טיוטת תקנות הטוענים הרבניים (תיקון), התשפ"ב–2022
|
|
|
בתוקף סמכותי לפי סעיף 27 לחוק הדיינים, התשט"ו-1955[1], ובתוקף הסמכויות הנתונות לי על פי דין, ובהסכמת נשיא בית הדין הרבני הגדול ובהתייעצות עם חבר דייני בית הדין הגדול ומועצת הרבנות הראשית לישראל, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: |
||||
|
תיקון תקנה 5 |
1. |
בתקנות הטוענים הרבניים, התשס"א-2001[2] (להלן – התקנות העיקריות), בתקנה 5 – |
||||
|
|
|
(א) לאחר המילים "בית הדין הגדול" יבוא "במותב של שלושה דיינים או יותר", ולאחר המילה "מקצתן" יבוא "חוץ מבחינה בתחום המעשי של המקצוע". |
||||
|
|
|
(ב) בפסקה (א)(2), בסופה יבוא "ובלבד שבית הדין הגדול שוכנע לאחר שהמבקש הופיע לפניו כי יש לו ידיעות מספיקות בנושאים הנבחנים ע"י הוועדה הבוחנת". |
||||
|
הוספת תקנות 2א ו-2ב |
2. |
בתקנות העיקריות, אחרי תקנה 2, יבוא: |
||||
|
|
|
משמעת בעת בחינה ודין העובר על המשמעת |
2א. |
(א) נבחן שיש ברשותו בשעת הבחינה מכשיר טכנולוגי המשמש לתקשורת בני אדם מכל סוג שהוא, ספר, רשימה או כתב שלא ניתן היתר להחזקתם בשעת הבחינה, או שהוא עוזר או מפריע לנבחן אחר, או שאינו ממלא אחר הוראות המפקח, רשאי המפקח, אם יש לו יסוד להניח שהנבחן עשה כאמור, להזהיר ולהתרות בנבחן ולרשום הערה בגין כך בגוף מחברת הבחינה, ואף להפסיק את בחינתו ולהוציאו מחדר הבחינות. |
||
|
|
|
|
|
|
|
(ב) נבחן שפגע במשמעת כאמור בתקנה 2א, בין אם הופסקה בחינתו והוצא מחדר הבחינות ובין שלא הופסקה בחינתו או לא הוצא, רשאית הוועדה הבוחנת לאסור עליו להשתתף בבחינה במועד אחר, אם באותו נושא בלבד ואם בנושאים אחרים, אם בכלל ואם לזמן מסוים; כן רשאית היא לפסול כל בחינה שכבר נבחן בה. |
|
|
|
ערר משמעת |
2ב. |
על החלטת הוועדה הבוחנת בעניין משמעת אפשר להגיש ערר לפני בית הדין המשמעתי לטוענים רבניים, בתוך שלושים ימים מיום שהודעה לנבחן החלטת הוועדה בעניינו." |
||
|
תיקון תקנה 6 |
3. |
בתקנות העיקריות, בתקנה 6, אחרי תקנת משנה (ב), יבוא: |
||||
|
|
|
"(ג) בית הדין הרבני הגדול במותב של שלושה דיינים או יותר מוסמך לפטור מבקש חידוש רישיון מעמידה בבחינות, גם אם חלפו יותר מעשר שנים מיום שפקע תוקפו של הרישיון הקודם, אם התרשם כי אין בחלוף הזמן כדי לפגוע בידיעותיו ובכשירותו של המבקש לייצג כראוי בעלי דין לפני בית הדין הרבני." |
||||
|
תיקון תקנה 29 |
4. |
בתקנה 29 לתקנות העיקריות, במקום "הכוונה לרוב מניינם של חברי בית הדין הגדול ובתוכם נשיא בית הדין הגדול", יבוא "הכוונה, אם לא נאמר אחרת, לחמישה דיינים ובתוכם נשיא בית הדין הגדול, או כל חברי בית הדין הגדול, לפי הנמוך שבהם." |
||||
_______________, התשפ"ב (______________, 2022)
(חמ 2147-3) ____________________
מתן כהנא
השר לשירותי דת
אני מסכים
__________________________
דוד לאו
נשיא בית הדין הרבני הגדול
דברי הסבר
תקנה 1
ניסיון השנים לימד כי כדי לאפשר ייצוג הולם בידי טוען רבני מן הראוי שלא לפטור איש מבחינות בתחום המעשי של המקצוע. כמו כן בחינות לכשירות לרב עיר שונות מן הבחינות למתן רישיון טוען רבני. ניסיון השנים לימד כי לא תמיד בעלי כשירות לרב עיר ידעו לתת ייצוג הולם ומספיק לבעלי דין בבתי הדין הרבניים. לכן מוצע שפטור מבחינות על סמך כשירות לרב עיר יינתן רק אם מותב שלושה דיינים לפחות של בית הדין הגדול שוכנע לאחר שהמבקש הופיע לפניו כי יש לו ידיעות מספיקות בנושאים הנבחנים ע"י הוועדה הבוחנת.
