תזכיר חוק הדיינים (תיקון), התשפ''ב–2022*

ב. מטרת החוק המוצע והצורך בו

מוצעים תיקוני חקיקה, שנועדו לטייב את פעולת מערכת בתי הדין הרבניים, ועיקריהם יפורטו להלן.

ג. עיקרי החוק המוצע

עיקר 1

אין בחוק הדיינים הוראות לעניין מקומות מושב של בתי הדין, אזורי שיפוט ומספר הדיינים שיהיו בכל בית דין. מוצע להסדיר זאת בדומה לקיים במערכת בתי המשפט ובשינויים המחויבים.

עיקר 2

מוצע להבהיר במדויק יותר את התנאים למינוי אב בית דין להרכב קבוע של שלושה דיינים.

עיקר 3

כדי להגביר את אמון הציבור במערכת בתי הדין מוצע להסדיר בצורה ברורה יותר את המגבלות הקיימות על דיינים לעסוק בעיסוק נוסף.

עיקר 4

על פי החלטת הממשלה מספר 180 מיום 5.7.2015 הועברה יחידת הסמך הנהלת בתי הדין הרבניים ממשרד המשפטים אל המשרד לשירותי דת, וסמכויות השר לפי חוק הדיינים פוצלו בין שלושה שרים. באותה החלטה נקבע כי יבוצעו תיקוני חקיקה אשר יוסיפו חובת התייעצות עם שר המשפטים בכמה דברי חקיקה. החלטה מספר 19 של הממשלה מיום 25.05.2020 הוסיפה הוראות לעניין סמכויות שהועברו אל השר לשירותי דת. ההחלטה קבעה כי יש לפעול בהקדם ליישום תיקוני החקיקה שיתאימו את סמכויות השר לשירותי דת ושר המשפטים למצב הקיים. מוצעים אפוא תיקונים בהתאם להחלטות הממשלה.

עיקר 5

בהמשך לעתירות לבג"ץ והמלצות ועדה ציבורית שמינה שר המשפטים דאז, פרופ' דניאל פרידמן, סוכם כי יושוו אגרות כל ערכאות השיפוט העוסקות בדיני משפחה בכל הקשור לעניינים העשויים להיות נדונים במקביל בכל אחת מן הערכאות. מאחר שתחת אחריות משרד המשפטים מצויים רוב הערכאות העוסקות בכך, קרי: בתי המשפט לענייני משפחה ובתי הדין השרעיים והדרוזיים, מוצע כי שר המשפטים הוא שיקבע, בהסכמת השר לשירותי דת, את גובה האגרות גם בבתי הדין הרבניים, חוץ מן האגרות שהן ייחודיות לבית הדין הרבני ולפעילויות שאינן קשורות להליך משפטי, למשל: אגרות רישוי ובחינות לטוענים רבניים. אלו ייקבעו על ידי השר לשירותי דת בהסכמת שר המשפטים. עוד מוצע כי סמכות ועדת האגרות המינהלית של בתי הדין הרבניים תעוגן בחוק, ויתאפשר להגיש ערר על החלטתה לפני דיין דן יחיד.

עיקר 6

תקנות ביצוע ותקנות סדרי דין של מערכת בתי המשפט ושל מערכות בתי הדין השרעיים והדרוזיים אינם זקוקים לאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת לצורך התקנתן. מוצע להשוות לעניין זה את בתי הדין הרבניים. יחד עם זאת לעניין תקנות סדרי דין, תהליך ההתקנה ילווה בהתייעצות עם שר המשפטים.

ד. השפעת החוק המוצע על הדין הקיים

יתוקנו הוראות בחוקים אלו:

חוק הדיינים, התשט"ו-1955; חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג–1953; חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), התשנ"ה–1995.

ה. השפעת תזכיר החוק המוצע על התקציב ועל התקן המנהלי

אין השפעה.

ו. להלן נוסח תזכיר החוק המוצע ודברי הסבר

תזכיר חוק מטעם הנהלת בתי הדין הרבניים:

תזכיר חוק הדיינים (תיקון), התשפ''ב–2022


תיקון חוק הדיינים	1.	בחוק הדיינים, התשט"ו–1955^{^[1]} (להלן – חוק הדיינים) –
		(א) בסעיף 1, במקום "שר המשפטים" יבוא "השר לשירותי דת".
		(ב) אחרי סעיף 7 יבוא –
		"מקומות מושב, אזורי שיפוט ומספר הדיינים			7א.	(א) מקום מושבו של בית הדין הרבני הגדול הוא ירושלים.
		"מקומות מושב, אזורי שיפוט ומספר הדיינים				(ב) מקומות מושבם, אזורי שיפוטם של בתי הדין הרבניים ומספר הדיינים בכל בית דין יהיו כמפורט בתוספת לחוק זה (להלן – תוספת); בתוספת, "נפה" – כמפורט בהודעה על חלוקת שטח המדינה למחוזות ולנפות ותיאורי גבולותיהם[2].
						(ג) השר רשאי, בצו שיפורסם ברשומות, להקים בתי דין אזוריים חדשים, לקבוע את מקום מושבם ואזור שיפוטם, את מספר הדיינים שיכהנו בהם ולשנות בהתאם את התוספת.
						(ד) השר, בהתייעצות עם נשיא בית הדין הרבני הגדול, רשאי, בצו, לשנות את התוספת.
						(ה) שינוי התוספת ייעשה בהתאם לאמות מידה שייקבעו בהסכמת שר המשפטים.
						(ו) בית דין רבני רשאי לשבת לדין בעניין מסוים, כולו או מקצתו, במקום שאינו מקום מושבו, אם ראה לעשות כן למען הצדק או למען יעילות הדיון. ובלבד שלא ישב במקום שמחוץ לאזור שיפוטו אלא בהסכמת ראש בית הדין הרבני האזורי שהמקום האחר נמצא באזור שיפוטו או בהסכמת נשיא בית הדין הרבני הגדול."
		(ג) בסעיף 8(ד), אחרי פסקה (1) יבוא –
			"(1א) בסעיף זה, "הרכב קבוע" – שלושה דיינים המכהנים דרך קבע באותו בית דין ומתכנסים יחדיו לפחות שלוש פעמים בשבוע, למשך יום דיונים מלא במותב תלתא, לא כולל חופשות ופגרות.
			(1ב) דיין עמית לא יבוא במניין הדיינים לצורך מינוי אב בית דין, אף אם הוא מכהן בהרכב קבוע.
		(ד) בסעיף 8א(ג), במקום "נשיא בית הדין הרבני הגדול יקבע" יבוא "השר, בהתייעצות עם נשיא בית הדין הרבני הגדול, יקבע".
		(ה) בסעיף 9א, אחרי סעיף קטן (ה) יבוא –
			"(ו) שיבוץ דיין עמית לדיונים בכל בית דין ייעשה על ידי מנהל בתי הדין הרבניים, ועל פי צורכי מערכת בתי הדין."
		(ו) בסעיף 13, סעיף קטן (א) יימחק, ובמקומו יבוא –
			"(א) השר, בהתייעצות עם נשיא בית הדין הרבני הגדול ושר המשפטים, יקבע בתקנות או בהוראות מינהל, לפי העניין, את סדרי המינהל של בתי הדין הרבניים.
			(א1) השר בהסכמת נשיא בית הדין הרבני הגדול ימנה את אחד הדיינים, או אדם הכשיר להיבחר רב עיר, למנהל בתי הדין הרבניים (להלן – המנהל); מינוי לפי סעיף קטן זה של מי שכשיר להיבחר רב עיר טעון אישור הוועדה.
			(א2) המנהל יהיה אחראי בפני השר על ביצועם של סדרי המינהל."
		(ז) האמור בסעיף 18 יימחק ובמקומו יבוא "דיין לא יעסוק בעיסוק נוסף ולא ימלא תפקיד ציבורי, אלא לפי חוק או בהסכמת נשיא בית הדין הרבני הגדול והשר ובהתייעצות עם שר המשפטים, אם הדבר אינו פוגע בתפקידו ובמעמדו כדיין".
		(ח) בסעיף 19ב אחרי "התייעצות עם השר" יבוא "ועם שר המשפטים".
		(ט) בסעיף 27 –
			(1) בסעיף קטן (א) המילים "לרבות קביעת אגרות שישולמו בבתי דין רבניים" יימחקו, ואחרי המילים "ובהתייעצות עם" יבוא "שר המשפטים,".
			(2) האמור בסעיף קטן (ב) יימחק ובמקומו יבוא –
				"(ב) שר המשפטים, בהסכמת השר, ממונה על קביעת אגרות עבור הליכים שישולמו בבתי הדין הרבניים, למעט לעניין אגרות עבור הליכים ייחודיים לבתי הדין הרבניים וכן עבור אגרות לעניינים שאינם אגב הליך משפטי, שיהיו בסמכותו של השר בהסכמת שר המשפטים; קביעת אגרות לפי סעיף קטן זה טעונות אישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
				(ג) השר ימנה לכל בית דין ועדה לענייני אגרות מתוך עובדי אותו בית דין (להלן – ועדת האגרות); ועדת האגרות תדון בבקשות של בעלי הדין לפטור, להפחתה או לדחיית תשלום אגרה; על החלטת ועדת האגרות יהיה אפשר להגיש ערר שיידון לפני דיין דן יחיד של אותו בית דין; על החלטת בית הדין הרבני האזורי בערר יחולו הוראות סעיף 12א(ב) לחוק.
				(ד) השר, בהתייעצות עם שר המשפטים, רשאי לקבוע הוראות לעניין סעיף קטן (ג), לרבות סדר דיוני ועדת האגרות וכללי עבודה, ובכלל זה אופן הגשת הבקשה, המניין החוקי בישיבת הוועדה ואופן תיעוד החלטותיה."
תיקון חוק שיפוט בתי דין רבניים	2. 3	בחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג–1953[3], בסעיף 11, במקום "שר המשפטים" יבוא "השר לשירותי דת" והמילים "ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת" יימחקו.
תיקון חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין)	3. 4	בחוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), התשנ"ה–1995[4], בסעיף 9, במקום "שר המשפטים" יבוא "השר לשירותי דת"; המילים "ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת" יימחקו; ואחרי "תקנות שענינן" יבוא "סדרי דין יותקנו בהתייעצות עם שר המשפטים ותקנות שענינן".
הוראות מעבר	4.	(א) התוספת לחוק הדיינים תהיה כנוסחה בתוספת לחוק זה.
		(ב) בבית דין רבני שערב תחילתו של חוק זה יש בו מספר דיינים גדול מהנקוב בתוספת, יוחל המספר הנקוב בתוספת עם גמר כהונה של דיין המכהן בו דרך קבע או עם העברת דיין המכהן בו דרך קבע לבית דין אחר, לפי המוקדם שבהם.
		(ג) הליך של בעלי דין המתגוררים בעיר ראשון לציון והמתנהל ערב תחילתו של חוק זה בבית הדין הרבני תל אביב מכוח הוראות תקנות הדיון בבתי הדין הרבניים האזוריים, התשנ"ג[5], יתנהל בבית הדין רחובות לאחר שיכהנו בו דרך קבע תשעה דיינים, ובנתון להוראות שייתן מנהל בתי הדין הרבניים, אם לעניין סוגי תיקים ואם לעניין תיק מסוים.

תוספת

מספר סידורי	בית דין	מקום מושב	אזור שיפוט	מספר תקני דיינים
1.	בית הדין הרבני הגדול	ירושלים	ישראל	9
2.	בית הדין הרבני ירושלים	ירושלים	ירושלים; בית שמש, הר טוב, מוצא, מוצא עילית, מבשרת ציון, שעלבים, בית עוזיאל, משמר איילון, נוף איילון; יישובי המועצה האזורית מטה יהודה; יישובי אזור יהודה ושומרון: מדרום הר חברון ועד צומת תפוח, יישובי בקעת הירדן מעין גדי ועד עמק בית שאן; היישובים מודיעין-מכבים-רעות ומודיעין עילית (סמכות מקבילה גם לבית הדין הרבני האזורי פתח תקוה).	15
3.	בית הדין הרבני אשדוד	אשדוד	אשדוד; המועצות האזוריות ברנר, גן רווה, גדרות, נחל שורק, חבל יבנה ובאר-טוביה; המועצות המקומיות גדרה, גן יבנה ויבנה.	6
4.	בית הדין הרבני אשקלון	אשקלון	הערים אשקלון וקרית גת; המועצות האזוריות חוף אשקלון, יואב, לכיש, שער הנגב ושפיר; המועצות המקומיות קרית מלאכי ושדרות.	6
5.	בית הדין הרבני באר שבע	באר שבע ואילת	נפת באר שבע, תת נפה אילת, העיר אילת (סמכות מקבילה גם לבית הדין הרבני האזורי תל-אביב-יפו, בהסכמת הצדדים).	7
6.	בית הדין הרבני חיפה	חיפה	חיפה, נשר, קרית אתא, קרית ביאליק, קרית ים, קרית מוצקין, עכו, כרמיאל, מעלות-תרשיחא, נהריה, כפר הוורדים, שלומי, יקנעם עילית, מגדל העמק, נצרת, נצרת עילית, עפולה, זכרון יעקב, עתלית; יישובי המועצות האזוריות זבולון, מטה אשר, מעלה יוסף, משגב, הגלבוע, מגידו, עמק יזרעאל, חוף הכרמל, אלונה.	15
7.	בית הדין הרבני טבריה-צפת	טבריה, צפת וקצרין	נפת כנרת, רמת הגולן, העיר בית שאן והמועצה האזורית בקעת בית שאן; הערים נצרת ונצרת עילית (סמכות מקבילה גם לבית הדין הרבני האזורי חיפה). נפת צפת ונפת רמת הגולן;	3
8.	בית הדין הרבני נתניה	נתניה	נתניה, חדרה, כפר יונה, פרדסיה, פרדס חנה, קדימה-צורן, תל מונד, אבן יהודה, אור עקיבא, בנימינה; יישובי המועצות האזוריות חוף השרון, לב השרון, עמק חפר; היישובים: ברקאי, גן שמואל, להבות חביבה, מגל, מענית, מצר, עין שמר, גן השומרון, כפר פינס, מאור, תלמי אלעזר, אייל, ניר אליהו, רמת הכובש, גבעת חן, צופית, צור נתן, שדה ורבורג, גן חיים, נירית, צור יצחק.	9
9.	בית הדין הרבני פתח-תקווה	פתח-תקווה	אלעד, הוד השרון, יהוד, פתח תקוה, ראש העין, רמלה, לוד; מודיעין-מכבים-רעות ומודיעין עילית (סמכות מקבילה גם לבית הדין הרבני האזורי ירושלים); שוהם, גני תקוה, כוכב יאיר-צור יגאל, סביון; יישובי המועצה האזורית חבל מודיעין; יישובי המועצה האזורית דרום השרון: גבעת השלושה, חורשים, נחשונים, עינת, גני עם, גת רימון, חגור, ירחיב, ירקונה, כפר מל"ל, כפר מעש, כפר סירקין, מגשימים, נווה ימין, נווה ירק, עדנים, רמות השבים, שדי חמד, מתן; היישובים: חשמונאים, מתתיהו, גני הדר.	9
10.	בית הדין הרבני רחובות	רחובות	נפת רחובות, העיר ראשון לציון, המועצה האזורית גזר (החלק שבנפת רחובות); המועצות המקומיות מזכרת בתיה, נחלת יהודה, נס ציונה וקרית עקרון.	9
11.	בית הדין הרבני תל-אביב-יפו	תל אביב	נפת תל-אביב, תת נפה רמת גן, תת נפה חולון; העיר אילת (בהסכמת הצדדים); העיר בני-ברק; המועצות האזוריות הדר השרון, חוף השרון ועמק חפר (סמכות מקבילה גם לבית הדין הרבני האזורי פתח-תקוה).	22
סה"כ תקני דיינים בבתי הדין הרבניים				110

דברי הסבר

סעיף 1

לסעיף קטן (א)

בהתאם להחלטות הממשלה הועברה האחריות על מערכת בתי הדין הרבניים ממשרד המשפטים אל המשרד לשירותי דת. מוצע לתקן את הגדרת "השר" בהתאם.

