טיוטת תקנות שירותי הדת חיחוריים (בחירות רבני עיר(, התשפ"ב-2022

בתוקף סמכותי לפי סעיף 15(א)(2) לחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל"א - 1971* (להלן: החוק), אני מתקין תקנות אלה: הגדרות      !. ב תקנות אלה -

"אסיפה בוחרת" - גוף שהוקם כאמור בתקנה 8 ; "השר" - השר הממונה על ביצוע החוק; "מועצת הרבנות הראשית" - מועצת הרבנות הראשית לישראל; "מרשם אוכלוסין" - כמשמעותו בחוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965; "ספרדי" - לרבות יוצא תימן. שיטת הבחירות ₂. רב עיר ייבחר באמצעות אסיפה בוחרת בבחירות אישיות ישירות, שוות

וחשאיות;

מספר רבני עיר ₃. (א) ליישוב שהוא עיריה או מועצה מקומית יהיה רב עיר אחד; ביישוב

שמספר תושביו אינו עולה על 20,000 יקבע השר, בהסכמת מועצת הרשות המקומית את היקף המשרה; לא הסכימו השר ומועצת הרשות המקומית על היקף המשרה יכהן הרב בחלקיות משרה של 50%.

(ב)  על אף האמור בתקנת משנה (א), עלה מספר התושבים היהודים ביישוב על 100,000, רשאי השר להורות, בהסכמת מועצת הרשות המקומית, כי ליישוב יהיו שני רבני עיר, אחד ספרדי ואחד אשכנזי, אם השתכנע שאכן קיים צורך שכזה וכי לפי מאפייני היישוב, רב עיר בן עדה אחת לא יוכל לתת מענה לצורכי התושבים בני העדה האחרת (ספרדי או אשכנזי). ואולם, רשות מקומית שמספר תושביה הינו בין 50,000 ל - 100,000 תושבים ותבקש לבחור רב עיר שני, תוכל לעשות כן אם תתחייב להעסיק את הרב השני ולשאת במלוא עלות שכרו עד למועד סיום כהונתו, זאת בנוסף על סכום השתתפותה בהוצאות התקציב של המועצה הדתית שבתחומה.

(ג)  מועצות מקומיות או עיריות שאוחדו לפי חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004) (מס׳ 2), התשס"ג-2003, או לפי קביעה של שר הפנים לפי כל דין, כך שמעמדה המשפטי של הרשות המאוחדת הוא מועצה מקומית או עירייה ואשר עובר לאיחוד כיהנו במועצות המקומיות או בעיריות שאוחדו שני רבני עיר אחד ספרדי ואחד אשכנזי, או יותר, יכהנו אף ברשות המאוחדת שני רבני עיר, אחד ספרדי ואחד אשכנזי, וזאת על אף שלא התקיים האמור בתקנת משנה (ב).

(ד)   הוראות תקנת משנה (ב) יחולו גם על יישוב שבו מכהנים שני רבני עיר

¹ ס"ח התשל"א, עמי 130.

ביום תחילתן של תקנות אלה, או שמכהנים בו שני רבני עיר כתוצאה מאיחוד רשויות מקומיות כאמור בתקנת משנה (ג), אם התפנה מקומו של אחד הרבנים.

אלה כשירים להיבחר כרב עיר:

(_א)        מי שמכהן או כיהן כדיין או מי שיש בידו כתב הסמכה תקף לפי תקנות הדיינים (תנאי הסמכה וסדריה), התשט"ו-1955, והוא כשיר להתמנות לדיין;

(ב)        מי שמכהן או כיהן כרב ראשי לצבא הגנה לישראל;

(_ג)         מי שמכהן או כיהן כרב צבאי פיקודי או כרב צבאי חיילי, והוסמך לרבנות בידי שני הרבנים הראשיים לישראל, ומועצת הרבנות הראשית החליטה כי הוא כשיר לכהן כרב עיר;

(!) מי שיש בידו תעודה בתוקף ממועצת הרבנות הראשית המעידה שהוא כשיר לכהן כרב עיר (להלן - תעודת כשירות).

