- תזכיר טיוטת תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (קבלת החלטות נתמכת), התשפ"ב-2022

טיוטת תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (קבלת החלטות נתמכת), התשפ"ב-2022

א. שם התקנות המוצעות

תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (קבלת החלטות נתמכת), התשפ"ב-2022

ב. מטרת התקנות המוצעות והצורך בהן

חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות התשכ"ב–1962 (להלן – החוק) תוקן במסגרת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון מס' 18), התשע"ו-2016 אשר פורסם ברשומות ביום 11.4.2016 (להלן- "תיקון החוק").

תיקון החוק מביא לידי ביטוי את המגמות הקיימות כיום ביחס לאנשים המוגבלים ביכולתם לדאוג לענייניהם מסיבות שונות. מגמות אלה שמות דגש על כבודם ועל זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, על שמירת האוטונומיה שלהם במידת האפשר, כיבוד רצונם ושיתופם בהחלטות הנוגעות אליהם. זאת, מבלי לגרוע ממחויבותה של החברה להגן עליהם ולשמור על ענייניהם במקום שהדבר נדרש והכל ברוח אמנת האו"ם בדבר זכויות אנשים עם מוגבלות שמדינת ישראל אשררה בשנת 2012. על רקע האמור נקבעו בחוק, בין היתר, שתי חלופות משמעותיות למוסד האפוטרופסות השמות דגש על רצונו של האדם והאוטונומיה שלו: ייפוי כוח מתמשך וקבלת החלטות נתמכת.

קבלת החלטות נתמכת מוסדרת בסעיפים 33א ו- 67ב לחוק.

סעיף 67ב לחוק מסדיר באופן כללי את המינוי של תומך בקבלת החלטות, תפקידיו וסמכויותיו. קבלת החלטות נתמכת היא הסדר משפטי שמאפשר לבית המשפט למנות תומך בקבלת החלטות לאדם בגיר שמסוגל לקבל החלטות על ענייניו בעצמו אך נדרשת לו תמיכה לשם כך. תפקידו העיקרי של התומך הוא לסייע לאדם בקבלת החלטות כאמור מבלי שיקבל את ההחלטות במקומו. החוק מגדיר את תפקידיו של התומך ואת סמכויותיו לרבות סיוע בקבלת המידע מגופים שלישיים, סיוע לאדם בהבנת המידע הנדרש לו לשם קבלת ההחלטה, מתן הסבר על החלופות העומדות בפני האדם בשפה פשוטה המובנת לאדם וכן סיוע במימוש ההחלטה וביטוי רצונו של האדם לרבות כלפי צדדים שלישיים בדרך שתיקבע בתקנות.

תומך בקבלת החלטות יכול להתמנות במסגרת הליך מיוחד למינוי תומך בקבלת החלטות או במסגרת הליך אפוטרופסות. סעיף 33א לחוק מתווה את שיקול דעתו של בית המשפט בעת בחינת מינוי אפוטרופוס על בגיר. ס' 33א(א)(3) לחוק קובע כי עובר למינוי אפוטרופוס על בגיר, על בית המשפט לבחון, בין היתר, האם יש מקום למנות תומך בקבלות החלטות כחלופה למינוי אפוטרופוס. בבחינת השיקולים למינוי על בית המשפט לשקול האם "לא ניתן להשיג את המטרה שלשמה נדרש מינוי אפוטרופוס ולשמור על טובתו של האדם בדרך המגבילה פחות את זכויותיו, חירותו ועצמאותו, לאחר שבחן את החלופות בנסיבות העניין, לרבות האפשרות למנות תומך בקבלת החלטות לפי סעיף 67ב". (ההדגשות אינן במקור).

סעיף 67ב(ו) לחוק מסמיך את שר המשפטים בהסכמת שר הרווחה והבטחון החברתי ושר האוצר, בהתייעצות עם שר הבריאות ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לקבוע הוראות לעניין תפקידו וסמכויותיו של תומך בקבלת החלטות וכן בעניינים נוספים שנוגעים לקבלת החלטות נתמכת שמפורטים בסעיף המסמיך, לדוגמא תנאים למינוי תומך בקבלת החלטות, ההכשרה הנדרשת מתומך ועוד. בהתאם להוראת התחילה של החוק שלשונן:

"תחילתן של הוראות סעיף 67ב לחוק העיקרי ושל המילים "לרבות האפשרות למנות תומך בקבלת החלטות" בסעיף 33א(א)(3), כנוסחם בחוק זה, 24 חודשים מיום הפרסום; ואולם שר המשפטים, בהסכמת שר הרווחה והשירותים החברתיים ושר האוצר, רשאי לקבוע, בצו, מועד מוקדם יותר; עד למועד תחילתו של סעיף זה, רשאי שר המשפטים, בהסכמת שר הרווחה והשירותים החברתיים ושר האוצר, לקבוע נוהל זמני שיכול שיהיה מוגבל לאזורים מסוימים, לתקופות מסוימות ולענינים מסוימים, ואין בכך כדי לגרוע מהוראות סעיף 68."

ביוני 2018, פרסם האפוטרופוס הכללי נוהל זמני, שגובש בשיתוף עם משרד הרווחה והבטחון החברתי, שנועד לסייע במימוש הליך מינוי תומך בקבלת החלטות עד להתקנת תקנות בעניין זה.

לשם הגשמת תכלית החוק העיקרית כפי שתוקן בתיקון מס' 18 לחוק, ולאור הניסיון שנצבר בתקופת החלת הנוהל, מוצע לקבוע הוראות משלימות ומפורטות להסדר הכללי הקבוע בחוק, ולהתקין התקנות המסדירות את הליך המינוי של תומך בקבלת החלטות, התנאים למינוי תומך, תפקידו של תומך בקבלת החלטות, הכל כפי שיפורט להלן:

התנאים למינוי תומך בקבלת החלטות:

מוצע לקבוע את התנאים למינוי תומך בקבלת החלטות על ידי בית המשפט, שיחולו על כלל סוגי התומכים לרבות בני משפחה. לדוגמא: היעדר צו מינוי אפוטרופסות או ייפוי כוח מתמשך בתוקף למי שמבקשים למנות לו תומך וכן תנאי של היעדר ניגוד עניינים בין התומך למקבל ההחלטות.

כמו כן, מוצע לקבוע מי רשאי להתמנות כתומך בקבלת החלטות מתנדב וכן מי רשאי להתמנות כתומך בקבלת החלטות מקצועי (שרשאי לקבל שכר), מהי ההכשרה הנדרשת, הניסיון המקצועי הנדרש, והסדר בנוגע להיעדר הרשעות לתומך מתנדב ולתומך מקצועי.

הסכמה למינוי: קבלת החלטות נתמכת מבוססת על הסכמה הדדית של מקבל ההחלטות והתומך. לפיכך, מוצע לקבוע כי לא ימונה תומך בקבלת החלטות עבור אדם אלא אם כן אותו אדם הסכים למינוי, לרבות בנוגע לתקופת המינוי. בנוסף ההסכמה למינוי צריכה להיות גם מצד התומך.

הכשרת תומך בקבלת החלטות: מוצע לקבוע את אופי והיקף ההכשרה שעל תומך בקבלת החלטות מקצועי ותומך בקבלת החלטות מתנדב לעבור כתנאי למינוי כתומך בקבלת החלטות מתנדב או מקצועי.

מרשם תומכים בקבלת החלטות מתנדבים ומקצועיים: מוצע לקבוע כי האפוטרופוס הכללי ינהל מרשם של תומכים מתנדבים ומקצועיים, אשר יהיה פתוח לעיון הציבור. התקנות מסדירות מי רשאי להיכלל במרשם ובאילו תנאים רשאי האפוטרופוס הכללי לגרוע אדם מהמרשם. יצוין, כי רישום במרשם אינו מהווה תנאי למינוי כתומך בקבלת החלטות, אולם תומך שנרשם במרשם חזקה כי נתקיימו לגביו תנאי הסף להתמנות כתומך (למעט התנאי של היעדר ניגוד עניינים).

תפקידיו של תומך בקבלת החלטות: מוצע לקבוע כי את תפקידיו של התומך בקבלת החלטות הוא יבצע בעצמו ואלו יהיו מוגדרים בצו המינוי מתוך התפקידים הקבועים בחוק. לצד זאת מוצע לקבוע הוראות באשר לאופן מילוי התפקיד: תומך בקבלת החלטות יקיים פגישות שוטפות עם מקבל ההחלטות ויתעד את הפגישות. מוצע לקבוע, בין היתר, כי על תומך בקבלת החלטות לסייע למקבל ההחלטות בין היתר להבין את המידע הנדרש לו לשם קבלת החלטה, להבין את החלופות האפשריות העומדות בפניו ואת השלכותיהן, לרבות הסיכונים והסיכויים הכרוכים ביישומן, להציע לאדם לפנות להתייעצות עם בעל מקצוע בתחום בו נדרשת קבלת ההחלטה משמעותית. כן מוצע לקבוע כי תומך בקבלת החלטות ישתף את האדם בכל מידע ובכל פעולה שביצע הנוגעים לענייניו. מוצע לקבוע גם פטור מסיוע במצב שבו תומך בקבלת החלטות סבור שהפעולה או ההחלטה הם בלתי חוקיים או שהם עלולים לגרום פגיעה חמורה למקבל ההחלטות עצמו או לאדם אחר.

כן מוצע לקבוע מה יהיו סמכויותיו של תומך בקבלת החלטות בביצוע תפקידיו ומהי מידת האחריות של תומך בקבלת החלטות במילוי תפקידיו.

מוצע גם לקבוע איסור על פעולות משפטיות בין מקבל ההחלטות לבין התומך בקבלת ההחלטות כדי למנוע מצב של ניגוד עניינים, למעט החריגים המפורטים בתקנות.

הליך המינוי ואופן הגשת הבקשה למינוי תומך בקבלת החלטות: מוצע לקבוע הוראות בעניין הליך מינוי תומך בקבלת החלטות בבית המשפט, לרבות בעניין אופן הגשת הבקשה על ידי האדם המבקש שימונה לו תומך בקבלת החלטות, הצרופות הנדרשות לבקשה, סמכות מקומית, צו המינוי ועוד. מוצע לקבוע כי המבקש שימונה לו תומך בקבלת החלטות יידרש קודם לקיים פגישת מידע מקדימה באפוטרופוס הכללי, ואם מדובר בתומך לקרוב משפחה, אשר אינו נדרש לעבור הכשרה כמו תומך מתנדב ותומך מקצועי, ישתתף בפגישה גם התומך המיועד. כן מוצע להסדיר כי סמוך לאחר המינוי, על תומך בקבלת ההחלטות להשתתף בפגישת הנחיה יחד עם מקבל ההחלטות שיערוך נציג האפוטרופוס הכללי.

להלן נוסח טיוטת התקנות המוצעות:

טיוטת תקנות מטעם משרד המשפטים:

תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (קבלת החלטות נתמכת), התשפ"ב-2022

		בתוקף סמכותי לפי סעיף 67ב, סעיף 83 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962 (להלן – החוק), ולפי סעיף 26א לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995, בהסכמת שר הרווחה והבטחון החברתי ושר האוצר, בהתייעצות עם שר הבריאות ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
		פרק א': הגדרות
הגדרות	1.	"בית המשפט" - בית המשפט המוסמך לפי תקנה 22; "מקבל החלטות" - אדם שמונה לו תומך בקבלת החלטות בהתאם להוראות סעיף 67ב לחוק; "פגישה" – לרבות פגישה בהיוועדות חזותית או שיחה טלפונית; "תומך" "תומך בקבלת החלטות" - תומך בקבלת החלטות לפי סעיף 67ב לחוק;
		"תומך קרוב" – אדם המשמש כתומך בקבלת החלטות למי שהוא קרוב כהגדרתו בסעיף 80 לחוק או שיש ביניהם קרבה אישית מתמשכת, שמונה בהתאם להוראות תקנה 2.
		"תומך מקצועי" – אדם המשמש כתומך בקבלת החלטות שאינו תומך לקרוב או תומך מתנדב, שמונה בהתאם להוראות תקנה 3(א)(2);
		"תומך מתנדב" - אדם המשמש ללא קבלת שכר כתומך בקבלת החלטות שאינו תומך קרוב, שמונה בהתאם להוראות תקנה 3(א)(1).
		פרק ב': תומך בקבלת החלטות לפי מינוי
תנאים למינוי תומך	2.	בית המשפט רשאי למנות כתומך בקבלת החלטות אדם שמתקיימים לגביו כל אלה:
		(1) לא מונה לו אפוטרופוס ולא נכנס לתוקף ייפוי כח מתמשך עליו חתם, באותם עניינים לגביהם מבוקש למנותו כתומך;
		(2) הוא אינו מצוי בניגוד עניינים או ביחסי תלות עם מקבל ההחלטות, שעשויים לדעת בית המשפט לפגוע פגיעה של ממש במתן התמיכה.

