תקנות שירותי תשלום (פטור מהוראות החוק), התשפ"ב-2022 1

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 8(ב) ו–5(ב) לחוק שירותי תשלום, התשע"ט-2019 (להלן - החוק), בהסכמת שר האוצר ונגיד בנק ישראל ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

(א) פעולת תשלום שמתבצעת מחשבון תשלום או לחשבון תשלום שמנוהל אצל נותן שירותי תשלום שמפוקח על פי דין, ושהוראת התשלום לביצועה מועברת באמצעות מערכת העברה בנקאית SWIFT , פטורה מהוראת סעיף 14(א) לחוק.

(ב) תקנת משנה (א) לא תחול על עמלה או על כל חיוב אחר שלפי הוראת התשלום המשלם בחר לשאת בהם בעצמו ושנותן שירותי תשלום גובה אותם בעצמו מהמשלם.

(א)אמצעי התשלום שמתקיימים לגביו התנאים המפורטים להלן בפסקאות (1) או (2) פטור מהוראות החוק, למעט לפי סעיפים 7 עד 9, 14, 15(א), 18, 19, 20, 40(ד) עד (ו), 41, 42(ב)(2) עד (4), (15) ו–(16), 43, 45, 46(ב) עד (ג), 47, 48, 51 - לגבי סעיפי החוק האמורים בו שאינם פטורים מהוראות החוק, 52 עד 54 לחוק:

(1) (א) בהתאם לתנאי חוזה הקובע את תנאי השימוש באמצעי התשלום, הוא אינו מיועד לשימוש של משלם מסוים.

(ב) הסכום המרבי שניתן לצבור בו הוא 1,500 שקלים חדשים, והוא אינו ניתן לטעינה חוזרת של ערך צבור.

(ב1)3 הוא מוצג על ידי נותן שירותי התשלום או מי מטעמו בנפרד מאמצעי תשלום אחרים, והתשלום בו נעשה בנפרד מאמצעי תשלום אחרים.

(ג) החיוב באמצעי התשלום הוא מיידי כנגד היתרה הצבורה, ולא ניתן לבצע בו תשלומים נדחים;

(2) (א) הוא אמצעי תשלום מסוג כרטיס תשלום כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי).

(ב) הוא הונפק על ידי נותן שירותי התשלום לשימוש של משלם שאינו משלם מסוים ונמסר למשלם המסוים באמצעות גוף ממשלתי או תאגיד ללא מטרת רווח במסגרת סיוע כלכלי שניתן לו.

(ג) הוא ניתן לטעינה חוזרת כך שהסכום המרבי שניתן לצבור בו בכל זמן הוא 1,500 שקלים חדשים.

(ד) החיוב באמצעי התשלום הוא מיידי כנגד היתרה הצבורה ולא ניתן לבצע בו תשלומים נדחים.

(ה) ניתן לתת הוראות תשלום באמצעות הצגתו באופן פיזי אצל הספק בלבד.

(ו) הוא מאפשר רכישה של נכס או שירות ממספר מצומצם של ספקים.

(ב)4 (1) על אף האמור בתקנת משנה (א), הוראות סעיפים 17, 18(ד) - לעניין מסירת הודעה למשלם, 18א(ג)(2) ו-28 לחוק יחולו על אמצעי תשלום כאמור באותה תקנת משנה רק אם יש ביכולתו של נותן שירותי התשלום לזהות את המשלם ואת אמצעי התשלום במאמצים סבירים.

(2) על אף האמור בתקנת משנה (א), הוראות סעיף 17(ב) סיפה לחוק יחולו כך שבתקופה שממועד מסירת ההודעה למשלם המפרטת את הנימוקים לחיוב, ועד למועד החיוב בפועל, רשאי נותן שירותי התשלום להגביל את השימוש באמצעי התשלום בסכום שיש לחזור ולחייב את המשלם.

(3) הוראות סעיפים 18(ב) ו-18א(ג)(3) לחוק יחולו על אמצעי תשלום כאמור בתקנת משנה (א) כך שהשבת הכספים תהיה כיתרה לאמצעי התשלום שבאמצעותו חויב המשלם; פסקה זו לא תחול על אמצעי תשלום מבוסס נייר.

