תוכן עניינים
ב. מטרת החוק המוצע, הצורך בו, עיקרי הוראותיו והשפעתו על הדין הקיים
ג. השפעת החוק המוצע על קבוצות אוכלוסייה מסוימות .
ד. השפעת תזכיר החוק המוצע על התקציב ועל התקן המנהלי של המשרד היוזם, משרדים אחרים ורשויות אחרות
ה. להלן נוסח תזכיר החוק המוצע ודברי הסבר
הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס'...)(מסירת מסמך עיקרי עסקה בשפה שבה נעשתה הפניה השיווקית)
3. תחילה
תזכיר חוק
הצעת חוק זו באה ליישם את החלטת הממשלה 450 מיום 18.10.2020, בעניין תכנית חירום לחיזוק המאבק נגד עוקץ וניצול צרכנים אזרחים ותיקים וצרכנים פגיעים אחרים. מטרת החלטת הממשלה היתה לאגם את כל הפעולות הדרושות להעמדת כלים נוספים באכיפה, בחקיקה ובהסברה לשם מיגור התופעה עד תום, וכן לאפשר לרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן להילחם בתופעות דומות שעלולות לצוץ כנגד צרכנים פגיעים, כגון אזרחים ותיקים או צרכנים שאינם יודעים את השפה שבה נקשרה העסקה במידה מספקת לשם הבנת העסקה.
סעיף 9 להחלטה כאמור, מטיל על שר הכלכלה והתעשייה לקדם תיקון לחוק הגנת הצרכן לפיו, עוסק הפונה באופן יזום לצרכן בהצעה שיווקית בשפה שאינה השפה העברית, יחויב לספק את עיקרי העסקה במסמך בכתב באותה שפה וזאת בתנאי שהעוסק מחויב מכוח החוק או רישיון לספק מסמך בכתב כאמור.
1. מוצע לחייב עוסק, הפונה לצרכן בפניה שיווקית, שלא בבית העסק, שיש לגביה חובה מכוח חוק או רישיון או דין אחר למסור לצרכן מסמך המפרט את עיקרי עסקה, לאפשר לצרכן לקבל את המסמך בשפה שבה נעשתה הפניה השיווקית.
2. מוצע לקבוע סעיף עיצום כספי על הפרת הוראות בעניין מסירת מסמך עיקרי עסקה כאמור.
הצעת חוק מטעם משרד הכלכלה והמשרד לשוויון חברתי:
הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס'...)(מסירת מסמך עיקרי עסקה בשפה שבה נעשתה הפניה השיווקית), התשפ"ב - 2022
|
1. |
בחוק הגנת הצרכן, התשמ"א–1981[1] (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 16א יבוא: |
||||
|
|
|
"מסירת מסמך עיקרי עסקה בשפה שבה נעשתה הפניה השיווקית |
16א1. |
(1) עוסק הפונה לצרכן בפניה שיווקית, שלא בבית העסק, בשפה שאינה עברית, יאפשר לצרכן לקבל מסמך בכתב, לרבות טופס גילוי המפרט את עיקרי העסקה (להלן – מסמך עיקרי עסקה) בשפה בה בוצעה הפניה השיווקית כאמור, בין אם העסקה עצמה נעשתה בעברית ובין אם בשפה זרה. לעניין סעיף זה, "פניה שיווקית" – פניה של עוסק לצרכן בכל דרך שהיא במטרה להתקשר בעסקה, בין תוך כדי הפניה ובין במועד מאוחר יותר ובכלל זה הצעה לקבל נכס או שירות ללא תמורה, בהנחה או תוך מתן הטבה; (2) עוסק כאמור בפסקה (1) יציע לצרכן לקבל את מסמך עיקרי