תזכיר חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון) (תיקון מס' 4 והוראות שעה) (אכיפה מינהלית בשל הפרת ההוראות המאומצות והוראות שונות), התשפ"ב-2022

 

א. שם החוק המוצע

חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון) (תיקון מס' 4 והוראות שעה) (אכיפה מינהלית בשל הפרת ההוראות המאומצות ותיקונים שונים), התשפ"ב-2022

 

ב. מטרת החוק המוצע והצורך בו

מטרת החוק המוצע

ביום י"ד בכסלו התשפ"ב (18 בנובמבר 2021) פורסם ברשומות, בספר החוקים התשפ"ב, עמ' 427, תיקון מס' 3 לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו-2015 (להלן, בהתאמה – תיקון מס' 3, וחוק המזון), וזאת במסגרת חוק התכנית הכלכלית )תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"ב-2021 (להלן – חוק התכנית הכלכלית 2021).

במסגרת תיקון מס' 3, נקבע בסעיף 3א(יא) לחוק המזון כי לא ייקבעו עבירות, עונשים או הפרות שניתן להטיל עליהן עיצום כספי בשל הוראות האיחוד האירופי המאומצות כמשמעותן בסעיף 3א לחוק המזון (להלן – ההוראות המאומצות) ולא יוטלו אחריות פלילית או עיצום כספי על מי שהפר הוראה מההוראות המאומצות. עוד הוסבר לעניין זה, בדברי ההסבר להצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021, שהתפרסמה בהצעות חוק – הממשלה, התשפ"א עמ' 840, כי בהמשך יופץ תזכיר חוק נוסף באופן שיאפשר גם הטלת עיצומים כספיים ויוסדרו הפרות ספציפיות לעניין ההוראות המאומצות, כמקובל בהיבטי עיצומים כספיים.

תזכיר חוק זה נועד לקביעת מנגנון העיצומים הכספיים שיחול לעניין הפרות של ההוראות המאומצות, וכן לשם הסדרת שורה של נושאים נוספים בחוק המזון ובכלל כך היבטים משלימים נוספים הנוגעים לתיקון מס' 3.

 

הצורך בחוק המוצע עיקרי החוק המוצע

ואלה עיקרי התיקונים המוצעים:

 

עיקר 1:

כאמור לעיל, תזכיר חוק זה נועד, בין השאר, כדי להוות נדבך משלים לתיקון מס' 3, באופן שיאפשר הטלת עיצומים כספיים ואסדרת הפרות ספציפיות גם לעניין ההוראות המאומצות, כמקובל בהיבטי עיצומים כספיים. בהתאם לאמור, מוצע לקבוע מנגנון ייחודי ומותאם לעניין הטלת עיצומים כספיים בשל הפרות של ההוראות המאומצות. מוצע להוסיף בסעיף 262 לחוק המזון, שעניינו עיצום כספי בסכום פי 1.5 מהסכום הבסיסי, הפרה של ייצור ייבוא או מכירה של מזון בניגוד להוראות המאומצות המפורטות בתוספת השנייה ג' שתתווסף לחוק המזון, וזאת בניגוד להוראות סעיף 4א לחוק המזון.

 

עיקר 2:

מוצע, בהמשך לבקשת איגוד יצרני המזון, להסדיר בחקיקה ראשית את הליך מתן אישור יצור נאות ליצרני מזון. התיקון המוצע בתזכיר חוק זה נועד להחליף את ההסדרה הקיימת בתקנות בריאות הציבור (מזון) (תנאי ייצור נאותים), התשנ"ג- 1993 וכן את הדרישות להכרה בגוף בקרה כמשמעו בתקנות האמורות , כאמור בפרט 33 בתוספת לצו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (הארכת תקופת תוקפן של הנחיות והוראות נוהל), התשפ"א-2021.

התיקון המוצע בסעיף 42 לחוק המזון מסדיר שורה של נושאים הנוגעים לקבלת אישור ייצור נאות, ובכלל זה התנאים לקבלת אישור ייצור נאות, הגשת בקשה מקוונת לאישור ייצור נאות או לחידושו, המסמכים שיש לצרף לה ואופן הטיפול בה.

 

עיקר 3:

מוצע לתקן את סעיף 141 לחוק המזון לעניין הליך ההבאה של מזון לישראל באמצעות משווק מהאזור כך שעל משווק מהאזור לא תחול אגרה בעד הגשת בקשה לקבלת אישור מוקדם לייבוא או לחידושו, אגרה בעד מסירת הצהרה בדבר יבוא מזון רגיל ואגרה בעד הגשת בקשה לקבלת תעודת שחרור. כמו כן, מוצע לתקן את סעיף 147 לחוק המזון כך שמשווק מהאזור יחויב להציג כתנאי לרישום כמשווק מהאזור, ערובה כבטוחה לקיום תנאים, דרישות והוראות לפי חוק המזון כפי שהוחלו עליו.

 

ג. השפעת תזכיר החוק המוצע על החוק הקיים

תזכיר חוק זה כולל שורה של תיקונים שמוצע כי ייערכו בחוק המזון, חלקם באמצעות תיקון עקיף לחוק התכנית הכלכלית 2021 שבמסגרתו נערך לאחרונה תיקון מקיף לחוק המזון אשר מרביתו טרם נכנס לתוקף.

 

ד. השפעת תזכיר החוק המוצע על התקציב ועל התקן המנהלי של המשרד היוזם, משרדים אחרים ורשויות אחרות

(-)

ה. להלן נוסח תזכיר החוק המוצע


 

תזכיר חוק מטעם משרד הבריאות:

תזכיר חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון) (תיקון מס' 4 והוראות שעה) (אכיפה מינהלית בשל הפרת ההוראות המאומצות והוראות שונות), התשפ"ב-2022

תיקון סעיף 2

1.  

בחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו-2015[1] (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 2

 

 

 

(1) אחרי ההגדרה "לשכת בריאות מחוזית" יבוא:

 

 

 

 

""מזהם ביולוגי" – מזהם מיקרוביולוגי ובכלל זה חיידק, נגיף, שמרים, עובש, אצה, פרוטוזואה טפילי (parasitic protozoa), תולעים מיקרוסקופיות טפיליות (microscopic parasitic helminths), ורעלן או תוצר שלהם, וכן פריון (prion), העלולים להזיק לבריאות האדם;

 

 

 

 

"מזהם כימי" – חומר שלא הוסף באופן מכוון למזון ועלול להימצא במזון כתוצאה מהשלבים של ייצורו, אריזתו, הובלתו או החזקתו, או כתוצאה מזיהום סביבתי, ועלול להזיק לבריאות האדם;";

 

 

 

(2) ההגדרה "מחולל מחלה" – תימחק;

 

 

 

(3) במקום ההגדרה "סמל תנאי ייצור נאותים" יבוא:

 

 

 

 

""סמל תנאי ייצור נאותים" – הסמל הקבוע בתוספת הראשונה א', המסמל כי המזון המסומן בו מיוצר בתנאי ייצור נאותים;";

 

 

 

(4) אחרי ההגדרה "תחנת הסגר" יבוא:

 

 

 

 

""תכנית בטיחות מזון" – תכנית המבטיחה את קיומם של תנאי ייצור נאותים, בין במסגרת אישור ייצור נאות ובין בבקרה עצמית, לפי העניין;".

תיקון סעיף 5

2.  

בסעיף 5(א) לחוק העיקרי

 

 

 

(1) במקום פסקה (3) יבוא:

 

 

 

 

"(3) יש במזון גורם רעיל או מזיק, ובכלל זה מזהם כימי או מזהם ביולוגי, מהסוגים כמפורט בתוספת הראשונה, אלא אם כן הדבר הותר בתקנות או בתקנים רשמיים לפי חוק התקנים החלים על מזון, לרבות על חומרים או מוצרים הבאים במגע עם מזון, ובמידה שהותרה כאמור, ואולם בסוגיות המפורטות בטור א' בתוספת השנייה ב' המוסדרות לפי הוראות כמפורט בטור א' לתוספת השנייה א', בנושאים שלגביהם הוחלו הוראות טור א' לתוספת השנייה א' – תחול הוראת פסקה זו רק לגבי מזון שהוחרג לפי טור ג' בתוספת השנייה א' או לעניין ההחרגות הקבועות בטור ב' לתוספת האמורה;";

 

 

 

(2) פסקה (4) – תימחק.

תיקון סעיף 12

 

3.  

בסעיף 12(ג) לחוק העיקרי –

 

 

 

(1) ברישה, המילים "אם ניתן לכך אישור ממנהל שירות המזון או" – יימחקו;

 

 

 

(2) בפסקה (4), במקום "את האישורים הנדרשים לפי סעיף קטן (א)" יבוא "כל מסמך הנדרש לפי פסקה (2)".

תיקון סעיף 28

4.  

בסעיף 28 לחוק העיקרי –

 

 

 

(1) בסעיף קטן (ה), אחרי "כלל המסמכים שנדרש לצרף לבקשה" יבוא "וכן שולמה האגרה המפורטת בתוספת העשירית בעד הגשת הבקשה";

 

 

 

(2) בסעיף קטן (ו), אחרי "בצירוף המסמכים הנדרשים להחלטה" יבוא "ושולמה האגרה המפורטת בתוספת העשירית בעד הגשת הבקשה,".

תיקון סעיף 29

5.  

בסעיף 29(א) לחוק העיקרי –

 

 

 

(1) ברישה, אחרי "למבקש" יבוא " או יחדש רישיון כאמור";

 

 

 

(2) אחרי פסקה (3) יבוא:

 

 

 

 

"(4) הוא שילם את האגרה המפורטת בתוספת העשירית בעד הגשת הבקשה למתן רישיון הייצור או לחידושו, לפי העניין."

תיקון סעיף 34

6.  

בסעיף 34 לחוק העיקרי, אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:

 

 

 

"(ד) החליט נותן רישיון ייצור על הגבלת רישיון ייצור, התלייתו, ביטולו או סירוב לחדשו, לפי סעיף קטן (א), יפרסם הודעה על כך באתר האינטרנט."

תיקון סעיף 42

7.  

בסעיף 42 לחוק העיקרי –

 

 

 

(1) בכותרת השוליים, בסופה יבוא "והגשת בקשה לקבלת אישור ייצור נאות או לחידושו";

 

 

 

(2) בסעיף קטן (א), אחרי "אישור ייצור נאות" יבוא "ולא יחדש אישור כאמור", ובמקום הסיפה החל במילים "לפי סעיף 41" יבוא "מקוונת דרך אתר האינטרנט בצירוף כל המסמכים והמידע המפורטים בסעיף קטן (ב) ושילם את האגרה המפורטת בתוספת העשירית בעד הגשת הבקשה.";

 

 

 

(3) במקום סעיף קטן (ב) יבוא:

 

 

 

 

"(ב) לבקשה כאמור בסעיף קטן (א) יצורפו כל אלה:

 

 

 

 

 

(1) העתק של רישיון הייצור שניתן למבקש;

 

 

 

 

 

(2) העתק של רישיון העסק של מפעל הייצור;

 

 

 

 

 

(3) העתק אישור שקיבל מאחד הגופים המנויים להלן המעיד כי ייצור המזון במפעל הייצור שלו נעשה בהתאם לתכנית בטיחות מזון המבוססת על אחד מן התקנים הבין-לאומיים המקובלים שמנהל שירות המזון פרסם באתר האינטרנט כי ניתן לתת על בסיסם אישור עמידה בתנאי ייצור נאותים (בסעיף זה – אישור עמידה בתנאי ייצור נאותים):

 

 

 

 

 

 

(א)  גוף התעדה שקיבל הכרה מאחד הגופים הרשומים כחברים ב-IAF – International Accreditation Forum – כמוסמך לתת אישור עמידה בתנאי ייצור נאותים;

 

 

 

 

 

 

(ב) רשות ממשלתית בישראל המוסמכת לפי דין לתת אישור עמידה בתנאי ייצור נאותים;

 

 

 

 

 

(4) ניתן אישור העמידה בתנאי ייצור נאותים על ידי גוף כאמור בפסקה (3)(א) – העתק תעודת ההכרה שניתנה לגוף כאמור על ידי גוף הרשום כחבר ב-IAF – International Accreditation Forum לעניין הסמכתו לתת אישור עמידה בתנאי ייצור נאותים;

 

 

 

 

 

(5) העתק דוח המבדק האחרון שערך הגוף המנוי בפסקה (3) במפעל הייצור המעיד כי המפעל עומד בתנאי ייצור נאותים.