(א)  מועצת הרבנות הראשית תיתן תעודת כשירות למי שמתקיימים בו כל אלה:

(1) אורח חייו ואופיו הולמים לדעתה את מעמדו של רב בישראל;

(2) הוא עמד בבחינות בתלמוד ובפוסקים; בחינות אלה תערוך בכתב ועדת רבנים של שלושה או יותר שמינתה מועצת הרבנות הראשית;

(3) הוא חתם על תצהיר כי יקיים כל החלטה של מועצת הרבנות הראשית.

(ב)         השתכנעה מועצת הרבנות הראשית כי אדם הוא תלמיד חכם מובהק הבקי, בין השאר, בכל פרטי ההלכות הנוגעות למילוי תפקיד רב עיר, רשאית היא לפטרו מן הבחינות האמורות בתקנת משנה (א)(2), ובלבד שבין המצביעים בעד הפטור היו הרבנים הראשיים לישראל.

(ג)         מועצת הרבנות הראשית רשאית להשעות את תוקפה של תעודת כשירות שניתנה לפי תקנת משנה (א) או לבטלה, לאחר שנתנה לבעל התעודה הזדמנות להשמיע את דבריו ועל יסוד אחת מן העילות האלה:

(1) הרב התנהג באופן שאינו הולם את מעמדו של רב בישראל;

(2) הרב הורשע בעבירה שמפאת חומרתה, אופייה ונסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כרב עיר.

(ד)         תעודת כשירות שניתנה למי שעמד בבחינות שהתקיימו לפי תקנת משנה (א)(2) כוחה יפה בלא הגבלת זמן, זולת אם בוטלה לפי תקנת משנה (ג).

(ה)        תעודת כשירות שניתנה לפי תקנת משנה (ב), תהיה בתוקף למשך 3 שנים, זולת אם בוטלה קודם לכן לפי תקנת משנה (ג); מונה בעל התעודה לכהונת רב עיר - תוקפה של תעודת הכשירות יהיה בלא הגבלת זמן.

(ו)         מי שהיתה בידו תעודת כשירות שפג תוקפה כאמור בתקנת משנה (ה) והגיש למועצת הרבנות הראשית בקשה לחידושה, תדון המועצה בבקשתו ותחליט בה בתוך 30 ימים ממועד הגשת הבקשה; מועצת הרבנות הראשית רשאית לחייב את מגיש הבקשה לעמוד בבחינות לפי תקנת משנה (א)(2), מקצתן או כולן; החליטה המועצה כאמור, יתקיימו הבחינות למבקש בתוך 60 ימים ממועד הגשת הבקשה.

(ז)         חבר מועצת הרבנות הראשית לא ישתתף בהליך למתן תעודת כשירות לקרוב משפחה, להשעיית תוקפה של תעודה כאמור או לביטולה; לענין זה, "קרוב משפחה" - כהגדרתו בכללי שירות המדינה (מינויים) (סייגים בקרבת משפחה), התשכ"ט-1969.

^{הודעה ע}ל ^הצורך 6. (א) השר רשאי לקבוע שיש לבחור רב עיר, הכל לפי הענין, משנתקיים אחד בבחירת רב                                                מאלה:

(1) נפסקה כהונתו של רב עיר כאמור בתקנה 13, או שרב העיר המכהן צפוי לפרוש מכהונתו במהלך 6 החודשים הקרובים; ואולם בנסיבות מיוחדות, ניתן יהיה לקבוע שיש לבחור רב עיר בתקופה של עד 12 חודשים בטרם פרישתו או פקיעת כהונתו של הרב המכהן.

(2) יישוב נעשה עיריה או מועצה מקומית;

(3) ברשות מקומית שהיא מועצה מקומית או עיריה לא הוקמה מועצה דתית ולא מכהן בה רב עיר;

(4) איחוד רשויות מקומיות שכתוצאה ממנו נדרש הליך בחירה פנימי כאמור בתקנה 15(ג).

