תקנות בתי המשפט לעניינים מינהליים (סדרי דין) (תיקון), התשפ"ב-2022.
ביום 1.1.2021 נכנסו לתוקפן תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן – התקנות החדשות) המחליפות את תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן – התקנות הישנות). הרפורמה בתקנות סדר הדין האזרחי ערכה שינוי מהותי בסדרי הדין האזרחיים, במטרה לייעל, לפשט ולקצר את ההליכים האזרחיים, תוך עשיית צדק במסגרת קיומו של הליך ראוי והוגן. כל זאת, תוך איזונים בין צרכים של מתדיינים שונים, לרבות התחשבות בבעלי דין בלתי מיוצגים והתאמת כלים מיוחדים עבורם, מקום שבו יש צורך בכך.
תקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000 (להלן – התקנות העיקריות), מסדירות את סדרי הדין בבתי משפט לעניינים מינהליים הפועלים מכוח סעיף 3 לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000. התקנות מפנות ומתייחסות, בין היתר, להוראות שונות שבתקנות הישנות.
לקראת כניסתן של התקנות החדשות לתוקף, ונוכח הדחיפות בתיקון התקנות העיקריות עובר לתחילתן של התקנות החדשות, נערכו תיקונים דחופים ונקודתיים במטרה להתאים את התקנות העיקריות לרפורמה בדין האזרחי (להלן – התיקון הראשוני) (ק"ת התשפ"א, עמ' 1290 וק"ת התשפ"ב, עמ' 110). במסגרת התיקון הראשוני הוחלט לא להחיל את המועדים המעודכנים ואת ההוראות בדבר הגבלת עמודים, אשר נקבעו בתקנות החדשות על כתבי בי-דין המוגשים לפי התקנות העיקריות. חלף זאת, הוחלט לבחון עניינים אלו ואחרים במסגרת עבודת מטה נפרדת אשר החלה במקביל לתיקון הראשוני. התיקון המוצע עתה הינו תולדה של עבודת מטה זו, במסגרתה נבחן באופן סדור ובתיאום עם הגורמים הרלוונטיים הצורך בשינויים ובהתאמות בסדרי הדין המינהליים.
טיוטת תקנות מטעם משרד המשפטים:
|
|
|
בתוקף סמכותי לפי סעיף 13 לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000[1] ולפי סעיף 108 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984[2] אני מתקין תקנות אלה: |
||||
|
|
|
|
||||
|
תיקון תקנה 1 |
1. |
בתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000[3] (להלן – התקנות העיקריות), לאחר ההגדרה "מס ערך מוסף" יבוא: |
||||
|
|
|
""מספר זהות" – כהגדרתו בתקנות סדר הדין האזרחי;". |
||||
|
תיקון תקנה 5 |
2. |
בתקנה 5(ב) לתקנות העיקריות – |
||||
|
|
|
(1) בפסקה (3א) לאחר "שבתוספת הראשונה" יבוא "או שבתוספת הרביעית"; |
||||
|
|
|
(2) בפסקה (9) במקום "או בבית דין בקשר לאותה מסכת עובדתית" יבוא "או בבית דין, לרבות הליך שהסתיים, בקשר לאותה מסכת עובדתית או לאותה החלטה של רשות אשר נגדה מוגשת העתירה". |
||||
|
תיקון תקנה 7 |
3. |
בתקנה 7(א) לתקנות העיקריות – |
||||
|
|
|
(1) בפסקה (1), בסופה יבוא "(להלן – תגובה מקדמית)"; |
