חוק הסדרי משפט ומינהל (תיקון מס׳ 4)(ניתוק הזיקה להכרזה על מצב חירום), התשפ"ב-2022.
סעיף 27 לחוק הסדרי משפט ומינהל [נוסח משולב], התש"ל-1970 (להלן - החוק או חוק הסדרי משפט ומינהל) מורה כי תוקפם של סעיפים אחדים בחוק יפקע עם פקיעתה של ההכרזה על מצב החירום (שניתנה בזמנו לפי סעיף 9 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש"ח-1948 וכיום לפי סעיף 38 לחוק-יסוד: הממשלה). מאחר שאין הצדקה עניינית לכך שהסעיפים האמורים יחולו רק בשעת חירום וכחלק מעבודת המטה המבוצעת על ידי משרדי הממשלה לטיפול בחקיקה המותנית בקיומה של ההכרזה על מצב החירום, מוצע לבטל את סעיף 27.
חוק הסדרי משפט ומינהל קובע הוראות מיוחדות, שעניינן הסדרי מעבר שהיו מיועדים לאפשר את ההחלה התקינה של המשפט, השיפוט והמינהל הישראליים במזרח ירושלים. זאת, בנוגע לתחומים בהם הסינכרוניזציה עם המשפט הישראלי יצרה קשיים מסוימים, כגון בעניין המשך פעילותן והסדרת מעמדן של חברות, אגודות שיתופיות ושותפויות שפעלו באותו שטח לפני החלת המשפט הישראלי עליו, או לגבי המשך תוקפם של רישיונות לעסקים ולעריכת דין. בסמוך לאחר חקיקת החוק בשנת 1968, עלה הצורך בהארכת הוראות מסוימות בו, שתחולתן הייתה מוגבלת לחצי שנה, ולהוספה של הוראות נוספות בנושאים שנעלמו מעיני המחוקק בחקיקת ההסדר המקורי. נושאים אלה הוסדרו בתקנות שעת חירום בשנת 1969, אשר תוקפן הוארך עד למועד בו תפקע ההכרזה על מצב החירום בחוק להארכת תוקף של תקנות שעת החירום (הסדרי משפט ומינהל - הוראות נוספות), התשכ"ט-1969.
בסמוך לאחר מכן, ועל מנת ליצור הסדרים כוללים ועקביים, נערך נוסח משולב של חוק הסדרי משפט ומינהל, כך שיכלול את הוראות החוק המקורי וכן את הוראות החוק להארכת תוקף של תקנות שעת חירום (הסדרי משפט ומינהל - הוראות נוספות), התשכ"ט-1969. מאחר שסעיף 16(ה) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948, קובע כי אין אפשרות לבצע שינוי הנוגע לתוכן החוקים שמשלבים ביניהם בעת עריכת הנוסח המשולב, נוסף לחוק סעיף 27 המתלה את ההוראות שמקורן בתקנות שעת חירום בהכרזה על מצב החירום, בזו הלשון:
"כשתפורסם ברשומות הכרזה לפי סעיף 9(ד) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש"ח-1948, כי חדל מצב החירום במדינה יחדל תקפם של סעיפים 11, 12, 13, 19, 20(ו), 24 ו-26, ובמקום המלים בסעיף 20(א) "כיהן כשופט בבית משפט אזרחי או כעורך-דין באותו שטח או בכל חלק של ארץ ישראל שלא נקבע בצו כאמור" יבוא "כיהן באותו שטח כשופט בבית משפט אזרחי או היה בו עורך-דין"."
יצוין כי בינתיים הוחלף סעיף 9 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948 והסמכות להכריז על מצב חירום עוגנה בסעיף 38 לחוק-יסוד: הממשלה, אשר קובע מגבלה על משך תוקפה של ההכרזה - עד כדי שנה בכל פעם. עוד נזכיר כי מאז בוטל סעיף 9 האמור ועד היום שבה והכריזה הכנסת על מצב חירום ברציפות ואף עתה עומדת בתוקפה הכרזה כזו.
התיקון שלפנינו מוצע במסגרת פעילותה של הממשלה לניתוק החקיקה שיש לה קיום רציף ושגרתי מהזיקה הפורמלית להכרזה על מצב החירום. אחד הנימוקים העומדים בבסיס התיקון הוא כאמור היעדר קשר מהותי בין הוראות חוק הסדרי משפט ומינהל התלויות בהכרזה על מצב החירום לבין מצב החירום עצמו. יתר על כן, אם לא יבוטל סעיף 27 לחוק כפי שמוצע בתיקון זה, ולא תחודש ההכרזה על מצב החירום, עלולים להתעורר קשיים פרשניים בנוגע להמשך תוקפם של הצווים שהוצאו מכוח אחדות מהוראות הסעיפים המפורטים בסעיף 27 לעיל, וכן בנוגע למצב המשפטי שייווצר עקב פקיעת תוקפן של אחדות מהוראות אלה.
