תקנות הגנת הצומח (יבוא צמחים, מוצרי צמחים, נגעים ואמצעי לוואי) (תיקון מס' 2), התשפ"ב-2022
סעיף 2 לחוק הגנת הצומח, התשט"ז-1956, מסמיך את שר החקלאות ופיתוח הכפר, ככל שראה צורך בכך כדי למנוע נגעים והתפשטותם להתקין תקנות שעניינן, בין היתר, לאסור, להגביל או להסדיר ייבואם וייצואם של צמחים. מכוח סמכות זו התקין שר החקלאות ופיתוח הכפר את תקנות הגנת הצומח (יבוא צמחים, מוצרי צמחים, נגעים ואמצעי לוואי), התשס"ט-2009, שבמסגרתן נקבע המנגנון לפיקוח על ייבוא צמחים לישראל. ברירת המחדל כיום בתקנות היא שמלבד לגבי מוצרים שנקבע לגביהם במפורש אחרת, יבוא של צמחים טעון רישיון ממנהל השירותים להגנת הצומח ולביקורת במשרד החקלאות ופיתוח הכפר.
בהתאם להחלטת הממשלה מס' 213 בנושא "תכנית להגברת התחרות בחקלאות ותיקון החלטת ממשלה" מיום 1.8.21 (להלן – החלטת הממשלה), מוצע לתקן את ברירת המחדל הקבועה בתקנות כאמור ולקבוע כי ניתן יהיה לייבא ירקות ופירות ללא רישיון ביבוא מסחרי אלא בכפוף לתעודת בריאות ולהצהרה כי המשלוח עומד בדרישות הפיטוסניטיריות של ישראל.
מטרת התקנות המוצעות ליישם את החלטת הממשלה ולשנות את מנגנון ברירת המחדל לפיקוח על יבוא צמחים לישראל, בכל הנוגע לפירות וירקות טריים ביבוא מסחרי.
בטיוטת תקנות הגנת הצומח (יבוא צמחים, מוצרי צמחים, נגעים ואמצעי לוואי) (תיקון מס' 1), התשפ"ב-2022, המפורסמת להערות הציבור במקביל לטיוטת תקנות זו, מוצע לתקן את תקנה 2 לתקנות העיקריות, שעניינה "יבוא צמחים, מוצרי צמחים, נגעים ואמצעי לוואי". תקנה זו קובעת את המסלולים השונים במסגרתם ניתן ליבוא, ובה נקבע בסעיף קטן (ב) כי ברירת המחדל, למעט חריגים שמפורטים בהמשך התקנה, היא לייבא ברישיון מאת המנהל.
בהתאם להחלטת הממשלה 213, מוצע להוסיף לתקנה את תקנת משנה 2(ב1), הקובע ברירת מחדל שונה לפירות וירקות טריים למאכל. יבואם של מוצרים אלה, ככלל, למעט חריגים מסוימים, לא יהיה טעון רישיון, וניתן יהיה לייבאם בצירוף תעודת בריאות בנוסח הקבוע בתוספת הרביעית, בה מפורטים התנאים עליהם תידרש מדינת המקור להצהיר בתעודה.
בהתאם להחלטת הממשלה 213, מובהר בתקנת משנה 2(ב1) כי ברירת המחדל השונה (שמשמעה יבוא שאינו טעון רישיון), לא תחול על פירות וירקות טריים המיובאים במטען יד של נוסע, וכן לא תחול על פירות וירקות שיפורטו בתוספת התשיעית. כלומר, על טובין אלה, תחול ברירת המחדל הקודמת החלה לגבי כל יתר הצמחים, של יבוא ברישיון.
מטרתו של התיקון המוצע בטיוטת תקנות זו, היא לקבוע את התוספת הרביעית ואת התוספת התשיעית האמורות לעיל.
