תוכן עניינים
ב. מטרת התקנות המוצעות והצורך בהן
ג. להלן נוסח טיוטת התקנות המוצעות:
2. תחילה ותחולה
תקנות מס הכנסה (יישום תקן אחיד לדיווח ובדיקת נאותות של מידע על חשבונות פיננסיים) (תיקון מס' 1), התשפ"ב -2022.
הארגון לשיתוף פעולה כלכלי ה- OECD פיתח תקן אחיד שמטרתו לקבוע כללים לזיהוי תושבי חוץ שהם בעלי חשבונות במוסדות פיננסים, לשם העברת המידע על חשבונות אלה למדינות המושב שלהם, וזאת על מנת להגביר את יכולת אכיפת המס (להלן – תקן ה-(CRS.
על פי תקן ה- CRS, המוסדות הפיננסיים בישראל נדרשים לאסוף מידע לגבי חשבונות של תושבי חוץ המוחזקים אצלם, כדי להעבירו על בסיס שנתי לרשות המסים בישראל. רשות המסים תעביר את המידע למדינות המושב של בעלי החשבון.
בהתאם לתקן ה-CRS הותקנו בשנת 2019 תקנות מס הכנסה (יישום תקן אחיד לדיווח ולבדיקת נאותות של המידע על חשבונות פיננסיים) התשע"ט-2019 (להלן – תקנות ה-CRS) והחל משנת 2019 מוסדות פיננסיים ישראלים מעבירים באופן אוטומטי פרטים אודות חשבונות פיננסיים המוחזקים בישראל בידי תושבי חוץ.
ה-Global Forum on Transparency and Exchange of Information for Tax Purposes (להלן - Global Forum ) הוא גוף הפועל תחת ארגון ה-OECD ואחראי, בין היתר, על בחינת יישום הוראות תקן ה-CRS במדינות השונות. בשנת 2020 ערך ה- Global Forum ביקורת עמיתים לבחינת התשתית המשפטית ליישום ה-CRS בכל המדינות שהתחייבו ליישם את ה-CRS ובתוכן מדינת ישראל.
בדוח שפרסם ה-Global Forum בחודש דצמבר 2020 על התשתית המשפטית בישראל צוינו מספר פערים, שני הפערים המהותיים ביותר שהוצגו בדוח הם חוסר בהוראה מפורשת בתקנות ה-CRS לשמירת מסמכים ותיעוד פעולות ששימשו לסיווג חשבון כחשבון בר דיווח וחוסר בתקנות ה-CRS בהוראה אנטי תכנונית שמאפשרת למנהל רשות המסים לקבוע כי ניתן להתעלם מפעולה או מהסדר שמטרתם העיקרית היא התחמקות מדיווח לפי תקנות ה-CRS.
לאור האמור, מוצע לתקן את תקנות מס הכנסה (יישום תקן אחיד לדיווח ולבדיקת נאותות של מידע על חשבונות פיננסיים), התשע"ט-2019, בהקשר לשני פערים אלו.
טיוטת תקנות מטעם משרד האוצר:
|
|
|
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 135ג, 135ד ו-243 לפקודת מס הכנסה[1], לאחר שהתייעצתי עם נגיד בנק ישראל, עם יושב ראש רשות ניירות ערך ועם שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: |
||
|
|
|
|
||
|
1. |
בתקנה 10 לתקנות מס הכנסה (יישום תקן אחיד לדיווח ולבדיקת נאותות של מידע על חשבונות פיננסיים) התשע"ט-2019[2], אחרי תקנת משנה (יא) יבוא: |
|||
|
|
|
|
"(יב) מוסד פיננסי ישראלי מדווח ישמור תיעוד של הפעולות שנקט וכל מסמך ששימש אותו לסיווג חשבון, לרבות ראיה תיעודית, תיעוד עצמי לגבי יחיד ותיעוד עצמי לגבי ישות (בתקנת משנה זו – המסמכים), עד תום 6 שנים מתום שנת המס האחרונה שלגביה המסמכים נחוצים בסיווג החשבון; |
|
|
|
|
|
(יג) היה המנהל סבור כי אדם או מוסד פיננסי ישראלי כהגדרתו בסעיף 135ב לפקודה ביצע פעולה, נימנע מביצוע פעולה או שהיה שותף בהסדר שסביר להניח שאחת ממטרותיהם העיקריות היא הימנעות מקיום חובה לפי תקנות אלה, רשאי הוא לקבוע כי תחול החובה לפי תקנות אלה כאילו לא בוצעה הפעולה או לא נימנע ביצוע הפעולה או לא נלקח חלק בהסדר, לפי הענין (להלן - הקביעה) ויחולו כל אלה: |
|
|
|
|
|
|
(1) המנהל יודיע למוסד הפיננסי הישראלי המדווח את פרטי הקביעה ואת שנת הדיווח שאליה היא מתייחסת. |
|
|
|
|
|
(2) המוסד הפיננסי הישראלי המדווח יודיע על הקביעה ופרטיה לאדם שלגביו היא מתייחסת תוך 30 ימים מיום שהמנהל הודיע לו על הקביעה. |
|
|
|
|
|
(3) מוסד פיננסי ישראלי מדווח יעביר דוח לפי תקנה 6(א) למנהל לגבי חשבון שלגביו נעשתה הקביעה תוך 60 ימים מיום שהמנהל הודיע לו על הקביעה.". |
|
2. |
תחילתן של תקנות אלה ביום ל' בניסן התשפ"ב (1 במאי 2022) והן יחולו על מסמכים כהגדרתם בתקנה 1 לתקנות אלה שהיו בידי המוסד הפיננסי ביום התחילה ואילך. |
|||
___ ב________ התש_______ (___ ב________ ____20)
[תאריך עברי] ([תאריך לועזי])
(חמ _____-3)
__________________[חתימה]
אביגדור ליברמן
שר האוצר
הארגון לשיתוף פעולה כלכלי ה- OECD פיתח תקן אחיד שמטרתו לקבוע כללים לזיהוי תושבי חוץ שהם בעלי חשבונות במוסדות פיננסים, לשם העברת המידע על חשבונות אלה למדינות המושב שלהם, וזאת על מנת להגביר את יכולת אכיפת המס (להלן – תקן ה-CRS).
