טיוטת תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (ועדות עררים לשירותים מיוחדים וילד נכה) (הוראת שעה) (תיקון), התשפ"ב - 2022;

א.  שם התקנות המוצעות

תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (ועדות עררים לשירותים מיוחדים וילד נכה) (הוראת שעה) (תיקון), התשפ"ב – 2022

 

ב.  מטרת התקנות המוצעות והצורך בהן

ביום 6.4.16 פורסמו תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (ועדות עררים לשירותים מיוחדים ולילד נכה) (תיקון), התשע"ו-2016.

 

תיקון התקנות אפשר למנות את מי שאינו עובד המוסד לביטוח לאומי כ"מזכיר ועדות" לעררים, בכפוף לתנאים הנקובים שם, ובין היתר, השתתפות בתוכנית הכשרה, היותו בעל תעודת בגרות ישראלית או תעודה מקבילה ואי הרשעה בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לדעת מנהל המוסד לכהן כמזכיר.

 

תוקף תקנות אלה נקבע למשך שלוש שנים, דהיינו עד ליום 1.5.19 ובחודש יוני 2020 הוא הוארך בשלוש שנים נוספות, עד ליום 1.5.2022.

 

מאחר שתוקפן של תקנות אלה פקעו ביום 1.5.2022 ועל מנת לאפשר למוסד להמשיך לבחון את הצלחת המנגנונים ואת ההסדר הקיים על כל היבטיו השונים ולהחליט על אופן ההתקשרות ונותני השירות המתאימים מוצע בזאת להאריך את תוקף התקנות לשנתיים נוספות, דהיינו, עד לשנת 2024.

 

ג. להלן נוסח טיוטת התקנות המוצעות:

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

טיוטת תקנות מטעם המוסד לביטוח לאומי:

טיוטת תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (ועדות עררים לשירותים מיוחדים וילד נכה) (הוראת שעה) (תיקון), התשפ"ב – 2022

 

 

 

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 212, 222(ד) ו- 400 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה- 1995[1] (להלן – החוק) ולאחר שנועצתי עם מועצת המוסד לפי סעיף 12 לחוק, אני מתקין תקנות אלה:

 

 

 

תיקון תקנה 5

1.  

בתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (ועדות עררים לשירותים מיוחדים ולילד נכה) (הוראת שעה), התשע"ו – 2016[2], בתקנה 5, במקום "ועד תום שש שנים מיום התחילה" יבוא "ועד תום שמונה שנים מיום התחילה".

הוראות תחילה ותחולה

2.  

תחילתן של תקנות אלה ביום 1.5.22 (להלן – יום   התחילה),  והן יחולו על מי שעניינו נדון בוועדה לעררים מיום התחילה ועד תום שנתיים מיום התחילה.

 

 

___ ב________ התש_______ (___ ב________ ____20)

[תאריך עברי] ([תאריך לועזי])

(חמ _____-3)

 

__________________ מאיר כהן

שר הרווחה והביטחון  החברתי

 

דברי הסבר

מכוח חוקים שונים,  ובראשם חוק הביטוח הלאומי] נוסח משולב[ התשנ"ה-  1995 (להלן- "החוק"(  פועלות כיום ועדות רפואיות בתחומים שונים,  וביניהן ועדות לעניין קצבת ילד נכה,  שירותים מיוחדים,  פטור ממס הכנסה,  ביטוח נפגעי עבודה,  ביטוח נכות  ועוד.

 

ככלל, בחינת מצבו הרפואי של אדם נעשית בשתי ערכאות רפואיות [דרג ראשון ודרג עררים],  שלאחריהן נתונה סמכות ביקורת לבית הדין לעבודה [על שתי ערכאותיו].

 

בחלק מהמקרים מורכב הדרג הראשון מעובדי המוסד ומקרים אחרים- ממומחים מקצועיים. חברי דרג העררים הינם, ללא יוצא מהכלל, מומחים חיצונים שאינם עובדי המוסד. מינויים של חברים אלה נעשה, לפי הוראות חוק הביטוח הלאומי, בידי שר הרווחה, ומפורסם ברשומות.

 

עבודת דרג העררים נערכת במתקני המוסד או במתקנים שהמוסד שכר לצורך כך, וכל עבודת המזכירות הכרוכה בפעילות זו [לרבות קביעת רכב הועדה, זימון החברים, רישום הפרוטוקול וכיוצ"ב] נעשית בידי עובדי המוסד.

 

בשנים האחרונות רבתה הביקורת על הקשר למראית עין שיש בין המוסד, ובין ועדות העררים השונות, והוקמו מספר ועדות ציבוריות לבחינת קשר זה.

 

בהקשר זה ביום 6.4.16 הותקנו ופורסמו תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (ועדות עררים לשירותים מיוחדים ולילד נכה) (תיקון), התשע"ו-2016.

 

התקנות אפשרו למנות את מי שאינו עובד המוסד לביטוח לאומי כ"מזכיר ועדות" לעררים, בכפוף לתנאים הנקובים שם, ובין היתר, השתתפות בתוכנית הכשרה, היותו בעל תעודת בגרות ישראלית או תעודה מקבילה ואי הרשעה בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לדעת מנהל המוסד לכהן כמזכיר.

 

תוקף תקנות אלה נקבע למשך שלוש שנים, דהיינו עד ליום 1.5.19 ובחודש יוני 2020 הוא הוארך בשלוש שנים נוספות, עד ליום 1.5.2022.

 

מאחר שתוקפן של תקנות אלה פקעו ביום 1.5.2022 ועל מנת לאפשר למוסד להמשיך לבחון את הצלחת המנגנונים ואת ההסדר הקיים על כל היבטיו השונים ולהחליט על אופן ההתקשרות ונותני השירות המתאימים מוצע בזאת להאריך את תוקף התקנות לשנתיים נוספות, דהיינו, עד לשנת 2024.

 

 

 

 

 

 

 

 



[1] ס"ח התשנ"ה, עמ' 210; תשפ"ב, עמ' 755.

[2] ק"ת תשע"ו, עמ' 973 ;ק"ת 8580, התש"ף