טיוטת תקנות מטעם משרד החקלאות ופיתוח הכפר:
|
|
|
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 2 ו-8 לחוק הגנת הצומח, התשט"ז-1956[1], אני מתקין תקנות אלה: |
|||
|
|
|
|
|||
|
תיקון התוספת הרביעית |
1. |
במקום התוספת הרביעית לתקנות הגנת הצומח (יבוא צמחים, מוצרי צמחים, נגעים ואמצעי לוואי), התשס"ט-2009[2] (להלן – התקנות העיקריות) יבוא: |
|||
|
|
|
"תוספת רביעית (תקנות 2(ב1), 2(ג) ו-5(א)) נוסח ההצהרה בתעודת הבריאות לגבי טובין הפטורים מרישיון יבוא |
|||
|
|
|
|
|||
|
|
|
(1) |
פירות וירקות טריים למאכל ולתעשיה (Fresh fruit & vegetables for consumption & industry) |
||
|
|
|
|
|
הפירות והירקות הטריים עומדים בדרישות אלה: |
|
|
|
|
|
|
(1) |
המשלוח חופשי משאריות צמחים, לרבות עלים וגבעולים; |
|
|
|
|
|
(2) |
המשלוח חופשי מזרעי עשבים; |
|
|
|
|
|
(3) |
האשרושים נשטפו; |
|
|
|
|
|
(4) |
ירקות עלים יהיו חופשיים מחלקי צמח תת קרקעיים; |
|
|
|
|
|
(5) |
על כל אריזה יצוינו הפרטים הבאים: שם התוצרת, כמות, שם המגדל, שם הספק וארץ המקור; |
|
|
|
|
|
(6) |
אריזות המשלוח יונחו על גבי משטחים; |
|
|
|
|
|
(7) |
לפני משלוח, התוצרת נבדקה באופן רשמי על פי התקן הבין- לאומי לאמצעים פיטוסניטריים מס' 31 (International Standard on Phytosanitary Measure ISPM 31) ונמצאה חופשית מנגעי ההסגר המנוים בתוספת השניה. על גודל המדגם לאפשר גילוי נגע ברמת אילוח של לפחות 0.5% וברמת ביטחון של 95%. |
|
|
|
|
)"ב) |
בנוסף לאמור בסעיף (א), הפירות והירקות הטריים שאינם מנויים בסעיף (1)(ב) לתוספת זו, עומדים גם בדרישות אלה: |
|
|
|
|
|
|
(1) |
האשרושים נמצאו חופשיים מנמטודות טפיליות המנויות בפרט (5) בתוספת השניה על סמך ביקורת שדה במהלך הגידול או בדיקת מעבדה. |
|
|
|
|
|
(2) |
האשרושים נמצאו חופשיים מחיפושיות (Coleoptera: Scarabaeidae ), פרפראים ( Lepidoptera: Noctuidae, Gelechiidae), כנימות מגן (Coccidea: Pseudococcidae ) ואקריות ( Acari: Acaridae ), המפורטים בתוספת השנייה, על סמך בדיקת משלוח. |
|
|
|
|
|
(3) |
ירקות העלים נמצאו חופשיים מחיפושיות ( Coleoptera: Chrysomelidae), זבובאים (Agromyzidae : Diptera), פרפראים ( , (Lepidoptera: Noctuidae, Gelechiidae, Geometridae, Pieridae, Pyralidae תריפסאים ( Thysanoptera: Thripidae ), כנימות מגן ,( Coccidea: Pseudococcidae)כנימות עלה ( Aphidoidea: Aphididae), כנימות עש ( ( Aleyrodoidea: Aleyrodidaeואקריות ( Acari: Tetranychidae ), המפורטים בתוספת השניייה, על סמך בדיקת משלוח. |
|
|
|
|
|
(4) |
הפירות והירקות נמצאו חופשיים מחיפושיות ( Coleoptera: Curculionidae), זבובאים (Tephritidae : Diptera), פרפראים Lepidoptera: (Tortricidae, Noctuidae, Gelechiidae), Pieridae, Geometridae, Pyralidae תריפסאים (Thysanoptera: Thripidae), כנימות מגן (Coccidea: Pseudococcidae Diaspididae), ואקריות (Acari: Tetranychidae) ,המפורטים בתוספת השניייה, על סמך בדיקת משלוח. |