תומך מתנדב ותומך מקצועי	3.	(א) מבלי לגרוע מן האמור בתקנה 2:
			(1) רשאי להתמנות כתומך מתנדב אדם שעבר הכשרה מקצועית בהתאם להוראות תקנה 5, והתחייב לעבור הכשרה מעשית כמפורט בתקנה 7 ובלבד שהוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש כתומך בקבלת החלטות, ולא הוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור.
			(2) רשאי להתמנות כתומך מקצועי אדם שמתקיימים לגביו כל אלה:
				(א) הוא בעל הכשרה מקצועית בתוקף בהתאם להוראות תקנה 6, והתחייב לעבור הכשרה מעשית כמפורט בתקנה 7;
				(ב) הוא בעל ניסיון מקצועי או מעשי בעבודה עם אנשים עם מוגבלות או אזרחים ותיקים של שלוש שנים לפחות. (ג) הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש כתומך בקבלת החלטות, ולא הוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור.
				(ד) על אף האמור, רשאי בית המשפט למנות תומך מקצועי שאינו עומד בתנאי האמור בפסקאות משנה (א) – (ב), מטעמים מיוחדים שיירשמו.
		(ב) תומך מתנדב רשאי לשמש כתומך מתנדב לשני מקבלי החלטות במקביל לכל היותר ותומך מקצועי לעשרים מקבלי החלטות במקביל לכל היותר;
הסכמה למינוי	4.	(א) לא ימונה תומך בקבלת החלטות אלא אם כן מקבל ההחלטות הסכים למינויו, לרבות לעניין משך התקופה ותחומי התמיכה;
		(ב) לא ימונה תומך בקבלת החלטות אלא אם כן נתן את הסכמתו למינוי, לרבות לעניין משך התקופה ותחומי התמיכה.
הכשרה מקצועית לתומך מתנדב	5. ו	תכנית הכשרה מקצועית לתומך מתנדב תהיה תכנית של חמש שעות לימוד לפחות שנערכה על ידי האפוטרופוס הכללי או מי מטעמו; התוכנית, תכלול בין היתר, את הנושאים הבאים:
			(1) זכויות של אנשים עם מוגבלות ואזרחים ותיקים;
			(2) תפקידו של תומך בקבלת החלטות, לרבות היבטים משפטיים ואתיים;
			(3) דרכי ביצוע תפקידו של תומך בקבלת החלטות.
הכשרה מקצועית לתומך מקצועי	6.	(א) תכנית הכשרה מקצועית לתומך מקצועי תהיה תכנית בהיקף של ארבעים שעות לימוד לפחות, שנערכה על ידי האפוטרופוס הכללי או מי מטעמו, ותכלול בין היתר, את הנושאים הבאים:
			(1) תפיסות חברתיות בנוגע לשילוב אנשים עם מוגבלות בחברה;
			(2) זכויות של אנשים עם מוגבלות ואזרחים ותיקים;
			(3) תפקידו של תומך בקבלת החלטות, לרבות היבטים משפטיים ואתיים;
			(4) דרכי ביצוע תפקידו של תומך בקבלת החלטות;
			(5) הנגשה ודרכי תקשורת המותאמות לאנשים עם מוגבלות;
			(6) מידע אודות שירותים לאנשים עם מוגבלות ולאזרחים ותיקים, לרבות היכרות עם רשויות ומוסדות הנוגעים בדבר.
הכשרה מעשית וריענון הכשרה לתומך מתנדב ולתומך מקצועי	7.	(א) לאחר קבלת מינוי לראשונה, על תומך מתנדב לקיים לפחות שישה מפגשי הכשרה מעשית ותומך מקצועי לפחות שמונה מפגשים עם האפוטרופוס הכללי או גורם מטעמו; במפגשים אלו יינתן ליווי פרטני או קבוצתי, הכולל הנחיה להתמודדות עם אתגרים בתפקיד התומך, ומתן הדרכה לכלים המותאמים למקבל ההחלטות בנסיבות המינוי.
		(ב) על התומך להתחיל לקיים את מפגשי ההכשרה המעשית בסמוך לאחר מינויו כתומך לראשונה, ולהשלים את המפגשים בתוך שמונה עשר חודשים מהיום בו נתמנה לראשונה.
		(ג) הכשרה לתומך מקצועי תהיה בתוקף לתקופה של 5 שנים. תומך מקצועי רשאי לבקש להאריך את התוקף אחת ל-5 שנים לתקופה של 5 שנים נוספות, בתנאי שעבר ריענון הכשרה בתחום קבלת ההחלטות הנתמכת שכוללת השלמת ידע בתחום, עדכונים והתפתחויות לגבי תפקיד התומך, זולת אם פטר אותו האפוטרופוס הכללי מכך.
		(ד) על אף האמור בתקנות אלו, מינויו של תומך לא יפקע אך בשל העובדה שלא עבר הכשרה מעשית או שתוקף ההכשרה המעשית שלו פג בהתאם להוראת תקנה זו.
מרשם תומכים מתנדבים ותומכים מקצועיים	8.	(א) האפוטרופוס הכללי ינהל מרשם של תומכים מתנדבים ומקצועיים, אשר יהיה פתוח לעיון הציבור (בתקנות אלו – המרשם).
		(ב) אדם העומד בתנאים המנויים בתקנה 2(1) ובתקנה 3(א)(1) או 3(א)(2)(א)-(ג) לפי העניין, ומעוניין להיכלל בו זכאי לבקש להירשם במרשם, בציון היותו תומך מתנדב או תומך מקצועי, לפי העניין. (ג) האפוטרופוס הכללי יבחן, טרם רישומו של אדם במרשם, כי התקיימו לגביו התנאים האמורים, לרבות באמצעות בדיקה במרשם הפלילי.
		(ד) האפוטרופוס הכללי רשאי למחוק, להתלות או להשעות רישום של תומך מן המרשם, או לקבוע סייגים על רישומו של תומך במרשם, כל אלה לאחר שנתן לו הזדמנות להשמיע את טענותיו, וזאת אם הנרשם כבר אינו עומד בתנאים המפורטים בתקנה 2 ובתקנה 3, אם מצא כי הרישום במרשם נעשה תוך מסירת נתונים כוזבים, או אם התקיימו נסיבות חריגות שלפיהן אין הוא ראוי להיכלל במרשם. (ה) תומך שנרשם במרשם חזקה כי נתקיימו לגביו תנאי הסף להתמנות כתומך כל עוד לא הוכח אחרת למעט התנאי שבתקנה 2(2).
		פרק ג': תפקידיו של תומך בקבלת החלטות וחיוביו
חיובי תומך בקבלת החלטות	9.	(א) תומך בקבלת החלטות חייב לנהוג בשקידה, במיומנות, במסירות ובלא התרשלות, תוך שמירה על כבודו ופרטיותו של מקבל ההחלטות, ולנהוג בתום לב ובהוגנות לשמירת עניינו של מקבל ההחלטות ולא לטובת ענייניו שלו, במטרה לסייע לו בקבלת החלטות בהתאם לרצונו, העדפותיו ובחירותיו של מקבל ההחלטות ולממש אותן.
		(ב) בעל מקצוע שהתמנה כתומך בקבלת החלטות כדי שישתמש בכישוריו המקצועיים, יפעל במסירות ובמקצועיות כפי שבעל מקצוע היה פועל.
		(ג) לא יקבל תומך טובת הנאה מאדם שלישי בעבור הפעלת סמכויותיו ומילוי תפקידיו, ובכפוף להוראות תקנה 14 לא יימצא במצב של ניגוד עניינים.
תפקידיו של תומך	10.	(א) תפקידי תומך קבלת ההחלטות, יהיו בהתאם לאמור בצו המינוי ולהוראות החוק ותקנות אלה.
		(ב) בכל החלטה של מקבל ההחלטות בעניינים הנכללים בצו המינוי, שמקבל ההחלטות ביקש לגביה סיוע, על התומך לבצע את הפעולות המנויות להלן:
			(1) לסייע למקבל ההחלטות לקבל מידע הנוגע להחלטה מכל גוף, וזאת על ידי הנחייתו, הפנייתו למקורות מידע חיוניים, ליווי שלו או קבלת המידע בשמו;
			(2) לסייע למקבל ההחלטות בהבנת המידע הנדרש לו לשם קבלת החלטה, ולהסביר לו את המידע הנוגע להחלטה בשפה פשוטה וברורה המובנת לו, לרבות על ידי שימוש באמצעי עזר שברשותו, ובהתאמות לפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998,[1] אם הוא אדם עם מוגבלות;
			(3) לסייע למקבל ההחלטות להבין את החלופות האפשריות העומדות בפניו ואת השלכותיהן, לרבות הסיכונים והסיכויים הכרוכים ביישומן, ולסייע לו להבין מהי החלופה המתאימה לו ביותר בנסיבות העניין, ובהתאם לתפיסת עולמו ולרצונותיו;
			(4) בהחלטות משמעותיות, להציע למקבל ההחלטות לפנות להתייעצות עם בעל מקצוע בתחום בו נדרשת קבלת ההחלטה, וכן לסייע לו באיתור בעל מקצוע מתאים אם הוא מעוניין בכך;
			(5) לסייע למקבל ההחלטות בביטוי רצונו והחלטתו בפני צדדים שלישיים, וזאת על ידי הנחייתו, ליווי שלו או ביטוי ההחלטה בשמו, ככל שמקבל ההחלטות מעוניין בכך;
			(6) לבצע כל פעולה נוספת שהוא מוצא לנכון לשם סיוע למקבל ההחלטות בקבלת ההחלטה בהתאם לנסיבות המקרה;
			(7) אם מקבל ההחלטות ביקש זאת במפורש לגבי עניין מסוים ונתן לתומך ייפוי כוח לעניין זה והעניין אינו סותר האמור בצו המינוי, לבצע בשם מקבל ההחלטות פעולות לשם מימוש החלטותיו ומיצוי זכויותיו באותו העניין.
		(ג) תומך בקבלת החלטות יבצע את תפקידו בעצמו, ולא ימנה אחרים לבצעו במקומו; בביצוע תפקידו רשאי התומך להיעזר בבעלי מקצוע מתאימים במקרה הצורך.
		(ד) תומך בקבלת החלטות ישתף את מקבל ההחלטות בכל מידע הנוגע לענייניו של מקבל ההחלטות שיש בידיו.
		(ה) התומך יידע את מקבל ההחלטות על פעולות אותן הוא מבצע במסגרת תפקידו כתומך, ויבצע אותן בשיתוף עמו, ככל הניתן.
		(ו) התומך רשאי להיות נוכח בכל הליך, דיון או פגישה שמקבל ההחלטות משתתף בהם הנוגעים לעניינים לגביהם מונה, וזאת אם מקבל ההחלטות מעוניין בכך, ובכפוף לכל דין; נוכחותו של תומך בעת שמקבל ההחלטות מקבל טיפול או מידע רפואי כפופה להוראות סעיף 6א לחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996[2].
		(ז) על אף האמור בתקנות משנה (א) ו-(ב), תומך רשאי שלא לסייע בהליך קבלת החלטה או במימוש החלטה, אם סבר כי הפעולה או ההחלטה הם בלתי חוקיים או שהם עלולים לגרום פגיעה חמורה למקבל ההחלטות או לאדם אחר, ורשאי הוא להתייעץ בעניין זה עם גורמי מקצוע תוך שמירה על פרטיותו של מקבל ההחלטות; החליט התומך שלא לסייע למקבל ההחלטות במימוש החלטה או פעולה, ישתף בכך את מקבל ההחלטות ורשאי הוא לפנות לבית המשפט בבקשה למתן הוראות.
		(ח) על התומך לקיים פגישות קבועות עם מקבל ההחלטות כמפורט להלן:
			(1) פגישה בסמוך לאחר מינויו של התומך, בה עליו להסביר לו את תפקידיו ולהגיע עמו להסכמות באשר לאופן מימוש התפקיד;
			(2) פגישות קבועות בתדירות שלא תפחת מפגישה אחת לחודש או בתדירות אחרת, אם קבע זאת בית המשפט; בכל פגישה כאמור, על התומך לבדוק האם מקבל ההחלטות זקוק לסיוע בעניינים לגביהם הוא מונה, והאם הוא נדרש לקבלת החלטה משמעותית בעניינים אלו.
		(ט) התומך יודיע לבית המשפט על כל שינוי מהותי שחל בנסיבות שנוגעות למינויו.
		(י) התומך יתעד בתרשומת פעולות מהותיות שהוא מבצע כתומך, לרבות פגישותיו ושיחותיו עם מקבל ההחלטות, החלטות שקיבל מקבל ההחלטות בתמיכתו, פעולות שהתומך החליט שלא לסייע בהן בהתאם לתקנת משנה (ז) ופעולות שנעשו לפי רצונו של מקבל ההחלטות למימוש החלטותיו.
