תזכיר חוק לייעול הליכי רישוי סביבתי (תיקוני חקיקה), תשפ"ב-2022

תזכיר חוק

 

א. שם החוק המוצע

חוק לייעול הליכי רישוי סביבתי (תיקוני חקיקה), תשפ"ב-2022

 

 

ב. מטרת החוק המוצע, הצורך בו, עיקרי הוראותיו והשפעתו על הדין הקיים

המשרד להגנת הסביבה (להלן – המשרד) מופקד על הרישוי והאסדרה של נושאי איכות הסביבה בעסקים ובמפעלים, מכוח חוקים שונים שבסמכותו. מערכי הרישוי הקיימים במשרד מסדירים פעילויות תעשייתיות, תשתיות פסולת וביוב, ושירותים שונים, כגון תחנות תדלוק, שהם בעלי פוטנציאל לגרימת מפגעים וסיכונים סביבתיים ובריאותיים. מטרת החוק המוצע לטייב ולייעל את מערכי הרישוי הקיימים הן בפן הרגולטורי והן בפן הסביבתי, באמצעות רפורמה כוללת המבוססת על התאמה לסטנדרטים המקובלים באיחוד האירופי.

בשנים האחרונות פעל המשרד לגיבושו של מתווה לטיוב הרגולציה, שכלל שיח מקיף עם כלל בעלי העניין ונציגי החברה האזרחית, וכן עם משרדי הממשלה הרלוונטיים. בשנת 2015 הפיץ המשרד תזכיר חוק רישוי סביבתי משולב, התשע"ה-2015, אך לאחר עבודת הכנה בת מספר שנים נפסק קידומו של התזכיר. בשנה האחרונה, בתיאום עם משרד האוצר, גובש מתווה חלופי לטיוב האסדרה הסביבתית בישראל, תוך יישום העקרונות הנוהגים באסדרה הסביבתית באיחוד האירופי, ובתוך כך להביא להפחתת נטל האסדרה על המגזר העסקי. ביום 1 באוגוסט 2021 התקבלה החלטת ממשלה מס' 223 שעניינה ייעול הליכי הרגולציה במשרד להגנת הסביבה, במסגרת ההחלטות הנלוות לאישור תקציב המדינה. בהחלטת הממשלה האמורה הוטל על המשרד להפיץ תזכיר חוק ליישום ההחלטה, בהסכמת שר האוצר, בתוך 180 יום מקבלת ההחלטה.

במסגרת החוק המוצע, יתוקנו הסדרי הרישוי בחקיקה הסביבתית הקיימת, באופן שהליכי הרישוי יאוחדו ככל האפשר, על בסיס עקרונות האסדרה באיחוד האירופי, כך שיינתן היתר סביבתי אחוד לפעילות בעלת פוטנציאל לגרום להשפעה סביבתית ניכרת. הדברים אמורים בעיקר בהיתרי פליטה לפי חוק אויר נקי, התשס"ח-2008 (להלן – חוק אויר נקי), אישור ותנאים ברישיון עסק לפי חוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968 (להלן - חוק רישוי עסקים) והיתרי רעלים מכוח חוק החומרים המסוכנים, התשנ"ג-1993 (להלן – חוק החומרים המסוכנים). יצוין כי התנאים בהיתר יכללו את אותם נושאים והיבטים המוסדרים כיום מכוח החוקים האמורים. למשל, היבטים בתחום הקרינה הבלתי מייננת, שיש להם הסדר ייעודי בחקיקה אחרת, לא יוסדרו במסגרת ההיתר האחוד אלא במסגרות החוקיות הקיימות.

בנוסף, לגבי היתר הזרמה לים הניתן על-ידי ועדה בינמשרדית מכוח החוק למניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים, התשמ"ח-1988 (להלן – חוק מניעת זיהום הים), מוצע לאפשר איחוד תהליכים בינו לבין ההיתר האחוד, על מנת לטייב ולייעל את התיאום בין ההיתרים השונים. זאת מבלי לבטל את ההיתר הנפרד להזרמה לים. עוד מוצע להבהיר כי היתר הזרמה לים נדרש לגבי הזרמה לים במישרין או דרך שפך נחל, ובמקביל לתקן את ההסדר לעניין צווי הרשאה להזרמה לנחל, הקבוע בחוק המים, התשי"א-1951 (להלן – חוק המים), כך שצו הרשאה לא יידרש במקרה של הזרמה לשפך נחל. בכך תבוטל החפיפה בין ההיתרים לפי המצב החוקי הקיים.

כמו כן, החוק המוצע מעדכן את רשימת הסקטורים והפעילויות עליהם יחולו חובות מכוחו, תוך קביעת ספי פעילות גבוהים בהשוואה למצב הקיים, שיאפשרו תיעדוף של הטיפול והאסדרה לגבי פעילויות שהשפעתן הסביבתית היא ניכרת. במסגרת זו כולל החוק המוצע גם הוראות תחילה ומעבר מדורגות לאורך תקופה של מספר שנים, שיאפשרו את המעבר ממשטרי הרישוי הקיימים להסדרים החלופיים המוצעים.

לאור כל האמור, החוק המוצע כולל סדרה של תיקוני חקיקה, כאשר לכל חוק שיתוקן ייוחד פרק. החוקים שיתוקנו הם – חוק אוויר נקי, התשס"ח-2008; חוק החומרים המסוכנים, התשנ"ג-1993; חוק למניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים, התשמ"ח-1988; סימן א1 בחוק המים, התשי"א-1951.

 

 

ג. השפעת תזכיר החוק המוצע על התקציב ועל התקן המנהלי של המשרד היוזם, משרדים אחרים ורשויות אחרות.

הרפורמה אושרה בהחלטת הממשלה 223 מיום 1.8.2021 שעניינה "ייעול הליכי הרגולציה במשרד להגנת הסביבה" והמשאבים הנדרשים ליישומה נלקחו בחשבון במסגרת אישור התקציב לשנת 2022.

 

 

ד. להלן נוסח תזכיר החוק המוצע ודברי הסבר


 

תזכיר חוק מטעם המשרד להגנת הסביבה:

תזכיר חוק רישוי סביבתי משולב (תיקוני חקיקה), תשפ"ב-2022

 

 

 

 

 

פרק א': תיקון חוק אוויר נקי

תיקון חוק אוויר נקי

1.  

בחוק אוויר נקי, תשס"ח-2008[1] (להלן – חוק אוויר נקי) -

 

 

(1) בסעיף 2 -

 

 

 

(א)  אחרי ההגדרה "חוק הגנת הסביבה" יבוא:

 

 

 

"חוק החומרים המסוכנים" – חוק החומרים המסוכנים, התשנ"ג-1993[2]

 

 

 

(ב) בהגדרת "הממונה", במקום האמור בה יבוא "עובד המשרד שהשר הסמיכו לעניין הוראות חוק זה, כולן או חלקן, ובלבד שלעניין מתן היתר פליטה אחוד וקביעת תנאיו או סירוב למתן היתר פליטה כאמור, לעניין הפרטים המסומנים בכוכבית בתוספת השלישית, יוסמך עובד בכיר של המשרד";

 

 

 

(ג)  אחרי ההגדרה "הממונה" יבוא:

 

 

 

""המנהל" – עובד בכיר של המשרד, שהשר הסמיכו כמנהל לעניין הוראות חוק זה, כולן או חלקן;".

 

 

 

(ד) אחרי ההגדרה "ניטור פליטה" יבוא:

 

 

 

""עקרונות האסדרה האירופית" – מתן היתרים ודרישות סביבתיות למקורות פליטה טעוני היתר על בסיס הדירקטיבות והתקנות הנוהגות במדינות האיחוד האירופי, ובכלל זה רישוי סביבתי אינטגרטיבי, ובשים לב לכל אלה:

 

 

 

 

(1) בחינת השפעות הדדיות בין מרכיבי הסביבה השונים והשפעות על הסביבה כמכלול;

 

 

 

 

(2) ניהול סיכונים;

 

 

 

 

(3) העדפת הפחתה במקור;

 

 

 

 

(4) הפחתת נטל אסדרתי ככל הניתן, ובכלל זה הצורך ביצירת ודאות ויציבות רגולטורית, וצמצום עלויות עודפות;

 

 

 

 

(5) כאשר נדרשות התאמות לתנאי הארץ, כללים או אמות מידה מקצועיים המיושמים במדינות מפותחות;"

 

 

(2) בסעיף 13(א), בסופו יבוא "ולעניין מקורות פליטה טעוני היתר פליטה אחוד, בשים לב לעקרונות האסדרה האירופית."

 

 

(3) בסעיף 18 -

 

 

 

(א)  בסעיף קטן (א), המילה "שנקבעו" תימחק.

 

 

 

(ב) בפסקה (ב)(1), במקום האמור בה יבוא "בבקשה להיתר יכללו פרטים בדבר כל אלה".

 

 

 

(ג)  בפסקה (ב)(1)(ה), במקום "והשיקולים" יבוא "מבין כלל הטכניקות המיטביות הזמינות, ואת ערך הפליטה לכל מזהם, ככל שניתן לקבוע אותו, ואת השיקולים".

 

 

 

(ד) בפסקה (ב)(2), במקום האמור בה יבוא "השר רשאי לקבוע הוראות בדבר הפרטים שיש לכלול בבקשה לעניין הפרטים כאמור בפסקה (1) בהתאם לעקרונות האסדרה האירופית, וכן בעניינים אלה".

 

 

 

(ה)  בסעיף קטן (ד), אחרי המילים "לאחר הגשת הבקשה" יבוא "לפי סעיף 18(ג)".

 

 

(4) בסעיף 19 -

 

 

 

(א)  בסעיף קטן (א), במקום האמור בו יבוא "כללים ואמות מידה לעניין מתן היתר פליטה, דרך כלל או לסוג מסוים של מקורות פליטה, יהיו מבוססים על עקרונות האסדרה האירופית".

 

 

 

(ב) בסעיף קטן (ב), במקום "אמות מידה כאמור בסעיף קטן (א) יכללו, בין השאר" יבוא "השר רשאי לקבוע", ובמקום "בהתחשב בעניינים אלה" יבוא "בהתבסס על עקרונות האסדרה האירופית ובהתחשב בעניינים אלה".

 

 

 

(ג)  סעיף קטן (ג) יימחק.

 

 

(5) בסעיף 20 -

 

 

 

(א)  בסעיף קטן (ב), במקום האמור ברישא יבוא "בבחינת בקשה להיתר פליטה, יפעל הממונה על פי עקרונות האסדרה האירופית ובהתחשב, בין השאר, בשיקולים אלה:"

 

 

 

(ב) בסעיף קטן (ג) -

 

 

 

 

(1) בפסקה (1), במקום "שישה חודשים" יבוא "שנה", במקום "במקרים חריגים ובהודעה מנומקת בכתב, להאריך את המועד האמור בשלושה" יבוא "להודיע למבקש על הארכת המועד האמור בשישה אם ראה צורך בכך בשל מורכבות הבקשה".

 

 

 

 

(2) בסופו יבוא:

 

 

 

 

"(3)    בטרם מתן החלטה כאמור בפסקה (1), הממונה יעביר את טיוטת ההיתר למבקש, והמבקש יהיה רשאי להעביר את התייחסותו וטענותיו לגבי הטיוטה בתוך 30 יום מקבלתה, ורשאי הוא לכלול בהתייחסות בקשה לנימוק בגין תנאי מסוים שהוא טען לגביו; פרק הזמן האמור בפסקה זו לא יובא במניין התקופה כאמור בפסקה (1).

 

 

 

 

(4)                 ביקש המבקש הנמקה לעניין תנאי מסוים לפי פסקת משנה (3), יצרף הממונה להיתר הנמקה לעניין החלטתו לגבי אותו תנאי אלא אם נתן את ההנמקה למבקש במועד מוקדם יותר."

 

 

 

(ג)  בסעיף קטן (ד), במקום "יכין טיוטת היתר ויקיים הליך" יבוא "יפרסם את טיוטת ההיתר".

 

 

(6) בסעיף 21 -

 

 

 

(א)  בסעיף קטן (א), במקום "וכן כל מסמך נוסף הנוגע אליה" יבוא "כאמור בסעיף 18(ב), וכן מידע ופרטים נוספים שדרש הממונה כאמור בסעיף 18(ג)", ובמקום "ממועד הגשתם" יבוא "ממועד סיום בדיקת הבקשה על ידי הממונה".

 

 

 

(ב) בפסקה (ד)(2)(א), בסופה יבוא "הממונה רשאי לפרסם את הבקשה להיתר כשהיא אינה כוללת פרטים שמגיש הבקשה ביקש שלא לפרסמם, עד לקבלת החלטתו בעניין הבקשה האמורה."

 

 

(7) בסעיף 22 -

 

 

 

(א)  בסעיף קטן (א), אחרי "מתן ההיתר" יבוא "בהתאם לעקרונות האסדרה האירופית".

 

 

 

(ב) בפסקה (ב)(1) אחרי "בתוספת החמישית" במקום האמור בה יבוא "וכן מדדים סביבתיים נוספים ואמצעים טכניים הנקבעים בהיתר, שיהיו מבוססים על הטכניקה המיטבית הזמינה, ואם ניתן מבלי לחייב ביישום של טכניקה או אמצעי מסוים, ואם לא ניתן לדעת הממונה לקבוע ערכי פליטה או מדדים סביבתיים אחרים – תנאים אחרים שעניינם הגבלת פליטת מזהמים ממקור הפליטה ויאפשרו השגת אותם יעדים סביבתיים";

 

 

 

(ג)  בסעיף קטן (ד), במקום "בשים לב למאפיינים הטכניים של מקור הפליטה, מיקומו הגאוגרפי והתנאים הסביבתיים המקומיים" יבוא "מבין כלל הטכניקות המיטביות הזמינות, בשים לב לבקשת בעל מקור הפליטה, ובהתחשב במצב הסביבתי, בישימות הטכנית, ברמת הסיכון של המזהם וקצב הפליטה הצפוי, בהיותו של המתקן קיים או מתוכנן, וכן בהתחשב בהיבטי עלות מול תועלת ולפי הוראות סעיף 20(ב)".

 

 

(8) אחרי סעיף 22 יבוא:

 

 

"השגה

22א.

(א)  בעל מקור פליטה רשאי להגיש למנהל בתוך 21 יום מקבלת ההיתר, השגה בכתב על תנאי מסוים בהיתר, אם הערותיו בעניין התנאי האמור לא התקבלו על ידי הממונה, או על החלטה לדחיית בקשתו להיתר, אם התקיים אחד מאלה:

 

 

 

 

 

 

 

(1) על פי בדיקת עלות מול תועלת שהגיש בעל ההיתר לממונה, קיים פער ניכר בין עלות העמידה בתנאי ההיתר לתועלת הסביבתית הצפויה על פי אמות המידה המקובלות לעריכת הערכה כאמור בהתאם לעקרונות האסדרה האירופית;

 

 

 

 

 

 

 

(2) קיים פער ניכר בין לוחות הזמנים הנדרשים לשם יישום תנאי ההיתר לבין לוחות הזמנים האפשריים לדעת בעל מקור הפליטה;

 

 

 

 

 

 

 

(3) תנאי שנקבע בהיתר, אינו עולה בקנה אחד עם אמות מידה מקובלות במדינות אשר מיישמות את עקרונות האסדרה האירופית;

 

 

 

 

 

 

 

(4)  תנאי ההיתר שונים באופן משמעותי מתנאים שניתנו לבעל היתר בגין פעילות בעלת מאפיינים דומים.

 

 

 

 

 

 

 

(ב) השגה כאמור בסעיף קטן (א) תוגש בכתב, תהיה מנומקת ויצורפו לה אסמכתאות להוכחת הטענות לפי סעיף קטן (א); המנהל רשאי לפרסם באתר האינטרנט של המשרד את אופן הגשת ההשגות לפי סעיף זה.

 

 

 

 

 

 

(ג)  המנהל ימסור את החלטתו המנומקת בהשגה בתוך 60 יום מקבלת ההשגה, ואולם רשאי הוא להאריך את המועד למתן החלטתו ב- 30 ימים נוספים אם ראה צורך בכך בשל מורכבות ההשגה.

 

 

 

 

 

 

(ד) על החלטת המנהל כאמור בסעיף קטן (ג) רשאי בעל מקור הפליטה להשיג בפני המנהל הכללי של המשרד (בסעיף זה - המנהל הכללי), בתוך 21 יום ממועד מתן ההחלטה, אם התקיים אחד מאלה, ובלבד שטענותיו בעניין זה הוגשו למנהל במסגרת ההשגה לפי סעיף קטן (א):

 

 

 

 

 

 

 

(1) קיים חשש סביר שתנאי ההיתר עלולים לסכן את המשך קיומו של קו ייצור או את פעילות המפעל כולו; לעניין זה, "קו ייצור" – מתקן או מספר מיתקנים המשתתפים בתהליך ייצור שבסופו מופק מוצר מסוים;

 

 

 

 

 

 

 

(2) ההיתר ניתן לפעילות שהיא תשתית לאומית כמפורט להלן, ותנאי ההיתר עשויים לפגוע באופן משמעותי באיכות או באספקת שירות לציבור או למשק או להעלות את יוקר המחייה בתחום התשתית שהיא אחת אלה:

 

 

 

 

 

 

 

 

(א)  רכבת;

 

 

 

 

 

 

 

 

(ב) נמל;

 

 

 

 

 

 

 

 

(ג)  תחנת כח;

 

 

 

 

 

 

 

 

(ד) מתקן התפלה;

 

 

 

 

 

 

 

 

(ה)  שדה תעופה;

 

 

 

 

 

 

 

 

(ו)  מתקני אחסון והולכה של נפט, גז או דלק.

 

 

 

 

 

 

(ה)  השגה כאמור בסעיף קטן (ד) תוגש בכתב, תהיה מנומקת ויצורפו לה אסמכתאות להוכחת הטענות לפי סעיף קטן (ד); המנהל הכללי רשאי לפרסם באתר האינטרנט של המשרד את אופן הגשת ההשגות לפי סעיף זה.

 

 

 

 

 

 

(ו)  השגה שהוגשה לפי סעיפים קטנים (א) או (ד) תפורסם להערות הציבור באתר האינטרנט של המשרד לתקופה שלא תעלה על 21 ימים, בכפוף להוראות סעיף 21(ד).

 

 

 

 

 

 

(ז) המנהל הכללי יקיים התייעצות בכתב לגבי קיומה של השפעה משקית בעניין השגה שהוגשה לו, ובדבר היקפה של ההשפעה המשקית ככל שהיא קיימת, עם המנהל הכללי של המשרד הממשלתי האמון על תחום פעילותו של מבקש ההיתר, ואם הוקמה בחוק, לעניין תחום הפעילות של מבקש ההיתר, רשות ציבורית – יקיים את ההתייעצות עם ראש הרשות הציבורית. לא השיב המנהל הכללי של משרד כאמור על פנייתו של המנהל הכללי בתוך 21 ימים, יראו אותו כמי שוויתר על הליך ההיוועצות; לעניין סעיף זה, אם זהות המשרד האמון על תחום פעילותו של מבקש ההיתר אינה ידועה לו, יקיים המנהל הכללי את ההתייעצות עם המנהל הכללי של משרד הכלכלה והתעשייה.

 

 

 

 

 

 

 

(ח)  המנהל הכללי ייתן את החלטתו המנומקת להשגה בכתב בתוך 60 יום מקבלת ההשגה, ואולם המנהל הכללי רשאי להאריך את המועד למתן החלטתו ב- 30 ימים נוספים אם ראה צורך בכך בשל מורכבות הבקשה.

 

 

 

 

 

 

(ט)  כל עוד לא ניתנה החלטה בהשגה, יעמוד ההיתר שבידי המבקש בתוקפו, אלא אם ביקש כי ההיתר החדש או שינוי ההיתר ייכנס לתוקפו; ואולם, המנהל רשאי להורות כי ההיתר או השינוי ייכנסו לתוקף, במלואם, בחלקם, או בשינויים, אם נוכח כי הדבר נדרש על מנת למנוע פגיעה משמעותית בסביבה או בבריאות הציבור, לשם מניעת זיהום או פגיעה מתמשכים או חוזרים ונשנים בסביבה או סיכון משמעותי לסביבה או לציבור, והכל בהתחשב בעלות יישום התנאים לגביהם הוגשה ההשגה עד המועד הצפוי לקבלת ההחלטה בהשגה, ובשים לב לקיומן של חלופות ועלותן.

 

 

 

 

 

 

(י)  החלטות המנהל והמנהל הכללי וכן עמדת מנהל כללי של המשרד האמון על תחום הפעילות של מבקש ההיתר לפי סעיף קטן (ז) יפורסמו באתר האינטרנט של המשרד בכפוף להוראות סעיף 21(ד)."

 

 

(9) בסעיף 25 -

 

 

 

(א)  בסעיף קטן (א), במקום "שבע" יבוא "עשר".

 

 

 

(ב) בסעיף קטן (ג), במקום "ארבעה חודשים" יבוא "שנה" ובסופו יבוא "ורשאי הממונה להאריך את התקופה האמורה בשישה חודשים נוספים אם נוכח כי התקיימו נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת."

 

 

(10)  בסעיף 26 -

 

 

 

(א)  בסעיף קטן (א), המילים "בכל עת" יימחקו.

 

 

 

(ב) בסעיף קטן (ב), במקום האמור בו יבוא "הממונה לא ישנה ביוזמתו תנאים בהיתר, אלא אם כן סבר שהשינוי נדרש על מנת למנוע פגיעה משמעותית בסביבה או בבריאות הציבור, לשם מניעת זיהום או פגיעה מתמשכים או חוזרים ונשנים בסביבה או סיכון משמעותי לסביבה או לציבור; אין באמור כדי לגרוע מסמכות הממונה לשנות תנאים לבקשת בעל ההיתר, וכן לתקן או לשנות ביוזמתו תנאי בהיתר שאין לו השפעה משמעותית על בעל ההיתר, כגון דרישות ניטור או דיגום שאינן כרוכות בהקמת תשתית, דיווח, רישום, שילוט, או סימון."

 

 

 

(ג)  בסעיף קטן (ד), במקום "שינוי מהותי אחר בתנאי היתר הפליטה" יבוא "צפוי להביא להגדלת פליטת מזהם ממקור הפליטה או להגדלת ההשפעה הסביבתית או הסיכון ממקור הפליטה לסביבה".

 

 

 

(ד) אחרי סעיף קטן (ד) יבוא:

 

 

 

 

"(ה)    על שינוי של תנאי בהיתר פליטה יחולו הוראות סעיף 22א.

 

 

 

 

(ו)       הממונה יודיע על החלטתו בבקשת בעל היתר לפי סעיף קטן (א) במועדים כמפורט להלן -

 

 

 

 

 

(1) לעניין בקשה שמתקיימים לגביה התנאים המפורטים בסעיף קטן (ד) – בתוך שישה חודשים מיום הגשת הבקשה על כל פרטיה; הממונה רשאי, אם ראה צורך בכך בשל מורכבות הבקשה, להאריך את המועד האמור ב- 60 ימים נוספים;

 

 

 

 

 

(2) לעניין בקשה לשינוי אחר – בתוך שלושה חודשים מיום הגשת הבקשה על כל פרטיה; הממונה רשאי, אם ראה צורך בכך בשל מורכבות הבקשה, להאריך את המועד האמור ב- 45 ימים נוספים;

 

 

 

 

 

(3) דרש הממונה ממגיש הבקשה מידע ופרטים נוספים, לא יובא במניין התקופה האמורה בפסקאות (1) או (2) פרק הזמן שעד להגשת מידע ופרטים כאמור, וכן לא יובאו במניין התקופה פרק הזמן להערות מגיש הבקשה לטיוטת שינוי ההיתר ולהערות הציבור לטיוטה ככל שנדרשו בהתאם להוראות סעיף קטן (ד)."