|
|
|
|
(ג) |
בנוסף לאמור בסעיף (א), הפירות והירקות הטריים שלהלן עומדים גם בדרישות אלה: |
|
|
|
|
|
|
|
(הושמטה – במסמך נפרד)" |
|
הוספת התוספת התשיעית |
2. |
"תוספת תשיעית תקנה 2(ב1) פירות וירקות טריים ממדינות מסוימות שחל עליהם ההסדר בתקנה 2(ב)
|
|||
|
|
|
|
(הושמטה – במסמך נפרד) |
||
|
תחילה |
3. |
תחילתן של תקנות אלה ביום תחילתן של תקנות הגנת הצומח (יבוא צמחים, מוצרי צמחים, נגעים ואמצעי לוואי) (תיקון מס' 1), התשפ"ב-2022. |
|||
___ ב________ התשפ"ב_______ (___ ב________ 2022)
(חמ _____-3)
__________________
עודד פורר
שר החקלאות ופיתוח הכפר
דברי הסבר
רקע
תכליתו של חוק הגנת הצומח, התשט"ז-1956 (להלן: "החוק" או "חוק הגנת הצומח"), כמבואר בדברי ההסבר לחוק (ה"ח התשט"ז, עמ' 118) היא למנוע התפשטות נגעים, שטבעם לעורר מחלות בצמחים או לגרום להם נזק בכל דרך אחרת.
לצורך הגשמת תכלית זו, מסמיך החוק את שר החקלאות ופיתוח הכפר (להלן: "השר") להתקין תקנות, במידה שראה בכך צורך כדי למנוע נגעים והתפשטותם. בין היתר, רשאי השר לקבוע תקנות בנוגע ליבואם של צמחים:
"2...(2) לאסור, להגביל או להסדיר את ייבואם ואת ייצואם של צמחים, של מוצרי צמחים, של נגעים ושל אמצעי לווי, ובכלל זה מתן תעודות בדבר בריאותם ומוצאם של צמחים ומוצרי צמחים המיועדים ליצוא;"
מכוח סעיף זה הותקנו בשנת 2009 תקנות הגנת הצומח (יבוא צמחים, מוצרי צמחים, נגעים ואמצעי לוואי), תשס"ט-2009 (להלן: "תקנות היבוא" או "התקנות העיקריות").
בהתאם לתקנה 2 לתקנות, חל איסור על יבוא צמח, וכן מוצר-צמח, נגע או אמצעי לוואי, אלא אם התקיימו בהם הוראות התקנות. בהמשך לכך, קבועה בתקנה 2(ב) לתקנות ברירת המחדל בנוגע ליבוא, ולפיה אין לייבא מוצרים אלה אלא ברישיון בכתב מאת מנהל השירותים להגנת הצומח ולביקורת (להלן: "המנהל"). עם זאת, קבועים במסגרת תקנה 2(ג) מסלולים נוספים, במסגרתם ייתכן יבוא אף שלא ברישיון, אלא בצירוף תעודת מקור או צירוף תעודת בריאות ובמסגרת תנאים הקבועים בתוספת הרביעית לתקנות.
הרפורמה בחקלאות
ביום 1.8.2022 התקבלה החלטת ממשלה מס' 213 שכותרתה "תכנית להגברת התחרות בחקלאות ותיקון החלטת ממשלה" (להלן: "החלטת הממשלה 213").
בהחלטה נקבע כי כחלק ממדיניות הממשלה לפעול להורדת יוקר המחיה ולהפחתת הנטל הרגולטורי בתחום מוצרי המזון, תוך מניעת חדירה של נגעים ומינים פולשים שעלולים לפגוע בתוצרת החקלאית ובסביבה, יבוצעו תיקוני חקיקה בתחום הגנת הצומח, כמפורט להלן:
1 . השר יתקן את תקנות היבוא בנושאים הבאים:
א. ברירת המחדל תהיה שניתן לייבא פירות וירקות למאכל (להלן – צומח) בכפוף לצירוף תעודת בריאות כהגדרתה בתקנות והצהרת יבואן על עמידה בדרישות הפיטוסניטריות של ישראל, כנדרש בהסכמים הבין-לאומיים הנוגעים לעניין, הכל כפי שיקבע השר בתקנות; ברירת מחדל זו לא תחול על יבוא באמצעות כבודת יד אלא על יבוא מסחרי בלבד.