סמכויות תומך במימוש החלטות של מקבל ההחלטות	11.	תומך רשאי לבצע פעולה משפטית למימוש החלטותיו ומיצוי זכויותיו של מקבל ההחלטות לבקשת מקבל ההחלטות, בהתאם להוראות חוק השליחות, התשכ"ה – 1965 או על פי צו המינוי והכל בכפוף להוראות הצו;
מתן הוראות על ידי בית המשפט	12.	בית המשפט רשאי, מיוזמתו או לבקשת מקבל ההחלטות, תומך בקבלת החלטות, היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו, האפוטרופוס הכללי, או קרוב של מקבל ההחלטות, לתת הוראות בכל עניין הנוגע להפעלת סמכויותיו ותפקידיו של תומך בקבלת החלטות.
אחריות התומך	13.	(א) תומך בקבלת החלטות יהיה אחראי לנזק שנגרם למקבל ההחלטה בעניינים שבמתחם הסמכויות לגביהן מונה התומך ושיש סבירות כי לא היה נגרם אילו היה התומך מבצע את תפקידו בהתאם לצו המינוי ובהתאם להוראות סעיף 67ב(א) לחוק, תקנה 9, תקנה 10 ותקנה 14, וסמכויותיו בהתאם להוראות סעיף 67ב לחוק ולצו המינוי, או שהתרשל בתפקידו באופן שגרם נזק למקבל ההחלטה; ואולם, תומך בקבלת החלטות לא יהיה אחראי לנזק שנגרם למקבל ההחלטה כתוצאה מהחלטתו של מקבל ההחלטה שהתקבלה לאחר שהתומך ביצע את תפקידו כנדרש.
		(ב) תומך בקבלת החלטות לא יהיה אחראי לנזק שנגרם למקבל ההחלטות לגבי החלטה של מקבל ההחלטות שמקבל ההחלטות לא ביקש את סיוע התומך בקבלתה, או לגבי החלטה שהתומך החליט שלא לסייע למקבל ההחלטות והודיע לו על כך, בהתאם להוראות תקנה 10(ז).
		(ג) על פעולה מתוקף ייפוי כוח שנתן מקבל ההחלטות לתומך יחולו הוראות חוק השליחות.
פעולה משפטית בין מקבל ההחלטות לבין התומך	14.	(א) פעולה משפטית בין מקבל החלטות לבין תומך בקבלת החלטות או קרוביו של התומך מחייבת אישור מראש של בית המשפט ובכלל זה אם מדובר:
			(1) בפעולה משפטית בנכס שבבעלות משותפת של מקבל החלטות והתומך;
			(2) בפעולה בחשבון בנק משותף;
			(3) בפעולה משפטית של התומך במסגרת תפקיד שהוא מבצע מכוח דין אחר.
		(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), הפעולות הבאות אינן דורשות אישור בית המשפט:
			(1) פעולות משפטיות בין מקבל ההחלטות לבין קרובו של התומך שהוא גם קרובו של מקבל ההחלטה זולת פעולות הטעונות אישור בית המשפט לפי סעיף 47 לחוק.
			(2) פעולה של מקבל ההחלטות והתומך בנכס בבעלות משותפת ובחשבון בנק משותף, וזאת בתנאי שמקבל ההחלטות והתומך הם בני זוג המנהלים משק בית משותף, ושהיה בבעלותם נכס או חשבון בבעלות משותפת בעת הגשת הבקשה למינוי;
			(3) מתנה, הלוואה או ערבות שנותן התומך למקבל ההחלטות, וכן מתנה הנהוגה בנסיבות העניין שנותן מקבל ההחלטות לתומך קרוב.
חיובי צד שלישי	15.	צד שלישי יאפשר לתומך ללוות את מקבל ההחלטות לפי רצונו של מקבל ההחלטות ובחירתו, אך לא יתנה פעולה הנוגעת למקבל ההחלטות בנוכחותו של התומך או באישורו, והכל אלא אם כן קבע בית המשפט אחרת.
		פרק ד': הליך מינוי תומך בקבלת החלטות
בקשה למינוי תומך	16.	(א) המבקש כי ימונה לו תומך בקבלת החלטות רשאי להגיש בקשה למינוי תומך בקבלת החלטות (להלן – הבקשה); הבקשה תלווה בתצהיר של המבקש ותוגש לבית המשפט בעותק אחד או בשני עותקים אם המבקש מעוניין בעותק נוסף עבורו.
		(ב) הבקשה תכלול את פרטי האדם המבקש את המינוי עבורו, לרבות שמו המלא, מספר תעודת הזהות שלו ומענו, וכן מספר טלפון ודואר אלקטרוני, ככל שישנם, נימוקים לבקשה, פרטיו של התומך המבוקש, אם ישנו, לרבות שמו המלא, מספר תעודת הזהות שלו ומענו, וכן מספר טלפון ודואר אלקטרוני, ככל שישנם, הקשר שלו אל המבקש והתאמתו לתפקיד, העניינים לגביהם מבוקש כי יתמנה תומך בקבלת החלטות, התפקידים והסמכויות המבוקשים לתומך ותקופת המינוי המבוקשת.
		(ג) מצא בית המשפט אגב הליך למינוי אפוטרופוס שיש למנות לאותו אדם תומך בקבלת החלטות, לא תידרש הגשת בקשה נוספת כאמור בתקנה זו.
פגישת מידע מקדימה	17.	(א) המבקש כי ימונה לו תומך בקבלת החלטות, ישתתף בפגישת מידע שתיערך על ידי האפוטרופוס הכללי או מי מטעמו טרם הגשת הבקשה (בתקנות אלה – פגישת מידע מקדימה); היתה הבקשה למנות תומך קרוב, על המועמד לתפקיד התומך להשתתף בפגישת המידע המקדימה; היתה הבקשה למינוי תומך מתנדב או תומך מקצועי, רשאי מועמד לתפקיד להשתתף בפגישה כאמור אם מבקש המינוי מעוניין בכך.
		(ב) על האפוטרופוס הכללי או מי מטעמו לקיים את הפגישה כאמור בתוך ארבעים וחמישה ימים מיום פניית המבקש או מי מטעמו.
		(ג) בפגישת המידע המקדימה יימסר מידע לגבי העניינים שבהם ניתן לקבל תמיכה, תפקידו של תומך בקבלת ההחלטות וסמכויותיו, ואופן סיום או שינוי המינוי.
		(ד) על אף האמור בתקנת משנה (א):
			(1) מצא בית המשפט במסגרת הליך מינוי אפוטרופוס לאדם, כי יש למנות לו תומך בקבלת החלטות, קיום פגישה מקדימה יהיה בהתאם להחלטת בית המשפט, בהתאם לנסיבות העניין;
			(2) בהליך נוסף של מינוי תומך, מקבל ההחלטות אינו נדרש לקיים פגישת מידע נוספת;
			(3) בית המשפט או האפוטרופוס הכללי רשאים לפטור מקיומה של פגישת מידע מקדימה אם התרשמו כי קבלת המידע שנמסר במסגרתה בהתאם להוראות תקנת משנה (ג) אינו נדרש לצורך המינוי.
צרופות לבקשה	18.	לבקשה יצורפו המסמכים הבאים:
		(1) אישור כי התקיימה פגישת מידע מקדימה, אלא אם מקבל ההחלטות אינו מחויב לקיימה בהתאם להוראות תקנה 17(ד);
		(2) כתב הסכמה של המועמד לתפקיד התומך לשמש בתפקיד זה ככל שקיים מועמד;
		(3) במינוי תומך מתנדב או תומך מקצועי שאינו נכלל במרשם יצורף אישור על ההכשרה המקצועית שעבר, ואם מדובר במינוי תומך מקצועי גם אישור על ההכשרה והניסיון שדרושים למינוי תומך מקצועי לפי תקנה 3(א)(2)(ב);
		(4) כל מסמך נוסף שהמבקש מעוניין לצרפו.
המשיב לבקשה	19.	המשיב לבקשה יהיה היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו.
המצאת הבקשה	20.	העתק מהבקשה יומצא על ידי עורך דינו של המבקש, אם הוא מיוצג, או על ידי מזכירות בית המשפט, אם אינו מיוצג, גם לאלה:
		(1) לתומך בקבלת החלטות שאותו מבקשים למנות;
		(2) לכל גורם אחר שבית המשפט הורה להמציא לו העתק.
מינוי תומכי החלטות אחדים	21.	בית המשפט רשאי למנות לאדם מספר תומכים בקבלת החלטות; מינה בית המשפט מספר תומכים לאדם כאמור, יחליט אם להטיל את תפקידי התומך וסמכויותיו במשותף או לחלקם ביניהם; מינה בית המשפט מספר תומכים במשותף, מילוי תפקידו של אחד מהם אינו טעון הסכמת האחר אלא אם קבע בית המשפט אחרת לעניין מסוים או לכלל העניינים.
סמכות מקומית	22.	בקשה המוגשת לפי החוק תוגש לבית המשפט לענייני משפחה שבתחום סמכותו נמצא מקום מגוריו של המבקש, ואם הוא תושב ישראל שאין לו מקום מגורים קבוע, יהא מוסמך לדון בבקשה בית המשפט לענייני משפחה בתל-אביב.
צו מינוי תומך	23.	(א) הורה בית המשפט בצו על מינוי תומך בקבלת החלטות, יערוך את הצו לפי טופס 1 שבתוספת; הורה בית המשפט על מינוי תומך ובנוסף על אמצעי שמירה מכוח סעיף 68 לחוק, יערוך את הצו לפי טופס 1 שבתוספת ובנוסף לפי טופס 2 בתוספת.
		(ב) צו מינוי ראשון של תומך קרוב יהיה זמני לתקופה של שלושה חודשים לצורך קיום פגישת הנחיה כאמור בתקנה 24, אלא אם כן בית המשפט פטר את התומך מקיום פגישת הנחיה בהתאם להוראות תקנה 24(ד).
		(ג) בית המשפט ימציא העתק של צו המינוי למקבל ההחלטות, לתומך, ליועץ המשפטי לממשלה או לבא כוחו ולאפוטרופוס הכללי.
פגישת הנחיה לתומך שהוא קרוב או שיש ביניהם קרבה אישית מתמשכת של מקבל החלטות	24.	(א) בתכוף לאחר מינויו, ולכל היותר בתוך שלושה חודשים מיום המינוי הזמני, על תומך קרוב להשתתף בפגישה שמטרתה הנחייתו לקראת ביצוע תפקידו כתומך בקבלת החלטות (בתקנה זו – פגישת הנחיה); פגישת הנחיה תיערך על ידי האפוטרופוס הכללי או מי מטעמו, ובנוכחות מקבל ההחלטות, אם נוכחותו מתאפשרת.
		(ב) האפוטרופוס הכללי או מי מטעמו יקיים פגישת הנחיה בתוך שישים ימים לכל היותר מיום שהתקבלה פניית התומך או מקבל החלטות לצורך תיאום פגישה כאמור.
		(ג) התקבל בבית המשפט אישור האפוטרופוס הכללי על קיום פגישת הנחיה בתוך שלושה חודשים מיום המינוי, יוציא בית המשפט צו מינוי קבוע או צו לתקופה לשמה נדרש המינוי, אלא אם החליט שלא להוציא צו כאמור מטעמים מיוחדים שיירשמו; לא התקבל אישור כאמור, ישקול בית המשפט את המשך המינוי.
		(ד) נתן בית המשפט צו מינוי חדש למקבל החלטות מבלי שחל שינוי בזהות התומך, רשאי בית המשפט לפטור את התומך לקרוב מהשתתפות בפגישת הנחייה נוספת.
ביטול המינוי או שינויו על ידי בית המשפט	25.	בית המשפט רשאי לבטל או לשנות צו מינוי מיוזמתו וכן רשאים להגיש בקשה לביטול או שינוי צו מינוי, היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו, מקבל ההחלטות או מי מטעמו, קרובו של מקבל ההחלטות או מי שיש בינו לבין מקבל ההחלטות קרבה אישית מתמשכת או התומך.
תחולת תקנות בית משפט לעניני משפחה (סדרי דין)	26.	הוראות תקנות בית משפט לעניני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020, יחולו במידה שאין בהן סתירה לתקנות אלה.
		פרק ה': כללי
בירור תלונות	27.	תלונה בנושא קבלת החלטות נתמכת, לרבות לעניין ביצוע תפקידו של תומך בקבלת החלטות, תוגש למפקח של האפוטרופוס הכללי כמשמעותו בסעיף 67ג לחוק, לצורך בירור בהתאם לסמכויותיו כאמור בסעיף זה.
תחילה, תחולה והוראות מעבר	28.	(א) תחילתן של תקנות אלה 30 ימים מיום פרסומן ברשומות והן יחולו על הליכי מינוי תומך שנפתחו מיום התחילה.
		(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), תקנות 9 עד 15 ו – 27 יחולו גם על מינויים שנעשו לפני יום התחילה.
		תוספת
		טופס 1 צו מינוי תומך בקבלת החלטות (תקנה 23)