(ב)         החליט השר כאמור, יודיע על כך ברשומות;

(ג)          נתפרסמה הודעה ברשומות, יודיע השר למועצת הרשות המקומית הנוגעת בעניין ולמועצת הרבנות הראשית כי עליהן לבחור נציגים לוועדת בחירות;

^{ועדת הבחירות} 7. (א) לביצוע הבחירות תוקם ועדת בחירות של חמישה, בהרכב כלהלן:

(1) דיין שיצא לגמלאות, שופט מכהן או שופט שיצא לגמלאות, שמינה השר לאחר היוועצות עם ראש הרשות המקומית ועם הרבנים הראשיים לישראל והוא יהיה היושב ראש;

(2) נציג השר מקרב עובדי משרדו;

(3)  רב עיר שבחרה מועצת הרבנות הראשית;

(4) שני נציגי הרשות המקומית כמפורט להלן: ראש הרשות המקומית או נציג שהוא ימנה מקרב עובדי הרשות או נבחריה, וכן נציג שתמנה מועצת הרשות המקומית מקרב עובדיה או נבחריה; החליט ראש הרשות המקומית לכהן כחבר בוועדה או שמינה נציג מקרב נבחרי הציבור מסיעות הקואליציה העירונית, נציג המועצה יהיה מקרב סיעות האופוזיציה.

(ב)         היועץ המשפטי של המשרד לשירותי דת ישמש יועץ משפטי לוועדה.

(ג)         במקרה של חילוקי דעות תכריע דעתו של היושב ראש.

(ד)         המנין החוקי בוועדת הבחירות יהיה שלושה ובהם היושב ראש.

(ה)        ועדת הבחירות תוכל לפעול גם אם פחת מספר חבריה, כל עוד לא פחת משלושה ובהם היושב ראש.

(ו)         חבר ועדת הבחירות לא ישתתף בהליך בחירת רב עיר שבו הציג קרוב משפחה שלו, כהגדרתו בתקנה 5(ז) את מועמדותו לבחירה.

^{חברי האסיפה} 8. (א) מספר חברי האסיפה הבוחרת יהיה כפול ממספר חברי מועצת הרשות ^הבוחרת                                                    המקומית כמפורט בתקנת משנה (ב);

(ב) חברי האסיפה הבוחרת יהיו כלהלן:

(1) מחצית מחברי האסיפה הבוחרת יהיו חברי מועצת הרשות המקומית.

(2) החברים הנוספים באסיפה הבוחרת יהיו נציגי ציבור בהתאם לפירוט הבא:

מחצית נציגי הציבור יהיו רבנים הנושאים במשרות רבניות בעלי מעמד ציבורי בתחומי הרשות המקומית ובכלל זה רבני שכונות, רבני קהילות וראשי מוסדות תורניים ו/או נשות הלכה ונשים העומדות בראש מוסדות תורניים בתחומי הרשות המקומית; יתר נציגי הציבור באסיפה הבוחרת יהיו מתחומי הרוח, החינוך, האקדמיה והמינהל.

(3) מחצית מנציגי הציבור ימונו בידי השר, לאחר היוועצות עם ראש הרשות המקומית; יתר נציגי הציבור ימונו בידי מועצת הרשות המקומית, לאחר היוועצות עם השר;

(4) נציגי הציבור יתנו יצוג לגופים, למגזרים ולעדות המעוניינים בקיומם של שירותי דת יהודיים בעיר. לכל הפחות 40% מחברי האסיפה הבוחרת יהיו נשים.

(5) חבר האסיפה הבוחרת יהיה מי שכתובתו, על פי מרשם האוכלוסין, ברשות המקומית, ואשר מרכז חייו בתחום רשות מקומית זו.

(6)  האסיפה הבוחרת תוכל לפעול גם אם פחת מספר חבריה, כל עוד לא פחת ממחצית מספר חבריה.

ביישוב שיהא בו רב אחד, הרכב האסיפה הבוחרת, בכללותו, ישקף, ככל האפשר, את הגופים והעדות המעוניינים בקיומם של שירותי דת יהודיים ביישוב.