תקנה 2
לסעיף 2א המוצע:
התקנות הקיימות אינן מסדירות את סמכות מפקחי הבחינות להיות אחראים על הסדר והמשמעת במהלך הבחינות, ובהמשך לכך להזהיר או להתרות בנבחן בגין מעשה המעורר חשד של בעיית משמעת, לרשום הערה במחברת הבחינה, ואף להפסיק בחינתו של נבחן ולהוציאו מחדר הבחינות בשל בעיית משמעת. כמו כן, התקנות אינן מסדירות את סמכות הוועדה הבוחנת לעסוק בענייני אתיקה ומשמעת הנבחנים ובאמצעי הענישה שהיא מוסמכת להטיל.
לפיכך, מוצע להוסיף לתקנות סעיף הקובע כי נבחן שיש ברשותו בשעת הבחינה מכשיר טכנולוגי המשמש לתקשורת בני אדם מכל סוג שהוא, ספר, רשימה או כתב שלא ניתן לו היתר להחזקתם בשעת הבחינה, או שהוא עוזר או מפריע לנבחן אחר, או שאינו ממלא אחר הוראות המפקח, רשאי המפקח, אם יש לו יסוד להניח שהנבחן עשה כאמור, לרשום הערה מכל סוג שהוא בגוף מחברת הבחינה, להפסיק את בחינתו ולהוציאו מחדר הבחינות.
כמו כן, מוצע להוסיף סעיף הקובע כי נבחן שפגע במשמעת בין אם הופסקה בחינתו והוצא מחדר הבחינות ובין שלא הופסקה בחינתו או לא הוצא, רשאית הוועדה הבוחנת לאסור עליו להשתתף בבחינה במועד אחר, אם באותו נושא בלבד ואם בנושאים אחרים, אם בכלל ואם לזמן מסוים; כן מוצע לקבוע כי הוועדה רשאית לפסול כל בחינה שכבר נבחן בה אותו נבחן.
לסעיף 2ב המוצע:
בהמשך לתקנה 2א מוצע להוסיף ולקבוע כי החלטות בענייני משמעת ואתיקה של הוועדה הבוחנת יהיו נתונות לביקורת שיפוטית בדרך של הגשת ערר לבית הדין המשמעתי של הטוענים הרבניים. לפיכך, מוצע כי במקרה שלנבחן טענות נגד החלטת הוועדה הבוחנת בעניינו, רשאי הוא להגיש ערר לפני בית הדין בית הדין המשמעתי, בתוך שלושים ימים מיום שהודע לו ההחלטה בעניינו. פסק הדין של בית הדין המשמעתי לטוענים הרבניים יהיה נתון לערעור בפני בית הדין הרבני הגדול. הנבחן יהיה רשאי לערער על החלטת בית הדין המשמעתי לפני בית הדין הגדול לערעורים בתוך שלושים ימים מיום שהודע לו פסק הדין של בית הדין המשמעתי.
תקנה 3
על פי המצב הקיים מי שלא חידש את רישיון טוען רבני במשך של עשר שנים רצופות צריך לעמוד שוב בבחינות. הטעם לכך הוא כי הפסקת העיסוק בתחום במשך שנים רבות כל כך מביאה בדרך כלל לניתוק ממקורות הידע, יוצרת שכחה של החומר מן העבר וחוסר עדכון שוטף של פרקטיקה ופסיקה עדכניים. עם זאת, ייתכנו מצבים שאין סיבה מספקת להצריך בחינות מחדש, למשל מי שהמשיך לעסוק בדיני משפחה כעורך דין או בתחומים קרובים אחרים. לפיכך מוצע כי בית הדין הגדול יוכל לפטור מבחינות בנסיבות מתאימות.
תקנה 4
ניסיון השנים לימד אין הצדקה להפעיל את סמכויות בית הדין הגדול לפי תקנות אלו בהרכב כל כך רחב – של שבעה דיינים לפחות.