בבית המשפט לענייני משפחה ב

צו מינוי תומך בקבלת החלטות לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962 (להלן - "החוק")

שם מלא של מקבל/ת ההחלטות	ת.ז.	שנת לידה

כתובת מגורים	טלפון	כתובת דואר אלקטרוני

המבקש:

(להלן – "מקבל ההחלטות")

לבין המשיבים:

1. ב"כ היועץ המשפטי לממשלה

משרד הרווחה – לשכת היועץ המשפטי

קפלן 2, קריית הממשלה, ירושלים

טלפון: 02-6752876. פקס: 02-5085580

2. משיב/ים אחר/ים (יש לציין את הפרטים שלמעלה)

חלק א' - מינוי תומך בקבלת החלטות מתוקף סעיף 67ב לחוק

לאחר שעיינתי בבקשה ובצרופותיה, בעמדות ב"כ היועץ המשפטי לממשלה ובעמדת משיבים נוספים [ אם ישנם], פירוט:__________________, ולאחר ששמעתי את מקבל ההחלטות והוא הביע את רצונו במינוי. אני ממנה בזה את:

התומך/כים בקבלת החלטות

שם מלא של התומך/ת וקרבתו למקבל ההחלטות	ת.ז.	שנת לידה

כתובת מגורים	טלפונים	כתובת דואר אלקטרוני

מינוי התומך יהיה לגבי העניינים הבאים (יש לבחור את אחת האפשרויות הבאות):

בכלל ענייניו של מקבל ההחלטות;

בעניינים רכושיים של מקבל ההחלטות;

בעניינים אישיים של מקבל ההחלטות;

בעניינים רפואיים של מקבל ההחלטות ;

בעניין מסוים/ים _________________________________________

(אם מונה תומך נוסף יש לפרט לגביו את כל הפרטים הנ"ל ולפרט בהמשך תפקידו וסמכויותיו אם אינן זהות)

תקופת המינוי:

תומך קרוב:

תוקף צו זה הוא לשלושה חודשים עד לקבלת אישור בבית המשפט על קיום פגישת הנחיה עם האפוטרופוס הכללי או מי מטעמו וזאת עד ליום _____________.

תוקף צו זה הוא קבוע לאחר שהתקיימה פגישת הנחיה/ לאחר שניתן פטור מפגישת הנחיה בנימוק _______________________________

תומך מתנדב או מקצועי:

תוקף צו זה הוא עד ליום __________________

תוקף צו זה הוא קבוע

סמכויות התומך ותפקידיו

סמכויות התומך/ים - בעניינים בהם מונה התומך/ים, המינוי יכלול את הסמכויות הבאות

כלל הסמכויות שלהלן:

1. לפנות לכל גורם ולקבל מידע בשמו של האדם.

2. לסייע לאדם בהבנת המידע הנדרש לו לשם קבלת החלטות, לרבות החלופות האפשריות והשלכותיהן ולהסביר לו את כל אלה בשפה פשוטה וברורה המובנת לו ותוך שימוש באמצעי עזר שברשותו ובכל דרך אפשרית הסבירה בנסיבות העניין.

3. לבצע לבקשת האדם, פעולות לשם מימוש החלטותיו ומיצוי זכויותיו לפי הפירוט שלהלן:_________________________________________

חלק מהסמכויות לעיל, כפי שיפורט להלן: ______________________________

תפקידי התומך/ים - בעניינים בהם מונה התומך/ים, תפקידיו יהיו:

כלל התפקידים שלהלן:

1. לסייע למקבל ההחלטות לקבל מידע הנוגע להחלטה מכל גורם, וזאת על ידי הנחייתו, הפנייתו למקורות מידע חיוניים, ליווי שלו או קבלת המידע בשמו;

2. יסייע למקבל ההחלטות בהבנת המידע הנדרש לו לשם קבלת החלטה, ויסביר לו את המידע הנוגע להחלטה בשפה פשוטה וברורה המובנת לו, לרבות על ידי שימוש באמצעי עזר, ובהינתן התאמות לפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות אם הוא אדם עם מוגבלות;3. יסייע למקבל ההחלטות בהבנת המידע הנדרש לו לשם קבלת החלטה, ויסביר לו את המידע הנוגע להחלטה בשפה פשוטה וברורה המובנת לו, לרבות על ידי שימוש באמצעי עזר, ובהינתן התאמות לפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות אם הוא אדם עם מוגבלות;

3. בהחלטות משמעותיות, יציע למקבל ההחלטות לפנות להתייעצות עם בעל מקצוע בתחום בו נדרשת קבלת ההחלטה, ויסייע לו באיתור בעל מקצוע מתאים אם הוא מעוניין בכך;

4. יסייע לאדם בביטוי רצונו והחלטתו בפני צדדים שלישיים, וזאת על ידי הנחייתו או ליווי שלו.

5. יבצע כל פעולה נוספת שהוא מוצא לנכון לשם סיוע למקבל ההחלטות בקבלת ההחלטה בהתאם לנסיבות המקרה;

6. אם מקבל ההחלטות ביקש זאת במפורש לגבי עניין מסוים ונתן לתומך ייפוי כוח מתאים, יבצע בשם מקבל ההחלטות פעולות לשם מימוש החלטותיו ומיצוי זכויותיו.

חלק מהתפקידים שלעיל כמפורט להלן ________________________________

תדירות הפגישות עם מקבל ההחלטות תהיה אחת לחודש/אחת ל ___________

הוראות מיוחדות לעניין ניגוד עניינים או לעניינים אחרים: _______________________

________________________________________________________________

מובהר, כי מינוי התומך/כים נועד לסייע למקבל ההחלטות בקבלת ההחלטות אך אינו מתיר לו/ להם לקבל החלטות בשמו וכי על תומך/י ההחלטות לפעול בהתאם להוראות החוק והתקנות.

הנימוקים למינוי מפורטים בפסק הדין.

העתק צו זה יומצא עם נתינתו למקבל ההחלטות, לתומך/י ההחלטות, לב"כ היועמ"ש, לאפוטרופוס הכללי וכן ל ____________________.

טופס 2

( ותקנה 23)

אמצעי שמירה מכוח סעיף 68 לחוק

לאחר ששמעתי את___________________, ונתתי דעתי לנסיבות העניין, הנני מורה על אמצעי השמירה הבאים מכוח הוראות סעיף 68 לחוק. הוראות אלו יחולו בנוסף לצו מינוי תומך בקבלת החלטות:

פעולה בנכס/י המקרקעין [לרבות בזכויות בנכסים] הבאים תהיה מותנית באישור מראש של בית המשפט: ______________________________________________________________

הגבלה על ייפוי כוח שמקבל ההחלטות יוכל לתת לאדם אחר/ לתומך לטובת ביצוע פעולות מטעמו[3] – פירוט ההגבלות ולגבי מי הן חלות: ______________________________

הגבלות על חשבונות הבנק של מקבל ההחלטות/ על חשבונות הבנק הבאים: ______________________________________________________________

מקבל ההחלטות ינהל חשבונות יתרת זכות בלבד/ את החשבונות הבאים ביתרת זכות: _______________________________________________________

. הגבלה על הנפקת אמצעי התשלום הבאים[4]: ________________________________________________________

הגבלת הרשאות לחיוב חשבון/ הקמת הרשאת חדשות לחיוב חשבון.

הגבלת פעילות באמצעות בנקאות בתקשורת.

הגבלה על משיכת כספים מקופת גמל בניגוד להוראות לפי סעיף 23 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005, כמשמעותם בסעיף 87(א)(2) לפקודת מס הכנסה, העברתם לאחר, שעבודם או עיקולם לפי סעיף 25 לחוק האמור.

הגבלה על מתן ערבות או הלוואה, או התחייבות למתן אחת מאלה – פירוט: ______________________________________________________________.

הגבלה על מתן תרומה או מתן מתנה בסכום העולה 10,000/ 100,000 שקלים חדשים/ סכום אחר _________, או התחייבות למתן אחת מאלה.

אמצעי שמירה אחרים: __________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

הנימוקים לקביעת אמצעי שמירה מפורטים בפסק הדין.

היום _______________ חתימת השופט/ת _______________

דברי הסבר

במסגרת תיקון 18, נקבעו בחוק שתי חלופות משמעותיות למוסד האפוטרופסות השמות דגש על רצונו של האדם והאוטונומיה שלו: ייפוי כוח מתמשך וקבלת החלטות נתמכת.

להלן נתייחס לתקנות אשר מסדירות את תפקיד תומך בקבלת ההחלטות:

תקנה 1- הגדרות

"פגישה" – מוצע לקבוע כי פגישה היא לרבות פגישה בהיוועדות חזותית או שיחה טלפונית. הגדרה זו חלה הן לעניין פגישות שעל התומך לקיים עם מקבל ההחלטות, והן לעניין פגישות שמקיים האפוטרופוס הכללי או מי מטעמו בהתאם להוראות תקנות אלה.

"מקבל החלטות" – מוצע להגדיר כמקבל החלטות אדם שמונה לו תומך בקבלת החלטות בהתאם להוראות סעיף 67ב לחוק. מדובר באדם המתמודד עם קושי/ אתגר בקבלת החלטות ובמימושן מסיבות שונות אך לאחר מציאת הפתרון לקושי הוא מסוגל לקבל את ההחלטה, הקשיים האפשריים עמם הוא עלול להתמודד: קושי בהשגת המידע הרלוונטי להחלטה, קושי בהבנת המידע, קושי בהבנת החלופות הקיימות והרלוונטיות של כל אחת מהן לחייו, קושי בחירת החלופה וקושי ביישומה, בין אם הוא מתמודד עם אחד מן הקשיים הללו או עם מספר קשיים במקביל. לאחר שנמצא הפתרון הוא מסוגל לקבל את ההחלטה.

