנים (תו תקן וסימן השגחה), התשמ"ב- 1982 (להלן- תקנות תו תקן וסימן השגחה). הסדרה זו מחייבת את המתקין או המרכיב של המעלית לסמן את המעלית בתו תקן בכפוף לתנאי ההיתר, ולשם כך מוסמך מכון התקנים לקבוע תנאים לפיקוח על יצרני המעליות והמתקינים הנדרשים לקבל היתר כאמור. כך, עוד בטרם מתן ההיתר מוסמך מכון התקנים לברר במסגרת תכנית לבירורים מוקדמים, את יכולותיהם של יצרני ומתקיני המעלית, לרבות יכולתם לבצע בדיקה שיטתית עצמית של טיב המצרך לשם התאמתו לתקן. בסיום שלב הבירורים המוקדמים, מחליטה ועדת ההיתרים במכון התקנים על ביצוע בדיקות לצורך מתן היתר לסימון המעלית בתו התקן. במסגרת הבדיקות הללו מבצע מכון התקנים שני סוגים של בדיקות, בהתאם לסוג המעלית המותקנת: בדיקה מקיפה לפי כל סעיפי התקן או בדיקה חלקית.

סעיף הפטור מחובת קבלת רישיון הפעלה בהתקנה או בהרכבה של מעליות שחלה לגביהן חובת סימון בתו תקן כאמור, נועד למנוע אסדרה כפולה לגבי  מעליות אשר לגביהן ממילא מתקיים משטר היתרים הדוק מכוחו של חוק התקנים. 

סעיף 8             בעל מעלית יתקשר בכתב עם בעל רישיון הפעלה לשם קבלת שירות מעלית. ההתקשרות האמורה צריכה על פי החוק המוצע להיות התקשרות רציפה, כך שבכל זמן נתון מהמועד שבו ניתן אישור הכנסה לשימוש של המעלית לפי הוראות פרק ה' המוצע ובמהלך כל תקופת השימוש במעלית יינתן שירות מעלית בידי בעל רישיון הפעלה. לגבי מעלון לא חלה חובה כאמור, וכל שנדרש מבעל מעלון הוא לבצע תיקונים או תחזוקה נדרשת באמצעות בעל רישיון הפעלה. נדגיש, כי כדי שלא להפריע לקיומה של תחרות בענף זה ולאפשר לבעל מעלית את החופש להתקשר עם מי שיחליט, החוק המוצע אינו מחייב את בעל המעלית לחדש את התקשרותו עם אותו מפעיל שעמו היה בקשר בהתקשרותו הקודמת, והוא רשאי לבחור כל בעל רישיון הפעלה לצורך מתן השירות. לצורך הקלה על בעל המעלית לאתר את הגופים המורשים לעסוק בשירות מעלית מתפרסמת באתר האינטרנט של המשרד רשימה של בעלי רישיונות הפעלה.

סעיף 9             כדי לנהל מעקב על מצב המעליות שנמצאות במשטר הרישוי לפי חוק זה נדרש בעל רישיון הפעלה לדווח למפקח הראשי על כל מעלית שלגביה הוא התקשר עם בעל מעלית לצורך מתן שירות מעלית, ועל כל הפסקת התקשרות כאמור.

סימן ב': הוראות לעניין רישיון הפעלה

סעיף 10           החוק מסמיך את המפקח הראשי לתת רישיון הפעלה או לחדש רישיון כאמור, למי שהגיש בקשה לכך ומתקיימים לגביו מספר תנאים: הוא תאגיד, הנתון לבקרה ולפיקוח של רשם החברות , במיוחד על נושאי המשרה שבו, או שהוא עוסק מורשה, הנתון לפיקוחה של רשות המיסים כנדרש על פי חוק מס ערך מוסף; הוא בעל רישיון מעליתן בכיר או שהוא מעסיק בעל רישיון כאמור אחד לפחות, והוא מעסיק בעל רישיון מעליתן בכיר נוסף לצורך גיבוי בהעדרו. דרישה זו נועדה להבטיח כי בעל רישיון הפעלה מעסיק גורמים מקצועיים מתאימים לצורך מתן שירות למעלית. כן הוא נדרש כי יהיו ברשותו נוהלי עבודה הקשורים למתן השירותים, ובכלל זה הוראות הנוגעות לבטיחות המעליות והמשתמשים בהן ולבטיחותם של העוסקים במתן השירותים מטעמו, לרבות מתן מענה לחילוץ או לצורך לתיקון תקלות דחופות 24 שעות ביממה.

עוד נדרש שמבקש הרישיון לא עלול להימצא במצב של ניגוד עניינים כמפורט בסעיף, וכן כי לא הוגש נגדו כתב אישום או שהוא לא הורשע בעבירה פלילית שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לקבל רישיון הפעלה, וכן לא ניתנה לגביו בשנה שקדמה להגשת הבקשה החלטה מינהלית סופית שלא לחדש את רישיונו או לבטלו. 

סעיף 11           מוצע להסמיך את השר לקבוע בהוראות סוגים של רישיונות הפעלה והתנאים למתן רישיון לכל סוג כאמור. זאת, בנוסף לתנאים למתן הרישיון שנקבעו לפי סעיף 10. הסוגים השונים ייקבעו, בין היתר, בשים לב לסוגי המעליות שלהם יינתנו השירותים.

סעיף 12          

לסעיף קטן (א)             למפקח הראשי מוקנית סמכות לפי החוק המוצע לקבוע תנאים ברישיון הפעלה שיש לקיימם במהלך תקופת תוקפו של הרישיון, כולה או חלקה. תנאים כאמור יכול שיהיו, בין השאר, בעניין הנושאים הבטיחותיים והתפעוליים שחובה לכלול בהתקשרות של בעל הרישיון עם בעל מעלית, הציוד, המכשור וחלקי החילוף הנדרשים לצורך מתן שירות מעלית, בהתאם לסוג המעלית ומספר בעלי רישיון מעליתן שבעל רישיון הפעלה נדרש להעסיקם או להתקשר עמם לשם מתן שירות מעלית וסוגי רישיונות המעליתן הנדרשים לצורך כך. התנאי האחרון ייקבע בהתאם למספר המעליות שלגביהן רשאי בעל רישיון הפעלה להפעיל שירות מעלית וסוגיהן.

המפקח הראשי מוסמך גם לקבוע תנאים בעניין החובות המוטלות על בעל רישיון ההפעלה, ובכלל זה, הבדיקות והטיפולים שיש לבצע במעלית ותדירותם; העברת מידע לבעל המעלית בקשר למעלית שבבעלותו, לרבות מידע הדרוש לצורך אחזקתה או מידע בנוגע לביקורות או לתקלות במעלית ולתיקונים או לטיפולים שבוצעו בה;  רישום תקלות במעלית ותיקונים או טיפולים שבוצעו בה, ובכלל זה ליקויים שפורטו בתסקיר של בודק מוסמך ומעקב אחר תיקונם וכן דיווח על הרישומים כאמור למפקח הראשי ולבודק מוסמך ושמירתם;  הדרכה של המועסקים אצל בעל הרישיון או אלה שהתקשר עמם לשם מתן שירות מעלית, בהיבטי הבטיחות הקשורים לעבודתם;  העמדת איש מקצוע מטעמו שישתתף בבדיקות המבוצעות בידי בודק מוסמך למעליות או בבדיקות אחרות שעליהן יורה המפקח הראשי; עמידה בהוראות מקצועיות, לרבות הוראות בעניין החלה של תקני שירות ותחזוקה למעלית; עמידה בהוראות יצרן המעלית ובכללי מקצוע הנדסיים ובטיחותיים וכן עמידה בהוראות הקשורות לבטיחות לפי  סימנים א' עד ד' בפרק ג' לפקודה.

לסעיף קטן (ב)             המפקח הראשי רשאי לשנות תנאי מתנאי רישיון הפעלה בשל שינוי הנסיבות לאחר שנתן את הרישיון. ככלל, קביעת התנאים ברישיון הפעלה המכוונים לכלל בעלי הרישיונות תיעשה לאחר פרסומם להערות בעלי הרישיונות 45 ימים לפחות בטרם קביעת התנאי. חריג לכלל זה המחייב פרסום להערות הוא במצב שבו סבר המפקח הראשי כי קיימת דחיפות מיוחדת לקביעת התנאי בלא פרסום כאמור. 

סימן ג': הוראות לעניין רישיון מעליתן

סעיף 13           מוצע להסמיך את המפקח הראשי לתת רישיון מעליתן או לחדשו, למי שהגיש בקשה לכך ומתקיימים לגביו התנאים הבאים: הוא בגיר (מלאו לו 18 שנים); הוא נמצא מתאים מבחינה בריאותית; הוא סיים בהצלחה קורס להכשרה מקצועית בתחום של מתן שירות מעלית המתאים לסוג הרישיון המבוקש; הוא מחזיק ברישיון חשמלאי מתאים, לפי חוק החשמל, התשי"ד-1954; הוא לא עלול להימצא במצב של ניגוד עניינים כמפורט בסעיף המוצע והוא לא הורשע ולא הוגש נגדו כתב אישום בעבירה פלילית שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לקבל רישיון מעליתן, ולא ניתנה לגביו החלטה מינהלית סופית שלא לחדש את רישיון המעליתן שברשותו או לבטלו.

סעיף 14           במסגרת החוק המוצע נקבעו שני סוגי רישיונות מעליתן: רישיון מעליתן בסיסי ורישיון מעליתן בכיר. לשר ניתנת סמכות לקבוע בהוראות את דרישות ההכשרה לקבלת רישיון מעליתן לכל סוג רישיון, ואת הפעולות שרשאי בעל רישיון מעליתן לבצע במסגרת אותו סוג רישיון. השר גם רשאי לקבוע סוגים נוספים של רישיונות מעליתן, ואת דרישות ההכשרה לקבלתם.

סעיף 15          

לסעיף קטן (א)             מוצע להסמיך את המפקח הראשי לקבוע ברישיון מעליתן תנאים שהמעליתן נדרש לקיים במהלך תקופת תוקפו של הרישיון, לרבות בעניין השתלמויות שעל בעל רישיון מעליתן להשתתף בהן; עמידה בהוראות יצרן המעלית ובכללי מקצוע הנדסיים ובטיחותיים; עמידה בהוראות מקצועיות, לרבות הוראות בעניין החלה של תקני שירות ותחזוקה למעלית עמידה בהוראות מקצועיות בקשר לבטיחות המעלית, לרבות הוראות לפי  סימנים א' עד ד' בפרק ג' לפקודה.

לסעיף קטן (ב)             המפקח הראשי מוסמך לשנות תנאי מתנאי רישיון מעליתן, במקרה של  שינוי הנסיבות לאחר מתן הרישיון, אולם קביעת תנאי חדש ברישיונות מעליתן שכבר ניתנו מחייבת פרסום באתר האינטרנט של המשרד 45 ימים לפני השינוי, לשם קבלת הערות בעלי הרישיונות, אלא אם כן סבר המפקח הראשי כי קיימת דחיפות מיוחדת לקבען ללא פרסום כאמור. 

סימן ג': הוראות משותפות לעניין רישיון הפעלה ורישיון מעליתן

סעיף 16           כדי לנהל מעקב אחרי בעלי הרישיונות נדרשים בעל רישיון הפעלה ובעל רישיון מעליתן לדווח על כל שינוי שחל  בפרטים שמסרו לצורך קבלת רישיונם.

סעיף 17           חל איסור על העברה של רישיון הפעלה או רישיון מעליתן. אולם המפקח הראשי רשאי לאשר העברה של רישיון הפעלה אם שוכנע שמתקיימים בנעבר כל התנאים הנדרשים למתן הרישיון.

סעיף 18           תוקפו של רישיון הפעלה יהיה לשנתיים, ותוקפו של רישיון מעליתן- לשלוש שנים. המפקח הראשי רשאי להאריך את תוקפו של רישיון הפעלה לתקופות נוספות של שנתיים ושלוש שנים בהתאמה, וכן הוא רשאי לקצרן, מטעמים מיוחדים שיירשמו ובכפוף למתן זכות טיעון למבקש.   

סעיף 19           המפקח הראשי רשאי לדחות את החלטתו לעניין מתן או חידוש רישיון הפעלה או רישיון מעליתן, אם נפתחה חקירה לפי דין נגד המבקש, בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לדעת המפקח הראשי להיות בעל רישיון, עד לקבלת החלטה לעניין הגשת כתב אישום בקשר לאותה עבירה. זאת,  בכפוף למתן הודעה מנומקת בכתב למבקש, ולמתן זכות טיעון למבקש.

סעיף 20          

לסעיף קטן (א)             המפקח הראשי רשאי לבטל רישיון הפעלה או רישיון מעליתן או להתלותו, לאחר שנתן לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו, ובהתקיים תנאי מהתנאים הבאים: הרישיון ניתן על יסוד מידע כוזב, שגוי, מטעה או חלקי; חדל להתקיים תנאי מן התנאים למתן הרישיון לפי סעיפים 10 או 13, לפי העניין; בעל הרישיון הפר חובה, הגבלה או תנאי מהתנאים שנקבעו ברישיון או שהפר הוראה מההוראות לפי חוק זה או הוראה לפי כל דין אחר הקשורה לבטיחות בעבודה או לבטיחות הציבור. יובהר כי סמכות זו בשל הפרת חובה כאמור אינה מוגבלת לפתיחתה של חקירה פלילית בשל הפרת הוראה כאמור, שכן ככל שהמפקח סבר שקיימת הפרה- גם ברף נמוך שאיננו מחייב חקירה פלילית- רשאי הוא לבטל רישיון כאמור או להתלותו.

עוד נקבע כי המפקח הראשי רשאי להתלות את הרישיון לתקופה שלא תעלה על חצי שנה, ואם חומרת ההפרה מחייבת התליה לתקופה ארוכה יותר- לתקופה שלא תעלה על שנה.

לסעיף קטן (ב)             המפקח הראשי רשאי להורות לבעל רישיון הפעלה או לבעל רישיון מעליתן על תיקון של פגם ברישיון, שהוא סבור שניתן לתקנו, בתוך תקופה שיקבע, ואם הפגם לא תוקן- רשאי הוא לנקוט באמצעים כאמור בסעיף קטן (א).

לסעיף קטן (ג)             על אף זכות הטיעון כאמור בסעיף קטן (א) המוצע רשאי המפקח הראשי להורות על התלייה מיידית של הרישיון לתקופה של עד 14 יום, גם בלא מתן זכות הטיעון כאמור, אם סבר כי קיימת סכנה מיידית לבטיחות הציבור בהמשך פעילותו של בעל הרישיון, ובכפוף למתן הודעה מנומקת על כך לבעל הרישיון.

לסעיף קטן (ה)             המפקח הראשי רשאי לפרסם באתר האינטרנט של המשרד הודעה על החלטתו לנקוט אמצעים כאמור, והשר רשאי לקבוע בתקנות הוראות לעניין אופן הפירסום של החלטתו של המפקח ולעניין מחיקת הפרסום.

סעיף 21           מוצע לאפשר למי שנפגע מהחלטתו של המפקח הראשי לפי פרק זה לבקש מהמפקח הראשי לעיין מחדש בבקשתו, אם התגלו עובדות חדשות או השתנו הנסיבות ממועד קבלת ההחלטה שניתנה בעניינו, אשר עשויות להשפיע על שינוי ההחלטה שהתקבלה.

 

פרק ד': התקנת מעלית

סעיף 22          

לסעיף קטן (א) בעל רישיון הפעלה המתקין מעלית, נדרש להתקינה באופן שיבטיח כי המעלית תהיה בטוחה להפעלה לאחר התקנתה ובהתאם להוראות המפורטות בסעיף המוצע. הדרישות האמורות לקוחות ברובן מההוראות הקיימות כיום בעניין זה בסימן ה' בפרק ג' לפקודה. דרישות אלה כוללות חובה לגדר את פיר המעלית, לצייד את שעריו בהתקני בטיחות כך שלא יוכלו להיפתח בזמן שתא המעלית אינו ברובד, לוודא כי מבנה המעלית והשערים יהיו בנויים כך שתימנע הילכדות בין המעלית, משקולת הנגד או כל חלק אחר הנדרש לפעילותה לבין המבנה, ובנוסף נדרש לסמן את העומס המרבי המותר למעלית  וכן נדרש כי ההתקנים יהיו אוטומטיים ויעילים כך שיימנע מצב שבו תא המעלית יעבור את היעד.