 

 

 

 

(ב1) החלטה בבקשה למתן אישור ייצור נאות או לחידושו תינתן בתוך 90 ימים מהמועד שבו הוגשה הבקשה המלאה למנהל שירות המזון כאמור בסעיף קטן (א), ובכלל זה כלל המסמכים שנדרש לצרף לבקשה, וכן שולמה האגרה המפורטת בתוספת העשירית בעד הגשת הבקשה; לעניין זה, יראו בהגשת בקשה לאחר החלטה על דחיית בקשה למתן אישור ייצור נאות ובה מסמכים המעידים על השלמת דרישות שניתנו בהחלטה כאמור, כהגשת בקשה חדשה, והחלטה בבקשה החדשה תינתן בתוך 45 ימים ממועד הגשתה, למעט בנסיבות חריגות שבהן סבר מנהל שירות המזון כי נדרשות השלמות שמהותן אינה מאפשרת השלמת הבדיקה בתוך תקופה כאמור.

 

 

 

 

(ב2) בקשה לחידוש אישור ייצור נאות לפי סעיף קטן (א) תוגש לא יאוחר מ-90 ימים לפני מועד פקיעת האישור; הוגשה הבקשה במועד כאמור בצירוף המסמכים הנדרשים להחלטה ושולמה האגרה המפורטת בתוספת העשירית בעד הגשת הבקשה, ולא ניתנה החלטה בבקשה עד מועד פקיעתו, יראו את אישור ייצור הנאות כאילו הוארך תוקפו עד למועד ההחלטה בבקשה."

תיקון סעיף 44

8.  

בסעיף 44 לחוק העיקרי –

 

 

 

(1) בסעיף קטן (א), ברישה, במקום "או לסרב לחדשו" יבוא "או, בלי לגרוע מהאמור בסעיף 42 – לסרב לחדשו,";

 

 

 

(2) אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:

 

 

 

 

"(ד) החליט מנהל שירות המזון על ביטול, התליה או סירוב לחדש אישור לפי סעיף קטן (א), יפרסם הודעה על כך באתר האינטרנט."

ביטול סעיף 48

9.  

סעיף 48 לחוק העיקרי – בטל.

תיקון סעיף 105

 

10.  

בסעיף 105(ג) לחוק העיקרי, בסופו יבוא " וכן לא יוכל להירשם מכוחה כיבואן נאות".

תיקון סעיף 132

11.  

בסעיף 132(א) לחוק העיקרי, אחרי "הוראות סעיפים" יבוא "4א, למעט בהפרות המפורטות בתוספת החמישית א', ".

תיקון סעיף 141

12.  

בסעיף 141(א) לחוק העיקרי, אחרי פסקה (3) יבוא:

 

 

 

"(4) חובת תשלום אגרה לפי סעיף 64(א)(3) כפי שהוחל בסעיף 143, ולפי סעיפים 78 ו-84(ג) לא תחול על משווק מהאזור;

 

 

 

(5)  ערובה לפי סעיף 147(ב)(3) תבוא במקום ערובה לקיום תנאים או דרישות לפי סעיף 93."

תיקון סעיף 147

13.  

בסעיף 147 לחוק העיקרי –

 

 

 

(1) בסעיף קטן (א), אחרי "המבקש להירשם" יבוא "או לחדש רישום";

 

 

 

(2) בסעיף קטן (ב) –

 

 

 

 

(א)  ברישה, אחרי " במרשם המשווקים מהאזור" יבוא "ולא יחדש רישום כאמור";

 

 

 

 

(ב) בפסקה (2), במקום הסיפה החל במילים "לרבות עותק מתעודת הזיהוי" יבוא "לרבות מספר זיהוי של היצרן";

 

 

 

 

(ג)  אחרי פסקה (2) יבוא:

 

 

 

 

 

"(3) הוא הגיש ערובה כבטוחה לקיום תנאים, דרישות והוראות לפי סעיפים 87 ו-89 עד 92, כפי שהוחלו בסעיף 140 על הבאת מזון מהאזור, שתנאיה, סכומה והתנאים לחילוטה ייקבעו על ידי השר; לעניין זה, "ערובה" – ערבות בנקאית לטובת משרד הבריאות, או סוג אחר של ערובה שקבע השר."

תיקון סעיף 177

14.  

בסעיף 177 לחוק העיקרי, ההגדרה "תכנית בטיחות מזון" – תימחק.

ביטול סימן משנה א' בסימן ב' לפרק ח'

15.  

סימן משנה א' בסימן ב' לפרק ח' לחוק העיקרי – בטל.

תיקון סעיף 256

16.  

בסעיף 256(ב) לחוק העיקרי –

 

 

 

(1) בפסקה (2), במקום "עד (4)" יבוא "עד (3)";

 

 

 

(2) פסקה (49) – תימחק.

תיקון סעיף 262

17.  

בסעיף 262 לחוק העיקרי –

 

 

 

(1) אחרי פסקה (1) יבוא:

 

 

 

 

"(1א) מייצר, מייבא או מוכר מזון בניגוד להוראות המאומצות המפורטות בתוספת השנייה ג', בניגוד להוראות סעיף 4א, והכול לפי העניין;";

 

 

 

(2) פסקה (47) – תימחק.

תיקון סעיף 277

18.  

בסעיף 277 לחוק העיקרי, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:

 

 

 

"(ג) לא יוטל עיצום כספי על הפרה כאמור בסעיף 262(1א) אלא לאחר שנמסרה למפר התראה לפי הוראות סימן זה, וזאת בלי לגרוע מנסיבות נוספות שבהתקיימן תימסר התראה למפר לפי סעיף קטן (א)."

תיקון סעיף 314

19.  

בסעיף 314 לחוק העיקרי –

 

 

 

(1) בסעיף קטן (א), אחרי "רישום יבואן," יבוא "רישום יבואן נאות", אחרי "תעודת שחרור למזון רגיל או למזון רגיש" יבוא " לרבות למזון במסלול האירופי", ואחרי "הצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל" יבוא "או בדבר ייבוא מזון במסלול האירופי";

 

 

 

(2) במקום סעיף קטן (ד) יבוא:

 

 

 

 

"(ד) האגרה בעד הגשת בקשה או מסירת הצהרה כמפורט בתוספת העשירית, תשולם עם הגשת הבקשה או עם מסירת ההצהרה, לפי העניין, וכתנאי לטיפול בבקשה או בהצהרה, לפי העניין."

תיקון סעיף 319

20.  

בסעיף 319(ד) לחוק העיקרי, במקום "בתוך 12 חודשים מיום הפרסום" יבוא "עד יום כ' בטבת התשפ"ד (1 בינואר 2024)".

החלפת התוספת הראשונה

21.  

במקום התוספת הראשונה לחוק העיקרי יבוא:

 

 

"תוספת ראשונה

(סעיף 5(3))

סוגי גורמים רעילים או מזיקים

חלק א': מזהמים כימיים

1.

ניטראטים.

2.

רעלנים.

3.

מתכות.

4.

3-MCPD ונגזרותיו.

5.

דיוקסינים.

6.

פוליכלורינטייד ביפנול (PCBs).

7.

פחמימנים ארומטיים (PAHs).

8.

פרכלורט.

9.

מלמין והאנלוגים שלו.

10.

חומצה ארוצית (Erucic acid).

11.

רדיוניקלידים.

חלק ב': מזהמים ביולוגיים

1.

 ברוצלה(Brucella)

2.

 ליסטריה מונוציטוגנסListeria monocytogenes) )

3.

 מיני סלמונלה (Salmonella spp.)

4.

טיפוסים סרולוגים של איקולי המייצרים רעלנים מסוג שיגה והמנויים להלן:(Shiga toxin producing E. coli) (STEC) O157, O26, O111, O103, O145 and O104:H4)

5.

 רעלנים המיוצרים על ידי סטפילוקוקים (Staphylococcal enterotoxin)

6.

רעלן המיוצר על ידי החיידק קולסטרדיום בוטולינום((BoNT) Clostridium botoulinum toxins)

7.

 מיני כרונובקטר (כרונובקטר סאזאקי) (Cronobacter sakazakii)

8.

 רעלן המיוצר על ידי החיידק בצילוס צראוס (Bacillus cereus toxin)

9.

 היסטמין (Histamine)

חלק ג': גורמים רעילים או מזיקים מסוגים אחרים

1.

שאריות חומרי הדברה.

2.

שאריות תרופות.

3.

תמרוקים.

 

 

 

 

 

תוספת ראשונה א'

(סעיף 2)

 

 

ההגדרה "סמל תנאי ייצור נאותים"

 

 

"

הוספת התוספת החמישית א'

22.  

אחרי התוספת החמישית לחוק העיקרי יבוא:

 

 

"תוספת חמישית א'

 

 

(סעיף 132(א), לעניין הפרות של סעיף 4א לפי סעיף 262(1א))

 

 

הפרות המוחרגות מהחזקה לעניין הוראות מסוימות החלות על משווק

 

 

 

 

1.  

הפרה כאמור בפרט 5 בחלק ב' לתוספת שנייה ג'.

 

 

 

2.  

הפרה כאמור בפרט 8 בחלק ב' לתוספת השנייה ג'.

 

 

 

3.  

הפרה כאמור בפרט 11 בחלק ב' לתוספת השנייה ג'."

הוראות שעה

23.  

(א)  בתקופה שמיום פרסומו של חוק זה עד יום י"ז באב התשפ"ז (31 ביולי 2026), יקראו את סעיף 12(ג)(2) לחוק העיקרי כך:

 

 

 

"(2) הוא קיבל את אישורו בכתב של יצרן חומר הגלם להארכת תקופת השימוש מעבר לתאריך האחרון המומלץ לשימוש כפי שיקבע, ובלבד שהאישור ניתן לפני אותו תאריך או שיש לו נוהל להארכת חיי מדף במסגרת אישור כאמור בפסקה (1);".

 

 

(ב) בתקופה שמיום תחילתו של חוק זה כאמור בסעיף 25(א) עד יום י"ז באב התשפ"ז (31 ביולי 2026), יקראו את סעיף 41 לחוק העיקרי כך:

 

 

 

(1) בסעיף קטן (א), הסיפה החל במילים "ורשאי הוא לקבוע, בין השאר," – תימחק;

 

 

 

(2) סעיף קטן (ב) – בטל.

תיקון חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו–2022) התשפ"ב-2021

24.  

בחוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו–2022), התשפ"ב-2021[2] (להלן – חוק התכנית הכלכלית) –

 

 

 

(1) בסעיף 106 –

 

 

 

 

(א)  פסקה (2) – תימחק;

 

 

 

 

(ב) בפסקה (3), בסעיף 3א המובא בה –

 

 

 

 

 

(1) בסעיף קטן (ח)(1), במקום "לפרטים 1 עד 4" יבוא "לפרטים 1 עד 3" ובמקום "או הנוגע לפרט 4" יבוא "או הנוגע לפרט 3";

 

 

 

 

 

(2) בסעיף קטן (י), אחרי "או תקנות לפי חוק זה" יבוא "ובכלל זה לעניין תקנות וצווים שרואים אותם לפי סעיף 325 כאילו הותקנו לפי חוק זה,";

 

 

 

 

 

(3) במקום סעיף קטן (יא) יבוא:

 

 

 

 

 

 

"(יא)

(1) לא ייקבעו עבירות או עונשים בשל ההוראות המאומצות ולא תוטל אחריות פלילית על מי שהפר הוראה מן ההוראות כאמור.

 

 

 

 

 

 

 

(2) לא ייקבעו הפרות שניתן להטיל עליהן עיצום כספי בשל ההוראות המאומצות ולא יוטל עיצום כספי על מי שהפר הוראה מן ההוראות כאמור, אלא אם כן נקבע במפורש אחרת לפי פרק י"א, וכן לא יוטל עיצום כספי על מי שהפר הוראה מן ההוראות המאומצות אם התברר כי תרגומה של ההוראה לעברית כאמור בסעיף קטן (ב), אינו תואם את הנוסח המחייב של ההוראה בשפה האנגלית וכי הוא פעל בהתאם לנוסח ההוראה בתרגומה לעברית כפי שהועמדה לעיון הציבור באתר האינטרנט במועד ביצוע ההפרה.