"תומך" "תומך בקבלת החלטות" – מוצע להגדירו כתומך בקבלת החלטות כמשמעותו סעיף 67ב לחוק. התומך הוא אדם שיכול לסייע למקבל ההחלטות בתהליך קבלת ההחלטות, אך לא מקבל את ההחלטה במקומו, הוא מסייע לו להתגבר על הקושי עמו הוא מתמודד, לדוגמא: הוא מסייע למקבל ההחלטות להשיג מידע , להבין אותו, להבין את החלופות העומדות בפניו והאפשרויות עבורו ואיך תהיינה השפעת כל אחת מהן על חייו, לבקשתו המפורשת של האדם ועם קבלת ייפוי כוח ממנו הוא יכול לסייע לו במימוש ההחלטה שקיבל.

"תומך מקצועי" – מוצע להגדירו כאדם המשמש תומך בקבלת החלטות, למי שאינו תומך קרוב ואינו תומך מתנדב. תומך מקצועי רשאי לקבל שכר עבור תפקידו.

"תומך קרוב" – מוצע להגדירו כאדם המשמש תומך בקבלת החלטות לקרובו כהגדרתו בסעיף 80 לחוק או שיש ביניהם קרבה אישית מתמשכת.

הגדרת "קרוב" לפי סעיף 80 לחוק

"בן זוג, אב, אם, בן, בת, אח, אחות, סב, סבה, נכד, נכדה;

בקרבה אישית מתמשכת הכוונה לאדם שיש בינו לבין מקבל ההחלטות היכרות מעמיקה לזמן ממושך. לדוגמה חבר של המשפחה המוכר למקבל ההחלטות ; שכן קרוב שמסייע למקבל ההחלטות בהתנהלות היום-יומית ללא שכר; איש מקצוע שהיה עם מקבל ההחלטות בקשר מקצועי בעבר וקשר זה הסתיים וכיום מסייע לו ומלווה אותו בתהליך קבלת ההחלטות (כגון מורה, מטפל, מדריך וכיוצ"ב).

"תומך מתנדב" – מוצע להגדירו כאדם המשמש תומך בקבלת החלטות ללא קבלת שכר, שאינו תומך קרוב.

תקנה 2 –תנאים למינוי תומך בקבלת החלטות

קבלת החלטות נתמכת היא הסדר משפטי המאפשר לאדם בגיר המתקשה בהבנת מידע ובקבלת החלטות בענייניו, אך מסוגל לקבל החלטות עם עזרה ותמיכה, להיעזר באדם אחר לצורך איסוף מידע, התאמתו להבנתו, קבלת החלטה ומימושה. קבלת החלטות נתמכת מבוססת על יחסים של אמון וכבוד בין התומך למקבל ההחלטות, כאשר תפקיד התומך הוא לקבל את המידע, להסביר, להנגיש, לתמוך, ללוות ולעתים גם לפעול למימוש ההחלטה שקיבל מקבל ההחלטות. לא ניתן למנות תומך בקבלת החלטות לאדם בעניין מסוים ככל שבאותו עניין קיים צו מינוי אפוטרופוס תקף או ייפוי כח מתמשך בתוקף באותו עניין, שכן הדבר מלמד על צורך של האדם בבעל תפקיד שיוכל לקבל החלטות בשמו ולא רק לסייע לו בקבלת החלטות.

מוצע לקבוע כתנאי למינוי אדם כתומך בקבלת החלטות כי לתומך לא מונה אפוטרופוס ולא נכנס לתוקף יפוי כוח מתמשך בעניינו, זאת במטרה לבחון האם האדם בעל כשרות מתאימה לקבלת החלטות בענייניו. הנחת המוצא היא שמי שלא מסוגל לנהל את ענייניו בעצמו ונדרש לו מינוי אפוטרופוס או שנכנס בעניינו ייפוי כוח מתמשך לתוקף, לא יוכל לסייע באופן מספק לאדם אחר בקבלת החלטות.

מוצע להסדיר כי לא ימונה תומך בקבלת החלטות אדם המצוי בניגוד עניינים עם מקבל ההחלטות. ניגוד עניינים עלול להיות כאשר התומך איש צוות במוסד בו מצוי מקבל ההחלטות או משמש כבעל סמכות במקום בו עובד מקבל ההחלטות, או שעלול להיות לו ניגוד עניינים בנושאים אחרים כגון אם התומך הוא שותף של מקבל ההחלטות בחשבון הבנק אלא אם מדובר בבני זוג המנהלים חשבון בנק משותף; אם התומך הוא מקבל גמלה של מקבל ההחלטות בביטוח לאומי, או מקרה אחר בו הקשר בין התומך למקבל ההחלטות עלול לגרום למקבל ההחלטות להסתמך על התומך ולא לקבל החלטות בעצמו.

תקנה 3 – תומך מתנדב ותומך מקצועי

תומך בקבלת החלטות מתנדב –

במצבים בהן הדבר נדרש (לאדם שאין לו תומך החלטות קרוב או שאין ידו משגת לממן תומך בקבלת החלטות מקצועי) רשאי בית המשפט למנות תומך החלטות מתנדב שיבצע את תפקידו ללא שכר.

תומך בקבלת החלטות מקצועי-

ככל שהמבקש מעוניין בכך, רשאי בית המשפט למנות תומך בקבלת החלטות שעומד בתנאים כתומך בקבלת החלטות מקצועי שרשאי לקבל שכר עבור תפקידו.

כפי שמובא לעיל, תפקיד תומך בקבלת החלטות הוא תפקיד שמבוסס על קשר אישי ואמון. יצוין כי האפוטרופוס הכללי בוחן במסגרת פיילוט תנאים נוספים הנדרשים, ככל שיתמנה תאגיד כתומך בקבלת החלטות.

במסגרת הפיילוט, מתמנה יחיד שימלא את תפקידי התומך וזאת מכיוון שמקבל ההחלטות צריך להיות מעוניין במינוי התומך, ולשם כך, עליו לדעת מיהו היחיד שאמור לתת לו את שירותי התמיכה בפועל. כמו כן, אופי התפקיד בליווי מקבל ההחלטות והסיוע לו הוא אישי וקרוב, לפיכך אין מקום לתחלופת התומכים בפועל בתוך תאגיד אלא על מקבל ההחלטות לדעת מי יעניק לו את הסיוע כאמור, טרם המינוי, ולהסכים לכל שינוי בזהותו. יצוין, כי בשל תנאי זה כל שינוי בזהות היחיד אשר מבצע את תפקידי התומך מטעם התאגיד לגבי מקבל ההחלטות, יחייב את שינוי צו המינוי בבית המשפט.

התנאים הנבחנים במסגרת הפיילוט, בין היתר, נוגעים לכך כי: המינוי מטעם בית המשפט הוא מינוי אישי של יחיד מבין עובדי התאגיד אשר ייקח על עצמו את התפקיד ועומד בעצמו בתנאי התקנות למינוי תומך מתנדב או מקצועי לפי העניין. כמו כן, נבחנים תנאי סף נוספים להכרה בתאגידי קבלת החלטות נתמכת, כגון ההכשרה הנדרשת מנושאי המשרה, בדיקה האם בעלי השליטה של התאגיד עומדים בתנאים שנקבעו בהקשר של היעדר ניגוד עניינים במינוי והיעדר הרשעות.

לאחר סיום תקופת הפיילוט תקודם חקיקה מתאימה אשר מסדיר את אופן המינוי של תאגידים כתומכים בקבלת החלטות.

תקנה 3(א)(1), תקנה 3(א)(2)(א), תקנה 5, תקנה 6 ו- תקנה 7

חובת ההכשרה של תומך מתנדב ותומך מקצועי:

תפקיד תומך בקבלת החלטות הוא רגיש ונדרש קשר אישי מיוחד עם מקבל ההחלטה. התפקיד מחייב כלים שלובים של ידע, רגישות וכן הדרכה מתאימה כדי מחד, לסייע למקבל ההחלטות ומאידך, לאפשר לו לקבל החלטות בעצמו בענייניו התואמות את תפיסת עולמו ואורחות חייו. מכאן כי ההדרכה היא קריטית כתנאי למינוי. עם זאת, תומך בקבלת החלטות שהוא קרוב של מקבל ההחלטות ומינויו מתבקש בשל הקשר המיוחד ביניהם, לא יידרש לעבור הכשרות כאמור וחלף זאת ישתתף בפגישת הנחייה לאחר מינויו.

ההכשרות לתומכים מתנדבים ותומכים מקצועיים יערכו על ידי האפוטרופוס הכללי או מי מטעמו ובהיקף הנדרש לפי העניין:

ההכשרה של תומך בקבלת החלטות מתנדב תהיה תכנית של חמש שעות לפחות בתחומים הבאים: זכויות של אנשים עם מוגבלות ואזרחים ותיקים, תפקידו של התומך בקבלת החלטות לרבות היבטים משפטיים ואתיים ודרכי הביצוע של התפקיד.

ההכשרה של תומך בקבלת החלטות מקצועי תהיה תכנית של ארבעים שעות לפחות בתחומים הבאים: שילוב אנשים עם מוגבלות בחברה ודרכי תקשורת עמם, זכויות של אנשים עם מוגבלות ואזרחים ותיקים, דרכי ביצוע התפקיד ומידע אודות שירותים לאנשים עם מוגבלות ואזרחים ותיקים, לרבות היכרות עם רשויות ומוסדות הנוגעים בדבר.

ההכשרה הנדרשת מהתומך המתנדב הינה קצרה יחסית להכשרה הנדרשת מהתומך המקצועי וזאת משום שהתומך המתנדב רשאי להתמנות כתומך לשני מקבלי החלטות במקביל לכל היותר לעומת התומך המקצועי שרשאי לתמוך ב- 20 מקבלי החלטות לכל היותר. כמו כן, מקבל תומך מתנדב ליווי ותמיכה תוך כדי הליווי בעוד שנדרש לכך התומך המקצועי בעת המינוי הראשון בלבד.

כמו כן, מוצע לקבוע כי ההכשרה תהיה תקפה לתקופה של חמש שנים וככל שלא התקבל פטור מטעם האפוטרופוס הכללי, כתנאי למנוי כתומך בקבלת החלטות יהיה על תומך בקבלת החלטות מקצועי לרענן את הכשרתו, זאת מתוך הנחה שיהיו חידושים ועדכונים נדרשים לביצוע התפקיד כראוי.

יחד עם זאת, לא יבוטל מינוי של תומך בקבלת החלטות מקצועי רק מהסיבה שלא עבר ריענון של הכשרתו.

היעדר הרשעות של תומך מתנדב ותומך מקצועי:

תפקיד תומך בקבלת החלטות הוא תפקיד של ליווי אישי לאדם הזקוק לסיוע. מכאן כי מצופה שהאדם המתמנה כתומך בקבלת החלטות, שאינו קרובו של מקבל ההחלטות, שלא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש כתומך בקבלת החלטות, ולא הוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור – זאת, במטרה להגן על מקבל ההחלטות מניצול או מפגיעה אפשרית של תומך שהורשע בעבירות כאמור.

מוצע כי האפוטרופוס הכללי יוסמך לבדוק היעדר הרשעות בלי לגרוע בסמכויות עובד סוציאלי לפי חוק הסעד (סדרי דין בעניני קטינים, חולי נפש ונעדרים), תשט"ו-1955.

ניסיון מקצועי נדרש לתומך בקבלת החלטות מקצועי:

במטרה לאפשר למקבל ההחלטות לקבל את השירות המיטבי ואת הסיוע שהוא זקוק לו, נקבע כי על תומך מקצועי להיות אדם עם ניסיון מקצועי רלוונטי לתפקיד. הניסיון המקצועי שנקבע הוא: "ניסיון מקצועי או מעשי בעבודה עם אנשים עם מוגבלות או אזרחים ותיקים של שלוש שנים לפחות". תקופת ניסיון זו מלמדת על אדם אשר מבין את צרכי האדם עם מוגבלות או האזרח הוותיק ומתוך ניסינו המקצועי יפעל לסיוע למקבל ההחלטות וינגיש עבורו בהתאמה הנדרשת כל מידע ויחד עם זאת, ייתן למקבל ההחלטות המקום לקבל החלטות בעצמו. כמו כן, תותאם ההכשרה למועמדים בעלי רקע זה.