לגבי מעלית המשמשת לנשיאת בני אדם, נדרש גם כי כל תא יצויד בשער בכל צד שממנו יש גישה לרובד, ויותקנו בו התקנים יעילים, כך שניתן יהיה להעלות את התא רק בהיותו סגור, וכאשר התא יחנה- השער ייפתח.

בנוסף, נדרש כי בתא תלוי בכבל יהיו לפחות שני כבלים מחוברים בנפרד לתא באופן שבכוחם של כל כבל ואבזריו לשאת את כל משקל התא יחד עם עומס העבודה המקסימלי של המעלית, ויותקנו התקנים יעילים כדי להחזיק את התא יחד עם עומס העבודה המקסימלי האמור למקרה שינותקו הכבלים או אבזריהם.

לסעיף קטן (ב)             לגבי מעלון, נדרש כי יותקן באופן שיבטיח כי המעלון יהיה בטוח להפעלה לאחר התקנתו, ובין השאר, יותקן בו התקן למניעת נפילה בזמן תנועה.

לסעיף קטן (ג)             התקנת מעלית או מעלון תבוצע בהתאם להוראות כל דין החל עליה במועד ההתקנה, לרבות בהתאם להוראות לפי חוק התקנים, ואין בהוראות סעיפים קטנים (א) או (ב) כדי לגרוע מסמכות הפיקוח על ביצוע ההתקנה הנתונה לגורם המוסמך לכך לפי אותו דין. הוראה זו מדגישה כי על  מעליות שחלה לגביה חובת סימון בתו תקן (כ 88% מכלל המעליות), חלות ההוראות ומשטר ההיתרים של תו תקן לפי חוק התקנים.

לסעיף קטן (ד)             מוצע להעניק למפקח הראשי סמכות להורות על חובת התקנת חלקים נוספים במעלית, שבטיחות המעלית  והמשתמשים בה תלויה בהם. הוראה כאמור יכול שתהיה לסוגים שונים של מעליות או למעליות מסוימות, והיא תפורסם ברשומות, כאשר בטרם קביעה כאמור, המפקח הראשי יתייעץ עם בעלי עניין הנוגעים בדבר. במצבים שבהם לא קיימת דחיפות מיוחדת המחייבת החלה מיידית של הוראה כאמור, תפורסם ההוראה באתר האינטרנט של המשרד לצורך קבלת הערות הציבור.

לסעיף קטן (ה)            בהתאם להוראה הקבועה בסעיף 88 לפיה מעלית במבנה המשמש למגורים שבו דירה אחת אינה חייבת בבדיקת בודק מוסמך כל שישה חודשים - נקבע כי ימליץ בעל רישיון ההפעלה לבעל מעלית זה, על ביצוע בדיקה תקופתית אחת לחמש שנים לפחות בידי בודק מוסמך למעליות וכן אחרי תיקון או שינוי מהותי כמשמעותם בסעיף 26(3).

לסעיף קטן (ו)              לשר ניתנת סמכות לקביעת הוראות נוספות לעניין התקנת מעלית ומעלון והחומרים הנדרשים לבנייתם.

סעיף 23           עם סיום התקנת מעלית, נדרש בעל רישיון הפעלה שהתקין את המעלית להשביתה עד לקבלת אישור להכנסתה לשימוש על ידי בודק מוסמך. כן הוא נדרש לנקוט באמצעים נוספים ככל הנדרש לשם מניעת השימוש במעלית בטרם התקבל אישור כאמור. על בעל רישיון הפעלה שהתקין את המעלית מוטלת החובה להזמין בודק מוסמך לצורך קבלת אישור להכנסתה לשימוש.

.

פרק ה': אישור הכנסת מעלית לשימוש

סעיף 24           מוצע לאסור על כל אדם להכניס לשימוש מעלית או  לעשות שימוש במעלית בטרם ניתן למעלית אישור של בודק מוסמך למעליות המאשר הכנסתה לשימוש. איסור זה לא חל על בעל רישיון הפעלה המתקין את המעלית, או על בעל רישיון מעליתן בשעה שהם נדרשים לבצע פעולות הדרושות לשם קבלת אישור הכנסה  לשימוש לגבי המעלית. האיסור גם לא חל על בודק מוסמך למעליות בבצעו כל פעולה הדרושה לשם בדיקת המעלית ומתן אישור למצבה הבטיחותי. יוער כי האיסור חל  על כל אדם בעוד שהסנקציה הפלילית על שימוש במעלית בטרם ניתן על ידי בודק מוסמך אישור הכנסה לשימוש , תחול רק על בעל מעלית .

 

סעיף 25           על פי החוק המוצע חלה חובה כי המעלית, לרבות מעלון, תיבדק על ידי בודק מוסמך למעליות שיבדוק את תקינותה ובטיחותה. לגבי כל מעלית כאמור -  נדרש לבצע בדיקה ראשונה עם סיום התקנתה וטרם הכנסתה לשימוש (להלן- בדיקה ראשונה). בנוסף, חלה  מכוח סעיף 26 המוצע חובה כי המעלית תיבדק בדיקה תקופתית (להלן- בדיקה תקופתית).

בודק מוסמך למעליות נדרש לבצע בדיקה מקיפה של המעלית ולתת אישור להכנסתה לשימוש, רק לאחר שהשתכנע כי המעלית בטוחה להפעלה. הבודק המוסמך למעליות נדרש לבצע את הבדיקות גם בשים לב גם להוראות היצרן, ולוודא, בין היתר, כי המעלית הותקנה על ידי בעל רישיון הפעלה, ואם מדובר במעלית שחלה לגביה חובת סימון בתו תקן  - עליו לוודא שהמתקין הוא בעל היתר לסמנה בתו תקן. בנוסף, עליו לוודא כי המעלית הותקנה לפי כל ההוראות המפורטות בסעיף 22  המוצע או ההוראות שנקבעו לפיו.

כדי שלא ליצור כפילות בביצוע בדיקה ראשונה לגבי מעלית שחלה חובה לסמנה בתו תקן ( בדיקה אחת לצורך קבלת היתר לסימון של המעלית שהותקנה בתו תקן והשנייה בדיקה של בודק מוסמך למעליות שיקבע כי ניתן להכניס את המעלית לשימוש), מוצע כי הבדיקה הראשונה לצורך הכנסה לשימוש יכולה להתבצע גם על ידי מי שמבצע את בדיקת תו התקן מטעם מכון התקנים, בכפוף לכך שאותו בודק מטעם מכון התקנים הוסמך גם כבודק מוסמך למעליות לפי החוק המוצע.

ביצוע הבדיקה ראשונה ומתן תסקיר על תוצאותיה יהיה גם בהתאם להוראות סעיף 119א לפקודה, בשינויים המחויבים בשים לב לכך כי ההוראות סעיף 119א עוסקות במגוון של כלים טעוני בדיקה. בנוסף נדרש הבודק המוסמך למעליות למסור העתק מהתסקיר גם לבעל רישיון ההפעלה או לבעל היתר לסימון בתו תקן שהתקין את המעלית, וכן לנציגות הבית המשותף ככל שידוע לבודק המוסמך למעליות על קיומה. זאת, בנוסף לחובתו להעביר העתק מן התסקיר לבעל המעלית ולמפקח האזורי, בהתאם לסעיף 119א לפקודה.

עוד נדרש הבודק המוסמך למעליות להדביק, במעלית ובמעלון, במקום בולט לעין, מדבקה או אמצעי סימון אחר שעליו הורה המפקח הראשי, אשר עליה יסומן המועד שבו בוצעה הבדיקה הראשונה והמועד שבו יש לבצע בדיקה תקופתית בהתאם להוראות פרק ו'.

 

פרק ו': בדיקה תקופתית        

סעיף 26           לפי המוצע, יש לבצע למעלית בדיקה תקופתית בתדירות של אחת לשישה חודשיםיובהר כי חובת הבדיקות התקופתיות והתקשרות עם חברות שירות לא יחולו על מעלית במבנה המשמש למגורים שבו דירה אחת בלבד. הבהרה זו משקפת את גבולות הגזרה של פעולות המאסדר מאחר כי מעלית המשמשת בדירה אחת בלבד אינה נגישה לציבור ואינה משמשת אותו. באופן זה, האחריות על בטיחות המשתמשים במעלית בדירה אחת בלבד חלה על בעלי הדירה. עוד יצוין כי מעלית המשמשת בדירה אחת בלבד צפויה סכנה פחותה של סיכון משימוש בה וזאת כי תדירות השימוש בה פחותה. כמו כן,  פוטנציאל הנזק והתקלות משימוש במעלית כאמור הוא קטן. יחד עם זאת, נקבע בסעיף 23 כי בעל רישיון ההפעלה ימליץ לבעל מעלית במבנה המשמש למגורים שבו דירה אחת בלבד, על ביצוע בדיקה תקופתית אחת לחמש שנים לפחות בידי בודק מוסמך למעליות.

בנוסף תחול חובת בדיקה גם במקרים הבאים: לאחר תיקון או שינוי מהותי במעלית; במקרה ונגרם למעלית נזק שיש בו כדי לסכן את המעלית או את בטיחות המשתמשים בה; ובמקרה של מפגע בסביבת המעלית שיש בו כדי לסכן את המעלית או את בטיחות המשתמשים בה.

בדיקה תקופתית תבוצע באמצעות בודק מוסמך למעליות. בשונה מן הבדיקה הראשונה של המעלית, בבדיקה התקופתית נבדקות תקינות מערכות הבטיחות של המעלית, לרבות אלה הנזכרות בסעיף 22 המוצע, והבודק מעריך וקובע את מצבה הבטיחותי של המעלית. כך, בבדיקה תקופתית של מעלית לא מבוצעות חלק מן הבדיקות המבוצעות במסגרת הבדיקה הראשונה, כמו לדוגמה, בדיקת המעלית בעומס, בדיקת התאמה לעומס מתוכנן,  בדיקת פיקוד כבאים ועוד.

סעיף 27           על בעל מעלית מוטלת החובה להזמין בודק מוסמך לצורך ביצוע בדיקה תקופתית במועד.

סעיף 28           כדי לוודא כי בעל מעלית לא ישכח את חובתו לביצוע בדיקה תקופתית של המעלית, בעל רישיון הפעלה נדרש לשלוח הודעה לבעל המעלית שעמו התקשר על חובתו להזמין בודק מוסמך לצורך ביצוע בדיקה תקופתית. את ההודעה עליו לשלוח 21 ימים לפחות לפני המועד שבו נדרש לבצע בדיקה תקופתית, והעתק ממנה יישלח גם לנציגות הבית המשותף שבו מותקנת המעלית, ככל שהיא ידועה לבעל רישיון ההפעלה, כדי שהיא תוכל לפעול להזמנת הבדיקה הנדרשת. בעל רישיון ההפעלה נדרש במסגרת מילוי חובתו זו, שלא להמליץ על התקשרות עם בודק מוסמך למעליות מסוים לצורך ביצוע הבדיקה, כדי למנוע חשש כי יפעל בניגוד עניינים.

סעיף 29           בשונה מבדיקה ראשונה, בבדיקה תקופתית הבודק המוסמך אינו נדרש לבדוק על ידי מי הותקנה המעלית, ובדיקתו מתמקדת בכך שהמעלית בטוחה להפעלה ועומדת בהוראות הבטיחות לפי סעיף 22  על ביצוע בדיקה תקופתית ומתן תסקיר על תוצאותיה יחולו הוראות סעיף 119א לפקודת הבטיחות בעבודה, בשינויים המפורטים בסעיף 25(ב). תסקיר הבדיקה יימסר גם לבעל רישיון ההפעלה שעמו התקשר בעל המעלית לשם מתן שירות למעלית.
סעיף 30
           בעל רישיון הפעלה שנוכח כי לא בוצעה בדיקה תקופתית במעלית אף שמסר לבעל המעלית הודעה על החובה לבצע בדיקה תקופתית קרובה, נדרש להודיע על כך בהקדם האפשרי למפקח אזורי.

פרק ז': תיקון ליקויים והשבתת מעלית          

סעיף 31           סעיף זה קובע חובה על בעל מעלית להודיע לבעל רישיון הפעלה ולנציגות הבית המשותף ככל שקיימת, על כל ליקוי שידוע לו, וכן גם על חשש שהתעורר אצלו לתקינותה. חובה זו אינה מוטלת על בעל מעלית כהגדרתו בפסקה (2)(ב) להגדרה "בעל מעלית" (המתקין של המעלית), שכן הוא עצמו בעל רישיון ההפעלה.  עוד מוצע להבהיר כי אין צורך לדווח על ליקויים שעליהם התריע בודק מוסמך למעליות בתסקיר בדיקה, מאחר והעתק מן התסקיר נשלח על ידי הבודק המוסמך למעליות אל בעל רישיון ההפעלה.

במצבים שבהם בעל המעלית אינו מתגורר במבנה שבו מותקנת המעלית אלא מתגורר בו מחזיק אחר, חלה על המחזיק חובה לדווח גם לבעל הדירה על ליקויים כאמור. מובן שאין חובה לדווח לפי סעיף זה על ליקויים שאותרו על ידי בעל רישיון ההפעלה עצמו.

סעיף 32          

לסעיף קטן (א) סעיף זה קובע את חובתו של בעל מעלית לפעול לתיקון הליקויים במעלית שבבעלותו, לרבות ליקויים שעליהם הצביע בודק מוסמך למעליות במסגרת תסקיר בדיקה שהוציא. תיקון הליקויים יהיה בתוך פרק הזמן שקצב הבודק המוסמך בתסקיר, בשים לב להתרשמותו בעניין מידת הדחיפות והסכנה הנובעת מאי ביצועו המיידי של תיקון אותו ליקוי.

חובת בעל המעלית לפעול לתיקון ליקויים חלה כמובן גם במצבים שבהם ניתן לגבי המעלית צו השבתה לפי הוראות סעיף 39 המוצע הכולל הנחייה לתיקון ליקויים כתנאי לביטול ההשבתה או שהמפקח המוסמך הוציא צו לתיקון ליקויים לפי סעיף 33 המוצע בעקבות תלונה שקיבל או בעקבות ביקור פיקוח שערך.

לסעיף קטן (ב) מוצע לקבוע חובת דיווח של בעל רישיון הפעלה למפקח מוסמך על כל מקרה שבו בעל מעלית לא תיקן ליקוי שפורט בתסקיר של בודק מוסמך למעליות. מחובתו של בעל רישיון הפעלה לעקוב אחר ביצוע התיקונים, ובמצבים מסוימים - להעביר דיווח למפקח המוסמך. 

יובהר, כי אין הכוונה ליצור חובת דיווח לגבי תיקון כל אחד מן הליקויים בנכללים בתסקיר הבדיקה, אלא רק כאלה הנכללים ברשימה שתיקבע בידי המפקח הראשי בהתאם למוצע. 

כך לדוגמה, במצב שבו נדרש בעל מעלית לפעול להחלפת כבלי המעלית ופעולה זו לא בוצעה, יש הכרח לעדכן את המפקח המוסמך כדי שיבחן את הצורך בהוצאת צו לתיקון ליקויים לפי סעיף 33 המוצע או בצעדי אכיפה אחרים. לעומת זאת, אם בתסקיר הבדיקה נדרשה החלפת נורת תאורה או תיקון הקשור לפעולת המאוורר, ולאור הסיכון הנמוך יחסית הנובע מליקוי זה - לא יידרש דיווח למפקח המוסמך, הגם שעל בעל המעלית חלה החובה לפעול בכל מקרה לביצוע התיקון.

סעיף 33           במקרים שבהם מצא מפקח מוסמך, על פי תסקיר של בודק מוסמך למעליות או בדרך אחרת, כי בעל מעלית לא תיקן ליקויים במעלית העלולים לסכן את המשתמשים במעלית ואינם ליקויים המהווים סכנה מיידית כמשמעותם בסעיף 35(א), יהיה המפקח המוסמך רשאי להורות, בצו, לבעל המעלית, לתקן את הליקויים. 

צו זה מחליף את צו השיפור לפי סעיף 8א לחוק הארגון, שבו נעשה שימוש כיום גם לעניין מעליות. לא בוצע צו כאמור על ידי בעל מעלית בעסק, יכול העניין לגרור הטלת עיצומים כספיים ובמצבים מסוימים – אף הליכים פליליים. אם לא בוצע הצו על ידי בעל מעלית אחר, הרי שגם לגביו יכול העניין לגרור הליכים פליליים לאחר שתימסר לו התראה על הפרת הצו.