לסעיף קטן (ב)

אין בחוק הדיינים הוראות לעניין מקומות מושב של בתי הדין, אזורי שיפוט ומספר הדיינים שיהיו בכל בית דין.

על פי מושכלות יסוד של שיטת המשפט בישראל, ועל פי עקרון החוקיות, כדי להקים טריבונל משפטי בר־סמך, גם אם הוא נועד להשתלב בתוך המערכת השיפוטית הקיימת ולחלוש על אזור מסוים בלבד, יש צורך בהסמכה מפורשת בחוק או מכוח חוק. חוק יסוד: השפיטה, סעיף 16, קובע: "בתי משפט מחוזיים, בתי משפט שלום ובתי משפט אחרים^{^[6]} – הקמתם, סמכויותיהם, מקום מושבם ואזורי שיפוטם, יהיו לפי חוק". כך, בחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד–1984, נקבע במפורש בסעיף 33(א): "שר המשפטים רשאי, בצו, להקים בתי משפט מחוזיים ולקבוע מקום מושבם ואזור שיפוטם". סעיף 43(א) לחוק בתי המשפט קובע: "שר המשפטים רשאי, בצו, להקים בתי משפט שלום ולקבוע מקום מושבם ואזור שיפוטם". הוראות דומות נקבעו בחוק לגבי טריבונלים שיפוטיים אחרים.

חוק הדיינים, התשט"ו–1955, מצא את מערכת בתי הדין הרבניים – בתי דין אזוריים ובית הדין הגדול – שהיו קיימים באותה עת בשטח הריבוני של מדינת ישראל כעובדה מוגמרת^{^[7]}. אין בחוק הדיינים, וגם לא בחוק אחר, התייחסות מפורשת לשאלה מי מוסמך להקים בית דין אזורי ולקבוע את היקף אזור השיפוט.

תקנות הדיון בבתי הדין הרבניים בישראל, התשנ"ג (להלן – תקנות הדיון) אינן עוסקות בהקמת בית דין רבני אזורי, אך קיימת תקנה העוסקת באזורי שיפוט. כך, תקנה ו(1) לתקנות הדיון קובעת: "אזורי־השיפוט ומקום מושבם של בתי־הדין הרבניים האזוריים ייקבעו מזמן לזמן על־ידי חבר דייני בית הדין הרבני הגדול ויפורסמו ברבים".

ברם, קביעת אזורי שיפוט והקמת בית דין אזורי אינם עניינים של סדרי דין. לפיכך מוצע להסדיר זאת בדומה לקיים במערכת בתי המשפט ובשינויים המחויבים.

דברי הסבר לתוספת לחוק – שבה מפורטים שמות בתי הדין, מקום מושבם, אזורי השיפוט ומספר הדיינים בכל בית דין – ולהוראות המעבר, יפורטו בהמשך, ליד סעיף 4 לחוק המוצע, העוסק בהוראות מעבר.

עוד מוצע כי שינוי התוספת ייעשה על פי אמות מידה שייקבעו בהסכמת שר המשפטים.

לסעיף קטן (ג)

בשנת 2004, בתיקון מס' 20 לחוק הדיינים, ובעקבות ביקורת של מבקר המדינה, תוקן סעיף 8 לחוק הדיינים ונקבע בסעיף קטן ד(1) כי "נשיא בית הדין הרבני הגדול רשאי למנות להרכב קבוע של שלושה דיינים בבית דין רבני אזורי ומקרב אותם דיינים, אב בית דין אחד, אשר יכהן דרך קבע כראש ההרכב; אב בית דין שעבר לכהן דרך קבע בהרכב אחר ואינו מכהן בו כראש הרכב – יפקע מינויו כאב בית דין". התכלית העיקרית של התיקון הייתה כי בהתחשב בשיטת העבודה המקובלת בבתי הדין, לפיה קיימים הרכבים קבועים של אותם שלושה דיינים במשך כל חמשת ימי העבודה בשבוע, לא יהיה יותר מאב בית דין אחד לכל שלושה דיינים העובדים בהרכב קבוע. בשנים שחלפו מאז, בעיקר בעת שהיה מחסור בדיינים אך גם בהמשך משהושלמו כל התקנים, התגלעו במערכת בתי הדין מחלוקות בקשר למספר ולדרך מינוי אבות בתי דין על פי סעיף זה. כמו כן נוצרה פרקטיקה כי יום-יומיים בשבוע עובדים דייני ההרכב בדיוני דן יחיד בהתאם לסמכות הקבועה בחוק, וימי הרכב דן יחיד מנוצלים בין היתר להשתלמויות דיינים בהתאם לזכויותיהם על פי החלטת משכורת נושאי משרה שיפוטית, התשמ"א–1981. לכן מוצע לתקן את הסעיף ולהבהיר במפורש כי הרכב קבוע הוא הרכב של אותם שלושה דיינים המכהנים דרך קבע באותו בית דין ומתכנסים יחדיו לפחות שלושה פעמים בשבוע, למשך יום דיונים מלא במותב תלתא, לא כולל חופשות ופגרות.

כמו כן מוצע להבהיר במפורש כי דיין עמית לא יבוא במניין הדיינים לצורך מינוי אב בית דין. לעניין זה יש לציין כי בשונה מדיין רגיל, לדיין עמית קיימת גמישות במחויבותו לעבודת בית הדין. אי אפשר לאכוף עליו עבודה במשך שלושה ימים בשבוע, גם אם יביע על כך נכונות והתחייבות מראש. לפעמים יכולות לצוץ בעיות בריאות אובייקטיביות או סובייקטיביות, או נסיבות אחרות, שעלולות לפגוע בתפקודו כחבר קבוע בהרכב, וקרה שדיין עמית שבתחילה הביע נכונות להשתלב, התחרט ועבד באופן חלקי ומוגבל, ולפעמים בכלל לא.

לסעיף קטן (ד)

מוצע כי השר, בהתייעצות עם נשיא בית הדין הרבני הגדול, יקבע את מקום כהונת דיין עם מינויו.

לסעיף קטן (ה)

מוצע כי שיבוץ דיין עמית לדיונים בבתי הדין ייעשה על ידי מנהל בתי הדין ועל פי צורכי המערכת.

לסעיף קטן (ו)

על פי החלטת הממשלה מספר 180 מיום 5.7.2015 מוצע כי סדרי המינהל של בתי הדין הרבניים ייקבעו בהתייעצות עם שר המשפטים. כמו כן מוצע כי בדומה למקובל במערכת בתי המשפט, מנהל בתי הדין יהיה אחראי בפני השר על ביצוע סדרי המנהן.