 

 

(11)  בסעיף 27 -

 

 

 

(א)  בסעיף קטן (א), במקום האמור בו יבוא:

 

 

 

 

 

"בעל היתר פליטה לא יבצע שינוי הפעלה משמעותי, בעצמו או באמצעות אחר, אלא אם קיבל את אישור הממונה לשינוי ובהתאם לתנאים שהורה הממונה לעניין אותו שינוי, והממונה רשאי לאשר את הבקשה, לסרב לאשרה או לאשרה בתנאים, כפי שיורה, ככל שאותם תנאים נוגעים לשינוי המבוקש; לעניין זה, "שינוי הפעלה משמעותי" - שינוי במפעל או באופן הפעלתו, שיש בו או עלול להיות בו כדי לשנות לרעה במידה ניכרת את השפעותיו הסביבתיות של המפעל, כולן או חלקן, או את רמת הסיכון הנובעת ממנו, שאינו הוספת מיתקן או פעילות הטעונים היתר לפי התוספת השלישית.".

 

 

 

(ב) בסעיף קטן (ב), אחרי "סעיפים 18 עד 22" יבוא "ו- 26(ד) ו- (ה)(1) ו- (3)"".

 

 

(12)  אחרי סעיף 27 לחוק יבוא:

 

 

"הודעה על שינוי שאינו משמעותי

27א.

בעל היתר פליטה יודיע לממונה על כל שינוי במפעל או בפעילותו ביחס לנתונים שמסר בבקשה להיתר הפליטה, או הקבועים בהיתר הפליטה, שאינו שינוי הפעלה משמעותי, 45 ימים לפחות בטרם ביצוע השינוי, או במועד מאוחר יותר אם אישר זאת הממונה; להודעה כאמור יצרף בעל היתר הפליטה את כל המידע והמסמכים הנדרשים לתיאור השינוי המתוכנן, לרבות תיקון של הטפסים והמידע אשר הוגש במסגרת הבקשה להיתר הפליטה.

 

 

שינוי בהיתר על פי תקנות או הוראות כלליות אחרות

27ב.

(א)  קבע השר הוראות לעניין תנאים בהיתר פליטה אחוד, שיש בהן משום שינוי לתנאים הקבועים בהיתרים תקפים, יבחן השר את מועד כניסתו לתוקף של שינוי כאמור ולא יקבע כי השינוי יחול על היתרים תקפים טרם מועד חידוש ההיתר, אלא אם נוכח כי התקיים אחד מאלה:

 

 

 

 

 

 

 

(1) לשינוי המוצע אין השלכה כלכלית; לעניין זה, "השלכה כלכלית" – עלות יישום השינוי לכלל בעלי ההיתרים שיידרשו לכך עולה על 30 מיליון שקלים חדשים בשנה אחת, על פי הערכת השפעות האסדרה שנערכה לאותו שינוי;

 

 

 

 

 

 

 

(2) כניסת השינוי לתוקף במועד חידוש ההיתר ולא מוקדם יותר עלולה לגרום לפגיעה משמעותית ברמת ההגנה על הסביבה או על בריאות הציבור;

 

 

 

 

 

 

 

(3) כניסת השינוי לתוקף במועד חידוש ההיתר ולא מוקדם יותר עלולה להביא לאי עמידה של מדינת ישראל בדרישה מחייבת לפי הסכם בינלאומי.

 

 

 

 

 

 

(ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו על אישור השר לעניין כניסתן לתוקף של הנחיות שפרסם הממונה, אשר יישומן כרוך בשינוי בתנאים שנקבעו בהיתר פליטה אחוד עבור כלל מקורות הפליטה או עבור סוגים של מקורות פליטה."

 

 

(13)  בסעיף 30(א) לחוק, במקום "למתן היתרי פליטה ובקשות לעריכת שינויי הפעלה משמעותיים" יבוא "או השגות ובעד קבלת היתרים או אישורים לפי הוראות חוק זה".

 

 

(14)  אחרי סעיף 34 יבוא:

 

 

"סימן ה': היתר פליטה אחוד למקורות פליטה טעוני היתר

 

 

"הגדרות לסימן ה' בפרק ד'

34א.

בסימן זה -

 

 

 

 

 

 

"היתר פליטה אחוד" – היתר פליטה הכולל תנאים והוראות לעניין כלל ההיבטים הסביבתיים של מקור פליטה טעון היתר, לפי עקרונות האסדרה האירופית, לצורך מניעה וצמצום של זיהום אוויר לפי הוראות סימן זה, על מנת להגן על הסביבה או על בריאות הציבור לפי חוק החומרים המסוכנים, וכדי להבטיח איכות נאותה של הסביבה ומניעת מפגעים ומטרדים לפי חוק רישוי עסקים.

 

 

בקשה להיתר סביבתי אחוד

34ב.

בעל מקור פליטה טעון היתר, שמקור הפליטה שהוא מפעיל טעון היתר לפי חוק החומרים המסוכנים, או טעון רישוי לפי חוק רישוי עסקים, יגיש לממונה בקשה להיתר פליטה אחוד , ויחולו על הבקשה והטיפול בה הוראות חוק זה לעניין היתר פליטה, בשינויים המחויבים; הוגשה לממונה בקשה כאמור, לא יידרש בעל מקור הפליטה להגיש בקשה להיתר רעלים לפי חוק החומרים המסוכנים.

 

 

 

תוקפו של היתר פליטה אחוד והוראות שיחולו לגביו

34ג.

(א)  ניתן לבעל מקור פליטה היתר פליטה אחוד -

 

 

 

 

 

 

 

(1) יחולו הוראות חוק זה שעניינן היתר פליטה או תנאיו על היתר פליטה אחוד, בשינויים המחויבים, ובשינוי זה – במקום "זיהום האוויר" יבוא "זיהום או סיכון של הסביבה", ולא יחולו על ההיתר האמור הוראות חוק החומרים המסוכנים או חוק רישוי עסקים;

 

 

 

 

 

 

 

(2) יראו את ההיתר האמור ותנאיו כהיתר ותנאים שניתנו לו לפי חוק החומרים המסוכנים, ולא יינתן לאותו מקור פליטה היתר רעלים אחר;

 

 

 

 

 

 

 

(3) יראו את ההיתר האמור ותנאיו  כאישור למתן רישיון עסק ותנאים שנקבעו בו על ידי נותן האישור כאמור בסעיף 1(א)(1) לחוק רישוי עסקים, ולא יינתנו לעסק אישור אחר או תנאים כאמור שאינם היתר פליטה אחוד;

 

 

 

 

(ב) סמכות הנתונה לשר לפי חוק זה לקבוע הוראות בכל עניין הקשור בהיתר תחול לצורך יישום הוראות חוק זה בכל הנוגע להיתר פליטה אחוד גם בהיבטים סביבתיים נוספים הכלולים בהיתר פליטה אחוד, ובלבד שהשר מוסמך לקבוע הוראות כאמור מכוח חוק החומרים המסוכנים או מכוח חוק רישוי עסקים, לפי העניין.  

 

 

 

 

(ג)  היתר פליטה אחוד שניתן למפעל יעמוד בתוקפו אף אם פעילות מקור הפליטה השתנתה באופן שאינו טעון היתר פליטה, כל עוד לא בוטל היתר הפליטה האחוד על ידי הממונה או שניתן לו היתר רעלים או שניתנו לו תנאים ברישיון עסק לעניין שמירה על איכות הסביבה ומניעת מפגעים ומטרדים, לפי העניין.

 

 

(15)  בסעיף 46, בפסקה (א)(2) בסופה יבוא "או שבוצע שינוי הפעלה משמעותי ללא אישור".

 

 

(16)  בסימן ג' בפרק ח' -

 

 

 

(א)  בכל מקום, למעט בסעיף 53, בכל מקום, במקום "הממונה" יבוא "המנהל", במקום "לממונה" יבוא "למנהל".

 

 

 

(ב) בסעיף 53, אחרי פסקת משנה (ג)(1) יבוא:

 

 

 

"(1א)  אי מתן הודעה מראש לממונה על שינוי במקור הפליטה, בניגוד להוראות סעיף 27א;".

 

 

(17)  בסעיף 63, אחרי פסקה (ג)(2) יבוא:

 

 

 

"(2א)  מבצע שינוי במקור הפליטה מבלי שהודיע על כך לממונה, בניגוד להוראות סעיף 27א;".

 

 

(18)  בתוספת השלישית -

 

 

 

(א)  ברישא, בסופה יבוא: "(להלן – ערכים מחייבים), אלא אם הוכיח בעל מקור הפליטה להנחת דעתו של הממונה כי קיימים במקור הפליטה ההסדרים הנדרשים בהתאם לאמות מידה מקובלות באיחוד האירופי, לרבות מגבלה פיזית או הוראה רגולטורית, כי לא תהיה בפועל פעילות בערכים המחייבים היתר פליטה".

 

 

 

(ב) בפרטים 1.1, 1.2, 3.1 ו- 4, בסופם יבוא "(*)".

 

 

פרק ב': תיקון חוק החומרים המסוכנים

תיקון חוק החומרים המסוכנים

2.  

בחוק החומרים המסוכנים -

 

 

(1) בסעיף 1 -

 

 

 

(א)  בהגדרת "אירוע חומרים מסוכנים" במקום "לאדם ולסביבה" יבוא "לאדם או לסביבה" ולאחריה יבוא:

 

 

 

 

""היתר" או "היתר רעלים" - היתר שניתן לפי הוראות חוק זה לעיסוק בחומר מסוכן טעון היתר;

 

 

 

 

"היתר רעלים אחוד" – היתר רעלים הכולל תנאים והוראות לעניין כלל ההיבטים הסביבתיים של עיסוק טעון היתר, לפי הוראות חוק זה וחוק רישוי עסקים."

 

 

 

(ב) בהגדרת "הממונה", במקום האמור בה יבוא "עובד  המשרד שהשר הסמיכו לעניין הוראות חוק זה, כולן או חלקן, ובלבד שלעניין מתן היתר רעלים אחוד ברמה א', מבין הפרטים המסומנים בכוכבית בתוספת החמישית, וקביעת תנאיו, או דחיית בקשה כאמור, יוסמך עובד בכיר של המשרד";

 

 

 

(ג)  בהגדרה "המנהל", במקום האמור בה יבוא "עובד בכיר במשרד הכפוף במישרין למנהל הכללי של המשרד, שהשר הסמיכו לעניין הוראות חוק זה, כולן או חלקן";

 

 

 

(ד) אחרי ההגדרה "עיסוק" יבוא:

 

 

 

""עקרונות האסדרה האירופית" – מתן היתרים ודרישות סביבתיות לעיסוק טעון היתר על בסיס הדירקטיבות והתקנות הנוהגות במדינות האיחוד האירופי, ובכלל זה רישוי סביבתי אינטגרטיבי ובשים לב לכל אלה:

 

 

 

 

(1) בחינת השפעות הדדיות בין מרכיבי הסביבה השונים והשפעות על הסביבה כמכלול;

 

 

 

 

(2) ניהול סיכונים;

 

 

 

 

(3) העדפת הפחתה במקור;

 

 

 

 

(4) הפחתת נטל אסדרתי ככל הניתן, ובכלל זה הצורך ביצירת ודאות ויציבות רגולטורית, וצמצום עלויות עודפות;

 

 

 

 

(5) כאשר נדרשות התאמות לתנאי הארץ, כללים או אמות מידה מקצועיים המיושמים במדינות מפותחות;

 

 

 

"רמה א'" – עיסוק ברעלים המסווג ברמה א' בתוספת החמישית;

 

 

 

"רמה ב'" – עיסוק ברעלים המסווג ברמה ב' בתוספת החמישית;".

 

 

 

(ה)  בהגדרת "רעל", במקום "בין בצורתו הפשוטה ובין מעורב או ממוזג בחומרים אחרים" יבוא "ובכלל זה תרכובות ותערובות המכילות חומר כאמור, לרבות חומר גלם, מוצר, מוצר לוואי, שאריות, פסולת וחומרי ביניים, שהוא בעל תכונת סיכון הקבועה בתוספת הרביעית;".

 

 

(2) סעיף 2 לחוק – יימחק.

 

 

(3) בסעיף 3 לחוק -

 

 

 

(א)  בסעיף קטן (ג), במקום הסיפא שתחילתה במילים "שידוע כאדם הגון" יבוא "שהוא או שהאחראי מטעמו על העיסוק ברעלים, הוא בעל ידע מקצועי מספק לגבי תכונות הרעלים ואופן הטיפול בהם ולא הורשע בעבירה פלילית אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לעסוק ברעלים".

 

 

 

(ב) סעיף קטן (ד) יימחק.

 

 

 

(ג)  בסעיף קטן (ה), במקום "תנאים מיוחדים, ורשאי הוא, בכל עת, להוסיף או לגרוע מהם" יבוא "תנאים לעניין עיסוק בכל חומר מסוכן בעסק והשפעותיו הסביבתיות, על פי עקרונות האסדרה האירופית".

 

 

(4) אחרי סעיף 3 לחוק יבוא:

 

 

"בקשה להיתר רעלים

3א.

(א)  בקשה להיתר רעלים תוגש לממונה במתכונת שפרסם המנהל באתר האינטרנט של המשרד, ואשר תעמוד לעיון הציבור במשרד; הודעה על פרסום מתכונת הגשת הבקשה תפורסם ברשומות.

 

 

 

 

 

 

(ב) הממונה יודיע על החלטתו בבקשה בתוך שנה מיום הגשת הבקשה; הממונה רשאי להאריך את המועד האמור שישה חודשים, אם ראה צורך בכך בשל מורכבות הבקשה; דרש הממונה ממגיש הבקשה מידע ופרטים נוספים לצורך בחינת הבקשה, לא יובאו במניין התקופה האמורה פרק הזמן שעד להגשת מידע ופרטים כאמור ופרק הזמן להערות המפעל על הטיוטה לפי סעיף קטן (ג).

 

 

 

 

 

 

(ג)  בטרם מתן החלטה כאמור בסעיף קטן (ב), הממונה יעביר את טיוטת ההיתר למבקש, והמבקש יהיה רשאי להעביר את התייחסותו וטענותיו לגבי הטיוטה בתוך 30 יום מקבלתה, ורשאי הוא לכלול בהתייחסות בקשה לנימוק בגין תנאי מסוים שהוא טען לגביו שייכלל במסמך הנמקה שיצורף להיתר.

 

 

תוקף היתר רעלים  וחידושו

3ב.

(א)  היתר רעלים ברמה א' או ברמה ב' יינתן לתקופה של עשר שנים.

 

 

 

 

(ב) בקשה לחידוש היתר רעלים ברמה א' תוגש לפחות שנה וחצי ולא מוקדם משנתיים לפני תום תקופת תוקפו, ובקשה לחידוש היתר רעלים ברמה ב' תוגש לפחות שנה ולא מוקדם משנה וחצי לפני תום תקופת תוקפו.

 

 

 

 

 

 

 

 

(ג)  על אף האמור בסעיף קטן (א), הוגשה בקשה לחידוש היתר רעלים בהתאם לסעיף קטן (ב), והממונה לא קבע, לפני תום תקופת תוקפו של ההיתר כי הוא מסרב לחדשו, יעמוד ההיתר בתוקפו עד להחלטת הממונה בבקשה או עד תום שנה מתום תקופת תוקפו של ההיתר, לפי המוקדם, ורשאי הממונה להאריך את התקופה האמורה בשישה חודשים נוספים אם נוכח כי התקיימו נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת.

 

 

היתר רעלים אחוד

3ג.

(א)  עוסק ברעלים ברמה א' או ברמה ב', שעיסוקו טעון רישוי לפי חוק רישוי עסקים, יגיש לממונה בקשה להיתר רעלים אחוד לפי הוראות חוק זה; על אף האמור בחוק רישוי עסקים, יחולו על הבקשה והטיפול בה הוראות חוק זה לעניין היתר רעלים, בשינויים המחויבים; לעניין זה, "עיסוק הטעון רישוי לפי חוק רישוי עסקים" - כלל הפעילויות הטעונות רישוי לפי חוק רישוי עסקים המתקיימות באותו אתר.

 

 

 

 

 

 

(ב) מבלי לגרוע מהוראות סעיף 3(ה), הממונה יקבע הוראות בהיתר בשים לב לזיהום או לסיכון אותו יש למנוע או לצמצם, ואם ניתן מבלי לחייב ביישום של טכניקה או אמצעי מסוים, ואם לא ניתן לדעת הממונה לקבוע ערכי פליטה או מדדים סביבתיים אחרים – הוראות אחרות שעניינן הגבלה על פליטת מזהמים או צמצום הסיכון מחומרים מסוכנים שיאפשרו השגת אותם יעדים סביבתיים, בהתחשב בעקרונות האסדרה האירופית, כללים או אמות מידה מקצועיים המיושמים במדינות מפותחות.

 

 

 

 

 

 

(ג)  ביקש המבקש הנמקה לעניין תנאי מסוים לפי סעיף 3א(ג), יצרף הממונה להיתר הנמקה לעניין החלטתו לגבי אותו תנאי, אלא אם נתן את ההנמקה למבקש במועד מוקדם יותר.

 

 

 

 

 

(ד) ניתן לעוסק ברעלים היתר רעלים אחוד, יחולו הוראות חוק זה שעניינן היתר רעלים או תנאיו על היתר רעלים אחוד, בשינויים המחויבים, ולא יחולו על ההיתר האמור הוראות חוק רישוי עסקים;

 

 

 

 

(ה)  סמכות הנתונה לשר לפי חוק זה לקבוע הוראות בכל עניין הקשור בהיתר תחול לעניין היתר רעלים אחוד לצורך יישום הוראות חוק זה בכל הנוגע להיתר כאמור, תהיה נתונה לו גם בהיבטים סביבתיים נוספים הכלולים בהיתר רעלים אחוד, ובלבד שהשר מוסמך לקבוע הוראות כאמור מכוח חוק רישוי עסקים.

 

 

 

 

(ו)  קבע השר הוראות לעניין תנאים בהיתר רעלים אחוד, שיש בהן משום שינוי לתנאים הקבועים בהיתרים תקפים, יבחן השר את מועד כניסתו לתוקף של שינוי כאמור ולא יקבע כי השינוי יחול על היתרים תקפים טרם מועד חידוש ההיתר, אלא אם נוכח כי התקיים אחד מאלה:

 

 

 

 

 

 

 

(1) לשינוי המוצע אין השלכה כלכלית; לעניין זה, "השלכה כלכלית" – עלות יישום השינוי לכלל בעלי ההיתרים שיידרשו לכך עולה על 30 מיליון שקלים חדשים בשנה אחת, על פי הערכת השפעות האסדרה שנערכה לאותו שינוי;

 

 

 

 

 

 

 

(2) כניסת השינוי לתוקף במועד חידוש ההיתר ולא מוקדם יותר עלולה לגרום לפגיעה משמעותית ברמת ההגנה על הסביבה או על בריאות הציבור;

 

 

 

 

 

 

 

(3) כניסת השינוי לתוקף במועד חידוש ההיתר ולא מוקדם יותר עלולה להביא לאי עמידה של מדינת ישראל בדרישה מחייבת לפי הסכם בינלאומי.

 

 

 

 

 

 

(ז) הוראות סעיף קטן (ו) יחולו על אישור השר לעניין כניסתן לתוקף של הנחיות שפרסם הממונה, אשר יישומן כרוך בשינוי בתנאים שנקבעו בהיתר פליטה אחוד עבור כלל מקורות הפליטה או עבור סוגים של מקורות פליטה.

 

 

 

 

(ד) היתר רעלים אחוד שניתן לעיסוק יעמוד בתוקפו אף אם השתנה העיסוק באופן שאינו טעון היתר רעלים, כל עוד לא בוטל ההיתר על ידי הממונה.

 

 

עסק טעון רישוי לפי חוק רישוי עסקים

3ד.

(א)  לא יינתן רישיון או היתר זמני לעסק טעון רישוי לפי חוק רישוי עסקים שהוא עסק טעון היתר רעלים אחוד, אלא לאחר קבלת היתר רעלים אחוד.

 

 

 

 

 

 

(ב) ניתן לעסק היתר רעלים אחוד, יראו את ההיתר ותנאיו כאישור למתן רישיון עסק ותנאים שנקבעו בו על ידי נותן האישור כאמור בסעיף 1(א)(1) לחוק רישוי עסקים, ולא ייקבעו ברישיון העסק או בהיתר זמני כאמור תנאים אחרים בעניינים הנוגעים לשמירה על איכות הסביבה או מניעת מפגעים ומטרדים.

 

 

השגה

3ה.

(א)  עוסק רשאי להגיש למנהל בתוך 21 יום מקבלת היתר רעלים אחוד, השגה בכתב על תנאי מסוים בהיתר, אם הערותיו בעניין התנאי האמור לא התקבלו על ידי הממונה, או על דחיית בקשתו להיתר, אם התקיים אחד מאלה:

 

 

 

 

 

 

 

(1) על פי בדיקת עלות מול תועלת שהגיש בעל ההיתר לממונה, קיים פער ניכר בין עלות העמידה בתנאי ההיתר לתועלת הסביבתית הצפויה על פי אמות המידה המקובלות לעריכת הערכה כאמור בהתאם לעקרונות האסדרה האירופית;

 

 

 

 

 

 

 

(2) קיים פער ניכר בין לוחות הזמנים הנדרשים לשם יישום תנאי ההיתר לבין לוחות הזמנים האפשריים לדעת העוסק;

 

 

 

 

 

 

 

(3) תנאי שנקבע בהיתר רעלים אחוד אינו עולה בקנה אחד עם אמות מידה מקובלות במדינות אשר מיישמות את עקרונות האסדרה האירופית;

 

 

 

 

 

 

 

(4)  תנאי ההיתר שונים באופן משמעותי מתנאים שניתנו לבעל היתר רעלים אחוד בגין פעילות בעלת מאפיינים דומים.

 

 

 

 

 

 

(ב) השגה כאמור בסעיף קטן (א) תוגש בכתב, תהיה מנומקת ויצורפו לה אסמכתאות להוכחת הטענות לפי סעיף קטן (א); המנהל רשאי לפרסם באתר האינטרנט של המשרד את אופן הגשת ההשגות לפי סעיף זה.

 

 

 

 

 

 

(ג)  המנהל ימסור את החלטתו המנומקת בהשגה בתוך 60 יום מקבלת ההשגה ואולם רשאי הוא להאריך את המועד למתן החלטתו ב- 30 ימים נוספים אם ראה צורך בכך בשל מורכבות ההשגה.

 

 

 

 

 

 

(ד) על החלטת המנהל כאמור בסעיף קטן (ג) רשאי העוסק להשיג בפני המנהל הכללי של המשרד (בסעיף זה, "המנהל הכללי"), בתוך 21 יום ממועד מתן ההחלטה, אם התקיים אחד מאלה, ובלבד שטענותיו בעניין זה הוגשו למנהל במסגרת ההשגה לפי סעיף קטן (א):

 

 

 

 

 

 

 

(1) קיים חשש סביר שתנאי ההיתר עלולים לסכן את המשך קיומו של קו ייצור או את פעילות המפעל כולו, לעניין זה, "קו ייצור" – מתקן או מספר מיתקנים המשתתפים בתהליך ייצור שבסופו מופק מוצר מסוים;

 

 

 

 

 

 

 

(2) ההיתר ניתן לפעילות שהיא תשתית לאומית כמפורט להלן, ותנאי ההיתר עשויים לפגוע באופן משמעותי באיכות או באספקת שירות לציבור או למשק או להעלות את יוקר המחייה בתחום התשתית שהיא אחת אלה:

 

 

 

 

 

 

 

 

(א)  רכבת;

 

 

 

 

 

 

 

 

(ב) נמל;

 

 

 

 

 

 

 

 

(ג)  תחנת כח;

 

 

 

 

 

 

 

 

(ד) מתקן התפלה;

 

 

 

 

 

 

 

 

(ה)  שדה תעופה;

 

 

 

 

 

 

 

 

(ו)  מתקני אחסון והולכה של נפט, גז או דלק.