ב. תיקון התקנות כאמור בסעיף א ייכנס לתוקף בתוך שישה חודשים ממועד קבלת החלטת הממשלה 213..
2 . השר יפעל כך שתקנות שיקבע לעניין הדרישות הפיטוסניטריות כאמור בסעיף 1, למעט לעניין הוראת חירום, ייקבעו לאחר התייעצות עם נציג מארגון בינלאומי שתחום עיסוקו הינו הגנת הצומח;
3 . השר יפעל כך שיוכל להוציא, אף ללא התייעצות עם נציג מארגון בינלאומי שתחום עיסוקו הינו הגנת הצומח, ועל יסוד המלצת מנהל השירותים להגנת הצומח ולביקורת, הוראת חירום מנהלית (להלן – הוראת חירום) למניעת יבוא של צמחים מסוגים מסוימים או ממדינות מסוימות, לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים, במקרה שיש לו יסוד סביר להניח שקיימת סכנה מיידית לבריאות הצומח בישראל או שתיווצר בעתיד סכנה כזו, כתוצאה מייבוא של אותם צמחים או מייבוא צמחים מאותה מדינה. השר יוכל להתנות את הוראת החירום בתנאים, וכן להאריכה פעם אחת בתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים, אם מתקיימת סכנה לבריאות הצומח כתוצאה מהייבוא. אם יהיה צורך בהארכת הוראת חירום מעבר לשישה חודשים, ניתן יהיה להאריך את תוקפה בשישה חודשים נוספים בלבד, בסך הכל, ובכפוף להסכמת שר אוצר. אם יהיה צורך בהארכת הוראת החירום מעבר לשנים עשר החודשים האמורים, ניתן יהיה להאריך את תוקפה בשישה חודשים נוספים בלבד, בסך הכל, ובכפוף להסכמת שר האוצר, ובלבד שסך התקופה כולה לא תעלה על שמונה עשר חודשים.
הערכת השפעות רגולציה (RIA).
בהתאם להחלטת הממשלה מספר 2118 מיום 22.10.2014 בנושא הפחתת הנטל הרגולטורי, טיוטת התקנות גובשה במסגרת תהליך "חקיקה חכמה" (RIA, רי"ה). ניתן לעיין בדוח בקישור: https://www.gov.il/he/departments/policies/2014_govdec2118
כפי שמוסבר בהרחבה בדו"ח הרי"ה, כיוון שהמדיניות שלפיה בוצע התיקון המוצע נקבעה בהחלטת הממשלה 213, תהליך הרי"ה שבוצע עסק באופן קביעת דרישות מקצועיות ספציפיות לפירות ולירקות לשם צמצום הסיכון לחדירת נגעים מיבוא. מפאת לוח הזמנים הקצר כפי שנקבע בהחלטת הממשלה 213, תהליך הרי"ה שבוצע התבסס בעיקרו על מקורות מידע בינלאומיים וכן על חוות דעת של גורמי מקצוע רלוונטיים בעלי ניסיון רב שנים בארגונים בינלאומיים העוסקים בנושאי הגנת הצומח וניירות עמדה שהועברו מגורמים שונים מתוך הממשלה ומחוצה לה. לוח הזמנים הקצר לא איפשר לבצע הליך מוסדר של שיתוף ציבור, אך עם זאת שיתוף כאמור יבוצע עם פרסום התקנות להערות ציבור. בנוסף, החלטת הממשלה קובעת חובת התייעצות עם יועץ בינלאומי וחוק הגנת הצומח קובע כי תיקון התקנות ייעשה לאחר היוועצות עם ועדה מייעצת המונה בין חבריה גם נציגי ציבור.