תקנה 3(ב) –

לצורך ביצוע התפקיד של תומך בקבלת החלטות על הצד הטוב ביותר, מוצע לקבוע מכסה עבור תומך מתנדב כך שלא יוכל לשמש כתומך מתנדב ליותר משני מקבלי החלטות. בנוגע לתומך בקבלת החלטות מקצועי, מוצע לקבוע מכסה של עשרים מקבלי החלטות עבור כל תומך מקצועי. יובהר שהמכסה לא חלה כאשר מתמנה התומך בקבלת החלטות בנוסף עבור מקבל החלטות שהוא קרובו. מגבלות המכסה היא על מנת לאפשר למלא את תפקיד התומך במסירות ולהקדיש לכך את מירב הזמן הנחוץ לכך. הגדרת המכסה נעשתה בהתבסס על נתונים שנאספו בנוגע לבעלי תפקידים דומים בישראל ובעולם.

תקנה 4- הסכמה למינוי

תמיכה בקבלת החלטות מחייבת יחסי אמון בין מקבל ההחלטות לבין התומך בקבלת החלטות. חלק משמעותי מהקשר בין מקבל ההחלטות לבין התומך בקבלת החלטות מבוסס על הנכונות של מקבל ההחלטות לקבל את הסיוע הנדרש לו מהתומך ולכן לא יכול להתקיים מצב בו מתמנה תומך בקבלת החלטות לאדם בניגוד לרצונו. על מקבל ההחלטות להסכים למינוי תומך בקבלת החלטות באופן עקרוני ולזהות האדם שמונה באופן ספציפי.

לאור אופי המינוי כפי שפורט לעיל, מוצע כי כתנאי למינוי תומך בקבלת החלטות קיימת חובה לקבל את הסכמת המבקש עצמו למינוי המוצע לרבות תקופת המינוי ותחומי התמיכה. במקרה שמועמד למינוי תומך בקבלת החלטות שהוא תאגיד תידרש הסכמת המבקש גם לגבי היחיד בתוך התאגיד שמועמד להתמנות וגם לגבי התאגיד עצמו.

כפי שנדרש שמקבל ההחלטות יהיה מעניין במינוי התומך, תנאי מהותי נוסף הוא שהמועמד להתמנות כתומך בקבלת החלטות מסכים למינוי לגבי מבקש המינוי. הסכמתו נדרשת למינוי באופן כללי, לרבות משך התקופה שהוא יידרש לשמש תומך (בין אם מדובר בצו זמני, צו זמני עם אפשרות הארכה או צו קבוע), ולרבות תחומי התמיכה (דוגמת מיצוי זכויות, סיוע מול רשויות מגורים, עבודה, נכסי מקרקעין, נכסים פיננסיים, הליכים רפואיים וכד').

תקנה 8 –

האפוטרופוס הכללי יהיה אחראי על ניהול מאגר תומכים בקבלת החלטות מתנדבים ותומכים בקבלת החלטות מקצועיים שיפורסם באתר של האפוטרופוס הכללי במרשתת ויעמוד לרשות הציבור הרחב ככלל ומקבלי ההחלטות והשופטים לענייני משפחה בפרט, אשר יוכלו לבחור מתוכו את תומכי ההחלטות המתאימים לאדם שבית המשפט קבע שהינו מתאים להיות במעמד של מקבל החלטות, במאגר יהיו רשומים פרטיו של מקבל ההחלטות כגון היותו תומך בקבלת החלטות מתנדב או מקצועי, תחום התמחותו המקצועי, המועד שבו סיים את ההכשרה לתומכי החלטות מקצועיים, ופרטי ההתקשרות עמו. כל תומכי ההחלטות הנכללים במאגר זה יהיו כאלה שעמדו בכל התנאים הנדרשים להתמנות כתומכי החלטות מקצועיים או מתנדבים לפי העניין. מוצע כי האפוטרופוס הכללי יהיה רשאי למחוק אדם מן המרשם אם חדלו להתקיים בו התנאים הנדרשים לשמש כתומך בקבלת החלטות לפי הקבוע בתקנות לאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו.

תקנה 9 –

החיובים שבתקנה המוצעת מבטאים את חובת האמון שחב התומך בקבלת החלטות למקבל ההחלטות. מוצע לקבוע שעל תומך בקבלת החלטות לנהוג בתום לב, במסירות ובהוגנות תוך שמירה על כבודו ופרטיותו של מקבל ההחלטות, במטרה לסייע לו לקבל החלטות בהתאם לרצונו, העדפותיו ובחירותיו ולממש אותן. נוסף, מוצע לקבוע כי בעת שהתומך עושה שימוש בכישוריו המקצועיים (בין אם מדובר לדוגמא בעו"ד, רופא ועוד), יפעל במסירות ובמקצועיות כפי שבעל מקצוע היה פועל.

זאת בדומה לחיובים המוטלים על אפוטרופוס מכוח ס' 67לד לחוק.

תקנה 10 –תפקידיו של תומך בקבלת החלטות

תקנת משנה (א) –

סעיף 67ב(א) ו (ב) לחוק קובע רשימת תפקידים וסמכויות אשר יהיו לתומך בקבלת החלטות – כולם או חלקם.

לצד זאת, קובע סעיף 67ב(ה) כדלקמן: "מינה בית המשפט תומך בקבלת החלטות לאדם, יפרט בהחלטתו את העניינים שלגביהם ישמש כתומך בקבלת החלטות ויקבע את תקופת המינוי, ויקבע את תפקידיו וסמכויותיו כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), כולם או חלקם.".

סעיף קטן (ו) באותו סעיף מסמיך את שר המשפטים בהסכמת שר הרווחה והשירותים החברתיים ושר האוצר ובהתייעצות עם שר הבריאות, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, "לקבוע הוראות נוספות לעניין תפקידיו וסמכויותיו של תומך בקבלת החלטות".

לאור האמור, מוצע לקבוע את תפקידיו של תומך ההחלטות ומובהר כי תפקידיו של התומך בקבלת החלטות יהיו בהתאם להוראות צו המינוי, הוראות החוק והוראות תקנות אלה.

תקנת משנה (ב) – ככל שמקבל ההחלטות מבקש את הסיוע של התומך בקבלת החלטות בעניינים הכלולים בצו המינוי מוצע לקבוע את הסיוע שעל התומך בקבלת החלטות לתת עבור מקבל ההחלטות תוך שמירה על האוטונומיה של מקבל ההחלטות בדגש על כך שעליו לאפשר למקבל ההחלטות לקבל את ההחלטה בעצמו.

פסקה (1) – על התומך לתת סיוע למקבל ההחלטות לקבלת מידע הנוגע להחלטה מכל גוף, וזאת על ידי הנחייתו, הפנייתו של למקורות מידע חיוניים, ליווי שלו או קבלת המידע בשמו;

פסקה (2) – על התומך לתת סיוע למקבל ההחלטות בהבנת המידע הנדרש לו לשם קבלת ההחלטה בשפה פשוטה וברורה המובנת לו, לרבות תוך ביצוע ההתאמות לפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998, אם הוא אדם עם מוגבלות;

פסקה (3) על התומך לתת סיוע למקבל ההחלטות להבין את החלופות האפשריות העומדות בפניו ואת השלכותיהן, לרבות הסיכונים והסיכויים הכרוכים ביישומן, ולסייע לו להבין מהי החלופה המתאימה לו ביותר בנסיבות העניין, ובהתאם לתפיסת עולמו ורצונותיו;

פסקה (4) – כאשר מדובר בהחלטה משמעותית, מוצע לקבוע כי תומך בקבלת ההחלטות יציע למקבל ההחלטות לפנות להתייעצות עם בעל מקצוע מתחום בו נדרשת קבלת ההחלטה וכן לסייע לו באיתור בעל מקצוע מתאים אם הוא מעוניין בכך;

פסקה (5) – על התומך לסייע למקבל ההחלטות בביטוי רצונו והחלטתו בפני צדדים שלישיים, וזאת על ידי הנחייתו, ליווי שלו או ביטוי ההחלטה בשמו ככל שמקבל ההחלטות מעוניין בכך;

פסקה (6) – מוצע לקבוע כי בהתאם לנסיבות המקרה על התומך בקבלת החלטות לבצע כל פעולה נוספת שהוא מוצא לנכון במטרה לסייע למקבל ההחלטות בקבלת ההחלטה;

פסקה (7) – מוצע להסדיר שתומך בקבלת ההחלטות יפעל בשם מקבל ההחלטות במקרה שמקבל ההחלטות מבקש זאת במפורש מהתומך בקבלת החלטות ולגבי עניין מסוים שמקבל ההחלטות נתן לו ייפוי כח מתאים וזאת לשם מימוש החלטותיו של מקבל ההחלטות ומיצוי זכויותיו באותו העניין, וזאת כל עוד מדובר בעניין שאינו סותר האמור בצו המינוי.

תקנת משנה (ג) –

בשל אופי המינוי שהינו מינוי אישי, על תומך בקבלת החלטות לבצע את תפקידו בעצמו והוא אינו מורשה למנות אחרים כדי לבצע אותו במקומו. עם זאת, מובהר כי לשם ביצוע התפקיד הוא רשאי להיעזר בבעלי מקצוע רלוונטיים כשהדבר נחוץ.

תקנת משנה (ד) ו-(ה) –

מוצע להסדיר כי על תומך בקבלת החלטות להתנהל בשקיפות ולשתף את מקבל ההחלטות בכל המידע שהוא מקבל בעניינו. על התומך בקבלת החלטות ליידע את מקבל ההחלטות על הפעולות אותם הוא מבצע במסגרת תפקידו כתומך בקבלת החלטות ולשתף את מקבל ההחלטות במהלכים שהוא מבצע למימוש החלטותיו של מקבל ההחלטות ולפעול בעצה אחת עם מקבל ההחלטות.

תקנת משנה (ו) -

תומך בקבלת ההחלטות רשאי להשתתף בכל מפגש הקשור בנושא המינוי בתנאי שמקבל ההחלטות מעוניין בכך. בעניינים רפואיים תפקידו כמלווה וסמכויותיו של התומך כפופים לחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996. משמעות הדבר שבעניין רפואי, ככל שהרופא סבור כי החלטתו של מקבל ההחלטות על אף הסיוע שהוא מקבל מן התומך בקבלת החלטות הינה החלטה שלא מדעת יפעל באמצעים העומדים לרשותו במצב זה (הימנעות מטיפול, פניה לוועדת אתיקה וכיוצ"ב)

תקנת משנה (ז) –

אם מקבל ההחלטות מבקש מהתומך בקבלת החלטות לסייע לו בהליך קבלת החלטה או במימוש החלטה שקיבל והתומך סבר כי הפעולה או ההחלטה הם בלתי חוקיים או יפגעו במקבל ההחלטות או באדם אחר פגיעה חמורה, הוא רשאי שלא לסייע לו במימוש כאמור. בנוסף, רשאי התומך בקבלת החלטות להתייעץ על הנושא עם גורמי מקצוע לרבות גורמי רווחה, גורמים מטפלים תוך שמירה על פרטיותו של מקבל ההחלטות.

במקרה בו החליט התומך בקבלת החלטות שלא לסייע למקבל ההחלטות בהליך קבלת החלטה או במימוש החלטה או פעולה, עליו לשתף בכך את מקבל ההחלטות. בנוסף, הוא רשאי לפנות בנושא זה לבית המשפט בבקשה למתן הוראות.

תקנת משנה (ח) –

מוצע לקבוע כי על התומך בקבלת החלטות לקיים קשר תדיר של מפגשים עם מקבל ההחלטות פעם בחודש לכל הפחות או בתדירות אחרת אם קבע זאת בית המשפט או אם סיכמו זאת התומך בקבלת ההחלטות ומקבל ההחלטות.

הפגישה הראשונה תהיה בסמוך לאחר המינוי ובמסגרתה, יסביר התומך בקבלת ההחלטות למקבל ההחלטות מהי מהות המינוי ולהגיע עמו להסכמות באשר לאופן מימוש התפקיד.

בכל פגישה יהיה על התומך בקבלת החלטות לבדוק האם מקבל ההחלטות זקוק לסיוע בעניינים לגביהם הוא מונה והאם הוא נדרש לקבלת החלטה משמעותית בעניינים אלו.