 

 

 

 

 

 

(ה)  השגה כאמור בסעיף קטן (ד) תוגש בכתב, תהיה מנומקת ויצורפו לה אסמכתאות להוכחת הטענות לפי סעיף קטן (ד); המנהל הכללי רשאי לפרסם באתר האינטרנט של המשרד את אופן הגשת ההשגות לפי סעיף זה.

 

 

 

 

 

 

(ו)  המנהל הכללי יקיים התייעצות בכתב לגבי קיומה של השפעה משקית בעניין השגה שהוגשה לו, ובדבר היקפה של ההשפעה המשקית ככל שהיא קיימת, עם המנהל הכללי של משרד ממשלתי האמון על תחום פעילותו של מבקש ההיתר, ואם הוקמה בחוק, לעניין תחום הפעילות של מבקש ההיתר, רשות ציבורית – יקיים את ההתייעצות עם ראש הרשות הציבורית. לא השיב המנהל הכללי של משרד כאמור על פנייתו של המנהל הכללי בתוך 21 ימים, יראו אותו כמי שוויתר על הליך ההיוועצות; לעניין סעיף זה, אם זהות המשרד האמון על תחום פעילותו של מבקש ההיתר אינה ידוע לו, יקיים המנהל הכללי את ההתייעצות עם המנהל הכללי של משרד הכלכלה והתעשייה.

 

 

 

 

 

 

(ז) המנהל הכללי ייתן את החלטתו בהשגה בתוך 60 יום מקבלת ההשגה ואולם המנהל הכללי רשאי להאריך את המועד למתן החלטתו ב- 30 ימים נוספים אם ראה צורך בכך בשל מורכבות הבקשה.

 

 

 

 

 

 

(ח)  כל עוד לא ניתנה החלטה בהשגה, יעמוד ההיתר שבידי המבקש בתוקפו, אלא אם ביקש כי ההיתר החדש או שינוי ההיתר ייכנס לתוקפו; ואולם המנהל רשאי להורות כי ההיתר או השינוי ייכנסו לתוקף, במלואם, בחלקם, או בשינויים, אם נוכח כי הדבר נדרש על מנת למנוע פגיעה משמעותית בסביבה או בבריאות הציבור, לשם מניעת זיהום או פגיעה מתמשכים או חוזרים ונשנים בסביבה או סיכון משמעותי לסביבה או לציבור, והכל בהתחשב בעלות יישום התנאים לגביהם הוגשה ההשגה עד המועד הצפוי לקבלת ההחלטה בהשגה, ובשים לב לקיומן של חלופות ועלותן.

 

 

שינוי בעיסוק ברעלים

 

3ו.

(א)  בעל היתר לא יבצע שינוי הפעלה משמעותי, בעצמו או באמצעות אחר, אלא אם קיבל את אישור הממונה לשינוי ובהתאם לתנאים שהורה הממונה לעניין אותו שינוי, והממונה רשאי לאשר את הבקשה, לסרב לאשרה או לאשרה בתנאים, כפי שיורה, ככל שאותם תנאים נוגעים לשינוי המבוקש; הממונה יודיע על החלטתו בבקשה בתוך שישה חודשים מיום הגשת הבקשה על כל פרטיה; הממונה רשאי, אם ראה צורך בכך בשל מורכבות הבקשה, להאריך את המועד האמור ב- 60 ימים נוספים. דרש הממונה ממגיש הבקשה מידע ופרטים נוספים, לא יובא במניין התקופה האמורה פרק הזמן שעד להגשת מידע ופרטים כאמור, וכן לא יובאו במניין התקופה פרק הזמן להערות מגיש הבקשה לטיוטת שינוי ההיתר.

 

 

 

 

 

 

(ב) בעל היתר יודיע לממונה על כל שינוי במפעל או בפעילותו ביחס לנתונים שמסר בבקשה להיתר, או הקבועים בהיתר, שאינו שינוי הפעלה משמעותי, 45 ימים לפחות בטרם ביצוע השינוי, או במועד מאוחר יותר אם אישר זאת הממונה; להודעה כאמור יצרף בעל ההיתר את כל המידע והמסמכים הנדרשים לתיאור השינוי המתוכנן, לרבות תיקון של הטפסים והמידע אשר הוגש במסגרת הבקשה להיתר.

 

 

 

 

 

 

(ג)  לעניין סעיף זה, "שינוי הפעלה משמעותי" – שינוי בעיסוק או באופן הפעלת העסק, שיש בו או עלול להיות בו כדי לשנות לרעה במידה ניכרת את השפעותיו הסביבתיות של העיסוק, כולן או חלקן, או את רמת הסיכון הנובעת ממנו, שאינו הוספת מתקן, פעילות או רעל הטעונים היתר.

 

 

שינוי היתר רעלים

 

3ז.

(א)  הממונה לא ישנה מיוזמתו תנאים בהיתר אלא אם השינוי נדרש על מנת למנוע פגיעה משמעותית בסביבה או בבריאות הציבור, לשם מניעת זיהום או פגיעה מתמשכים או חוזרים ונשנים בסביבה או סיכון משמעותי לסביבה או לציבור, ולאחר שנתן לבעל ההיתר הזדמנות להשמיע טענותיו.

 

 

 

 

 

 

(ב) אין בהוראת סעיף קטן (א) כדי לגרוע מסמכות הממונה לשנות תנאים לבקשת בעל ההיתר, וכן לתקן או לשנות ביוזמתו תנאי בהיתר שעלותו נמוכה או אין לו השפעה משמעותית על בעל ההיתר, כגון דרישות ניטור או דיגום שאינן כרוכות בהקמת תשתית, דיווח, רישום, שילוט, או סימון.

 

 

 

 

 

 

(ג)  הממונה יודיע על החלטתו בבקשת בעל היתר לפי סעיף קטן (ב) במועדים כמפורט להלן -

 

 

 

 

 

 

 

(1) לעניין בקשה הכרוכה בהקלה מתנאי ההיתר או שיש בה כדי להגדיל את ההשפעה הסביבתית של העיסוק - בתוך שישה חודשים מיום הגשת הבקשה על כל פרטיה; הממונה רשאי, אם ראה צורך בכך בשל מורכבות הבקשה, להאריך את המועד האמור ב- 60 ימים נוספים;

 

 

 

 

 

 

 

(2) לעניין בקשה לשינוי אחר – בתוך 3 חודשים מיום הגשת הבקשה על כל פרטיה; הממונה רשאי, אם ראה צורך בכך בשל מורכבות הבקשה, להאריך את המועד האמור ב- 45 ימים נוספים;

 

 

 

 

 

 

 

(3) דרש הממונה ממגיש הבקשה מידע ופרטים נוספים, לא יובא במניין התקופה האמורה בפסקאות (1) או (2) פרק הזמן שעד להגשת מידע ופרטים כאמור, וכן לא יובאו במניין התקופה פרק הזמן להערות מגיש הבקשה לטיוטת שינוי ההיתר."

 

 

העברת היתר רעלים

3ח.

(א)  היתר רעלים ניתן להעברה, ובלבד שניתן לכך אישור הממונה מראש ובכתב; הממונה רשאי להתנות את מתן האישור בקבלת מידע ומסמכים הדרושים לצורך החלטה בבקשה, וכן רשאי הוא לקבוע תנאים באישור ככל הדרוש על מנת להבטיח עמידה בתנאי ההיתר.

 

 

 

 

 

 

(ב) הממונה ייתן החלטה בבקשה לפי סעיף זה בתוך 60 ימים מקבלת הבקשה, ורשאי הוא להאריך את התקופה בשלושים ימים, אם ראה צורך בכך בשל מורכבות הבקשה; לעניין המועדים האמורים לא ייחשב פרק זמן להגשת מידע ופרטים נוספים שדרש הממונה לפי סעיף קטן (ג)."

 

 

(5) בסעיף 11 לחוק, בסופו יבוא:

 

 

 

"(3)    לתקן את התוספת הרביעית ואת התוספת החמישית לחוק."

 

 

(6) בסעיף 14ה -

 

 

 

(א)  בסעיף קטן (1), בתחילתו, יבוא "בשל ביצוע שינוי הפעלה שאינו משמעותי מבלי לתת הודעה מראש, בניגוד להוראות סעיף 3ג(ב), או";

 

 

 

(ב) בסעיף קטן (2), במקום "בניגוד להוראות היתר כאמור בסעיף 3" יבוא "בלא היתר או בניגוד לתנאיו בניגוד להוראות סעיף 3, או ביצוע שינוי הפעלה משמעותי בלא אישור הממונה או בניגוד לתנאיו בניגוד להוראות סעיף 3ג".

 

 

(7) בסעיף 15 -

 

 

 

(א)  בסעיף קטן (א)(1), בתחילתו, יבוא "בשל ביצוע שינוי הפעלה שאינו משמעותי בלא שנתן הודעה מראש, בניגוד להוראות סעיף 3ג(ב), או";

 

 

 

(ב) בסעיף (ב)(2), בסופו יבוא "או ביצוע שינוי הפעלה משמעותי בלא אישור הממונה או בניגוד לתנאיו בניגוד להוראות סעיף 3ג".

 

 

(8) אחרי סעיף 16ה יבוא:

 

 

"סייג לתחולה על עובדים

16ו.

הוראות חוק זה לא יחולו על חשיפה של עובד  לחומרים מסוכנים במקום עבודתו, מקום שנקבעו לעניין זה הוראות לפי פקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש"ל-1970[3]."

 

 

(9) אחרי התוספת השלישית לחוק יבוא:

 

 

"תוספת רביעית

 

 

בתוספת זו –

 

 

(1)  

מונחים שנקבעו בתוספת זו יפורשו, בין השאר, בהתאם להוראות הקבועות באמנות בין-לאומיות שישראל צד להן, לעקרונות האסדרה האירופית ובשים לב למונחים מקבילים המיושמים בקרב המדינות המפותחות בעולם.

 

 

(2)  

חישוב ערכי הסף לעניין חומרים מסוכנים ייעשה על פי אמות מידה שנקבעו בהתאם לאמות המידה בהסדרים המפורטים להלן באופן התואם את המחויבויות הבין-לאומיות של מדינת ישראל:

 

 

 

(א)   תקנות של האיחוד האירופי שעניינן סיווג, תיווי, סימון ואריזה של חומרים מסוכנים ותערובות חומרים מסוכנים – CLP Regulation (EC) No. 1272/2008 Classification, Labelling and Packaging of substances and mixtures.

 

 

 

(ב) דירקטיבה של האיחוד האירופי שעניינה בקרה של סיכוני אירועים משמעותיים מחומרים מסוכנים U/18/2012, SEVESO III - Control of Major-accident Hazards – Involving Dangerous Substances .

 

 

תכונות סיכון

 

 

(סעיף 1)

 

 

 

(1) נפיץ  (Explosive)

 

 

 

(2) מחמצן (Oxidizing)

 

 

 

(3) דליק (Flammable, Highly flammable)

 

 

 

(4) מגרה (Irritant)

 

 

 

(5) מזיק (Harmful)

 

 

 

(6) רעיל (Toxic)

 

 

 

(7) מסרטן (Carcinogenic)

 

 

 

(8) מאכל (Corrosive)

 

 

 

(9) רעיל לרבייה (Toxic for reproduction)

 

 

 

(10)  גורם שינוי גנטי (Mutagenic)

 

 

 

(11)  גורם לרגישות (Sensitizing)

 

 

 

(12)  רעיל לסביבה (Ecotoxic)

 

 

 

(13)  גורם סיכון פיזיקלי אחר בשל חוסר יציבות של החומר, כגון חומר המגיב בינו לבין עצמו או במגע עם אויר, מים או חומצה (Self-reactive, Pyrophoric, Self-heating eg.)

 

 

 

(14)  משמש להדברה (Pesticide)

 

 

תוספת חמישית

 

 

סיווג עוסקים ברעלים

 

 

חלק א' [מצורפת טבלה בסוף נוסח התזכיר]

 

 

חלק ב' [מצורפת טבלה בסוף נוסח התזכיר]

 

 

פרק ג': תיקון חוק מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים

תיקון החוק למניעת זיהום הים

3.  

בחוק למניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים, התשמ"ח-1988[4] -

 

 

 

(1) בסעיף 2 האמור בו יסומן (א), ובו - אחרי "במישרין" יבוא "לים או לשפך נחל", ובסופו יבוא "לעניין זה, "שפך נחל"- קטע במורד נחל ועד למפגש עם הים, בו מי הנחל מהווים תערובת של מים ממעלה הנחל עם מי הים, בין דרך קבע ובין בזמנים משתנים".

 

 

 

(2) אחרי האמור בסעיף 2(א) לחוק יבוא:

 

 

 

 

"(ב)    על אף האמור בסעיף קטן (א), הטלה או הזרמה של פסולת או שפכים לים, הנעשית בעקיפין דרך מקור מים, בהתאם לצו הרשאה לפי סעיף 20יא לחוק המים, התשי"א-1951, לא תהיה טעונה היתר.

 

 

 

 

(ג)       המבקש לבצע הטלה או הזרמה הטעונה היתר לפי סעיף קטן (א), ממקור פליטה טעון היתר כהגדרתו בחוק אוויר נקי, התשס"ח-2008 (בחוק זה, "מקור פליטה טעון היתר" ו- "חוק אוויר נקי", לפי העניין), יגיש לוועדה בקשה להיתר הטלה או הזרמה במועד הגשת הבקשה להיתר פליטה לממונה לפי חוק אוויר נקי, מבלי לגרוע מחובתו להגיש בקשה לחידוש ההיתר במועד בהתאם לתקופת תוקפו כפי שקבעה הוועדה בהתאם להוראות סעיף 3א(ב1).

 

 

 

 

(ד)      המבקש לבצע הטלה או הזרמה הטעונה היתר לפי סעיף קטן (א), מעיסוק ברעלים טעון היתר לפי חוק החומרים המסוכנים, התשנ"ג-1993 (בחוק זה, "עיסוק ברעלים טעון היתר" ו- "חוק החומרים המסוכנים", לפי העניין), יגיש לוועדה בקשה להיתר הטלה או הזרמה במועד הגשת הבקשה להיתר רעלים לממונה לפי חוק החומרים המסוכנים, מבלי לגרוע מחובתו להגיש בקשה לחידוש ההיתר במועד בהתאם לתקופת תוקפו כפי שקבעה הוועדה בהתאם להוראות סעיף 3א(ב1)."

 

 

 

(3) אחרי סעיף 3א(ב)  יבוא:

 

 

 

 

"(ב1)  היתר לגבי הזרמה ממקור יבשתי שהוא מקור פליטה טעון היתר או עיסוק ברעלים טעון היתר, יינתן לתקופת היתר הפליטה כאמור בחוק אוויר נקי או היתר הרעלים לפי חוק החומרים המסוכנים, לפי העניין, אלא אם קבעה הוועדה אחרת מנימוקים שיירשמו."

 

 

 

(4) בסעיף 5ד, אחרי "שפכים לים ממקור יבשתי" יבוא "ללא היתר".

 

 

פרק ד': תיקון חוק המים

תיקון חוק המים

4.  

בחוק המים, התשי"א-1951[5], בסעיף 20יא(א), במקום האמור בסיפא יבוא "לא יראו את הפעולה או את סילוק השפכים כזיהום מים כמשמעותו בסימן זה, אם נעשו לפי אחד מאלה:

 

 

 

(1) למקור מים שאינו שפך נחל - אם נעשו בהתאם לצו הרשאה שנתן לעניין זה מנהל הרשות הממשלתית.

 

 

 

(2) לשפך נחל - אם נעשו בהתאם להיתר מכוח סעיף 2 לחוק למניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים, התשמ"ח-1988; לעניין זה, "שפך נחל" - קטע במורד נחל ועד למפגש עם הים, בו מי הנחל מהווים תערובת של מים ממעלה הנחל עם מי הים, בין דרך קבע ובין בזמנים משתנים".

 

 

פרק ה': תחילה, תחולה והוראות מעבר

תחילה

5.  

(א)  תחילתו של חוק זה, למעט הסעיפים המפורטים בסעיף קטן (ב), ביום  כ׳ בתשרי ה׳תשפ"ג (15 באוקטובר 2022) (להלן – יום התחילה).

 

 

(ב) תחילתם של סעיפים 1(1)(ב) ו-(ג), 1(5), 1(8), 1(9), 1(10), 1(11), 1(12), 1(14), 1(16)(ב), 1(18)(ב), 2(3)(ג), 2(4) – למעט סעיפים 3ג(ה), 3ו ו- 3ח לחוק החומרים המסוכנים כנוסחם לפי הוראות חוק זה שתחילתם ביום התחילה, ולמעט סעיפים 3ג(ו) ו- 3ז שיחולו רק על היתר סביבתי אחוד שניתן לפי הוראות חוק זה, 2(6), 3(2) לעניין סעיף 2(ג) ו-(ד) לחוק למניעת זיהום הים כנוסחו לפי הוראות חוק זה, וסעיף 3(3) – ביום א׳ בטבת ה׳תשפ"ה (1 בינואר 2025) (להלן – היום הקובע), ואולם השר רשאי, בצו, לדחות את היום הקובע בשישה חודשים אם מצא כי הדחייה דרושה לצורך היערכות ליישום הוראות החוק.

הגדרות לפרק ה'

6.  

בפרק זה -

 

 

"היתר סביבתי אחוד" – היתר פליטה אחוד או היתר רעלים אחוד;

 

 

"היתר פליטה" – היתר שניתן מאת הממונה לפי הוראות חוק אוויר נקי;

 

 

"היתר רעלים" – היתר שניתן מאת הממונה לפי הוראות חוק החומרים המסוכנים;

 

 

"מפעל קיים" – עיסוק או פעילות טעוני היתר רעלים או היתר פליטה שהיה בידי בעליו, ערב היום התחילה, היתר פליטה, היתר רעלים או רישיון עסק, שהוא חייב בהם לפי חוק אוויר נקי, חוק החומרים המסוכנים או חוק רישוי עסקים, לפי העניין;

 

 

"רישיון עסק" - לרבות היתר זמני לפי הוראות חוק רישוי עסקים, ובלבד שהרישיון או ההיתר האמור ניתן לפי אישורו של נותן האישור לעניין סעיף 1(א) לחוק האמור;

 

 

"תקנות סיווג ופטור" – תקנות החומרים המסוכנים (סיווג ופטור), התשנ"ו-1996[6], כנוסחן ערב יום התחילה.

הוראת מעבר לעניין היתר פליטה

7.  

(א)  על אף האמור בסעיף 17 ובסימן ה' בפרק ד' לחוק אוויר נקי, בעל מקור פליטה שהוא מפעל קיים רשאי להפעיל את מקור הפליטה לפי היתר הפליטה שבידו, עד מועד קבלת החלטה בבקשה לקבלת היתר פליטה או היתר פליטה אחוד לפי החוק האמור, כנוסחו לפי חוק זה, ובלבד שהגיש את הבקשה לחידוש ההיתר או לקבלת היתר פליטה אחוד, לפי העניין, עד המועדים המפורטים להלן -

 

 

 

(1) פרטים 2.3, 2.4 ו- 2.5 לתוספת השלישית – עד י"ב בטבת התשפ"ו (1 בינואר 2026);

 

 

 

(2) פרטים 2.1, 2.2, 2.6 ו- 3 לתוספת השלישית – עד כ"ב בטבת התשפ"ז (1 בינואר 2027);

 

 

 

(3) פרטים 5 ו- 6 לתוספת השלישית  – עד ב' בטבת התשפ"ח (1 בינואר 2028);

 

 

 

(4) פרטים 4.1 למעט 4.1.1, 4.2, 4.3, 4.4 ו- 4.6 לתוספת השלישית – עד י"ד בטבת התשפ"ט (1 בינואר 2029);

 

 

 

(5) פרט 4.1.1. לתוספת השלישית – עד כ"ו בטבת התש"צ (1 בינואר 2030);

 

 

 

(6) פרטים 1 ו- 4.5 לתוספת השלישית – עד ו' בטבת התשצ"א (1 בינואר 2031).

 

 

(ב) לעניין מפעל קיים שמתבצעת בו יותר מפעילות אחת מהפעילויות המנויות בתוספת השלישית לחוק אוויר נקי, יהיה המועד הקובע להגשת הבקשה המועד המוקדם מבין המועדים שנקבעו לפי סעיף קטן (א).

 

 

(ג)  היה מקור פליטה טעון היתר פליטה אחוד לפי הוראות חוק אוויר נקי, כנוסחו לפי חוק זה, יראו את היתר הפליטה, היתר הרעלים ורישיון העסק שבידי בעל מקור הפליטה, לפי העניין, כהיתר פליטה אחוד החל מהיום הקובע, ויחולו לגביהם סמכויות הממונה לפי החוק האמור, ואולם הממונה יהיה רשאי לשנות תנאים בהיתר כאמור בהתאם לסמכויות לפי חוק אוויר נקי או חוק החומרים המסוכנים כנוסחם ערב יום התחילה, ובכלל זה לפי הוראות סעיף 26(א) ו- (ב) לחוק אוויר נקי, וסעיף 3(ה) לחוק החומרים המסוכנים, לפי העניין.

 

 

(ד) השר רשאי, בצו, לדחות את המועדים הקבועים בסעיף קטן (א), בפרק זמן שלא יעלה על שנה, אם מצא כי דחייה כאמור דרושה לצורך היערכות ליישום הוראות החוק. 

הוראת מעבר לעניין היתר רעלים לעיסוק ברמה א' או ברמה ב'

8.  

(א)  על אף האמור בחוק החומרים המסוכנים, בעל היתר רעלים למפעל קיים רשאי לעסוק ברעלים לפי היתר הרעלים שבידו, עד מועד קבלת החלטה בבקשה לקבלת היתר רעלים או היתר רעלים אחוד לפי החוק האמור, כנוסחו לפי חוק זה, ובלבד שהגיש את הבקשה לחידוש ההיתר או לקבלת היתר רעלים אחוד, לפי העניין, עד המועדים הקבועים בטור ד' בתוספת החמישית לחוק החומרים המסוכנים, כנוסחה לפי הוראות חוק זה.

 

 

(ב) לעניין מפעל קיים שמתבצעת בו יותר מפעילות אחת מהפעילויות המנויות בתוספת החמישית לחוק החומרים המסוכנים, יהיה המועד הקובע להגשת הבקשה המועד המוקדם מבין המועדים שנקבעו לפי סעיף קטן (א) לעיסוק באותה רמה, ואם כלל העיסוק פעילויות ברמה א' וברמה ב' גם יחד, לעיסוק המוקדם מבין הפעילויות ברמה א'; אם כלל העיסוק במפעל הן סיווג לפי פעילות והן סיווג לפי חומר מסוכן או קבוצות חומרים מסוכנים, יהיה המועד הקובע לפי סיווג הפעילות.

 

 

(ג)  ניתן היתר רעלים לעיסוק ברמה א' או ברמה ב' למפעל קיים, יראו את היתר הרעלים ורישיון העסק שבידי בעל היתר הרעלים, לפי העניין, כהיתר רעלים אחוד החל מהיום הקובע, ויחולו לגביהם סמכויות הממונה לפי חוק החומרים המסוכנים, ואולם הממונה יהיה רשאי לשנות תנאים בהיתר כאמור בהתאם לסמכויות לפי חוק החומרים המסוכנים כנוסחו ערב יום התחילה.

הוראת מעבר לעניין היתר רעלים לעיסוק שאינו ברמה א' או ברמה ב'

9.  

(א)  עיסוק ברעלים הטעון היתר לפי תקנות סיווג ופטור, שאינו טעון היתר לפי הוראות התוספת החמישית לחוק החומרים המסוכנים, כנוסחן לפי חוק זה, יהיה טעון היתר לפי הוראות החוק האמור כנוסחן ערב יום התחילה, כל עוד לא קבע השר בתקנות כי עיסוק כאמור פטור מהיתר רעלים; בתקנות כאמור רשאי השר לקבוע חובות, הגבלות ותנאים לעניין עיסוק ברעלים מסוגו או דרך כלל.

