תקנות הגנת הצומח (יבוא צמחים, מוצרי צמחים, נגעים ואמצעי לוואי) (תיקון מס' 1), התשפ"ב-2022.
סעיף 2 לחוק הגנת הצומח, התשט"ז-1956, מסמיך את שר החקלאות ופיתוח הכפר, ככל שראה צורך בכך כדי למנוע נגעים והתפשטותם להתקין תקנות שעניינן, בין היתר, לאסור, להגביל או להסדיר ייבואם וייצואם של צמחים. מכוח סמכות זו התקין שר החקלאות ופיתוח הכפר את תקנות הגנת הצומח (יבוא צמחים, מוצרי צמחים, נגעים ואמצעי לוואי), התשס"ט-2009, שבמסגרתן נקבע המנגנון לפיקוח על ייבוא צמחים לישראל. ברירת המחדל כיום בתקנות היא שמלבד לגבי מוצרים שנקבע לגביהם במפורש אחרת, יבוא של צמחים טעון רישיון ממנהל השירותים להגנת הצומח ולביקורת במשרד החקלאות ופיתוח הכפר.
בהתאם להחלטת הממשלה מס' 213 בנושא "תכנית להגברת התחרות בחקלאות ותיקון החלטת ממשלה" מיום 1.8.21 (להלן – החלטת הממשלה), מוצע לתקן את ברירת המחדל הקבועה בתקנות כאמור ולקבוע כי ניתן יהיה לייבא ירקות ופירות ללא רישיון ביבוא מסחרי אלא בכפוף לתעודת בריאות ולהצהרה כי המשלוח עומד בדרישות הפיטוסניטיריות של ישראל.
במקביל לשינוי ברירת המחדל נקבע בהחלטת הממשלה, כי על שר החקלאות ופיתוח הכפר לפעול לכך שיוכל להוציא הוראות חירום מינהליות למניעת יבוא של צמחים מסוגים מסוימים או ממדינות מסוימות, לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים, אותה ניתן להאריך מעת לעת, וזאת במקרה שיש לו יסוד סביר להניח שקיימת סכנה מיידית לבריאות הצומח בישראל או שעלולה להיווצר בעתיד סכנה כזו, כתוצאה מייבוא של אותם צמחים או מייבוא צמחים מאותה מדינה. הוראה זו תאפשר לשר החקלאות ופיתוח הכפר לתת מענה מהיר וגמיש במקרים המתאימים, וזאת על אף שינוי ברירת המחדל.
מטרת התקנות המוצעות ליישם את החלטת הממשלה, לשנות את מנגנון ברירת המחדל לפיקוח על יבוא צמחים לישראל, בכל הנוגע לפירות וירקות טריים ביבוא מסחרי, ולקבוע את סמכות שר החקלאות ופיתוח הכפר להוציא הוראות חירום מנהליות לתקופות קצרות מקום שיש בכך צורך למניעת סכנה מיידית לבריאות הצומח בישראל.
בהתאם להחלטת הממשלה מספר 2118 מיום 22.10.2014 בנושא הפחתת הנטל הרגולטורי, טיוטת התקנות גובשה במסגרת תהליך "חקיקה חכמה" (RIA, רי"ה). ניתן לעיין בדוח בקישור: https://www.gov.il/he/Departments/policies/ria_170222
טיוטת תקנות מטעם משרד החקלאות ופיתוח הכפר:
|
|
|
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 2 ו-8 לחוק הגנת הצומח, התשט"ז-1956[1] ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת לפי סעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, אני מתקין תקנות אלה: |
|||
|
|
|
|
|||
|
תיקון תקנה 1 |
1. |
בתקנות הגנת הצומח (יבוא צמחים, מוצרי צמחים, נגעים ואמצעי לוואי), התשס"ט-2009[2] (להלן – התקנות העיקריות), בתקנה 1 |
|||
|
|
|
(1) |
בהגדרה "ארצות אירופה", אחרי המילה "הולנד," יבוא - |
||
|
|
|
|
|
"הונגריה, יוון, קפריסין"; |
|
|
|
|
(2) |
אחרי ההגדרה "ארצות אירופה" יבוא - |
||
|
|
|
|
|
""אתר האינטרנט" – אתר האינטרנט של משרד החקלאות;". |
|
|
|
|
(3) |
אחרי ההגדרה "הסכם בין-לאומי בדבר צעדים בתברואה והגנת הצומח" יבוא - |
||
|
|
|
|
""השר" – שר החקלאות ופיתוח הכפר;". |
||
|
|
|
(4) |
בהגדרה "תעודת בריאות", בסופה יבוא "המודפסת על גבי ניר או גרסה אלקטרונית רשמית שוות ערך לה". |
||
|
תיקון תקנה 2 |
2. |
בתקנה 2 לתקנות העיקריות: |
|||
|
|
|
(1) |
אחרי תקנת משנה (ב), יבוא: |
||
|
|
|
|
"(ב1) |
על אף האמור בתקנת משנה (ב), רשאי אדם לייבא פירות וירקות טריים למאכל ללא רישיון, אם צירף למשלוח תעודת בריאות הכוללת הצהרה בנוסח הקבוע בתוספת הרביעית; |
|
|
|
|
|
|