בטיוטת תקנות הגנת הצומח (יבוא צמחים, מוצרי צמחים, נגעים ואמצעי לוואי) (תיקון מס' 1), התשפ"ב-2022, המפורסמת להערות הציבור במקביל לטיוטת תקנות זו, מוצע לתקן את תקנה 2 לתקנות העיקריות, שעניינה "יבוא צמחים, מוצרי צמחים, נגעים ואמצעי לוואי". תקנה זו קובעת את המסלולים השונים במסגרתם ניתן ליבוא, ובה נקבע בסעיף קטן (ב) כי ברירת המחדל, למעט חריגים שמפורטים בהמשך התקנה, היא לייבא ברישיון מאת המנהל.
בהתאם להחלטת הממשלה 213, מוצע להוסיף לתקנה את תקנת משנה 2(ב1), הקובע ברירת מחדל שונה לפירות וירקות טריים למאכל. יבואם של מוצרים אלה, ככלל, למעט חריגים מסוימים, לא יהיה טעון רישיון, וניתן יהיה לייבאם בצירוף תעודת בריאות בנוסח הקבוע בתוספת הרביעית, בה מפורטים התנאים עליהם תידרש מדינת המקור להצהיר בתעודה.
בהתאם להחלטת הממשלה 213, מובהר בסעיף קטן (ב1) כי ברירת המחדל השונה (שמשמעה יבוא שאינו טעון רישיון), לא תחול על פירות וירקות טריים המיובאים במטען יד של נוסע, וכן לא תחול על פירות וירקות שיפורטו בתוספת התשיעית. כלומר, על טובין אלה, תחול ברירת המחדל הקודמת החלה לגבי כל יתר הצמחים, של יבוא ברישיון.
התיקון המוצע
תקנה 1 – החלפת התוספת הרביעית לתקנות העיקריות
בתוספת הרביעית מפורטים בטור א' טובין הפטורים מחובת רישיון יבוא, והחייבים בתעודת בריאות, בה יוצהרו התנאים המפורטים בטור ב' לתוספת.
לתוספת זו 6 חלקים: 1. פירות וירקות טריים למאכל; 2. פרחים וענפים קטופים; 3. צמחי עציץ; 4. חומרי ריבוי למעט זרעים; 4(ב). חומרי ריבוי למעט זרעים עם תנאים כללים בלבד; 5. זרעים; 5(ב). זרעים ללא תנאים מפורטים; 6 (טובין אחרים).
בעקבות החלטת הממשלה 213 בדבר שינוי ברירת המחדל ביחס ליבוא פירות וירקות טריים למאכל, בוצע תהליך מיפוי סיכונים למוצר שנועד לאתר באופן מהיר את הנגעים המשמעותיים העשויים לעבור יחד עם המוצר המיובא ולקבוע באופן מושכל את ניהול סיכונים לכל נגע. זאת להבטיח כי המוצר המיובא לישראל יהיה חופשי ממזיקים וגורמי מחלה, כל זאת בהתחשב בניסיון קודם בייבוא של תוצרת טרייה ובתהליכים אותם עובר המוצר כמו מיון ושטיפה וכן אופן גידול המוצר כמו גידול תחת הגנה פיזית. פירוט רחב יותר על מתודולוגיית השיטה ניתן למצוא בדוח הרי"ה.
בהתבסס על עבודה מקצועית זו וניהול הסיכונים שבבסיסה, מוצע להחליף את חלק 1 לתוספת ולהרחיב משמעותית את רשימת הפירות והירקות הטריים למאכל שיבואם מותר ללא רישיון, ובתנאים המפורטים בתוספת.