 

 

(ב) על אף האמור בחוק החומרים המסוכנים, כנוסחו ערב יום התחילה, ועל אף הקבוע בהיתר רעלים שניתן למפעל קיים - 

 

 

 

(1) היתר הרעלים יעמוד בתוקפו עד המועד האמור בסעיף קטן (א), כל עוד לא חל שינוי משמעותי בעיסוק.

 

 

 

(2) בעל היתר רעלים יהיה רשאי להעביר את ההיתר לאדם אחר, ובלבד שהגיש לממונה בקשה לפחות 60 ימים מראש, וניתן לכך אישור הממונה מראש ובכתב; הוגשה לממונה בקשה להעברת היתר רעלים לפי סעיף זה, יראו אותה כמאושרת אם לא נתן הממונה החלטה בבקשה עד המועד האמור.

 

 

 

(3) בבקשה כאמור בפסקת משנה (2) יפורטו פרטי מקבל היתר הרעלים, והצהרתו כי תנאי ההיתר מוכרים לו וכי ידועה לו חובתו לפעול לפיהם.

הוראות מעבר לעניין היתר סביבתי אחוד ראשון

10.  

על אף הוראות סעיף 25  לחוק אויר נקי וסעיף 3א לחוק החומרים המסוכנים, כנוסחם לפי חוק זה, תקופת תוקפו של היתר סביבתי אחוד, שיינתן למבקש היתר לראשונה לאחר היום הקובע, תהיה שבע שנים.

 

 

התוספת החמישית לחוק החומרים המסוכנים

 

 

חלק א'

 

פרט

טור א'

פעילות

טור ב'

רמה א'

טור ג'

רמה ב'

טור ד'

מועד הגשת בקשה

1.   

אנרגיה ודלק

 

1.1.  

שריפת דלק במיתקן שריפה

עם הספק תרמי של 50 מגה וואט ומעלה

עם הספק תרמי של 20 עד 50 מגה וואט; או בהחזקת חומר מסוכן מעל לספים הקבועים בחלק ב'

כ"ו בטבת התש"צ (1 בינואר 2030)

1.2.  

זיקוק של גז ודלק בקנה מידה תעשייתי

בכל היקף

כ"ו בטבת התש"צ (1 בינואר 2030)

1.3.  

ניזול או גזיפיקציה של:

 

 

כ"ו בטבת התש"צ (1 בינואר 2030)

 

א. פחם

בקנה מידה תעשייתי בכל היקף

 

כ"ו בטבת התש"צ (1 בינואר 2030)

 

ב.  פצלי שמן ודלק אחר

 

 

במתקנים עם יכולת ייצור בהספק תרמי של 20 מגה וואט ומעלה

במתקנים עם יכולת ייצור בהספק תרמי של 1 עד 20 מגה וואט; או בהחזקת חומר מסוכן מעל לספים הקבועים בחלק ב'

כ"ו בטבת התש"צ (1 בינואר 2030)

1.4.  

הפקה של דלק במצב צבירה גז, נוזל או מוצק בקנה מידה תעשייתי

 

בכל היקף

כ"ו בטבת התש"צ (1 בינואר 2030)

1.5.  

אחסון וניפוק דלק

 

ביכולת אחסון של  200 טון ומעלה

כ"ו בטבת התש"צ (1 בינואר 2030)

2.   

יצור ועיבוד מתכות

 

2.1.  

קלייה וסינטור של עפרות מתכת לרבות סולפיד בקנה מידה תעשייתי

בכל היקף

כ"ו בטבת התש"צ (1 בינואר 2030)

2.2.  

יצור בקנה מידה תעשייתי של ברזל גולמי או פלדה (התכה ראשונית או שניונית) כולל ביציקה רציפה (continuous casting)

בכושר ייצור של 2.5 טון לשעה ומעלה

בכושר ייצור של עד 2.5 טון לשעה

כ"ב בטבת התשפ"ז (1 בינואר 2027)

2.3.  

עיבוד מתכות ברזיליות

 

 

א. הפעלת מתקני ערגול חם

בכושר ייצור של 20 טון לשעה ומעלה של פלדה גולמית

בכושר ייצור של עד 20 טון לשעה פלדה גולמית או בכושר ייצור של 0.5 טון לשעה ומעלה של מתכות אחרות; או בהחזקת חומר מסוכן מעל לספים הקבועים בחלק ב'

י"ב בטבת התשפ"ו (1 בינואר 2026)

 

ב.  נפחות או מסגרות עם פטישים או מכבשים

בעלי אנרגיה של 50 קילו ג'אול לפטיש או מכבש ומעלה ובערך קלורי של 20 מגה וואט ומעלה

בהחזקת חומר מסוכן מעל לספים הקבועים בחלק ב'

י"ב בטבת התשפ"ו (1 בינואר 2026)

 

ג.  גלוון ויישום ציפוי מגן מתכתי (application of protective fused metal coats)

בכושר עבודה (input) של 2 טון פלדה גולמית לשעה ומעלה

בכושר עבודה (input) של 0.5 עד 2 טון פלדה גולמית לשעה; או יישום ציפוי מגן מתכתי למשטחי מתכת או פלסטיק על ידי התזה בלהבה, פלזמה או קשת חשמלית בכושר עבודה של 2 ק"ג לשעה ומעלה של עופרת, בדיל , אבץ, ניקל, קובלט וסגסוגותיהן; או בהחזקת חומר מסוכן מעל לספים הקבועים בחלק ב'

י"ב בטבת התשפ"ו (1 בינואר 2026)

2.4.  

פעילות שנעשה בה שימוש בבתי יציקה של מתכות ברזיליות

בכושר ייצור של 20 טון ליום ומעלה

בקנה מידה תעשייתי בכושר ייצור של 2 עד 20 טון ליום; או בהחזקת חומר מסוכן מעל לספים הקבועים בחלק ב'

י"ב בטבת התשפ"ו (1 בינואר 2026)

2.5.  

עיבוד מתכות לא ברזיליות:

 

 

א. ייצור והפקה של מתכות לא ברזיליות גולמיות ממחצבים, עפרות, תרכיזים, או חומר גלם שניוני על ידי תהליכים מטלורגיים, כימיים או אלקטרוליטיים

בכל היקף

י"ב בטבת התשפ"ו (1 בינואר 2026)

 

ב.  התכה, כולל ייצור סגסוגות (alloyage), של מתכות לא ברזיליות, כולל מוצרים ממוחזרים ומושבים והפעלת בתי יציקה למתכות לא ברזיליות

בכושר התכה של 4 טון ליום ומעלה עופרת או קדמיום, או 20 טון ליום ומעלה של כל שאר המתכות

פעילות בקנה מידה תעשייתי בכושר התכה של 0.5 עד 4 טון ליום של עופרת או קדמיום ושל 2 עד 20 טון ליום לכל שאר המתכות; או בהחזקת חומר מסוכן מעל לספים הקבועים בחלק ב'

י"ב בטבת התשפ"ו (1 בינואר 2026)

2.6.  

טיפול פני שטח של מתכות וחומרים פלסטיים על ידי תהליך כימי או אלקטרוליטי

באמבטיות טיפול בנפח כולל של 30 מ"ק ומעלה

באמבטיות טיפול בנפח כולל של 10 עד 30 מ"ק, או באמבטיות טיפול בנפח כולל של 1 מ"ק ומעלה עם חומצה הידרו-פלואורית או חומצה חנקתית; או בהחזקת חומר מסוכן מעל לספים הקבועים בחלק ב'

כ"ב בטבת התשפ"ז (1 בינואר 2027)

2.7.  

עיבוד מתכות - ברזליות ולא ברזליות

 

 

 

 

א. ייצור ומחזור לרבות פירוק (שאינו פירוק מצברים מכלי רכב), בקנה מידה תעשייתי של מצברים וסוללות מכל סוג

 

בכל היקף

י"ד בטבת התשפ"ט (1 בינואר 2029)

 

ב.  עבודות לייצור, בנייה, הרכבה ושיפוץ של כלי שיט

 

כלי שיט באורך 20 מ' ומעלה

א' בטבת התשפ"ה (1 בינואר 2025)

3.   

תעשיה מינרלית

 

3.1.  

ייצור מלט, סיד ותחמוצת מגנזיום

 

 

א. ייצור קלינקר ומלט

באמצעות כבשנים סובבים (Rotary Kilns) בעלי כושר ייצור של 500 טון ליום ומעלה או בכבשנים אחרים (Kilns) בעלי כושר ייצור של 50 טון ליום ומעלה  

באמצעות כבשנים סובבים (Rotary Kilns) בעלי כושר ייצור של עד 500 טון ליום או בכבשנים אחרים (Kilns) בעלי כושר ייצור של עד 50 טון ליום בקנה מידה תעשייתי

כ"ב בטבת התשפ"ז (1 בינואר 2027)

 

ב.  ייצור סיד בכבשנים

בעלי כושר ייצור של 50 טון ליום ומעלה

בעלי כושר ייצור של עד 50 טון ליום בקנה מידה תעשייתי

כ"ב בטבת התשפ"ז (1 בינואר 2027)

 

ג.  ייצור תחמוצות מגנזיום בכבשנים

בעלי כושר ייצור של 50 טון ליום ומעלה

בעלי כושר ייצור של עד 50 טון ליום בקנה מידה תעשייתי

כ"ב בטבת התשפ"ז (1 בינואר 2027)

3.2.  

ייצור זכוכית כולל סיבי זכוכית

בכושר התכה של 20 טון ליום ומעלה

בכושר התכה של 100 ק"ג עד 20 טון ליום; או בהחזקת חומר מסוכן מעל לספים הקבועים בחלק ב'

כ"ב בטבת התשפ"ז (1 בינואר 2027)

3.3.  

התכה של חומרים מינרלים כולל יצור סיבים מינרליים

בכושר התכה של 20 טון ליום ומעלה

בכושר התכה של עד 20 טון ליום בקנה מידה תעשייתי

כ"ב בטבת התשפ"ז (1 בינואר 2027)

3.4.  

ייצור מוצרים קרמים כגון רעפים, לבנים, אריחים או פורצלן על ידי שריפה

בכושר יצור של 75 טון ליום ומעלה או בכבשנים בעלי נפח של 4 מ"ק ומעלה ועם צפיפות השמה (setting density) לכבשן של 300 ק"ג/מ"ק ומעלה

בקנה מידה תעשייתי, בכושר יצור של עד 75 טון ליום או בכבשנים בעלי נפח של עד 4 מ"ק ועם צפיפות השמה לכבשן (setting density) של 100 עד 300 ק"ג/מ"ק, ולמעט כבשנים חשמליים שאינם מופעלים באופן רציף

כ"ב בטבת התשפ"ז (1 בינואר 2027)

4.   

תעשייה כימית, פורמולציה ופלסטיק

 

 

ייצור בקנה מידה תעשייתי על ידי עיבוד כימי או ביולוגי של חומרים או קבוצות של חומרים המפורטים להלן:

 

4.1.  

ייצור חומרים אורגניים בסיסיים, כגון:

 

 

א. פחמימנים פשוטים (לינארים או טבעתיים (ציקלים), רוויים או בלתי רוויים, אליפטיים או ארומטיים)

בכל היקף

כ"ו בטבת התש"צ (1 בינואר 2030)

 

ב.  פחממנים המכילים חמצן כגון כהלים, אלדהידים, קטונים, חומצות קרבוקסיליות, אסתרים ותערובות של אסתרים, אצטט, אתרים, פראוקסידים, שרפי אפוקסים

בכל היקף

י"ד בטבת התשפ"ט (1 בינואר 2029)

 

ג.  פחמימנים גופרתיים (סולפוריים)

בכל היקף

י"ד בטבת התשפ"ט (1 בינואר 2029)

 

ד.  פחממנים חנקתיים כגון אמינים, אמידים, תרכובות חנקן , תרכובות ניטרו או תרכובות ניטרט (Nitrous, nitro, nitrate), ניטרילים, ציאנטים, ואיזו-ציאנטים (Cyanates Isocyanates)

בכל היקף

י"ד בטבת התשפ"ט (1 בינואר 2029)

 

ה.  פחממנים המכילים זרחן

בכל היקף

י"ד בטבת התשפ"ט (1 בינואר 2029)

 

ו. פחממנים הלוגנים

בכל היקף

י"ד בטבת התשפ"ט (1 בינואר 2029)

 

ז.  תרכובות אורגנו-מתכתיות

בכל היקף

י"ד בטבת התשפ"ט (1 בינואר 2029)

 

ח.  חומרים פלסטיים (פולימרים, סיבים סינתטיים וסיבים מבוססי תאית- (Cellulose)

בכל היקף

י"ד בטבת התשפ"ט (1 בינואר 2029)

 

ט. גומי סינתטי

בכל היקף

י"ד בטבת התשפ"ט (1 בינואר 2029)

 

י. צבעים ופיגמנטים

בכל היקף

י"ד בטבת התשפ"ט (1 בינואר 2029)

 

יא.  חומרים פעילי שטח ודטרגנטים וסורפקטנטים (Surfactants)

בכל היקף

י"ד בטבת התשפ"ט (1 בינואר 2029)

4.2.  

ייצור חומרים אנאורגניים, כגון:

י"ד בטבת התשפ"ט (1 בינואר 2029)

 

א. גזים כגון אמוניה, כלור או מימן כלורי, פלואור או מימן פלואורי, תחמוצות פחמן, תרכובות גופרית, תחמוצות חנקן, מימן, דו-תחמוצת הגופרית, קרבוניל כלוריד

בכל היקף

י"ד בטבת התשפ"ט (1 בינואר 2029)

 

ב.  חומצות כגון חומצה כרומית, חומצה הידרו-פלואורית, חומצה זרחתית, חומצה חנקתית, חומצה הידרו-כלורית, חומצה גופרתית, אולאום (Oleum), חומצות גופריתיות

בכל היקף

י"ד בטבת התשפ"ט (1 בינואר 2029)

 

ג.  בסיסים כגון אמוניום הידרוקסיד, פוטסיום הידרוקסיד, סודיום הידרוקסיד

בכל היקף

י"ד בטבת התשפ"ט (1 בינואר 2029)

 

ד.  מלחים כגון אמוניום כלוריד, פוטסיום כלורט, פוטסיום קרבונט, סודיום קרבונט, פרבורט, ניטרט כסף (Silver nitrate)

בכל היקף

י"ד בטבת התשפ"ט (1 בינואר 2029)

 

ה.  תרכובות אנאורגניות לא מתכתיות, תחמוצות מתכת או תרכובות אנאורגניות אחרות כגון קלציום קרביד, סיליקון, סיליקון קרביד

בכל היקף

י"ד בטבת התשפ"ט (1 בינואר 2029)

4.3.  

ייצור דשנים המבוססים על זרחן, חנקן או אשלגן (דשנים פשוטים או מורכבים)

בכל היקף

י"ד בטבת התשפ"ט (1 בינואר 2029)

4.4.  

ייצור מוצרים בסיסיים להגנת הצומח או ביוצידים

בכל היקף

י"ד בטבת התשפ"ט (1 בינואר 2029)

4.5.  

ייצור מוצרים פרמצבטיים כולל חומרי ביניים

בכל היקף

ו' בטבת התשצ"א (1 בינואר 2031)

4.6.  

ייצור חומרי נפץ

בכל היקף

י"ד בטבת התשפ"ט (1 בינואר 2029)

4.7.  

ייצור בקנה מידה תעשייתי על ידי עיבוד של חומרים או קבוצות של חומרים המפורטים להלן:

 

 

 

 

א. ייצור ועיבוד שמני סיכה ושמני קירור כגון גריז, שמן מכונות ופרפין

בכל היקף

כ"ב בטבת התשפ"ז (1 בינואר 2027)

 

ב.  ייצור באמצעות פורמולציה או מיצוי, של אחד או יותר מתכשירים אלה:

 

 

 

 

(1)  חומרי הדברה או ביוצידים

בשימוש יומי בהיקף של 2 טון ומעלה; או בהחזקת חומר מסוכן מעל לספים הקבועים בחלק ב'

א' בטבת התשפ"ה (1 בינואר 2025)

 

(2)  חומרים פרמצבטיים ותרופות לאדם ולחי

בכל היקף

ב' בטבת התשפ"ח (1 בינואר 2028)

 

(3)  חומרי נפץ

בכל היקף

ב' בטבת התשפ"ח (1 בינואר 2028)

 

(4)  צבעים, דיו, חומרים לטיפול פני שטח, חומרים לציפוי פני שטח, דבק, שבייצורם נעשה שימוש בחומרים אורגנים נדיפים

בכושר ייצור של 100 טון לשנה ומעלה; או בהחזקת חומר מסוכן מעל לספים הקבועים בחלק ב'

כ"ב בטבת התשפ"ז (1 בינואר 2027)

 

(5)  דשנים

בכושר ייצור של 3 טון ליום ומעלה; או בהחזקת חומר מסוכן מעל לספים הקבועים בחלק ב'

כ"ב בטבת התשפ"ז (1 בינואר 2027)

 

(6)  דטרגנטים וחומרים פעילי שטח למעט ע"י מיהול בלבד

בכושר ייצור של 3 טון ליום ומעלה; או בהחזקת חומר מסוכן מעל לספים הקבועים בחלק ב'

כ"ב בטבת התשפ"ז (1 בינואר 2027)

4.8.  

עיבוד בקנה מידה תעשייתי של פלסטיק, חומרים תרמו-פלסטיים, תרמו-סטטיים, ציפויים ולמינטים באמצעות אחת או יותר מפעילויות אלה: 

 

 

א. עיבוד של פולימרים תרמו-פלסטיים בתהליכי שיחול ותרכוב לצורך ייצור של חומרי גלם, תערובות, תרכובות ופורמולציות, למעט ניפוח של מכלים

בהחזקת חומר מסוכן מעל לספים הקבועים בחלק ב'

י"ב בטבת התשפ"ו (1 בינואר 2026)

 

ב.  תרכוב של PVC בתהליך ייבוש או היתוך ועיבוד למוצר סופי של חומרי גלם מבוססי PVC

בכל היקף

 

י"ב בטבת התשפ"ו (1 בינואר 2026)

 

ג.  עיבוד למוצר סופי של חומרים תרמו-סטים, גומי וחומרים מרוכבים על בסיס תרמוסטים

בכל היקף

י"ב בטבת התשפ"ו (1 בינואר 2026)

 

ד.  יצור ועיבוד של פוליסטירן מוקצף

בכל היקף

 

4.9.  

ייצור חומרים מרוכבים באמצעות שימוש בשרפים סינטטיים בהם יש תגובת צילוב כגון שרפי מלמין, אוריאה, פנול, אפוקסי, פורן או פוליאסטר, למעט ציפוי באבקה

 

בצריכת שרף של 10 ק"ג לשעה ומעלה או 20 טון לשנה ומעלה; או בהחזקת חומר מסוכן מעל לספים הקבועים בחלק ב'

י"ב בטבת התשפ"ו (1 בינואר 2026)

4.10.   

עיבוד ומחזור פסולת פלסטיק

 

בכמות (Capacity)  של 10 טון ליום ומעלה; או בהחזקת חומר מסוכן מעל לספים הקבועים בחלק ב'

 

י"ב בטבת התשפ"ו (1 בינואר 2026)

5.   

טיפול בפסולת מסוכנת

 

5.1.  

טיפול, סילוק או השבה של פסולת מסוכנת לרבות קרקע מזוהמת, למעט שיקום באתר (on site

בכמות (Capacity) של 10 טון ליום ומעלה

בכמות של עד 10 טון ליום

 

ב' בטבת התשפ"ח (1 בינואר 2028)

5.2.  

סילוק והשמדה של חומרי נפץ, כהגדרתם בחוק חומרי נפץ, התשי"ד -  1954, מוצרים המכילים חומרי נפץ, זיקוקין די נור

 

בכל היקף

ב' בטבת התשפ"ח (1 בינואר 2028)

5.3.  

מטמנה (Landfill) לפסולת מסוכנת

 

 

בכמות (Capacity) של 10 טון ליום ומעלה או בקיבולת כללית העולה על 25,000 טון

בכל היקף

ב' בטבת התשפ"ח (1 בינואר 2028)

5.4.  

אחסון זמני של פסולת מסוכנת לפני העברתה לטיפול או סילוק כמפורט בפרטים 5.1, 5.2 , 5.4 ו- 5.6, למעט אחסון זמני לפני איסוף באתר שבו נוצרה

בכמות (Capacity) של 50 טון ומעלה

בכמות (Capacity) של עד 50 טון; או בהחזקת חומר מסוכן מעל לספים הקבועים בחלק ב'

ב' בטבת התשפ"ח (1 בינואר 2028)

5.5.  

אחסון תת קרקעי של פסולת מסוכנת

בכמות (Capacity) של 50 טון ומעלה

בכל היקף

 

 

ב' בטבת התשפ"ח (1 בינואר 2028)

6.   

אחר

 

6.1.  

ייצור בקנה מידה תעשייתי של:

 

 

 

 

א. עיסת נייר מעץ או מחומר סיבי אחר

בכל היקף

 

א' בטבת התשפ"ה (1 בינואר 2025)

 

ב.  נייר וקרטון

בכושר ייצור של 20 טון ליום ומעלה

בהחזקת חומר מסוכן מעל לספים הקבועים בחלק ב'

א' בטבת התשפ"ה (1 בינואר 2025)

 

ג.   לוחות מבוססי עץ מסוג שבבית (particleboard), סיבית (fibreboard) או לוח בנאים oriented strand) board)

בכושר ייצור של 600 מטר מעוקב ליום ומעלה

בהחזקת חומר מסוכן מעל לספים הקבועים בחלק ב'

א' בטבת התשפ"ה (1 בינואר 2025)

6.2.  

טיפול מקדים (כגון שטיפה, הלבנה, מירצור) או צביעה של חוטי טקסטיל או טקסטיל

בכושר ייצור (treatment capacity) של 10 טון ליום ומעלה

בכושר ייצור של 2 עד 10 טון ליום, או הלבנה בכושר ייצור של עד 10 טון ליום; או בהחזקת חומר מסוכן מעל לספים הקבועים בחלק ב'

א' בטבת התשפ"ה (1 בינואר 2025)

6.3.  

שימוש בממסים אורגנים לצורך ייצור, מיצוי, עיבוד ויישום בקנה מידה תעשייתי

למעט לצורך אחסון ומסחר בלבד

טיפול פני שטח במשטחים, אובייקטים או מוצרים, באמצעות ממיסים אורגניים, במיוחד להספגה ((dressing, הדפסה, ציפוי, ניקוי משמנים, עמידות למים, ריווד (sizing), צביעה, ניקוי, או אימפרגנציה וכדומה, הכל בכושר צריכה של 150 קילוגרם לשעה ומעלה, או של 200 טון לשנה ומעלה

כושר צריכה של 15 טון לשנה ומעלה

ב' בטבת התשפ"ח (1 בינואר 2028)

6.4.  

בירסוק ועיבוד עורות (tanning of hides and skins) בקנה מידה תעשייתי

בכושר יצור (treatment capacity) של 12 טון ליום ומעלה של מוצר מוגמר

בכושר יצור של 1 עד 12 טון ליום של מוצר מוגמר

א' בטבת התשפ"ה (1 בינואר 2025)

6.5.  

שימור וחיסום (preservation) עץ ומוצרי עץ בעזרת כימיקלים, למעט טיפול נגד sapatain

ביכולת ייצור של 75 מ"ק ליום ומעלה

 

באחזקת חומר מסוכן מעל הספים בחלק ב'

א' בטבת התשפ"ה (1 בינואר 2025)

6.6.  

מתקן עצמאי לטיפול או סילוק של שפכים שהם תוצר של פעילויות מהסוגים המפורטים בחלק א'

שפכים בהיקף של 200 מ"ק ליום ומעלה

ב' בטבת התשפ"ח (1 בינואר 2028)

6.7.  

יצור מוליכים למחצה ומעגלים מודפסים printed circuits boards))בקנה מידה תעשייתי

 

בכל היקף

י"ב בטבת התשפ"ו (1 בינואר 2026)

6.8.  