בתקנה זו, "פירות וירקות טריים למאכל" – שאינם מיובאים במטען יד של נוסע ולמעט הפירות והירקות המפורטים בטור א' לתוספת התשיעית שמקורם במדינות המפורטות בטור ב' לצידן. |
|
|
|
|
|
(ב2) |
המבקש לייבא פירות וירקות טריים, למעט הפירות והירקות הטריים המפורטים בתוספת התשיעית או בסעיף 1(ב) לתוספת הרביעית, ידווח על כך למנהל 90 ימים לפני הוצאת המשלוח מארץ המקור; הדיווח יתאפשר גם באופן מקוון דרך אתר האינטרנט. |
|
|
|
|
|
(ב3) |
על אף האמור בתקנת משנה (ב2), המנהל רשאי להתיר יבוא פירות וירקות טריים מסוימים, ממדינות מסוימות, ללא דיווח, אם מצא שאין מדובר ביבוא המבוצע לראשונה או שהיבוא אפשרי גם ללא דיווח מוקדם; הודעה על מתן ההיתר תפורסם באתר האינטרנט.". |
|
|
|
|
(2) |
בתקנת משנה (ג)(2), הסיפא המתחיל במילים "ובטובין שהם חומר ריבוי" – יימחק. |
||
|
הוספת תקנה 2א |
3. |
אחרי תקנה 2 לתקנות העיקריות, יבוא: |
|||
|
|
|
"הוראת חירום |
2א. |
(א) |
נוכח השר, לאחר שקיבל את המלצת המנהל, כי נגרמת סכנה מיידית לבריאות הצומח בישראל או עלולה להיגרם סכנה כאמור בשל ייבוא צמח, מוצר-צמח, נגע או אמצעי לוואי (להלן – מוצר) ממדינה מסוימת או מאזור מסוים, רשאי הוא לתת הוראה למניעת יבוא של אותו מוצר מאותה מדינה או מאותו איזור, לפרק זמן שיקבע (להלן – הוראה למניעת יבוא); |
|
|
|
|
|
(ב) |
הוראה למניעת יבוא תפורסם באתר האינטרנט וברשומות; |
|
|
|
|
|
(ג) |
הוראה למניעת יבוא תינתן לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים, ואולם מי שנתן את ההוראה רשאי להאריכה לתקופה נוספת שלא תעלה על שלושה חודשים; |
|
|
|
|
|
(ד) |
השר רשאי לאצול סמכותו לפי תקנות משנה (א) ו-(ג) למנהל; |
|
|
|
|
|
(ה) |
השר רשאי, בהתייעצות עם שר האוצר, להאריך את תוקפה של הוראה למניעת יבוא שהוארכה כאמור בתקנת משנה (ג), לתקופה נוספת שלא תעלה על שישה חודשים; |
|
|
|
|
|
(ו) |
השר רשאי, בהסכמת שר האוצר, להאריך את תוקפה של הוראה למניעת יבוא שהוארכה כאמור בתקנת משנה (ה) לתקופה נוספת שלא תעלה על שישה חודשים; |
|
|
|
|
|
(ז) |
ניתנה הוראה למניעת יבוא לפי תקנת משנה (א), רשאי מי שנתן את ההוראה להתיר יבואו של המוצר לגביו ניתנה ההוראה, בתנאים שייקבע, מתוך התנאים המפורטים בתוספת העשירית, אם מצא כי ניתן למנוע את הסכנה לבריאות הצומח מייבוא המוצר בהתקיים תנאים כאמור". |
|
תיקון תקנה 5 |
4. |
בתקנה 5 לתקנות העיקריות - |
|||
|
|
|
(1) |
בתקנת משנה (א), במקום המילים "ויגישה למפקח בנמל היבוא" יבוא - |
||
|
|
|
|
|
"הכוללת פרטים מלאים ומדויקים בכל הנושאים המפורטים בה ועונה על תנאי הרישיון ותנאי התוספת הרביעית, ובכלל כך תכלול הצהרת מדינת המקור על עמידת הטובין בתנאים כאמור, ויגישה למפקח בנמל היבוא"; |
|
|
|
|
(2) |
תקנת משנה (ה) – תימחק; |
||
|
|
|
(3) |
אחרי תקנת משנה (ח) יבוא: |
||
|
|
|
|
"(ט) |
תנאי לתוקפה של תעודת בריאות למשלוח של פירות או ירקות טריים המפורטים בתוספת הרביעית הוא שהשירותים להגנת הצומח בארץ המקור מסרו למנהל הודעה מוקדמת בכתב על עמידת המדינה בדרישות המפורטות בתוספת הרביעית לגבי אותו פרי או ירק". |
|
|
תיקון תקנה 6 |
5. |
בתקנה 6 לתקנות העיקריות - |
|||
|
|
|
(1) |
במקום המילים "היבוא, לאחר שקיבל הודעה על כך" יבוא "יבוא ימי לפחות 48 שעות טרם הגעת המשלוח לנמל, ולנמל יבוא יבשתי או אווירי לפחות 24 שעות טרם הגעת המשלוח לנמל"; |
||
|
|
|
(2) |
בסופה יבוא "מתן הודעה כאמור יתאפשר גם באופן מקוון דרך אתר האינטרנט". |
||
|
תיקון תקנה 8 |
6. |
בתקנה 8 לתקנות העיקריות, בתקנת משנה (ג), אחרי המילים "ובתנאים שקבע" יבוא - |
|||
|
|
|
|
"אם מצא שיש טיפול יעיל להכחדת הנגע,". |
||
|