כמו כן, מוצע להחליף את יתר חלק התוספת ולעדכנן, על סמך עבודה מקצועית מצטברת מאז הותקנו התקנות העיקריות בשנת 2009. מדובר ברשימה ארוכה של מוצרים שלפי התיקון המוצא יבואם היה מותנה בקבלת רישיון וכעת מוצע לפטור אותם מרישיון. בנוסף, נעשו עדכונים שונים בדרישות היבוא של המוצרים המנויים בתוספת (הוספה ומחיקה של נגעים, שינויים בנוסח הדרישה וכד').
רשימת הפירות והירקות ויתר הטובין האמורים, וכן נוסח ההצהרה לגביהם ייקבעו במסגרת קובץ נפרד של תיקון לתקנות, שאינו טעון אישור ועדה מוועדות הכנסת לפי סעיף 2(ב) לחוק העונשין, תשל"ז – 1977.
תקנה 2 - הוספת התוספת התשיעית
כמפורט בנוסח המוצע להוספת תקנה 2(ב1), הכלל לגבי פירות וירקות טריים למאכל יהיה יבוא רק בצירוף תעודת בריאות. אולם, מוצע כי כלל זה לא יחול על הפירות והירקות המפורטים בטור א' לתוספת התשיעית שמקורם במדינות המפורטות בטור ב' לצדן, לגביהן תמשיך לחול ברירת המחדל הקודמת של יבוא ברישיון. תנאי הרישיון נקבעו לפי PRA שנערך עבור מוצרים אלה, והם יפורסמו מראש באתר האינטרנט של המשרד ובמערכת ייעודית שפותחה לצורך ייעול הליך היבוא.
רשימת המוצרים שיפורטו בתוספת זו מתחלקת מהותית לשתי קבוצות:
קבוצה ראשונה כוללת מוצרים המיובאים כבר היום ממספר מדינות בעולם, ונקבעו להם כללים מותאמים לארץ המקור אשר מוסכמים על הרשויות במדינות אלה. יתרה מכך, היבוא של מוצרים אלה נעשה באופן שוטף ובהצלחה. על כן, מוצע לשמר את הדרישות שנקבעו ביחס לאותם מוצרים מאותן מדינות. ביחס למדינות מהן לא היה עד כה יבוא בפועל של מוצרים אלה, ניתן יהיה לייבא מהן לפי דרישות סף ובצירוף תעודת בריאות כללית.
עקב לוחות הזמנים שנקבעו בהחלטת הממשלה, נאלץ הרגולטור לתעדף את המוצרים שעבורם יקבעו דרישות ספציפיות עולמיות שיפורטו בתוספת הרביעית. מתוך ראיה מערכתית לפיה מטרת הרפורמה היא פתיחת היבוא לפירות וירקות חדשים, לשם הגברת התחרות בענף המזון בישראל, ומכיוון שעבור מוצרים המצויים כיום ברישיון קיים מסלול יבוא פתוח, ידוע הסיכון וכן קיימות דרישות יבוא ממקורות ספציפיים הידועות ליבואנים ולמדינות המקור, מוצרים ומקורות אלו יצוינו בתוספת נפרדת עד קביעת דרישות יבוא עולמיות והעברתם לתוספת הרביעית.
עבור חלק מהמוצרים הללו, ההסדר הקיים היום נוצר בעבר ודורש דיוק שיבוא לידי ביטוי בהסדרת דרישות עולמיות עבור מוצרים אלו בהמשך. פירוט המוצרים והמקורות בתוספת התשיעית יאפשר שימור של ההסדר הקיים, אך כאמור תנאיו ימשיכו להיות ידועים למדינות המקור וליבואנים.
הקבוצה השניה מונה מספר מצומצם של גידולים, אשר יבואם לישראל ללא עריכת תהליך מפורט ומעמיק של PRA בהתאם לכללים הבינלאומיים), איננו אפשרי מבחינה פיטוסניטרית ונוכח הסיכונים הצפויים.
כאמור, בהתאם להחלטת הממשלה 213 שונתה ברירת המחדל ביחס לפירות וירקות למאכל, כך שדרך המלך תהיה יבוא ללא רישיון אלא רק בהתאם לתנאי התוספת הרביעית ובצירוף תעודת בריאות. כלומר, בניגוד למצב הקודם שבו מה שלא הותר מפורשות ברישיון היה אסור ביבוא, כעת מה שלא נאסר הוא מותר, תחת דרישות התוספת הרביעית.