קירור באמצעות אמוניה

 

בהיקף שימוש של 1 טון ומעלה

כ"ב בטבת התשפ"ז (1 בינואר 2027)

6.9.  

מסוף להעברה, טעינה או פריקה של חומרים מסוכנים על ידי אמצעי תחבורה; מקום יציאה או התכנסות של אמצעי תחבורה, לפריקה או העמסת חומרים מסוכנים במסופים לרבות בנמלים ימים, במעברי גבול יבשתיים ובשדות תעופה

 

ביכולת העברה של חומרים מסוכנים בכמויות העולות על הספים בחלק ב'

י"ב בטבת התשפ"ו (1 בינואר 2026)

6.10.   

שינוע ופעילות בחומרים מסוכנים ברכבת, לרבות מסוף להעברה, טעינה או פריקה של חומרים מסוכנים (תחנת עריכה) ועבודות לייצור, בנייה, הרכבה ושיפוץ של רכבת

 

בכל היקף

 

י"ב בטבת התשפ"ו (1 בינואר 2026)

6.11.   

צנרת חוץ מפעלית להולכה של חומרים מסוכנים מהסוגים או קבוצות הסיכון המפורטים בחלק ב' לתוספת

 

גז מחצבים מעל לספים המפורטים בחלק ב'; או באחזקת חומר מסוכן מעל הספים בחלק ב'

י"ב בטבת התשפ"ו (1 בינואר 2026)

6.12.   

בית חולים לאישפוז כללי (שאינו בית חולים גריאטרי, שיקומי או בריאות הנפש) המחזיק חומרים מסוכנים המפורטים בחלק ב'

 

בכל היקף

 

כ"ב בטבת התשפ"ז (1 בינואר 2027)

6.13.   

אחסון או מכירה של חומרי הדברה

 

בהיקף של 2 טון ומעלה

א' בטבת התשפ"ה (1 בינואר 2025)

6.14.   

יקבים העושים שימוש בגופרית דו חמצנית  (SO2  )

 

בהיקף של 100  ומעלה ק"ג

ב' בטבת התשפ"ח (1 בינואר 2028)

6.15.   

ייבוא או מסחר ללא אחסון של חומר מסוכן

 

של חומר מסוכן המפורט בחלק ב'

א' בטבת התשפ"ה (1 בינואר 2025)

6.16.   

אחסון  של חומרים מסוכנים משתנים (מחסן ערובה - בונדד)

 

חומר מסוכן בכמויות העולות  על הספים המפורטים בחלק ב'  

י"ב בטבת התשפ"ו (1 בינואר 2026)

6.17.   

אחזקה ושימוש בחומרי הדברה במנחתים המשמשים להדברה חקלאית בכלי טיס

 

בכל היקף

א' בטבת התשפ"ה (1 בינואר 2025)

 

 

 

חלק ב'

 

פרט

טור א'

פעילות

טור ב'

רמה א'

טור ג'

רמה ב'

טור ד'

מועד הגשה

1.   

החזקה בחומר מסוכן עם תכונות סיכון לבריאות (H), מקטגוריות הסיכון הבאות:

כמות השווה או עולה על (טון)

כמות השווה או עולה על (טון)

 

1.1.  

H1 רעילות חריפה קטגוריה 1 - דרכי חשיפה בשאיפה

H1 ACUTE TOXIC - Category 1, inhalation exposure route

5

0.0001

י"ד בטבת התשפ"ט (1 בינואר 2029)

1.2.  

H1 רעילות חריפה קטגוריה 1 - בדרכי חשיפה אחרות  (דרך הפה, דרך העור)

H1 ACUTE TOXIC -   in other exposure routes (oral, dermal)

5

0.0005

י"ד בטבת התשפ"ט (1 בינואר 2029)

1.3.  

H2 רעילות חריפה קטגוריה 2 - דרכי חשיפה בשאיפה

H2 ACUTE TOXIC - inhalation exposure route

50

0.0005

י"ד בטבת התשפ"ט (1 בינואר 2029)

1.4.  

H2 רעילות חריפה קטגוריה 2 - בדרכי חשיפה אחרות (דרך הפה, דרך העור)

H2 ACUTE TOXIC - Category 2, all exposure routes (oral, dermal)

50

0.1

י"ד בטבת התשפ"ט (1 בינואר 2029)

1.5.  

H2 רעילות חריפה קטגוריה 3 - דרכי חשיפה בשאיפה

H2 ACUTE TOXIC – Category 3, inhalation exposure route

50

0.1

י"ד בטבת התשפ"ט (1 בינואר 2029)

1.6.  

H3 רעילות ספציפית לאיבר מטרה - חשיפה יחידה, קטגוריה 1

H3 STOT SPECIFIC TARGET ORGAN TOXICITY – SINGLE EXPOSURE STOT SE Category 1

50

0.1

י"ד בטבת התשפ"ט (1 בינואר 2029)

2.   

החזקה בחומר מסוכן עם תכונות סיכון פיזיקאליות (P), מקטגוריות הסיכון הבאות:

כמות השווה או עולה על (טון)

כמות השווה או עולה על (טון)

 

2.1.  

P1a חומרי נפץ

-  חומרי נפץ לא יציבים, או

-  חומרי נפץ השייכים לקבוצות סיכון 1.1, 1.2, 1.3, 1.5 או 1.6, או

-  חומרים או תערובות בעלות תכונות נפיצות ושאינם נכללים בקבוצת על-תחמוצות אורגאניות או בקבוצת חומרים או תערובות המתפרקים מעצמם טיפוסים C, D, E או F, או על-תחמוצות אורגאניות טיפוסים C, D, E או F

P1a EXPLOSIVES

-  Unstable explosives or

-  Explosives, Division 1.1, 1.2, 1.3, 1.5 or 1.6, or

-  Substances or mixtures having explosive properties and do not belong to the hazard classes Organic peroxides or Self-reactive substances and mixtures, Type C, D, E or F or organic peroxides, Type C, D, E, or F

10

0.001

ב' בטבת התשפ"ח (1 בינואר 2028)

2.2.  

P1b חומרי נפץ

-  חומרי נפץ, קבוצת סיכון 1.4 למעט  במטווחי קליעה כמוגדר בחוק כלי היריה, תש"ט - 1949

P1b EXPLOSIVES

-  Explosives, Division 1.4

50

5

ב' בטבת התשפ"ח (1 בינואר 2028)

2.3.  

P2 גזים דליקים שאינם מונזלים למעט גז פחממני מעובה וגז מחצבים

-  גזים דליקים, קטגוריה 1 או 2

P2 FLAMMABLE GASES

-   Flammable gases, Category 1 or 2

10

0.1

כ"ו בטבת התש"צ (1 ינואר 2030)

2.4.  

P3a אירוסולים דליקים

-  אירוסולים דליקים, קטגוריה 1 או 2, המכילים גזים דליקים מקטגוריה 1 או 2 או נוזלים דליקים מקטגוריה 1

-  P3a FLAMMABLE AEROSOLS
‘Flammable’ aerosols
Category 1 or 2, containing flammable gases Category 1 or 2 or flammable liquids Category 1

150 נטו

30 נטו

כ"ו בטבת התש"צ (1 ינואר 2030)

2.5.  

P3b אירוסולים דליקים

-  אירוסולים דליקים מקטגוריה 1 או 2, שאינם מכילים גזים דליקים מקטגוריה 1 או 2 ואינם מכילים נוזלים דליקים מקטגוריה 1

-  P3b FLAMMABLE AEROSOLS
‘Flammable’ aerosols
Category 1 or 2, not containing flammable gases Category 1 or 2 nor flammable liquids

5,000

1,000

כ"ו בטבת התש"צ (1 ינואר 2030)

2.6.  

P4 גזים מחמצנים

-  גזים מחמצנים, קטגוריה 1

-  P4 OXIDISING GASES
Oxidising gases, Category 1

50

10

י"ב בטבת התשפ"ו (1 בינואר 2026)

2.7.  

P5a נוזלים דליקים

-  נוזלים דליקים, קטגוריה 1, או

-  נוזלים דליקים, קטגוריה 2 או 3 המוחזקים בטמפרטורה גבוהה מנקודת הרתיחה, או

-  נוזלי ם אחרים בעלי טמפרטורת הבזקה הקטנה או שווה ל 60 מעלות צלסיוס, המוחזקים בטמפרטורה הגבוהה מטמפרטורת הרתיחה שלהם

P5a FLAMMABLE LIQUIDS

-  Flammable liquids, Category 1, or

-  Flammable liquids Category 2 or 3 maintained at a temperature above their boiling point, or

-  Other liquids with a flash point 60 °C, maintained at a temperature above their boiling point

10

0.01

ו' בטבת התשצ"א (1 בינואר 2031)

2.8.  

P5b נוזלים דליקים

-  נוזלים דליקים, קטגוריה 2 או 3 אשר בתנאי תהליך, כגון לחץ גבוה או טמפרטורה גבוהה, עלולים ליצור סיכון לאירוע חומרים מסוכנים משמעותי או

-  נוזלים אחרים בעלי טמפרטורת הבזקה הקטנה או שווה ל 60 מעלות צלסיוס, אשר בתנאי תהליך מסוימים , כגון לחץ גבוה או טמפרטורה גבוהה עלולים ליצור סיכון לאירוע חומרים מסוכנים משמעותי

P5b FLAMMABLE LIQUIDS

-  Flammable liquids Category 2 or 3 where particular processing conditions, such as high pressure or high temperature, may create major-accident hazards, or

-  Other liquids with a flash point 60 °C where particular processing conditions, such as high pressure or high temperature, may create major-accident hazards

50

0.01

ו' בטבת התשצ"א (1 בינואר 2031)

2.9.  

P5c  נוזלים דליקים

-  נוזלים דליקים, מקטגוריה 2 או 3 שאינם נכללים בקבוצה  P5a או P5b

P5c FLAMMABLE LIQUIDS

-  Flammable liquids, Categories 2 or 3 not covered by P5a and P5b

5,000

30

ו' בטבת התשצ"א (1 בינואר 2031)

2.10.   

P6a חומרים ותערובות המתפרקים מעצמם ועל-תחמוצות אורגאניות

-  חומרים ותערובות המגיבים עצמית, טיפוס A או B או על-תחמוצות אורגאניות טיפוס A או B

P6a SELF-REACTIVE SUBSTANCES AND MIXTURES and ORGANIC PEROXIDES

-  Self-reactive substances and mixtures, Type A or B or organic peroxides, Type A or B

10

0.005

ו' בטבת התשצ"א (1 בינואר 2031)

2.11.   

P6b חומרים ותערובות המתפרקים מעצמם

-  טיפוסים C, D, E או F

P6b SELF-REACTIVE SUBSTANCES AND MIXTURES Self-

-  reactive substances and mixtures, Type C, D, E or F

50

0.1

ו' בטבת התשצ"א (1 בינואר 2031)

2.12.   

P6b חומרים ותערובות על-תחמוצות אורגאניות

-  טיפוסים C, D, E או F

P6b ORGANIC PEROXIDES

-  Type C, D, E, or F

50

10

ו' בטבת התשצ"א (1 בינואר 2031)

2.13.   

P7 נוזלים ומוצקים הנדלקים מעצמם באוויר

-  נוזלים הנדלקים מעצמם באוויר, קטגוריה 1

-  מוצקים הנדלקים מעצמם באוויר, קטגוריה 1

P7 PYROPHORIC LIQUIDS AND SOLIDS

-  Pyrophoric liquids, Category 1or Pyrophoric solids, Category 1

50

0.1

ו' בטבת התשצ"א (1 בינואר 2031)

2.14.   

P8 נוזלים ומוצקים מחמצנים

-  נוזלים מחמצנים, קטגוריה 1, 2 או 3, או

מוצקים מחמצנים , קטגוריה 1, 2 או 3

P8 OXIDISING LIQUIDS AND SOLIDS

-  Oxidising Liquids, Category 1, 2 or 3, or Oxidising Solids, Category 1, 2 or 3

 

50

10

י"ב בטבת התשפ"ו (1 בינואר 2026)

3.   

החזקה בחומר מסוכן עם תכונות סיכון לסביבה (E) מקטגוריות הסיכון הבאות:

כמות השווה או עולה על (טון)

כמות השווה או עולה על (טון)

 

3.1.  

E1 חומר מסוכן לסביבת מים מקבוצה 1, קטגוריה חריפה 1 או כרונית 1

E1 Hazardous to the Aquatic Environment in Category Acute 1 or Chronic 1

100

10

ו' בטבת התשצ"א (1 בינואר 2031)

3.2.  

E2 חומר מסוכן לסביבת מים, קטגוריה כרונית 2

E2 Hazardous to the Aquatic Environment in Category Chronic 2

200

20

ו' בטבת התשצ"א (1 בינואר 2031)

4.   

החזקה בחומר מסוכן עם תכונות סיכון אחרות (O) מקטגוריות הסיכון הבאות:

כמות השווה או עולה על (טון)

כמות השווה או עולה על (טון)

 

4.1.  

O1 חומרים או תערובות המגיבים תגובה חזקה עם מים, הצהרת סיכון EUH014

O1 Substances or mixtures with hazard statement EUH014

100

0.1

כ"ו בטבת התש"צ (1 בינואר 2030)

4.2.  

O2 חומרים ותערובות אשר במגע עם מים, פולטים גזים דליקים, קטגוריה 1

O2 Substances and mixtures which in contact with water emit flammable gases, Category 1

100

0.1

כ"ו בטבת התש"צ (1 בינואר 2030)

4.3.  

O3 חומרים או תערובות אשר במגע עם מים, פולטים גז רעיל, הצהרת סיכון EUH029

O3 Substances or mixtures which in Contact with water liberates toxic gas with hazard statement EUH029

50

0.1

כ"ו בטבת התש"צ (1 בינואר 2030)

5.   

החזקה בחומר מסוכן משתך (קורוזיבי) לעור ולעיניים

 

 

 

5.1.  

חומרים משתכים לעור (קורוזיבים), קטגוריה 1 (1A/1B/1C)

skin corrosion category 1 (1A/1B/1C)

 

10

י"ד בטבת התשפ"ט (1 בינואר 2029)

5.2.  

סיכון לנזק חמור לעיניים, קטגוריה 1

serious eye damage category 1

 

10

י"ד בטבת התשפ"ט (1 בינואר 2029)

5.3.  

חומרים או תערובות שהם מוצקים דליקים, קטגוריה 1

Substances or mixtures which are Flammable solids, Category 1

50

0.1

ו' בטבת התשצ"א (1 בינואר 2031)

6.   

החזקה בחומר מסוכן קרצינוגני

 

 

 

6.1.  

חומרים קרצינוגניים מקטגוריה 1 (A1 ו- 1B) או 2

Carcinogenicity, hazard Category 1 (1A,1B) or 2

 

0.1

ו' בטבת התשצ"א (1 בינואר 2031)

7.   

החזקה בחומר מסוכן מהסוגים הבאים:

כמות השווה או עולה על (טון)

כמות השווה או עולה על (טון)

 

 

פרטי החומר

מס' CAS

 

 

 

7.1.  

חנקת האמוניה - טכני

Ammonium nitrate - technical grade

 

10

1

ב' בטבת התשפ"ח (1 בינואר 2028)

7.2.  

חנקת האמוניה – רמת דשן

Ammonium nitrate -fertilizer grade

 

1,250

10

ב' בטבת התשפ"ח (1 בינואר 2028)

7.3.  

אשלגן חנקתי

Potassium nitrate

 

1,250

5

ב' בטבת התשפ"ח (1 בינואר 2028)

7.4.  

ארסן פנטאוקסיד,  ארסן חמש ערכי חומצה או מלח

Arsenic pentoxide, arsenic (V) acid and/or salts

1303-28-2

1

0.1

ו' בטבת התשצ"א (1 בינואר 2031)

7.5.  

ארסן טריאוקסיד, ארסן תלת ערכי חומצה או מלח

Arsenic trioxide, arsenious (III) acid and/or salts

1327-53-3

0.1

0.0001

ו' בטבת התשצ"א (1 בינואר 2031)

7.6.  

ברום

Bromine

7726-95-6

20

0.005

ו' בטבת התשצ"א (1 בינואר 2031)

7.7.  

כלור

Chlorine

7782-50-5

10

0.005

ו' בטבת התשצ"א (1 בינואר 2031)

7.8.  

תרכובות ניקל בצורתן האבקתי הנשימתי:

ניקל חמצני, ניקל דו חמצני, ניקל סולפיד, טריניקל דיסולפיד, דיניקל תלת חמצני

Nickel compounds in inhalable powder form: nickel monoxide, nickel dioxide, nickel sulphide, trinickel disulphide, dinickel trioxide

אין

1

0.1

ו' בטבת התשצ"א (1 בינואר 2031)

7.9.  

אתילן אמין

Ethyleneimine

151-56-4

10

0.05

ו' בטבת התשצ"א (1 בינואר 2031)

7.10.   

פלואור

Fluorine

7782-41-4

10

0.0001

ו' בטבת התשצ"א (1 בינואר 2031)

7.11.   

פורמלדהיד בריכוז    90%

Formaldehyde concentration 90%

50-00-0

5

0.1

ו' בטבת התשצ"א (1 בינואר 2031)

7.12.   

מימן

Hydrogen

1333-74-0

5

0.1

ו' בטבת התשצ"א (1 בינואר 2031)

7.13.   

מימן כלורי (גז מונזל)

Hydrogen Chloride (liquefied gas)

7647-01-0

25

0.1

ו' בטבת התשצ"א (1 בינואר 2031)

7.14.   

עופרת אלקילית

Lead alkyls

אין

5

0.0005

ו' בטבת התשצ"א (1 בינואר 2031)

7.15.   

גזים מונזלים דליקים מקטגוריה 1 או 2 לא כולל גפ"מ וגז טבעי

Liquefied flammable gases, Categories 1 or 2, not include LPG and natural gas

אין

50

0.1

כ"ו בטבת התש"צ (1 ינואר 2030)

7.16.   

גז טבעי על צורותיו (מונזל או דחוס) וגז פחמימני מעובה (גפ"מ), עם תוסף ריח

LPG and natural gas (CNG and LNG), Including odor additive

 

אין

50

8

כ"ו בטבת התש"צ (1 ינואר 2030)

7.17.   

גז טבעי על צורותיו (מונזל או דחוס) וגז פחמימני מעובה (גפ"מ), ללא תוסף ריח

LPG and natural gas (CNG and LNG) not Including odor additive

אין

50

1

כ"ו בטבת התש"צ (1 ינואר 2030)

7.18.   

אצטילן

Acetylene

74-86-2

5

0.25

ו' בטבת התשצ"א (1 בינואר 2031)

7.19.   

אתילן אוקסיד

Ethylene oxide

75-21-8

5

0.1

ו' בטבת התשצ"א (1 בינואר 2031)

7.20.   

פרופילן אוקסיד

Propylene oxide

75-56-9

5

0.1

ו' בטבת התשצ"א (1 בינואר 2031)

7.21.   

מתאנול

Methanol

67-56-1

500

0.1

ו' בטבת התשצ"א (1 בינואר 2031)

7.22.   

4,4 מתילן ביס (2- כלורואנילין), מלחה, במצבה האבקתי

4, 4'-Methylene bis (2- chloraniline) and/or salts, in powder form

101-14-4

0.01

אין

ו' בטבת התשצ"א (1 בינואר 2031)

7.23.   

מתיל איזוציאנאט

Methylisocyanate

624-83-9

0.15

0.001

ו' בטבת התשצ"א (1 בינואר 2031)

7.24.   

חמצן

Oxygen

7782-44-7

200

10

ו' בטבת התשצ"א (1 בינואר 2031)

7.25.   

2,4  טולואן דיאיזוציאנאט

2,4-Toluene diisocyanate

584-84-9

10

0.001

ו' בטבת התשצ"א (1 בינואר 2031)

7.26.   

2,6  טולואן דיאיזוציאנאט ואיזומרים לא מוגדרים

2,6-Toluene diisocyanate  
and unspecified isomer

91-08-7

26471-62-5

10

0.001

ו' בטבת התשצ"א (1 בינואר 2031)

7.27.   

קרבוניל דיכלוריד (פוסגן)

Carbonyl dichloride (phosgene)

75-44-5

0.3

0.001

ו' בטבת התשצ"א (1 בינואר 2031)

7.28.   

ארסן (ארסניק טריהידריד)

Arsine (arsenic trihydride)

7784-42-1

0.2

0.0001

ו' בטבת התשצ"א (1 בינואר 2031)

7.29.   

פוספין (זרחן טריהידריד)

Phosphine (phosphorus trihydride)

7803-51-2

0.2

0.0001

ו' בטבת התשצ"א (1 בינואר 2031)

7.30.   

גופרית דיכלוריד

Sulphur dichloride

10545-99-0

1

אין

ו' בטבת התשצ"א (1 בינואר 2031)

7.31.   

גופרית תלת חמצנית

Sulphur trioxide

7446-11-9

15

0.05

ו' בטבת התשצ"א (1 בינואר 2031)

7.32.   

פוליכלורודיבנזופוראן ופוליכלורודיבנזודיאוקסין (כולל טטרהכלורודיבנזופאראדיאוקסין TCDD),

מחושב כאקוויוולנטי ל- TCDD

Polychlorodibenzofurans and

polychlorodibenzodioxins (including TCDD), calculated in TCDD equivalent

אין

0.001

0.0001

ו' בטבת התשצ"א (1 בינואר 2031)

7.33.   

החומרים הבאים העלולים לגרום לסרטן או תערובות המכילות אותם בריכוז משקלי העולה על 5% משקלי:

1)  4- אמינוביפניל ו/או מלחה, בנזוטריכלוריד,
בנזידין ו/או מלחיה

2)  ביס (כלורומתיל) אתר,

3)  כלורומתיל מתיל אתר,

4)  1,2 דיברומו אתאן,

5)  דיאתיל סולפט

6)  דימתיל סולפאט,

7)  דימתילקארבמולי כלוריד

8)  1,2 דיברומו 3- כלורופרופאן

9)  1,2-דימתילהידרזין,

10) דימתילניטרוסאמין,

11) הקסאמתילפוספוריק טריאמיד,

12) הידרזין,

13) 2 – נפטיל אמיןו/או מלחו

14) 4- ניטרודיפניל,

15) 1,3 פרופאןסולטון

The following CARCINOGENS or the mixtures containing the following carcinogens at concentrations above 5 % by weight:

1)  4-Aminobiphenyl and/or its salts,
 
Benzotrichloride, Benzidine and/or salts,

2)  Bis (chloromethyl) ether,

3)  Chloromethyl methyl ether,

4)  1,2-Dibromoethane,

5)  Diethyl sulphate,

6)  Dimethyl sulphate,

7)  Dimethylcarbamoyl chloride,

8)  1,2-Dibromo-3-chloropropane,

9)  1,2-Dimethylhydrazine,

10) Dimethylnitrosamine,

11) Hexamethylphosphoric triamide,

12) Hydrazine,

13)  2- Naphthylamine and/or salts,

14) 4-Nitrodiphenyl, and

15) 1,3 Propanesultone

אין

0.5

0.1

ו' בטבת התשצ"א (1 בינואר 2031)

7.34.   

תזקיקי נפט ודלקים חליפיים:

(א) בנזין ונפטא

(ב) קרוסין (כולל דלק סילוני)

(ג)  שמן גזי (כולל סולר תחבורה, סולר הסקה, סולר לערבוב זרמים)

(ד) מזוט

(ה)  תחליפי דלקים המשמשים לאותם שימושים ובעלי מאפיינים דליקים וסיכונים סביבתיים בדומה  לחומרים המפורטים בסעיפים (א)-(ד)

Petroleum products and alternative fuels:

a.  gasolines and naphthas,

b. kerosenes (including jet fuels),

c.  gas oil ( including diesel fuels, home heating oils and gas oil blending streams)

d. heavy fuel oils

e.  alternative fuels serving the same purposes and with similar properties as regards flammability and environmental hazards as the products referred to in points (a) to (d)

אין

2,500

200

כ"ו בטבת התש"צ (1 בינואר 2030)

7.35.   