||||
|
|
|
(2) במקום פסקה (5), יבוא: |
||||
|
|
|
|
"(5) לקבוע כי יתקיים דיון מוקדם בעתירה במעמד הצדדים, ומשעשה כן, יגישו המשיבים את תגובתם המקדמית לעתירה או לעניינים שקבע; התגובה המקדמית תוגש לבית המשפט ותומצא לשאר בעלי הדין במועד שקבע בית המשפט; לא קבע מועד, תוגש התגובה המקדמית לבית המשפט ותומצא לשאר בעלי הדין לא יאוחר מארבעה ימים לפני מועד הדיון;"; |
|||
|
|
|
(3) בפסקה (6) אחרי "(להלן – כתב תשובה)" יבוא "אם סבר כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין". |
||||
|
תיקון תקנה 9 |
4. |
בתקנה 9(ו) לתקנות העיקריות, הסיפה החל במילים "בצירוף עותק העתירה" – תימחק. |
||||
|
תיקון תקנה 10 |
5. |
בתקנה 10(א) לתקנות העיקריות, במקום "שלושים ימים" יבוא "שישים ימים". |
||||
|
תיקון תקנה 23 |
6. |
בתקנה 23(ב) לתקנות העיקריות, במקום "ארבעים וחמישה" יבוא "שישים". |
||||
|
תיקון תקנה 24 |
7. |
בתקנה 24(ב) לתקנות העיקריות – |
||||
|
|
|
(1) בפסקה (3א) לאחר "שבתוספת השנייה" יבוא "או שבתוספת החמישית"; |
||||
|
|
|
(2) בפסקה (8) במקום "או בבית דין בקשר לאותה מסכת עובדתית" יבוא "או בבית דין, לרבות הליך שהסתיים, בקשר לאותה מסכת עובדתית או לאותה החלטה של רשות אשר בעניינם מוגש הערעור". |
||||
|
הוספת תקנה 25א |
8. |
אחרי תקנה 25 לתקנות העיקריות יבוא: |
||||
|
|
|
"הודעת עדכון |
25א. |
(א) בעל דין בערעור מינהלי רשאי להגיש לא יאוחר משלושים ימים לפני מועד הדיון, הודעת עדכון על נסיבות חדשות השייכות לעניין, עובדתיות או משפטיות, שאירעו לאחר שניתנה ההחלטה נושא הערעור (להלן – הודעת עדכון). |
||
|
|
|
|
|
|
|
(ב) הוגשה הודעת עדכון, רשאי בעל דין שכנגד להגיש תגובה להודעת העדכון לא יאוחר מחמישה עשר ימים מיום קבלת ההודעה. |
|
|
|
|
|
|
|
(ג) אורכן של הודעת עדכון והתגובה להודעת העדכון לא יעלה על שלושה עמודים, לא כולל הכותרת. |
|
|
|
|
|
|
|
(ד) להודעת העדכון ולתגובה להודעת העדכון יצורפו, ככל הניתן, העתקי המסמכים הנוגעים לנסיבות החדשות, והעובדות שבהן יאומתו בתצהיר כאמור בתקנה 5(ג).". |
|
תיקון תקנה 26 |
9. |
בתקנה 26 לתקנות העיקריות, במקום "יודיע מזכיר" יבוא "תודיע מזכירות". |
||||
|
תיקון תקנה 28 |
10. |
בתקנה 28 לתקנות העיקריות – |
||||
|
|
|
(1) האמור בה יסומן "(א)", ובה המילים "למעט תקנות 134(א)(3) ו-140(א)(1)," – יימחקו; |
||||
|
|
|
(2) אחרי תקנת משנה (א) יבוא: |
||||
|
|
|
|
"(ב) תקנה 33 לתקנות סדר הדין האזרחי לעניין סמכות מזכיר משפטי תחול על ערעור לפי פרק זה בשינויים המחויבים, אם אין בחוק ובתקנות אלה הוראה אחרת לעניין הנדון; סמכות המזכיר המשפטי לא תחול על בקשה לסעד זמני או ביטולו, בקשה לעיכוב הליכים או לעיכוב ביצוע החלטה, ובקשה לצו ביניים או לצו ארעי.". |