הוצאת צו לתיקון הליקויים היא כלי אכיפה מינהלי, ובהתאם לכך חלים כללי המשפט המינהלי , אשר בהתאם להם בטרם הוצאת צו לתיקון ליקויים נדרש המפקח המוסמך לתת אפשרות לבעל המעלית לטעון את טענותיו. לאחר שבעל המעלית פעל לתיקון הליקויים שפורטו בצו לתיקון ליקויים, באמצעות בעל רישיון הפעלה, עליו להודיע למפקח המוסמך על ביצוע התיקונים, ולצרף אסמכתאות ככל שיידרשו כדי לשכנע את המפקח לפעול לביטולו של הצו.

צו לתיקון ליקויים יכול שיוצא במצבים מסוימים לעניין החלפת כבל במעלית, עקב שחיקתו, ובשים לב לכללי המקצוע והוראות היצרן. במצבים רבים ניתן להמשיך את השימוש בכבל במשך תקופה מוגבלת, ולכן יכול שבצו תינתן תקופה מסוימת לצורך ביצועו ולא תתחייב השבתה מיידית של המעלית לצורך תיקונו.

לאור הקושי הממשי בהמצאה אישית לכל אחד ואחד מבעלי המעלית בבית משותף שמותקנת בו מעלית, בין היתר משום שחלק מהם אינם בהכרח מתגוררים בבניין וישנו קושי לזהות מי הבעלים בכל אחת מן הדירות , או במבנה שמעורבים בו מגורים ועסקים, המצאת הצו תיעשה בדומה למצב הקיים כיום, בדרך של הדבקת הצו במקומות מרכזיים במבנה – דלת הכניסה לבניין, דלת פיר המעלית בקומת הכניסה.  בנוסף, על מנת להגביר את השקיפות לכלל הציבור ביחס למעליות שיש בהן סיכון, יפורסם הצו באתר האינטרנט של המשרד.

כמו כן, ככל שהדבר אפשרי יעשה מאמץ להעברת מסרון לטלפון הנייד של בעלי המעלית.

סעיף 34           לגבי בעל מעלית שאינו בעל מעלית בעסק, נדרש המפקח המוסמך לשלוח התראה על הפרת הצו, ורק לאחר מכן, במידה שלא יבוצע הצו- הוא יישא באחריות פלילית בהתאם לסעיף 59 (ב)(2) המוצע. האבחנה בין בעל מעלית בעסק ובין מי שאינו בעל מעלית בעסק נעשית לאור היות מרביתם של האחרונים אנשים פרטיים, שאינם בקיאים בכל הדינים החלים על בעל מעלית ונדרשת התייחסות מיוחדת אליהם בטרם נקיטת צעדים פליליים כנגדם, בבחינת הזדמנות נוספת לתקן את הנדרש.

ההתראה האמורה תישלח לבעל המעלית בדואר רשום עם אישור מסירה או במסירה אישית, או באמצעות דואר אלקטרוני ובלבד שבעל המעלית נתן את הסכמתו בכתב לכך והמפקח המוסמך וידא את קבלת הדואר האלקטרוני.

סעיף 35    סעיף זה מסמיך את בעל רישיון ההפעלה, האחראי לאספקת השירות השוטף למעלית, להשבית מעלית באופן מיידי, אם קיימים בה ליקויים המהווים סכנה מיידית לשלומו או לבריאותו של אדם (להלן- ליקויים המהווים סכנה מיידית). מדובר בצעד קיצוני השמור למצבי חירום ממשיים, המהווים סכנה מיידית לשלומם של משתמשי המעלית. משהושבתה מעלית על ידי בעל רישיון הפעלה, חלה חובה על בעל רישיון ההפעלה להודיע לבעלי המעלית, ולנציגי הבית המשותף ככל שקיימת, על ההשבתה. במצב שבו יש צורך בהשבתה לפרק זמן העולה על 48 שעות (למשל אם לצורך תיקון הליקוי נדרש חלק שאינו זמין אשר בעל רישיון ההפעלה חייב להזמינו מן היצרן בחו"ל), יש צורך בדיווח גם למפקח המוסמך.

ההשבתה תעמוד בתוקפה עד לתיקון הליקויים המהווים סכנה מיידית או עד להחלטת מפקח מוסמך לפי סעיף 38, לפי המוקדם.

סעיף 36           מוצע, כי אם מצא בודק מוסמך למעליות בבדיקה שערך במעלית כי קיימים בה ליקויים המהווים סכנה מיידית, ישבית את המעלית באופן מיידי וימסור הודעה על דבר ההשבתה לבעל רישיון ההפעלה, לבעלי המעלית ולנציגות הבית המשותף, ככל שידוע לו על קיומה, וכן למפקח מוסמך. 

בדומה לאמור ביחס להשבתת מעלית בידי בעל רישיון הפעלה, אף במצב של השבתת מעלית בידי בודק מוסמך למעליות, כדי להבטיח בקרה על השימוש בכלי זה, מחויב מפקח מוסמך לבחון בתוך ארבעה ימי עבודה האם יש מקום להותיר את ההשבתה על כנה. במקרים שאכן כך, יוציא המפקח המוסמך צו השבתה לפי סעיף 39.

סעיף 37    הושבתה מעלית לפי סעיפים 35 או 36 חלה חובה על הגורם שהשביתה להדביק על דלת הכניסה לבניין שבו מצויה המעלית וכן על דלת פיר המעלית בקומת הכניסה למבנה, הודעה בדבר ההשבתה. אם יש מספר דלתות כניסה, יש צורך לתלות את ההודעה על כל אחת מדלתות הכניסה (במצב בו יש יותר מדלת אחת לאותה כניסה מאותו כיוון – די בהדבקת הודעה על אחת מהדלתות בלבד), ואם יש יותר ממעלית אחת במבנה – על ההודעה להיות מפורטת וברורה באופן שבו יידע כל משתמש פוטנציאלי מהי המעלית שהושבתה.

סעיפים 38 ו- 39          בסעיף 38 מוצע לקבוע כי אם קיבל מפקח מוסמך הודעה על השבתת מעלית בידי בעל רישיון הפעלה, ומצא המפקח המוסמך כי מתקיימים במעלית הליקויים המהווים סכנה מיידית ונדרש המשך של ההשבתה, יוציא המפקח המוסמך צו להשבתת המעלית לפי סעיף 39. צו זה מחליף את צו הבטיחות שהופעל גם לעניין מעליות מכוח סעיף 6 לחוק הארגון, והוא הכלי שבאמצעותו יורה מפקח מוסמך לבעל מעלית ולבעל רישיון הפעלה שעמו התקשר בעל המעלית, על השבתת מעלית כל עוד לא תוקנו הליקויים שיפורטו בצו. הסמכות להוציא צו כאמור נתונה למפקח המוסמך גם אם מצא באופן אחר כי מתקיימים במעלית ליקויים המהווים סכנה מיידית. כדי להבטיח בקרה על השימוש בכלי  ההשבתה, נקבע בסעיף 39(ב) כי השבתה של בעל רישיון הפעלה או של בודק מוסמך למעליות תהיה מוגבלת לשני ימי עבודה. בתוך פרק זמן זה נדרש המפקח המוסמך לבחון האמנם יש הצדקה להמשך ההשבתה, ואם אכן מצא כי קיימת הצדקה, ייתן צו להשבתת המעלית עד להשלמת תיקון הליקויים המהווים סכנה מיידית. 

יובהר כי אם בתוך פרק הזמן של שני ימי העבודה פעל בעל רישיון ההפעלה לתיקון הליקויים שהיוו לדעתו סכנה מיידית והפסיק את ההשבתה, רשאי בכל מקרה מפקח מוסמך לקבל החלטה בדבר המשך  השבתת אותה מעלית לפי סעיף 38(א), וזאת במצבים שבהם למשל לא השתכנע כי הוסרה הסכנה המיידית.

צו השבתה יעמוד בתוקפו כל עוד לא בוטל. ביטולו של הצו יכול להיעשות על ידי מפקח מוסמך, אם שוכנע כי תוקנו הליקויים המהווים סכנה מיידית שבשלהם ניתן הצו, על ידי המפקח ראשי אם מצא כי השגה שהוגשה לפי סעיף 41 המוצע מצדיקה את ביטולו של הצו או על ידי בית משפט שלום במסגרת הליך תקיפה מינהלי של ההחלטה לפי סעיף 42 המוצע. 

סעיף 40           חל איסור על כל אדם להחזיר לשימוש מעלית שהושבתה או לעשות שימוש במעלית שהושבתה, בטרם בוטלה ההשבתה. בצד איסורים אלה מוצע לקבוע סנקציה פלילית בסעיף 59(א)(8) כנוסחו המוצע, אלא שבמקרה של הפרת האיסור על שימוש במעלית שהושבתה בטרם בוטלה ההשבתה תוטל סנקציה פלילית על בעל המעלית בלבד, בעוד שהסנקציה על ביצוע פעולה אקטיבית להחזרה לשימוש של מעלית שהושבתה, חלה על כל אדם. הסיבה לכך היא שמבעל המעלית מצופה שיידע כי המעלית הושבתה, בעוד שאדם אחר המגיע באקראי ורוצה לעשות שימוש במעלית, לא אמור לדעת על ההשבתה אם הוסרה ההודעה שבה צוין דבר ההשבתה. האיסור תקף עד למועד ביטול ההשבתה של המעלית. ביטול השבתה של מעלית יכול שייעשה במצבים שונים: 

-  ביטול על ידי בעל רישיון הפעלה, אם הוא עצמו השבית את המעלית עקב בדיקה שביצע ולפי שיקול דעתו היו קיימים במעלית ליקויים המהווים סכנה מידית והליקויים תוקנו על ידו עוד בטרם קיבל מפקח מוסמך החלטה על הוצאת צו;

-  ביטול על ידי בודק מוסמך למעליות, אם מצא כי קיימים במעלית ליקויים המהווים סכנה מיידית והליקויים תוקנו עוד בטרם קיבל מפקח מוסמך החלטה על הוצאת צו;  

-  ביטול על ידי מפקח מוסמך משנודע לו על השבתה שבוצעה על ידי בעל רישיון הפעלה או בודק מוסמך  למעליות, אם מצא כי אין הצדקה להמשך ההשבתה, בין אם סבר כי הליקויים אינם מסוג הליקויים המהווים סכנה מיידית ובין אם מצא כי הליקויים שהיוו בסיס להשבתה תוקנו להנחת דעתו; או ביטול הצו שהוציא מפקח מוסמך, אם הציגו בפניו ראיות להנחת דעתו בדבר תיקונם של הליקויים; 

-  ביטול על ידי המפקח הראשי, אם השיגו בפניו על החלטת מפקח מוסמך לפי סעיף 41 והוא מצא כי יש מקום לשינוי ההחלטה בדבר ההשבתה;

-  ביטול על ידי בית משפט השלום המוסמך, במסגרת הליך תקיפה של ההחלטה המינהלית לפי סעיף 42, לאחר שמצא כי נפל פגם מינהלי בבסיס ההחלטה בדבר מתן צו ההשבתה. 

סעיף 41    בעל מעלית או נציגות הבית המשותף אם הוסמכה לכך על ידי כל בעלי המעלית, וכן בעל רישיון הפעלה, רשאים להשיג על צו לתיקון ליקויים או על צו להשבתת מעלית, לפני המפקח הראשי, בתוך התקופה שתיקבע בצו.

סעיף 42    על החלטת המפקח הראשי בהשגה לפי סעיף 41 ניתן לעתור לבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום. מדובר בהחלטה מינהלית ועל כן בית משפט השלום ידון בה לפי כללי המשפט המינהלי המהותי.

סעיף 43    לפי המוצע, גם אם קיימו בעל מעלית או בעל רישיון הפעלה הוראות צו לתיקון ליקויים או צו להשבתת מעלית, הם אינם פטורים מאחריות פלילית או נזיקית לפי דין אחר, למשל מאחריות לנזק שנגרם כתוצאה מאי ביצוע התיקונים שנדרשו או אם התרשלו באופן ביצוע חובותיהם. כך, אף אם בעל מעלית תיקן ליקוי שנדרש בתסקיר בדיקה או שמילא אחר הוראות צו שהורה לו על ביצוע תיקון ליקויים, הוא אינו פטור מאחריות לנזק שנגרם כתוצאה משימוש במעלית בטרם הוצאת הצו. 

בנוסף במצב שבו בעל רישיון הפעלה ידע על ליקויים במעלית ובכל זאת נמנע משימוש בסמכות ההשבתה הנתונה בטרם קיבל צו ממפקח מוסמך המורה לו לבצע השבתה, יכול שיינקטו נגדו הליכים פליליים.  כמו כן, יכול שיישא באחריות בנזיקין אם נגרם נזק לאדם עקב השימוש במעלית או  אם ביצע עבודות במעלית תוך הפרת החובות החלות עליו.

 

פרק ח': הסמכת מפקחים וסמכויות פיקוח ואכיפה

סעיף 44    השר רשאי להסמיך מבין המפקחים כהגדרתם בפקודה שמונו לפי חוק הארגון, מפקחים שיהיו נתונות להם הסמכויות לפי החוק המוצע, כולן או חלקן. עוד מוצע כי הסמכויות הנתונות בחוק זה למפקח מוסמך יהיו נתונות גם למפקח אזורי ולמפקח הראשי.

סעיף 45    תנאי להסמכת מפקח לפי סעיף 44(א) הוא כי הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי, לדעת השר, לשמש מפקח.  בנוסף נדרש לוודא כי הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות הנתונות לו לפי החוק ובמידה והשר הורה על תנאי כשירות נוספים הנדרשים כתנאי למינויו - עמידה גם בתנאי הכשירות.

סעיף 46    לצורך פיקוח על יישום הוראות החוק המוצע נתונות למפקח סמכויות שונות ובהן סמכות לדרוש מאדם להזדהות בפניו, סמכות לדרוש מסמכים וידיעות, סמכות לערוך בדיקות, מדידות או ליטול דגימות, סמכות כניסה למקום שבו קיימת מעלית, ובלבד שאם מדובר בכניסה למקום המשמש למגורים בלבד, ייעשה הדבר לאחר קבלת צו מבית משפט  (הוראה זו אינה רלוונטית במצבים שבהם מעלית מותקנת במבנה שבו מתקיימת פעילות מעורבת - כמו למשל דירות מגורים ועסקים), סמכות לבדוק כל פנקס, תעודה, דין וחשבון או מסמך אחר, ולהעתיק מהם, וסמכות להורות לאדם לערוך בדיקה ולמסור לו את תוצאותיה. כמו כן מובהר כי אין רואים את השטחים המשותפים בבניין מגורים כתחום היחיד. בנוסף, בדומה לסמכויות אשר היו נתונות בידי מפקח במסגרת חוק הארגון, נתונה סמכות למפקח מקום שבו הוא סבור כי שלומם או בריאותם של בני אדם המשתמשים במעלית לרבות העוסקים במתן שירות מעלית נתונים בסכנה מחמת מצבה של המעלית או מכל סיבה אחרת, להביא מומחה מקצועי לאותו מקום כדי שיעשה בפניו בדיקות מסוימות שהוא עצמו רשאי לעשותן, כמפורט בסעיף.  

סעיף 47    לצורך הפעלת סמכויות אכיפה הנדרשות במסגרת הליך פלילי בידי מפקח, נדרשת הסמכה מיוחדת של המפקח המותנית בתנאים הבאים: 

(1)  משטרת ישראל הודיעה כי אינה מתנגדת להסמכה מטעמים של ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי;

(2)  הוא קיבל הכשרה מתאימה לצורך שימוש בסמכויות הנדרשות לצורך ניהולו של הליך פלילי;

(3)  אם נקבעו על ידי השר בהתייעצות עם השר לביטחון פנים תנאי כשירות נוספים - הוא עומד גם בהם.

סעיף קטן (ב) מפרט מהן סמכויות האכיפה והן כוללות סמכות לביצוע חקירה, סמכות לתפוס חפצים וסמכות לביצוע חיפוש.