על כן, מוצע לבטל את סעיף 27 לחוק, כך שתבוטל הזיקה למצב החירום של הסעיפים המוזכרים בו, על מנת שאלה ימשיכו לעמוד בתוקף גם לאחר שתבוטל ההכרזה על מצב החירום.
להלן נוסח הסעיפים הנזכרים בסעיף 27 :
"11.(א)(1) חברה אשר ערב תחילת חוק זה או ערב תחילתו של צו החלת המשפט, לפי המאוחר יותר, היה לה משרד רשום או מקום עסקים בשטח תחולתו של הצו, והיא נוסדה על פי הדין שהיה מוטל על השטח בעת ייסודה ולא פעלה לפי סעיפים 9 או 10 עד ליום טי באייר תשכ"ט (27 באפריל 1969) - רשאי שר המשפטים להורות בצו על רישומה בישראל לפי פקודת החברות מן היום שקבע השר בצו; ורשאי הוא להוסיף וליתן בצו כל הוראה בענין רישומה של החברה, מוסדותיה בעת הרישום והמשך פעולתה לאחר הרישום.
ובכלל זה הוראה בענין דרך רישומה, צורת התאגדותה כחברה לפי פקודת החברות, מען משרדה הרשום, מועדים לענינים שהיא חייבת לפעול בהם לפי פקודת החברות והנהלתה אם אין לחברה, בעת הרישום, חברי דירקטוריון, או מנהלי עסקים כנדרש על פי פקודת החברות או על פי מסמכי התאגדותה.
(2) הורה שר המשפטים כאמור, ירשום רשם החברות את החברה בהתאם לצו, ורשם החברות והחברה יפעלו בהתאם לכל הוראה שניתנה בצו; לענין כל דין ועל אף האמור בתזכיר החברה ותקנותיה, יראו את הענינים שעליהם הורה השר - כהחלטות תקפות של החברה.
(ב) צו לפי סעיף קטן (א) יפורסם ברשומות.
(ג) רשם החברות רשאי לדרוש מחברה שחל עליה סעיף קטן (א) וממי ששימש בה חבר דירקטוריון או מנהל עסקים ערב מתן הצו לפי סעיף קטן (א), או ממי שנקבע כחבר דירקטוריון או מנהל עסקים מכוח אותו צו, כי יגישו לו העתק מקויים של התזכיר ושל תקנות ההתאגדות של החברה וימסרו לו פרטים ומסמכים נוספים בדבר החברה, אשר לפי הדין היא חייבת לרשום בספריה, לדווח עליהם או להגישם לרשם החברות.
(ד) נכסיה והתחייבויותיה של חברה לפני שנרשמה לפי סעיף קטן (א) יהיו לנכסיה והתחייבויותיה משנרשמה; והוא אם בית המשפט המחוזי בירושלים לא קבע אחרת, משנתבקש לכך על ידי אדם שיש לו ענין בדבר או על ידי היועץ המשפטי לממשלה, כדי להגן על מי שהיה לפני הרישום או אחריו בעל זכויות בחברה, נושה שלה או מועסק אצלה.
12. חברה שנרשמה לפי סעיף 11(א) וטרם הגישה לרשם החברות העתק מקויים של התזכיר ושל התקנות
כנדרש בסעיף 11(ג), יחולו עליה הוראות אלה:
(1) ניהלה החברה, בעת הרישום, עסקים מסוג מסויים בשטח תחולתו של צו החלת המשפט, יראו סוג עסקים זה, ואותו בלבד, כמצוי בתחום מטרותיה;
(2) כל עוד לא הגישה תקנותיה לרשם החברות, יראו את התקנות שבתוספת השלישית לפקודת החברות כתקנותיה, והוא - אם שר המשפטים לא הורה אחרת בצו;
(3) על אף האמור בפסקאות (1) ו-(2) רשאי שר המשפטים להגדיר בצו מה הן מטרותיה של חברה כאמור, והגדרה זו תהא בתקפה כל עוד לא הגישה תזכיר ותקנות כנדרש בסעיף 11(ג).
13. שר המשפטים, או מי שהשר הסמיכו לכך, רשאי ליתן אישור בכתב בדבר מטרותיה של החברה ובדבר כל ענין אחר הנובע מצו שניתן לפי סעיף 11.
19.(א) תושב של שטח תחולתו של צו החלת המשפט אשר בסמוך לפני תחילת הצו עסק במקצוע, במלאכה או בעיסוק אחר לפי הדין שהיה מוטל על אותו שטח, והעיסוק טעון רשיון על פי חיקוק ישראלי,
ל תיק הצעת חוק מסי: שגיאה! שם מאפיין מסמך לא ידוע.