על פי תקן ה- CRS, המוסדות הפיננסיים בישראל נדרשים לאסוף מידע לגבי חשבונות של תושבי חוץ המוחזקים אצלם, כדי להעבירו על בסיס שנתי לרשות המסים בישראל. רשות המסים תעביר את המידע למדינות המושב של בעלי החשבון.
בהתאם לתקן ה-CRS הותקנו בשנת 2019 תקנות מס הכנסה (יישום תקן אחיד לדיווח ולבדיקת נאותות של המידע על חשבונות פיננסיים) התשע"ט-2019 (להלן – תקנות ה-CRS) והחל משנת 2019 מוסדות פיננסיים ישראלים מעבירים באופן אוטומטי פרטים אודות חשבונות פיננסיים המוחזקים בישראל בידי תושבי חוץ.
ה-Global Forum on Transparency and Exchange of Information for Tax Purposes (להלן- Global Forum ) הוא גוף הפועל תחת ארגון ה-OECD ואחראי, בין היתר, על בחינת יישום הוראות תקן ה-CRS במדינות השונות. בשנת 2020 ערך ה- Global Forum ביקורת עמיתים לבחינת התשתית המשפטית ליישום ה-CRS בכל המדינות שהתחייבו ליישם את ה-CRS ובתוכן מדינת ישראל.
בדוח שפרסם ה-Global Forum בחודש דצמבר 2020 על התשתית המשפטית בישראל צוינו מספר פערים, שני הפערים המהותיים ביותר שהוצגו בדוח הם חוסר בהוראה מפורשת בתקנות ה-CRS לשמירת מסמכים ותיעוד פעולות ששימשו לסיווג חשבון כחשבון בר דיווח וחוסר בתקנות ה-CRS בהוראה אנטי תכנונית שמאפשרת למנהל לקבוע כי ניתן להתעלם מפעולה או מהסדר שמטרתם העיקרית היא התחמקות מדיווח לפי תקנות ה-CRS.
לאור האמור מוצע לתקן את תקנות ה-CRS בהקשר לשני פערים אלו.
מוצע לקבוע חובה של מוסד פיננסי לשמור תיעוד של פעולות שנקט בסיווג חשבון ושל מסמכים ששימשו אותו בסיווג חשבון עד תום 6 שנים מתום שנת המס האחרונה שלגביה המסמכים נחוצים בסיווג החשבון.
בנוסף, מוצע לקבוע הוראה אנטי תכנונית שתאפשר למנהל רשות המסים להורות למוסד פיננסי להתעלם מפעולה שנקט אדם או מהסדר שלקח בו חלק, אם המנהל סבור שמטרתה העיקרית של הפעולה או של לקיחת החלק בהסדר היא הימנעות מדיווח בהתאם לתקנות ה-CRS.
מוצע כי המנהל יודיע על קביעתו למוסד הפיננסי (להלן – יום הודעת המנהל) וזה יודיע לבעל החשבון הרלוונטי על קביעת המנהל תוך 30 ימים מיום הודעת המנהל. המוסד הפיננסי יעביר את המידע לגבי החשבון שלגביו נעשתה קביעת המנהל תוך 60 ימים מיום הודעת המנהל.
מוצע כי תחילתן של תקנות אלה תהיה מיום ל' בניסן התשפ"ב (1 במאי 2022) והן יחולו על מסמכים שהיו בידי המוסד הפיננסי ביום התחילה ואילך.