(א)  ועדת הבחירות תקבע מועד לעריכת הבחירות ומקום לכך, תודיע עליהם ברשומות, תפרסם הודעה בעיתון כמשמעו בסעיף 1א לחוק התכנון והבניה התשכ"ה - 1965, ותשלח הודעה עליהם לכל אחד מחברי האסיפה הבוחרת וכן למועצת הרבנות הראשית ולשר; המועד לעריכת הבחירות ייקבע 45 ימים לפחות לאחר פרסום ההודעה בעיתון ולאחר תאריך משלוח ההודעה כאמור.

(ב)   ועדת הבחירות תתכנס לא יאוחר מ - 7 ימים לפני מועד הבחירות לאשר את המועמדים לבחירה, לאחר בדיקת היועץ המשפטי של המשרד לפי תקנה 11(ז)(2), ותשלח הודעה לחברי האסיפה הבוחרת בדבר המועמדים שמועמדותם אושרה. במסגרת הדיון תבחן ועדת הבחירות את התאמתו של כל מועמד לתפקיד רב העיר, בכלל זה תבחן האם התנהגותו של המועמד הולמת את מעמדו של רב בישראל.

(א)        מי שכשיר להיבחר לרב עיר רשאי להציג לוועדת הבחירות את מועמדותו בכתב לא יאוחר מ-14 ימים לאחר מועד הפרסום כאמור בתקנה 10(א), וכן רשאים שלושה מחברי האסיפה הבוחרת, לא יאוחר מהמועד האמור, להציג מועמד שהסכים לכך בכתב, ואולם מי שנבחר לחבר בוועדת הבחירות לא יהיה מועמד לרב עיר באותן בחירות.

(ב)        ברשות מקומית שפועלת בה מועצה דתית, תאשר ועדת הבחירות את מועמדותו של אדם אך ורק אם חתם על תצהיר ולפיו אם ייבחר לרב עיר, לא יעסוק בכל עסק או בכל עיסוק נוסף, לרבות עריכת חופות, מתן שיעורים ומתן שירותי השגחת כשרות, למעט עיסוק בהתנדבות ובלא תמורה.

(ג)         ברשות מקומית שאין בה מועצה דתית, תאשר ועדת הבחירות את מועמדותו של אדם אך ורק אם חתם על תצהיר ולפיו אם ייבחר לרב עיר ויהיה זכאי לקבל שכר שאינו מגיע כדי מלוא השכר שזכאי לו רב עיר ברשות מקומית בעלת מספר תושבים זהה ואשר פועלת בה מועצה דתית, לא יעסוק בכל עסק או בכל עיסוק נוסף כאמור אלא אם כן -

(1) שכרו מהעסק או מהעיסוק הנוסף ושכרו מהרשות המקומית

לא יעלו יחד על מלוא השכר שזכאי לו רב עיר ברשות מקומית בעלת מספר תושבים זהה ואשר בה פועלת מועצה דתית; (2) הוא קיבל אישור ממועצת הרבנות הראשית ומהשר לעסוק בעסק או בעיסוק הנוסף, לאחר שבחנו את מהות העיסוק הנוסף, את משך הזמן שיקדיש רב העיר לצורך כך ואת הכנסתו הצפויה של רב העיר מהעסק או מהעיסוק הנוסף ולאחר שנועצו בעניין עם ראש הרשות המקומית.

(ד)          ועדת הבחירות תאשר את מועמדותו של אדם אך ורק אם הצהיר כי אם ייבחר לרב עיר ויעסוק בעסק או בעיסוק נוסף בהתנדבות ובלא תמורה, ימסור על כך הודעה בכתב לרשות המקומית או למועצה הדתית, לפי העניין, ביום תחילת כהונתו, ושאם יחל לעסוק בעסק או בעיסוק הנוסף לאחר תחילת כהונתו - יודיע על כך כאמור במועד שבו החל לעסוק בו.