סעיף 48    ככלל, בטרם שימוש בסמכויות האכיפה המפורטות בסעיף 47(ב) על המפקח לענוד תג שיאפשר זיהויו, להיות לבוש במדים, כפי שהורה השר לעניין זה, ולשאת עמו תעודה המעידה על תפקידו ועל הסמכויות הנתונות לו.  

במצב שבו קיים חשש כי חובת ההזדהות עלולה לגרום לפגיעה בביטחון המפקח המוסמך או אדם אחר, לא יהיה צורך בהזדהות עד לאחר חלוף הנסיבה שבשלה לא ניתן היה לקיים את חובת ההזדהות. המפקח הראשי ומפקח אזורי יהיו חייבים גם הם לנקוט בצעדים השונים להבטחת זיהויים, למעט חובת לבישת מדים.

פרק ט': הוראות מיוחדות לעניין מערכת הביטחון      

כללי          בפרק זה הוסדרו הסדרים מיוחדים לצורך קיום פיקוח במערכת הביטחון הכוללת את משרד הביטחון ויחידות הסמך של משרד הביטחון, צבא הגנה לישראל, יחידות הסמך של משרד ראש הממשלה שעיקר פעולתן בתחום בטחון המדינה, מפעלי מערכת הביטחון וכן משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר והרשות להגנה על עדים. 

סעיף 49    מוצע לקבוע את מטרת ההוראות הנכללות בפרק זה, ולהבהיר כי ההסדרים המיוחדים שגובשו נועדו לאזן בין הצורך להבטיח את בטיחות המעליות שבהן נעשה שימוש במערכת הביטחון מחד, ומאידך להבטיח כי לא תיגרם הפרעה משמעותית לפעילות מבצעית שעליה אחראי אותו גוף, או פגיעה בביטחון המדינה או בשלום הציבור כתוצאה מקיום הוראות הפיקוח.

סעיף 50    מוצעות הגדרות שבהן נעשה שימוש במסגרת הפרק המוצע.

סעיף 51    מפקח מוסמך יהיה רשאי להפעיל את סמכויותיו לפי החוק המוצע כלפי מערכת הביטחון, בשים לב לסייגים המפורטים בפרק והכוללים הוראות הן לעניין ההתאמה הביטחונית הנדרשת למפקח, הוראות הנוגעות לאבטחת מידע החלות באותו גוף, הוראות הנוגעות לאופן השימוש בסמכויות המפקח לעניין סמכות כניסה, מצבים שבהם קיימות מגבלות על חובת ההזדהות, מצבים שבהם תחול מגבלה על מסירת מסמכים ועוד.

סעיף 52    על מנת להיכנס למיתקנים ביטחונים שונים וכתנאי להפעלת סמכויות המפקח לפי פרק ח' כלפי מערכת הביטחון, נדרש לבחון את התאמתו הביטחונית של המפקח (סיווגו בטחוני מתאים). על הגוף הביטחוני הרלוונטי להביא לידיעת המנהל הכללי של המשרד את כללי אבטחת המידע הרלוונטיים לגוף, וזאת על מנת לאפשר הערכות מתאימה מראש מצדו של המשרד לצורך איתור כוח אדם המתאים לדרישות.

סעיף 53    במספר מצבים מיוחדים יהיה רשאי קצין בכיר או קצין מוסמך לעכב את כניסתו המיידית של מפקח מוסמך למיתקן המוחזק בידי מערכת הביטחון. ואלה הם: אם צפוי כי כניסת המפקח באותה עת תשבש פעילות מבצעית או מודיעינית, חקירה פלילית או אימון רחב היקף או שנעשה בהם שימוש באמצעי לחימה ; אם מתחרשת במקום פעילות עוינת; אם מתקיימת במיתקן פעילות שמפקח מוסמך אינו רשאי להיחשף לה מטעמים של ביטחון המדינה או חשש ליחסי החוץ של מדינת ישראל. מדובר במצבים חריגים ומיוחדים, וככלל יש לאפשר כניסת מפקח  מוסמך אשר נקבע לו סיווג בטחוני מתאים למיתקן עם הגעתו. 

בין מערכות הביטחון השונות ובין המשרד גובש נוהל אשר ייכנס לתוקפו עם כניסת החוק המוצע לתוקף המסדיר שורה ארוכה של עניינים הנגזרים מההסדרים הקבועים בפרק זה. בין העניינים הללו נכללים גם שורה של בעלי תפקידים אשר ישמשו כאנשי קשר בין מערכת הביטחון ובין מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית הפועל במשרד (להלן- מינהל הבטיחות). באחריות קצין מוסמך או קצין בכיר אשר קבע כי לא ניתן לאפשר כניסה בנסיבות המפורטות בסעיף קטן (א), להודיע על כך לאיש הקשר מטעם המשרד וכן באחריותו לתאם מועד חדש שבו תתאפשר כניסתו של המפקח.  המועד ייקבע מוקדם ככל האפשר לאחר שחלפה העילה שמנעה את הכניסה.

במצבים שבהם סבור המפקח כי נשקפת סכנה למשתמשי המעלית המותקנת במיתקן, הוא יורה לאותו קצין לפעול למניעת גישה למעלית עד להגעת המפקח למעלית. משניתנה הוראה כאמור, יהיה אחראי הקצין להסדרת כל ההיבטים שימנעו גישה למעלית. 

סעיף 54           בהתאם לסמכויות הנתונות למפקח מוסמך לפי פרק ח' המוצע, רשאי המפקח לדרוש מאדם להזדהות בפניו. כחריג לסמכות הכללית הנתונה למפקח מוסמך, מוצע לקבוע הסדר חריג שלפיו אם לפי כללי אבטחת המידע של הגוף הביטחוני חל איסור על אדם מסוים להזדהות, יהיה רשאי אותו אדם שלא להזדהות בפני המפקח, אך יהיה עליו להציג עצמו בדרך אחרת שתיקבע בנוהל. 

סעיף 55    מפקח מוסמך רשאי להשתמש באמצעים שונים לצורך תיעוד ממצאיו: צילום, הקלטה, תיעוד על גבי מחשב נייד, טלפון סלולרי  וכיו"ב.  שימוש באמצעי תיעוד במערכת הביטחון ייעשה בהתאם לכללי אבטחת המידע של הגוף הביטחוני הרלוונטי ובלבד כי יתאפשר למפקח המוסמך את התיעוד הנדרש.

סעיף 56    על אף סמכויות הפיקוח הכלליות הנתונות למפקח מוסמך, מסירת ידיעות ומסמכים למפקח תיעשה בהתאם לכללי אבטחת המידע של הגוף הביטחוני. במצבים מיוחדים יכול שיורה קצין מוסמך שלא למסור ידיעה או מסמך בעלי רגישות מיוחדת למפקח ובמקום זאת הם יימסרו לעובד המשרד כפי שייקבע בנוהל.  בנוסף, רשאי קצין מוסמך להורות כי מפקח לא יוציא ממיתקן בטחוני מסמך מסוים אשר לגביו קבע הקצין המוסמך כי הוא בעל רגישות ביטחונית מיוחדת. אותו מסמך יועמד לעיון, באופן נגיש, למפקח מוסמך או לעובד המשרד שנקבע בנוהל. 

סעיף 57    מדידות ודגימות שניטלו, שהן או תוצאותיהן עשויות להיות מסווגות, יבוצעו ויישמרו במעבדות בעלות סיווג בטחוני מתאים, בהתאם לנוהל ובלבד שהגוף הביטחוני לא ימנע את עריכת המדידה או נטילת הדגימה.  

סעיף 58    בהתאם למוצע, תיכלל מגבלה על סמכות התפיסה הנתונה למפקח מוסמך במסגרת ניהול הליך חקירה פלילי אם קיים חשש כי ייגרם נזק משמעותי לכשירותו של הגוף הביטחוני, רמת הכוננות שלו או יכולתו להגן על ביטחון המדינה או שלום הציבור.

פרק י': עונשין

סעיף 59   

כללי          מוצע לקבוע מידרג ענישה לעבירות לפי החוק המוצע, לפי חומרת העבירות -  מן החמורה אל הקלה:

(1) העבירות המפורטות בסעיף קטן (א), אשר מי שיורשע בביצוען צפוי  לעונש מאסר של ששה חודשים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 (להלן- חוק העונשין) העומד ערב פרסום הצעת חוק זו על סך של 75,300 ₪ ואם נעברה העבירה על ידי תאגיד  - כפל הקנס האמור;

(2) העבירות המפורטות בסעיף קטן (ב), אשר מי שיורשע בביצוען צפוי לקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין;

(3) העבירות המפורטות בסעיף קטן (ג), אשר מי שיורשע בביצוען צפוי לקנס הקבוע בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, העומד ערב פרסום הצעת חוק זו על סך של 29,200ש"ח.

לגבי חלק מהמעשים המהווים עבירות נקבעה גם אפשרות להטלת עיצומים כספיים. המשרד יקבע בהנחיותיו מדיניות אכיפה אשר תפורסם באתר האינטרנט של המשרד ובה יוגדר אופן הניתוב בין המסלול הפלילי למסלול העיצומים הכספיים. על פי רוב, מצבים שבהם מדובר בביצוע עבירה ברמת חומרה גבוהה יותר, בין אם הדבר נובע מעבריינות חוזרת, או מצבים שבהם העבירה בוצעה בנסיבות שיוגדרו כנסיבות מחמירות, ינותבו להליך הפלילי.

במצבים מסוימים בוצעה אבחנה בין האחריות הפלילית החלה על בעל מעלית בעסק לעומת בעל מעלית אחר. אבחנה זו באה בעיקרה לשקף צורך להבחין בין שני אלה:  האחד, בעל מעלית בעסק אשר צריך להיות מודע לכל חובותיו הקבועות בדין, צריך לקיים מנגנוני פיקוח ובקרה על יישום חובות אלה וכן צריך לפעול באופן אקטיבי על מנת לדאוג לבטיחות עובדיו ומקבלי השירות המשתמשים במעלית. השני, הוא בעל מעלית בבית מגורים, שהוא לרוב אדם פרטי, המתגורר בבניין מגורים שבו מותקנת מעלית או בעל משרד קטן הפועל באותו בניין שאינו מסווג כמפעל לפי הפקודה. במצב זה, ברוב המוחלט של המקרים "בעל המעלית" אינו אדם אחד או מספר מצומצם של אנשים אלא עשרות דיירים. חלק לא מבוטל מן העבירות הנכללות בפרק זה הן עבירות כלכליות, ולכן יש חשיבות מרובה להרתעת העבריינים ולהטלת סנקציות אשר ימנעו את הכדאיות הכלכלית הכרוכה בביצוען.

סעיף קטן (א)  בסעיף קטן זה נכללות עבירות אלה:

(1) מפעיל שירות מעלית בלא רישיון הפעלה או שלא בהתאם לסוג הרישיון או לתנאיו. יצוין, כי גם כשמדובר בבעל רישיון הפעלה אשר בידו רישיון מתאים לסוג המעלית שלגביה הפעיל שירות מעלית הרי שאם פעל בניגוד לתנאי הרישיון יש לראות את פעילותו כשקולה לחומרת פעילותו של זה שפעל ללא רישיון מתאים. במסגרת תנאי הרישיון נקבעות הוראות שונות שרק באמצעות מילוין ניתן להבטיח כי משטר ההסדרה החל על המעלית ובעל הרישיון יוכל להתקיים ולהבטיח את שלומם ובטיחותם של המשתמשים במעלית והנדרשים לבצע פעולות בקשר אליה. לכן, אין להקל ראש בחובת מילוי התנאים שייקבעו ברישיון ובכלל זה בקיום החובות המפורטות בסעיף 12(א)(4) המוצע לרבות חובות כדוגמת ביצוע רישומים אודות תקלות ותיקונן ודיווח עליהן, אשר אי מילוין עלול להוביל לכשלים בטיפול ובמעקב של הבודק המוסמך למעליות או המפקח המוסמך ומילוי הוראות היצרן. גם  מצב שבו פועל בעל רישיון הפעלה בהתעלם מהוראות היצרן שניתנו, יכול להוביל לסכנה של ממש למעלית ולמשתמשים בה; 

(2) בעל רישיון הפעלה המפעיל שירות מעלית שלא באמצעות בעל רישיון מעליתן מהסוג הנדרש למתן השירות;

(3) נותן שירות מעלית בלא רישיון מעליתן או שלא בהתאם לסוג הרישיון שבידו או לתנאיו.

במצבים אלה יש סכנה ממשית כי העבודות המבוצעות נעשות באופן בלתי מקצועי ובלתי מתאים. מעליתן הוא אדם בעל השכלה והכשרה שנועדו להבטיח כי התקנה של מעלית או מתן שירות אחר למעלית יתבצעו בהתאם לכללי המקצוע, כך שהמעלית תותקן ותתוחזק בצורה נכונה. הוא האדם בעל ידע והבנה בעניין המנגנונים השונים הקיימים במעלית ומסוגל לבצע הערכת סיכונים ולזהות חריגות ובעיות המתעוררות בקשר אליה;

(4) בעל רישיון הפעלה המתקין מעלית ולא משביתה עד לקבלת אישור להכנסתה לשימוש לפי סעיף 25;

(5) מכניס לשימוש בטרם ניתן אישור הכנסה לשימוש:

(6) בעל מעלית במבנה הנמצא בבניה (שהוא מבצע הבניה באותו מבנה) העושה שימוש במעלית בטרם ניתן לגביה אישור הכנסה לשימוש;

(7) בודק מוסמך למעליות הנותן אישור הכנסה לשימוש למעלית מבלי שווידא כי המעלית בטוחה לשימוש וביצע את כל הבדיקות הנדרשות בטרם מתן האישור;

(8) בעל מעלית או בעל רישיון הפעלה המפר צו להשבתת מעלית;

(9) מחזיר לשימוש מעלית שהושבתה בטרם בוטלה ההשבתה;

(10)בעל מעלית העושה שימוש במעלית שהושבתה בטרם בוטלה ההשבתה;

(11) הפרעה למפקח מוסמך, למפקח אזורי או למפקח הראשי במילוי תפקידו לפי חוק זה; הפרעה למפקח מוסמך יכולה לבוא לידי ביטוי בהתנהגויות שונות,  בין אם מדובר במעשה ובין אם  במחדל. כך למשל, אי מתן אפשרות כניסה למפקח, סירוב למסור למפקח מידע שאותו דרש לצורך ביצוע סמכויותיו לפי החוק, אי העברת דיווח הנדרש לפי החוק וכיו"ב. ההפרעה יכול שתיגרם גם מפעולתו של בעל רישיון הפעלה או מפעולתו של בודק מוסמך למעליות.

לסעיף קטן (ב)  בסעיף קטן זה נכללות עבירות אלה:

(1) בעל מעלית בעסק המפר צו לתיקון ליקויים. צו לתיקון ליקויים בא לרוב לאחר שבעל המעלית קיבל לידיו תסקיר של בודק מוסמך למעליות, אשר במסגרתו הובאו לידיעתו הליקויים השונים שנמצאו במעלית. משקיבל לידיו בעל מעלית תסקיר בדיקה כאמור, עליו לפעול לתיקון הליקויים. במצבים רבים תיקון הליקויים ייכלל במסגרת ההתקשרות השוטפת של בעל המעלית עם בעל רישיון הפעלה אולם ישנם מצבים שבהם תיקון הליקוי לא נכלל במסגרת ההתקשרות השוטפת ולכן יהיה עליו לפעול לתיקון הליקויים באמצעות בעל רישיון הפעלה. הוצאת צו לתיקון ליקויים נעשית במצבים שבהם נשקף סיכון בטיחותי באם לא יתוקן הליקוי, ולכן יש חשיבות לפעולה מהירה מצדו של בעל המעלית לתיקון הליקויים. אי ביצוע התיקונים משמעו יצירת סיכון במודע למשתמשים במעלית ולכן יש חשיבות לענישה מרתיעה כלפי המפרים של צו כאמור;

(2) בעל מעלית שאינו בעל מעלית בעסק המפר צו לתיקון ליקויים אף שניתנה לו התראה על אי קיום הצו. מטרת ההתראה הניתנת לבעל מעלית שאינו עונה להגדרה "בעל מעלית בעסק" לפני הטלת אחריות פלילית היא להביא פעם נוספת לידיעתו את דבר קיומו של הצו והעובדה שהצו טרם קוים ואי קיומו מהווה עבירה פלילית, זאת מאחר שלא ניתן לדעת בוודאות כי כל אחד מהדיירים אכן ראה את הצו לתיקון לליקויים ומתן הזדמנות נוספת לפעול לתיקון הליקויים המפורטים בצו. 