אמוניה אל מימית

Anhydrous Ammonia

7664-41-7

50

0.1

ו' בטבת התשצ"א (1 בינואר 2031)

7.36.   

בורון טריפלואוריד

Boron trifluoride

7637-07-2

5

0.001

ו' בטבת התשצ"א (1 בינואר 2031)

7.37.   

מימן גופרתי

Hydrogen sulphide

7783-06-4

5

0.001

ו' בטבת התשצ"א (1 בינואר 2031)

7.38.   

פיפרידין

Piperidine

110-89-4

50

0.1

ו' בטבת התשצ"א (1 בינואר 2031)

7.39.   

ביס (2- דימתיל אמינואתיל) (מתיל) אמין

Bis (2-dimethylaminoethyl) (methyl) amin

3030-47-5

50

10

ו' בטבת התשצ"א (1 בינואר 2031)

7.40.   

3-(2-אתילהקסילוקסי)פרופילאמין

3-(2-Ethylhexyloxy) propylamin

5397-31-9

50

10

ו' בטבת התשצ"א (1 בינואר 2031)

7.41.   

תערובת של נתרן תלת כלורי (סודיום היפוכלוריט) המסווגת כמסוכנת לסביבת מים, בעלת רעילות חריפה מקטגוריה 1 [H400] , המכילה פחות מ 5% כלור פעיל ואשר אינה מסווגת תחת קבוצת סיכון אחרת, בהנחה שהתערובת, ללא נתרן תלת כלורי, אינה מסווגת כגורם בעל סיכון רעילות חריפה לסביבת מים מקטגוריה 1 [H400]

Mixtures of sodium hypochlorite classified as Aquatic Acute Category 1 [H400] containing less than 5 % active chlorine and not classified under any of the other hazard categories Provided that the mixture in the absence of sodium hypochlorite would not be classified as Aquatic Acute Category 1 [H400].

 

200

אין

ו' בטבת התשצ"א (1 בינואר 2031)

7.42.   

פרופילאמין

Propylamine

107-10-8

500

0.1

ו' בטבת התשצ"א (1 בינואר 2031)

7.43.   

 טרט-בוטיל-אקרילאט

Tert-butyl acrylate

1663-39-4

200

0.1

ו' בטבת התשצ"א (1 בינואר 2031)

7.44.   

 2- מתיל-3-בוטן ניטריל

2-Methyl-3-butenenitrile

16529-56-9

500

0.1

ו' בטבת התשצ"א (1 בינואר 2031)

7.45.   

טטרה הידרו- 3,5-דימתיל-1,3,5-תיאדיאזין-2-תיאון

Tetrahydro-3,5-dimethyl-1,3,5, -thiadiazine-2-thione (Dazomet)

533-74-4

100

10

ו' בטבת התשצ"א (1 בינואר 2031)

7.46.   

מתיל אקרילט

Methyl acrylate

96-33-3

500

0.1

ו' בטבת התשצ"א (1 בינואר 2031)

7.47.   

3-מתילפירידין

3- Methylpyridine

108-99-6

500

10

ו' בטבת התשצ"א (1 בינואר 2031)

7.48.   

1 ברומו-3-כלורופרופאן

1-Bromo-3-chloropropane

109-70-6

500

0.1

ו' בטבת התשצ"א (1 בינואר 2031)

7.49.   

כלור חד חמצני

Chlorine monoxide [Chlorine oxide]

7791-21-1

כמות לפי סיווג רמה א' של קטגוריות סיכון

5

ו' בטבת התשצ"א (1 בינואר 2031)

7.50.   

דיויניל אתר

Divinyl ether

109-93-3

כמות לפי סיווג רמה א' של קטגוריות סיכון

5

ו' בטבת התשצ"א (1 בינואר 2031)

7.51.   

פנטאבוראן

Pentaborane

19624-22-7

כמות לפי סיווג רמה א' של קטגוריות סיכון

0.25

ו' בטבת התשצ"א (1 בינואר 2031)

7.52.   

חומצה פוספונותיונית (VX)

Phosphonothioic Acid, Methyl-, S-(2-(Bis(1-Methylethyl) Amino) Ethyl) OEthylEster. 2

50782-69-9

 

0.0001

 

ו' בטבת התשצ"א (1 בינואר 2031)

7.53.   

סרין (איזופרופוקסימתילפוספוריל)

Sarin

107-44-8

 

0.0001

ו' בטבת התשצ"א (1 בינואר 2031)

7.54.   

איזופרופיל כלוריד

Chloropropane-2

75-29-6

כמות לפי סיווג רמה א' של קטגוריות סיכון

5

ו' בטבת התשצ"א (1 בינואר 2031)

7.55.   

1-כלורופרופילן

Cloropropylene-1

590-21-6

כמות לפי סיווג רמה א' של קטגוריות סיכון

5

ו' בטבת התשצ"א (1 בינואר 2031)

7.56.   

ציקלוהקסאן

Cyclohexane

110-82-7

כמות לפי סיווג רמה א' של קטגוריות סיכון

5

ו' בטבת התשצ"א (1 בינואר 2031)

7.57.   

דימתיל סולפיד

Dimethyl Sulfide

75-18-3

כמות לפי סיווג רמה א' של קטגוריות סיכון

0.5

ו' בטבת התשצ"א (1 בינואר 2031)

7.58.   

אתיל בנזן

Ethyl MBenzene

100-41-4

כמות לפי סיווג רמה א' של קטגוריות סיכון

5

ו' בטבת התשצ"א (1 בינואר 2031)

7.59.   

איזופרופיל כלוריד

Isopropyl Chloride

75-29-6

כמות לפי סיווג רמה א' של קטגוריות סיכון

5

ו' בטבת התשצ"א (1 בינואר 2031)

7.60.   

מתילטריכלורו סילאן

Methyltrichloro silane

75-79-6

כמות לפי סיווג רמה א' של קטגוריות סיכון

0.25

ו' בטבת התשצ"א (1 בינואר 2031)

7.61.   

מתוקסימתיל איזוציאנאט

Metoxymethyl isocyanate

6427-21-0

כמות לפי סיווג רמה א' של קטגוריות סיכון

5

ו' בטבת התשצ"א (1 בינואר 2031)

7.62.   

1,3-פנטדיאן (פיפרילן )

1, 3 Pentadiene

504-60-9

כמות לפי סיווג רמה א' של קטגוריות סיכון

5

ו' בטבת התשצ"א (1 בינואר 2031)

7.63.   

פנטאן

Pentane

109-66-0

כמות לפי סיווג רמה א' של קטגוריות סיכון

5

ו' בטבת התשצ"א (1 בינואר 2031)

7.64.   

פנטן-2 (Z)

2- Pentene (Z)

627-20-3

כמות לפי סיווג רמה א' של קטגוריות סיכון

5

ו' בטבת התשצ"א (1 בינואר 2031)

7.65.   

ברומופרופין

Propargyl bromide

106-96-7

כמות לפי סיווג רמה א' של קטגוריות סיכון

0.1

ו' בטבת התשצ"א (1 בינואר 2031)

7.66.   

טולואן

Toluene

108-88-3

כמות לפי סיווג רמה א' בקטגוריות סיכון

5

ו' בטבת התשצ"א (1 בינואר 2031)

7.67.   

וניל אצטט מונומר

Vinyl acetate monomer

108-05-4

כמות לפי סיווג רמה א' בקטגוריות סיכון

0.5

ו' בטבת התשצ"א (1 בינואר 2031)

7.68.   

אתיל וניל אתר

Vinyl ethyl ether

109-92-2

כמות לפי סיווג רמה א' בקטגוריות סיכון

5

ו' בטבת התשצ"א (1 בינואר 2031)

7.69.   

ניקל קרבוניל

Nickel carbonyl

13463-39-3

כמות לפי סיווג רמה א' בקטגוריות סיכון

0.05

ו' בטבת התשצ"א (1 בינואר 2031)

7.70.   

חומרים או תערובות המסוכנים לשכתב האוזון

Hazards to ozone layer

אין

 

0.68

ו' בטבת התשצ"א (1 בינואר 2031)

 

 

דברי הסבר

כללי

המשרד להגנת הסביבה (להלן – המשרד) מופקד על הרישוי והאסדרה של נושאי איכות הסביבה בעסקים ובמפעלים, מכוח חוקים שונים שבסמכותו. מערכי הרישוי הקיימים במשרד מסדירים פעילויות תעשייתיות, תשתיות פסולת וביוב, ושירותים שונים, כגון תחנות תדלוק, שהם בעלי פוטנציאל לגרימת מפגעים וסיכונים סביבתיים ובריאותיים. מטרת החוק המוצע לטייב ולייעל את מערכי הרישוי הקיימים הן בפן הרגולטורי והן בפן הסביבתי, באמצעות רפורמה כוללת המבוססת על התאמה לסטנדרטים המקובלים באיחוד האירופי.

בשנים האחרונות פעל המשרד לגיבושו של מתווה לטיוב הרגולציה, שכלל שיח מקיף עם כלל בעלי העניין ונציגי החברה האזרחית, וכן עם משרדי הממשלה הרלוונטיים. בשנת 2015 הפיץ המשרד תזכיר חוק רישוי סביבתי משולב, התשע"ה-2015, אך לאחר עבודת הכנה בת מספר שנים נפסק קידומו של התזכיר. בשנה האחרונה, בתיאום עם משרד האוצר, גובש מתווה חלופי לטיוב האסדרה הסביבתית בישראל, תוך יישום העקרונות הנוהגים באסדרה הסביבתית באיחוד האירופי, ובתוך כך להביא להפחתת נטל האסדרה על המגזר העסקי. ביום 1 באוגוסט 2021 התקבלה החלטת ממשלה מס' 223 שעניינה ייעול הליכי הרגולציה במשרד להגנת הסביבה, במסגרת ההחלטות הנלוות לאישור תקציב המדינה. בהחלטת הממשלה האמורה הוטל על המשרד להפיץ תזכיר חוק ליישום ההחלטה, בהסכמת שר האוצר, בתוך 180 יום מקבלת ההחלטה.

במסגרת החוק המוצע, יתוקנו הסדרי הרישוי בחקיקה הסביבתית הקיימת, באופן שהליכי הרישוי יאוחדו ככל האפשר, על בסיס עקרונות האסדרה באיחוד האירופי, כך שיינתן היתר סביבתי אחוד לפעילות בעלת פוטנציאל לגרום להשפעה סביבתית ניכרת. הדברים אמורים בעיקר בהיתרי פליטה לפי חוק אויר נקי, התשס"ח-2008 (להלן – חוק אויר נקי), אישור ותנאים ברישיון עסק לפי חוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968 (להלן - חוק רישוי עסקים) והיתרי רעלים מכוח חוק החומרים המסוכנים, התשנ"ג-1993 (להלן – חוק החומרים המסוכנים). יצוין כי התנאים בהיתר יכללו את אותם נושאים והיבטים המוסדרים כיום מכוח החוקים האמורים. למשל, היבטים בתחום הקרינה הבלתי מייננת, שיש להם הסדר ייעודי בחקיקה אחרת, לא יוסדרו במסגרת ההיתר האחוד אלא במסגרות החוקיות הקיימות.

בנוסף, לגבי היתר הזרמה לים הניתן על-ידי ועדה בינמשרדית מכוח החוק למניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים, התשמ"ח-1988 (להלן – חוק מניעת זיהום הים), מוצע לאפשר איחוד תהליכים בינו לבין ההיתר האחוד, על מנת לטייב ולייעל את התיאום בין ההיתרים השונים. זאת מבלי לבטל את ההיתר הנפרד להזרמה לים. עוד מוצע להבהיר כי היתר הזרמה לים נדרש לגבי הזרמה לים במישרין או דרך שפך נחל, ובמקביל לתקן את ההסדר לעניין צווי הרשאה להזרמה לנחל, הקבוע בחוק המים, התשי"א-1951 (להלן – חוק המים), כך שצו הרשאה לא יידרש במקרה של הזרמה לשפך נחל. בכך תבוטל החפיפה בין ההיתרים לפי המצב החוקי הקיים.

כמו כן, החוק המוצע מעדכן את רשימת הסקטורים והפעילויות עליהם יחולו חובות מכוחו, תוך קביעת ספי פעילות גבוהים בהשוואה למצב הקיים, שיאפשרו תיעדוף של הטיפול והאסדרה לגבי פעילויות שהשפעתן הסביבתית היא ניכרת. במסגרת זו כולל החוק המוצע גם הוראות תחילה ומעבר מדורגות לאורך תקופה של מספר שנים, שיאפשרו את המעבר ממשטרי הרישוי הקיימים להסדרים החלופיים המוצעים.

לאור כל האמור, החוק המוצע כולל סדרה של תיקוני חקיקה, כאשר לכל חוק שיתוקן ייוחד פרק. החוקים שיתוקנו הם – חוק אוויר נקי, התשס"ח-2008; חוק החומרים המסוכנים, התשנ"ג-1993; חוק למניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים, התשמ"ח-1988; סימן א1 בחוק המים, התשי"א-1951.

 

פרק א': תיקון חוק אויר נקי

חוק אוויר נקי כולל שורה ארוכה של הסדרים הנוגעים למניעה ולצמצום של זיהום האוויר. החוק כולל פרק מקיף לאסדרה של מקורות פליטה נייחים, המבוסס על הדירקטיבה האירופית 96/61/EC Integrated Pollution Prevention and Control  (להלן – דירקטיבת IPPC). הדירקטיבה האמורה הסדירה את הליכי הרישוי הסביבתי של פעילויות תעשייתיות משמעותיות באירופה באותה עת, במתכונת של רישוי סביבתי משולב. יחד עם זאת, במסגרת חוק אוויר נקי אומצו עקרונות הדירקטיבה לגבי הסדרת ההיבטים שנגעו למניעת זיהום האוויר ולא לכלל ההיבטים הסביבתיים כגון פליטות שפכים לסביבה. היבטים סביבתיים אלה, גם לגבי הפעילויות הטעונות היתר פליטה לפי חוק אוויר נקי, נותרו תחת אסדרה בחקיקה אחרת, ובעיקר מכוח חוק רישוי עסקים וחוק החומרים המסוכנים. עקב הפיצול בין ההיבטים הסביבתיים השונים בהליכי רישוי נפרדים, לא ניתן כיום לממש באופן מלא את עקרונות האסדרה האירופית, הכוללים למשל התחשבות בהשפעות הדדיות בין מרכיבי הסביבה השונים (אוויר, מים, קרקע ועוד). זאת על אף שהמשרד פעל ליישום עקרונות האסדרה האירופית ככל הניתן גם במסגרת החוקית הקיימת. יצוין כי דירקטיבת ה IPPC הוחלפה בשנת 2010 בדירקטיבת 2010/5/EU Industrial Emissions Directive (להלן –דירקטיבת IED), שמבוססת גם היא על העקרון המרכזי של רישוי סביבתי פרטני ואינטגרטיבי.

על פי התיקון המוצע, לגבי הפעילויות הטעונות היתר פליטה לפי חוק אוויר נקי, אשר טעונות גם רישיון עסק או היתר רעלים, יינתן היתר סביבתי אחוד מכוח חוק אוויר נקי. ההסדר המוצע שואף לשפר את האסדרה הסביבתית הכוללת של פעילויות אלה, שהן בעלות השפעה ניכרת על הסביבה, תוך העלאת הוודאות והשקיפות לעסקים ולסביבה.

לצורך תיקון זה, מוצעת סדרה של תיקוני חקיקה לצורך התאמת חוק אוויר נקי לעקרונות האסדרה האירופית כפי שהם מעוגנים כיום בדירקטיבה IED ודירקטיבות נוספות הנוגעות לרישוי ואסדרה של מתקני תעשיה, ותיקונים נוספים שנדרשים כחלק ממסקנות של הליכי הטיוב שהצטברו מאז חקיקת החוק, כפי שיפורט להלן.

 

סעיף 1(1) – תיקון סעיף 2

(א)  תיקון הגדרת "ממונה" – בעל התפקיד הרגולטורי בחוק אוויר נקי הוא "הממונה", אשר הוגדר בחוק כראש אגף איכות אוויר במשרד או עובד המשרד הכפוף אליו, מקצועית או ניהולית, שהשר הסמיכו בהמלצת ראש האגף. מוצע לקבוע כי הממונה יהיה עובד המשרד שהשר הסמיכו לעניין הוראות החוק, כולן או חלקן. לצורך יישום תיקון החוק בכל הנוגע להיתר פליטה אחוד, יש צורך בהרחבת הגדרת הממונה, על מנת לאפשר את הגמישות המתחייבת לעניין הגורמים אותם ניתן להסמיך לפי החוק בהתאם למבנה הארגוני של המשרד. כמו כן, בהתאם להחלטת הממשלה, מוצע כי לגבי מפעלים משמעותיים יינתן ההיתר על ידי ממונה שהוא עובד בכיר במשרד. סוגי המפעלים והפעילויות הללו יסומנו בכוכבית בתוספת השלישית הקובעת את הסקטורים והפעילויות הטעונים היתר.

(ב) הוספת הגדרה "מנהל" - בחוק אוויר אין הגדרה לבעל תפקיד רגולטורי בכיר. מוצע לקבוע כי הפעלת סמכויות רגולטוריות מסוימות כגון החלטה בהשגה או הטלת עיצום יבוצעו על ידי גורם בכיר.

(ג)  הוספת הגדרה "עקרונות האסדרה האירופית" – מוצע לקבוע כי הרישוי הסביבתי יבוצע על פי עקרונות האסדרה האירופית, בין היתר בהתאם להחלטת הממשלה. לצורך כך מוצע להוסיף הגדרה של "עקרונות האסדרה האירופית". על פי ההגדרה מתן ההיתרים ודרישות סביבתיות יעשו על בסיס הדירקטיבות והתקנות הנוהגות במדינות האיחוד האירופי בהיבטים הסביבתיים השונים. החקיקה הסביבתית האירופית כוללת סוגי אסדרה שונים. אסדרה זו יכולה לבוא לידי ביטוי באסדרה של היבטי הסביבה השונים כגון מניעת זיהום אוויר, מניעת זיהום מים, סיכוני חומרים מסוכנים וכדומה. בנוסף, בהתאם להחלטת הממשלה מוצע לפרט בין עקרונות האסדרה האירופית מרכיבים מרכזיים ובהם בחינת השפעות הדדיות בין מרכיבי הסביבה כמכלול (cross-media), ניהול סיכונים, העדפת הפחתה במקור, וכן הפחתה של נטל אסרתי ככל הניתן. עוד מוצע להבהיר כי כאשר נדרשות התאמות לתנאי הארץ, למשל כאשר לא מצויה הנחיה מקצועית באסדרה האירופית בנושא מסוים שקיים בישראל, יש לפנות לכללים ואמות מידה מקצועיים המיושמים במדינות מפותחות כגון ארה"ב או אוסטרליה.

 

סעיף 1(2) – תיקון סעיף 13

סעיף 13 לחוק אוויר נקי מסמיך את השר להגנת הסביבה להתקין תקנות לעניין מניעה וצמצום של זיהום אוויר ממקורות פליטה נייחים. מקורות פליטה טעוני היתר פליטה אחוד לפי החוק המוצע מהווים קבוצה מובחנת מבין מקורות הפליטה הנייחים. התיקון המוצע נועד להבהיר כי עקרונות האסדרה האירופית יחולו גם לעניין התקנת תקנות מכוח סעיף 13 לעניין מקורות פליטה אלה.

 

סעיף 1(3) – תיקון סעיף 18

סעיף 18 לחוק קובע את ההסדרים לעניין הגשת בקשה להיתר פליטה. סעיף קטן (ב) מונה את הפרטים שיש לכלול בבקשה כאמור. בין היתר, מוצע להבהיר במסגרת תיקון פסקה (ב)(1)(ה) כי הבקשה תציין את הטכניקה המיטבית הזמינה שמבקש ההיתר מציע ליישם במקור הפליטה שהוא בעליו, מבין כלל הטכניקות המיטביות הזמינות ואת ערך הפליטה המשויך אליה, ככל שהוא קיים. יובהר, כי הטכניקה המיטבית הזמינה (BAT Best available technique ) נקבעת לפי מסמך ייחוס שמתפרסם במסגרת הדירקטיבה IED או רגולציות מקבילות, לפי בדיקות מקצועיות מפורטות שמנגנונים האירופיים. בחלק מהמקרים ישנה טכניקה מיטבית זמינה אחת, ובמקרים אחרים קיימות מספר טכניקות העונות לדרישה ונחשבות BAT. על מנת ליישם את עקרונות הדירקטיבה האירופית, ובמיוחד על מנת להתחשב במרכיבי הסביבה השונים כמכלול, יש ליישם את אחת הטכניקות ולקבוע ביחס אליה את ערך הפליטה לכל מזהם כפי שעולה מהמסמכים האירופיים (מסמכי ה- BREF, ה- conclusions BAT או מסמכי ייחוס אחרים).

עוד מוצע לתקן את הסעיף באופן שיבהיר את היחס בין החובה להגשת בקשה להיתר לבין סמכות השר להתקין תקנות לעניין זה, וכן להבהיר כי בהתקנת תקנות יפעל השר בהתאם לעקרונות האסדרה האירופית. כמו כן, מוצע לתקן את פסקה (ד) שעניינה העברת מידע אודות הבקשה לאיגוד ערים לאיכות הסביבה או ליחידה סביבתית, באופן שיבהיר כי על מגיש הבקשה להעביר גם מסמכי השלמה שהוגשו לממונה לפי דרישתו כאמור בפסקה (ג).

 

סעיף 1(4) – תיקון סעיף 19

סעיף 19 לחוק מורה לשר לקבוע בתקנות כללים ואמות מידה לעניין מתן היתר פליטה למקורות פליטה טעוני היתר. כללים ואמות מידה כאמור נקבעו בעבר בתקנות אוויר נקי (היתרי פליטה), תש"ע-2010 (להלן – תקנות היתרי פליטה). התיקון המוצע מבקש להבהיר כי הכללים ואמות המידה למתן היתרי פליטה יהיו על פי עקרונות האסדרה האירופית, הכוללים הן את מסמכי הייחוס המפורטים כיום בתקנות והן עקרונות ומסמכים נוספים. יובהר כי ההוראות בחוק המוצע ניתנות ליישום כפי שמוצע גם ללא תיקון של תקנות היתרי פליטה.  

 

סעיף 1(5) – תיקון סעיף 20

עניינו של סעיף 20 לחוק הוא בהחלטת הממונה בבקשה להיתר פליטה. הסעיף האמור מפרט את השיקולים שעל הממונה לשקול בבחינת בקשה למתן היתר פליטה. מוצע להוסיף לשיקולים אלה את עקרונות האסדרה האירופית. כמו כן, מאחר שהיתרי הפליטה העתידיים צפויים לכלול גם תנאים בהיבטים סביבתיים אחרים, שכיום מוסדרים בהיתרי רעלים או בתנאים ברישיון עסק, יידרש הממונה לפרק זמן ארוך יותר לגיבוש החלטה בעניין היתר. לפיכך מוצע כי פרק הזמן לקבלת החלטה בבקשה עד גיבוש טיוטת היתר יוארך מ- 6 לשנה, וניתן יהיה להאריכו בשישה חודשים אם הדבר נדרש בשל מורכבות הבקשה.

כמו כן, מוצע לעגן בסעיף קטן (ג) הסדר לעניין קבלת התייחסות המבקש לטיוטת היתר. כיום נהוג להעביר את טיוטת ההיתר למבקש לצורך קבלת הערותיו כחלק מהליך הבחינה המקצועית של הממונה. לנוהג זה אין עיגון מפורש כיום בלשון החוק, ונמצא כי ראוי לעגן אותו במפורש ולקבוע לגביו לוחות זמנים ברורים. טיוטת ההיתר תפורסם בהמשך להערות הציבור לאחר קבלת התייחסות מבקש ההיתר לטיוטה.