העסקה בשפה העברית או בשפה בה בוצעה הפניה השיווקית והעוסק יספק לצרכן מסמך עיקרי עסקה בשפה אותה בחר הצרכן; (3) החובה לאפשר קבלת מסמך עיקרי עסקה בשפה בה בוצעה הפניה השיווקית, כאמור בפסקאות (1) ו – (2), תחול על כל עסקה שנעשתה עם צרכן, אף אם הפניה השיווקית, כאמור, נעשתה לעניין עסקה מסוימת בלבד. (4) סעיף זה לא יחול על עסקה שאין לגביה חובה על עוסק מכוח חוק, רישיון, היתר או דין אחר, למסור לצרכן מסמך עיקרי עסקה. |
|
|
2. |
בסעיף 22ג בסעיף קטן (א), אחרי פסקה (35ה) יבוא - |
||||
|
|
|
|
"(35ו) לא מסר לצרכן מסמך עיקרי עסקה בניגוד להוראת סעיף 16א1. |
||
|
3. |
|
תחילתו של חוק זה 90 ימים מיום פרסומו." |
|||
כללי
ביום 18.10.2020, החליטה הממשלה בהחלטה שמספרה 450, על תכנית חירום לחיזוק המאבק נגד עוקץ וניצול צרכנים אזרחים ותיקים וצרכנים פגיעים אחרים, שמטרתה לאגם את כל הפעולות הדרושות להעמדת כלים נוספים באכיפה, בחקיקה ובהסברה לשם מיגור התופעה עד תום, וכן לאפשר לרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן להילחם בתופעות דומות שעלולות לצוץ כנגד ציבור הצרכנים, והצרכנים הפגיעים בפרט.
סעיף 9 להחלטה כאמור, מטיל על שר הכלכלה והתעשייה לקדם תיקון לחוק הגנת הצרכן שלפיו עוסק הפונה באופן יזום לצרכן בהצעה שיווקית בשפה נוספת מלבד השפה העברית, יחויב לספק את עיקרי העסקה במסמך בכתב באותה שפה נוספת וזאת בתנאי שהעוסק מחויב מכוח החוק או רישיון לספק מסמך בכתב כאמור.
לפיכך מוצע כי בכל עסקה בה העוסק פונה לצרכן בפניה שיווקית, שלא בבית העסק, בשפה שאינה השפה העברית והוא נדרש לספק מסמך עיקרי עסקה לצרכן למשל, בעסקאות מתמשכות לפי סעיף 13ג, בעסקאות מתמשכות בעניין שירותי רפואה לפי סעיף 13ה, בעסקאות בעניין רכישה של יחידת נופש לפי סעיף 14א, בעסקאות מכר מרחוק לפי סעיף 14ג, בעסקת רוכלות לפי סעיף 14, רישיונות והיתרים של משרד התקשורת ומועצת הכבלים והלוויין, ודינים אחרים, יחויב העוסק להציע לצרכן מסמך עיקרי עסקה בשפה בה נעשתה הפניה השיווקית. מסמך זה יימסר לצרכן במועד הקבוע בהוראה החוקית כאמור.
הרשות זיהתה כי קיימת תופעה לפיה במסגרת פניה שיווקית (בכל דרך שהיא – אינטרנט, פלאיירים, טלפון) פונה העוסק לצרכן בשפה מסוימת כדי לשכנע אוכלוסיות הדוברות את אותה שפה להתקשר בעסקה, אולם לאחר ביצוע העסקה עם הצרכן, מסמכי הגילוי/עיקרי העסקה אותם מחויב העוסק למסור לצרכן, נמסרים לצרכן בשפה העברית, ולא בשפה שבה נעשתה הפניה השיווקית. פרקטיקה זו אינה מאפשרת לצרכן לעבור על עיקרי העסקה בכתב, ולבחון בין היתר האם הם תואמים את עיקרי השיחה בע"פ, והאם הוא רוצה להישאר בעסקה או לבטלה מקום בו קיימת לו זכות שכזו.