 

 

 

 

 

 

(יב) סמכות השר לפי סעיפי חוק זה המפורטים בטור ב' לתוספת השנייה ב', לעניין סוגיות כמפורט בטור א' בתוספת השנייה ב' המוסדרות לפי הוראות כמפורט בטור א' לתוספת השנייה א', בנושאים שלגביהם הוחלו הוראות טור א' לתוספת השנייה א', תחול רק לגבי מזון שהוחרג לפי טור ג' בתוספת השנייה א' או לעניין התנאים וההחרגות הקבועים בטור ב' לתוספת האמורה.

 

 

 

 

 

 

(יג) על אף ההוראות המאומצות, לעניין מזון שחלות לגביו ההוראות המאומצות והוא עומד בהן, ואולם עולה חשש כי יש בו

 

 

 

 

 

 

 

(1) מזהם כימי שאינו מפורט בהוראות המאומצות, בין בכלל ובין לעניין אותו סוג מזון, רשאי מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך לדרוש מהעוסק במזון הוכחה שהמזון אינו מזון מזיק; לא השתכנע מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך כי המזון אינו מזון מזיק, יראו אותו כמזון מזיק ויחולו לגביו הוראות סימן ג' לפרק ז';

 

 

 

 

 

 

 

(2) מזהם ביולוגי שאינו מפורט בהוראות המאומצות, בין בכלל ובין לעניין אותו סוג מזון, יראו אותו כמזון מזיק ויחולו לגביו הוראות סימן ג' לפרק ז'.

 

 

 

 

 

 

בסעיף קטן זה, "מזון מזיק" – כהגדרתו בסעיף 164(א)."

 

 

 

 

(ג)  פסקה (5) – תימחק;

 

 

 

 

(ד) בפסקה (7)(ב), אחרי "במסגרת" יבוא "אישור ייצור נאות או במסגרת";

 

 

 

 

(ה)  בפסקה (11), בסעיף 41 המובא בה –

 

 

 

 

 

(1) בסעיף קטן (ב) –

 

 

 

 

 

 

(א)  בפסקה (1), במקום "אם המנהל מצא" יבוא "אם מצא מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך";

 

 

 

 

 

 

(ב) בפסקה (3), במקום "יחליט המנהל" יבוא "יחליט מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך" ובמקום "לא החליט המנהל" יבוא "לא החליט מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך";

 

 

 

 

 

 

(ג)  אחרי פסקה (3) יבוא:

 

 

 

 

 

 

 

"(4) יצרן שניתן לו אישור בדבר יישום תכנית בטיחות מזון בבקרה עצמית כאמור בפסקה (1) או שרואים אותו כאילו ניתן לו אישור בדבר יישום תכנית בטיחות מזון בבקרה עצמית לפי פסקה (3), לא ייצר מזון אלא בהתאם לתכנית בטיחות מזון בבקרה עצמית כאמור בסעיף קטן זה.";

 

 

 

 

 

(2) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:

 

 

 

 

 

 

"(ב1) על אישור בדבר יישום תכנית בטיחות מזון בבקרה עצמית כאמור בסעיף קטן (ב) יחולו הוראות סעיפים 31, 33 עד 35 ו-37 עד 40, בשינויים המחויבים.";

 

 

 

 

 

(3) בסעיף קטן (ג), במקום "ובקרה עצמית" יבוא "בבקרה עצמית כאמור בסעיף קטן (ב)";

 

 

 

 

(ו)  בפסקה (12), בסעיף 42(ג) המובא בו, במקום "בסעיף קטן (ב)(1)" יבוא "בסעיף קטן (ב)(3)";

 

 

 

 

(ז) בפסקה (13), במקום פסקה (5) של סעיף 49 המובאת בה יבוא:

 

 

 

 

 

"(5) הוראות הנוגעות לבקרה ופיקוח על ייצור ועל מכירה של מזון שיוצר בידי מי שיש לו אישור ייצור נאות.";

 

 

 

 

(ח)  בפסקה (39), אחרי פסקת משנה (א) יבוא:

 

 

 

 

 

"(א1) אחרי פסקה (17) יבוא:

 

 

 

 

 

 

"(17א) מייצר מזון שלא בהתאם לתכנית בטיחות מזון בבקרה עצמית, בניגוד להוראות סעיף 41(ב)(4);";";

 

 

 

 

(ט)  בפסקה (40) –

 

 

 

 

 

(1) ברישה, אחרי "האמור בו יסומן "(א)"," יבוא "במקום "התוספת השלישית" יבוא "התוספת הראשונה א' והתוספת השלישית,";

 

 

 

 

 

(2) בסעיף 313(ג) המובא בה, אחרי "על שינוי התוספת השנייה א'" יבוא "והתוספת השנייה ב'" ובמקום "באותה תוספת" יבוא "בתוספת השנייה א'";

 

 

 

 

 

(3) אחרי סעיף 313(ג) המובא בה יבוא:

 

 

 

 

 

 

"(ג1) על אף האמור בסעיף קטן (א), לעניין שינוי התוספת השנייה ג' והתוספת החמישית א' יחולו הוראות אלה:

 

 

 

 

 

 

 

(1) השינוי טעון אישור הוועדה המשותפת במקום הוועדה כאמור בסעיף קטן (א);

 

 

 

 

 

 

 

(2) השינוי טעון גם הסכמת שר המשפטים."

 

 

 

 

(י)  בפסקה (44), במקום התוספת השנייה א' המובאת בה יבוא:

 

 

"תוספת שנייה א'

(סעיף 3(א))

הוראות האיחוד האירופי המאומצות בישראל

טור א'

טור ב'

טור ג'

הוראות האיחוד האירופי

תנאים והחרגות להוראות

סוג מזון מוחרג מההוראות

(1)  תקנת האיחוד האירופי מספר 1881/2006 מיום 19 בדצמבר 2006 בעניין קביעת רמות מרביות של מזהמים מסויימים במוצרי מזון (Commission Regulation (EC) No 1881/2006 of 19 December 2006 setting maximum levels of  certain contaminants in foodstuffs) (בתוספת זו – תקנה 1881/2006)

(1) סעיפים 7 עד 9 לתקנה 1881/2006 לא יחולו

הוראות תקנה 1881/2006 לא יחולו על בשר גולמי, חלב גולמי, דבש, ביצים טריות בקליפתן

(2)  תקנת האיחוד האירופי מספר 2073/2005 מיום 15 בנובמבר 2005 בעניין קריטריונים מיקרוביולוגיים עבור מוצרי מזון (Commission Regulation (EC) No 2073/2005 of 15 November 2005 on microbiological criteria for foodstuffs) (בתוספת זו – תקנה 2073/2005)

 

(2) תקנה 2073/2005 תחול בכפוף לתנאים והחרגות כמפורט להלן:

(א) הוראות סעיף 6 לתקנה 2073/2005 לא יחולו;

(ב) בסעיף 7, תת סעיף 2, לתקנה 2073/2005, במקום "Article 19 of Regulation (EC) No 178/2002" יקראו "סעיף 164 לחוק זה";

(ג)  בפרק 1 של נספח I לתקנה 2073/2005, בפרטים 1.2 ו-1.3, בטור "Limits", במקום "100 cfu/g" יקראו "0 cfu/g";

(ד) הוראות תקנה 2073/2005 לא יחולו לעניין מזהם ביולוגי מסוג סלמונלה לגבי מזונות מסוג טחינה, אגוזים, תבלינים וסלטים צמחיים;

(ה) אין בהוראות תקנה 2073/2005 כדי לגרוע מחובות שנקבעו לפי כל דין בעניין פיסטור מזון, ובכלל זה חלב, מוצרי חלב, מיצי פירות או ירקות, ומוצרי ביצים.

הוראות תקנה 2073/2005 לא יחולו על בשר גולמי, חלב גולמי, דבש, ביצים טריות בקליפתן

(3) תקנת האיחוד האירופי מספר 396/2005 מיום 23 בפברואר 2005 בעניין רמות מרביות של שאריות חומרי הדברה במזון או במספוא, מן הצומח או מן החי, או עליהם, והמתקנת את דירקטיבת המועצה 91/414/EEC

(Regulation (EC) 396/2005 of the European Parliament and of the Council of 23 February 2005 on maximum residue levels of pesticides in or on food and feed of plant and animal origin and amending Council Directive 91/414/EEC)

(בתוספת זו – תקנה 396/2005) –

סעיפים  1, 2, 3, 5, 18, 19 ו-20, וכן תוספת I, תוספת II, תוספת III, תוספת IV ותוספת V

(3) אין

הוראות תקנה 396/2005 לא יחולו על פירות טריים, ירקות טריים, בשר גולמי, חלב גולמי, דבש, ביצים טריות בקליפתן

 

בתוספת זו, "בשר גולמי" – בשר כהגדרתו בסעיף 9(א) לחוק זה שלא עבר עיבוד כהגדרתו בסעיף 9(א) לחוק זה.

 

 

תוספת שנייה ב'

 

 

(סעיף 3א(יב))

 

 

תחולת סמכות בנושאים הנוגעים להוראות המאומצות

 

 

 

טור א'

טור ב'

 

סוגיות המסודרות לפי הוראות כמפורט בטור א' לתוספת השנייה א'

סעיפי חוק זה

1.  

רמות מרביות מותרות של מזהמים כימיים במזון

3

2.  

רמות מרביות מותרות של מזהמים ביולוגיים במזון

3

3.  

רמות מרביות מותרות של שאריות חומרי הדברה במזון

3

 

 

 

 

 

 

תוספת שנייה ג'

 

 

(סעיפים 3א ו-4א, לעניין הפרות לפי סעיף 262(1א))

 

 

הוראות מאומצות שניתן להטיל בשלן עיצום כספי

 

 

 

חלק א': הגדרות

 

 

 

1. בתוספת זו –

 

 

 

 

"מזון מורכב" – מזון המורכב משני רכיבים או יותר;

 

 

 

 

"תקנה 396/2005" – תקנת האיחוד האירופי מספר 396/2005 מיום 23 בפברואר 2005 בעניין רמות מרביות של שאריות חומרי הדברה במזון או במספוא, מן הצומח או מן החי, או עליהם, והמתקנת את דירקטיבת המועצה 91/414/EEC

(Regulation (EC) 396/2005 of the European Parliament and of the Council of 23 February 2005 on maximum residue levels of pesticides in or on food and feed of plant and animal origin and amending Council Directive 91/414/EEC);

 

 

 

 

 

"תקנה 1881/2006" – תקנת האיחוד האירופי מספר 1881/2006 מיום 19 בדצמבר 2006 בעניין קביעת רמות מרביות של מזהמים מסויימים במוצרי מזון (Commission Regulation (EC) No 1881/2006 of 19 December 2006 setting maximum levels of certain contaminants in foodstuffs);

 

 

 

 

 

"תקנה 2073/2005" – תקנת האיחוד האירופי מספר 2073/2005 מיום 15 בנובמבר 2005 בעניין קריטריונים מיקרוביולוגיים עבור מוצרי מזון (Commission Regulation (EC) No 2073/2005 of 15 November 2005 on microbiological criteria for foodstuffs).