סימוכין: שגיאה! שם מאפיין מסמך לא ידוע.
והוא טרם קיבל רשיון כאמור, רשאי השר הממונה על ביצוע החיקוק הישראלי להורות, בצו, כי יראו את התושב כבעל רשיון מן היום שקבע השר בצו.
(ב) מי שצו לפי סעיף קטן (א) חל עליו, רואים אותו לכל ענין כמי שקיבל רשיון מכוח החיקוק הישראלי החל על המקצוע, המלאכה או העיסוק האחר.
(ג) צו לפי סעיף קטן (א) יפורסם ברשומות.
(ד) השר הממונה על ביצוע החיקוק האמור או מי שהשר הסמיכו לכך, רשאי לדרוש מתושב שחל עליו סעיף קטן (א) כי ימסור על עצמו או על כשירותו פרטים שניתן לדרוש אותם לפי אותו חיקוק.
(ה) הוראות סעיף זה באות להוסיף על הוראות סעיף 18 ולא לגרוע מהן.
20. (א) תושב של שטח תחולתו של צו החלת המשפט שערב היום שבו עבר השטח להחזקת צבא-הגנה לישראל כיהן כשופט בבית משפט אזרחי או כעורך-דין באותו שטח או בכל חלק של ארץ ישראל שלא נקבע בצו כאמור, יהיה לחבר לשכת עורכי-הדין מיום תחילתו של הצו או מיום תחילת חוק זה, לפי המאוחר יותר.
(ב) שר המשפטים יפרסם ברשומות את שמותיהם של האנשים שסעיף קטן (א) חל עליהם.
(ג) שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות תנאים, לרבות הקלות, לקבלת חברות בלשכת עורכי-דין בשביל תושב ישראל שהיה תושב של שטח תחולתו של צו החלת המשפט ערב תחילתו והיה כשיר להיות עורך-דין אך לא עסק במקצוע עריכת דין, או התמחה בעריכת דין בשטח כאמור וטרם השלים את תקופת התמחותו.
(ד) שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות תנאים, לרבות הקלות, לקבלת חברות בלשכת עורכי-הדין בשביל תושב ישראל שכיהן, בכל עת שלפני תחילתו של חוק זה, כשופט של בית משפט אזרחי בכל חלק של ארץ-ישראל שלא נקבע בצו החלת המשפט או שהיה שם עורך-דין.
(ה) מי שנהיה לחבר לשכת עורכי-הדין לפי סעיף זה, יהיו לו כל הזכויות ויחולו עליו כל החובות של חבר הלשכה לפי חוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961.
(ו) מי שנהיה לחבר לשכת עורכי-הדין על-פי סעיף זה, רואים לצורך כל חיקוק גם את תקופת עיסוקו הקודמת בשפיטה או בעריכת דין כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ד), כתקופה שבה עסק בישראל בשפיטה או בעריכת דין, לפי הענין; סעיף קטן זה אינו גורע מן הסמכויות לפי סעיפים קטנים (ג) או (ד).
24. רשיון או היתר שניתנו, או רישום שנעשה, מכוחו של חוק זה, אין עוררין על תקפו.
26. מיום תחילתו של צו החלת המשפט יחול סעיף 2 לחוק נכסי המדינה, תשי"א-1951, בשינויים המחוייבים לפי הענין, על נכס של המדינה או של רשות מרשויותיה, אשר שטח תחולת הצו היה תפוס בידיה למעשה והנכס נמצא באותו שטח.
הוראה זו לא תחול על מקרקעין שבזמן מן הזמנים בין הקמת המדינה לבין היום שבו עבר השטח להחזקת צבא-הגנה לישראל היו מוקנים לאדם כאמור בסעיף 5(א), או היו בהחזקתו או בניהולו, וינהגו במקרקעין אלה כאמור בסעיף 5."
ד. השפעת החוק המוצע על החוק הקיים
יבוטל סעיף 27 לחוק, ובשל כך תוקפם של סעיפים 11, 12, 13, 19, 20(ו), 24 ו-26 לחוק יהיה קבוע ללא תלות בקיומה של הכרזה על מצב חירום מכוח סעיף 38 לחוק-יסוד: הממשלה.
ה. השפעת החוק המוצע על תקציa המדינה, על תקנים !משרדי הממשלה ועל ההיaט המינהלי
אין.
ו. נוסח החוק המוצע:
להלן נוסח החוק מוצע:
חוק הסדרי משפט ומינהל (תיקון מסי 4((ניתוק הזיקה להכרזה על מצב חירום(, התשפ"ב-2022
ביטול סעיף 27 1. בחוק הסדרי משפט ומינהל [נוסח משולב], התש"ל-[1]1970, סעיף 27 - בטל.