(א)על נותן שירותי תשלום שמנפיק אמצעי תשלום שמתקיימים לגביו התנאים המפורטים בתקנה 2(א)(1), יחולו החובות האלה:

(1) הוא יגלה למשלם את התנאים המהותיים בנוגע לשימוש באמצעי התשלום בהתאם לסעיף 7 לחוק, ובכלל זה את כל המפורטים להלן:

(א) זהות המנפיק;

(ב) אופן מימוש הסכום הצבור באמצעי התשלום;

(ג) רשימת הספקים שמהם ניתן לרכוש נכס או שירות באמצעות אמצעי התשלום;

(ד) תוקף אמצעי התשלום;

(ה) הוראות לעניין אובדן או גניבת אמצעי התשלום, לרבות לעניין שחזור יתרה צבורה, בהתאם לפסקה (2);

(2) יפעל כדי לשחזר את היתרה הצבורה באמצעי התשלום שאבד או שנגנב לבקשת מי שנחזה בעיניו כמי שהחזיק כדין באמצעי התשלום, למעט במקרים שבהם אין ביכולתו, במאמצים סבירים, לזהות את אמצעי התשלום של אותו מבקש לצורך שחזור היתרה, ובלבד שקיימת יתרה צבורה באמצעי התשלום במועד שבו פנה המבקש כאמור; ההוראה לא תחול על אמצעי תשלום מבוסס נייר;

(3) הוא יקבע כי ערך הסכום הצבור ימומש באופן אחיד לגבי כל הספקים שמהם ניתן לרכוש נכס או שירות באמצעות אמצעי התשלום;

(4) (א) לא יגביל את תוקפו של אמצעי תשלום כמפורט להלן לתקופה שתפחת מהתקופה המפורטת לצידו:

(1) לעניין אמצעי תשלום שהוא תו קנייה כהגדרתו בסעיף 14ח לחוק הגנת הצרכן - חמש שנים;

(2) לעניין אמצעי תשלום שהוא שובר מתנה כמשמעותו בסעיף 14ז לחוק הגנת הצרכן - שנתיים.

(ב) יחדש לבקשת מחזיק אמצעי תשלום כאמור בפסקת משנה (א) שתוקפו פג, לתקופה נוספת של חמש שנים או שנתיים, לפי העניין; נותן שירותי תשלום יאפשר את החידוש כאמור באופן פשוט ונוח.

(ג)6 על אף האמור בפסקת משנה (ב), עלה הסכום הצבור באמצעי תשלום כאמור בפסקת משנה (א) שתוקפו פג על 150 שקלים חדשים, יחדש נותן שירותי התשלום לבקשת המחזיק את תוקפו של אמצעי התשלום שתוקפו פג לתקופה של 10 שנים שיימנו מתום תוקפו של אמצעי התשלום; נותן שירותי תשלום יאפשר את החידוש כאמור באופן פשוט ונוח.

(ד)6 ישלח הודעה למי שנחזה כמחזיק באמצעי התשלום, אם ניתן לאתרו במאמצים סבירים, על קיומו של אמצעי התשלום, הסכום הצבור בו ותוקפו, ובלבד שהסכום הצבור בו עולה על 20 שקלים חדשים; הודעה כאמור תישלח בדרך המאפשרת תקשורת נגישה ככל האפשר, פעם בשנה לפחות ונוסף על כך חודש לפני תום תוקף אמצעי התשלום וחודש לפני תום התקופה שבה ניתן לבקש להאריך את תוקף אמצעי התשלום כאמור בפסקת משנה (ב).

(5)7 הודיע מוטב לנותן שירותי תשלום על ביטול עסקה לפי חוק הגנת הצרכן, יאפשר נותן שירותי התשלום את השבת התשלום למשלם עקב ביטול העסקה בהתאם להודעת המוטב, כיתרה לאמצעי התשלום שבאמצעותו בוצע התשלום; פסקה זו לא תחול על אמצעי תשלום מבוסס נייר.

(ב) על נותן שירותי תשלום שמנפיק אמצעי תשלום שמפורט בתקנה 2(א)(2), יחולו החובות הקבועות בתקנת משנה (א) -

(1) בפסקה (1)(א) עד (ד);

(2) בפסקה (1)(ה), למעט לעניין שחזור יתרה צבורה;

(3) בפסקה (3);

בלי לגרוע מהוראות כל דין, נותן שירותי תשלום רשאי לעמוד בחובות כאמור באמצעות העמותה או הגוף הממשלתי שמסרו את אמצעי התשלום למשלם.

(א) תחילתה של תקנה 1 ביום תחילתו של החוק.

(ב) תחילתן של תקנות 2 ו–3 ביום י"ג בניסן התשפ"ב (14 באפריל 2022), והן יחולו לגבי אמצעי תשלום שהונפק מיום זה ואילך.

תוקפן של תקנות 2 ו-3 לעניין אמצעי תשלום שמתקיימים לגביו התנאים המפורטים בתקנה 2(א)(1) או (2) - עד יום כ' בתמוז התשפ"ח (14 ביולי 2028).

י"ב בניסן התשפ"ב (13 באפריל 2022)

גדעון סער

שר המשפטים

1.	פטור לעניין פעולות תשלום
2.	פטור לעניין אמצעי תשלום
3.	חובות נותן שירותי תשלום
4.	תחילה ותחולה
5.	תוקף