תיקון תקנה 12 |
7. |
בתקנה 12 לתקנות העיקריות - |
|||
|
|
|
(א) |
במקום האמור בתקנת משנה (ג), יבוא - "לא ייבא אדם משלוח אלא בחומרי אריזה חדשים."; |
||
|
|
|
(ב) |
בתקנת משנה (ד), אחרי "טובין באריזת עץ" יבוא – "או אריזת עץ". |
||
|
החלפת תקנה 16 |
8. |
במקום תקנה 16 לתקנות העיקריות, יבוא - |
|||
|
|
|
"(א) |
העושה אחד מאלה דינו מאסר שישה חודשים או קנס: |
||
|
|
|
|
(1) |
מייבא פירות או ירקות טריים ללא תעודת בריאות בניגוד לתקנה 2(ב)(1); |
|
|
|
|
|
(2) |
מפר הוראה למניעת יבוא שניתנה לפי תקנה 2א(א); |
|
|
|
|
|
(3) |
מייבא מוצר בניגוד לתנאים שנקבעו לפי תקנה 2א(ז). |
|
|
|
|
(ב) |
המייבא פירות וירקות טריים מבלי שדיווח על כך 90 ימים לפני הוצאת המשלוח מארץ המקור בניגוד לתקנה 2(ב2) – דינו קנס". |
||
|
תיקון התוספת הראשונה |
9. |
בתוספת הראשונה, במקום סעיף (2) יבוא - |
|||
|
|
|
"(2) |
טיפול בחום (Heat treatment) - |
||
|
|
|
|
(א) |
טיפול חום יבש (Dry heat treatment); |
|
|
|
|
|
(ב) |
טיפול חום קיטור (Steam heat treatment); |
|
|
|
|
|
(ג) |
טיפול במים חמים (Hot water treatment);". |
|
|
החלפת התוספת השניה |
10. |
במקום התוספת השניה לתקנות העיקריות, יבוא: (הושמטה – מצורף במסמך נפרד) |
|||
|
החלפת התוספת השלישית |
11. |
במקום התוספת השלישית לתקנות העיקריות, יבוא: (הושמטה – מצורף במסמך נפרד) |
|||
|
תיקון התוספת השביעית |
12. |
בתוספת השביעית לתקנות העיקריות, בחלק (3), יבוא:
|
|||
|
|
|
(1) |
בסעיף קטן 1, אחרי המילה "וקומפוסט" יבוא - |
||
|
|
|
|
|
"למעט חול סיליקה"; |
|
|
|
|
(2) |
במקום האמור בסעיף קטן 3, יבוא - |
||
|
|
|
|
|
"אורגניזמים חיים המהווים נגעים לרבות חסרי חוליות בכל דרגות התפתחותם; חרקים, חלזונות, תולעים, אקריות, חיידקים, וירוסים, וירואידים ותרבית של פטריות למעט תפטיר של פטריות למאכל". |
|
|
הוספת התוספת העשירית |
13. |
"תוספת עשירית תקנה 2א(ו) תנאים להתרת יבוא של מוצר שניתנה לגביו הוראת מניעת יבוא |
|||
|
|
|
(1) |
גידול הצמחים המיובאים בתנאי הסגר בפיקוח הרשויות המוסמכות במדינת המקור; |
||
|
|
|
(2) |
ביצוע טיפול באחד מהטיפולים למניעת נגעים המנויים בתוספת הראשונה טרם ביצוע היבוא; |
||
|
|
|
(3) |
ייצור או גידול המוצרים תחת הגנה פיזית המונעת חדירת נגעים כגון: רשתות או חממות, במבנים או בכל ממשק אחר; |
||
|
|
|
(4) |
אריזת המוצרים והובלתם באופן המגן עליהם מפני חדירת נגעים; |
||
|
|
|
(5) |
ייצור או גידול המוצרים בתנאי קרקע, מזג אוויר, השקייה, דישון, הדברה המונעים התפתחות של נגעים; |
||
|
|
|
(6) |
ייצור, גידול או החזקה של המוצרים במרחק מינימלי מגידולים בהם יש חשש להמצאות נגעים או מאזורים בהם יש חשש להמצאות נגעים; |
||
|
|
|
(7) |
עריכת ביקורות שדה בשטחי הייצור או הגידול של המוצרים באמצעות הרשויות המוסמכות בארץ המקור; |
||
|
|
|
(8) |
עריכת בדיקות להמצאות נגעים במהלך גידול או ייצור המוצרים, או בשלבי האריזה, ההובלה או המשלוח של המוצרים, וטרם היבוא; |
||
|
|
|
(9) |
תנאים לעניין היות מדינת המקור, אזור הייצור במדינת המקור או אתר הגידול של המוצרים כחופשיים מנגעים מסוימים; |
||
|
|
|
(10) |
תנאים לעניין אופן הוכחת התקיימותם של התנאים לעיל, כולם או מקצתם". |
||
___ ב________ התשפ"ב_______ (___ ב________ 2022)
(חמ _____-3)
__________________
עודד פורר
שר החקלאות ופיתוח הכפר
דברי הסבר
רקע
תכליתו של חוק הגנת הצומח, התשט"ז-1956 (להלן: "החוק" או "חוק הגנת הצומח"), כמבואר בדברי ההסבר לחוק (ה"ח התשט"ז, עמ' 118) היא למנוע התפשטות נגעים, שטבעם לעורר מחלות בצמחים או לגרום להם נזק בכל דרך אחרת.