(ה)        לענין תקנה זו לא יראו כעיסוק בעסק או כעיסוק נוסף -

(1) כהונה כחבר מועצת הרבנות הראשית;

(2) קבלת הכנסות מנכס של רב עיר או מנכס של משפחתו;

(3) קבלת הכנסה מיצירה ספרותית;

(ו)         בתקנה זו -

"יעסוק" - בין בעצמו ובין בשיתוף עם אחר, לרבות כעובד או כשלוח; "עיסוק נוסף" - עיסוק נוסף על העיסוק כרב עיר, לרבות עיסוק חד-פעמי; "תמורה" - תמורה כספית או תמורה חומרית אחרת; "תמורה חומרית" - לרבות העמדת משרד ושירותי משרד לרשות רב עיר לצרכיו הפרטיים, ולרבות העמדת רכב לרשותו הן לצרכיו הפרטיים והן לצורך העיסוק בהתנדבות ובלא תמורה.

(ז)         לא ימונה לכהונת רב עיר מי שמתקיים לגביו אחד מן האמורים להלן:

(1) הוא חבר המועצה הדתית, אלא אם כן מסר, במועד הצגת מועמדותו, הודעה על התפטרותו מחברותו במועצה הדתית בהתאם לתקנה 3 לתקנות שירותי הדת היהודיים (ניהול מועצות), התש"ל-1970; נוסף על כך, העתק ההודעה יימסר ליושב ראש ועדת הבחירות;

(2) מי שהורשע בעבירה אשר היועץ המשפטי של המשרד לשירותי דת קבע לגביה כי מפאת חומרתה, אופייה ונסיבותיה, אין הוא ראוי לכהן כרב עיר;

(3) מי שהינו בן 70 ומעלה;

^הצבעה                              12. (א) יושב ראש ועדת הבחירות יפתח את הליך הבחירות וינהלו.

(ב)         ההצבעה תהיה בקלפי והמועמד שקיבל את המספר הגדול ביותר של המשתתפים בהצבעה - הוא הנבחר; הציג מועמד יחיד את מועמדותו לבחירה - אם קיבל יותר מ50% מסך הקולות של המשתתפים בהצבעה.

(ג)         נערך הליך לבחירת שני רבנים, בהתאם לאמור בתקנה 3, ייבחרו שני הרבנים כל אחד בהצבעה נפרדת, באמצעות קלפי נפרדת, במועד אחד ובמקום אחד ויחול לעניין זה האמור בתקנת משנה (א).

(ד)         קיבלו כמה מועמדים מספר קולות שווה, תצביע האסיפה הבוחרת על אותם המועמדים שזכו למספר קולות שווה, בהצבעה נוספת או בהצבעות נוספות.

(ה)        ועדת הבחירות תפרסם ברשומות הודעה על תוצאות הבחירות. ^משך 13 rmrpn. (א) רב עיר יכהן מיום בחירתו אלא אם נקבע תאריך אחר על ידי ועדת

הבחירות ורק לאחר שחתם על תצהיר כאמור בתקנה 5(א)(3); כהונתו תיפסק -

(1) בהגיעו לגיל 70 ככל שנבחר בהתאם לתקנות שירותי הדת היהודיים (בחירות רבני עיר), תשס"ז - 2007, או בהגיעו לגיל 75 ככל שנבחר בהתאם לתקנות בחירות רבני עיר, התשל"ה-1974; ואולם מועצת הרבנות הראשית רשאית להאריך את גיל הפרישה של רב שנבחר על פי התקנות הנזכרות בסעיף זה, על פי בקשת רב העיר, לאחר ששוכנעה שיש ביכולתו של הרב להמשיך ולמלא את התפקיד, למשך תקופה שלא תעלה על חמש שנים; טרם קבלת החלטה לעניין זה, תאפשר מועצת הרבנות הראשית למועצה הדתית או למועצת הרשות המקומית, לפי העניין, להשמיע את עמדתה;

(2) בפטירתו או בהתפטרותו; ההתפטרות תהיה בכתב שיימסר לשר, ותוקפה כעבור 96 שעות מן המסירה;

(3)  משקבעה ועדה רפואית שנבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו;

(4)  אם נבחר לרב ראשי לישראל או לרב עיר ביישוב אחר או לדיין בבית דין רבני אזורי או בבית הדין הרבני הגדול;

(5)  אם הורשע בעבירה או שבית המשפט קבע לגביו שעבר עבירה, לאחר שהחל לכהן כרב עיר, ובית המשפט קבע כי מפאת חומרת העבירה, אופייה ונסיבותיה, אין הוא ראוי לכהן כרב עיר.