לסעיף קטן (ז)

כדי להגביר את אמון הציבור במערכת בתי הדין, מוצע להסדיר בצורה ברורה יותר את המגבלות הקיימות על דיינים לעסוק בעיסוק נוסף.

לסעיף קטן (ח)

כאמור, בהתאם להחלטות הממשלה לעניין העברת האחריות על בתי הדין למשרד לשירותי דת מוצע כי כללי האתיקה לדיינים ייקבעו בהתייעצות גם עם שר המשפטים.

לסעיף קטן (ט)

בהקשר לכך יצוין כי על פי סעיף 27 לחוק הדיינים רשאי השר, בהסכמת נשיא בית הדין הרבני הגדול ובהתייעצות עם חבר דייני בית הדין הרבני הגדול ומועצת הרבנות הראשית לישראל, לקבוע בתקנות את סדרי ייצוגם של בעלי דין בפני בתי דין רבניים על ידי מי שאינו עורך דין. לשם כך הותקנו תקנות הטוענים הרבניים, התשס"א–2001. תקנות אלו קובעות בין היתר כי נשיא בית הדין הרבני הגדול ייתן רישיון לאדם אשר "עמד בבחינות שערכה ועדה בוחנת שמינה נשיא בית הדין הגדול כולל בחינה בתחום המעשי של המקצוע".

נוסח הסיפה לסעיף קטן (ב) לחוק הדיינים, המוצע עתה, מסמיך בין היתר את השר, בהסכמת שר המשפטים, לקבוע אגרות לעניין בחינות ורישוי טוענים רבניים.

מוצע למחוק את הנוסח הקיים לסעיף קטן (ב) הקיים עתה, ולפיו תקנות הביצוע של השר ותקנות סדרי דין זקוקות לאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, ובכך להשוות את בתי הדין הרבניים לקיים במערכת בתי המשפט ובמערכות בתי הדין השרעיים והדרוזיים.

לסעיף קטן (ג) המוצע

בקשות של בעלי דין לפטור, להפחתה או לדחיית תשלומה של אגרה, נדונה מאז ומתמיד בבתי הדין על ידי ועדת אגרות מינהלית של עובדי בית הדין שבו מוגש ההליך, בהתאם לתקנות הדיינים (אגרות), התשי"ז–1957. לבתי הדין יש ניסיון טוב ומוצלח עם טיפול בבקשות אלו בדרך זו, וראוי להמשיך בכך. עם זאת מוצע לקבוע את ההסמכה לכך בהוראת חוק ראשית, וכן להסדיר אפשרות להגשת ערר על החלטת ועדת האגרות, שתידון לפני דיין דן יחיד באותו בית דין.

סעיפים 2 ו-3

מאחר שמערכת בתי הדין הועברה מאחריות משרד המשפטים אל אחריות המשרד לשירותי דת, מוצע לתקן בהתאם את חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) ואת חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), ולהחליף את המילים "שר המשפטים" במילים "השר לשירותי דת". כמו כן מוצע, בהתאם להחלטות הממשלה שצוינו לעיל, לקבוע כי תקנות סדרי דין יותקנו בהתייעצות עם שר המשפטים. מאחר שתקנות ביצוע ותקנות סדרי דין במערכת המשפט ובבתי הדין השרעיים והדרוזיים אינן זקוקות לאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת מוצע להשוות לעניין זה גם את בתי הדין הרבניים.

סעיף 4 והתוספת

בפסקה (ג) מוצעת התוספת לחוק הדיינים, ובה פורטו בתי הדין, מקום מושבם, אזור שיפוטם ומספר תקני הדיינים שיהיו בכל בית דין.

מספר תקני הדיינים שבכל בית דין, כפי שנרשמו בתוספת, מוצעים בהתאם לעבודת מטה שנעשתה בהנהלת בתי הדין הרבניים. המוצע עתה משקף את מספרי תקני הדיינים הקיימים בפועל, ערב התקנת תקנות אלו, בכל בית דין. לעניין זה מוצעת הוראת מעבר ולפיה "בבית דין רבני שערב תחילתו של חוק זה יש בו מספר דיינים גדול מהנקוב בתוספת, יוחל המספר הנקוב בתוספת עם גמר כהונתו של דיין המכהן בו דרך קבע או עם העברת דיין המכהן בו דרך קבע לבית דין אחר, לפי המוקדם שבהם".

ההסדר לעניין היקף היישובים שפורטו באזורי השיפוט בתוספת משקף למעשה את היקף אזורי השיפוט של בתי הדין הרבניים האזוריים בהתאם לקיים כיום, עם שינוי אחד: לפני למעלה משנה נחנך מבנה חדש וגדול לבית הדין הרבני רחובות באזור הסמוך לעיר ראשון לציון. בהתאם, מקום השיפוט של תושבי ראשון לציון מועבר על פי המוצע מאזור השיפוט של בית הדין תל אביב לאזור השיפוט של בית הדין רחובות. לצורך כך נקבע בתוספת כי בבית הדין רחובות יכהנו 9 דיינים במקום 6 המכהנים בו כיום, וכי מנהל בתי הדין ייתן הוראות מתאימות לעניין העברת תיקים מבית הדין תל אביב אל בית הדין רחובות.

אם וכאשר יתווספו תקני דיינים חדשים בהתאם לחוקי התקציב, יהיה צורך לשקול היכן לשבצם, ושיקולים אלו ייעשו על פי אמות מידה שייקבעו על פי תקנות אלו. אמות המידה ייושמו בהתאם לכללי המשפט המינהלי, לאחר עבודת מטה שתיעשה בהנהלת בתי הדין הרבניים ותשקף את כלל צורכי מערכת בתי הדין, באופן שייתן מענה מספק לציבור הנזקק לשירותי בתי הדין.

חוק הדיינים, תשט"ו-1955 *

הגדרות

1. בחוק זה –

"דיין" – חבר בית דין רבני כמשמעותו בדבר-המלך-במועצתו, 1922-1947, בחוק בתי הדין הרבניים (אישור מינויים), תשי"ב-1952, ובחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג-1953;

(תיקון מס' 20) תשס"ד-2004

"מועצת הרבנות הראשית" – כמשמעותה בחוק הרבנות הראשית לישראל, התש"ם-1980 (בחוק זה – חוק הרבנות הראשית);

(תיקון מס' 20) תשס"ד-2004

"השר" – השר לשירותי דת;

(תיקון מס' 19) תשס"ב-2002

"הנציב" – נציב תלונות הציבור על שופטים שמונה לפי סעיף 3 לחוק נציב תלונות הציבור על שופטים, התשס"ב-2002.

נושא החוק

2. חוק זה דן בדיינים של בית הדין הרבני הגדול, המשמש בית דין לערעורים, ושל בתי הדין הרבניים האזוריים.

כשירותם של דיינים

(תיקון מס' 20) תשס"ד-2004

3. מי שהוסמך לכך על ידי מועצת הרבנות הראשית תוך שנתיים לפני המינוי כשיר להתמנות דיין. תנאי ההסמכה וסדריה ייקבעו בתקנות שיתקין השר בהסכמת מועצת הרבנות הראשית.

אזרחות

(תיקון מס' 2)
תשכ"ד-1964

3א. (א) לא יתמנה דיין מי שאינו אזרח ישראלי.

(ב) היה המועמד למינוי גם בעל אזרחות אחרת ודיני המדינה שהוא אזרח בה מאפשרים את שחרורו מאזרחות זו, לא יתמנה אלא לאחר שעשה את כל הדרוש מצדו לשם שחרורו ממנה.