 

 

חלק ב': הוראות מאומצות שניתן להטיל בשלן עיצום כספי לאחר מתן התראה

 

 

טור א'

טור ב'

ההפרה

הגורם המפר

1. מייצר, מייבא או מוכר מזון המפורט בתוספת לתקנה 1881/2006 המכיל מזהם כימי מסוג מסוים כמפורט בתוספת לתקנה 1881/2006, ברמה העולה על הרמה המרבית הקבועה בתוספת האמורה, בניגוד להוראות סעיף 1 לתקנה  1881/2006*

יצרן, יבואן או משווק, לפי העניין

2. מייצר, מייבא או מוכר מזון שהוא מיובש, מדולל, מעובד או מורכב, שאינו מפורט בתוספת לתקנה 1881/2006, המכיל רכיב מזון המפורט באותה תוספת, והמכיל מזהם כימי ברמה העולה על הרמה המרבית המותרת שחושבה לפי הוראות סעיף 2 לתקנה 1881/2006*

יצרן, ייבואן או משווק, לפי העניין

3. מבצע פעילות כמפורט בפסקאות (1) עד (3) של ההגדרה "ייצור" שבסעיף 2 לחוק זה, תוך שימוש ברכיב מזון המכיל מזהם כימי מסוג מסוים כמפורט בתוספת לתקנה 1881/2006, ברמה העולה על הרמה המרבית הקבועה בתוספת האמורה, בניגוד להוראות סעיף 3, תת סעיף 1, לתקנה 1881/2006*

יצרן

4. מערבב מזון העומד ברמה המרבית המותרת הקובעה בתוספת לתקנה 1881/2006 לעניין מזהם כימי, עם מזון המכיל מזהם כימי ברמה העולה על הרמה המרבית הקובעה בתוספת האמורה, בניגוד להוראות סעיף 3, תת-סעיף 2, לתקנה 1881/2006*

יצרן, יבואן או משווק, לפי העניין

5. מערבב מזון שמיועד למיון או טיפול פיזי אחר כדי להפחית את רמות הזיהום שבו, עם מזון המיועד לצריכה ישירה בידי אדם או עם מזון המיועד לשימוש כרכיב במזון, בניגוד להוראות סעיף 3, תת-סעיף 3, לתקנה 1881/2006*

יצרן, יבואן או משווק, לפי העניין

6. מייצר, מייבא או מוכר מזון שאינו עומד בקריטריונים המיקרוביולוגיים לעניין בטיחות מזון הקבועים בפרק 1 לתוספת I לתקנה 2073/2005, בניגוד להוראות סעיף 3, תת-סעיף 1, לתקנה 2073/2005

יצרן, יבואן או משווק, לפי העניין

7. לא ביצע בדיקות מתאימות לשם בחינת עמידת מזון בקריטריונים המיקרוביולוגיים המפורטים בתוספת I לתקנה 2073/2005, בניגוד להוראות סעיף 4, תת-סעיף 1, לתקנה 2073/2005

יצרן

8. לא ביצע החזרה יזומה (withdrawal) או לא מסר הודעה לציבור (recall) לגבי מזון שנבדק ולא עמד בקריטריונים של בטיחות המזון שנקבעו בפרק 1 לתוספת I לתקנה 2073/2005, בניגוד להוראות סעיף 7, תת-סעיף 2, לתקנה 2073/2005

יצרן, יבואן או משווק, לפי העניין

9. השתמש באצוות מזון שנבדק ונמצא כי אינו עומד בקריטריונים של בטיחות המזון שנקבעו בפרק 1 לתוספת I לתקנה 2073/2005, למטרה שאינה ייעודו המקורי של המזון, מבלי שהתקיימו כלל התנאים הנדרשים לכך, והכול בניגוד להוראות סעיף 7, תת-סעיף 2, לתקנה 2073/2005

יצרן

10.  מייצר, מייבא או מוכר מזון המפורט בתוספת I לתקנה 396/2005, המכיל שארית חומר הדברה ברמה העולה על הרמה הקבועה בתוספת II לתקנה 396/2005, בתוספת III לתקנה 396/2005, או בתוספת V לתקנה 396/2005, או בסעיף 18, תת סעיף 1, לתקנה 396/2005, לפי העניין, והכול בניגוד להוראות סעיף 18, תת סעיף 1, לתקנה 396/2005

יצרן, יבואן או משווק, לפי העניין

11.  מעבד או מערבב מזון המפורט בתוספת I לתקנה 396/2005 שאינו עומד בהוראות סעיפים 18, תת סעיף 1, או 20 לתקנה 396/2005, עם מזון מאותו סוג או מסוג אחר, למטרת דילול ולקראת מכירתו, בניגוד להוראות סעיף 19 לתקנה 396/2005

יצרן, יבואן או משווק, לפי העניין

12.  מייצר, מייבא או מוכר מזון שהוא מעובד או מורכב, שהרמה המרבית המותרת של שארית חומר הדברה לגביו אינה קבועה בתוספת II או בתוספת III לתקנה 396/2005, המכיל שארית חומר הדברה ברמה העולה על הרמה המרבית המותרת כפי שחושבה לפי הוראות סעיף 20, תת סעיף 1, לתקנה 396/2005

יצרן, יבואן או משווק, לפי העניין

*(א) הוראות סעיפים 4 ו-5 לתקנה 1881/2006 יחולו לעניין קביעת רמה מרבית מותרת של אפלטוקסינים באגוזי אדמה (בוטנים) וזרעי שמן אחרים.

(ב) הוראות סעיף 4 לתקנה 1881/2006 יחולו לעניין קביעת רמה מרבית מותרת של אפלטוקסינים באגוזי עץ, פירות מיובשים, אורז ותירס.

(ג) הוראות סעיף 5 לתקנה 1881/2006 יחולו לעניין קביעת רמה מרבית מותרת של אפלטוקסינים, במוצרים נגזרים מאגוזי אדמה (בוטנים) או מזרעי שמן אחרים, ובדגנים.

(ד) הוראות סעיף 6 לתקנה 1881/2006 יחולו לעניין קביעת רמה מרבית מותרת של מזהם כימי בחסה."

 

 

 

 

 

(יא)  בפסקה (45), בתוספת השלישית א' המובאת בה, שעניינה "מסמרים ופרטים נוספים בבקשה לקבלת תעודת שחרור למזון במסלול האירופי", בכותרת התוספת, במקום "תוספת שלישית א'" יבוא "תוספת שלישית ב'" ובמקום "מסמרים" יבוא "מסמכים";

 

 

 

 

(יב)  בפסקה (46) –

 

 

 

 

 

(1) במקום פסקת משנה (א) יבוא:

 

 

 

 

 

 

"(א) בפרט (1) –

 

 

 

 

 

 

 

(1) ברישה, במקום "טיפול בבקשה" יבוא "הגשת בקשה";

 

 

 

 

 

 

 

(2) בכותרות של טור ב', טור ג', וטור ד', בכל מקום, במקום "טיפול בבקשה" יבוא "הגשת בקשה";

 

 

 

 

 

 

(א1) בפרט (2), במקום "טיפול בבקשה" יבוא "הגשת בקשה" ואחרי "או לחידושו" יבוא "או בקשה לתעודת רישום יבואן נאות או לחידוש הרישום";";

 

 

 

 

 

(2) אחרי פסקה (ג) יבוא:

 

 

 

 

 

 

"(ד) בפרט (5), אחרי "בעד" יבוא "הגשת בקשה לקבלת";";

 

 

 

 

(יג) בפסקה (47), בתוספת האחת עשרה המובאת בה –

 

 

 

 

 

(1) בפרט (2), אחרי "מזון ייעודי" יבוא "ובכלל זה מזון המסומן "ללא גלוטן"";

 

 

 

 

 

(2) פרט (5) – יימחק.

 

 

 

(2) במקום סעיף 108 יבוא:

 

 

"תיקון חוק קביעת מועד כניסה לתוקף של הוראות סימון מזון ארוז מראש – מס' 2

108.

בחוק קביעת מועד כניסה לתוקף של הוראות סימון מזון ארוז מראש, התשע"ה-2014[3]

 

 

 

 

 

 

 

(1) בסעיף 1, בהגדרה "מזון", במקום "בפקודת בריאות הציבור (מזון) [נוסח חדש], התשמ"ג-1983," יבוא "בחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו-2015[4],";

 

 

 

 

 

 

 

(2) בסעיף 2(א), אחרי פסקה (2) יבוא:

 

 

 

 

 

 

 

 

"(3) הוראה זו לא תחול אם הוראת הסימון נקבעה בהוראה מחייבת החלה באיחוד האירופי שהוחלה בישראל לפי סעיף 3א לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו-2015.";

 

 

 

(3) בסעיף 109(ב) –

 

 

 

 

(א)  בפסקה (1), אחרי "של סעיפים 12(ג)," יבוא "למעט לעניין ביטול פסקה (3) שבו כאמור בסעיף 106((7)(ג) לחוק זה," ובמקום "ו-52" יבוא "52 ו-262(17א)";

 

 

 

 

(ב) אחרי פסקה (1) יבוא:

 

 

 

 

 

"(1א) תחילת החלתן, לפי סעיף 3א(א) לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון) כנוסחו בחוק זה, של הוראות פרט (2) בתוספת השנייה א' לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון) כנוסחה בחוק זה, בעניין תנאי תברואה בתהליך ייצור (process hygiene criteria) ובכלל זה פרק 2 בנספח I לפרט האמור, ביום י"ח באב התשפ"ו (1 באוגוסט 2026), ובתקופה שמיום התחילה כאמור בסעיף קטן (א) עד יום י"ז באב התשפ"ו (31 ביולי 2026) ימשיכו לחול לעניין תנאי תברואה בתהליך ייצור הוראות תקנים רשמיים אלה:

 

 

 

 

 

 

(א)  ת"י 115, "גבינות לבנות רכות";

 

 

 

 

 

 

(ב) ת"י 237, "שמנת מתוקה";

 

 

 

 

 

 

(ג)  ת"י 244, "שמנת חמוצה";

 

 

 

 

 

 

(ד) ת"י 284, "חלב פרה לשתיה";

 

 

 

 

 

 

(ה)  ת"י 285, "מוצרי חלב מותססים";

 

 

 

 

 

 

(ו)  ת"י 323, "חמאה";

 

 

 

 

 

 

(ז) ת"י 327 חלק 1, "מוצרי גלידה, קרחונים ותערובות להכנתם: דרישות למוצר";

 

 

 

 

 

 

(ח)  ת"י 327 חלק 2, "מוצרי גלידה , קרחונים ותערובות להכנתם: בקרת איכות במפעלים";

 

 

 

 

 

 

(ט)  ת"י 370, "מרגרינה וממרחים אחרים של תחליבי מים בשמן";

 

 

 

 

 

 

(י)  ת"י 1006, "מרציפן ומוצריו";

 

 

 

 

 

 

(יא)  ת"י 1361, "גבינות מלוחות".

 

 

 

 

 

(1ב) תחילתו של ביטול פסקה (3) שבסעיף 12(ג) לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), כאמור בסעיף 106(7)(ג) לחוק זה, ביום פרסומו של חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון) (תיקון מס' 4 והוראות שעה), התשפ"ב-2022[5];".

תחילה

25.  

(א)  תחילתו של חוק זה ביום התחילה לפי סעיף 109(א) לחוק התכנית הכלכלית.

 

 

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) –

 

 

 

(1) תחילתם של סעיף 12(ג) לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 3 לחוק זה, סעיף 319(ד) לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 20 לחוק זה, וחוק התכנית הכלכלית כנוסחו בסעיף 24 לחוק זה, ביום פרסומו של חוק זה;

 

 

 

(2) ביטולם של סימן משנה א' בסימן ב' לפרק ח' לחוק העיקרי לפי סעיף 15 לחוק זה, סעיף 256(ב)(49) לחוק העיקרי לפי סעיף 16(2) לחוק זה, וסעיף 262(47) לחוק העיקרי לפי סעיף 17(2) לחוק זה, ביום י"ח באב התשפ"ו (1 באוגוסט 2026).

 

דברי הסבר

כללי

ביום י"ד בכסלו התשפ"ב (18 בנובמבר 2021) פורסם ברשומות, בספר החוקים התשפ"ב, עמ' 427, תיקון מס' 3 לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו-2015 (להלן, בהתאמה – תיקון מס' 3, וחוק המזון), וזאת במסגרת חוק התכנית הכלכלית )תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"ב-2021 (להלן – חוק התכנית הכלכלית 2021).

תיקון מס' 3 נועד להוות נדבך ביישום המלצות צוות שהוקם בתחילת שנת 2021 להסרת חסמי סחר ביבוא, בהשתתפות נציגי משרד ראש הממשלה, משרד המשפטים, רשות המסים, אגף התקציבים והכלכלן הראשי במשרד האוצר, הממונה על חוקיות היבוא במשרד הכלכלה והתעשייה, בנק ישראל ורשות התחרות. הצוות האמור הוקם לשם בחינת יישומה של החלטה 2318 מיום י"ט בכסלו התשע"ה (11 בדצמבר 2014) להגברת התחרות וייעול תהליכי האסדרה בתחום היבוא, אשר אימצה את דוח הוועדה להגברת התחרות והסרת חסמים ביבוא בראשות המנהל הכללי של משרד הכלכלה והתעשייה מיום י"ח בחשוון התשע"ה (11 בנובמבר 2014).