תקנת משנה (ט)-

מוצע להסדיר כי התומך בקבלת החלטות יודיע לבית המשפט על כל שינוי מהותי שחל בנסיבות הנוגעות למינוי. במקרה בו תומך בקבלת החלטות חושב שחל שינוי בנסיבות של מקבל ההחלטות שהובילו למינוי, לדוגמה אם מקבל ההחלטות כבר לא נזקק לסיוע על מנת לקבל החלטות, או שכבר אינו מסוגל לקבל החלטות אפילו בהינתן סיוע, הוא חייב להודיע על כך לבית המשפט.

תקנת משנה (י) –

מוצע להורות לתומך בקבלת החלטות לנהל תרשומת של הפעולות המהותיות שהוא מבצע במסגרת תפקידו כתומך בקבלת החלטות. במסגרת התרשומות יתעד את פגישותיו ושיחותיו עם מקבל ההחלטות באופן כללי, את ההחלטות שקיבל מקבל ההחלטות בתמיכתו, פעולות שבהם תומך בקבלת ההחלטות החליט שלא לסייע למקבל ההחלטות כפי שמוסדר בתקנת משנה (ז) וכן פעולות שנעשו לפי רצונו של מקבל ההחלטות למימוש החלטותיו.

תקנה 11-

מוצע להבהיר כי תומך רשאי לבצע פעולה משפטית למימוש החלטת מקבל ההחלטות ומיצוי זכויותיו, וזאת על פי בקשתו של הממנה ובהתאם להוראות חוק השליחות, התשכ"ה-1965 (להלן- חוק השליחות), משמע באמצעות ייפוי כוח רגיל, לרבות באמצעות ייפוי כוח הנוהג לגבי אותן פעולות אצל הצד השלישי (לדוגמה, בבנקים נוהגים להחתים על טופס ייפוי כוח ייעודי של אותו הבנק), והכל בהתאם לסמכויות וההוראות שנקבעו בצו המינוי ולבקשתו של הממנה.

תקנה 12 –

מוצע לקבוע את סמכות בית המשפט לתת הוראות בכל עניין הנוגע להפעלת סמכויותיו של תומך בקבלת החלטות, וזאת מיוזמתו או לבקשת מקבל ההחלטות או מי מטעמו, תומך בקבלת ההחלטות, היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו, האפוטרופוס הכללי או קרובו של מקבל ההחלטות.

תקנה 13- אחריות התומך

תקנת משנה (א) –

מוצע לקבוע כי תומך בקבלת החלטות אינו אחראי לנזק שנגרם למקבל ההחלטות כתוצאה מהחלטה שקיבל מקבל ההחלטות בעצמו לאחר שהתומך בקבלת החלטות ביצע את תפקידו כנדרש בהתאם לאמור בצו המינוי וכמצופה מהאדם הסביר.

תקנת משנה (ב) –

מוצע לקבוע כי התומך בקבלת החלטות אינו אחראי לנזק שנגרם למקבל ההחלטות לגבי החלטה שמקבל ההחלטות לא ביקש סיוע לגביה, או אם התומך בקבלת החלטות החליט שלא לסייע למקבל ההחלטות בקבלת ההחלטה או במימושה והודיע למקבל ההחלטות על כך, בהתאם להוראות תקנה 10(ז).

תקנת משנה (ג) -

מוצע להבהיר כי על פעולה מתוקף ייפוי כוח שנתן מקבל ההחלטות לתומך בקבלת החלטות יחולו הוראות חוק השליחות לעניין אחריותו של התומך בקבלת החלטות.

תקנה 14-

תקנת משנה (א)-

מטרת התקנה היא מניעת פעולות בניגוד עניינים בין מקבל ההחלטות לבין התומך בקבלת החלטות או קרובו של התומך בקבלת החלטות. לפיכך, מוצע לקבוע כי כל פעולה כאמור תדרוש אישור מראש של בית המשפט.

מוצע להבהיר כי פעולות בניגוד עניינים הדורשות אישור כאמור הן לרבות פעולה משפטית בנכס משותף בבעלות מקבל ההחלטות והתומך בקבלת החלטות, פעולה משפטית בחשבון בנק בבעלות משותפת של מקבל ההחלטות והתומך בקבלת החלטות, וכן ביצוע פעולות על ידי התומך בקבלת החלטות לגביהם מונה במסגרת תפקיד אחר שהוא ממלא מכוח דין אחר, לדוגמא מקבל גמלה, נאמן , עו"ד מייצג וכד'.

תקנת משנה (ב) –

מוצע לסייג את הוראות תקנת משנה (א) ולקבוע מספר פעולות אשר אינן דורשות את אישור בית המשפט:

פסקה (1) -פעולות משפטיות בין מקבל ההחלטות לבין קרובו של התומך בקבלת החלטות שהוא גם קרובו של מקבל ההחלטות זולת פעולות הטעונות אישור בית המשפט מכח סעיף 47 לחוק. לדוגמא, מתנה לאמו של מקבל ההחלטות כאשר אביו משמש כתומך בקבלת החלטות.

פסקה (2) -פעולה משפטית בחשבון בנק משותף או נכס משותף כאשר למקבל ההחלטות והתומך בקבלת החלטות יש להם חשבון משותף או נכס משותף– בתנאי שמקבל ההחלטות והתומך בקבלת ההחלטות הם בני זוג המנהלים משק בית משותף, והיה בבעלותם חשבון בנק משותף או נכס בבעלות משותפת בעת הגשת הבקשה למינוי תומך בקבלת החלטות. במקרה זה של בני זוג ברירת המחדל היא הותרת החשבון המשותף ולא לקבוע מגבלות לגבי נכס משותף, אלא אם בית המשפט קבע אחרת.

פסקה (3) -מתנה, הלוואה או ערבות שנותן תומך בקבלת החלטות למקבל ההחלטות, וכן מתנה הנהוגה בנסיבות העניין שנותן מקבל ההחלטות לתומך בקבלת החלטות לקרוב.

תקנה 15-

מוצע להבהיר כי על צד שלישי לאפשר לתומך בקבלת החלטות ללוות את מקבל ההחלטות אם הוא מעוניין בכך, בביצוע כל פעולה. כן מוצע להבהיר שצד שלישי אינו רשאי להתנות את פעולות מקבל ההחלטות בנוכחותן של התומך בקבלת ההחלטות או באישורו, אלא אם כך קבע זאת בית המשפט. התומך בקבלת החלטות יכול להתלוות אל מקבל ההחלטות לפגישות או שיחות מול צדדים שלישיים לדוגמה סוכנות ביטוח, בנקים, חנות לרכישת מכשירים וכד', וזאת על מנת לסייע לו, ועל הצד השלישי לאפשר זאת. עם זאת, אין באמור כדי למנוע ממקבל ההחלטות לפעול מול הצד שלישי באופן חופשי גם ללא נוכחות התומך בקבלת החלטות ומעורבותו, אלא אם כן קבע בית המשפט אחרת.

תקנה 16 –

תקנת משנה (א) –

מוצע לקבוע כי בקשה למינוי תומך בקבלת החלטות (להלן – בקשה) תוגש על ידי האדם שמבקש שימונה לו תומך בקבלת החלטות (להלן – המבקש). הרציונל הוא שהתמיכה בקבלת החלטות שמה דגש על האוטונומיה של אנשים עם מוגבלות לקבל החלטות הנוגעות לעניינם. כחלק מהאוטונומיה של האדם, רק הוא יכול להגיש את הבקשה למינוי תומך בקבלת החלטות ולבקש את הליווי והתמיכה הנדרשות לו. עם זאת, אין מניעה כי אדם אחר יסייע לו במילוי הבקשה למינוי תומך, כמו כל בקשה אחרת המוגשת לבית המשפט.

הבקשה תוגש לבית המשפט בליווי תצהיר של המבקש בעותק אחד או בשני עותקים אם המבקש מעוניין בעותק נוסף עבורו.

תקנת משנה (ב) –

על הבקשה לכלול את הפרטים הבאים: פרטי המבקש; לרבות שמו המלא, מספר תעודת הזהות שלו ומענו, וכן מספר טלפון ודואר אלקטרוני ככל שישנם, נימוקים לבקשה; פרטיו של תומך ההחלטות המבוקש, אם ישנו; לרבות שמו המלא, מספר תעודת הזהות שלו ומענו, וכן מספר טלפון ודואר אלקטרוני ככל שישנם, הקשר שלו אל המבקש והתאמתו לתפקיד; העניינים לגביהם מבוקש כי יתמנה תומך בקבלת החלטות; התפקידים והסמכויות המבוקשים לתומך בקבלת החלטות ותקופת המינוי המבוקשת.

טופס מוצע לבקשה למינוי תומך בקבלת החלטות הכולל את הפרטים האמורים עתיד להתפרסם באתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי.

תקנת משנה (ג) –

חלק מהמינויים של תומך בקבלת החלטות נעשים אגב בקשה למינוי אפוטרופוס המוגשת לבית המשפט. במקרה בו הליך מתחיל כבקשה למינוי אפוטרופוס, רשאי בית המשפט למנות תומך בקבלת החלטות בלי שנדרשת הגשת בקשה נפרדת לבית המשפט למינוי תומך בקבלת החלטות.

תקנה 17 – פגישת מידע מקדימה

תקנת משנה (א) ו-(ג) –

פגישת מידע מקדימה היא פגישה שתיערך על ידי האפוטרופוס הכללי או מי מטעמו טרם הגשת הבקשה למינוי תומך בקבלת החלטות, ויימסר בה מידע, בין היתר, בנושאים הבאים:

- העניינים בהם ניתן לקבל תמיכה;

- תפקידו של תומך בקבלת ההחלטות;

- היקף סמכויותיו של תומך בקבלת ההחלטות ומעמדו מול מקבל ההחלטות ומול צדדים שלישיים;

- האחריות המוטלת על תומך בקבלת ההחלטות ומקבל ההחלטות;

- ההכשרות הנדרשות במסגרת מינוי תומך בקבלת ההחלטות;

- אופן סיום המינוי, לרבות בהתאם להוראות תקנה 25

מטרת הפגישה היא לאפשר שיקול דעת מקיף למגיש הבקשה באשר לנחיצות המינוי והאופן בו הוא מהווה מענה לצורך עמו הוא מתמודד. לעיתים קרובות עשויה פגישת המידע למנוע מהאדם ומבתי המשפט הליכים בבתי משפט שלא לצורך .

המשתתפים בפגישה המקדימה הם:

- המבקש;

- אם הבקשה היא למינוי תומך קרוב– ישתתף בפגישה גם המועמד לתפקיד התומך בקבלת החלטות, אם ישנו מועמד. בהתאם למידע שיימסר לו הוא יוכל להבין את תפקיד התומך ולשקול מראש האם הוא מתאים למלא אותו אם תוגש בקשה למינוי;

- אם הבקשה היא למינוי תומך בקבלת החלטות מתנדב או מקצועי – רשאי להשתתף בפגישה גם מועמד לתפקיד, אם ישנו, וזאת אם מבקש המינוי מעוניין בכך. תומך בקבלת החלטות מתנדב או תומך בקבלת החלטות מקצועי עוברים הכשרה לתפקיד, ולכן השתתפותם היא רשות ולא חובה;

תקנת משנה (ב) –

מוצע לקבוע כי על האפוטרופוס הכללי או מי מטעמו יהיה לקיים את פגישת המידע המקדימה בתוך 45 ימים מהיום שפנו אליו לתאם את הפגישה. זאת, על מנת לאפשר את הגשת הבקשה למינוי תומך בקבלת החלטות במקרים המתאימים ללא שיהוי משמעותי.

תקנת משנה (ד) –

מוצע לסייג את החובה לקיים פגישת מידע מקדימה בהתאם להוראות תקנת משנה (א) במקרים הבאים:

- בהתקיים הליך מינוי תומך בקבלת החלטות במסגרת הליך אחר למינוי אפוטרופוס - קיום פגישה מקדימה יהיה בהתאם להחלטת בית המשפט, ובהתאם לנסיבות העניין.

- בהליך נוסף של מינוי תומך בקבלת החלטות, מקבל ההחלטות לא יידרש לקיים פגישת מידע נוספת.

- בית המשפט או האפוטרופוס הכללי רשאים לפטור מקיומה של פגישת מידע מקדימה כיוון שהתרשמו כי קבלת המידע שנמסר במסגרתה אינו נדרש לצורך המינוי.