סעיף קטן (ג)   בסעיף קטן זה נכללות עבירות אלה:

(1) בעל מעלית בעסק המקבל שירות מעלית שלא באמצעות בעל רישיון הפעלה. הטלת חובה זו היא חריגה שכן מדובר בהטלת חובה על גורם פרטי לוודא כי גורם אחר שאיתו הוא מתקשר פועל בהתאם להוראות החוק. האחריות לוודא שגורם פרטי אינו עובר על הוראות החוק מוטלת ככלל על המדינה ולא על הציבור.

ההצדקה לקביעת עבירה חריגה זו היא התפיסה כי לבעל המעלית בעסק אחריות רחבה נוכח התפעול המתמשך של המעלית על ידו ונוכח הסיכונים לציבור רחב והנזקים שעלולים להיגרם עקב קבלת שירות מעלית ממי שאין לו רישיון הפעלה.  עבירה זו קבועה כעבירת אחריות קפידה;

(2) בעל מעלית שאינו בעל מעלית בעסק שלא מתקשר התקשרות רציפה עם בעל רישיון הפעלה לשם קבלת שירות מעלית. חובת קיומה של התקשרות רציפה נועדה להבטיח כי בכל נקודת זמן יהיה גורם האחראי למעקב אחר מצבה הבטיחותי של המעלית; ביצוע שירותי תחזוקה ותיקונים למעלית ומתן מענה שוטף לטיפול בליקויים שנמצאו במעלית. מענה זה כולל גם מענה במצבי חירום שונים כמו למשל מצב שבו אדם נתקע במעלית. חובה זו היא בין החובות החשובות ביותר החלות על בעל מעלית. עבירה זו קבועה כעבירת אחריות קפידה;

(3) בודק מוסמך למעליות שלא בודק בבדיקה תקופתית כי המעלית בטוחה לשימוש או לא עורך תסקיר על תוצאות הבדיקה. תסקיר הבדיקה של הבודק המוסמך מעבר להיותו מסמך הכולל הוראות ביצוע לבעל המעלית ביחס לתיקון ליקויים שפורטו, משמש גם כלי בידי המפקחים המוסמכים לצורך בחינת מעורבותם והפעלת הסמכויות הנתונות להם לפי החוק המוצע. בודק מוסמך למעליות משמש למעשה כגורם פיקוח ישיר על מצבן של המעליות. מטעם זה ברור כי יש משקל משמעותי לאופן עריכת התסקיר ושיקוף תוצאות בדיקות שבוצעו בפועל על ידי הבודק המוסמך למעליות. אשר על כן וכדי להבטיח כי בודקים מוסמכים למעליות לא ימעלו בתפקידם ולא יזלזלו בחובת הזהירות שלהם כלפי כלל משתמשי המעלית, מוצע לקבוע כי הפרת הוראה זו תהווה עבירה פלילית,  ולעניין זה אין נפקא מינה אם בודק מוסמך למעליות העלים עין מליקויים שנמצאו או מאי תיקונם, ביצע בדיקות באופן חלקי או ערך תסקיר מבלי שביצע בדיקה או בלי שסימן את דבר קיומו של סיכון מסוים בהתאם להוראות החלות עליו;

(4) בודק מוסמך למעליות שלא משבית מעלית באופן מיידי אף שנמצאו בה ליקויים המהווים סכנה מיידית. במסגרת החוק המוצע ניתנה לבודק מוסמך למעליות הסמכות להשבית מעלית אם ראה כי קיימים בה ליקויים המהווים סכנה מיידית, ומקום בו נמצא כי קיימים במעלית ליקויים המהווים סכנה מיידית עליו להשתמש בסמכות זו ובכך למנוע קיומה של סכנה למשתמשים במעלית.

בודק מוסמך למעליות כפי שהובהר בסעיפים קודמים, נשכר לביצוע הבדיקה על ידי בעל מעלית. בעלי המעלית, אשר לרוב אינם מקצועיים בתחום המעליות ואינם יכולים להבין באופן מקצועי מהם הסיכונים הנשקפים להם כתוצאה מהמשך שימוש במעלית שיש בה ליקויים חמורים, ולעיתים בשל הפגיעה הכרוכה באי שימוש במעלית ינסו להשפיע על בודק מוסמך למעליות להותיר את המעלית בשימוש גם כשיש בה ליקויים חמורים. נוכח החשש הטמון בכך שבודק מוסמך למעליות נותן שירות לבעל המעלית, מוצע לקבוע עבירה זו שנועדה להבטיח  שבדיקתו תעשה באופן בלתי מוטה, לצורך הגנה על בטיחות כלל המשתמשים והמבצעים עבודות במעלית. ההסדרים המוצעים בהצעת חוק זו יוצאים מנקודת הנחה כי אף אם תיגרם פגיעה בנוחות, הרי שבמאזן בין פגיעה זו ובין הסכנה לפגיעה בגופו או בשלומו של אדם – גובר האינטרס להבטחת שלמות הגוף של המשתמשים במעלית. כמו כן מעבר לבעלי המעלית ישנם משתמשים נוספים במעלית  אשר לרוב אין להם שום מושג ביחס למצב המעלית והם מניחים כי המעלית בטוחה לשימוש. הנחה זו מתחזקת כאשר הם רואים סימון במעלית שלפיו עברה בדיקתו של בודק מוסמך למעליות.

פרק י"א : עיצום כספי

כללי          מטרת הסמכות להטיל עיצומים כספיים נועדה להביא להגברת הציות של ציבור המפוקחים הכפוף להוראות חוק זה. הטלת העיצום הכספי באה כמענה לאכיפה הפלילית שהייתה נהוגה במשך שנים ארוכות גם להפרות של הוראות חוק רגולטוריות, שכן ההפרות הוגדרו כעבירות פליליות (המסווגות בעולם דיני העונשין כעבירות שהן mala in se, קרי: עבירות הסדר). השימוש במשפט הפלילי במקרה של הפרת הוראות רגולטוריות נדמה כלא מתאים. הוא מסורבל, מחייב סדר דין דקדקני ואורך זמן רב. הטלת הסנקציה על ידי הגורם המינהלי יכולה להיעשות ביתר יעילות ומהירות. זאת, מאחר וההפרות שבשלהן מופעלת הסמכות הן רק הפרות של הוראות שקל, פשוט וברור להיווכח בקיומן (לנוכח מקצועיותו והיכרותו של הגורם המינהלי, שהוא המאסדר של התחום, את ההוראות שעליהן הוא אמון). הפרות אלה אינן מחייבות בירור מורכב, לא כל שכן בירור במישור היסוד הנפשי, שככלל, אינו רלבנטי בהקשר של הפרת ההוראות הרגולטוריות.

לכן, מוצע לקבוע כי הפרה של חלק מהוראות החוק תגרור הטלה של עיצום כספי. העיצום הכספי כולל שתי מדרגות של סכומים בשים לב לחומרת ההפרה:

הראשונה, עיצום כספי בסכום של 25,000 ₪ ליחיד, ו- 50,000 ₪ לתאגיד, והשניה בסכום של 15,000 ₪ ליחיד ו- 50,000 ₪ לתאגיד. סכומי העיצום נקבעו בניסיון למזער את הכדאיות הכלכלית הכרוכה בביצוע אותן הפרות.

סעיף 61 

לסעיף קטן (א)             בין ההפרות ברמת החומרה הגבוהה יותר נמנות ההפרות הבאות:

(1) מפעיל שירות מעלית בלא רישיון הפעלה או שלא בהתאם לסוג הרישיון שבידו או לתנאיו;

(2)בעל רישיון הפעלה המפעיל שירות מעלית שלא באמצעות בעל רישיון מעליתן מהסוג הנדרש למתן השירות כאמור;

(3) נותן שירות מעלית בלא רישיון מעליתן או שלא בהתאם לסוג הרישיון שבידו או לתנאיו;

(4) בעל רישיון מעליתן המסתייע באדם אחר שאין בידו רישיון מעליתן לשם מתן שירות מעלית שלא בהדרכתו, בפיקוחו ובהשגחתו;

מתן שירות מעלית כרוך בסיכונים בטיחותיים אשר יש הכרח כי מי שמבצע שירות כאמור יידע לבצע את הפעולות הנדרשות, למשל תחזוקת המעלית וביצוע תיקונים בה, באופן בטיחותי, על מנת להבטיח את שלומם של מבצעי העבודה המשתמשים במעלית. יובהר כי כוונת הסעיף היא להסתייעות בביצוע עבודות במעלית ולא לעבודות אחרות כגון עבודות מינהלה, תיאום הגעתו של נותן השירות או טיפול בתשלומים המגיעים לו בעבור השירותים שסיפק;

(5) בעל רישיון מעליתן הנותן שירות מעלית אף שאינו מועסק אצל בעל רישיון הפעלה או בלא שהתקשר עם בעל רישיון הפעלה. לפי סעיף 4(ג) המוצע, על בעל רישיון מעליתן להיות מועסק אצל בעל רישיון הפעלה או להיות קשור עמו בקשר חוזי שבמסגרתו הוא ייתן שירות מעלית כפרילנסר. בעל רישיון מעליתן אינו רשאי לתת שירות מעלית במסגרת עצמאית מבלי שהוא מועסק על ידי בעל רישיון מעליתן או שהתקשר עמו;

(6) בעל רישיון הפעלה המתקין מעלית שלא בהתאם להוראות סעיף 22. יצוין כי אם חלות על המעלית הוראות תקן רשמי, על המתקין לוודא כי פעולותיו נעשות אף בהתאם להוראות התקן הרשמי החל לגביה. במקרה שבו לא פעל מתקין לפי הוראות תקן רשמי, יכול שיוטלו עליו גם הסנקציות הקבועות לפי חוק התקנים;

(7) בעל רישיון הפעלה המתקין מעלון בניגוד להוראות סעיף 22;

(8) בעל רישיון הפעלה המתקין מעלית ולא משביתה עד לקבלת אישור הכנסה לשימוש. אישור הכנסה לשימוש אינו בבחינת נטל פורמלי גרידא כי אם דרישה מהותית לקיומה של בדיקת מערכות שונות במעלית ואף בדיקה בדבר הגורם אשר ביצע את ההתקנה ועמידתו בהוראות החוק המוצע. רק לאחר ביצוע בדיקה זו ניתן לקבוע אם המעלית מתאימה לשימוש של בעלי המעלית והציבור הרחב. אין די בעובדה כי מעלית הותקנה בידי מתקין שהוא בעל רישיון או מתקין שהותר לו לסמן את המעלית בתו תקן. יש חשיבות רבה לבחינת קיום ההוראות המפורטות בסעיף 22.

ׁ(9) בודק מוסמך למעליות הנותן אישור הכנסה לשימוש של מעלית מבלי שביצע את כל הבדיקות הנדרשות;

(10) בעל מעלית בעסק המפר צו לתיקון ליקויים. על בעל מעלית בעסק חלה אחריות גבוהה יותר משל בעל מעלית שאינו בעסק וזאת לאור אחריותו למקום העבודה או למקום הציבורי שאותו הוא מפעיל, אחריות לעובדיו וכן לנמצאים במקום העסק ובסביבתו. במסגרת פעילותו של עסק סביר מצופה מבעל המעלית לקיים מנגנון מינהלי מתאים לצורך מעקב אחר הזמנת בודק מוסמך למעליות בזמן, קיומה של התקשרות רציפה עם בעל רישיון הפעלה וכן לביצוע מעקב ולנקיטת כל האמצעים הדרושים כדי שליקויים שאותרו יטופלו ללא דיחוי ובכל מקרה לא מאוחר מפרק הזמן שנקבע בתסקיר הבדיקה. צו לתיקון ליקויים הוא כלי אכיפה מינהלי המוצא באותם מצבים שבהם מצא לנכון המפקח המוסמך להתערב והתערבות זו היא בבחינת מסר כי מצב הדברים מחייב טיפול רציני ומהיר. הפרת צו כאמור היא בגדר מעשה חמור, המהווה התעלמות בוטה מדרישות גורמי הפיקוח והאכיפה.

סעיף קטן (ב)  ברמה השנייה של ההפרות, החמורה פחות, קיימת קבוצה נוספת של הפרות, אשר אף אותן נכון לסווג כהפרות כלכליות ולכן סכומי העיצומים שנקבעו נועדו למזער את הכדאיות הכלכלית הכרוכה בביצוען; ואלה ההפרות:

(1) בעל מעלית בעסק שלא מתקשר התקשרות רציפה עם בעל רישיון הפעלה לשם קבלת שירות מעלית. מובן כי כל נתק בתקופת ההתקשרות מניב חסכון כספי מסוים לבעל מעלית בעסק. בצידו של "רווח" זה גלומה במצבים שונים גם סכנה עקב אי ביצוע טיפולים שוטפים למעלית וכן אי ביצוע  פעולות נוספות הכרוכות במתן השירות, לרבות סיוע במצב של חילוץ שך אנשים שנתקעו במעלית. מעלית היא מערכת מורכבת הכוללת מערכות חשמל ואלקטרוניקה, מערכות ממחושבות, כבלים ואביזרים שכתוצאה משימוש בהם צפויים להתבלות ונזקקת החלפתם או טיפול בהם באופן שוטף;

(2) בעל מעלית בעסק שלא מזמין בודק מוסמך למעליות לצורך ביצוע בדיקות תקופתיות של המעלית. ביחס למעלית שאינה מעלון נדרשת בדיקת המעלית כל ששה חודשים. עיכוב בהזמנת הבודק ודחיית הבדיקה גם במספר חודשים מצומצם מניבה גם רווח כספי לבעל המעלית בעסק. בנוסף, אף במצבים שבהם קיימת התקשרות שוטפת לגבי המעלית עם בעל רישיון הפעלה, בדיקת הבודק המוסמך למעליות אמורה להוות אמצעי בקרה על מצבה של המעלית ובאופן עקיף מהווה בקרה גם על פעילותו של בעל רישיון ההפעלה. אי הזמנת בודק מוסמך למעליות לצורך ביצוע הבדיקה במועד הנדרש, יכולה להביא לכך שבמצבים מסוימים סיכונים שקיימים במעלית או שנגרמו כתוצאה מהשימוש לא ייחשפו או לא יטופלו מבעוד מועד ובטרם יהפכו לסכנה ממשית.  מעלית אשר לא מבוצעות לגביה בדיקות תקופתיות באופן ממושך מקימה מבחינת גורמי הפיקוח חזקה בדבר היותה מסוכנת לשימוש. רק באמצעות תסקיר בדיקה של בודק מוסמך למעליות שמחובת בעל המעלית העסקי להזמינו, ניתן להתרשם נכוחה ממצבה של המעלית;

 (3) בודק מוסמך למעליות שלא בודק בבדיקה תקופתית כי המעלית בטוחה להפעלה או לא עורך תסקיר על תוצאות הבדיקה. במסגרת החובות החלות על בודק מוסמך למעליות עליו לערוך בדיקה של המערכות השונות במעלית, ולצורך זה  תסקיר הבדיקה כולל אף רשימת תיוג כדי למנוע מצב שבו הבודק לא יבצע את כל הבדיקות הנדרשות ממנו. מצבים שבהם בודקים מוסמכים יגיעו אל המעלית, יבצעו בדיקה חלקית בלבד ויאשרו כי  המעלית בטוחה להפעלה על סמך בדיקה זו, משקפים גם תפיסה כלכלית מצדם שלפיה כדי להשיא את רווחיהם כדאי להם כלכלית לבצע כמה שיותר בדיקות בכמה שפחות זמן. מובן כי מעבר להיותה של הבדיקה חלקית, הרי שללא ביצוע הבדיקה באופן מלא, לא ניתן לקבוע כי אכן המעלית בטוחה לשימוש למשך עוד ששה חודשי הפעלה;

ׁׁ(4) בודק מוסמך למעליות שלא משבית מעלית, באופן מיידי, אף שמצא כי קיימים בה ליקויים המהווים סכנה מיידית.

סעיפים 62 ו-63           בסעיפים אלה מוצע לקבוע את אופן הפעלת הסמכות להטיל עיצום כספי. ההוראות המוצעות הן ההוראות המקובלות בהסדרי החקיקה הכוללים כבר היום את הסמכות הזו. הוראות מפורטות אלה נועדו להבטיח קיומו של הליך מינהלי תקין.  