(6)  רב עיר שהחל את כהונתו לפני יום 25.12.1974 כהונתו תיפסק בהגיעו לגיל 80. ואולם, במידה והרב עבר גיל זה במועד כניסתן לתוקף של התקנות, או שעתיד להגיע לגיל זה תוך חצי שנה מכניסתן לתוקף של התקנות, יוכל לכהן לתקופה קצובה נוספת, ולא יאוחר משנה ממועד כניסתן לתוקף של תקנות אלו.

(ב) נודע לשר כי רב עיר שנתקיימה בו אחת העילות שבתקנת משנה (א), ממשיך בפועל לכהן, יורה לו על הפסקת כהונתו לאלתר; רב עיר לא יהיה זכאי לשכר מיום שנוצרה העילה. 4!. לא יכהן רב עיר כחבר מועצה דתית.

5!. (א) רב עיר ברשות מקומית שהיתה בה מועצה דתית ביום שמונה לכהונתו ושאוחדה עם רשות מקומית אחרת כאמור בתקנה 3(ג) כך שמעמדה המשפטי של הרשות המאוחדת הוא מועצה מקומית או עירייה, יכהן כרב עיר לפי תקנות אלה ברשות המאוחדת למשך שנה אחת בלבד ממועד האיחוד או עד לעריכת בחירות לרב עיר ברשות המאוחדת, לפי המוקדם. ואולם, במידה וברשות המאוחדת מכהנים יותר מרב עיר אחד בן אותה עדה (אשכנזי או ספרדי), יחולו הוראות תקנה (ג).

(ב)         רב עיר שכיהן בתחום רשות מקומית, שכתוצאה מאיחוד רשויות מקומיות, מעמדה המשפטי הפך לוועד מקומי, יחדל לכהן כרב עיר כמשמעותו בתקנות אלה לאחר שנתיים מיום איחוד הרשויות, ואולם אין בכך לפגוע במעמדו כעובד המועצה הדתית או הרשות המקומית, לפי העניין.

(ג) ברשות מקומית שאוחדה כאמור בתקנה 3(ג), ואשר כתוצאה מן האיחוד מכהנים בה שני רבנים אשכנזים, או שני רבנים ספרדים, או יותר, יפעלו כלהלן:

(1) ייערך הליך בחירה בין הרבנים בני אותה עדה (להלן - הליך בחירה פנימי);

(2) הליך הבחירה הפנימי יתקיים לפי תקנות אלה, ואולם יוכלו להגיש

במסגרתו מועמדות רק הרבנים בני אותה עדה (ספרדי או אשכנזי) המכהנים אותה עת ברשות המאוחדת;

(3) הליך הבחירה הפנימי יתקיים בתוך 6 חודשים מיום איחוד הרשויות;

בוצע האיחוד לפני פרסום תקנות אלה, יתקיים הליך הבחירה הפנימי בתוך 6 חודשים ממועד הפרסום;

(4)  על הרבנים המכהנים כרבני עיר על פי תקנות אלה, והתמודדו במסגרת הליך הבחירות הפנימי ולא נבחרו, יחול האמור בתקנת משנה (ב).

לא נבחרו או נתמנו חברי ועדת הבחירות, או חברי האסיפה הבוחרת, בתוך 30 ימים מהיום שהשר הודיע על כך בכתב למי שחייב לבחרם או למנותם, רשאי השר למנות את בעלי התפקידים.

תקנות שירותי הדת היהודיים (בחירות רבני עיר), תשס"ז - 2007 בטלות.

מי שנבחר לרב עיר כדין ערב פרסומן של תקנות אלו, או שמונה לפי

תקנה 24(ב) לתקנות שירותי הדת היהודיים (בחירות רבני עיר) התשס"ז-2007, ייחשב רב עיר שנבחר לפי תקנות אלה והוראותיהן יחולו עליו לפי הענין, לרבות ההוראות הנוגעות לגיל הפרישה כאמור בתקנה 13.