הרבנים הראשיים,

רבנים מקומיים

(תיקון מס' 9)

תשמ"ד-1984

(תיקון מס' 25) תשע"ג-2012

4. הרבנים הראשיים לישראל יהיו דיינים בתוקף תפקידם.

דרך המינוי

(תיקון מס' 20) תשס"ד-2004

(תיקון מס' 25) תשע"ג-2012

5. הדיינים יתמנו על ידי נשיא המדינה לפי הצעת הוועדה לבחירת דיינים (להלן – הוועדה) שתובא לפני הנשיא על ידי השר.

הוועדה לבחירת דיינים

(תיקון מס' 8)

תשמ"ד-1984

(תיקון מס' 17)
תשנ"ח-1998

(תיקון מס' 20) תשס"ד-2004

(תיקון מס' 25) תשע"ג-2012

(תיקון מס' 26) תשע"ג-2013

(תיקון מס' 29) תשפ"א-2021

6. (א) הוועדה תהיה של 13 חברים:

(תיקון מס' 29) תשפ"א-2021

(1) שני הרבנים הראשיים לישראל;

(תיקון מס' 29) תשפ"א-2021

(2) שני דיינים של בית הדין הרבני הגדול שיבחר חבר דייניו לשלוש שנים;

(תיקון מס' 29) תשפ"א-2021

(3) שר המשפטים, השר לשירותי דת וחבר אחר של הממשלה שייבחר על ידיה, אולם הממשלה רשאית לבחוק שר אחר במקום שר המשפטים – בהסכמתו;

(תיקון מס' 29) תשפ"א-2021

(4) שני חברי כנסת שייבחרו על ידיה בבחירה חשאית ויכהנו כל עוד הם חברי הכנסת, ואם תמה כהונת הכנסת – עד שתבחר הכנסת החדשה חברים אחרים במקומם, והכל בכפוף להוראות חוק הכנסת, התשנ"ד-1994;

(תיקון מס' 29) תשפ"א-2021

(5) שני עורכי דין העובדים במקצועם, שייבחרו על ידי המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין לשלוש שנים;

(תיקון מס' 29) תשפ"א-2021

(6) שתי טוענות רבניות העובדות במקצוען, שייבחרו בתוך שלושה חודשים ממועד כינון ממשלה חדשה – האחת על ידי שר המשפטים והשנייה על ידי השר לשירותי דת.

(תיקון מס' 26) תשע"ג-2013

(א1) לפחות אחד מנציגי הממשלה בוועדה, לפחות אחד מנציגי הכנסת בוועדה ולפחות אחד מנציגי לשכת עורכי הדין בוועדה יהיו נשים.

(ב) הרכב הועדה יפורסם ברשומות.

(תיקון מס' 20) תשס"ד-2004

(ג) השר ישמש יושב ראש הועדה.

(תיקון מס' 20) תשס"ד-2004

(תיקון מס' 29) תשפ"א-2021

(ד) הועדה תוכל לפעול אף אם פחת מספר חבריה, כל עוד לא פחת משבעה ובהם שני הרבנים הראשיים לישראל.

(תיקון מס' 20) תשס"ד-2004

(ה) לענין סעיפים קטנים (א) ו-(ד), התפנה מקומו של רב ראשי לישראל או של שני הרבנים הראשיים לישראל כאמור בסעיף 20(ד) לחוק הרבנות הראשית, יהיו חברי הועדה במקום שני הרבנים הראשיים לישראל, הרב הראשי לישראל הנותר או מי שקיבל את סמכויותיהם לפי אותו סעיף, בהתאמה.

סייג למינוי דיין

(תיקון מס' 15) תשנ"א-1991

6א. הועדה לא תציע מינוי של דיין, אם המועמד הורשע בעבירה פלילית שיש בה, בנסיבות הענין, משום קלון.

הצבעה בועדה

(תיקון מס' 22) תשס"ד-2004

6ב. חבר הועדה יצביע על פי שיקול דעתו, ולא יהיה מחויב להחלטות הגוף שמטעמו הוא חבר בועדה.

סדרי עבודת הועדה

(תיקון מס' 20) תשס"ד-2004

7. (א) השר, בהודעה ברשומות, יודיע שיש למנות דיין ויכנס את הועדה אם התקיים אחד מאלה:

(1) השר ראה שיש למנות דיין במקום דיין שהתפנה מקומו או בנוסף על הדיינים המכהנים;

(2) התפנה מקומו של דיין ונשיא בית הדין הרבני הגדול ראה שיש למנות דיין אחר במקומו וביקש מהשר לעשות כן.

(תיקון מס' 3) תשכ"ו-1966

(תיקון מס' 20) תשס"ד-2004

(ב) אלה רשאים להציע מועמדים: השר; כל אחד משני הרבנים הראשיים לישראל; שלושה חברי הועדה כאחד.

(תיקון מס' 26) תשע"ג-2013

(ג) (1) הצעת הועדה על מינויו של דיין תהיה על דעת רוב חבריה שהשתתפו בהצבעה;

(תיקון מס' 26) תשע"ג-2013

(תיקון מס' 29) תשפ"א-2021

(2) על אף הוראות פסקה (1), הצעת הוועדה על מינוי של דיין לבית הדין הרבני הגדול תהיה על דעת עשרה מחברי הוועדה; פחת מספר המשתתפים בהצבעה מ-13, תהיה ההצבעה על דעת רוב המשתתפים שלא יפחת ממספר המשתתפים בהחסיר שניים.

(תיקון מס' 20) תשס"ד-2004

(ג1) (1) התקבלה בועדה החלטה בהעדר שני הרבנים הראשיים לישראל, רשאי כל אדם מהם לבקש מהשר לכנס את הועדה כדי לקיים דיון חוזר בענין שלגביו התקבלה ההחלטה;

(2) בקשה כאמור בפסקה (1) תוגש לא יאוחר מתום 10 ימים ממועד קבלת ההחלטה;

(3) השר יכנס את הועדה לשם קיום דיון חוזר בהחלטה בתוך 30 ימים ממועד הגשת הבקשה;

(4) על החלטה שהתקבלה בדיון חוזר לא ניתן לקיים דיון חוזר.

(ד) שאר סדרי דיוניה ועבודתה של הועדה ייקבעו על ידיה.

מקומות מושב, אזורי שיפוט ומספר הדיינים

7א. (א) מקום מושבו של בית הדין הרבני הגדול הוא ירושלים.

(ב) מקומות מושבם, אזורי שיפוטם של בתי הדין הרבניים ומספר הדיינים בכל בית דין יהיו כמפורט בתוספת לחוק זה (להלן – תוספת); בתוספת, "נפה" – כמפורט בהודעה על חלוקת שטח המדינה למחוזות ולנפות ותיאורי גבולותיהם^{^[8]}.

(ג) השר רשאי, בצו שיפורסם ברשומות, להקים בתי דין אזוריים חדשים, לקבוע את מקום מושבם ואזור שיפוטם, את מספר הדיינים שיכהנו בהם ולשנות בהתאם את התוספת.

(ד) השר, בהתייעצות עם נשיא בית הדין הרבני הגדול, רשאי, בצו, לשנות את התוספת.

(ה) שינוי התוספת ייעשה בהתאם לאמות מידה שיקבע השר בהסכמת שר המשפטים.

(ו) בית דין רבני רשאי לשבת לדין בעניין מסוים, כולו או מקצתו, במקום שאינו מקום מושבו, אם ראה לעשות כן למען הצדק או למען יעילות הדיון. ובלבד שלא ישב במקום שמחוץ לאזור שיפוטו אלא בהסכמת ראש בית הדין הרבני האזורי שהמקום האחר נמצא באזור שיפוטו או בהסכמת נשיא בית הדין הרבני הגדול.