השלב הראשון בהפעלת הסמכות כלפי מפוקח שיש לגביו תשתית ראייתית המעידה על יסוד סביר להניח כי בוצעה על ידו הפרה של הוראות החוק המוצע הוא משלוח הודעה על כוונה להטיל עיצום כספי  הנקראת  "הודעה על כוונת חיוב". הודעה זו מבהירה למפר כי לגורם המינהלי יש תשתית ראייתית מבוססת המעידה על ביצוע הפרה על ידו. עוד מבהירה ההודעה מהו סכום העיצום הכספי בשל ביצוע ההפרה האמורה. ההודעה תהפוך להחלטה סופית של הגורם המינהלי לאחר מתן זכות טיעון למפר או  לנוכח אי ניצול זכות זו על ידו, שמשמעותה - ויתור על זכות הטיעון שלו.

בסעיף 63 המוצע מעוגנת זכות הטיעון של המפר, כמקובל בהליך מינהלי. מוצע כי מפר יוכל לטעון טענותיו בפני הגורם המינהלי בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לו הודעה כאמור (הן לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי והן לגבי סכומו). למפקח סמכות להאריך את המועד לתקופה נוספת שלא תעלה על 30 ימים.

 למפר זכות לטעון את טענותיו בכתב אולם למפקח שמורה גם זכות, במצבים מסוימים, לפי שיקול דעתו, להיענות לבקשת מפר לטעון בעל פה, כמו לדוגמה מצב שבו בעל המעלית הוא אדם פרטי שאינו מיוצג על ידי עורך דין,  אשר ניכר כי יהיה לו קושי להתנסח בכתב ולהציג באופן סדור את טענותיו. 

לאחר שמיעת טענות המפר יחליט המפקח  האם יש להטיל עיצום כספי  ומה גובהו של  העיצום הכספי שיש להטיל על המפר. ככל שיחליט המפקח כי אכן בוצעה הפרה, יטיל על המפר עיצום כספי. סכום העיצום הכספי יהיה כפי שצוין בהודעה על כוונת חיוב, או בסכום מופחת, ככל שהמפר הביא בפני הגורם המינהלי עדות לקיום נסיבות המקימות עילה להפחתה.

ככל שהמפר בחר שלא לטעון את טענותיו, תהפוך ההודעה הראשונית על כוונת החיוב לסופית (קרי: ל"דרישת תשלום"), בחלוף 30 ימים מהמסירה למפר, ועליו יהיה לשלם את סכום העיצום הכספי המצוין בה.

סעיף 65        חלק מההפרות הרגולטוריות הן הפרות נמשכות לפי טבען. מוצע כי להפרה נמשכת ייווסף סכום או שיעור נוסף לגובה העיצום הכספי. במקרים רבים ביצוע ההפרות מונחה על ידי תמריץ כלכלי שגדל ככל שהמפר מתמיד בהפרת ההוראה הרגולטורית. מנגנון ההפרה הנמשכת מסייע לביטול התמריץ הכלכלי בהמשך ביצוע ההפרה.  בהפרה חוזרת, מוצע לקבוע כי יוטל על המפר כפל העיצום הכספי. ההפרה החוזרת מבטאת את הסלמת האמצעי הננקט ביחס למפר רצידיביסט.

סעיף 66        העיצום הכספי הוא סכום קבוע. לפיכך, כדי שהרשות המינהלית תוכל להטיל עיצום כספי בסכום נמוך מזה הקבוע בחוק, נדרש להסמיכה לכך באופן מפורש. ניתנת לשר סמכות לקבוע בתקנות מקרים, נסיבות ושיקולים שבהתקיימם יפחית המפקח את העיצום הכספי בשיעורים הקבועים לצידם (להלן- תקנות הפחתה). תקנות ההפחתה מאפשרות התחשבות בנסיבות שונות המצדיקות הפחתת גובה העיצום הכספי המוטל על המפר הקבוע בחוק.

סעיף 67        מוצע לקבוע הוראות עדכון בנוגע לסכומי העיצום שיבהירו את סכום העיצום בשל פער זמנים בין ההודעה על כוונת חיוב ובין דרישת התשלום, או במקרה של עתירה. העיצום הכספי יהיה לפי הסכום המעודכן במועד מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שבחר שלא לטעון את טענותיו לפני המפקח – הסכום המעודכן ביום מסירת ההודעה על כוונת החיוב. כמו כן, במקרים שבהם הוגש ערעור לבית המשפט, ובית המשפט הורה על עיכוב תשלומו של העיצום הכספי, יהיה סכום העיצום הכספי – הסכום המעודכן ביום ההחלטה בערעור.

סעיפים 68 עד 71         מוצע לקבוע כי העיצום הכספי ישולם בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום. אם לא שולם עיצום כספי במועד, ייווספו עליו לתקופת הפיגור, הפרשי הצמדה וריבית פיגורים כהגדרתם בסעיף 5(ב) לחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961, עד לתשלומו. כמו כן מוצע לקבוע כי המפקח הראשי יהיה רשאי להחליט, לבקשת המפר, על פריסת התשלום של העיצום הכספי בהתחשב בסכום העיצום הכספי שהוטל על המפר ובנסיבות מיוחדות אחרות המצדיקות פריסה כאמור, ובלבד שמספר התשלומים לא יעלה על 12 תשלומים חודשיים. עוד מוצע לקבוע כי עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה ועל גבייתו יחול חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-1995.

סעיף 72    לעיתים מעשה אחד של המפר יכול להוות הפרה של מספר הוראות בחוקים מאסדרים שונים. לכן, מוצע לקבוע כי על מעשה אחד שמהווה הפרה הן לפי הוראות חוק זה והן לפי הוראות חוק אחר, ניתן להטיל רק עיצום כספי אחד. הוראה זו מתמרצת את הגורמים המינהליים לתאם את פעולות האכיפה ביניהם, כך שהאכיפה תתייעל, והמפר לא ייפגע יותר מכפי שנדרש בהתאם להפרה שביצע.

סעיף 73    תקיפת החלטה בדבר הטלת עיצום כספי תיעשה בדבר של תקיפת החלטה מינהלית, בפני בית משפט שלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום. ככלל, בית משפט הדן בהליך תקיפה של החלטה מינהלית לא יתערב בשיקול דעת הגורם המינהלי שקיבל ההחלטה, אלא אם כן מצא כי נפלו פגמים היורדים לשורש העניין בניהול ההליך המינהלי. עילות ההתערבות בהחלטה מינהלית הן העילות המקובלות בתחום המשפט המינהלי.

עוד מוצע לקבוע כי עיכוב בהחלטה של המפקח במקרה של הגשת עתירה, נתונה לשיקול דעתו של המפקח או של בית משפט שלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום.

כן מוצע לקבוע כי אם התקבלה העתירה, סכום הכסף שיוחזר למפר יהיה בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, כדי למנוע פגיעה כלכלית במפר שטענותיו נמצאו צודקות.

סעיף 74        מוצע לחייב את המפקח לפרסם את החלטותיו בדבר הטלת עיצום כספי. תכלית חובת הפרסום נועדה להבטיח שקיפות ביחס להפעלת שיקול דעת של המפקח, אשר בידיו מסורה סמכות רבת עוצמה. באמצעות הפרסום מובטחת בקרה ציבורית על כך שהשימוש בסמכות להטיל עיצום כספי הוא שוויוני וענייני. החובה לפרסם חלה על ההחלטות בדבר הטלת העיצומים הכספיים, סכומי העיצומים הכספיים שהוטלו, והמקרים והשיעורים שבהם הם הופחתו. מידע זה יאפשר בחינה רוחבית מושכלת של הטלת העיצומים הכספיים ויאפשר למפר לדעת כי העיצום הכספי שמוטל במקרה שלו תואם את המדיניות הכללית הנוגעת להפעלת הסמכות האמורה. ככל שמדובר במפוקחים שהם יחידים, לא יפורסמו שמותיהם. פרסום השם מהווה פגיעה בפרטיות, וככל שניתן להשיג את הפרסום בלא פגיעה בפרטיות – ראוי שכך יעשה. יחד עם זאת, ככל שנדרש להזהיר את הציבור מפני התנהלות של מפר מסויים, על אף שמדובר ביחיד, ניתן יהיה לפרסם את שמו.

מוצע להבהיר כי חובת הפרסום כפופה למגבלות המנויות בסעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ"ח-1998 (להלן- חוק חופש המידע). עוד מוצע להבהיר כי הגורם המינהלי רשאי שלא לפרסם פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי סעיף 9(ב) לחוק חופש המידע, כדוגמת מידע שהוא סוד מסחרי.

סעיף 75        מוצע לקבוע כי תשלום עיצום כספי לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם, במידה שהפרת ההוראה בחוק מהווה גם עבירה פלילית לפי כל דין. יובהר, כי לא ניתן לנקוט במקביל באכיפה מנהלית ואכיפה פלילית, כך שעל המפקח להחליט באיזה מסלול הוא בוחר. על כן, אם הוגש נגד המפוקח כתב אישום בשל אותו מעשה שמהווה גם הפרה, לא ינקוט נגדו הגורם המפקח בהליכי אכיפה מינהלית. באופן דומה, אם החל הליך מינהלי כנגד המפוקח, לא יוגש נגדו כתב אישום אלא אם כן התגלו עובדות חדשות המצדיקות זאת.

עוד מוצע לקבוע, כי אם המפר שילם עיצום כספי או הפקיד עירבון, יוחזר לו הסכום ששילם כעיצום כספי בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו או הפקדתו עד יום החזרתו.

פרק י"ב : הוראות שונות

סעיף 76           מפקח מוסמך, מפקח אזורי והמפקח הראשי רשאים לדרוש מבעל מעלית בבית מגורים לספק להם את האמצעים הנדרשים לצורך גישה למעלית ולחדר המכונות בבית משותף. במצבים רבים הכניסה למבנה מגורים מוגבלת על ידי דלתות המצריכות הקשת קוד סודי או מפתח כניסה לחדר המכונות. על מנת לאפשר למפקח להפעיל סמכויותיו יש הכרח כי בעל מעלית שנדרש לכך  יספק למפקח את האמצעים הנדרשים לו.

עוד מוצע לחייב בעל מעלית לספק לבעל רישיון הפעלה גישה, בכל עת, למעלית שלגביה הוא נותן שירות מעלית.

סעיף 77           למפקח ראשי סמכות לפטור מעלית מסוימת או סוג מסוים של מעליות מקיום דרישות מסוימות, אם שוכנע כי אין זה מעשי או סביר לדרוש קיומן באותו עניין. במקום שבו החליט המפקח הראשי על מתן פטור כאמור, הוא יהיה רשאי לקבוע תנאים שבמסגרתם ייקבעו דרישות חלופיות לדרישות שמהן הוא פטר. כדי לאפשר שקיפות ביחס להחלטות בהתאם לסעיף זה, יפורסם ברשומות סוג המעלית שלגביו ניתן הפטור.

כמו כן מוצע להסמיך את המפקח הראשי ליתן פטור מחובת התקנת שער כאמור בסעיף 22(א)(6)(א) במעלית מסוימת, אם הוא סבור שאין אפשרות טכנית להתקין שער בתא המעלית או אם שוכנע כי התקנת שער כאמור לא תאפשר שימוש במעלית בידי אדם בעל מוגבלות פיזית היושב בכיסא גלגלים. הוראה זו נועדה להחליף את ההסדר הקבוע כיום בתקנה 5 לתקנות הבטיחות בעבודה (התקנת דלת בתא מעלית), התשנ"ג - 1993 בעניין התקנת דלת תא במעלית, אשר יבוטלו בסמוך לאחר אישורו של חוק זה.

סעיף 78           מוצע להסמיך את השר לקבוע אגרות כמפורט להלן וכן הוראות לעניין אגרות לרבות המועדים לתשלומן: אגרה בעד הגשת בקשה לקבלת רישיון הפעלה או רישיון מעליתן או חידושו; אגרה בעד הגשת בקשה לשינוי סוג הרישיון; אגרה בעד השתתפות בבחינות לקבלת רישיון מעליתן או חידושו או שינוי  סוג רישיון הפעלה או רישיון מעליתן וכן אגרה שעל בעל רישיון הפעלה או בעל רישיון מעליתן לשלם בעד פיקוח על מילוי תנאי הרישיון בידי מפקחים מכוח סמכותם לפי הוראות פרק ח' המוצע.

קביעה כאמור תהיה בכפוף לאישורה של ועדת הכספים של הכנסת. האגרות בעניין זה באות לשקף את העלות המיוחדת שבה נושאת כיום המדינה בקשר לפעילותם של העוסקים במתן שירות למעלית – חברות השירות והמעליתנים. הגורמים האמורים מבצעים פעילות עסקית ענפה  מכוח האישור שניתן להם על ידי המדינה,  וגורמי הפיקוח במדינה נדרשים להשקיע משאבים בפיקוח על פעילותם ובמתן הטיפול בכל הקשור להסמכתם ולחידושה, לרבות העלויות הכרוכות בביצוע בחינות.

סעיף 79           מוצע כי המפקח הראשי ינהל מרשם שיכלול את הפרטים לגבי בעלי רישיון הפעלה ובעלי רישיון מעליתן, אשר יהיה פתוח לעיון הציבור בדרך של שאילתה שבה יצוינו פרטים מזהים של האדם שלגביו מתבקש המידע.

סעיף 80 מוצע לקבוע כי אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מכל חיקוק אחר לעניין מעליות, ובכלל זה מחובות המוטלות לפי אותו חיקוק ומסמכויות המוקנות לפיו. מטרתו של סעיף זה להבהיר במפורש שכל סמכויותיו וחובותיו של מפעיל שירות מעלית המתקין מעלית לפי חוק זה, אינן גורעות מחובותיו לפי חוק התקנים ומסמכויותיו של הממונה על התקינה לפי חוק התקנים, או מחובות החלות על בעל רישיון הפעלה מכוח חוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח – 1988 ,  חוק החשמל, התשי"ד – 1954  חוק הגנת הצרכן, התשמ"א - 1981  או מכוח כל  חובה אחרת החלה מכוח חקיקה אחרת.

סעיף 81           מוצע לקבוע כי הוראות חוק זה יחולו על המדינה, כך שכל המעליות הנמצאות בבניינים שבבעלות המדינה או שהמדינה מחזיקה בהם יהיו כפופות לחוק זה.

סעיף 82           מוצע לקבוע כי השר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו.

לפרק י"ג: תיקונים עקיפים

סעיף 83          

לפסקה (1)      מוצעים בסעיף 1 לפקודה התיקונים הבאים:

א. שינוי האמור בהגדרה "בודק דוודים מוסמך" או "בודק מוסמך". מוצע לקבוע,  במקום האמור בהגדרה, כי "בודק דוודים מוסמך" או "בודק מוסמך"  יהיה מי שבידו הסמכה לשמש בודק מוסמך לפי סימן י"ד2 בפרק ג' לפקודה, וזאת בהתאם לתיקון העקיף המוצע לפרק זה בפקודה, בהתאם לשינוי זה, הבודקים המוסמכים לפי החוק המוצע יהיו בודקים מוסמכים כהגדרתם בפקודה שקיבלו הסמכה לשמש כבודקים מוסמכים לעניין מעליות; כן מוצע, כי תתווסף הגדרה שתאפשר לחברות ממשלתיות בסיווג 8 ומעלה (בהתאם לסיווג רשות החברות הממשלתיות) ולצבא הגנה לישראל, להסמיך בודקים מוסמכים, שיהיו בודקים מוסמכים למכונות הרמה המוצבות בחצריהן - בלבד. בהתאם לכך גם מוצע לקבוע הגדרה ל"חברה ממשלתית בסיווג 8 ומעלה" - חברה ממשלתית שסווגה על ידי רשות החברות הממשלתיות לפי הקבוע בחוק החברות הממשלתיות, תשל"ה- 1975".

ב. מחיקת ההגדרה "מעלית", מאחר שכל ההוראות הקשורות למעלית הועברו לחוק המוצע;

  ג.  תיקון ההגדרה "השר"- החלפה מ"שר העבודה" ל"שר הכלכלה והתעשייה".