כמו כן, במסגרת זו מוצע להבהיר כי המבקש רשאי לבקש כי הממונה ינמק את החלטתו בעניין תנאים מסוימים שהוא טען לגביהם. במקרה שהמבקש ציין זאת, הממונה יצרף להחלטתו לתת היתר נימוק לעניין אותו תנאי.

 

סעיף 1(6) – תיקון סעיף 21

התיקונים המוצעים לסעיף 21 לחוק נועדו להבהיר את ההסדר הקבוע בחוק לעניין פרסום מסמכי בקשה להיתר. בהתאם לדירקטיבה IED נקבע בחוק אוויר נקי כי הממונה לפי החוק יפרסם את מסמכי הבקשה להיתר וכל מסמך נוסף הנוגע לבקשה. לאורך השנים, יישם המשרד הוראה זו באופן שפרסם את מסמכי הבקשה וכן השלמות שהוגשו במסגרת הטיפול בבקשה לפי דרישתו. זאת לפי המקובל במרבית מדינות האיחוד האירופי אשר מיישמות את הדירקטיבה, ואף מעבר למקובל במרבית המדינות.

בשנים האחרונות, במסגרת עתירה שהוגשה בעניין זה אגב בקשה להיתר של מפעל מסוים, נפסק כי לשון החוק מכוונת לפרסום של תכתובות נוספות בקשר להיתר, שאינן בגדר מסמכי בקשה או השלמה של בקשה להיתר. פרסום כזה, אשר איננו מקובל בקרב מדינות האיחוד האירופי, אינו ישים בפועל נוכח היקפם הרחב של מסמכי הבקשה ושל התכתובות הנוגעות לכל היתר, שבמקרים רבים כוללות גם מידע המהווה סוד מסחרי שאין לפרסמו. התועלת בבדיקת סודות מסחריים לצורך פרסום תכתובות נוספות אלה, באופן יזום לגבי כלל ההיתרים, ופרסומם אם הדבר יתאפשר, אינה רבה ביחס לנטל הביורוקרטי הכבד הכרוך ביישומה, ואינה מקדמת באופן ממשי את השקיפות לציבור, שאין חולק על חשיבותה הרבה.

לפיכך מוצע לתקן ולהבהיר כי מסמכי הבקשה שיפורסמו יכללו את מסמכי הבקשה וההשלמות. יש לציין, כי במסגרת תיקון החוק המוצע יפורסמו לציבור מסמכים נוספים שאינם מתפרסמים כיום, ובהם מסמכי הבקשה הנוגעים לכלל ההיבטים הסביבתיים, ובנוסף הנמקות לעניין תנאי ההיתר וכן מסמכי השגה והחלטות בעניינם, ככל שיוגשו על ידי מבקשי ההיתר. פרסומו של מידע זה הוא בעל ערך וחשיבות לציבור, ומאפשר בפועל הבנה של הציבור להליכי קבלת ההחלטות ביחס להיתר.

 

סעיף 1(7) – תיקון סעיף 22

סעיף 22 לחוק קובע אילו סוגי הוראות ותנאים ייקבעו בהיתר פליטה. תנאים אלה נקבעו בעת חקיקת החוק על בסיס דירקטיבה IPPC שקדמה לדירקטיבה IED. מוצעים תיקונים לסעיף זה שנועדו להבהיר מספר הוראות על מנת להתאים את נוסח החוק למקובל כיום בהתאם לדירקטיבה IED. בפסקה (ב)(1) מוצע להבהיר כי בקביעת התנאים בהיתר תינתן ככל הניתן העדפה לתנאים הקובעים מדדים סביבתיים תוצאתיים, כגון ערכי פליטה. קביעת התנאים באופן האמור מאפשרת גמישות רבה יותר ביישום התנאים לטווח ארוך ללא צורך בביצוע שינויים תכופים בשל התאמות טכניות שאין להן השפעה על המצב הסביבתי.

בסעיף קטן (ד) מוצע להבהיר כי התנאים בהיתר הפליטה ייקבעו בשים לב למכלול ההיבטים הסביבתיים והשיקולים הרלוונטיים. בין היתר מוצע להבהיר כי קביעת הטכניקה המיטבית הזמינה נעשית מבין כלל הטכניקות המיטביות הזמינות המקובלות באירופה. אין בכך כדי לשלול את האפשרות לקבוע תנאים המחמירים על הטכניקה המיטבית הזמינה אם קיים צורך בכך, כפי שקיים לפי הדין הקיים.

 

לסעיף 1(8) – הוספת סעיף 22א

הסעיפים המוצעים קובעים הסדר פורמלי של השגה על תנאי היתר פליטה. כיום הסדר כזה אינו קיים בחוק אוויר נקי, כך שבעל מקור פליטה המבקש להשיג על תנאי שנקבע בהיתר נדרש להגיש עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים. בשל המורכבות המקצועית הרבה של היתרים אלה, ועל מנת להגביר את הבקרה והשקיפות על קביעת התנאים בהיתרים, נמצא כי יש מקום לקביעת ההסדר המוצע, וזאת בהתקיים עילות מוגדרות ובכפוף לפרסום לציבור.

מוצע לאפשר הגשת השגה על תנאי בהיתר בתוך 21 יום מקבלת היתר. כמו כן ניתן להגיש השגה לגבי תנאי שקבע הממונה במסגרת של שינוי בהיתר קיים. יצוין כי בהתאם לסעיף קטן (ו) המוצע, המנהל הכללי של המשרד יפרסם את ההשגות להערות הציבור לתקופה של 21 יום, בהשמטת סודות מסחריים או ביטחוניים בהתאם להסדר בסעיף 21(ד) לחוק.

ההשגה תוגש למנהל, שהוא עובד בכיר של המשרד הכפוף למנהל הכללי, בהתקיים אחת מארבע עילות. העילה הראשונה היא קיומו של פער ניכר בין עלות העמידה בתנאי ההיתר לבין התועלת הסביבתית הצפויה. בעניין זה קיים מסמך ייחוס של הדירקטיבה האירופית המנחה בצורה מפורטת לגבי אופן עריכת הבדיקה, ובעל ההיתר יוכל להשיג אם הציג לממונה בדיקה כזו והראה כי על פי הסטנדרטים המקובלים באיחוד האירופי הדרישות שנקבעו בהיתר אינן מוצדקות.

העילה השנייה המאפשרת הגשת השגה היא במקרה שבו בעל ההיתר אינו משיג על עצם קביעת התנאים בהיתר אלא על המועדים ליישומם, כאשר לדעתו לוחות הזמנים שנקבעו לו אינם ישימים בפער ניכר. העילה השלישית היא כי תנאי שנקבע בהיתר אינו עולה בקנה אחד עם המקובל במדינות האיחוד האירופי. במקרה כזה יידרש בעל ההיתר להראות כי מיתקנים דומים הפועלים בנסיבות דומות אינם נדרשים לעמוד בדרישות דומות במדינות אלה. העילה הרביעית היא כי קיים שוני משמעותי בין התנאים שבעל ההיתר נדרש לעמוד בהם בהשוואה לבעל היתר פליטה אחר בנסיבות דומות בארץ. יובהר כי גם הגשת השגה בגין דחיית בקשה להיתר נדרשת לעמוד באותן עילות מהותיות, ולא ניתן יהיה להגיש השגה בשל דחיית השגה בנסיבות אחרות, כגון אי הגשת הבקשה במלואה.

עוד מוצע כי המנהל יקבל החלטה בהשגה בתוך 60 ימים מקבלתה, והוא רשאי להאריך את המועד בשלושים יום נוספים אם הדבר נדרש בשל מורכבות הבקשה. במקרה של דחיית ההשגה, אם התקיימו עילות נוספות כמפורט להלן, יהיה בעל ההיתר רשאי לפנות בהשגה מנומקת נוספת למנכ"ל המשרד בתוך 21 יום מקבלת החלטת המנהל. העילה הראשונה היא במקרה שהתנאים שנקבעו לו ולגביהם השיג מסכנים את המשך קיומו של המפעל או של קו ייצור. למותר לציין כי על בעל ההיתר להציג במקרה כזה טענה ממשית המגובה באסמכתאות, ולא לטעון את טענותיו בעלמא. יודגש כי מבקש ההיתר יידרש להראות כי הסיכון להמשך קיומו של המפעל או של קו הייצור הוא ממשי ונובע מהתנאים בהיתר עצמם, ולא מבעיות אחרות כגון קשיים בניהול פיננסי.

העילה השנייה שתאפשר השגה למנכ"ל המשרד, במקרה שמתקיימת גם אחת העילות להשגה למנהל, נועדה לאפשר בחינה נוספת במקרה של תשתית לאומית, כאשר תנאי ההיתר עלולים לפגוע באינטרס ציבורי משמעותי של איכות או אספקת השירות לציבור או למשק או להעלות את יוקר המחיה בתחום זה. ישנם 6 סוגים של תשתית לאומית המפורטים בסעיף, שלגביהם תוכל להתקיים עילה זו – רכבת, נמל, תחנת כוח, מתקן התפלה, שדה תעופה ומתקני אחסון והולכה של דלקים. יובהר, כי רכבת, נמל או שדה תעופה כיום אינם טעוני היתר פליטה, ועל כן הכללתם ברשימה זו נועדה למקרה שבו יידרשו לכך בעתיד, וכן לצורך אחידות ההסדר ביחס להשגה המוצעת בחוק החומרים המסוכנים.

עוד מוצע כי במקרה שהוגשה השגה למנכ"ל המשרד בה נטען לקיומה של השפעה משקית, יקיים המנכ"ל התייעצות עם מנכ"ל המשרד הממשלתי הרלוונטי או עם ראש רשות ציבורית המופקדת לפי חוק על ההשפעה המשקית באותו תחום. מנכ"ל המשרד או ראש הרשות הציבורית שעימו מתקיימת ההתייעצות יוכל להשיב לפנייה בתוך 21 יום, שתקופתם תימנה במסגרת 60 ימים שבהם יהיה על מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה לקבל את החלטתו בהשגה. יובהר כי גם החלטתו של מנכ"ל המשרד בהשגה נדרשת לעמוד בכלל הוראות החוק וההשגה אינה מאפשרת עקיפה של הוראות החוק והשיקולים במתן היתר וקביעת תנאיו, לרבות עמידה בעקרונות האסדרה האירופית.

בסעיף קטן (ט) מוצע להבהיר כי כל עוד לא ניתנה החלטה בהשגה, יעמוד ההיתר הקיים אשר בידי המשיג בתוקפו. הוראה זו מתייחסת למצבים בהם התנאי עליו משיגים הוא במסגרת היתר לחידוש, ולמשיג יש היתר קודם לאותה פעילות. כאשר ההיתר לגביו מוגשת ההשגה הוא היתר ראשון לאותה פעילות, בידי בעל ההיתר האפשרות לפעול על פי ההיתר שניתן לו במקביל להגשת ההשגה, ועליו להניח כי במקרה שתידחה השגתו יידרש לעמוד בכל התנאים שנקבעו ולכלכל את צעדיו בהתאם.

במקרה של חידוש או שינוי היתר, המנהל יהיה רשאי להורות על כניסת ההיתר או השינוי לתוקף עוד טרם קבלת ההחלטה בהשגה, אם נוכח כי הדבר דרוש על מנת למנוע פגיעה בסביבה או בבריאות הציבור. יש לציין, כי מרבית התנאים המחייבים השקעה משמעותית הניתנים בהיתר דורשים היערכות משמעותית ועל כן יישומם אינו מיידי אלא פרוש לאורך תקופת ההיתר. לפיכך הקדמת הכניסה לתוקף של ההיתר החדש אינה שוללת את האפשרות לקיים דיון ענייני בהשגה ולקבל החלטה לגביה בתוך תקופה קצרה של מספר חודשים. במקרה שמדובר בהוצאה במהלך תקופת הדיון בהשגה, ישקול המנהל חלופות זמניות למניעת הפגיעה או הסיכון לסביבה. לפי סעיף קטן (י) המוצע יפורסמו החלטות המנהל והמנכ"ל וכן עמדת מנכ"ל משרד ממשלתי או ראש רשות ציבורית שהתקיימה עימו התייעצות, לידיעת הציבור.

 

סעיף 1(9) – תיקון סעיף 25

סעיף 25 לחוק קובע את תקופת ההיתר. מוצע כי תקופת ההיתר תוארך משבע לעשר שנים. זאת מתוך הבנה כי פרק הזמן הנדרש ליישום ועמידה בתנאי היתר היא ממושכת והארכה זו עולה בקנה אחד עם הדרישות המקצועיות. יצוין כי פרק זמן של עשר שנים מקובל גם להיתרים במדינות אירופה, וכי הוא עולה בקנה אחד גם עם תדירות העדכון של מסמכי הייחוס של הדירקטיבה האירופית IED. עוד מוצע לערוך התאמות במועדים לקבלת החלטה לגבי היתר.

 

סעיף 1(10) – תיקון סעיף 26

מוצע לתקן את סעיף 26 לחוק שעניינו עריכת שינויים בתנאי ההיתר. במסגרת זו מוצע להגביל את שיקול דעתו של הממונה במקרה שהוא מבקש לערוך ביוזמתו שינויים בהיתר. הנחת המוצא של ההסדר היא כי הליך מתן ההיתר וקביעת התנאים הוא הליך ממושך ומעמיק, הכולל שורה ארוכה של איזונים ושיקולים. לפיכך נדרשים שיקולים כבדי משקל לעריכת שינוי במהלך תקופת אותו היתר, אלא אם מדובר בשינויים שאינם משמעותיים ומתייחסים להיבטים טכניים או אדמיניסטרטיביים. התיקון המוצע עולה בקנה אחד עם דרישות הסבירות לקבלת החלטה מינהלית על ידי הממונה. יצוין כי במסגרת הוראות המעבר לתיקון החוק ייכנס סעיף זה לתוקפו רק לעניין היתרי פליטה אחודים שיוצאו בעתיד לאחר הליך מעמיק של מתן היתר.

בפסקה (ג) מוצע להבהיר כי דרישות הפרסום לציבור לגבי שינוי בתנאי היתר הפליטה יחולו על שינוי מהותי אשר צפוי להגדיל את פליטת המזהמים ממקור הפליטה או להגדיל את ההשפעה הסביבתית שלו. בפסקה (ה) מוצע לקבוע לוחות זמנים לקבלת החלטות בבקשה בעל מקור הפליטה לשינוי תנאי ההיתר. התייחסות מפורטת לסוגיה זו מצויה בדוח "טיוב תהליכי רישוי סביבתי של תעשיות" המפורסם יחד עם תזכיר החוק.

 

סעיפים 1(11) ו- (12) – תיקון סעיף 27 והוספת סעיפים 27א-27ב

סעיף 27 לחוק עוסק בשינוי הפעלה משמעותי שבעל מקור הפליטה מבקש לבצע. מדובר בשינוי במפעל עצמו המשנה את מאפייניו, ולפיכך כרוך בהכרח באישור מראש ובהתאמה של תנאי ההיתר. בהתאמה להוראות הדירקטיבה IED, מוצע לתקן את הסעיף המחייב כיום קבלת אישור מראש גם במקרה שבו השינוי המוצע מקטין את הפליטות או את ההשפעה הסביבתית של המפעל, ולחייב קבלת אישור מראש רק במקרה שבו השינוי המיועד עלול לשנות לרעה במידה ניכרת את ההשפעות הסביבתיות או את פליטת המזהמים מהמפעל. במקרים שבהם השינוי אינו צפוי לשנות לרעה במידה ניכרת את ההשפעות הסביבתיות של מקור הפליטה, יידרש בעל מקור הפליטה להודיע על כך מראש לממונה, לפחות 45 יום מראש. מדובר בהודעה מפורטת הכוללת מידע ומסמכים. ההודעה מראש נועדה לאפשר לממונה, בין היתר, לבחון אם השינוי המיועד אינו שינוי הפעלה משמעותי אשר טעון אישור מראש. יש לציין כי בהתאם להחלטת הממשלה יפרסם המשרד מדריך מקצועי לשקילת המצבים בהם שינוי ייחשב לשינוי הפעלה משמעותי, בדומה למדריכים שונים שפרסמו מדינות באיחוד האירופי.

במסגרת אישור שינוי הפעלה משמעותי על ידי הממונה, קובע הממונה תנאים בהיתר בהם יידרש בעל מקור הפליטה לעמוד. אישור זה וכן התנאים כפופים לפרסום להערות הציבור בהתאם להוראות סעיף 27.  יש להבהיר כי במקרה שמוגשת השגה על התנאים שנקבעו, לא ייכנס האישור לתוקפו עד קבלת ההחלטה בהשגה.

סעיף 27ב המוצע כולל מגבלות על עריכת שינויים רוחביים במסגרת כללים או תקנות. מגבלות אלה נוגעות לשלב הכניסה לתוקף של שינויים משמעותיים במהלך תקופת ההיתר. בהתאם לאותו רציונל שצוין לעיל, ועל מנת להגביר את הוודאות לטווח ארוך עבור בעלי ההיתרים, מוצע לקבוע כי גם במקרה של שינוי בתקנות או בכללים תינתן עדיפות לדחיית תחולת השינוי ככל שהוא משפיע על תנאי ההיתר – לשלב חידוש ההיתר הבא. הסעיף המוצע מבהיר את השיקולים שיישקלו על ידי השר להגנת הסביבה על מנת לקבוע כי שינוי בתנאי ההיתר יחול במועד מוקדם יותר.

 

סעיף 1(13) – תיקון סעיף 30

מוצע לתקן את סעיף 30 לחוק שעניינו קביעת תקנות לעניין אגרות, על מנת להתאים את נוסחו לשינויים המוצעים בסעיפים שונים בחוק.

 

סעיף 1(14) – הוספת סימן ה' – היתר פליטה אחוד

הסימן המוצע קובע את ההסדר לאיחוד היתר הפליטה עם היתר רעלים ועם אישור ותנאים לפי חוק רישוי עסקים. כפי שצוין לעיל, ומפורט גם בדוח טיוב הרגולציה, מרבית מקורות הפליטה הטעונים היתר פליטה לפי חוק אוויר נקי נדרשים לקבל גם היתר רעלים וגם אישור לרישיון עסק ותנאים סביבתיים מהמשרד להגנת הסביבה. כיום שלושת ההסדרים הם נפרדים ואינם מאפשרים ראייה מתכללת להשגת התוצאה הסביבתית המיטבית. כמו כן, פיצול זה משית נטל עודף על בעלי מקורות הפליטה. במסגרת התיקון המוצע, ייקבעו התנאים בהיתרי הפליטה במכלול הנושאים המוסדרים כיום בשלושת מנגנוני הרישוי הקיימים. דהיינו, היתר הפליטה האחוד יכלול גם את התנאים לעניין מניעת סיכוני חומרים מסוכנים וכל התנאים שניתן לקבוע כיום בהיתר רעלים מכוח חוק החומרים המסוכנים, ככל שישנן, ומכוח חוק רישוי עסקים. יובהר כי ההיתר לא יכלול היבטים שאינם מוסדרים בהיתרים אלה. למשל, לא ייקבעו בהיתר הפליטה האחוד תנאים לעניין קרינה בלתי מייננת המוסדרים בהיתר מכוח חוק הקרינה הבלתי מייננת, התשס"ו-2016,  או את התנאים לעניין הזרמה לים שייקבעו בהיתר הזרמה.

בסעיף 34א מוצע להגדיר היתר פליטה אחוד באופן שיבהיר כי היתר כאמור כולל את סוג התנאים שניתן לקבוע מכוח שלושת החוקים בהתאם למטרות הרישוי בכל אחד מהם. בסעיף 34ב מוצע לאחד את ההסדרים להגשת בקשה להיתר אחוד כך שיובהר כי המבקש היתר אחוד לא יידרש לבקש היתר רעלים. לעניין רישיון עסק הבקשה אינה מוגשת למשרד אלא לרשות הרישוי וכוללת אישורים נוספים שאינם בסמכות המשרד, ועל כן בעל המפעל יידרש לבקש גם רישיון עסק. אולם, אם קיבל המפעל היתר פליטה אחוד, יחליף ההיתר את הצורך באישור נותן האישור במשרד ואת התנאים הסביבתיים ברישיון העסק.

סעיף 34ג המוצע נועד להבהיר כי משטר הרישוי שיחול על היתר פליטה אחוד יהיה משטר הרישוי לפי חוק אוויר נקי, וכי הוא יחליף את ההסדרים הקיימים בחוק החומרים המסוכנים ובחוק רישוי עסקים לעניין אותו היתר. כך למשל, תשלום אגרה ייעשה על פי חוק אוויר נקי ולא תידרש אגרה מכוח שניים או שלושה חוקים שונים. תקופת ההיתר, שינוי ההיתר או ביטולו, הוצאת צווים בשל אי עמידה בתנאי ההיתר והסדרי הפיקוח והאכיפה – ייעשו מכוח חוק אוויר נקי לגבי מכלול התנאים שבהיתר. יצוין כי היתר הפליטה האחוד יחול על מכלול הפעילויות וההיבטים של מקור הפליטה, בהתאם להגדרת מקור פליטה שבחוק. פיצול ההסדרים שיחולו בין החוקים השונים לא יאפשר יישום עקבי של הרגולציה, ועלול להביא לתקלות ולסתירות. לפיכך אין מנוס מאיחוד ההסדרים באופן המוצע. בדומה להוראות סעיף 24 לחוק אוויר נקי, מוצע להבהיר כי התנאים בהיתר האחוד יחליפו את התנאים ברישיון עסק במכלול ההיבטים הסביבתיים המוסדרים בו.

בפסקה (ג) מוצע עוד כי במקרה שפעילות המפעל השתנתה והוא חדל להיות טעון היתר פליטה, יעמוד ההיתר האחוד בתוקפו עד להסדרת הרישוי החלופי הנדרש מכוח חוק החומרים המסוכנים או חוק רישוי עסקים.

 

סעיף 1(15) – תיקון סעיף 46

עניינו של סעיף 46 לחוק הוא הוצאת צו מינהלי להפסקת שימוש במקור פליטה. מוצע לתקן את הסעיף באופן שיובהר כי גם במקרה שבו בוצע שינוי הפעלה משמעותי ניתן להוציא צו להפסקת השימוש, וזאת נוכח השינויים שנעשו בסעיף 27 לחוק.

 

סעיפים 1(16) ו- (17) – תיקון סימן ג' בפרק ח' וסעיף 63

עניינו של סימן ג' בפרק ח' הוא הטלת עיצום כספי בגין הפרת הוראות החוק. בשל השינוי בהגדרת הממונה לפי החוק והוספת הגדרת "המנהל", מוצע כי ניתן יהיה להסמיך בסמכות להטיל עיצום כספי את עובד המשרד שימונה למנהל. כמו כן, נוכח השינוי בהגדרת שינוי הפעלה משמעותי והוספת ההסדר לעניין הודעה מראש על שינוי הפעלה שאינו משמעותי, מוצע להוסיף בסעיף 53 הפרה של ביצוע שינוי הפעלה שאינו משמעותי ללא מתן הודעה מראש לרשימת ההפרות שניתן להטיל בגינן עיצום במדרג הנמוך. כמו כן מוצע להוסיף עבירה באותו עניין לסעיף 63 שהוא סעיף העונשין.

 

סעיף 1(18) – תיקון התוספת השלישית

התוספת השלישית לחוק קובעת את רשימת סוגי המיתקנים והפעילויות הטעונים היתרי פליטה לפי החוק. הרישא לתוספת השלישית מבהירה כיום כי במקרים בהם קבוע סף רישוי בהתאם להספק, כושר ייצור, כמויות או יחידות מדידה אחרות, תקבע חובת ההיתר לפי ההספק או הקיבולת הפוטנציאלית המירבית ולא לפי המצב בפועל. לדרישה זו מוצעת כעת הבהרה, לפיה במצבים בהם יוכח להנחת דעתו של הממונה כי ההספק או הקיבולת המירבית לא תושג בפועל, והפעילות תהיה מתחת לסף הרישוי, ניתן יהיה לפטור מחובת היתר הפליטה. הדברים ייבחנו בהתאם לאמות המידה המקובלות בעניינים אלה במדינות האיחוד האירופי.