|||
|
תיקון תקנה 29 |
11. |
בתקנה 29 לתקנות העיקריות, המילים "פרט להוראות בדבר מגבלות העמודים ובדבר חלוקת כתבי הטענות," – יימחק. |
||||
|
תיקון תקנה 32 |
12. |
בתקנה 32 לתקנות העיקריות במקום "למעט סעיפים 134(א)(3), 135, 137 ו-140(א)(1)" יבוא "למעט תקנות 135, 137 ו-140(א)(1) רישא". |
||||
|
תיקון תקנה 33 |
13. |
בתקנה 33 לתקנות העיקריות – |
||||
|
|
|
(1) בתקנת משנה (א) במקום "ארבעים וחמישה" יבוא "שישים"; |
||||
|
|
|
(2) בתקנת משנה (ב) אחרי המילים "על פסק דין" יבוא "של בית המשפט הוא שישים ימים" והמילים "ועל החלטה אחרת של בית המשפט הוא שלושים יום" – יימחקו; |
||||
|
|
|
(3) במקום תקנת משנה (ג) יבוא: |
||||
|
|
|
|
"(ג) המועד להגשת בקשת רשות לערער על החלטה אחרת של בית המשפט הוא שלושים ימים."; |
|||
|
|
|
(4) אחרי תקנת משנה (ג) יבוא: |
||||
|
|
|
|
"(ד) בעל דין בערעור או בבקשת רשות לערער על פסק דין של בית המשפט יהיה רשאי להגיש הודעת עדכון, ויחולו לעניין זה הוראות תקנה 25א.". |
|||
|
תיקון תקנה 34 |
14. |
בתקנה 34 לתקנות העיקריות – |
||||
|
|
|
(1) האמור בה יסומן "(א)" והמילים "למעט תקנות 134(א)(3) ו-140(א)(1)," – יימחקו; |
||||
|
|
|
(2) אחרי תקנת משנה (א) יבוא: |
||||
|
|
|
|
"(ב) תקנה 33 לתקנות סדר הדין האזרחי לעניין סמכות מזכיר משפטי תחול על ערעור לפי פרק זה בשינויים המחויבים, אם אין בחוק ובתקנות אלה הוראה אחרת לעניין הנדון; סמכות המזכיר המשפטי לא תחול על בקשה לסעד זמני או ביטולו, בקשה לעיכוב הליכים או לעיכוב ביצוע החלטה, בקשה לצו ביניים או לצו ארעי ובקשת רשות ערעור על החלטה אחרת לפי סעיפים 12(ב)(1) ו-12(ב)(1א) לחוק.". |
|||
|
תיקון תקנה 44א |
15. |
בתקנה 44א לתקנות העיקריות, במקום "תקנות 9(ה), 170 ו-171 לתקנות סדר הדין האזרחי" יבוא: "הוראות פרק כ' לתקנות סדר הדין האזרחי, למעט תקנות 177(5) ו-(6), 178 ו-179". |
||||
|
תחילה ותחולה |
16. |
תחילתו של תיקון זה שלושים יום מיום פרסומו והוא יחול על הליכים שיוגשו ביום התחילה או לאחריו. |
||||
___ ב________ התשפ"ב (___ ב________ 2022)
(חמ _____-3)
__________________
גדעון סער
שר המשפטים
דברי הסבר
ביום 1.1.2021 נכנסו לתוקפן תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן – התקנות החדשות) המחליפות את תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן – התקנות הישנות). הרפורמה בתקנות סדר הדין האזרחי ערכה שינוי מהותי בסדרי הדין האזרחיים, במטרה לייעל, לפשט ולקצר את ההליכים האזרחיים, תוך עשיית צדק במסגרת קיומו של הליך ראוי והוגן. כל זאת, תוך איזון בין צרכים של מתדיינים שונים, לרבות התחשבות בבעלי דין בלתי מיוצגים והתאמת כלים מיוחדים עבורם, מקום שבו יש צורך בכך.
תקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000 (להלן – התקנות העיקריות), מסדירות את סדרי הדין בבתי משפט לעניינים מינהליים הפועלים מכוח סעיף 3 לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000 (להלן – החוק). התקנות מפנות ומתייחסות, בין היתר, להוראות שונות שבתקנות הישנות.
לקראת כניסתן של התקנות החדשות לתוקף, ונוכח הדחיפות בתיקון התקנות העיקריות עובר לתחילתן של התקנות החדשות, נערכו תיקונים דחופים ונקודתיים במטרה להתאים את התקנות העיקריות לרפורמה בדין האזרחי (להלן – התיקון הראשוני) (ק"ת התשפ"א, עמ' 1290 וק"ת התשפ"ב, עמ' 110). במסגרת התיקון הראשוני הוחלט לא להחיל את המועדים המעודכנים ואת ההוראות בדבר הגבלת עמודים, אשר נקבעו בתקנות החדשות על כתבי בי-דין המוגשים לפי התקנות העיקריות. חלף זאת, הוחלט לבחון עניינים אלו ואחרים במסגרת עבודת מטה נפרדת אשר החלה במקביל לתיקון הראשוני. התיקון המוצע עתה הינו תולדה של עבודת מטה זו, במסגרתה נבחן באופן סדור ובתיאום עם הגורמים הרלוונטיים הצורך בשינויים ובהתאמות בסדרי הדין המינהליים.
תקנה 1
מוצע להוסיף לתקנה 1 לתקנות העיקריות, שעניינה "הגדרות", הגדרה של "מספר זהות". כבר כיום נעשה שימוש במונח זה במסגרת הפרטים אשר כתב עתירה וכתב ערעור מינהלי צריכים לכלול, אך מונח זה אינו מוגדר. ההגדרה המוצעת תואמת את ההגדרה הקבועה בתקנה 6 לתקנות החדשות ומפרטת מגוון רחב של פרטי זיהוי, בין היתר כאלו המותאמים למי שאינו תושב ישראל ואינו מחזיקי בתעודת זהות ישראלית.
תקנות 2 ו-7
תקנות 5(ב) ו-24(ב) לתקנות העיקריות מפרטות את הפרטים שכתב עתירה וכתב ערעור מינהלי, בהתאמה, יכללו. מוצע לתקן את פסקה (3א) לתקנות אלו, כך שתפנה גם לתוספות הרביעית והחמישית, לפי העניין, אשר רלוונטיות להליכים משפטיים המתנהלים בבית משפט לעניינים מינהליים בירושלים בענייני האזור. בנוסף, מוצע לתקן את פסקה (9) לתקנה 5(ב) ואת פסקה (8) לתקנה 24(ב) לתקנות העיקריות, כך שיובהר שהעותר או המערער, לפי העניין, נדרש לפרט גם הליכים שהסתיימו או שנוגעים להחלטה של הרשות הנתקפת במסגרת ההליך.
תקנה 3
מוצע לתקן את תקנה 7 לתקנות העיקריות במטרה לחדד את ההליך הדו-שלבי בבית המשפט לעניינים מינהליים. ההליך המינהלי בבית משפט לעניינים מינהליים הינו הליך דו-שלבי, בדומה להליך המתנהל בפני בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ). בניגוד למונחים בהם נעשה שימוש בהליכים בבג"ץ, ההבחנה בין שני חלקי ההליך בפני בית משפט לעניינים מינהליים באה לידי ביטוי במצב בו בית המשפט מורה למשיב להגיש כתב תשובה, המקביל להגשת תצהיר תשובה בבג"ץ (יצחק זמיר הסמכות המינהלית כרך ד – סדרי הביקורת השיפוטית 2756-2755 (2017)). דמיון זה עולה בקנה אחד עם סעיפים 8 ו-13(2) לחוק, אשר קובעים כי בית המשפט לעניינים מינהליים ידון בעתירה מינהלית ובערעור מינהלי בהתאם לעילות, לסמכויות ולסעדים שלפיהם דן בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ, וכי סדרי הדין בעתירה מינהלית יהיו במתכונת דומה לזו הנהוגה בבית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ.