לפסקה (2)     

לפסקת משנה (א)        בפרק ג' לפקודה שעניינו בטיחות, מוצע למחוק את סימן ה' שעניינו מעליות המוחלף בהסדר המוצע. כן מוצע לבטל בפקודה את ההוראות הקשורות למעליות, לאחר שהחובות הנדרשות הוכנסו לחוק המוצע שנועד לרכז את כל ההוראות הבטיחותיות שהפיקוח עליהן מתבצע על ידי מפקחי מינהל הבטיחות,  תחת אכסניה אחת.

וזה נוסחו של סימן ה' בפרק ג' לפקודה, שמוצע לבטלו:

"סימן ה': מעליות

הגדרה

58.       בסימן זה, חוץ מסעיף 65(2), "תא" – לרבות דוכן.

מבנה

59.       מעלית תהיה ממבנה מיכאני טוב, מחומר בריא ומחוזק מספיק, ותקויים כראוי, יחד עם כל השערים, ההתקנים המשולבים ושאר ההתקנים הנדרשים לפי סימן זה.

הפעלה ראשונה

59א.    לא תוכנס לשימוש מעלית חדשה אלא אם נוסתה ונבדקה ביסודיות בידי בודק מוסמך ונתקבל תסקיר ובו מפורש עומס העבודה הבטוח שלה.

בדיקה תקופתית

60.       לא ישתמשו במעלית אלא אם נבדקה בדיקה יסודית בידי בודק מוסמך תוך ששת החדשים שקדמו לשימוש ונתקבל תסקיר על תוצאות הבדיקה.

איסור הפעלה

60א.    נמצא על פי תסקיר כאמור בסעיפים 59א או 60 פגם שבגללו אין המעלית ראויה לשימוש, לא תופעל המעלית עד לתיקונו.

גידרה ושערים לפיר

61.       פיר מעלית יוגן באופן יעיל על ידי גידרה של ממש, שהותקנו לה שערים ויש בה כדי למנוע אדם בשעה שהשערים סגורים מליפול לתוך הפיר או מלבוא במגע עם כל חלק נע של המעלית.

סגירת שערים

62.       כל שער כאמור בסעיף 61 יצוייד בהתקנים משולבים יעילים או בהתקנים יעילים אחרים, כדי להבטיח שהשער לא יוכל להיפתח אלא בשעה שהתא הוא ברובד ואי אפשר יהיה להניע אותו מהרובד אלא אם ייסגר השער.

מניעת הילכדות

63.       מעלית וגידרה כאמור בסעיף 61 ייבנו כך שטובין או אדם הנישאים בתא לא יוכלו הם או כל חלק מהם להילכד בין חלק של המעלית לבין מבנה, או בין משקולת הנגד לבין חלק נע אחר של המעלית.

עומס עבודה

64.       על מעלית יסומן באופן בולט עומס העבודה המקסימלי שאפשר לשאת בה לבטח ולא ישאו בה מטען שמשקלו עולה על אותו עומס.

מעלית לבני אדם

65.       על מעלית המשמשת לנשיאת בני אדם, בין יחד עם טובין ובין בלעדיהם, יחולו דרישות נוספות אלה:

(1)        התקנים אוטומטיים יעילים יותקנו ויקויימו כדי למנוע שהתא יעבור את היעד;

(2)        כל תא יצוייד בשער בכל צד שממנו יש גישה לרובד, ולכל שער כאמור יותקנו התקנים יעילים כדי להבטיח שבשעה שאנשים או טובין נמצאים בתא אי אפשר יהיה להעלות או להוריד את התא אלא אם השער סגור, ושהתא יחנה בעת שייפתח השער;

(3)        אם התא תלוי בכבל, יהיו לפחות שני כבלים מחוברים בנפרד לתא באופן שכל כבל ואבזריו יהיה בכוחם לשאת את כל משקל התא יחד עם עומס העבודה המקסימלי של המעלית, והתקנים יעילים יותקנו ויקויימו להחזיק את התא יחד עם עומס העבודה המקסימלי האמור למקרה שינותקו הכבלים או אבזריהם; בפסקה זו, "כבלים" – לרבות שרשרות.

מעלית ישנה

66.       (א)       במעלית שהוחל בבנייתה או בבנייתה מחדש לפני כ"ז בשבט תש"ו (29 בינואר 1946) –

(1)        אם מבחינה מעשית סבירה אין לציידה בהתקנים כאמור בסעיף 62, יהא די בסידורים אשר יבטיחו את המטרות האמורות בסעיף 62 ככל שהדבר ניתן מבחינה מעשית סבירה, ובכל אופן יוחזק השער סגור ומהודק זולת אם התא בתנוחה ליד הרובד;

(2)        אם היא מעלית לבני אדם ואין דרך מעשית סבירה להתקין לה התקנים כאמור בסעיף 65(2), יהא די בסידורים אשר יבטיחו את המטרות האמורות בסעיף 65(2) ככל שהדבר ניתן מבחינה מעשית סבירה, ובכל אופן יוחזק השער סגור ומהודק זולת אם התא בתנוחה או ריק;

(3)        הוראות סעיף 65(3) לא יחולו.

            (ב)        תחולתו של סעיף קטן (א) היא עד יום ט' בתמוז תשמ"ב (30 ביוני 1982).

            (ג)         השר ימנה ועדה מקצועית (בסעיף זה – הועדה) שחבריה יהיו מפקח והוא היושב ראש, מהנדס בעל ידע בבניית מעליות ותחזוקתן, ואיש ציבור.

            (ד)        הועדה רשאית, על-פי בקשה של אחראי לגבי מעלית מכוח סימן א' של פרק ט', שהוגשה לפחות ששה חדשים לפני המועד האמור בסעיף קטן (ב), להאריך לגבי המעלית את תחולת סעיף קטן (א) מעבר למועד האמור בסעיף קטן (ב), אם אין לדעתה בהמשך התחולה משום סיכון בלתי סביר למשתמשים במעלית; הועדה רשאית ליתן את ההארכה אף לזמן קצוב ולהתנות בתנאים את מתן ההארכה או את המשך תקפה.

            (ה)        הועדה רשאית, מנימוקים מיוחדים, לדון בבקשה כאמור בסעיף קטן (ד) שהוגשה לאחר המועד האמור.

            (ו)         השר, בהתייעצות עם שר המשפטים, רשאי להתקין תקנות בדבר סדרי הדין בועדה.

מעלית מתמדת

67.       על מעלית מתמדת לא יחולו הוראות סעיפים 61 עד 66, ובסעיף 60(א) במקום "ששה חדשים" קרי "שנים עשר חדשים".

מעלית ללא הפעלה מכנית

68.       על מעלית שאינה מופעלת בכוח מיכאני לא יחולו הוראות סעיפים 62, 65 ו-66, וכל שער שהותקן לפי סעיף 61 יוחזק סגור ומהודק, זולת כשהתא בתנוחה ליד השער, ובסעיף 60(א) במקום "ששה חדשים" קרי "שנים עשר חדשים".

גידור פתח שבקיר

69.       פתח שבקיר, המשמש להעלאה או להורדה של טובין או חמרים, בין בכוח מיכאני ובין באופן אחר, יגודר לבטח ויצוייד במאחזים משני צדיו; הגידור יוחזק במקומו, חוץ משעה שמעלים או מורידים טובין או חמרים, ויקויים כראוי.

פטור

70.       היה המפקח הראשי סבור כי לגבי מיתקן פלוני, או לגבי סוג של המיתקנים האמורים בסימן זה, אין זה מעשי או סביר לקיים הוראה מהוראותיו, רשאי הוא לפטור ממנה בתנאים שייראו לו; פטור לפי סעיף זה לגבי מיתקן פלוני יהיה בתעודה, ולגבי סוג של מיתקנים יפורסם ברשומות."

 

לפסקת משנה (ב)

בסעיף 81 לפקודה, האמור בו יסומן "(א)", כאשר אחרי סעיף קטן (א) ייקבע בסעיף קטן (ב), כי מכונת הרמה שמהלך ההרמה שלה אינו עולה על 50 ס"מ מהקרקע ועליה או תחתיה לא נמצא אדם, לא תחויב בבדיקת בודק מוסמך.   

 

לפסקת משנה (ג)        

לסימן י"ד1: בדיקות ותסקירים         

כללי     מוצע להחליף את סימן י"ד1 בפרק ג' לפקודה, שעניינו הוראות כלליות לעניין תסקירים, בהסדר המוצע.

וזה נוסחו של סימן י"ד1 בפרק ג' לפקודה, שמוצע כאמור להחליפו:

 

"סימן י"ד1: הוראות כלליות לענין תסקירים

תסקירים

119א. (א)         בודק מוסמך או בודק דוודים מוסמך שעשה בדיקה לענין הוראות סימנים ה' עד ז' או י' עד י"ג לפרק זה ימסור, תוך 14 יום מעשיית הבדיקה, תסקיר על תוצאות בדיקתו לתופש המפעל, והעתקו למפקח העבודה האזורי, ואולם לגבי מפעלים של מערכת הבטחון יועבר העתק התסקיר למפקח עבודה אזורי שאישר לכך שר הבטחון.

            (ב)        התסקיר יהיה ערוך בטופס שנקבע לסוג הבדיקה ובו יהיו הפרטים שנקבעו והוא ייחתם בידי מי שעשה את הבדיקה; לענין תסקירים לפי סימנים ו' ו-ז' יכול שייקבע טופס לתסקיר מאוחד.

            (ג)         התסקיר יצורף לפנקס המפעל תוך 20 ימים אחרי עשיית הבדיקה.

            (ד)        השר רשאי לקבוע בתקנות הוראות בדבר חובת התופש או בעל מעלית או דרגנוע להציג תסקיר או חלק ממנו במעלית או בדרגנוע וכן להחזיק עותק ממנו בדרך שתאפשר פיקוח על עשיית הבדיקות במעלית או בדרגנוע ועל ביצוע העבודות הדרושות לפי ממצאי הבדיקות."

 

לסעיף 119א המוצע מוצע לקבוע כי בודק מוסמך ינהג בהתאם להוראות המנויות בסעיף, כאשר הוא מבצע בדיקות מכוח הסמכתו לפי הפקודה. כך, נדרש כי הבדיקה תבוצע בהתאם להוראות כל דין, למפרט הבדיקות, להוראות היצרן, לכללי המקצוע המקובלים ולהוראות המפקח הראשי החלות לגבי הכלי, המיתקן או גורם הסיכון שלגביהם מתבצעת הבדיקה, וכן לפי התנאים שנקבעו בהסמכתו לשמש בודק מוסמך לפי סעיף 119ד המוצע;  בנוסף, נדרש הבודק המוסמך לערוך תסקיר על תוצאות בדיקתו שבו הוא נדרש לפרט בין השאר, את כל הבדיקות שביצע ואת הליקויים שמצא, וכן לקבוע את מידת הסיכון הנשקפת מליקויים שמצא. עוד נדרש הבודק לציין בתסקיר באופן בולט לעין וברור אם סבר כי קיימים ליקויים העלולים להוות סכנה לשלומו או לבריאותו של אדם, או כי יש לאסור את השימוש בגורם הסיכון או להגביל את העבודה בסביבתו. בנוסף נדרש כי התסקיר יהיה ערוך בטופס שקבע המפקח הראשי לפי סוג הבדיקה ובו תצוין התקופה לתיקון הליקויים, והוא ייחתם בידי הבודק המוסמך. כמו כן מוצע כי  המפקח הראשי יהיה  רשאי לקבוע כי התסקיר יהיה ערוך בטופס מקוון. הבודק המוסמך נדרש למסור את התסקיר בתוך 7 ימים ממועד סיום ביצוע הבדיקה לתופש המפעל, או למזמין הבדיקה, לפי העניין, וכן למסור העתק מהתסקיר למפקח עבודה אזורי, ולגבי מפעלים של מערכת הביטחון - למפקח עבודה אזורי שאישר לכך שר הביטחון. בנוסף, ככל שסבר הבודק המוסמך כי קיימים ליקויים המהווים סכנה, הוא נדרש למסור הודעה מיידית על כך לתופש המפעל או למזמין הבדיקה לפי העניין, וכן למפקח העבודה האזורי, לפרט מהי הסכנה  האמורה ולציין על גבי תסקיר הבדיקה כי הכלי אסור לשימוש וכן חובת בדיקה חוזרת ככל שנדרש.את התסקיר נדרש הבודק המוסמך לשמור לתקופה שיקבע השר בהתאם לסוג הבדיקה, ואם לא קבע השר תקופה כאמור – לתקופה של 7 שנים לפחות, אלא אם כן קיימת הוראה אחרת בדין לעניין תקופת השמירה של בדיקה מסוג מסוים. עוד מוצע לקבוע כי השר יהיה רשאי לקבוע הוראות בדבר חובת תופש המפעל להציג תסקיר או חלק ממנו בדרך שתאפשר פיקוח על ביצוע הבדיקות הנדרשות ועל ביצוע העבודות הדרושות לפי ממצאי הבדיקות. ככל שלא נקבעו על ידי השר הוראות כאמור, נדרש תופש המפעל לשמור בידיו, בכל עת, את שלושת התסקירים האחרונים שנמסרו לו, אם נמסרו.

מוצע להגדיר לצורך סעיף זה, "גורם סיכון" (Hazard) כמקור, מצב או פעולה שעשויים להזיק ולהביא לפגיעה גופנית או לבריאות לקויה, לרבות מיתקן, ציוד, חומר, תהליך, ייצור, קרינה, מצב בריאותי או מעשה או מחדל הנהוגים או קיימים באותם מקומות, או שילוב של אלה.

לסימן י"ד2: הסמכת בודקים

לסעיף 119ב המוצע      מוצעות הגדרות למונחים שנעשה בהם שימוש בסימן זה.

לסעיף 119ג המוצע      מוצע להסדיר את מקצועו של הבודק המוסמך ולקבוע כי כדי לשמש בודק מוסמך נדרשת הסמכה לשמש בודק מוסמך מאת המפקח הראשי בהתאם לתנאים שנקבעו בסעיף 119ד ובהתאם לסוג ההסמכה ולתנאיה.

לסעיף 119ד המוצע      מוצע להסמיך את המפקח הראשי לתת הסמכה לשמש בודק מוסמך או לחדש הסמכה כאמור, למי שהגיש בקשה לכך ומתקיימים לגביו התנאים הבאים: הוא נבדק בדיקה רפואית; מתקיימים לגביו התנאים לעניין מקצוע, השכלה, הכשרה לרבות בחינות, וניסיון כפי שקבע השר; הוא לא עלול להימצא במצב של ניגוד עניינים; לא הוגש נגדו כתב אישום והוא לא הורשע בעבירה פלילית שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לקבל הסמכה לשמש בודק מוסמך, וכן לא ניתנה לגביו החלטה מינהלית סופית שלא לחדש את הסמכתו או לבטלה. 

לסעיף 119ה המוצע     מוצע להסמיך את השר לקבוע סוגים של הסמכות לשמש בודק מוסמך, ולקבוע תנאים למתן כל סוג של הסמכה, בנוסף לתנאים הכלליים הנדרשים לפי סעיף 119ד.

לסעיף 119ו המוצע       מוצע להסמיך את המפקח הראשי לקבוע בהסמכה לשמש בודק מוסמך תנאים שיש לקיימם במהלך תקופת תוקפה של ההסמכה, כולה או חלקה, לרבות תנאים לעניין השתלמויות; עמידה בהוראות לעניין ביצוע בדיקות ותסקירים לפי סעיף 119א; עמידה בהוראות מקצועיות לרבות הוראות בעניין החלה של תקנים בינלאומיים; עמידה בחובת דיווח למפקח הראשי על כל כלי, מיתקן או גורם סיכון שמצא כי קיימים בהם ליקויים העלולים להוות סכנה לשלומו או לבריאותו של אדם  או שיש לאסור את השימוש בהם או להגביל את העבודה בסביבתם, וכן עמידה בהוראות מקצועיות בקשר לבטיחות המיתקן, הכלי או גורם הסיכון שאותם הוא מוסמך לבדוק.

מוצע לקבוע כי המפקח הראשי יהיה רשאי לקבוע תנאי חדש, בכפוף לפרסומו באתר האינטרנט של  המשרד, להערות הציבור, 45 ימים לפחות בטרם קביעת התנאי, אלא אם כן סבר המפקח הראשי כי קיימת דחיפות מיוחדת לקבעו ללא פרסום כאמור. עוד מוצע לחייב בודק מוסמך לבצע כל הוראה שניתנה לו מאת המפקח לפי פקודה זו.