כך, במסגרת תיקון מס' 3, נערכו שורה של תיקונים בחוק המזון שעניינם, בין השאר, יצירת מסלול יבוא המאפשר יבוא מזון על בסיס עמידה בדרישות הרגולציה של האיחוד האירופי וכן אימוץ של הוראות מסוימות החלות באיחוד האירופי לגבי ייצור, ייבוא או שיווק של מזון, בתנאים ובהחרגות, והכל כפי שקבוע בתיקון מס' 3 ובכלל זה כפי שמפורט בתוספת השנייה א' לחוק המזון, ולפי העניין.

במסגרת תיקון מס' 3, נקבע בסעיף 3א(יא) לחוק המזון כי לא ייקבעו עבירות, עונשים או הפרות שניתן להטיל עליהן עיצום כספי בשל הוראות האיחוד האירופי המאומצות כמשמעותן בסעיף 3א לחוק המזון (להלן – ההוראות המאומצות) ולא יוטלו אחריות פלילית או עיצום כספי על מי שהפר הוראה מההוראות המאומצות. עוד הוסבר לעניין זה, בדברי ההסבר להצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021, שהתפרסמה בהצעות חוק – הממשלה, התשפ"א עמ' 840, כי בהמשך יופץ תזכיר חוק נוסף באופן שיאפשר גם הטלת עיצומים כספיים ויוסדרו הפרות ספציפיות לעניין ההוראות המאומצות, כמקובל בהיבטי עיצומים כספיים.

תזכיר חוק זה נועד לשם קביעת מנגנון העיצומים הכספיים שיחול לעניין הפרות של ההוראות המאומצות, וכן לשם הסדרת שורה של נושאים נוספים בחוק המזון ובכלל כך היבטים משלימים נוספים הנוגעים לתיקון מס' 3 , והכול כפי שיפורט להלן.

יצויין כי בהתאם להוראות סעיף 109 לחוק התכנית הכלכלית 2021, שעניינו תחילה והוראות מעבר לגבי תיקון מס' 3, החלק הארי של תיקון מס' 3 טרם נכנס לתוקף, כאשר מועד תחילתם של מרבית סעיפי תיקון מס' 3 הוא ביום ח' בטבת התשפ"ג (1 בינואר 2023) או במועד נדחה שלא יעלה על תשעה חודשים ושקבע שר הבריאות בצו (להלן – יום התחילה העיקרי), בעוד שמועדי תחילה אחרים נקבעו באותו סעיף לעניין סעיפים מסוימים הכלולים בתיקון מס' 3.

נוכח האמור, חלק מהתיקונים המוצעים לחוק המזון בהתאם לתזכיר חוק זה, שולבו במסגרת תיקון עקיף לחוק התכנית הכלכלית 2021, ככלל בשל זיקתם לתיקונים שנערכו במסגרת חוק התכנית הכלכלית 2021 וטרם נכנסו לתוקף.

 

סעיפים 1, 14, 21 לעניין התוספת הראשונה א' ו-24(1)(ט)(1)

מוצע לערוך מספר תיקונים בסעיף 2 לחוק המזון, לעניין מספר הגדרות הנדרשות לחוק המזון.

כך, מוצע לקבוע הגדרות חדשות למונחים "מזהם ביולוגי" ו"מזהם כימי", שנעשה בהם שימוש בחוק המזון מבלי שהוגדרו עד כה. כמו כן, מוצע כי המונח "מזהם ביולוגי" יבוא במקום המונח "מחולל מחלה".

עוד מוצע להחליף את ההגדרה "סמל תנאי ייצור נאותים" ולקבוע את הסמל במסגרת התוספת הראשונה א', אשר מוצע, בהתאם לתזכיר חוק זה, כי תתווסף לחוק המזון, וזאת במקום התקנות שנקבעו עד כה לפי סעיף 48 לחוק המזון. באשר למנגנון שינוי התוספת הראשונה א', מוצע כי יחולו לעניין זה הוראות סעיף 313(א) לחוק כתיקונו המוצע בתזכיר חוק זה, שלפיו שר הבריאות רשאי, בצו, לשנות את התוספת. נוכח כך שהתקנות לפי סעיף 48 לחוק המזון אינן טעונות אישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת (להלן – ועדת העבודה), מוצע כי גם שינוי התוספת הראשונה א' לחוק המזון לא תהיה טעונה אישור ועדת העבודה.

כמו כן, מוצע כי ההגדרה "תכנית בטיחות מזון", אשר קבועה כיום בסעיף 177 לחוק המזון ותחולתה לעניין פרק ח': הסדרת הפיקוח הווטרינרי, בלבד, תיקבע בסעיף ההגדרות הכללי של חוק המזון כך שתחול לעניין כלל סעיפי החוק שבו מופיע המונח. השינוי המוצע לעניין תוכן ההגדרה נועד לשמר את העקרונות שבבסיס ההגדרה הקיימת, תוך מתן ביטוי לכך שבהתאם לאסדרה החדשה לעניין זה, קיימת אפשרות של קיום תכנית בטיחות מזון במסגרת אישור ייצור נאות עם פיקוח על ידי גוף חיצוני או במסגרת בקרה עצמית, לפי העניין.

       

 סעיפים 2, 21 לעניין התוספת הראשונה ו-24(1)(ג)         

סעיף 5(א) לחוק המזון קובע איסור לעניין ייצור, ייבוא או מכירה של מזון פסול, שמתקיים בו אחד מהתנאים המנויים באותו סעיף. פסקה (3) לסעיף האמור קובעת איסור כאמור לעניין מזון שיש בו חומר רעיל או מזיק מהסוגים כמפורט בתוספת הראשונה, אלא אם כן הדבר הותר בתקנות ובמידה שהותר כאמור, ופסקה (4) לסעיף האמור קובעת איסור כאמור לעניין מזון שיש בו חומר מחולל מחלה, אלא אם כן הדבר הותר בתקנות ובמידה שהותר כאמור.

מוצע לאחד במסגרת פסקה (3) מתוקנת של סעיף 5(א) לחוק המזון, את ההתייחסות לגורם מזיק או רעיל, ובכלל זה מזהם כימי או מזהם ביולוגי כמפורט בתוספת הראשונה, וכן לקבוע כי בנוסף לאפשרות להתיר בתקנות הימצאות של גורם כאמור במזון במידה שתיקבע, תהיה אפשרות להתיר לעניין זה בתקנים רשמיים לפי חוק התקנים, התשי"ג-1953, החלים על מזון, לרבות על חומרים או מוצרים הבאים במגע עם מזון.

כמו כן, מוצע להחליף את התוספת הראשונה לחוק המזון, כך שתכלול רשימה סגורה ווודאית לעניין סוגי הגורמים הרעילים אן המזיקים, ובכלל זה מזהמים כימיים או מזהמים ביולוגיים, שיהיו רלוונטיים לעניין האיסור שיחול על עוסק במזון לפי סעיף 5(א)(3) לחוק המזון.

בנוסף, נוכח כך שקיימת חפיפה חלקית בין הנושא המוסדר בפסקה (3) של סעיף 5(א) לחוק המזון לבין נושאים המוסדרים בהוראות המאומצות, מוצע לתקן את פסקה (3) האמורה ולקבוע כי הוראת פסקה זו תחול רק לגבי מזון שהוחרג לפי טור ג' בתוספת השנייה א' או לעניין ההחרגות הקבועות בטור ב' לתוספת האמורה.

נוכח הנוסח המתוקן של פסקה (3) לסעיף 5(א) לחוק המזון כמוצע בתזכיר חוק זה, מתייתרת פסקה (4) לסעיף 5(א) האמור וכן מתייתר סעיף קטן (ג) לסעיף 5 לחוק המזון אשר התווסף לחוק המזון במסגרת סעיף 106(5) לחוק התכנית הכלכלית 2021, ועל כן מוצע כי אלה יבוטלו.

 

סעיפים 3, 23(א) ו-24(3)(א) ו-(ב)

מוצע לתקן את סעיף 12 לחוק המזון, שעניינו תאריך אחרון לשימוש או תאריך אחרון מומלץ לשימוש במזון, כך שבסעיף קטן (ג) שבו, לא יידרש עוד אישור ממנהל שירות המזון לעניין שימוש של בעל רישיון ייצור, בתהליך ייצור, בחומר גלם שאינו מזון רגיש או מזון ייעודי ושהתאריך האחרון המומלץ לשימוש בו חלף, אם התקיים ביצרן התנאים המנויים בסעיף קטן (ג) האמור.

כמו כן, מוצע לתקן את ההפניה שבפסקה (4) שבסעיף 12(ג) לחוק המזון, שבנוסחו הנוכחי מחייב בעל רישיון ייצור לשמור אישורים הנדרשים לפי סעיף 12(א) לחוק המזון, כל עוד המזון המיוצר לא הועבר לאחר. סעיף 12(א) האמור אינו כולל דרישות לגבי אישורים לעניין זה, ומוצע לתקן את סעיף 12(ג)(4) לחוק המזון כך שבעל רישיון ייצור יידרש לשמור כל מסמך הנדרש לפי פסקה (2) של סעיף 12(ג) לחוק המזון.

מוצע לקבוע הוראת שעה לעניין פסקה (2) שבסעיף 12(ג) לחוק המזון שלפיה בתקופה שממועד פרסום התיקון המוצע עד סוף חודש יולי 2026, תתווסף חלופה של נוהל להארכת חיי מדף במסגרת אישור ייצור נאות כאמור בפסקה (1) לסעיף האמור. לאור הוראת השעה המוצעת, מתייתרת פסקה (3) לסעיף 12(ג) לחוק המזון ולכן מוצע להקדים את מועד מחיקתה ליום פרסומו של התיקון המוצע.

כפי שיפורט בהמשך, בסעיף 24(1)(ד) לתזכיר החוק, מוצע כי בתום תקופת הוראת השעה האמורה, ביום י"ח באב התשפ"ו (1 באוגוסט 2026) תתוקן פסקה (2) שבסעיף 12(ג) לחוק המזון כך שהחלופה של נוהל להארכת חיי מדף תתקיים במסגרת אישור ייצור נאות או יישום תכנית בטיחות מזון בבקרה עצמית.

סעיפים 4 ו-5

מוצע לתקן את סעיפים 28 ו-29 לחוק המזון, שעניינם הגשת בקשה לרישיון ייצור ומתן רישיון ייצור, באופן המבהיר כי מניין תקופת ה-90 ימים למתן החלטה בבקשה למתן רישיון ייצור או לחידושו, יחל מהמועד שבו, בנוסף להגשת הבקשה המלאה ובכלל זה כלל המסמכים שנדרש לצרף לבקשה, אף שולמה האגרה המפורטת בתוספת העשירית לחוק המזון בעד הגשת הבקשה. כן מוצע לקבוע במפורש כי אחד מן התנאים הנדרשים למתן רישיון ייצור למבקש או לחידושו הוא תשלום האגרה כאמור.

     

סעיף 6

סעיף 34 לחוק המזון קובע תנאים לעניין הגבלת רישיון ייצור, התלייתו, ביטולו או סירוב לחדשו, וזאת בשל עילות המנויות בסעיף קטן (א) לסעיף האמור, ובכלל זה אם מצא נותן הרישיון כי הרישיון ניתן על יסוד מידע כוזב, חלקי, שגוי או מטעה, או כי חדל להתקיים תנאי מהתנאים לקבלת הרישיון, או כי בעל רישיון הייצור גילה חוסר מיומנות, כישורים לקויים או ידע מקצועי חסר בחקיקת המזון כהגדרתה בסעיף 2 לחוק המזון באופן העלול להביא לסכנה לבריאות הציבור, או כי היצרן אינו מקיים את התחייבותו ליישם תכנית בטיחות מזון בבקרה עצמית כאמור בסעיף 41(ב) לחוק המזון. לשם הגברת השקיפות לציבור וכדי ליצור הרתעה בכל הנוגע להתנהלות תקינה של יצרני מזון, מוצע להוסיף לסעיף 34 לחוק המזון את סעיף קטן (ד) שלפיו תפורסם בדף האינטרנט של שירות המזון באתר האינטרנט של משרד הבריאות (להלן – אתר האינטרנט) הודעה על החלטה לפי סעיף קטן (א) בדבר הגבלה, התלייה, ביטול או סירוב לחדש רישיון ייצור.