___ ב________ התשפ"ב (___ ב_______ 2022)

(חמ__ 3-6313)

מתן כהנא השר לשירותי דת

דברי הסבר

חוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל"א-1971 (להלן - החוק) מסדיר את הקמתן והפעלתן של המועצות הדתיות אשר מספקות את שירותי הדת לתושבים היהודים בתחומן. בין השאר, נקבע בחוק כי השר רשאי להתקין תקנות בדבר בחירות של רב עיר (רב של יישוב שהוא עירייה או מועצה מקומית). בהתאם להוראה זו הותקנו במהלך השנים תקנות המסדירות את ההיבטים הנוגעים לבחירתו של רב עיר, האחרונות שבהן - תקנות שירותי הדת היהודיים (בחירות רבני עיר) תשס"ז - 2007 (להלן: התקנות או תקנות 2007).

בשנים שחלפו מאז כניסתן לתוקף של התקנות, התגלו קשיים שונים שהעלו את הצורך בתיקון והסדרה. אף שתקנות 2007 שיפרו את ההליך שקדם להן, נמצא שההליך המתנהל בהתאם לתקנות אלו הינו הליך מורכב וארוך, המקשה על האפשרות למנות רבני עיר בהתאם לצרכים בשטח. יצוין כי מבקר המדינה, במסגרת דוח שהוציא בשנת ^[1]2018, ציין בהמלצותיו כי על השר לשירותי דת להוביל עבודת מטה לבחינת ההליכים למינוי רבני עיר ולהציע הצעות לייעול ולפישוט ההליכים.

הקפאת הליכי הבחירות בשנים האחרונות נוכח הבחירות לרשויות המקומיות והבחירות החוזרות לכנסת, העצימה את החסר הקיים, כך שכיום ישנן מעל 35 רשויות בהן אין רב עיר מכהן.

בהתאם לאמור הוביל השר לשירותי דת, עם כניסתו לתפקיד, עבודת מטה לבחינת החסמים בהליך וגובשו תקנות שנועדו להביא להליך בחירות פשוט וקל יותר ביחס לעבר. לצד צעדים אלו ניתן מענה לקשיים נוספים שנמצאו בתקנות, ובהתאם מוצע הנוסח המתוקן המצורף בזה.

ביחס לחברי האסיפה הבוחרת נמצא שהדרישה כי רבע מכלל חברי האסיפה הבוחרת יהיו נציגי בתי הכנסת ברשות, מסרבלת את ההליך הנדרש ומביאה להתארכותו. אף הצורך בכך שנציגי סיעות ייבחרו נציגים מטעמם, באופן שישקף את הפילוח הסיעתי, גורם על פי רוב לעיכובים שונים. בהתאם מוצע כי חלקם של נציגי הציבור באסיפה הבוחרת יגדל, במקום נציגי בתי הכנסת, וכי חברי מועצת הרשות המקומית יהיו חברים באסיפה הבוחרת. במסגרת התיקונים שנעשו בהרכב האסיפה הבוחרת נמצא שיש מקום להגדיל את הייצוג הנשי באסיפה הבוחרת, והדבר נעשה בין היתר באמצעות מתן אפשרות לנשות הלכה ונשים העומדות בראש מוסדות תורניים ברשות המקומית, לקחת חלק בהליך, כחלק מנציגי הציבור הנמנים על המגזר הרבני.

נוסף על האמור שולבו בתקנות תיקונים נוספים שמטרתם ייעול והסדרת ההליך: הסדרת האפשרות להתחיל בהליך בחירת רב עיר לקראת פרישתו של הרב המכהן במטרה לשמור על רצף כהונה; דרישה כי ועדת הבחירות תבחן, כחלק מתפקידה, את התאמתם של המועמדים לתפקיד; העלאת הרף המאפשר בחירתם של שני רבני עיר רק ברשות המונה מעל 100,000 תושבים (במקום 50,000 כפי שהיה עד כה), בכפוף לסייג שפורט בסעיף, ועוד.