נשיאים, אבות בתי-דין והרכב בתי הדין

(תיקון מס' 3)
תשכ"ו-1966

(תיקון מס' 7)
תש"ם-1980

(תיקון מס' 20) תשס"ד-2004

8. (א) נשיא בית הדין הרבני הגדול יהיה הרב הראשי לישראל שנקבע לכך לפי חוק הרבנות הראשית.

(תיקון מס' 25) תשע"ג-2012

(ב) בית הדין הרבני הגדול ידון בשלושה; ואולם בעניין מהעניינים הבאים, שקבע השר בתקנות בהסכמת נשיא בית הדין הרבני הגדול ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, הוא ידון בדיין אחד, אם לא הורה נשיא בית הדין הרבני הגדול הוראה אחרת לעניין מסוים:

(1) עניינים שלא על ריב;

(2) צווים לעיקול נכסים או לעיכוב יציאה מן הארץ;

(3) כל עניין שבעלי הדין הסכימו עליו שיידון בדיין אחד;

(4) ענייני סדר ומינהל;

(5) עניינים הנדונים במעמד צד אחד.

(תיקון מס' 7)

תש"ם-1980

(תיקון מס' 25) תשע"ג-2012

(ג) יושב בדין נשיא בית הדין הרבני הגדול, ישב הוא בראש ההרכב; יושב בדין הרב הראשי לישראל שאינו מכהן כנשיא בית הדין הרבני הגדול, ישב הוא בראש ההרכב, ובלבד שבאותו הרכב אינו יושב בדין נשיא בית הדין הרבני הגדול. בהרכב אחר ישב בראש הוותיק שבדייני אותו ההרכב, ובין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם.

(תיקון מס' 20) תשס"ד-2004

(ד) (1) נשיא בית הדין הרבני הגדול רשאי למנות להרכב קבוע של שלושה דיינים בבית דין רבני אזורי ומקרב אותם דיינים, אב בית דין אחד, אשר יכהן דרך קבע כראש ההרכב; אב בית דין שעבר לכהן דרך קבע בהרכב אחר ואינו מכהן בו כראש הרכב – יפקע מינויו כאב בית דין.

(1א) בסעיף זה, "הרכב קבוע" – שלושה דיינים המכהנים דרך קבע באותו בית דין ומתכנסים במשותף לפחות שלושה פעמים בשבוע, למשך יום דיונים מלא, לא כולל חופשות ופגרות.

(1ב) דיין עמית לא יבוא במניין הדיינים לצורך מינוי אב בית דין, אף אם הוא מכהן דרך קבע באותו בית דין אזורי

(2) השר, בהסכמת נשיא בית הדין הרבני הגדול, רשאי למנות לבית דין רבני אזורי שבו קיימים לפחות שלושה הרכבים קבועים של שלושה דיינים, ראש אבות בית דין אחד מקרב אבות בית הדין של אותו בית דין.

(3) מינוי של אב בית דין או ראש אבות בית דין לפי סעיף קטן זה יהיה לתקופה שלא תעלה על ארבע שנים, ורשאי נשיא בית הדין הרבני הגדול להאריך את תקופת הכהונה לתקופות כהונה נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על ארבע שנים.

(תיקון מס' 11)

תשמ"ט-1989

(תיקון מס' 20) תשס"ד-2004

(ה) בית דין רבני אזורי ידון בשלושה; ואולם בענין מהענינים הבאים, שקבע השר בתקנות בהסכמת נשיא בית-הדין הרבני הגדול ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, הוא ידון בדיין אחד, אם לא הורה נשיא בית הדין הרבני הגדול הוראה אחרת לענין מסויים:

(1) ענינים שלא על ריב;

(2) צווים לעיקול נכסים או לעיכוב יציאה מהארץ;

(3) כל ענין שבעלי הדין הסכימו עליו שיידון בדיין אחד;

(תיקון מס' 14)

תשנ"א-1991

(4) ענייני סדר ומינהל;

(תיקון מס' 14)

תשנ"א-1991

(5) עניינים הנדונים במעמד צד אחד.

(תיקון מס' 11)

תשמ"ט-1989

(תיקון מס' 14)

תשנ"א-1991

(ה1) בבית הדין הרבני הגדול ובבית הדין הרבני האזורי, במשפטים בהם הוא דן בשלושה, תהא ליושב ראש בית הדין, על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ה), הסמכות לדון לבדו בבקשות לצווי ביניים, לצווים זמניים ולהחלטות ביניים אחרות, וכן בענייני סדר ומינהל, ורשאי הוא להסמיך לדון בעניינים כאמור חבר אחר של בית-הדין.

(תיקון מס' 25) תשע"ג-2012

(ה2) על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ה) –

(1) נשיא בית הדין הרבני הגדול רשאי להורות, לפני תחילת הדיון בעניין פלוני, שהדיון בו יהיה לפני מספר בלתי זוגי גדול יותר של דיינים;

(2) מותב שהחל לדון בעניין פלוני רשאי להורות שהמשך הדיון בו יהיה לפני מספר בלתי זוגי גדול יותר של דיינים, ובהם הדיינים שהחלו בדיון.

(תיקון מס' 20) תשס"ד-2004

(תיקון מס' 25) תשע"ג-2012

(ו) יושב בדין ראש אבות בית דין, ישב הוא בראש ההרכב; לא יושב בדין ראש אבות בית דין ויושב בו אב בית דין, ישב הוא בראש ההרכב; לא יושב בדין ראש אבות בית דין ויושב בו יותר מאב בית דין אחד, ישב בראש ההרכב אב בית הדין שקבע נשיא בית הדין הרבני הגדול, ואם לא קבע כאמור – הוותיק בכהונת אב בית דין, ובין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם; בהרכב אחר ישב בראש הוותיק שבדייני אותו ההרכב, ובין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם.

(תיקון מס' 25) תשע"ג-2012

(ז) לענין סעיף זה רואים את הוותק בכהונה כדיין לפי תאריך מינויו של הדיין לבית הדין הרבני הגדול או לבית דין רבני אזורי, הכל לפי הענין.

(תיקון מס' 27) תשע"ד-2014

(ח) על אף האמור בסעיף קטן (ו), דיין עמית לא יהיה אב בית הדין, אלא אם כן קבע נשיא בית הדין הרבני הגדול אחרת לעניין הרכב מסוים.

קביעת מותבים, מועדים ומקום כהונה

(תיקון מס' 20) תשס"ד-2004

(תיקון מס' 25) תשע"ג-2012

8א. (א) נשיא בית הדין הרבני הגדול יקבע כללים לענין –

(תיקון מס' 25) תשע"ג-2012

(1) הרכבי הדיינים בבתי הדין הרבניים וחלוקת סוגי הענינים שיידונו לפני כל מותב;

(2) קביעת מועדי הדיון בבתי הדין הרבניים.

(תיקון מס' 25) תשע"ג-2012

(ב) נשיא בית הדין הרבני הגדול רשאי לקבוע לענין פלוני את המותב שידון בו ואת המועד לתחילת הדיון.

(ג) השר, בהתייעצות עם נשיא בית הדין הרבני הגדול, יקבע את מקום כהונתו של דיין בבית דין רבני אזורי עם מינויו.

מינוי לכהונה בפועל

(תיקון מס' 7)
תש"ם-1980

ת"ט תש"ם-1980

(תיקון מס' 20) תשס"ד-2004

(תיקון מס' 25) תשע"ג-2012

9. (א) נשיא בית הדין הרבני הגדול רשאי, בהסכמת המועמד ובהסכמת השר, למנות לכהונה בפועל –

(1) דיין בית הדין הרבני הגדול – לראש אבות בית דין, לאב בית דין או לדיין בית דין רבני אזורי;

(2) דיין בית דין רבני אזורי – לדיין בית הדין הרבני הגדול.