לצורך הגשמת תכלית זו, מסמיך החוק את שר החקלאות ופיתוח הכפר (להלן: "השר") להתקין תקנות, במידה שראה בכך צורך כדי למנוע נגעים והתפשטותם. בין היתר, רשאי השר לקבוע תקנות בנוגע ליבואם של צמחים:
"2...(2) לאסור, להגביל או להסדיר את ייבואם ואת ייצואם של צמחים, של מוצרי צמחים, של נגעים ושל אמצעי לווי, ובכלל זה מתן תעודות בדבר בריאותם ומוצאם של צמחים ומוצרי צמחים המיועדים ליצוא;"
מכוח סעיף זה הותקנו בשנת 2009 תקנות הגנת הצומח (יבוא צמחים, מוצרי צמחים, נגעים ואמצעי לוואי), תשס"ט-2009 (להלן: "תקנות היבוא" או "התקנות העיקריות").
בהתאם לתקנה 2 לתקנות, חל איסור על יבוא צמח, וכן מוצר-צמח, נגע או אמצעי לוואי, אלא אם התקיימו בהם הוראות התקנות. בהמשך לכך, קבועה בתקנה 2(ב) לתקנות ברירת המחדל בנוגע ליבוא, ולפיה אין לייבא מוצרים אלה אלא ברישיון בכתב מאת מנהל השירותים להגנת הצומח ולביקורת (להלן: "המנהל"). עם זאת, קבועים במסגרת תקנה 2(ג) מסלולים נוספים, במסגרתם ייתכן יבוא אף שלא ברישיון, אלא בצירוף תעודת מקור או צירוף תעודת בריאות ובמסגרת תנאים הקבועים בתוספת הרביעית לתקנות.
הרפורמה בחקלאות
ביום 1.8.2022 התקבלה החלטת ממשלה מס' 213 שכותרתה "תכנית להגברת התחרות בחקלאות ותיקון החלטת ממשלה" (להלן: "החלטת הממשלה 213").
בהחלטה נקבע כי כחלק ממדיניות הממשלה לפעול להורדת יוקר המחיה ולהפחתת הנטל הרגולטורי בתחום מוצרי המזון, תוך מניעת חדירה של נגעים ומינים פולשים שעלולים לפגוע בתוצרת החקלאית ובסביבה, יבוצעו תיקוני חקיקה בתחום הגנת הצומח, כמפורט להלן:
1 . השר יתקן את תקנות היבוא בנושאים הבאים:
א. ברירת המחדל תהיה שניתן לייבא פירות וירקות למאכל (להלן – צומח) בכפוף לצירוף תעודת בריאות כהגדרתה בתקנות והצהרת יבואן על עמידה בדרישות הפיטוסניטריות של ישראל, כנדרש בהסכמים הבין-לאומיים הנוגעים לעניין, הכל כפי שיקבע השר בתקנות; ברירת מחדל זו לא תחול על יבוא באמצעות כבודת יד אלא על יבוא מסחרי בלבד.
ב. תיקון התקנות כאמור בסעיף א ייכנס לתוקף בתוך שישה חודשים ממועד קבלת החלטת הממשלה 213.
2 . השר יפעל כך שתקנות שיקבע לעניין הדרישות הפיטוסניטריות כאמור בסעיף 1, למעט לעניין הוראת חירום, ייקבעו לאחר התייעצות עם נציג מארגון בינלאומי שתחום עיסוקו הינו הגנת הצומח;
3 . השר יפעל כך שיוכל להוציא, אף ללא התייעצות עם נציג מארגון בינלאומי שתחום עיסוקו הינו הגנת הצומח, ועל יסוד המלצת מנהל השירותים להגנת הצומח ולביקורת, הוראת חירום מנהלית (להלן – הוראת חירום) למניעת יבוא של צמחים מסוגים מסוימים או ממדינות מסוימות, לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים, במקרה שיש לו יסוד סביר להניח שקיימת סכנה מיידית לבריאות הצומח בישראל או שתיווצר בעתיד סכנה כזו, כתוצאה מייבוא של אותם צמחים או מייבוא צמחים מאותה מדינה. השר יוכל להתנות את הוראת החירום בתנאים, וכן להאריכה פעם אחת בתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים, אם מתקיימת סכנה לבריאות הצומח כתוצאה מהייבוא. אם יהיה צורך בהארכת הוראת חירום מעבר לשישה חודשים, ניתן יהיה להאריך את תוקפה בשישה חודשים נוספים בלבד, בסך הכל, ובכפוף להסכמת שר אוצר. אם יהיה צורך בהארכת הוראת החירום מעבר לשנים עשר החודשים האמורים, ניתן יהיה להאריך את תוקפה בשישה חודשים נוספים בלבד, בסך הכל, ובכפוף להסכמת שר האוצר, ובלבד שסך התקופה כולה לא תעלה על שמונה עשר חודשים.
הערכת השפעות רגולציה (RIA).