 

סעיפים 7 ו-24(1)(ו) ו-(ז)

עניינו של סעיף 42 לחוק המזון הוא אישור תנאי ייצור נאותים כתנאי לקבלת אישור ייצור נאות, כאשר סעיף 49(5) לחוק המזון, כנוסחו לפי סעיף 106(13) לחוק התכנית הכלכלית 2021 יסדיר, החל מיום התחילה העיקרי, את סמכותו של שר הבריאות לקבוע, באישור ועדת העבודה, תקנות בעניין שורה של נושאים הנוגעים לקבלת אישור ייצור נאות, ובכלל זה התנאים לקבלת אישור ייצור נאות, הגשת בקשה לאישור ייצור נאות או לחידושו והמסמכים שיש לצרף לה ואופן הטיפול בה. לשם הגברת הוודאות בכל הנוגע לאסדרה שתחול לעניין זה, מוצע לתקן את סעיף 42 לחוק המזון ולקבוע בו את הנושאים האמורים. כך, מוצע לקבוע בסעיף 42(א) לחוק המזון כי בקשה לקבלת אישור ייצור נאות, וכן בקשה לחידושו, יוגשו באופן מקוון דרך אתר האינטרנט בצירוף כל המסמכים והמידע המפורטים בסעיף קטן (ב) ולאחר ששולמה האגרה המפורטת בתוספת העשירית לחוק המזון בעד הגשת הבקשה. עוד מוצע לקבוע בסעיף קטן (ב) של סעיף 42 לחוק המזון את המסמכים והמידע שיצורפו לבקשה כאמור, וכן, בסעיפים קטנים (ב1) ו-(ב2) את המועדים למתן החלטה בבקשה למתן אישור ייצור נאות או לחידושו, ולהגשת בקשה לחידוש אישור ייצור נאות, וזאת בדומה למועדים הקבועים לעניין זה לגבי בקשה לרישיון ייצור לפי סעיף 28 לחוק המזון. נוכח השינוי המוצע במבנה של סעיף 42 לחוק המזון, נדרש להתאים את ההפניה הקבועה בסעיף קטן (ג) שבו, בכל הנוגע לפירוט גופי הפיקוח לעניין אישור עמידה בתנאי ייצור נאותים.

כאמור, נוכח ההצעה להסדיר את עיקרי הנושאים המנויים בסעיף 49(5) לחוק המזון כנוסחו לפי סעיף 106(13) לחוק התכנית הכלכלית 2021, במסגרת סעיף 42 המתוקן לחוק המזון, מתייתרת סמכות התקנת תקנות לגביהם. אשר על כן, מוצע לתקן את סעיף 106(13) לחוק התכנית הכלכלית 2021, כך שבסעיף 49(5) לחוק המזון המובא בו, תעוגן רק סמכות שר הבריאות לקבוע בתקנות, באישור ועדת העבודה, הוראות הנוגעות לבקרה ופיקוח על ייצור ועל מכירה של מזון שיוצר בידי מי שיש לו אישור ייצור נאות. יצויין כי סמכות כאמור מוסדרת כיום בסעיף 41(א) לחוק המזון, ואולם היא תתבטל עם תחילת תיקון הסעיף האמור לפי סעיף 106(11) לחוק התכנית הכלכלית 2021 וההצעה היא להותירה ולעגנה במסגרת סעיף 49(5) לחוק המזון.

 

סעיף 8

סעיף 44 לחוק המזון קובע את התנאים לביטול אישור ייצור נאות, התלייתו או סירוב לחדשו. נוכח ההוספה המוצעת של היבט חידוש אישור ייצור נאות במסגרת סעיף 42(א), כך שייקבע במפורש כי מנהל שירות המזון לא ייתן ולא יחדש אישור כאמור אלא לאחר שהמבקש הגיש לו, דרך אתר האינטרנט, בקשה מקוונת בצירוף כל המסמכים והמידע הנדרשים ושילם את האגרה הנדרשת בעד הגשת הבקשה, מוצע לתקן את סעיף 44(א) לחוק המזון ולהבהיר כי אין בעילות לסירוב חידוש אישור ייצור נאות המנויות בו כדי לגרוע מהתנאים הקבועים בסעיף 42 לעניין חידוש אישור ייצור נאות.

בדומה למוצע לעיל לגבי סעיף 34 לחוק המזון שעניינו הגבלת רישיון ייצור, התלייתו, ביטולו או סירוב לחדשו, עוד מוצע, לשם הגברת השקיפות לציבור וכדי ליצור הרתעה בכל הנוגע להתנהלות תקינה של יצרני מזון, להוסיף לסעיף 44 לחוק המזון את סעיף קטן (ד) שלפיו תפורסם באתר האינטרנט הודעה על החלטה לפי סעיף קטן (א) בדבר הגבלה, התלייה, ביטול או סירוב לחדש אישור ייצור נאות.

 

סעיף 9

נוכח ההצעה כאמור לעיל לתקן את ההגדרה "סמל תנאי ייצור נאותים" ולקבוע את הסמל האמור במסגרת התוספת הראשונה א' שתתווסף לחוק המזון, מתייתרת הסמכות הקבועה בסעיף 48 לחוק המזון, שעניינו סמל תנאי ייצור נאותים, ומוצע לבטלו.

 

סעיף 10

התיקון המוצע לסעיף 105(ג) לחוק המזון שלפיו יבואן רשום שיש בידו תעודת יבואן רשום לפי סעיף 105 לחוק המזון הרשאי לייבא מכוחה מזון לשטחי האזור בלבד ולא לישראל, לא יוכל להירשם מכוחה כיבואן נאות, נועד להבהיר כי תנאי לרישום יבואן כיבואן נאות הוא תעודת יבואן רשום לפי סעיף 104 לחוק המזון, ובכלל זה עמידה בהוראות לעניין אחסון מזון לפי הסעיף האמור.

 

סעיפים 11, 22 ו-24(1)(ט)(3)

סעיף 132 לחוק המזון קובע חזקה שלפיה משווק לא הפר את הוראות הסעיפים המסויימים המנויים בו, לעניין מזון ארוז מראש על ידי יצרן או מיובא ככזה על ידי יבואן, אם התקיימו כל התנאים המנויים בסעיף האמור, אשר כוללים, בין השאר, שהמשווק מיישם מערכת בקרת איכות מסוג המנוי ברשימה שפרסם מנהל שירות המזון באתר האינטרנט או שנקט באמצעים סבירים כיד להבטיח שהמזון שהוא משווק התקבל בידי עוסק במזון הפועל כדין וכי המזון עומד בדרישות לפי חקיקת המזון, שהמשווק לא ידע ולא היה עליו לדעת על קיומה של הפרה לגבי המזון וכי הפגם במזון לא היה פגם ניכר לעין או ניתן לזיהוי במישוש או בהרחה.

נוכח ההצעה, בהתאם לתזכיר חוק זה וכפי שיפורט בהמשך, לקבוע מנגנון עיצומים כספיים מיוחד שיחול לעניין הפרות של ההוראות המאומצות, מוצע להוסיף לרשימת סעיפי חוק המזון שחלה לגביהם החזקה לפי סעיף 132 לחוק המזון, גם הפרות של סעיף 4א לחוק שהתווסף לחוק המזון במסגרת חוק התכנית הכלכלית 2021 ועניינו ייצור, יבוא או מכירה של מזון בניגוד להוראות המאומצות. יחד עם זאת, מאחר וייתכן כי קיימות הפרות מסוימות של ההוראות המאומצות אשר, בשל מהותן או נסיבותיהן, אינן מתאימות למתווה החזקה לפי סעיף 132 לחוק, מוצע לקבוע בתוספת החמישית א' שתתווסף לחוק המזון, הפרות פרטניות אשר יוחרגו מהחזקה האמורה.

כך, מוצע לכלול במסגרת התוספת החמישית א' לחוק המזון הפרות כאמור בפרטים 5, 8, ו-11 בחלק ב' לתוספת השנייה ג' שמוצע כי תתווסף לחוק המזון, שעניינן, בהתאמה, אלה: ערבוב מזון שמיועד למיון או טיפול פיזי אחר כדי להפחית את רמות הזיהום שבו, עם מזון המיועד לצריכה ישירה בידי אדם או עם מזון המיועד לשימוש כרכיב במזון; אי-ביצוע החזרה יזומה (withdrawal) או אי-מסירת הודעה לציבור  (recall) לגבי מזון שנבדק ולא עמד בקריטריונים של בטיחות המזון; עיבוד או ערבוב מזון שאינו עומד בהוראות הרלוונטיות לעניין שאריות חומרי הדברה, עם מזון מאותו סוג או מסוג אחר, למטרת דילול ולקראת מכירתו.

עוד מוצע כי על שינוי התוספת החמישית א' לחוק המזון יחולו הוראות סעיף 313(ג1) לחוק המזון, שלפיו שר הבריאות, באישור הוועדה המשותפת כהגדרתה בסעיף 313(ד) לחוק המזון ובהסכמת שר המשפטים, רשאי, בצו לשנות את התוספת האמורה לחוק.

 

סעיפים 12 ו-13

סימן ד' בפרק ה' לחוק המזון, שעניינו חובות משווק מהאזור, קובע הוראות החלות על אדם העוסק בהבאת מזון מהאזור כהגדרתו בסעיף 2 לחוק המזון, לישראל. במסגרת זו, קובע סעיף 140 לחוק המזון, בין השאר, כי על משווק מהאזור ועל הבאת מזון מהאזור לישראל, יחולו הוראות פרקים ב', ד' ו-ה' לחוק המזון והתקנות לפיהם, בשינויים המחויבים ובשינויים המפורטים בסימן ד' בפרק ה' לחוק מזון. עוד קובע סעיף 141 לחוק המזון שורה של שינויים שיחולו בעניין החלת הוראות חוק המזון על משווק מהאזור.

מוצע לתקן את סעיף 141 לחוק המזון, ולהוסיף בו כי חובת תשלום אגרה לפי סעיפים 64(א)(3), 78 ו-84(ג) – שהן, בהתאמה, אגרה בעד הגשת בקשה לקבלת אישור מוקדם לייבוא או לחידושו, אגרה בעד מסירת הצהרה בדבר יבוא מזון רגיל, ואגרה בעד הגשת בקשה לקבלת תעודת שחרור – לא תחול על משווק מהאזור, וכן כי בכל הנוגע למשווק מהאזור, תבוא ערובה לפי סעיף 147(ב)(3) המוצע לחוק המזון במקום ערובה לקיום תנאים או דרישות לפי סעיף 93 לחוק המזון. השינוי המוצע לעניין זה, שלפיו על משווק מהאזור לא תחול חובת תשלום האגרות האמורות ובמקום ערובה לפי סעיף 93 לחוק המזון תחול חובת ערובה לפי סעיף 147(ב)(3) לחוק המזון, נובעת בעיקר מכך שבמקרה של הבאת מזון מהאזור, לא מתקיים אחסון במעבר, בעוד שלגבי ייבוא מזון שאינו מהאזור, נדרש קיומו של מחסן במעבר לשם אחסון המזון עד שיושלמו כלל הפעולות הנדרשות לשחרור המזון. כך ובהעדר אפשרות של אחסון מזון, בדיקתו ושחרורו במעבר, מוצע כי במקום האגרות המשולמות בידי יבואני מזון, יגיש משווק מהאזור ערובה כבטוחה לקיום תנאים, דרישות והוראות לפי חוק המזון כפי שהוחלו עליו.

