תוכן עניינים

טיוטת תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח זכויות עובדים בחדלות פירעון), התשפ"ב - 2022............. 2

טיוטת תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח זכויות עובדים בחדלות פירעון), התשפ"ב - 2022............. 3

1.  הגדרות................................................................................................................. 3

2.  מועדים להגשת תביעה למוסד.................................................................................... 3

3.  מועדים להגשת תובענה............................................................................................ 3

4.  הגשת תביעת חוב - עובד........................................................................................... 4

5.  העברת מסמכים מהנאמן.......................................................................................... 4

6.  קופת גמל.............................................................................................................. 4

7.  תחילה ותחולה....................................................................................................... 5

דברי הסבר.................................................................................................................. 5

כללי.................................................................................. שגיאה! הסימניה אינה מוגדרת.

טיוטת תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח זכויות עובדים בחדלות פירעון), התשפ"ב - 2022

שם התקנות המוצעות

תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח זכויות עובדים בחדלות פירעון), התשפ"ב - 2022. מטרת התקנות המוצעות והצורך בהן

ביום י"ח באדר התשע"ח (5 במרץ 2018), התקבל חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי התשע"ח - 2018.

החוק מניח את התשתית לרפורמה מקיפה בדיני חדלות פירעון, לרבות רפורמה שערכה בפרק חי לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995 (להלן - חוק הביטוח הלאומי), שעניינו הזכאות של העובד או קופת גמל לקבלת גמלה בגין חוב מעסיק חדל הפירעון. בין יתר התיקונים בפרק חי לחוק הביטוח הלאומי, נקבע הסדר חדש באשר לסמכות בחינת תביעות לגמלה, כך שנקבע כי הגורם המוסמך הוא המוסד לביטוח לאומי. כמו כן, נקבעו הוראות בדבר סמכות שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים להתקין תקנות לצורך הסדרת התנאים והכללים הנדרשים לקבלת הגמלה.

משכך, עניינן של התקנות המוצעות הוא לקבוע הוראות ומועדים ביחס לתביעות עובדים וקופת גמל לפי פרק חי לחוק הביטוח הלאומי.

להלן נוסח טיוטת התקנות המוצעות:

טיוטת תקנות מטעם המוסד לביטוח לאומי: טיוטת תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח זכויות עובדים בחדלות פירעון(, התשפ"ב -

2022

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 190, 194, 297, ו- 400 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - ^[1],1995 (להלן - החוק), לאחר שנועצתי במועצת המוסד לפי סעיף 12, ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

1.                                                                         הגדרות

"המערכת המקוונת" - מערכת מחשוב מקוונת שהעמיד המוסד;

"חוב" - חוב שכר עבודה ופיצויי פיטורים כהגדרתם בסעיף 180 לחוק;

"חוב לקופת גמל" - כהגדרתו בסעיף 180 לחוק;

"חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי" - חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח - 2018;

"נאמן" - כהגדרתו בסעיף 4 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי;

"סמכות השיפוט" - בהתאם להגדרת בית משפט בסעיף 4 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי;

"תביעה" - תביעה מכוח פרק חי לחוק הביטוח הלאומי. 2. תביעה תוגש תוך 12 חודשים מיום מתן צו כמפורט:

 

לגבי מעסיק שהוא יחיד או תאגיד - צו לפתיחת הליכים, כמשמעותו בסעיף 3 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי;

לגבי מעסיק שהוא אגודה שנוסדה לפי החוק העותמאני על האגודות או חברה לתועלת הציבור - צו לפירוק האגודה לפי פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג - 1983;

לגבי מעסיק שהוא אגודה שיתופית - צו לפירוק אגודה לפי פקודת האגודות השיתופיות;

לגבי מעסיק שהוא עמותה - צו לפירוק עמותה שניתן לפי סעיף 49(4) לחוק העמותות, התש"ם - 1980.

החליט המוסד בתביעה, בהתאם לסמכותו בסעיף 189 לחוק, ונמסרה לתובע הודעה על כך, רשאי התובע להגיש תובענה מכוח סעיף 193, למי שבידו סמכות השיפוט, תוך 60 ימים מיום מסירת ההודעה לתובע.

הגשת תביעת 4. (א) תביעה לגמלה תוגש למוסד באמצעות המערכת המקוונת לפי טופס חוב - עובד       שעליו הורה המוסד ושיפורסם באתר האינטרנט של המוסד. הטופס יכלול

את הפרטים הבאים: פרטי זיהוי, פרטי חשבון בנק, פירוט גובה החוב ומרכיביו, מידע בדבר היותו בעל שליטה בתאגיד חדל הפירעון או אם יש קשרי משפחה בינו לבין בעלי השליטה בתאגיד.

(ב)  בנוסף לטופס האמור בפסקה (א) תביעה תכלול את המסמכים הבאים:

(1)  תלושי שכר בעד התקופה שבגינה הוגשה התביעה;

(2) הסכמי עבודה;

(3) דין וחשבון על הפרשה לקופת גמל;

(4)  מידע בדבר הסכום שהועבר לתובע על חשבון החוב ומועדי תשלומו;

(5) מכתב פיטורים או התפטרות;

(6) אסמכתאות שיש בהן לבסס את החוב.

(ג)  על אף האמור בתקנת משנה (ב) עובד שאינו מיוצג רשאי להגיש לידי המוסד תביעה לגמלה שלא באופן מקוון.

העברת מסמכים 5. (א) הנאמן ימסור, לבקשת המוסד, מידע על המעסיק המצוי בידו, ויש בו מהנאמן  לסייע למוסד בהכרעה בתביעה לגמלה.