בהתאם מוצע כאמור לחייב עוסק להעביר לצרכן מסמך ובו פירוט של עיקרי העסקה בשפה שבה נעשתה הפניה השיווקית.
סעיף 1
לסעיף 16א1 המוצע
ס"ק (א) - מוצע לחייב עוסק, הפונה לצרכן בפניה שיווקית שלא בבית העסק ויש לגביו חובה מכוח חוק או רישיון או דין אחר, למסור לצרכן מסמך בכתב, לרבות טופס גילוי הכולל את עיקרי העסקה, לאפשר לצרכן לקבל מסמך המפרט את עיקרי העסקה בשפה בה פנה העוסק לצרכן בפניה השיווקית כהגדרתה בסעיף זה.
הסעיף יחול אף אם העסקה עצמה נעשתה בשפה העברית, שכן קיימת הנחה לפיה הפניה השיווקית בשפה השגורה אצל הצרכן היא ששכנעה את הצרכן ליצור קשר עם העוסק.
פניה שיווקית על פי סעיף זה היא - פניה של עוסק לצרכן בכל דרך שהיא במטרה להתקשר בעסקה, בין תוך כדי הפניה ובין במועד מאוחר יותר ובכלל זה הצעה לקבל נכס או שירות ללא תמורה, בהנחה או תוך מתן הטבה יובהר כי מסמך עיקרי העסקה יימסר לצרכן ביחס לכל עסקה שנעשתה עמו, אף אם הפניה השיווקית של העוסק בשפה שאינה עברית היתה לעסקה מסוימת בלבד. על פי הסעיף הפניה השיווקית יכולה להיות למשל באינטרנט (אתר אינטרנט או מודעת פרסום באינטרנט), פלאייר, בטלפון.
יובהר כי סעיף זה לא יחול על פניה שיווקית בבית העסק כלומר כאשר צרכן נכנס לבית העסק והעוסק פונה אליו בשיחה בשפה אותה דובר הצרכן.
ס"ק (ב) – מוצע לקבוע כי עוסק שפנה בפניה שיווקית בשפה שאינה עברית כאמור, יציע לצרכן לקבל את מסמך עיקרי העסקה בשפה העברית או בשפה בה בוצעה הפניה השיווקית והעוסק יספק לצרכן מסמך עיקרי עסקה בשפה על פי בחירת הצרכן.
ס"ק (ג) - מוצע לקבוע כי החובה לאפשר מסירת מסמך עיקרי עסקה בשפה בה בוצעה הפניה השיווקית, תחול על כל עסקה שנעשתה עם צרכן, אף אם הפניה השיווקית, כאמור, נעשתה לעניין עסקה מסוימת בלבד. יכול להיות מצב בו הפניה השיווקית נעשתה לעניין מסוים אולם במהלך השיחה שלאחר הפניה השיווקית משכנע העוסק את הצרכן להתקשר בעוד עסקה או בעסקה אחרת. יובהר כי חובה זו תחול גם אם בסופו של דבר נעשתה עסקה בעניין השונה ממה שהוצע בפניה השיווקית.
ס"ק (ד) סעיף זה מבהיר כי החובה לאפשר מסמך בשפה בה בוצעה הפניה השיווקית תחול רק מקום בו מלכתחילה חלה חובה למסירת מסמך כאמור למשל מכוח חוק, רישיון, היתר או דין אחר. החובה הקבוע בסעיף זה לא תחול כאשר לא קיימת חובה למסירת מסמך בכתב.
סעיף 2
מוצע לתקן את סעיף 22ג לחוק ולהוסיף למדרג הנמוך של העיצומים הכספיים שבסעיף 22ג(א), עיצום כספי בשל
אי מסירת מסמך עיקרי עסקה לצרכן בניגוד להוראת סעיף 16א1.
סעיף 3
מוצע לקבוע כי תחילתו של חוק זה היא 90 ימים מיום פרסומו, זאת כדי לאפשר היערכות של עוסקים לקראת כניסתו לתוקף.