עוד מוצע לתקן את סעיף 147 לחוק המזון, שעניינו תנאים לרישום במרשם המשווקים מהאזור, ולהבהיר כי התנאים הקבועים בו יחולו אף לעניין חידוש רישום במרשם האמור. כמו כן, מוצע לתקן את הסעיף האמור ולקבוע כי בהצהרת המשווק שתוגש על ידי מי שמבקש להירשם במרשם המשווקים מהאזור או לחדש רישום כאמור, יכללו הפרטים על יצרן המזון, בין השאר, את מספר זיהוי שלו, וזאת במקום עותק מתעודת הזיהוי שלו או העתק מתעודת ההתאגדות שלו לפי הדין בישראל, והכול באופן המותאם לפרטי זיהוי כפי שמצויים בידי יצרן מהאזור. בנוסף וכאמור לעיל, מוצע כי בסעיף 147(ב) תתווסף פסקה (3) , שעניינה דרישה כי מי שמבקש להירשם במרשם המשווק מהאזור או לחדש רישום כאמור יגיש ערובה לקיום תנאים, דרישות והוראות לפי סעיפים 87 ו-89 עד 92 לחוק המזון, כפי שהוחלו בסעיף 140 לחוק המזון על הבאת מזון מהאזור, שתנאיה, סכומה והתנאים לחילוטה ייקבעו על ידי שר הבריאות. עוד מוצע לעניין זה כי ערובה תהיה ערבות בנקאית לטובת משרד הבריאות, או סוג אחר של ערובה שקבע שר הבריאות.

 

סעיפים 15, 16 ו-17(2)

בהתאם לסעיפים 106(11) ו-109(ב)(1) לחוק התכנית הכלכלית 2021, החל מיום י"ח באב התשפ"ו (1 באוגוסט 2026) יוחלף סעיף 41 לחוק המזון, שעניינו החובה לקבל אישור ייצור נאות, באופן שיקבע את חובתו של כל יצרן מזון לקבל אישור ייצור נאות (וזאת בנוסף לחובתו לקבל רישיון ייצור לפי חוק המזון), אלא אם כן מדובר במפעל לייצור מזון מסוג שאינו מנוי בתוספת האחת עשרה לחוק המזון, ומנהל שירות המזון מצא שמיושמת לגבין תכנית בטיחות מזון בבקרה עצמית לפי הוראות הסעיף האמור.

סעיף 178 לחוק המזון, בנוסחו הנוכחי, קובע חובה על יצרן של מוצר בשר לקבל אישור ייצור נאות מאת מנהל שירות המזון.

מאחר וההסדר הכללי בעניין החובה לקבל אישור ייצור נאות לפי סעיף 41 לחוק המזון כתיקונו לפי חוק התכנית הכלכלית 2021 מתאים גם לעניין ייצור מוצרי בשר, אין עוד צורך בהסדר ייחודי לעניין זה לגבי מוצרי בשר, ומוצע לבטל את סימן משנה א' בסימן ב' לפרק ח' לחוק המזון, שעניינו תנאי ייצור נאותים למוצרי בשר, ובכלל זה לבטל את סעיף 178 לחוק המזון. כך, סעיף 41 לחוק המזון כתיקונו לפי חוק התכנית הכלכלית 2021 יחול גם לעניין ייצור מוצרי בשר בכל הנוגע לחובה לקבל אישור ייצור נאות.

בהתאם לכך, מוצע בסעיפים 16(2) ו-17(2) לתזכיר חוק זה, לבטל את פסקה (49) לסעיף 256(ב) לחוק המזון, ואת פסקה (47) לסעיף 262 לחוק המזון, אשר מסדירות, בהתאמה, עבירה פלילית והפרה שניתן להטיל לגביה עיצום כספי, לעניין ייצור מוצר בשר ללא אישור ייצור נאות.

עוד מוצע בסעיף 16(1) לתזכיר חוק זה, לתקן את ההפניה שבסעיף 256(ב)(2) לחוק המזון, שעניינה קביעת עבירה פלילית לעניין ייצור, יבוא או מכירה של מזון בניגוד לפסקאות מסוימות של סעיף 5 לחוק המזון, באופן המותאם לביטול המוצע של פסקה (4) לסעיף 5(א) לחוק המזון כאמור לעיל.

 

סעיפים 17(1), 18 ו-24(1)(ט)(3) ו-(י) לעניין התוספת השנייה ג'

כאמור לעיל, תזכיר חוק זה נועד, בין השאר, כדי להוות נדבך משלים לתיקון מס' 3, באופן שיאפשר הטלת עיצומים כספיים ואסדרת הפרות ספציפיות גם לעניין ההוראות המאומצות, כמקובל בהיבטי עיצומים כספיים.

בהתאם לאמור, מוצע להוסיף בסעיף 262 לחוק המזון, שעניינו עיצום כספי בסכום פי 1.5 מהסכום הבסיסי, הפרה של ייצור ייבוא או מכירה של מזון בניגוד להוראות המאומצות המפורטות בתוספת השנייה ג' שתתווסף לחוק המזון, וזאת בניגוד להוראות סעיף 4א לחוק המזון.

כדי להתאים את מנגנון העיצומים לעניין הפרת ההוראות המאומצות, מוצע להוסיף סעיף קטן (ג) בסעיף 277 לחוק המזון, שלפיו לא יוטל עיצום כספי על הפרה כאמור בסעיף 262(1א) לחוק המזון אלא לאחר שנמסרה למפר התראה לפי הוראות סימן ב' לפרק י"א לחוק המזון, וזאת בלי לגרוע מנסיבות נוספות בהתקיימן תימסר התראה למפר לפי סעיף 277(א) לחוק המזון.

בהתאם להוראות סעיף 3א לחוק המזון, ההוראות המאומצות שמוחלות בישראל קבועות בתוספת השנייה א' לחוק, אשר ניתן יהיה לשנותה בצו, בכפוף להוראות סעיפים 3א ו-313 לחוק המזון, ללא צורך בתיקון חקיקה ראשית. אשר על כן, מוצע כי גם ההפרות הפרטניות של ההוראות המאומצות שבשלן ניתן יהיה להטיל עיצום כספי ייקבעו בתוספת השנייה ג' שתתווסף לחוק המזון, וכי בהתאם לסעיף 313(ג1) המוצע לחוק המזון, שר הבריאות יהיה רשאי, בצו, באישור הוועדה המשותפת כהגדרתה בסעיף 313(ד) לחוק המזון ובהסכמת שר המשפטים, לשנות את התוספת האמורה.

באשר להפרה המצוינת בפרט 9 לתוספת השנייה ג' המוצעת לחוק המזון, יצוין כי יצרן המזון נדרש לעמוד בשלושה תנאים מצטברים כמפורט להלן, לשם שימוש באצוות מזון שאינה עומדת בקריטריונים של בטיחות המזון שנקבעו בפרק 1 לתוספת I לתקנה 2073/2005 כהגדרתה בתוספת השנייה ג' המוצעת לחוק המזון, למטרה אחרת מהמטרה המקורית שלה נועד המזון: (1) השימוש כאמור אינו מהווה סכנה לבריאות הציבור; (2) השימוש נבדק בהתאם לעקרונות HACCP (Hazard Analysis Critical Control Points) ותנאי תברואה נאותים; (3) הרשות המוסמכת, קרי משרד הבריאות, אישר את השימוש האמור. עקרונות ה-HACCP כלולים בבסיס התכנית לבטיחות מזון בבקרה עצמית שיצרן מזון מחויב ליישמה לפי סעיף 41 לחוק המזון כתיקונו לפי חוק התכנית הכלכלית 2021 ולפי תזכיר חוק זה, החל מיום י"ח באב התשפ"ו (1 באוגוסט 2026). דוגמא לשימוש במזון למטרה אחרת כאמור היא ביצוע טיפול בחום על ידי היצרן במאפה המיועד למכירה קמעונאית כשהוא קפוא וטעון אפייה בבית על יד הצרכן; במקרה שבו נמצא כי המאפה הקפוא כולל מזהם מיקרוביולוגי ברמה החורגת מהרמה המרבית המותרת, טיפול בחום על יד היצרן נועד להבטיח את עמידת המוצר בדרישות המיקרוביולוגיות.

 

סעיפים 19 ו-24(1)(יב)

מוצע להוסיף בסעיף 314(א) לחוק המזון, שעניינו אגרות, התייחסות מפורשת למספר סוגי אגרות שהתווספו לתוספת העשירית לחוק המזון במסגרת תיקון מס' 3, והן האגרות המשולמות בידי מבקש רישום יבואן נאות, בידי מבקש תעודת שחרור למזון במסלול האירופי ובידי מוסר הצהרה בדבר ייבוא מזון במסלול האירופי. כמו כן, מוצע להחליף את סעיף קטן (ד) לסעיף 314 לחוק המזון, באופן המבהיר כי האגרה בעד כל בקשה או מסירת הצהרה כמפורט בתוספת העשירית לחוק המזון תשולם עם הגשת הבקשה או עם מסירת ההצהרה, לפי העניין, וכתנאי לטיפול בבקשה או בהצהרה, לפי העניין.

 

 

סעיף 20

מוצע לתקן את סעיף 319 (ד) לחוק המזון בעניין המועד להבאת תקנות ראשונות לפי סעיף 13 לחוק המזון בדבר ייחוס סגולה, לאישור ועדת העבודה, ליום כ' בטבת התשפ"ד (30 ביוני 2024), וזאת לצורך היערכות נדרשת לבחינת החקיקה האירופית ומידת התאמתה לחקיקה בישראל.

 

סעיף 23(ב)

סעיף 41 לחוק המזון, בנוסחו כיום, קובע הסדר לעניין החובה לקבלת אישור ייצור נאות, שלפיו שר הבריאות רשאי לקבוע בתקנות כי ייצור מזון מסוים או סוג מזון מסוים מחייב את היצרן בקבלת אישור ייצור נאות מאת מנהל שירות המזון, נוסף על קבלת רישיון ייצור, וכן כי שר הבריאות רשאי לקבוע, בין השאר, תנאים נוספים על האמור בסעיף 42 לחוק המזון, הנוגעים לבקרה או לפיקוח על הייצור ועל המכירה של המזון או של סוג המזון. כמו כן, קובע סעיף 42 בנוסחו כיום כי שר הבריאות רשאי לקבוע הוראות לעניין בקשה לקבלת אישור ייצור נאות או חידושו, ובכלל זה דרך הגשת הבקשה, המסמכים שיש לצרף לה, אופן הטיפול בה, דרך ביטול האישור הוראות שיחולו בעת ביטול האישור או התלייתו.

כאמור לעיל, בהתאם לסעיפים 106(11) ו-109(ב)(1) לחוק התכנית הכלכלית 2021, החל מיום י"ח באב התשפ"ו (1 באוגוסט 2026) יוחלף סעיף 41 לחוק המזון, באופן שיקבע את חובתו של כל יצרן מזון לקבל אישור ייצור נאות (וזאת בנוסף לחובתו לקבל רישיון ייצור לפי חוק המזון), אלא אם כן מדובר במפעל לייצור מזון מסוג שאינו מנוי בתוספת האחת עשרה לחוק המזון, ומנהל שירות המזון מצא שמיושמת לגבין תכנית בטיחות מזון בבקרה עצמית לפי הוראות הסעיף האמור.

נוכח ההצעה כאמור לעיל לתקן את סעיפים 42 ו-49(5) לחוק המזון באופן שהחל מיום התחילה העיקרי, עיקרי הנושאים הנוגעים להגשת בקשה לקבלת אישור ייצור נאות יוסדרו במסגרת סעיף 42 לחוק המזון ולא במסגרת תקנות שיותקנו לפי סעיף 41 לחוק המזון או לפי סעיף 49(5) לחוק המזון, נדרשת הוראת שעה לעניין סעיף 41 לחוק המזון כך שבתקופה שמיום התחילה העיקרי עד יום י"ז באב התשפ"ז (31 ביולי 2026), יקראו אותו כך שלא יכלול התייחסות לעניין הסמכות להתקין תקנות בנושאים האמורים.

 

סעיף 24

כאמור לעיל, בהתאם להוראות סעיף 109 לחוק התכנית הכלכלית 2021, שעניינו תחילה והוראות מעבר לגבי תיקון מס' 3, החלק הארי של תיקון מס' 3 טרם נכנס לתוקף. מוצעים להלן שורה של תיקונים לחוק המזון שישולבו במסגרת תיקון עקיף לחוק התכנית הכלכלית 2021, ככלל בשל זיקתם לתיקונים שנערכו במסגרת חוק התכנית הכלכלית 2021 וטרם נכנסו לתוקף.

 

פסקה (1)

לפסקאות משנה (א), (ב), (ט)(2) ו-(י) לעניין התוספת השנייה א' והתוספת השנייה ב'

עניינם של סעיף 3א לחוק המזון והתוספת השנייה א' לחוק המזון, אשר התווספו לחוק האמור במסגרת תיקון מס' 3, הוא החלת הוראות האיחוד האירופי. מוצע לערוך בהם מספר שינויים.