בהתאם להחלטת הממשלה מספר 2118 מיום 22.10.2014 בנושא הפחתת הנטל הרגולטורי, טיוטת התקנות גובשה במסגרת תהליך "חקיקה חכמה" (RIA, רי"ה). ניתן לעיין בדוח בקישור: https://www.gov.il/he/Departments/policies/ria_170222
כפי שמוסבר בהרחבה בדו"ח הרי"ה, כיוון שהמדיניות שלפיה בוצע התיקון המוצע נקבעה בהחלטת הממשלה 213, תהליך הרי"ה שבוצע עסק באופן קביעת דרישות מקצועיות ספציפיות לפירות ולירקות לשם צמצום הסיכון לחדירת נגעים מיבוא. מפאת לוח הזמנים הקצר כפי שנקבע בהחלטת הממשלה 213, תהליך הרי"ה שבוצע התבסס בעיקרו על מקורות מידע בינלאומיים וכן על חוות דעת של גורמי מקצוע רלוונטיים בעלי ניסיון רב שנים בארגונים בינלאומיים העוסקים בנושאי הגנת הצומח וניירות עמדה שהועברו מגורמים שונים מתוך הממשלה ומחוצה לה. לוח הזמנים הקצר לא איפשר לבצע הליך מוסדר של שיתוף ציבור, אך עם זאת שיתוף כאמור יבוצע עם פרסום התקנות להערות ציבור. בנוסף, החלטת הממשלה קובעת חובת התייעצות עם יועץ בינלאומי וחוק הגנת הצומח קובע כי תיקון התקנות ייעשה לאחר היוועצות עם ועדה מייעצת המונה בין חבריה גם נציגי ציבור.
התיקון המוצע
תקנה 1 – תיקון תקנה 1 לתקנות העיקריות – הוספת ותיקון הגדרות
מוצע לתקן את תקנה 1 לתקנות העיקריות שעניינה הגדרות, ולהוסיף להגדרת "ארצות אירופה" את המדינות "הונגריה, יוון, קפריסין". קבוצת המדינות המוגדרת כיום תחת ארצות אירופה נועדה במקור להימנע מהגדרת דרישות יבוא עבור כל מדינה ממדינות אלה בנפרד. הסיבה המקצועית שעמדה בבסיס קביעת המדינות שבקבוצה (בהגדרה שאינה תואמת את המדינות החברות באיחוד האירופי) היא שיקולים פיטוסניטריים, מידע על תפוצת נגעים בשטח המדינות, היסטוריה של יבוא קודם ודרישות יבוא קיימות. מדינות עמן לא היה מסחר קודם לא הוכנסו לרשימה ועבורן בוצע PRA לאישור יבוא של מוצרים חדשים במידת הצורך.
בעשור האחרון מאז נכנסו התקנות העיקריות לתוקף נעשו בדיקות ונאסף מידע גם עבור שלוש המדינות שמוצע להוסיף להגדרה (כאמור, הונגריה, יוון וקפריסין), אשר שלושתן חברות באיחוד האירופי ונמצא שהן עומדות בדרישות המקצועיות שמאפשרות את צירופן לרשימה. יובהר כי בהתבסס על עבודה נוספת ובמידת האפשר, יצורפו בעתיד מדינות נוספות. המשמעות של הכללת מדינה בהגדרה "ארצות אירופה" היא עמידה בדרישות המפורטות בתוספות השונות לתקנות. החשיבות של הכללה ברשימה הינה ביחס למוצרי צמחים חומרי ריבוי, שכן קביעת דרישות עולמיות ליבוא פירות וירקות טריים במסגרת התוספת הרביעית, משמעותה הפחתת מגבלות ביחס למוצרים אלה על יבוא ממדינת מקור ספציפית.
כמו כן, מוצע להוסיף את הגדרת "שר החקלאות ופיתוח הכפר", משום שבגוף התקנות, בהתאם להחלטת הממשלה 213, מוצע להוסיף סמכויות שר ועל כן יש צורך בקביעת הגדרה.
בהגדרה "תעודת בריאות", מוצע להבהיר כי ניתן לקבל גם תעודת בריאות בפורמט אלקטרוני רשמי.
תקנה 2 – תיקון תקנה 2 לתקנות העיקריות – הוספת מסלול יבוא ללא רישיון
מוצע לתקן את תקנה 2 לתקנות העיקריות, שעניינה "יבוא צמחים, מוצרי צמחים, נגעים ואמצעי לוואי". תקנה זו קובעת את המסלולים השונים במסגרתם ניתן ליבוא, ובה נקבע בסעיף קטן (ב) כי ברירת המחדל, למעט חריגים שמפורטים בהמשך התקנה, היא לייבא ברישיון מאת המנהל.
בהתאם להחלטת הממשלה 213, מוצע להוסיף לתקנה את תקנת משנה (ב1), הקובע ברירת מחדל שונה לפירות וירקות טריים למאכל. יבואם של מוצרים אלה, ככלל, למעט חריגים מסוימים, לא יהיה טעון רישיון, וניתן יהיה לייבאם בצירוף תעודת בריאות בנוסח הקבוע בתוספת הרביעית, בה מפורטים התנאים עליהם תידרש מדינת המקור להצהיר בתעודה.
בהתאם להחלטת הממשלה 213, מובהר בסעיף קטן (ב1) כי ברירת המחדל השונה (שמשמעה יבוא שאינו טעון רישיון), לא תחול על פירות וירקות טריים המיובאים במטען יד של נוסע, וכן לא תחול על פירות וירקות שיפורטו בתוספת התשיעית. כלומר, על טובין אלה, תחול ברירת המחדל הקודמת החלה לגבי כל יתר הצמחים, של יבוא ברישיון.