על מנת לחדד את ההליך הדו-שלבי ואת ההבחנה בין שני חלקי ההליך, מוצע לנקוט במינוח "תגובה מקדמית", חלף שימוש במונח "כתב תגובה", וכן להבהיר כי הוראה על הגשת כתב תשובה תינתן אם סבר בית המשפט כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין. בהתאם מוצע להחליף את תקנה 7(א)(5) לתקנות העיקריות בנוסחה כיום ולפיה:
"לקבוע כי יתקיים דיון מוקדם בעתירה במעמד הצדדים, ומשעשה כן, יגישו המשיבים את תגובתם לעתירה או לענינים שקבע (להלן – כתב תגובה); כתב התגובה יוגש לבית המשפט ויומצא לשאר בעלי הדין במועד שקבע בית המשפט; לא קבע מועד, יוגש כתב התגובה לבית המשפט ויומצא לשאר בעלי הדין לא יאוחר מארבעה ימים לפני מועד הדיון;".
תקנה 4
מוצע למחוק את הסיפא של תקנה 9(ו) לתקנות העיקריות. סיפא זאת מתייחסת לצירוף עותק העתירה לצו ביניים המומצא לרשות, אם טרם נמסר לה. הסדר זה, נדרש כאשר עסקינן בצו ארעי, אך נראה כי אין הוא נדרש כאשר מדובר בצו ביניים, וזאת בשים לב לתקנה 9(ד) ולפיה: "לא יינתן צו ביניים בלי שניתנה הזדמנות למשיב להגיש תגובה, כאמור בתקנת משנה (ג)(1), או שהתקיים דיון במעמד הצדדים, כאמור בתקנת משנה (ג)(2)".
תקנות 5 ו-6
מוצע לתקן את תקנה 10(א) ותקנה 23(ב) לתקנות העיקריות כך שהמועדים הקבועים בהן יותאמו למועדים הקבועים בתקנות החדשות להגשת כתב תשובה וערעור, קרי 60 יום. בעבר, המועדים להגשת ערעור לבית המשפט העליון בהליכים מינהליים ובהליכים אזרחיים היו שונים. הפיצול בין המועדים הוביל לתקלות ולטעויות ולצורך להידרש לבקשות לא מעטות להארכת מועד להגשתם של אותם הליכים (בש"ם 10486/08 המועצה המקומית קריית טבעון נ' תשתיות נפט ואנרגיה בע"מ, פס' 4 (פורסם באר"ש 2.3.2009)). בסופו של דבר, בשנת 2017, על מנת למנוע מצב של בלבול ומתוך שאיפה ליצור פישוט ובהירות בכללים הדיוניים, נערך תיקון בתקנות העיקריות אשר במסגרתו בוצעה האחדה בין המועדים. בהתאם לתכלית שעמדה בבסיס התיקון משנת 2017 מוצע להתאים את המועדים בתקנות העיקרית למועדים שנקבעו בתקנות החדשות.
יצוין, כי לצד הרצון ליצור האחדה של מועדים ולפשט את הכללים הדיוניים, נמצא שיש ליתן את הדעת לשוני בין הליכים מינהליים לבין הליכים אזרחיים. הליכים מינהליים הם הליכים שנועדו להבטיח סעד מהיר ויעיל, ועל בסיס עקרון זה גם נקבעו סדרי הדין המינהליים (ראו סעיף 13(2) לחוק. עוד ראו יצחק זמיר הסמכות המינהלית כרך ג – הביקורת השיפוטית: כללי סף 1608-1607 (2014)). משכך בחלק מהמקרים נמצא שאין מקום לשנות את המועדים הייחודיים שנקבעו בתקנות העיקריות: כך בכל הנוגע לעתירה מינהלית, אשר כפופה למגבלת השיהוי (ראו תקנה 4 לתקנות העיקריות); לעתירה נגד החלטת ועדת השחרורים, לפי פרק ב'1 לתקנות העיקריות; ולבקשות רשות לערער על החלטות ביניים, כמפורט להלן.