(תיקון מס' 25) תשע"ג-2012

(ב) כהונה בפועל לפי סעיף זה ברציפות או לסירוגין, לא תהיה יותר משנה אחת מתוך תקופה של שלוש שנים.

(תיקון מס' 25) תשע"ג-2012

(ב1) מי שהתמנה לכהונה בפועל לפי סעיף זה רשאי לדון גם בעניין הנתון לסמכות בית הדין שבו הוא מכהן דרך קבע, ובלבד שלא ידון באותו עניין בשתי ערכאות.

(תיקון מס' 18)

תש"ס-2000

(ג) (בוטל).

דיין עמית

(תיקון מס' 27) תשע"ד-2014

9א. (א) השר ונשיא בית הדין הרבני הגדול כאחד, רשאים למנות דיין בית דין רבני אזורי שיצא לקצבה לפי סעיף 16(א)(1), (ב)(1) או (ב)(2), לתפקיד של דיין עמית בבית דין רבני אזורי (בחוק זה – דיין עמית).

(ב) לא ימונה דיין כדיין עמית אלא אם כן חלפו 45 ימים מיום שהשר ונשיא בית הדין הרבני הגדול הודיעו לוועדה על הכוונה למנותו ושום חבר ועדה לא הגיש הסתייגות למינוי; הוגשה הסתייגות בתקופה האמורה, תדון בה הוועדה ותחליט אם לאשר את המינוי.

(ג) דיין עמית ימונה לתקופה שלא תעלה על ארבע שנים, והשר ונשיא בית הדין הרבני הגדול רשאים, לפי בחירת הוועדה, להאריך את מינויו לתקופה אחת נוספת שלא תעלה על שנתיים, והכול ובלבד שלא יכהן כדיין עמית מי שגילו עולה על 75.

(ד) דיין עמית יראו אותו כדיין לכל דבר ועניין, ואולם יכול שיכהן במשרה חלקית.

(ה) מספר הדיינים העמיתים שיכהנו לא יעלה על 15 אחוזים ממספר התקנים המאוישים של דיינים בבתי הדין הרבניים האזוריים.

(ו) שיבוץ דיין עמית לדיונים בכל בית דין ייעשה על ידי מנהל בתי הדין הרבניים, ועל פי צורכי מערכת בתי הדין.

הצהרת אמונים

10. מי שנתמנה דיין חייב, בטרם ישב בדין, להצהיר בפני נשיא המדינה ובמעמד הרבנים הראשיים לישראל, הצהרה זו:

"אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל, לשפוט את העם משפט צדק, לא להטות משפט ולא להכיר פנים".

כוחו של מינוי

11. דיין שמינויו פורסם ברשומות, אין עוררין על מינויו.

אי תלותם של דיינים

12. אין על דיין מרות בעניני שפיטה זולת מרותו של הדין לפיו הוא דן.

ערעור

(תיקון מס' 25) תשע"ג-2012

12א. (א) פסק דין של בית דין רבני אזורי ניתן לערעור לפני בית הדין הרבני הגדול.

(ב) החלטה אחרת של בית דין רבני אזורי ניתנת לערעור לפני בית הדין הרבני הגדול, אם ניתנה רשות לכך מאת דיין של בית הדין הרבני הגדול.

סדרי מינהל

(תיקון מס' 20) תשס"ד-2004

(תיקון מס' 25) תשע"ג-2012

13.

"(א) השר, בהתייעצות עם נשיא בית הדין הרבני הגדול ושר המשפטים, יקבע בתקנות או בהוראות מינהל, לפי העניין, את סדרי המינהל של בתי הדין הרבניים.

(א1) השר בהסכמת נשיא בית הדין הרבני הגדול ימנה את אחד הדיינים, או אדם הכשיר להיבחר רב עיר, למנהל בתי הדין הרבניים (להלן – המנהל); מינוי לפי סעיף קטן זה של מי שכשיר להיבחר רב עיר טעון אישור הוועדה.

(א2) המנהל יהיה אחראי בפני השר על ביצועם של סדרי המינהל."

(תיקון מס' 12)

תשמ"ט-1989

(ב) מנהל בתי הדין הרבניים שאיננו דיין, מינויו אינו טעון מכרז פומבי ודינו, לענין סעיף 17 ולענין חוק גימלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון, התשכ"ט-1969, כדין דיין.

תקופת כהונתם של דיינים

(תיקון מס' 16)

תשנ"א-1991

14. כהונת דיין תתחיל ביום שהצהיר הצהרת אמונים ולא תסתיים אלא באחת מאלה:

(1) בצאתו לקיצבה;

(2) בהתפטרותו;

(3) בהיבחרו או במינויו לאחד התפקידים שנושאיהם מנועים מלהיות מועמדים לכנסת;

(תיקון מס' 25) תשע"ג-2012

(4) על-פי החלטת הוועדה כאמור בסעיף 16א;

(5) על-פי החלטת בית הדין המשמעתי.

התפטרות

(תיקון מס' 20) תשס"ד-2004

15. דיין רשאי להתפטר מכהונתו על ידי הגשת כתב התפטרות לשר, וכהונתו תיפסק בתום שלושה חדשים מהגשת כתב ההתפטרות, אם לא הסכים השר למועד קצר יותר.

קיצבה

(תיקון מס' 1)
תשי"ט-1959

16. (א) דיין יצא לקיצבה –

(תיקון מס' 6)
תשל"ב-1972

(תיקון מס' 25) תשע"ג-2012

(1) בהגיעו לגיל שבעים הוראה זו תחול גם על ראש אבות בית דין המכהן בתפקיד זה מכוח בחירתו לרב עיר ולא תחול על רב ראשי לישראל;

(תיקון מס' 25) תשע"ג-2012

(2) משקבעה הוועדה, על יסוד חוות דעת רפואית לפי כללים שקבעה, שמחמת מצב בריאותו נבצר ממנו להמשיך במילוי תפקידו.

(ב) דיין רשאי לצאת לקיצבה –

(1) לאחר שכיהן עשרים שנה, אם הגיע לגיל ששים;

(2) לאחר שכיהן חמש עשרה שנה, אם הגיע לגיל ששים וחמש;

(תיקון מס' 25) תשע"ג-2012

(3) אם ביקש זאת ובקשתו אושרה על ידי הוועדה.

(ג) בחישוב תקופת כהונתו של דיין לענין סעיף קטן (ב) תצורף אל תקופת כהונתו כדיין כל תקופת שירותו במדינה או במוסד אחר שועדת הכספים של הכנסת אישרה אותו לענין זה, או מקצתה של תקופה זו, הכל לפי כללים שקבעה ועדת הכספים.

סיום כהונת דיין

חוק בעלי

(תיקון מס' 16)

תשנ"א-1991

(תיקון מס' 19) תשס"ב-2002

(תיקון מס' 25) תשע"ג-2012

(תיקון מס' 29) תשפ"א-2021

16א. (א) הוועדה רשאית, על פי הצעת יושב ראש הועדה או רב ראשי לישראל המכהן כנשיא בית הדין הרבני הגדול או הנציב, להחליט ברוב של תשעה חברים לפחות, על סיום כהונתו של דיין.

(ב) הוגשה לועדה הצעה לסיים את כהונתו של דיין, רשאית היא למנות מבין חבריה ועדת משנה שתדון בהצעה ותגיש את מימצאיה ומסקנותיה לועדה.

(ג) הועדה וכן ועדת המשנה, אם נתמנתה, יאפשרו לדיין לעיין בחומר שלפניהן ויתנו לו הזדמנות לטעון טענותיו.