תקנה 18-

מוצע לקבוע כי יש לצרף לבקשה למינוי תומך בקבלת החלטות את המסמכים הבאים:

- אישור על קיום או אישור על קבלת פטור מקיום פגישת מידע מקדימה בהתאם להוראות תקנה 17

- כתב הסכמה של המועמד לתפקיד התומך בקבלת החלטות לשמש בתפקיד זה – בשים לב לכך שהסכמתו של המועמד להתמנות כתומך בקבלת החלטות היא תנאי למינוי בהתאם להוראות תקנה 4(ב);

- בבקשה למינוי תומך בקבלת החלטות מקצועי או תומך בקבלת החלטות מתנדב שאינם כלולים במרשם בהתאם לתקנה 8 יצורף אישור על ההכשרה המקצועית שעבר – זאת, על מנת לאפשר לבית המשפט לבדוק אם המועמד למינוי כתומך בקבלת החלטות עבר את ההכשרה המהווה תנאי למינוי. אישור כאמור אינו נדרש אם התומך רשום במרשם, כיוון שהתקיימות התנאי של ההכשרה תיבדק לגבי תומך בקבלת החלטות מתנדב או תומך בקבלת החלטות מקצועי בעת הרישום;

- אם מדובר במועמד למינוי כתומך בקבלת החלטות מקצועי יש לצרף בנוסף לאישור על הכשרה גם אישור על הניסיון הדרוש לצורך המינוי לפי תקנה 3(א)(2)(ב).

- כל מסמך נוסף שהמבקש מעוניין לצרף לבקשה דוגמת מסמכים המעידים על הצורך במינוי ועל הצרכים של מבקש המינוי.

תקנה 19-

מוצע לקבוע כי המשיב לבקשה יהיה היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו. כיום תפקיד זה מבוצע על ידי בא כוח היועץ המשפטי לממשלה במשרד הרווחה.

תקנה 20-

מוצע להסדיר שהמצאה של הבקשה למינוי תיעשה על יד עורך דינו של המבקש או על ידי בית המשפט, אם המבקש אינו מיוצג, לגורמים הבאים:

1. לתומך בקבלת ההחלטות אותו מבקשים למנות;

2. לכל גורם אחר שבית המשפט הורה להמציא לו העתק.

תקנה 21 –

בית המשפט רשאי למנות למקבל החלטות תומך אחד או מספר תומכים במקביל. אם בחר בית המשפט למנות מספר תומכים, יחליט אם להטיל עליהם את תפקידי תומך בקבלת החלטות וסמכויותיו במשותף על כלל התומכים, או לחלק את התפקידים והסמכויות ביניהם.

מוצע לקבוע כי אם מינה בית המשפט מספר תומכים, ברירת המחדל היא כי הם יפעלו 'ביחד ולחוד' - מילוי תפקידו של אחד מהם אינו טעון הסכמת האחר. זאת, במטרה לאפשר תמיכה מכל התומכים במידה מרבית ללא תלות בהשתתפותם של התומך בקבלת החלטות או התומכים בקבלת החלטות הנוספים. עם זאת, בית המשפט רשאי לקבוע אחרת לגבי כלל העניינים או עניין מסוים. לדוגמה, בית המשפט רשאי להחליט שלעניין פעולות מקבל ההחלטות הנוגעות לעסקת מקרקעין, על כלל התומכים לבצע את התמיכה יחד, וזאת מפאת חשיבותה של פעולה כאמור וההשלכות האפשריות שלה . יצוין כי ברירת המחדל בתקנות אלה היא הפוכה מברירת המחדל שקובע החוק לעניין אפוטרופוסים ומיופי כוח בייפוי כוח מתמשך (סעיפים 32ד ו-46 לחוק).

תקנה 22-

מוצע לקבוע כי הסמכות המקומית לגבי בקשה למינוי תומך תהיה נתונה לבית המשפט לענייני משפחה שבתחום סמכותו נמצא מקום מגוריו של המבקש.

מוצע לקבוע כי הסמכות המקומית השיורית לגבי אדם שאין לו מקום מגורים קבוע והוא תושב ישראל תהיה לבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב כפי שנקבע בתקנה 7 לתקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין), תשפ"א-2020, בעניין הסמכות השיורית להליכים בענייני משפחה. לדוגמא אדם שהוא דר רחוב ותושב ישראל, הסמכות תהיה נתונה לבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב.

תקנה 23- צו מינוי

מטרתו של סעיף זה היא ליצור תבנית אחידה, ברורה ופשוטה לצו בית משפט כך שהצו יהיה ברור ונהיר למקבל ההחלטות, לתומך בקבלת ההחלטות ולצדדים שלישיים, על הצו להיות מפורט באופן כזה שיבהיר בצורה ברורה לכל הצדדים הנוגעים בדבר תפקידו והקף הסמכויות הניתנות לתומך בקבלת החלטות ולא יחשוף בפני צדדים שלישיים מידע בדבר נסיבות המינוי שלא לצורך.

תקנת משנה (א) – מוצע לקבוע כי צו למינוי תומך בקבלת החלטות בהתאם להוראות 67ב לחוק ייערך על ידי בית המשפט לפי טופס 1 שבתוספת.

אם בנוסף למינוי התומך, החליט בית המשפט לקבוע אמצעי שמירה כלליים בהתאם להוראות ס' 68 לחוק, יערוך את הצו לפי טופס 1 שבתוספת לעניין מינוי התומך, ובנוסף, לפי טופס 2 בתוספת לעניין קביעת אמצעי השמירה.

משמע, מינוי תומך ללא אמצעי שמירה יהיה לפי טופס 1 בתוספת בלבד, ומינוי תומך וגם אמצעי שמירה יהיה לפי טופס 1 וגם טופס 2 בתוספת.

תקנת משנה (ב) - בצו למינוי תומך בקבלת החלטות יפרט בית המשפט:

- את העניינים בהם תינתן התמיכה;

- את תקופת המינוי;

- את תפקידיו וסמכויותיו של תומך בקבלת ההחלטות, לרבות כלפי צדדים שלישיים;

- כל עניין אחר שבית המשפט מצא לנכון לפרטו בצו המינוי;

בנוסף, מוצע להסדיר כי בית המשפט רשאי לתת הוראות נוספות לעניין המינוי.

תקנת משנה (ג) –

מוצע לקבוע שצו מינוי תומך בקבלת החלטות לקרוב יהיה זמני לתקופה של שלושה חודשים לצורך קיום פגישת הנחיה כמפורט בתקנה 24 אלא אם בית המשפט נתן פטור לקיום הפגישה.

תקנת משנה (ד) – מוצע לקבוע כי בית המשפט ימציא העתק מהחלטתו: למקבל ההחלטות; לתומך בקבלת החלטות, ליועץ המשפטי לממשלה או לבא כוחו ולאפוטרופוס הכללי.

תקנה 24-

תקנת משנה (א)-(ב) –

מוצע לחייב תומך קרוב להשתתף בפגישת הנחיה לאחר קבלת צו המינוי, שתיערך על ידי האפוטרופוס הכללי או מי מטעמו. פגישת ההנחיה עבור תומך קרוב מהווה ההכשרה הנדרשת לצורך ביצוע תפקידו. פגישת ההנחיה תתקיים בנוכחות מקבל ההחלטות, אם נוכחותו מתאפשרת.

מטרת הפגישה היא להסביר לתומך קרוב את משמעות המינוי ואת תפקידיו וסמכויותיו, וזאת בהתאם לחוק ולתקנות ולהוראות הנקודתיות של צו המינוי שניתן.

על התומך הקרוב להשתתף בפגישה בסמוך למינויו כתומך, ולכל היותר בתוך שלושה חודשים מיום המינוי. על האפוטרופוס הכללי או מי מטעמו לקיים את פגישת הנחיה בתוך 60 ימים לכל היותר מיום שהתקבלה פניית תומך קרוב או מקבל החלטות לטובת תיאום פגישה כאמור. זאת, על מנת לאפשר לתומך קרוב להספיק לקיים את הפגישה במסגרת שלושת החודשים שלאחר המינוי.

תקנת משנה (ג) –

צו המינוי הראשון לתומך קרוב יהיה זמני לשלושה חודשים בהתאם לתקנה 23(ג).

מוצע לקבוע כי ברירת המחדל היא שעם קבלת האישור על קיומה של פגישת ההנחיה כפי שנקבע בתקנות משנה (א) ו- (ב), יהפוך בית המשפט את המינוי הזמני לקבוע או לתקופה שלשמה נדרש המינוי. זאת, אלא אם החליט בית המשפט שלא להוציא צו קבוע מטעמים מיוחדים שיירשמו.

במקרים בהם לא יתקבל אישור על קיומה של פגישת הנחיה בתוך שלושה חודשים מיום המינוי, מוצע לקבוע שבית המשפט ישקול את המשך המינוי.

תקנת משנה (ד) –

מוצע לקבוע שבית המשפט רשאי לפטור תומך קרוב מקיומה של פגישת הנחיה נוספת אם בית המשפט נתן צו מינוי חדש למקבל החלטות מבלי שהשתנתה זהות התומך קרוב, והתומך כבר קיים את פגישת ההנחיה. זאת, כיוון שאם התומך קרוב השתתף בפגישת הנחיה בעבר והוא מכיר את המידע שנמסר במסגרתה, יכול בית המשפט לקבוע שהוא אינו נדרש להשתתף בה בשנית.

תקנה 25 –

מוצע לקבוע כי בית המשפט רשאי לבטל צו למינוי תומך בקבלת החלטות מיוזמתו, ובנוסף רשאים להגיש לבית המשפט בקשה לביטול הצו: התומך בקבלת החלטות, היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו, מקבל ההחלטות או מי מטעמו, קרובו או מי שיש לו קרבה אישית מתמשכת עם מקבל ההחלטות.

בית המשפט מוסמך לבטל מינוי של תומך בקבלת החלטות לדוגמא אם התומך בקבלת ההחלטות אינו מבצע את תפקידו בהתאם לחוק, לתקנות, להנחיות האפוטרופוס הכללי או לצו המינוי ולמקבל ההחלטות עלולה להיגרם פגיעה כלשהי; אם בית המשפט סבר שמקבל ההחלטות זקוק לתמיכה רבה יותר מזו שיכול להעניק לו התומך בקבלת ההחלטות; אם התומך בקבלת החלטות אינו מעוניין להמשיך לשמש בתפקיד אם מקבל ההחלטות אינו מעוניין בהמשך המינוי של התומך בקבלת החלטות; אם חלו שינויים במצב של התומך בקבלת ההחלטות או מקבל ההחלטות (לדוגמא מחלה קשה, שינוי במצב הנפשי או הכלכלי, אי עמידה באחד מסעיפי התנאי להיות מקבל החלטות או תומך בקבלת החלטות) וכד'.

תקנה 26-

מוצע לקבוע תחולה שיורית של הוראות תקנות בית משפט לעניני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020. משמע, מקום שלא נקבעו סדרי דין ייעודיים לעניין קבלת החלטות נתמכת בתקנות אלה ('במידה ואין בהן סתירה'), יחולו סדרי הדין שבתקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020.

תקנה 27-

מוצע להסדיר מסלול הגשת תלונות בנושא קבלת החלטות נתמכת, לרבות תלונה על ביצוע תפקידו של תומך בקבלת החלטות. התלונות יוגשו למפקח של האפוטרופוס הכללי כמשמעותו בסעיף 67ג לחוק.

תקנה 28-

מוצע לקבוע כי תחולת התקנות יהיו לאחר 30 יום מיום פרסומן.

תקנת משנה (ב)-

על אף האמור בתקנת משנה (א), מוצע להסדיר שפרק ג' לתקנות, תקנות 9 עד 15 ו – 27 בעניין תפקידיו של תומך בקבלת החלטות יחולו גם על מינויים שנעשו לפני יום התחולה, זאת לאור מהותן של הוראות אלה שמסדירות את תפקיד התומך ומכיוון שאין בהן פגיעה באינטרס כלשהו.

[3] לדוגמה הגבלה על מתן ייפוי כוח כללי, הגבלה לייפויי כוח לניהול עניינים שוטפים בלבד, הגבלה לייפויי כוח לעניין מסוים בלבד.

[4] לדוגמה שימוש בכרטיסי חיוב או המחאות.