(ב) המידע שיועבר על ידי הנאמן, יכלול:

(1) ספרי ניהול החשבונות של המעסיק לעניין תשלומים שהועברו לעובדי המעסיק;

(2)  מסמכי העסקת העובדים, לרבות הסכמי עבודה;

(3) הסכמי התקשרות של המעסיק עם קופות הגמל;

(4)  טופס דין וחשבון כאמור בסעיף 355(א1) לחוק;

(5)  כל מידע נוסף המצוי בידו ונדרש למוסד.

^{קופת גמ}ל                           ⁶. (א) תביעת חוב של קופת הגמל תוגש למוסד באופן מקוון לפי טופס שעליו

הורה המוסד ושיפורסם באתר האינטרנט של המוסד. הטופס יכלול את הפרטים הבאים: פרטי זיהוי של קופת הגמל, פרטי חשבון בנק פירוט לגבי גובה החוב ומרכביו.

(ב) לטופס האמור בפסקה (א) יצורפו הסכמי התקשורת בין המעסיק לקופת הגמל, דו"ח הפקדות ומשיכות מקופת הגמל.

תחילה ותחולה 7. תחילתן של תקנות אלו ביום פרסומן (להלן - יום התחילה), והן יחולו על

תביעה ותביעת חוב לקופת גמל.

___ ב_________ התש________ (____ ב______________ 20)

(חמ______ -3)

[חתימה] מאיר כהן, שר הרווחה והביטחון חברתי

דברי הסבר

פללי ביום י"ח באדר התשע"ח (5 במרץ 2018), התקבל חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי התשע"ח - 2018.

החוק מניח את התשתית לרפורמה מקיפה בדיני חדלות פירעון, לרבות רפורמה שערכה בפרק חי לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995 (להלן - חוק הביטוח הלאומי), שעניינו הזכאות של העובד או קופת גמל לקבלת גמלה בגין חוב מעסיק חדל הפירעון.

בין יתר התיקונים בפרק חי לחוק הביטוח הלאומי, נקבע הסדר חדש באשר לסמכות בחינת תביעות לגמלה, כך שנקבע כי הגורם המוסמך לבדיקת תביעות החוב הוא המוסד לביטוח לאומי. כמו כן, נקבעו הוראות בדבר סמכות שר הרווחה והשירותים החברתיים להתקין תקנות לצורך הסדרת התנאים והכללים הנדרשים לקבלת הגמלה. משכך, עניינן של התקנות המוצעות הוא לקבוע הוראות ומועדים ביחס לתביעות עובדים וקופת גמל לפי פרק חי לחוק הביטוח הלאומי.

לעניין סעיף 2

מוצע לקבוע כי העובדים וקופות גמל יהיו רשאים להגיש תביעת חוב (בגין שכר עבודה, פיצויי פיטורים וחובות כלפי קופות הגמל) תוך 12 חודשים מהיום שבו נוצרה עילת התביעה (קרי - מהיום בו ניתן צו לפתיחת הליכים), וזאת בדומה לקבוע בחוק הביטוח הלאומי לעניין כלל התביעות (סעיף 296 לחוק).

לעניין סעיף 3

מוצע לקבוע כי פרק הזמן להגשת ערעור על החלטת המוסד בתביעות העובדים וקופות הגמל

5

יוארך ל - 60 ימים ממועד קבלת ההחלטה לידי העובד/קופת הגמל. מועד זה מתבסס על המועדים הקבועים לערעור בהליכי חדלות פירעון, תוך יצירת איזון בין מימוש זכאות המבוטח לבין יכולת המוסד לפעול לגביית החוב מקופת הכינוס ויכולתם של בתי המשפט לסיים הליכי חדלות פירעון.

לעניין סעיף 4

על מנת לפשט את הליך הגשת התביעה, לייעלו ולמנוע סרבול ובירוקרטיה מיותרת וכן על מנת ליצור אחידות בין כלל התביעות המוגשות למוסד ולנאמן/בעל התפקיד, נקבע כי עובד יגיש תביעה אחת, באמצעות טופס מקוון שיוסכם עליו, וטופס זה יועבר הן למוסד והן לבעל התפקיד. באופן זה, לא יידרש עובד לפנות לשני גורמים וההליך כולו ייעשה פשוט וקצר יותר.

לפיכך מוצע לקבוע בתקנות כי עובד שהוא מיוצג וכן כל קופות הגמל יהיו מחויבות בהגשת תביעות חוב באופן מקוון.

כמו כן מוצע להסדיר בתקנות את המסמכים שמבוטח נדרש לכלול במסגרת תביעתו. לעניין סעיף 5

מוצע לקבוע במסגרת התקנות את סמכות פקיד התביעות לדרוש מהנאמן כל מידע רלוונטי שיש בו כדי לסייע בבדיקת תביעת החוב באופן מקיף ויסודי ובאימות המידע בתביעת החוב כגון: ניהול ספרי חשבונות, כרטסת הנהלת החשבונות של החברה, טופס 100 (דין וחשבון בהתאם לסעיף 355(1) לחוק הביטוח הלאומי) וכיו"ב.

לעניין סעיף 6

כיום תביעות חוב למוסד לוו באישור בעל התפקיד ובמסמכים שנקבעו בהתאם לנוהל פנימי של המוסד. התנהלות זאת יצרה אי אחידות בדרישת המסמכים וקושי בקביעת נורמה ברורה ובהכרה בתביעות.

מוצע לפיכך להסדיר בתקנות את סוגי המסמכים שנדרש כי יצורפו לתביעת החוב, כגון, תלושי שכר, דו"ח הפקדות ומשיכות מקופת הגמל וכיו"ב.