בנוסף, מוצע לקבוע בתקנת משנה (ב2) לעניין ייבוא פירות וירקות טריים במסגרת המסלול הפטור מרישיון, כי על יבואן במסלול זה תחול חובת דיווח למנהל,90 ימים טרם הוצאת המשלוח מארץ המקור. הצורך בקביעת חובה זו מתעורר במקרים שבהם מדובר במוצר חדש שטרם יובא לישראל לפני כן, או במוצר ממדינת מקור חדשה ממנה טרם היה יבוא של המוצר לפני כן. בנסיבות אלה, דיווח מראש יאפשר לגורמי המקצוע בשירותים להגנת הצומח ולביקורת שהות מספקת לשם היערכות ולימוד בדבר נגעים וסיכונים לצומח שעלולים להימצא במדינת המקור או במוצר ממדינת המקור, ולגבש את מערך הבדיקות עם הגעתו לישראל.
החובה לדיווח על יבוא ראשון אינה חלה על טובין שמנויים בתוספת הרביעית (כלומר, אלה שכבר נקבעו ביחס אליהם דרישות ותנאים ליבוא, על בסיס עבודה מקצועית) או על טובין המנויים בתוספת התשיעית (אלה שיש לגביהם דרישות ספציפיות ביחס למקור ממנו הם מגיעים, נוכח ניסיון המבוסס על יבוא עבר והתאמת הדרישות למדינת המקור).
עם זאת, משבוצע יבוא ראשון של אותו מוצר מאותה מדינת מקור, מתייתרת חובת הדיווח. לפיכך מוצע לקבוע בתקנת משנה (ב3) את סמכות המנהל לפטור יבואן מחובת הדיווח. פטור כאמור יינתן אם אין מדובר ביבוא בפעם הראשונה או אם מצא המנהל שהיבוא אפשרי גם ללא דיווח מוקדם.
תקנה 3 – הוספת תקנה 2א בעניין הוראת חירום
בהתאם להחלטת הממשלה 213, מוצע להוסיף לתקנות העיקריות תקנה שעניינה סמכות השר לתת הוראת חירום למניעת היבוא. כיוון שבתיקון המוצע יש פתיחה משמעותית של אפשרויות היבוא, ללא קבלת רישיון שמבוסס על ביצוע תהליך הערכת סיכונים (PRA) ביחס לטובין ולמדינות מקור ספציפיים, הרי שיש גם סיכון מסוים לעליית חדירת הנגעים עם הטובין המיובא.
סמכות שכזו קיימת בעולם (ראו https://eur-lex.europa.eu/legal-content/EN/TXT/PDF/?uri=CELEX:32016R2031&from=EN - REGULATION (EU) 2016/2031 OF THE EUROPEAN PARLIAMENT OF THE COUNCIL of 26 October 2016, article 40.) ומופעלת על ידי הרשויות המוסמכות באותן מדינות מעת לעת, כמענה לסיכון שהתגלה במדינת המקור ושיש צורך לבחון אותו בטרם יימשך הייבוא.
לפיכך, מוצע בתקנת משנה (א) לקבוע את סמכות השר, על בסיס המלצת המנהל, להורות באופן מיידי על מניעת יבוא של מוצר. הסמכות תהיה ביחס לכל סוגי המוצרים המיובאים מכוח התקנות.
בתקנת משנה (ב) מובהר כי ההוראה תפורסם באתר האינטרנט וברשומות. כיוון שמדובר בסמכות שקבועה בתקנות, ניתן להפעילה ללא צורך בתיקון התקנות, והיא תיכנס לתוקף מיד עם פרסומה.
כמו כן, מוצע בתקנת משנה (ד) כי השר יהיה רשאי לאצול את סמכותו למנהל.
בתקנות משנה (ג), (ה) ו- (ו) המוצעות, מוצג המתווה לתקופות בהן יכולה להינתן הוראת החירום, וזאת בהתאם לקבוע בהחלטת הממשלה 213 – אם ניתנה ע"י השר או המנהל יהיה אורכה עד שלושה חודשים תוך אפשרות להארכה בשלושה נוספים; לאחר מכן, רשאי השר בהתייעצות עם השר האוצר להאריכה לתקופה נוספת של עד שישה חודשים; לאחר מכן, רשאי השר, בהסכמת שר האוצר, לאריכה לתקופה נוספת שלא תעלה על שישה חודשים.
בתקנת משנה (ז) ניתנת למי שנתן הוראה למניעת יבוא (המנהל, השר או שר האוצר) גם הסמכות לצמצם את מניעת היבוא הגורפת ולפעול באופן מידתי, כשהערכת הסיכונים מאפשרת זאת. כך, רשאי נותן הוראת החירום להתיר יבוא של מוצר, בהתאם לרשימת תנאים ומגבלות המפורטים בתוספת העשירית. באופן זה, בנסיבות בהן יימצא כי ניתן למצוא את הסכנה לבריאות הצמח בהתקיים התנאים, יותר היבוא באותם תנאים, חרף הוראת החירום.
תקנה 4 – תיקון תקנה 5 לתקנות העיקריות בעניין תעודת בריאות
תקנה 5(א) קובעת את החובה לצרף לכל משלוח (למעט טובין המנויים בתוספת השלישית ופטורים מכך) תעודת בריאות של מדינת המקור.