תקנות 8 ו-13(4)
מוצע להוסיף את תקנה 25א שעניינה הודעת עדכון. מטרת הודעת העדכון היא להביא בפני בית המשפט הדן בערעור תמונה עובדתית מלאה, טרם הדיון בערעור. נוכח חלוף הזמן בין מועד הדיון בבית הדין המינהלי או בבית המשפט לעניינים מינהליים, לפי העניין, לבין מועד הדיון בפני ערכאת הערעור, פעמים רבות חל שינוי במצב העובדתי ועולה הצורך לעדכן את בית המשפט בהתפתחויות ממועד מתן פסק הדין. מדובר בהתרחשויות שאירעו לאחר מתן ההחלטה מושא הערעור, וזאת בשים לב לכך שהחלטות מינהליות פעמים רבות הינן צופות פני עתיד. בכך שונה מצב זה, מבקשה להגשת ראיות חדשות בערעור, שעוסקת ככלל בעבר ובמידע שהיה קיים במועד ההליך בערכאה הדיונית. ההסדר המוצע, נועד לתת מענה לצורך זה, וליצור הליך מובנה של הגשת הודעת עדכון, באופן שיאפשר הן לבית המשפט להיערך באופן מתאים לדיון והן לצד השני להגיש את תשובתו בעניין זה לפני הדיון.
תקנה 9
נוכח הוספת ההתייחסות למזכיר המשפטי במסגרת התקנות, ועל מנת למנוע בלבול, מוצע להחליף את המונח "מזכיר" ל-"מזכירות".
תקנות 10, 11 ו-14
תקנות 28, 29 ו-34 לתקנות העיקריות קובעות הוראות לעניין החלת הוראות מהתקנות החדשות על הליכים לעניין ערעור מינהלי, תובענה מינהלית וערעור לבית המשפט העליון, בהתאמה. כמפורט לעיל, על מנת ליצור האחדה של מועדים ולפשט את הכללים הדיוניים, מוצע להחיל את המועדים שנקבעו בתקנות החדשות גם על הליכים מינהליים, בכפוף למספר החרגות. כמו כן, מוצע להחיל את מגבלת העמודים, אשר נקבעה בתקנות החדשות. הטלת מגבלה על מספר העמודים נועדה לפתור מספר קשיים ובעיות עמם נאלצה המערכת המשפטית להתמודד. בעיות וקשיים אלה יכולים להיות רלוונטיים גם לערעור מינהלי, לתובענה מינהלית ולערעור לבית המשפט העליון, שסדרי הדין בהם מתנהלים במתכונת דיונית דומה להליך האזרחי. נוכח האמור, מוצע להחיל בהליכים אלו את ההוראות שנקבעו בתקנות החדשות לעניין מועדים ומגבלת עמודים, ובהתאם לבטל את ההחרגה של תקנות 134(א)(3) ו-140(א)(1) לתקנות החדשות. יצוין, כי לצד החלה זו, מוצע להחיל את תקנה 176(ב) לתקנות החדשות, אשר מסמיכה את בית המשפט לקבוע במקרים המתאימים הרחבת היקף כתבי הטענות (ראו תיקון מוצע במסגרת תקנה 15).