לסעיף 119ז המוצע      מוצע לחייב בודק מוסמך להודיע למפקח הראשי, בכתב, על כל שינוי שחל לגביו הנוגע לתנאים לקבלת הסמכה לשמש בודק מוסמך לפי סעיף 119ד, בתוך 15 ימים מהיום שבו חל השינוי.

לסעיף 119ח המוצע     מוצע לאסור העברה של הסמכה שניתנה לשמש בודק מוסמך.

לסעיף 119ט המוצע     מוצע לקבוע כי תוקפה של הסמכה לשמש בודק מוסמך יהיה לחמש שנים, אלא אם כן קבע השר אחרת, ויכול שיקבע תקופות שונות בהתאם לתנאי ההסמכה. כן מוצע להסמיך את המפקח הראשי לתת הסמכה לבודק מוסמך או לחדשה לתקופה קצרה יותר, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לאחר שהודיע למבקש ההסמכה או חידושה, בכתב, את נימוקיו לכך ונתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו.

לסעיף 119י המוצע      מוצע להסמיך את המפקח הראשי לדחות את החלטתו למתן הסמכה לבודק מוסמך או חידושה במקרה שנפתחה חקירה לפי דין נגד המבקש, בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי להיות בודק מוסמך. המפקח הראשי רשאי לדחות החלטה כאמור עד לקבלת החלטה לעניין הגשת כתב אישום בקשר לאותה עבירה, אם ראה שהדבר מוצדק בנסיבות העניין בשל חומרת העבירה, אולם החלטה כאמור מחייבת את המפקח הראשי לשלח למבקש הודעה מנומקת על כך בכתב.

לסעיף 119יא המוצע    מוצע להסמיך את המפקח הראשי לבטל הסמכה לשמש בודק מוסמך או להתלותה לתקופה שלא תעלה על חצי שנה, אם ההסמכה ניתנה על יסוד מידע כוזב, שגוי, מטעה או חלקי, או אם חדל להתקיים תנאי מן התנאים למתן ההסמכה, או במקרה שבו הבודק המוסמך הפר חובה, הגבלה או תנאי מהתנאים שנקבעו בהסמכה לפי סעיף 119ה או הוראה מההוראות לפי פקודה זו או לפי כל דין אחר, הקשורה לבטיחות בעבודה או לבטיחות הציבור. ההתליה יכול שתהיה לתקופה ארוכה יותר ובלבד שלא תעלה על שנה, אם ראה המפקח שחומרת ההפרה מחייבת זאת ובלבד שנתן לבודק המוסמך הזדמנות לטעון את טענותיו.

עוד מוצע להסמיך את המפקח הראשי להורות לבודק המוסמך לתקן פגם הניתן לתיקון, ושיורה גם על אופן התיקון ומועדו. אם הפגם לא תוקן בחלוף התקופה שנקבעה, רשאי המפקח הראשי, לאחר שנתן לבודק המוסמך הזדמנות לטעון את טענותיו, לנקוט אמצעים כאמור.

בנוסף, מוצע להסמיך את המפקח הראשי להורות על התליית ההסמכה לתקופה מוגבלת שלא תעלה על 14 ימי עבודה, אף בלא מימוש זכות הטיעון שלו, אם ראה כי חדל להתקיים תנאי או הופרו פגם או חובה, הגבלה או תנאי כאמור שבשלהם קיימת סכנה מיידית לבטיחות הציבור בהמשך פעילותו של אותו בודק מוסמך. החלטה כאמור תהיה מנומקת ובכתב, ותישלח לבודק המוסמך.

כן מוצע להסמיך את המפקח הראשי לפרסם באתר האינטרנט של המשרד הודעה על החלטתו לנקוט אמצעים לפי סעיף זה; לשם כך נדרש כי השר יקבע הוראות לעניין אופן הפרסום של הודעה כאמור ולעניין מחיקת הפרסום בתוך תקופה שיקבע.

לסעיף 119יב המוצע    מוצע לאפשר למי שהמפקח הראשי נתן בעניינו החלטה לפי סימן זה לפנות למפקח הראשי בבקשה לעיון חוזר בהחלטה, אם התגלו עובדות חדשות או השתנו הנסיבות ממועד קבלת ההחלטה שניתנה בעניינו והדבר עשוי לשנות את החלטתו.

לפסקה (3)      מוצע לבטל את סעיף 124 לפקודה, אשר ההוראה שבו הוכנסה להוראות החוק המוצע, וזה נוסחו:

"פיר מעלית    

124.     (א)       פיר מעלית בפנים בנין שהוחל בבנייתו לאחר ז' בשבט תש"ז (28 בינואר 1947) יהיה מוקף כליל חמרים עמידים בפני אש וכל אמצעי גישה למעלית יצויידו בדלתות מחמרים עמידים בפני אש, ובלבד שקצהו העליון של הפיר יהיה חסום בחומר הנשבר בקלות על ידי אש או שיותקן בו אור.

            (ב)        המפקח הראשי רשאי, בתעודה ובכפוף לתנאים המפורשים בה, לפטור מדרישות סעיף זה, כולן או מקצתן, בכל מקרה שהוא משוכנע כי מילוי דרישה הוא בלתי מתאים או בלתי רצוי."

לפסקה (4)      מוצע למחוק את המילים "סימן ה': מעליות" בסעיף 175(ג), בפסקה (2), מאחר והסימן האמור בוטל בהתאם למוצע לעיל.

לפסקאות (5) עד (7)    מוצע למחוק את המילה "מעלית" מכותרת סימן ט' בפרק ו' ומסעיף 194 לפקודה המחיל כיום את הפקודה גם על מעליות שאינן במפעל. זאת, לאור החלת ההסדר המוצע בחוק זה על מעליות, בין שהן במפעל ובין שאינן במפעל. 

לפסקה (8)      בסעיף 227א מוצע להוסיף הוראה שלפיה מי שמשמש בודק מוסמך בלא הסמכה לשמש בודק מוסמך, בניגוד להוראות סעיף 119ג, או שלא בהתאם לסוג ההסמכה שנקבע לו לפי סעיף 119ה או שלא בהתאם לתנאי ההסמכה, דינו – מאסר שישה חודשים או הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977. זאת, בדומה להוראות המוצעות בחוק זה בקשר לעבירות דומות שבוצעו בקשר להפעלת שירות מעלית ומתן שירות מעלית. 

לפסקה (9)      מוצע לבטל את סעיפים 228 ו- 229 לפקודה. במסגרת התנאים בהסכמה יחוייב הבודק המוסמך לשלוח תסקיר למפקח בהתאם למתכונת הנדרשת.  משלא עמד בדרישה יהיה צפוי להליכים מינהליים כנגדו ובמצבים החמורים יותר אף להליכים פליליים לפי סעיף 227א המוצע.  בנוסף, לפי סעיף 59(ג)(1)(ג) לחוק המוצע, מוצע לקבוע כי בודק מוסמך למעליות שאינו עורך תסקיר על תוצאות הבדיקה – צפוי לסנקציה פלילית כמפורט בסעיף.

וזה נוסחם של סעיפים 228 ו-229 לפקודה, שמוצע לבטלם:

"אי משלוח תסקיר למפקח אזורי

228.     בודק דוודים מוסמך או בודק מוסמך שלא שלח עותק של תסקיר למפקח האזורי בנסיבות שבהן נדרש לעשות כן לפי סעיף 119א יאשם בעבירה.

עריכת בדיקה או תסקיר שלא כראוי

229.     בודק דוודים מוסמך או בודק מוסמך שעשה בדיקה שלא ביסודיות הנדרשת לפי הוראות פרק ג' או שערך תסקיר לקוי בפרט חיוני, דינו – קנס 2,000 לירות או מאסר שלושה חדשים, ואם ערך תסקיר כוזב ביודעין, דינו – קנס 10,000 לירות או מאסר שנה."

סעיף 84           הביקורת השיפוטית על פעולות שונות הקשורות להסדרת עיסוקם של בעל רישיון הפעלה, מעליתן  וכן לעניין הסמכתם של בודקים מוסמכים למעליות תתבצע על ידי בתי משפט לעניינים מינהליים, במסגרת הליך תקיפה מינהלי. לשם כך מוצע לכלול בתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש"ס-2000, בפרט 21 שכותרתו "הסדרת עיסוק"-  החלטה של רשות לפי החוק המוצע, וכן החלטה של רשות לפי סימן י"ד2 בפרק ג' לפקודה כנוסחו המוצע.

סעיף 85           מוצע לתקן את חוק הארגון, בשלושה עניינים:

(1) למחוק בסעיף 6(א), את המילים "בין מפעולות עצמו ובין על סמך דין וחשבון של מפקח עבודה", מאחר שבכל מקרה שבו שוכנע המפקח כי קיימת סכנה הוא רשאי להוציא צו בטיחות, ולכן התוספת של המילים הללו מיותרת;

(2)  לתקן את סעיף 8ו המחיל את החוק גם על מעליות שאינן חלק ממפעל. זאת, מאחר שהסדרה לעניין מעליות הועברה לחוק המוצע.

(3) לתקן את סעיף 35 ולהבהיר כי  עובדי המוסד לבטיחות וגיהות אינם חבים בחובת סודיות לגבי מידע שאותו דורש מפקח עבודה.

סעיף 86           מוצע לתקן את התוספת הראשונה לחוק העבירות המינהליות התשמ"ו- 1985 ולהוסיף גם את החוק המוצע בתחולתו של חוק העבירות המנהליות, כדי לאפשר הטלת קנס מינהלי לפי חוק זה.

לפרק י"ד: תחילה והוראות מעבר

סעיף 87           מוצע כי מועד תחילתו של חוק זה יהיה ששה חודשים מיום פרסומו.

סעיף 88           מוצע לקבוע סייג לתחולה ולפיו ההוראות בחוק לעניין התקשרות עם בעל רישיון הפעלה לעניין מתן שירות תחזוקה שוטף על ידי בעל רישיון הפעלה, וכן הוראות פרק ו' העוסקות בחובת בעל המעלית להתקשר עם בודק מוסמך לצורך בדיקה תקופתית - לא יחולו על מעלית במבנה המשמש למגורים שבו דירה אחת.

סעיף  89          מוצע לקבוע מספר הוראות מעבר:

לסעיפים קטנים (א) עד (ג)      מוצע לקבוע כי מי שערב יום התחילה היה בידו רישיון להתקנת מעלית או למתן שירות למעלית שניתן לו לפי סעיף 3(א) לצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (התקנת מעליות ומתן שירות למעליות), התשמ"ד-1984 (בסעיף זה - צו הפיקוח), יראו אותו כאילו קיבל רישיון הפעלה לפי סעיף 10 לחוק זה. עוד מוצע כי רישיון זה יעמוד בתוקפו עד תום תקופת תוקפו של הרישיון שבידו או עד תום שנתיים מיום התחילה, לפי המוקדם מביניהם, אך לא פחות משישה חודשים מיום התחילה, אלא אם כן הרישיון שבידו בוטל או הותלה קודם לכן לפי הוראות סעיף 20 המוצע. לכן, במצב שבו אדם נהנה מכוח הוראת המעבר מרישיון לפי חוק זה, אך במהלך תקופה זו הותלה רשיונו או בוטל - רישיונו לא ימשיך להיות בתוקף מכוח ההוראה על המשך תוקפו.

הוראת מעבר דומה מוצע לקבוע גם לגבי מי שערב יום התחילה הייתה בידו תעודת מעליתן כהגדרתה בצו הפיקוח, שאותו יראו כאילו קיבל רישיון הפעלה לפי סעיף 10 לחוק זה,  וכן לגבי מי שקיבל הסמכה כבודק מוסמך למעליות לפי הוראות הפקודה שיראו אותו כאילו קיבל הסמכה לשמש בודק מוסמך לפי סעיף 119ד לפקודה כנוסחו המוצע.

לסעיף קטן (ד)             עוד מוצע לקבוע כי מעלית מסוימת או סוג של מעליות, שניתן לגביהן פטור מהתקנת דלת בתא המעלית בהתאם להוראות לפי הפקודה כנוסחה לפני יום התחילה אשר היה תקף ערב יום התחילה, יראו אותה כמעלית שניתן לגביה פטור לפי סעיף 76 לחוק זה בהתאם לתנאים שנקבעו בפטור כאמור.

לסעיף קטן (ה)            מוצע לקבוע כי עד לקביעת תקנות לפי סעיף 119ד(2) לפקודה ימשיך לעמוד בתוקפו נוהל הסמכה ועבודה של בודקים מוסמכים שניתנו בידי מפקח עבודה ראשי לפי הפקודה כנוסחה ערב יום התחילה והמפורסם באתר האינטרנט של המשרד.

לסעיף קטן (ו)  מוצע לקבוע כי מי שהיה ערב יום התחילה בעל הסמכה לשמש כבודק מוסמך, ושימש כבודק מוסמך  עשר שנים רצופות לפני יום התחילה, לא יהיה מנוע מלהמשיך ולשמש כבודק מוסמך אם נמצא כי הורשע בעברו הרחוק  בעבירה פלילית שבוצעה לפני מתן ההסמכה לפי סעיף 119ד לפקודה. סעיף זה רלוונטי בעיקר לעניין חידוש הסמכה של בודק מוסמך הפועל מזה שנים ובמהלך כל עשר השנים האחרונות לא נמצא רבב בפעילותו, אולם בתקופה שקדמה לעשר שנים אלו נמצא כי הורשע או הוגש נגדו כתב אישום בעבירה פלילית שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי, לדעת המפקח הראשי, לקבל הסמכה כבודק מוסמך.

לתוספת    במסגרת ההגדרה "בעל מעלית בעסק" מוצע לכלול גם מקומות ציבוריים המפורטים בתוספת,  המתאפיינים בתנועת כוח אדם גדולה הקיימת בהם ובמערכות העושות שימוש בדרך כלל במערך מעליות לצורך תנועת בני אדם בשטחם. יציין כי גם במצב הקיים בטרם כניסת החוק המוצע לתוקפו מקומות אלו היו חייבים במילוי הדרישות המפורטות בחוק המוצע (כאשר לגבי גופי המדינה הייתה מגבלה ביחס לשימוש בסמכות להוציא צווים מכוח חוק הארגון). במסגרת החוק המוצע נעשתה הקלה בהתייחסות לחובות החלות על בעל מעלית שאינה בעסק לאור המאפיינים המיוחדים המתקיימים לגבי אדם פרטי או עסק קטן אשר בדרך כלל לא מפעיל מערך של יעוץ משפטי או ניהול אדמנסטרטיבי לצורך מילוי החובות השונות המוטלות עליו לפי דינים שונים. מאפיינים אלה אינם רלוונטיים בעת ההתייחסות למי שמופקד על פעולתו של מקום ציבורי מהסוגים המנויים בתוספת, והוא חייב להיות מודע לחובות החלות עליו לפי חוק זה, לרבות לאבחנה ביחס לקבלת שירותים באמצעות גורם מורשה ובין מי שאינו מורשה, וניתן לדרוש ממנו לפעול באופן יזום ועיקבי ליישומן.

 



[1] ס"ח התשי"ד, עמ' 202.

[2] ס"ח התשכ"ט, עמ' 259.

[3] ס"ח התשי"ג עמ' 30.

[4] ס"ח התשל"ו, עמ' 52.

[5] דיני מדינת ישראל, נוסח חדש מס' 16, עמ' 337

[6] ס"ח התשכ"ח, עמ' 234.

[7] ס"ח התשנ"ח, עמ' 366.

[8] חוקי ארץ ישראל, כרך א', עמ' (ע) 439, (א) 467.

 

[9]דיני מדינת ישראל, נוסח חדש  12, עמ' 284.

 

[10] ס"ח התשס"ב, עמ' 179.

[11] ס"ח התשנ"ח, עמ' 348.

 [12] ס"ח התשל"ז, עמ' 226.

 

[13] ס"ח התשכ"ה, עמ' 192.

[14] ס"ח התשנ"ח, עמ' 170.

[15] ס"ח התשנ"ח, עמ' 226.

[16] ס"ח התש"ס, עמ' 190; התשע"ד, עמ' 16.

[17] ס"ח התשמ"ו, עמ' 31; התשע"ה, עמ' 65.

[18] ק"ת תשמ"ד 4583 מיום 29.1.1984, עמ' 862