בהתאם להגדרות התקנות העיקריות, תעודת בריאות היא תעודת בריאות לצמח כמשמעותה באמנה הבין-לאומית להגנת הצומח (שהגדרתה המלאה מופיעה בתקנה 1 לתקנות העיקריות).
מוצע ולהבהיר במפורש בהוראה זו כי תעודת הבריאות המלווה את המשלוח צריכה לכלול פרטים מלאים ומדויקים בכל הנושאים המפורטים בה, וכי היא תכלול הצהרה של מדינת המקור על עמידת הטובין התנאים האמורים.
בנוסף, מוצע להוסיף את תקנת משנה (ח), הקובעת תנאי לתוקפה של תעודת בריאות, ביחס למשלוח של פירות או ירקות טריים המפורטים בתוספת הרביעית לפיו השירותים להגנת הצומח בארץ המקור מסרו למנהל הודעה מוקדמת בכתב על עמידת המדינה בדרישות המפורטות בתוספת הרביעית, ביחס לאותו פרי או ירק. מדובר בדרישה מקובלת שמיושמת על ידי מדינות האיחוד האירופאי וכן על ידי בריטניה, כפי שמפורט בהרחבה במסמך הרי"ה (ראו
https://eur-lex.europa.eu/legal-content/en/ALL/?uri=CELEX:32017L1279).
מטרת הדרישה, מעבר להצהרה הנעשית ביחס לכל משלוח ומשלוח ע"י המפקח בנמל היצוא בהתאם לנוסח ההצהרה המפורט בתוספת הרביעית, היא להבטיח שהמדינה עצמה, באופן רוחבי ועקבי ובאמצעות מערך גיבוי מתוכנן, מסוגלת לעמוד בדרישות התוספת הרביעית. השילוב של ההצהרה החד פעמית של מדינת המקור (ביחס למוצרים הספציפיים המיובאים ממנה), עם הבדיקה השגרתית והחזותית של כל משלוח טרם יציאת ממדינת המקור, אמורים לצמצם באופן ניכר את הסיכונים הנשקפים מהיבוא.
תקנה 5 – תיקון תקנה 6 לתקנות העיקריות בעניין הודעה על הגעת משלוח
תקנה 6 לתקנות העיקריות קובעת חובה על היבואן להודיע למפקח על הגעת משלוח לנמל היבוא. בתיקון מוצע לקבוע פרק זמן מזערי טרם הגעת המשלוח בו יידרש היבואן להודיע על הצפי להגעתו: לפחות 48 שעות טרם הגעת המשלוח לנמל ימי, ולפחות 24 שעות טרם הגעת המשלוח לנמל יבוא יבשתי או אווירי.
כבר כיום מדובר בפרקטיקה נוהגת אשר היבואנים עובדים לפיה, ואשר ראוי לפרסמה באופן רשמי בתקנות לשם הגברת השקיפות והוודאות.
כמו כן, מוצע להבהיר כי הדיווח ייעשה באופן דיגיטלי.
תקנה 6 – תיקון תקנה 8 לתקנות העיקריות בעניין סמכויות מפקח לאחר בדיקה
תקנה 8 לתקנות העיקריות מונה את ההוראות השונות שרשאי מפקח להוראת לאחר בדיקת המשלוח בנמל, אם מצא שבמשלוח לא התקיימו הוראות התקנות או שאינו חופשי מנגעים.
בתקנת משנה (ב) נקבע כי אם מצא המפקח נגע הסגר, יורה ליבואן להשמידו או להוציאו אל מחוץ לגבולות המדינה. עם זאת, להוראה זו נקבע חריג בתקנת משנה (ג), שלפיו למרות הכלל שנקבע בתקנת משנה (ב), רשאי המנהל לבקשת יבואן להתיר את כניסת המשלוח, בטיפול ובתנאים שקבע.
לשם הבהרת מתחם שיקול הדעת של המנהל ביחס לממצא חמור ומסכן כגון נגע הסגר, מוצע להוסיף לשיקול הדעת של המנהל הוראה המצמצמת את שיקול דעתו ולפיה יהיה רשאי להפעיל סמכותו ולהתיר כניסת משלוח הנגוע בנגעי הסגר, רק אם מצא שיש טיפול יעיל ומוכח להכחדת הנגע.
תקנה 7 – תיקון תקנה 12 לתקנות העיקריות בעניין חומרי אריזה ושינוע
בתקנה 12(ג) לתקנות העיקריות נקבע כי אין ליבא חומר ריבוי ועציץ צמח אלא בחומרי אריזה חדשים או בחומרי אריזה משומשים שטופלו באופן שאישר המנהל והטיפול יצוין בתעודת הבריאות.
הלכה למעשה, המנהל אינו יכול לאשר את אופן הטיפול בחומרי האריזה המשומשים, משום שתעודת הבריאות מוצגת לו רק עם הגעת המשלוח לישראל. בנוסף, ניסיון העבר מלמד שאריזות משומשות מגיעות עם לכלוך ושאריות צמח, ונושאות סיכון מוגבר להכנסת נגעים. אלו לא בהכרח נגעים הספציפיים למוצר, ולכן לא ניתן לקבוע עבורם דרישות בהתאמה למוצר וההצהרה בתעודת הבריאות אינה רלוונטית לגביהם. יתרה מכך, מהמידע המתקבל מהעולם עולה כי תפיסות במוצרים מסוימים מקורן בנגעים שהתגלו באריזה ולא במוצר עצמו.