כך, מוצע להחליף את סעיף קטן (יא) שבסעיף 3א לחוק המזון, באופן שיאפשר הטלת עיצום כספי בשל הפרה של הוראה מאומצת, בהתאם לקביעה מפורשת לפי פרק י"א לחוק המזון, וכן מוצע להוסיף כי לא יוטל עיצום כספי על מי שהפר הוראה מן ההוראות המאומצות אם התברר כי תרגומה אינו תואם את הנוסח המחייב של ההוראה בשפה האנגלית וכי הוא פעל בהתאם לנוסח ההוראה בתרגומה לעברית כפי שהועמדה לעיון הציבור באתר האינטרנט בעת ביצוע ההפרה.

סעיף 3(ו) לחוק המזון, כנוסחו לפי תיקון מס' 3, קובע נושאים פרטניים שלגביהם שר הבריאות לא יהיה רשאי לקבוע תקנות בהתאם לסמכותו לפי סעיפים מסוימים בחוק המזון, וזאת בשל כך שהם מוסדרים בהוראות המאומצות. כאמור לעיל, בהתאם להוראות סעיף 3א לחוק המזון, ההוראות המאומצות שמוחלות בישראל קבועות בתוספת השנייה א' לחוק, אשר ניתן יהיה לשנותה בצו, בכפוף להוראות סעיפים 3א ו-313 לחוק המזון, ללא צורך בתיקון חקיקה ראשית. כדי שלא יהיה צורך בתיקון של סעיף 3(ו) לחוק המזון, במסגרת תיקון חקיקה ראשית, במקרה שבו תידרש התאמה לעניין זה בשל שינויים עתידיים בהוראות המאומצת ונושאיהם, מוצע להסדיר את עניין תחולת סמכות שר הבריאות ביחס לנושאים המוסדרים בהוראות המאומצות במסגרת סעיף 3א(יב) והתוספת השנייה ב' אשר יתווספו לחוק המזון, ומוצע כי שינוי התוספת השנייה ב' ייעשה בצו, בהתאם להוראות סעיף 313(ג) לחוק המזון.

עוד מוצע כי במסגרת סעיף 3א(יג) לחוק המזון ייקבע כי במקרה שבו מזון עומד בהוראות המאומצות החלות לגביו, ואולם עולה חשש כי יש בו מזהם כימי או מזהם ביולוגי שאינו מפורט בהוראות המאומצות, בין בכלל ובין לעניין אותו סוג מזון, ניתן יהיה לראות את המזון כמזון מזיק בהתאם לתנאים הקבועים בסעיף המוצע, ויחולו לגביו הוראות סימן ג' לפרק ז' לחוק המזון, שעניינו סמכויות מנהליות לשם מניעת סכנה לבריאות הציבור ממזון.

כמו כן, מוצע להחליף את התוספת השנייה א' לחוק המזון, שעניינה הוראות האיחוד האירופי המאומצות בישראל, וזאת בשל שורה של תיקונים שמוצע לערוך בה. במסגרת זו, מוצע לדייק את שמותיהן של תקנות האיחוד האירופי, הן בעברית והן בלועזית. עוד מוצע להשמיט בתוספת השנייה א' את ההתייחסות לפרט (2) שבה, בנוסחה לפי תיקון מס' 3, וזאת בשל כך שתקנת האיחוד האירופי מספר 73/2018 היא למעשה תקנה שמתקנת את תקנת האיחוד האירופי מספר 396/2005 בעניין שאריות חומרי הדברה המוזכרת בפרט (4) לתוספת השנייה א', ועל כן ההתייחסות המפורשת אליה מתייתרת. עוד מוצע, בכל הנוגע לתקנת האיחוד האירופי מספר 396/2005 האמורה, להוסיף התייחסות למספר סעיפים בתקנה הנחוצים לשם קוהרנטיות ההסדר לעניין רמות מרביות של שאריות חומרי הדברה, ובכללם סעיפים בעניין מטרת התקנה ומתווה תחולתה והגדרות הנחוצות לתקנה. עוד מוצע, לעניין תקנת האיחוד האירופי מספר 2073/2005 בעניין קריטריונים מיקרוביולוגיים, להוסיף בטור ב' לתוספת השנייה א' לחוק המזון, שעניינו תנאים והחרגות להוראות, מספר תנאים והחרגות, ובכלל זה לעניין רמות מרביות של ליסטריה וסלמונלה במזון, והכול כמפורט בתוספת האמורה.

 

לפסקת משנה (ד)

מוצע לתקן את התיקון שנערך, במסגרת תיקון מס' 3, לסעיף 12(ג)(2) לחוק המזון, שעניינו תאריך אחרון מומלץ לשימוש במזון, ולקבוע כי הנוהל להארכת חיי מדף שמוזכר בו יכול שייכלל במסגרת אישור ייצור נאות, וזאת בנוסף לאפשרות שנוהל כאמור ייכלל במסגרת יישום תכנית בטיחות מזון בבקרה עצמית.

 

לפסקאות משנה (ה) ו-(ח)

כאמור לעיל, בהתאם לסעיפים 106(11) ו-109(ב)(1) לחוק התכנית הכלכלית 2021, החל מיום י"ח באב התשפ"ו (1 באוגוסט 2026) יוחלף סעיף 41 לחוק המזון, שעניינו החובה לקבל אישור ייצור נאות, באופן שיקבע את חובתו של כל יצרן מזון לקבל אישור ייצור נאות (וזאת בנוסף לחובתו לקבל רישיון ייצור לפי חוק המזון), אלא אם כן מדובר במפעל לייצור מזון מסוג שאינו מנוי בתוספת האחת עשרה לחוק המזון, ומנהל שירות המזון מצא שמיושמת לגבין תכנית בטיחות מזון בבקרה עצמית לפי הוראות הסעיף האמור.

מוצע לערוך מספר שינויים והשלמות בתיקון האמור שנערך לגבי סעיף 41 לחוק המזון. כך, מוצע לקבוע כי הגורם המוסמך לעניין מתן אישור בדבר יישום תכנית בטיחות מזון בבקרה עצמית יהיה מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך, וזאת במקום המנהל כהגדרתו בסעיף 2 לחוק המזון, שהוא המנהל הכללי של משרד הבריאות או עובד המדינה שהוא הסמיכו לכך.

עוד מוצע לקבוע כי יצרן שניתן לו אישור שמיושמת לגביו תכנית בטיחות מזון בבקרה עצמית או שרואים אותו כאילו ניתן לו אישור כאמור, לא ייצר מזון אלא בהתאם לתכנית לבטיחות מזון בבקרה עצמית, וזאת בדומה להוראה הקבועה בסעיף 22(א) לחוק המזון לעניין אישור ייצור נאות. במקביל, מוצע לקבוע במסגרת סעיף 262 לחוק המזון, הפרה שבשלה ניתן להטיל עיצום כספי, וזאת בדומה לקבוע לעניין הפרה של סעיף 22(א) לחוק המזון.

לשם השלמת ההסדר לעניין מתן אישור בדבר יישום תכנית בבטיחות עצמית, מוצע לקבוע כי יחולו לגביו, בשינויים המחויבים, הוראות סעיפים מסוימים בחוק המזון החלים בעניין רישיון ייצור, והכול כמפורט בסעיף 41(ב1) המוצע לחוק המזון.

 

לפסקת משנה (יא)

מוצע לתקן מספר טעויות שנפלו בכותרת של התוספת השלישית א' לחוק המזון, בעניין "מסמרים ופרטים נוספים בבקשה לקבלת תעודת שחרור למזון במסלול האירופי", שהתווספה לחוק המזון במסגרת תיקון מספר 3, כך שבה, במקום "תוספת שלישית א'" יבוא "תוספת שלישית ב'" ובמקום "מסמרים" יבוא "מסמכים".

 

לפסקת משנה (יג)

עניינה של התוספת האחת עשרה לחוק המזון, שהתווספה לחוק המזון במסגרת תיקון מס' 3, הוא מזון המחייב אישור ייצור נאות. פרט (5) לתוספת האמורה הוא "מזון המסומן "ללא גלוטן"". נוכח כך שמזון המסומן "ללא גלוטן" נופל בגדר מזון ייעודי כהגדרתו בסעיף 2 לחוק המזון, שמצוין במסגרת פרט (2) לתוספת האחת עשרה, מוצע כי מזון המסומן "ללא גלוטן" יעוגן במסגרת פרט (2) האמור, באופן המבהיר כי מדובר בסוג של מזון ייעודי ואילו פרט (5) יימחק.

 

פסקה (2)

עניינו של סעיף 108 לחוק התכנית הכלכלית 2021 הוא תיקון עקיף לחוק קביעת מועד כניסה לתוקף של הוראות סימון מזון ארוז מראש, התשע"ה-2014 (להלן – חוק מועד כניסה לתוקף של הוראות סימון מזון ארוז מראש). מוצע לערוך מספר תיקונים בתיקון העקיף האמור, באופן המעדכן את ההגדרה "מזון" שבסעיף 1 לחוק מועד כניסה לתוקף של הוראות סימון מזון ארוז מראש כך שהיא תפנה לחוק המזון בשמו העדכני, ובאופן המבהיר כי הוראת סעיף 2(א) לחוק כניסה לתוקף של הוראות סימון מזון ארוז מראש – שלפיו מועד חובת הסימון של הוראת סימון שפורסמה ברשומות בין 1 בינואר ל-31 בדצמבר בשנה כלשהי יהיה שנתיים מתום אותה שנה – לא תחול אם הוראת הסימון נקבעה בהוראה מאומצת לפי חוק המזון.

 

פסקה (3)(ב)

מוצע לתקן את סעיף 109 לחוק התכנית הכלכלית 2021, שעניינו תחילה והוראות מעבר לגבי תיקון מס' 3, באופן המסדיר מועדי תחילה לעניין סעיפים שונים הכלולים בתיקון המוצע. כך, מוצע, בין השאר, כי על אף שמועד התחילה לעניין החלת ההוראות המאומצות המפורטות בתוספת השנייה א' לחוק המזון יהיה מועד התחילה העיקרי, לגבי הוראות תקנת האיחוד האירופי מספר 2073/2005 בעניין תנאי תברואה בתהליך ייצור (process hygiene criteria) ובכלל זה פרק 2 בנספח I לתקנה האמורה, יהיה יום התחילה ביום י"ח באב התשפ"ו (1 באוגוסט 2026), שהוא גם יום התחילה לעניין תיקון סעיף 41 לחוק המזון בכל הנוגע ליישום תכנית בטיחות מזון בבקרה עצמית, ובתקופה שמיום התחילה כאמור בסעיף 109(א) לחוק התכנית הכלכלית עד יום י"ז באב התשפ"ו (31 ביולי 2026) ימשיכו לחול לעניין תנאי תברואה בתהליך ייצור הוראות התקנים כמפורט בסעיף 109(ב)(1א) המוצע לחוק תכנית הכלכלית.

 

סעיף 25

מוצע כי תחילתו של עיקר התיקון המוצע לפי תזכיר משלים זה יהיה ביום התחילה העיקרי. בנוסף, מוצע לקבוע מועדי תחילה אחרים לעניין סעיפים מסוימים בתיקון המוצע. בכלל זה מוצע לקבוע מועד תחילה מיידי, עם פרסום החוק המוצע לפי תזכיר חוק זה, לעניין התיקון העקיף לחוק התכנית הכלכלית 2021 לפי סעיף 24 לתזכיר חוק זה, כך שהתיקונים העקיפים המוצעים בו ישולבו באופן מיידי במסגרת חוק התכנית הכלכלית 2021, בעוד שמועדי הכניסה לתוקף בפועל של אותם תיקונים במסגרת חוק המזון יהיה בהתאם לקבוע בסעיף 109 לחוק התכנית הכלכלית 2021, שעניינו "סימן ה' – תחילה והוראות מעבר".

 

       

 

 



[1] דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 36, עמ' 749; ס"ח התשפ"ב, עמ' 427.

[2] ס"ח התשפ"ב, עמ' 80; התשפ"ב, עמ' 462.

[3] ס"ח התשע"ה, עמ' 120; התשפ"ב, עמ' 446.

[4] דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 36, עמ' 749.

[5] ס"ח התשפ"ב, עמ'......