יצוין, כי כחלק מהחלת הוראות תקנות סדר הדין האזרחי, חלה תקנה 149 לתקנות החדשות, בשינויים המחויבים, על בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון. יצוין כי תקנה 149(2)(ב) לתקנות החדשות קובעת, כי בית המשפט הדן בבקשת רשות לערער רשאי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור. בכל הנוגע לבקשת רשות לערער על פסק דין בערעור מינהלי חלות הוראות סעיף 26(4) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, הקובעות כי בקשת רשות לערער על פסק דין בערעור על החלטת בתי דין מנהליים תידון בפני הרכב של שלושה. משכך יש לקרוא את תקנה 149(2)(ב) בענייננו כמאפשרת למותב שלושה אליו הועבר הדיון בבקשת רשות לערער לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור לפי הרשות שניתנה.
כמו כן, מוצע להוסיף את תקנת משנה (ב) לתקנות 28 ו-34 לתקנות העיקריות, אשר תחיל את סמכות המזכיר המשפטי הקבועה בתקנה 33 לתקנות החדשות, גם על הליכי ערעור מינהלי לבית המשפט לעניינים מינהליים ועל הליכי ערעור מינהלי ובקשת רשות לערער לבית המשפט העליון. זאת, בהתאמות הנדרשות להליכים מינהליים ותוך החרגת הליכים דחופים כגון בקשה לסעד זמני, בקשה לעיכוב ביצוע, צו ביניים או צו ארעי. יצוין כי אין צורך להחיל סמכות זו באופן מפורש על תובענה מינהלית נוכח התחולה הכללית של תקנות סדר הדין האזרחי על תובענה מינהלית.
תקנה 12
מוצע לתקן את תקנה 32 לתקנות, כך שיחולו ההוראות בדבר הגבלת העמודים בערעור ובתשובה לערעור על החלטת רשם. בכל הנוגע להחלטות רשם, נמצא שאין הצדקה להחיל את מועד הערעור שנקבע בתקנות החדשות (60 ימים), וזאת נוכח העובדה שכבר כיום מועד הגשת הערעור קצר יותר ממועד הערעור הכללי, וכן בשים לב לכך שמדובר לרוב בהחלטות ביניים, ולטיבם של הליכים מינהליים כהליכים שנועדו להבטיח סעד מהיר ויעיל, כמפורט לעיל.
תקנה 13
מוצע לתקן את תקנה 33 לתקנות העיקריות וליצור הבחנה בין ערעורים ובקשות רשות לערער על פסק דין, לבין בקשות רשות לערער על החלטות ביניים. בכל הנוגע, למועדים להגשת ערעור ובקשת רשות לערער על פסק דין, מוצע להתאים את המועדים למועדים הקבועים בתקנות החדשות (60 ימים), מהטעמים המפורטים לעיל. לעומת בכל הנוגע לבקשות רשות לערער על החלטות בינים, מוצע להותיר את פרק הזמן הקבוע בתקנות העיקריות כיום (30 יום), וזאת בשים לב למאפייני ההליך המינהלי, ובאשר מלכתחילה בהליכים מינהליים האפשרות להגיש בקשת רשות ערעור על החלטות ביניים מוגבלת (ראו סעיף 12 לחוק).
תקנה 15
פרק כ' לחלק ב' לתקנות החדשות קובע הוראות כלליות בדבר ייצוג בעלי דין פסולי דין, טענות פסלות והוראות נוספות, כדוגמת סמכות מנהל בתי המשפט, שינוי מועד דיון, סמכות כללית של בית המשפט למתן הוראות, סמכות עוזר משפטי ועוד. מוצע לתקן את תקנה 44א לתקנות ולהחיל את פרק כ', וזאת תוך החרגת תקנות 177(5) ו-177(6), העוסקות במנגנון יישוב סכסוכים חלופי ומינוי מומחה ואינן רלוונטיות להליכים מנהליים, ותקנה 178 שעוסקת בתצהיר בהליכים אזרחיים. תקנה 179 עוסקת במניין הימים וקיימת לה כבר כיום מקבילה בתקנה 44 לתקנות העיקריות, ומשכך אין צורך להחילה.