לפיכך, מוצע למחוק מההוראה את האפשרות לייבא באמצעות חומרי אריזה משומשים, ולהותיר את הדרישה לחומרי אריזה חדשים בלבד.
בהמשך לכך, מוצע לשנות את תחולת הסעיף כך שדרישת היבוא בחומרי אריזה חדשים תהיה ביחס לכל המשלוחים המיובאים, ולא רק למשלוחים של חומרי ריבוי וצמחי עציץ. יצוין כי בבחינת המצב הנוהג כיום, הרי שכבר כיום 98% מהמשלוחים מגיעים כשהם ארוזים בחומרי אריזה חדשים, ועל כן אין מדובר בהכבדה ממשית.
בנוסף, מוצע לתקן את תקנת משנה (ד), באופן שיבהיר כי החובה הקבועה בו, לפיה אריזת עץ תסומן בסימון לפי תקן בינלאומי, חלה גם על אריזת עץ כשלעצמן ולא רק על טובין המיובאים בתוך אריזת עץ. זה הכלל הנוהג כיום, אולם לשם בהירות הנוסח, מוצע להוסיף את המילים "אריזות עץ" לתקנה.
תקנה 8 – החלפת תקנה 16 לתקנות העיקריות בעניין חומרי אריזה ושינוע
מוצע להחליף את נוסח תקנה 16 לתקנות העיקריות, הקובעת עבירה בנוסח רחב שאינו מקובל כיום בחקיקה, ולהחליפה בהוראות עדכניות כמחייב מההסדרים החדשים המוצעים לפי החלטה 213.
תקנה 9 –תיקון התוספת הראשונה
בתוספת הראשונה לתקנות העיקריות מנויים סוגי טיפולים למניעת חדירת נגעים. מבוקש לתקן את הסעיף של טיפול במים חמים ולהרחיבו למספר טיפולי חום אפשריים (מים חמים, וכן חום קיטור וחום יבש).
תקנה 10 – החלפת התוספת השניה לתקנות העיקריות
הגדרת "נגע הסגר" לפי תקנה 1 לתקנות העיקריות כוללת "נגע מן הנגעים המפורטים בתוספת השניה וכל נגע אחר שאינו קיים בישראל או לא התבסס בה".
מאז התקנת התקנות ב-2009 נוספו ונגרעו מהרשימה המפורסמת בתוספת השניה נגעים, ועל כן יש צורך בעדכונה. הצורך בעדכון נובע בעיקר משינויים בתפוצת נגעים בארץ ובעולם, מידע חדש אודות נגעים לצומח ושינויים טקסונומיים בשמות נגעים.
נוסף על הצורך בעדכון בשל חלוף הזמן, גם שינוי ברירת המחדל ליבוא פירות וירקות מוביל לצורך בעדכון. בעקבות השינוי כאמור יתאפשר יבוא של מוצרים מסוימים שעבורם טרם נקבעו דרישות קונקרטיות, וכך תיכנס לארץ תוצרת חדשה או ממדינת מקור חדשה ללא הידברות מקדימה עם מדינת המקור לעניין הסיכון הפוטנציאלי ביבוא החדש. לכן יש חשיבות יתרה לעדכן את הרשימה.
תקנה 11 – החלפת התוספת השלישית לתקנות העיקריות
בתוספת השלישית מפורטים טובין, אשר עליהם לא חל הכלל הקבוע בתקנות העיקריות ומחייב רישיון כתנאי ליבוא. טובין אלו מותרים ביבוא בצירוף תעודת מקור בלבד, כלומר ללא חובת הצגת רישיון ואף ללא חובת הצגת תעודת בריאות. מוצע להחליף את התוספת שנקבעה בעת התקנת התקנות העיקריות בשנת 2009, ולהחליפה בתוספת רחבה ומפורטת יותר של מוצרים אשר פטורים מדרישת תעודת הבריאות.
תקנה 12 – תיקון התוספת השביעית לתקנות העיקריות
לפי תקנה 10 לתקנות, אין לייבא טובין המפורטים בתוספת השביעית.
מוצע לתקן את חלק 3 לתוספת זו, שקובעת מוצרים האסורים בייבוא. בחלק זה נכללים אדמה וקומפוסט, מהם מוצע להמעיט חול סיליקה (קרי, יבואו מותר). בנוסף, מוצע להחליף את סעיף קטן 3 לחלק 3, ולפרט מהם האורגניזמים שיבואם אסור.
תקנה 13 – הוספת התוספת העשירית
כמפורט בנוסח המוצע להוספת תקנה 2א(ז), רשאי מי שנתן הוראה למניעת יבוא, להתיר יבוא תוך התנייתו בתנאים מסוימים. בתוספת העשירית מפורטים התנאים להתרת יבוא של מוצר שניתנה לגביו הוראת מניעת יבוא. מדובר בדרישות מקצועיות שיש בהן כדי להפחית את החשש, גם במקרה שהתגלה נגע חדש במדינת היעד המהווה סכנה לצומח בישראל.
הדרישות האפשרויות שמנויות בתוספת זו הן דרישות שמדינה תצטרך להוכיח שהיא עומדת בה על מנת שתוכל להמשיך לייצא אלינו את המוצר בתנאים שנקבעו בהוראת החירום.