סוגיה נוספת שדרשה הסדרה הינה משך כהונתם של רבני עיר המכהנים, נכון למצב החוקי הקיים כיום, לכל חייהם, כפי שיפורט.

תקנות בחירות רבני עיר התשל"ה -1974 (להלן: תקנות 1974) קבעו לראשונה גיל פרישה לרבני עיר. התקנות קבעו כי גיל פרישתם של רבני עיר שמונו על פי תקנות אלו, יעמוד על 75 (תוך מתן אפשרות למועצת הרבנות הראשית להאריך את גיל הפרישה למשך תקופה שלא תעלה על חמש שנים). בהמשך, במסגרת תקנות 2007, נקבע כי גיל פרישתם של רבנים שימונו לאחר כניסתן לתוקף של תקנות 2007, יעמוד על 70 (תוך מתן אפשרות למועצת הרבנות הראשית להאריך את גיל הפרישה למשך תקופה שלא תעלה על חמש שנים).

ואולם, לרבני עיר שמונו בטרם כניסתן לתוקף של תקנות 1974, לא נקבע גיל פרישה. המשמעות היא שרבנים אלו, נכון למצב החוקי הקיים כיום, מכהנים לכל חייהם.

לצד ההערכה הרבה שישנה לרבנים הנמנים על קבוצה זו, פועלם ועבודתם המסורה לאורך השנים, למיטב הידיעה בכל המגזר הציבורי אין קבוצה נוספת של עובדים שלא נקבע גיל פרישתם. מלכתחילה גיל פרישתם של רבני עיר גבוה באופן משמעותי מגיל פרישת החובה. אי קביעת גיל הפרישה לרבנים הנמנים על קבוצה זו, הביא למצב שכיום מכהנים גם רבנים שעברו גילאי 80 ו - 90. מתן אפשרות למי שנמנים על המגזר הציבורי ושכרם ממומן מקופת הציבור, להמשיך ולכהן למשך כל ימי חייהם, אינו סביר בכל קנה מידה.

סוגיה זו עלתה מעת לעת במהלך השנים, אך הנושא לא הוסדר. ועדת צדוק^[2] שדנה בנושא כבר בשנים 1992-1993, סברה כי "העובדה שרב עיר נבחר למעשה לכל ימי חייו, בלא מתן אפשרות לציבור שבחר אותו לחוות דעתו על תפקודו אינה סבירה". גם מבקר המדינה במסגרת דו"ח לשנת ^[3]2018 התייחס לקושי זה וציין: "כהונתם של רבני עיר שנבחרו עד סוף שנת 1974, לא נקצבה בתקנות שהיו תקפות באותה עת לתקופת זמן; בפועל הם יכולים לכהן במשך עשרות שנים. מדובר במינויים שאינם מתרעננים, מצב העלול לעתים לגרום לתפקוד לא מספק של רבנים או לכך שרבנים שנבחרו לפני שנים רבות אינם מתאימים עוד לקהילתם שהתחדשה". לאחרונה עלה הנושא גם במסגרת דיון בכנסת^[4].

לאור האמור, נקבע בטיוטת התקנות שלעיל, כי גיל פרישתם של רבני עיר שמונו בטרם כניסתן לתוקף של תקנות 1974, יעמוד על 80, בהתאמה לגיל הפרישה המרבי לרבנים שמונו לאחר כניסתן לתוקף של תקנות 1974. נקבעה גם תקופת מעבר קצרה במטרה ליצור מתווה מאוזן ומידתי בנסיבות העניין.

במסגרת זו מוצע גם לתקן את התקנה הקובעת כי הפסקת כהונה מחמת נבצרות לא תיקבע על ידי השר ומועצת הרבנות הראשית אלא על ידי ועדות רפואיות, כנהוג במגזרים אחרים בשירות הציבורי.

בשים לב לקשיים המפורטים מעלה, התקנות המוצעות בזה נועדו ליתן מענה הולם לקשיים שפורטו לעיל, להביא לייעול ההליך ופישוטו, ולהסדיר היבטים נוספים שהועלו.