 

פרק ב' – תיקון חוק החומרים המסוכנים

סעיף 2(1) – תיקון סעיף 1

מוצעים מספר תיקונים ותוספות להגדרות בסעיף 1 לחוק, שנועדו להבהיר את המונחים הקיימים בחוק ולהתאימם להסדרים המתוקנים. בין היתר מוצע לתקן את הגדרות "הממונה ו- "המנהל" בדומה לתיקונים המוצעים לחוק אוויר נקי. כמו כן מוצע להוסיף הגדרות של "היתר רעלים אחוד" ו- "עקרונות האסדרה האירופית" בהתאם לאותם תיקונים.

מוצע להוסיף הגדרות של "רמה א'" ו- "רמה ב'" לעניין סוגי עיסוקים ברעלים שיהיו טעוני היתר רעלים לפי החוק. כיום מסווגים העיסוקים לשלוש רמות לפי תקנות החומרים המסוכנים (אמות מידה לקביעת תוקף היתרים), תשס"ג-2003 (להלן – תקנות אמות מידה). על פי התיקון המוצע, עיסוקים טעוני היתר רעלים יסווגו בשתי רמות, ולשם תיווסף לחוק תוספת חמישית אשר תקבע את רשימת העיסוקים לפי דרגות ותחליף את תקנות אמות מידה.

בנוסף, מוצע לתקן את הגדרת "רעל" בחוק, כך שתכלול, בנוסף על רשימת החומרים המנויה בתוספת השנייה לחוק, גם דרישה לקיומן של תכונות סיכון מבין רשימת תכונות הסיכון שתימנה בתוספת הרביעית שתיווסף לחוק. כיום, התוספת השנייה לחוק מונה רשימה של חומרים מסוכנים לפי שמות או קבוצות, כאשר בחלק מהקבוצות מצויים גם חומרים שאין להם תכונות סיכון לפי הסיווגים המקובלים הרגולציה של חומרים מסוכנים באירופה. חוק החומרים המסוכנים אינו כולל כיום את הסיווגים המקובלים של תכונות הסיכון ואינו מתנה את הצורך בהיתר בקיומן. כחלק מההתאמות הנדרשות לרגולציה העולמית בתחום החומרים המסוכנים, מוצע להוסיף את התוספת הרביעית ולהתאים את הגדרת "רעל" לדרישה זו.

 

סעיף 2(2) – מחיקת סעיף 2 לחוק

סעיף 2 לחוק קובע כי כל מקום למכירת חומרים מסוכנים יהיה טעון רישוי לפי חוק רישוי עסקים. הוראה זו נקבעה בעבר על מנת ליצור תיאום בין שני החוקים, אולם כיום היא יוצרת דווקא כפילות או חובה שאינה נדרשת בהכרח, ועל כן מוצע לבטל את הקביעה הגורפת בדבר הצורך ברישיון עסק זה.

 

סעיף 2(3) – תיקון סעיף 3

סעיף 3 לחוק קובע כיום את חובת הרישוי, תוכן ההיתר, תנאי כשירות לקבלת היתר, תקופת היתר וביטולו. בניגוד לחוק אוויר נקי, ההסדרים הקבועים כיום הם כלליים ביותר, ואינם מפורטים במידה המקובלת בחקיקה מודרנית. התיקונים המוצעים נועדו בעיקר להתאים את ההסדרים לשינויים המתחייבים מכוח החלטת הממשלה, לצורך מעבר למשטר של היתר רעלים אחוד.

מוצע לתקן את סעיף קטן (ג), אשר נוקט לשון ארכאית לעניין דרישת הכשירות לקבלת היתר רעלים. דרישה זו, המבוססת על החקיקה המנדטורית, קובעת כי ההיתר יינתן למבקש שהוא "אדם הגון", "יודע קרוא וכתוב" ומודע לתכונות המסוכנות של הרעלים. מוצע להתאים דרישות אלה למצב הנוהג בפועל לפיו נבדק המידע הפלילי לגבי אחראי הרעלים במפעל ולבהיר כי הדרישה לידע מקצועי מספק עומדת בעינה.

עוד מוצע כי סעיף קטן (ד) הקובע את תקופת ההיתר יימחק. במקומו ייקבעו הוראות בסעיף 3ב המוצע (ר' להלן). כמו כן, מוצע להבהיר בסעיף קטן (ה) כי התנאים לעיסוק בחומרים מסוכנים ייקבעו על פי עקרונות האסדרה האירופית.

 

סעיף 2(4) – הוספת סעיפים 3א-3ח

סעיף 3א    מוצע להוסיף סעיף חדש שעניינו הגשת בקשה להיתר רעלים, ולקבוע מועדים לקבלת החלטה בבקשה. עוד מוצע כי טיוטת ההיתר תועבר למגיש הבקשה לקבלת הערותיו, באופן שיאפשר גם בקשת הנמקה.

סעיף 3ב    מוצע לקבוע את תוקף היתר הרעלים למשך 10 שנים. כיום ניתנים היתרי רעלים לתקופות של שנה (דרגה A), שנתיים (דרגה B) או שלוש שנים (דרגה C), בהתאם לתקנות אמות מידה. על מנת לאפשר מתן היתר רעלים באופן מעמיק ולטווח ארוך, מוצע להאריך את תוקף היתרי הרעלים בדומה להיתרי הפליטה לאוויר. כמו כן, מוצע כי היתרי רעלים פרטניים יינתנו לעיסוקים אשר השפעותיהם הסביבתיות הן ניכרות וחורגות מעבר להשפעה מקומית.

יש להבהיר, כי עיסוקים ברעלים שלא ייכללו בתוספת החמישית יוסדרו גם בעתיד ויהיו כפופים להגבלות ולתנאים לצורך מניעת הסיכון מהם. ר' להלן התייחסות לעניין זה בהוראות המעבר.

סעיף 3ג    בדומה לסעיף 34ג המוצע בחוק אוויר נקי, סעיף זה נועד להבהיר את משטר הרישוי שיחול על היתר רעלים אחוד. בהיתר הרעלים יינתנו התנאים שניתן לקבוע מכוח חוק רישוי עסקים לאותו עסק, והוא יחליף את הצורך בקבלת אישור נותן האישור במשרד ואת התנאים בהיבטים הסביבתיים מכוח סעיף 1(א)(1) לחוק רישוי עסקים. הדברים אמורים במכלול הפעילויות והעיסוקים באתר המפעל, על מנת למנוע את המשך הכפילויות בין הסדרי הרישוי השונים.

סעיף 3ד    בדומה לסעיף 24 לחוק אוויר נקי, מוצע להבהיר כי לא יינתן רישיון עסק לעסק טעון היתר רעלים אחוד אלא לאחר שניתן היתר כאמור. זאת על מנת להבטיח כי בהעדר היתר רעלים אחוד לא תאושר פעילות שעלולה לסכן את הציבור והסביבה. עם מתן ההיתר האחוד, היתר זה יחליף את הצורך באישור של נותן האישור לרישיון העסק ואת התנאים שהוא מוסמך לקבוע, ולא יינתנו תנאים אחרים בהיבטים סביבתיים ברישיון העסק. רשות הרישוי לא תידרש לפנות לצורך קבלת האישור לנותן האישור במשרד.

סעיף 3ה   לגבי היתר רעלים אחוד מוצע אותו הסדר של השגה כפי שמוצע בסעיף 22א לחוק אוויר נקי המוצע (ר' דברי ההסבר שם), למעט הסדר הפרסום שלא קיים כיום בחוק החומרים המסוכנים.

סעיף 3ו     הסעיף המוצע מאמץ את ההסדר המוצע בסעיפים 27 ו- 27א המוצעים בחוק אוויר נקי לעניין עריכת שינויים במפעל – משמעותיים ושאינם משמעותיים  (ר' בדברי ההסבר שם).

סעיף 3ז    הסעיף המוצע מאמץ את ההסדר המוצע בסעיף 26 המוצע בחוק אוויר נקי לעניין עריכת שינויים בהיתר  (ר' בדברי ההסבר שם).

סעיף 3ח   הסעיף המוצע מאפשר העברת היתר רעלים בכפוף לאישור הממונה, ללא צורך בהוצאת היתר רעלים חדש. בדומה לסעיף 22(ה) לחוק אוויר נקי, עם מעבר למשטר של רישוי מעמיק לתקופה ממושכת, אין הצדקה לדרישה של הליך מלא נוסף במהלך תקופת ההיתר במקרה שהמפעל נמכר לגורם אחר. יחד עם זאת, טרם העברת העיסוק לגורם אחר נדרשת בדיקה של הממונה לגבי השלכות אפשריות של ההעברה על יישום תנאי ההיתר וקביעת תנאים מתאימים במקרה הצורך.

 

סעיף 2(5) – תיקון סעיף 11

סעיף 11 לחוק מסמיך את השר לשנות בצו את התוספות לחוק. מוצע להסמיך את השר בדומה לכך גם לשנות את התוספות החדשות לחוק – הרביעית אשר קובעת את רשימת תכונות הסיכון ואת החמישית אשר קובעת את רשימת הפעילויות והעיסוקים הטעונים היתר ברמות א' ו- ב'.

 

סעיפים 2(6) ו-(ו) – תיקון סעיפים 14ה ו- 15

סעיפים 14ה ו- 15 קובעים את רשימת ההפרות והעבירות לפי החוק אשר ניתן להטיל בגינן עיצום כספי או להגיש כתב אישום. מוצע לתקן את הסעיפים האמורים על מנת להתאימם לשינויים בנוסח החוק. עוד מוצע כי בגין עיסוק ללא היתר ניתן יהיה להטיל עיצום כספי, בדומה להסדרים אחרים הקובעים זאת, כמו בחוק אוויר נקי. כיום בגין הפרה זו ניתן להגיש כתב אישום פלילי בלבד.

 

סעיף 2(8) – הוספת סעיף 16ו

מוצע להוסיף סייג לתחולה על עובדים, בדומה להוראות סעיף 79 לחוק אוויר נקי. חשיפה של עובדים לחומרים מסוכנים במקום עבודתם כפופה להוראות פקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש"ל-1970. על כן נדרש להבהיר כי האסדרה של חוק החומרים המסוכנים אינה מיועדת להיבטים התעסוקתיים אלא להיבטים של הגנה על הסביבה ועל הציבור הרחב.

 

סעיף 2(9) – הוספת התוספת הרביעית והחמישית

התוספת הרביעית       כפי שצוין לעיל, לעניין הגדרת "רעל" בסעיף 1 לחוק, כיום חוק החומרים המסוכנים אינו מונה תכונות סיכון לחומרים מסוכנים, בניגוד למקובל באסדרה של התחום בעולם. לפיכך מוצע כי תיווסף לחוק תוספת רביעית אשר תימנה את תכונות הסיכון המקובלות. על מנת להעריך את קיומן של תכונות סיכון מחושבים ערכי סף לפי מתודולוגיות מקצועיות טכניות המקובלות בעולם. על כן מוצע כי גם המונחים והחישובים ביחס לתכונות הסיכון ייעשו על פי אותן רגולציות עולמיות מקובלות. ראוי לציין כי ברשימת תכונות הסיכון נכללת תכונה של משמש להדברה, אשר במדינות רבות כפופה לרגולציה נפרדת. בישראל, חוק החומרים המסוכנים כיום חל גם על תכונה זו.

יצוין כי הסחר הגלובלי בחומרים מסוכנים, שהעוסקים במדינת ישראל הם חלק ממנו, מחייב בפועל הרמוניזציה של ההסדרים הטכניים הללו, על מנת לעמוד בדרישות לשינוע בין-גבולי, יבוא וייצוא. 

התוספת החמישית     כפי שצוין לעיל לעניין ההגדרות "רמה א'" ו- "רמה ב'", התוספת החמישית מחליפה את תקנות אמות מידה וקובעת את סוגי הפעילויות והעיסוקים הטעונים היתר רעלים. לפירוט נוסף בעניין קביעת הרשימה ר' בדוח הטיוב הנלווה.

 

פרקים ג' ו- ד' – תיקון החוק למניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים וחוק המים

סעיפים 3(1) ו- 4 – תיקון סעיף 2 לחוק מניעת זיהום הים וסעיף 20יא לחוק המים

סעיף 2 לחוק מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים, תשמ"ח-1998, קובע כיום כי היתר הזרמה לים נדרש לכל הזרמה במישרין או בעקיפין. בשנים האחרונות נפסק, בניגוד למצב שהיה נוהג בעבר, כי חובת ההיתר חלה מקום שההזרמה נעשית במעלה נחל. פסיקה זו הביאה לכפילות בין החובה לקבל היתר הזרמה לים לבין החובה לקבל צו הרשאה לפי סעיף 20יא לחוק המים. על מנת למנוע את הכפילות, הוחלט בעצה אחת בין הגורמים המוסמכים למתן שני ההיתרים כי היתר ההזרמה לים יחול כאשר מתבצעת הזרמה לשפך נחל (אסטואר) או במישרין לים, וכי ההזרמה לנחל – למעט לשפך – תהיה בסמכות מנהל רשות המים. יצוין כי על פי הנוהל המקובל מזה שנים רבות, מנהל רשות המים מתייעץ עם ועדה בינמשרדית שהמשרד להגנת הסביבה מרכז וחבר בה טרם קבלת החלטה על מתן צו הרשאה.

סעיף 3(2)-(4) – תיקון סעיפים 2, 3 ו- 5ד לחוק למניעת זיהום הים

לגבי היתר ההזרמה לים מוצע עוד לאפשר איחוד תהליכים בינו לבין היתר פליטה או היתר רעלים, על מנת לטייב ולייעל את התיאום בין ההיתרים השונים – מבלי לבטל את ההיתר הנפרד להזרמה לים, שניתן על ידי הוועדה הבינמשרדית. בסעיף 2 לחוק מוצע להורות כי הבקשה להיתר הזרמה תוגש באותו מועד עם הבקשה להיתר פליטה או רעלים. בסעיף 3 מוצע כי תקופת היתר ההזרמה יכולה להגיע עד עשר שנים, בהתאמה לתקופת היתר הפליטה או היתר הרעלים, לפי החלטת הוועדה הבינמשרדית.

עוד מוצע לתקן את סעיף 5 לחוק באופן שיאפשר הטלת עיצום כספי בגין הזרמה לים ללא היתר, ולא רק הגשת כתב אישום פלילי. זאת בדומה להסדר הקיים בחוק אוויר נקי ולהסדר המוצע בחוק החומרים המסוכנים.

 

פרק ה' – תחילה, תחולה והוראות מעבר

סעיף 5 – תחילה

בסעיף קטן (א) מוצע כי מרבית התיקונים בחוקים השונים ייכנסו לתוקף ב- 15 באוקטובר 2022 (להלן – יום התחילה), באופן שיאפשר היערכות ליישום הראשוני של החוק ובהנחה שהחוק יאושר עד תום כנס הקיץ של הכנסת, ובהתחשב בכך שפעולות ההיערכות הנדרשות מבוצעות כבר כעת במקביל לקידום החקיקה.

בסעיף קטן (ב) מוצע לדחות את תחילתם של סעיפים שונים המפורטים בו עד ליום 1.1.2025, וזאת על מנת להשלים את ההיערכות להקמת מערך הרישוי החדש במשרד ופרסום ההנחיות הדרושות להכנת בקשות להיתרים סביבתיים אחודים. כפי שיפורט להלן, לעוסקים ולבעלי מקורות הפליטה ייקבעו מועדים להגשת בקשות לפי מערך הרישוי החדש, המבוסס על עקרונות האסדרה האירופית. החל מיום 1.1.2025, ועד קבלת ההיתרים החדשים, ייחשבו ההיתרים הקיימים שבידי העוסקים ובעלי מקורות הפליטה להיתרים אחודים. יחד עם זאת, כפי שיפורט להלן, ניתן יהיה לערוך שינויים בהיתרים אלה בהתאם להוראות החוקים המסמיכים כנוסחם לפני התיקונים בחוק זה, שכן ההיתרים נקבעו מלכתחילה בגישה שונה, לא בהכרח באופן מעמיק כפי שמוצע כעת, לפרקי זמן קצרים יותר, ומתוך הנחה כי ישנה גמישות רבה יותר לשינויים.

למען הסר ספק, יישום עקרונות האסדרה האירופית במסגרת ההיתרים שיינתנו מכוח החוקים האמורים, יוכל להתבצע באופן מיטבי רק במסגרת היתר אחוד שעובר תהליך בחינה אינטגרטיבי של הבקשה.

סעיף 6 – הגדרות לפרק ה'

מוצעות מספר הגדרות לפרק זה, על מנת שהתיאום בין תיקונים החקיקה השונים ובין ההיתרים השונים ייעשה באופן ברור ועקבי.

ההגדרה "מפעל קיים"            מבהירה כי מפעל קיים הוא מפעל, עיסוק או פעילות שבידי בעליו מצויים שלושת ההיתרים שהוא חייב בהם לפי חוק אוויר נקי, חוק החומרים המסוכנים וחוק רישוי עסקים ערב יום התחילה של החוק. הגדרה זו נועדה ליצירת ההסדר בהוראות המעבר, לפיו ההיתרים שבידי אותו מפעל ייחשבו להיתר אחוד לתקופת המעבר עד לקבלת היתר אחוד לפי הוראות חוק אוויר נקי או חוק החומרים המסוכנים. אם אין בידי בעל המפעל את כלל ההיתרים שהוא חייב בהם, יהיה עליו להגיש בקשה להיתר אחוד חדש ביום הקובע, כלומר, ביום 1.1.2025, והוא לא יוכל ליהנות מתקופת המעבר הנוספת להגשת בקשות להיתר אחוד הקבועה בסעיף 7 המוצע, או בתוספת החמישית לחוק החומרים המסוכנים, לפי העניין.

 

סעיף 7 – הוראת מעבר לעניין היתר פליטה

סעיף 7 המוצע מאריך את תוקפם של היתרי פליטה של מפעלים קיימים לתקופה נוספת. מדי שנה כמה עשרות מפעלים נדרשים לחדש את היתר הפליטה שלהם. על מנת לעבור למשטר היתרי הפליטה האחודים החדש, נמצא כי אין מקום לחדש את היתרי הפליטה הקיימים המוגבלים להיבטי אוויר בלבד, ועל כן תתאפשר למפעלים הקיימים תקופת היערכות נוספת להגשת בקשות להיתרי פליטה אחודים בהתאם לפרישה של סוגי הפעילויות והמיתקנים, לאורך 6 שנים עד שנת 2031.

הסדר זה דומה להוראת המעבר אשר נקבעה בחוק אוויר נקי בשנת 2008. סעיף 95 לחוק אוויר נקי קבע את הפרישה ולוחות הזמנים לקבלת היתר פליטה ראשון. אותה חלוקה לסקטורים המפורטים בתוספת השלישית לחוק מוצעת גם בסעיף 7, בהתאמה אחת לעניין סקטור מפעלי הכימיה שהוא גדול במיוחד ויש לפצלו על מנת לאפשר טיפול יעיל בבקשות. עוד מוצע כי במקרה שבמפעל אחד קיימות מספר פעילויות טעונות היתר שנקבעו לגביהן מועדים שונים – יהיה המועד הקובע המוקדם מביניהם.

עד למועד הקובע יעמדו בתוקפם היתרי הפליטה, היתרי הרעלים ותנאי רישיון העסק שניתנו על ידי המשרד ללא צורך לחדשם. מהמועד הקובע ועד לקבלת היתר הפליטה האחוד אשר מבוסס על הליך מתכלל בהתאם לתיקון לחוק, יראו כאמור את היתר הפליטה, היתר הרעלים והתנאים ברישיון עסק כהיתר אחד, אולם הסעיפים שעניינם עריכת שינויים בהיתר לא ייכנסו לתוקף לגבי ההיתר האמור, אלא רק לגבי ההיתר האחוד עצמו. הנחת המוצא היא כי צמצום הגמישות לעריכת שינויים ראויה כאשר ההליך למתן ההיתר נעשה באופן מעמיק מלכתחילה. הנחה זו אינה מתקיימת לגבי ההיתרים שניתנו בעבר ועל כן ניתן יהיה לערוך בהם שינויים לפי הוראות הדין הרלוונטי שמכוחו ניתנו טרם תיקון החוק.

 

סעיף 8 – הוראת מעבר לעניינן היתרי רעלים ברמה א' ו- ב'

בדומה להסדר המוצע בסעיף 7, יוארך תוקף היתרי הרעלים למפעלים הגדולים בהתאם ללוחות הזמנים שייקבעו בתוספת החמישית לחוק, עד המועד שבו יקבלו היתר רעלים אחוד. תנאי רישיון העסק שניתן לאותם מפעלים יצורפו להיתר הרעלים וייחשבו להיתר אחד עד המועד האמור. גם לעניין מפעלים אלה יהיה המועד הקובע להגשת הבקשה בהתאם למועד המוקדם מבין הפעילויות והעיסוקים הטעונים היתר לפי התוספת החמישית. כמו כן, האפשרות לעריכת שינויים בהיתרים אלה תיעשה על פי החוק המסמיך טרם התיקון ולא על פי נוסח החוק המתוקן.

 

סעיף 9 – עיסוק ברמה לעסקים בדרגה C

כיום כ- 4500 עסקים מחזיקים בהיתרי רעלים – מרביתם בדרגה C לפי תקנות אמות מידה. לגבי מרבית סוגי העסקים הללו, נמצא שאין הכרח מקצועי בהסדר רישוי פרטני וניתן להסדירם במפרטים אחידים או בתקנות שיקבעו מגבלות ותנאים. כך למשל, בריכות שחיה אשר ממילא טעונות היתרים ורישיונות מצד רגולטורים שונים יכולות לקבל תנאים סביבתיים אחידים ללא צורך בכך שיינתן היתר פרטני של המשרד להגנת הסביבה.

על מנת להבטיח שעסקים אלה יהיו כפופים לתנאים והגבלות מחייבות, עד שיותקנו תקנות או שייקבעו מפרטים מתאימים ומחייבים בדרך אחרת, מוצע כי ההיתרים התקפים יעמדו בתוקפם, ואף ניתן יהיה להעביר אותם בכפוף לאישור, ללא הליכי חידוש. עם זאת, מי שיתחיל לעסוק באותם עיסוקים לאחר תיקון החוק וטרם התקנת התקנות, או שיעשה שינוי משמעותי בעיסוקו, יידרש לקבל היתר חדש בהתאם לחוק החומרים המסוכנים הקיים, אלא שתוקפם של היתרים אלה לא יהיה מוגבל בזמן.

 

סעיף 10 – תקופת תוקפו של היתר אחוד ראשון

כאמור לעיל, לפי החוק המוצע יוארך תוקפם של היתר הפליטה והיתרי הרעלים לתקופה של 10 שנים. על מנת לוודא שהארכת התוקף של ההיתרים לא תפגע בהגנה על הסביבה, ונוכח תקופת ההיערכות הארוכה אשר במהלכה יוארך תוקפם של ההיתרים הקיימים, מוצע כי ההיתר האחוד הראשון לכל מפעל יינתן לתקופה של 7 שנים ולא 10. על פי ההערכה המקצועית, וכלקח מיישום חוק אוויר נקי, תקופה זו תאפשר בחינה ועדכון של ההיתרים לאחר הסבב הראשון בצורה מיטבית.

 

 

 

 

 

      

 

 

 

 



[1] ס"ח תשס"ח, עמ' 126.

[2] ס"ח התשנ"ג, עמ' 1408.

[3] דיני מדינת ישראל [נוסח חדש] מס' 16, עמ' 337.

[4] ס"ח התשמ"ח, עמ' 118.

[5] ס"ח התשי"א, עמ'  169.

[6] ק"ת התשנ"ו, עמ' 1035.