אולם, ישנם מוצרים שבתהליך מיפוי נגעים נמצא כי הסיכון ביבוא שלהם נחשב לגבוה במיוחד עקב היותם פונדקאים לכמות נגעים גבוהה, וכי הנגעים שעלולים להגיע עם יבואם עלולים לגרום נזק כלכלי משמעותי ובלתי סביר לחקלאות בארץ וההתמודדות עימם נחשבת למורכבת ויקרה. במקרים אלה, על מנת לבחון את היתכנות היבוא תחת רמת סיכון סבירה, יש צורך בהערכת סיכונים מעמיקה בהתאם למדינת המקור המבוקשת. זאת כדי לאמוד את הסיכון להגעה והתבססות של הנגע, כמו גם את קיומם של אמצעים פיטוסניטריים נגדו, היתכנותם וכדאיותם.
מודל זה תואם את דרישות התקן הבינלאומי ISPM 11 להערכת סיכוני נגעים עבור נגעי הסגר (Pest risk analysis for quarantine pests). תקן זה קובע כי יש לקבוע אמצעים פיטוסניטריים נגד נגעים על בסיס יעילותם, היתכנות וכדאיות יישומם בהפחתת הסיכון לחדירה של נגע הסגר (סעיף 3.4 בתקן). עוד קובע התקן (סעיף 3.4.6), כי כאשר לא קיימים כל אמצעים פיטוסניטריים משביעי רצון להפחתת הסיכון עד לרמה סבירה, ניתן לנקוט באיסור על יבוא מוצרים רלוונטיים.
במוצרים מסוימים אשר עלולים לשאת נגעי הסגר, נדרשת הערכת סיכונים מפורטת כדי לאמוד את הסיכונים ואת קיומם והיתכנותם של אמצעים פיטוסניטריים הולמים נגדם.
המוצרים שמבוקש שלא לאפשר את יבואם במסגרת הדרישות הכלליות של התוספת הרביעית, אלא רק בכפוף להגשת בקשה ולאחר עריכת תהליך בחינה מקצועי, הם:
1. בננה – נכון לסוף 2021, מגדלים בישראל כ- 33 אלף דונם מטעי בננות. היקף הייצור השנתי נאמד כ- 220 אלף טון פרי. עבור מוצר זה נסקרו 97 נגעים פוטנציאליים העלולים לחדור לישראל ביבואו.
2. פרי הדר - היקף ענף ההדרים בארץ חולש כיום על כ - 166,000 דונם. היבול השנתי הממוצע בענף ההדרים הוא כ 506,000 טון, וההכנסה הכללית השנתית הממוצעת עומדת על כ-1.4 מיליארד ₪. עבור מוצר זה נסקרו 328 נגעים פוטנציאליים העלולים לחדור לישראל ביבואו.
3. תפוח אדמה - שטחי גידול תפוחי האדמה בישראל משתרעים על כ-135,000 דונם, וייצור תפוחי האדמה בישראל יציב יחסית ועומד על כ-600,000 טון תפו"א בשנה. עבור מוצר זה נסקרו 102 נגעים פוטנציאליים העלולים לחדור לישראל ביבואו.
4. מנגו - היקף הגידול בענף המנגו בישראל הינו כ-25000 דונם וכמות המנגו המיוצרת בישראל עומדת על כ-70000 טון בשנה. עבור מוצר זה נסקרו 223 נגעים פוטנציאליים העלולים לחדור לישראל ביבואו.
הכללת מוצרים אלה בתוספת התשיעית אין משמעה שלא יתאפשר יבואם בעתיד. ניתן להגיש בקשות ליבואם בכל עת, ואלו יבחנו עד לקבלת החלטה באופן שעשוי לאפשר את הכנסתם לתוספת הרביעית בתנאים מסוימים.