(ד) החליטה הועדה על סיום כהונתו של דיין, תקבע בהחלטתה את המועד לסיום הכהונה, וכן, לפי שיקול דעתה, את שיעור הגימלה שיקבל.

(ה) דיין שנפתחה נגדו חקירה בעבירה שבנסיבות הענין יש עמה קלון, לא תקבע הועדה את שיעור הגימלה שיקבל עד לסיום החקירה נגדו והחלטה שלא להעמידו לדין, או עד למתן פסק הדין בענינו, לפי הענין.

(תיקון מס' 29) תשפ"א-2021

(ו) דיין שנפתחה נגדו חקירה בעבירה כאמור בסעיף קטן (ה), רשאית הועדה ברוב של תשעה חברים לפחות, להשעותו לתקופה שתמצא לנכון.

סמכות דיין לסיים דיון

(תיקון מס' 18)

תש"ס-2000

16ב. (א) דיין שהחל בדיון ויצא לקצבה או פרש, יהיה מוסמך לסיים את הדיון בתוך שלושה חודשים מיום היציאה לקצבה או הפרישה.

(תיקון מס' 25) תשע"ג-2012

(ב) דיין שהחל בדיון ותקופת מינויו לכהונה נסתיימה מחמת מינוי לערכאה אחרת או משום שהסתיימה תקופת כהונתו בפועל, יהיה מוסמך לסיים את הדיון שהחל בו.

(ג) לענין סעיף זה, "תחילת דיון" – שמיעת עדות או טענות בעל דין.

משכורת ותשלומים אחרים

(תיקון מס' 5)

תשכ"ט-1969

17. משכורתו של דיין והתשלומים האחרים שישולמו לו בתקופת כהונתו, ייקבעו על ידי החלטת הכנסת, והיא רשאית להסמיך לכך את ועדת הכספים. החלטות לפי סעיף זה יפורסמו ברשומות.

הצהרת הון

(תיקון מס' 28) תשע"ז-2016

17א. סעיפים 21א עד 21ח לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, יחולו על דיין, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:

(1) במקום "נשיא בית המשפט העליון" יקראו "נשיא בית הדין הרבני הגדול";

(2) במקום "כללי אתיקה לשופטים, התשס"ז-2007" יקראו "כללי אתיקה לדיינים, התשס"ח-2008";

(3) בסעיף 21ז, במקום "בסעיף 19(1) עד (3)" יקראו "בסעיף 21א(1) עד (3)" ובמקום "לבית הדין" יקראו "לבית הדין המשמעתי לדיינים"."

ייחוד הכהונה

(תיקון מס' 7)
תש"ם-1980

(תיקון מס' 20) תשס"ד-2004

18. דיין לא יעסוק בעיסוק נוסף ולא ימלא תפקיד ציבורי, אלא לפי חוק או בהסכמת נשיא בית הדין הרבני הגדול והשר ובהתייעצות עם שר המשפטים, אם הדבר אינו פוגע בתפקידו ובמעמדו כדיין.

העברת דיין למקום אחר

(תיקון מס' 7)
תש"ם-1980

(תיקון מס' 20) תשס"ד-2004

19. ראה השר צורך, מסיבות מינהליות, להעביר דיין דרך קבע לבית דין רבני שבמקום אחר, יקבל תחילה את הסכמת נשיא בית הדין הרבני הגדול לאותה העברה.

עילות פסלות

(תיקון מס' 21) תשס"ד-2004

19א. (א) דיין לא ישב בדין אם מצא, מיזמתו או לבקשת בעל דין, כי קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט.

(ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), דיין לא ישב בדין בידעו שמתקיים אחד מאלה:

(1) צד להליך, בא כוחו או עד מרכזי, הוא בן משפחה של הדיין או שקיימת ביניהם קרבה ממשית אחרת;

(2) יש לדיין ענין כספי ממשי או ענין אישי ממשי בהליך או בתוצאותיו, בצד להליך, בבא כוחו או בעד מרכזי, או שלבן משפחה מדרגה ראשונה של הדיין יש ענין כספי ממשי או ענין אישי ממשי בהליך או בתוצאותיו, בצד להליך או בבא כוחו;

(3) בטרם התמנה לדיין היה הדיין מעורב באותו ענין הנדון בהליך שלפניו כבא כוח, כבורר, כמגשר, כעד, כיועץ מקצועי, כמומחה, או בדרך דומה אחרת;

לענין סעיף קטן זה –

"בן משפחה" – בן זוג, הורה, הורה של בן זוג, ילד, אח, סב, נכד וכן ילד או בן זוג של כל אחד מאלה ולרבות מי שהיה אפוטרופוס או מי ששימש משפחה אומנת של הדיין או שהדיין היה אפוטרופסו או שימש משפחה אומנת שלו;

"בן משפחה מדרגה ראשונה" – בן זוג, הורה, ילד, אח וכן ילד או בן זוג של כל אחד מאלה ולרבות מי שהיה אפוטרופוס או מי ששימש משפחה אומנת של הדיין או שהדיין היה אפוטרופסו או שימש משפחה אומנת שלו;

"עד מרכזי" – עד שנדרשת הערכת מהימנותו לצורך הכרה בהליך.

(ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) דיין רשאי לשבת בדין אם מפאת דחיפות הענין לא ניתן לקיים את ההליך לפני דיין אחר ועלול להיגרם נזק חמור או עיוות דין אם לא ידון בענין.

(ד) על אף האמור בסעיף קטן (ב)(2), דיין רשאי לשבת בדין אם העברת הענין לכל דיין אחר לא תשנה את עילת הפסלות.

(ה) נטענה טענת פסלות נגד דיין, יחליט בה אותו דיין לאלתר ולפני שייתן כל החלטה אחרת.

(ו) התקיימה עילת פסלות לפי סעיף קטן (ב)(1) או (2), הנוגעת לעורך דין או לבא כוח אחר, שהתקיימו בו נסיבות המחייבות קבלת היתר לייצוג כאמור בסעיף 53ב לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961 (בחוק זה – חוק לשכת עורכי הדין), רשאי בית הדין להתיר את הייצוג, לבקשת עורך הדין או בא הכוח, אם מצא כי הנזק שייגרם לצד להליך אם לא יתיר את הייצוג עולה על הנזק שייגרם לצד להליך או לאינטרס הציבורי בשל הפסקת הדיון או החלפת דיין; התיר בית הדין את הייצוג כאמור, לא ישב בדין הדיין שלגביו התקיימה עילת הפסלות.

(ז) החלטת דיין או בית דין לפי סעיף זה תהיה מנומקת, ורשאי בעל דין לערער עליה לפני בית הדין הרבני הגדול; בערעור ידון נשיא בית הדין הרבני הגדול, או מותב של דיינים של בית הדין הרבני הגדול, או אחד הדיינים של בית הדין הרבני הגדול, הכל כפי שיקבע הנשיא.

(ח) בעל דין שבדעתו לערער על החלטת דיין או בית דין לפי סעיף זה יודיע על כך לבית הדין, ומשהודיע כך, יופסק הדיון עד להחלטה בערעור, זולת אם החליט הדיין או בית הדין, לפי הענין, מנימוקים שיירשמו, שיש להמשיך בהליך; הוחלט להמשיך בדיון והוגש הערעור, רשאי נשיא בית הדין הרבני הגדול או מי שדן בערעור להורות, לבקשת המערער בכתב הערעור, על הפסקת ההליך עד להחלטה בערעור.

כללי אתיקה לדיינים

(תיקון מס' 23) תשס"ז-2007

19ב. נשיא בית הדין הרבני הגדול, בהסכמת חבר דייני בית הדין הרבני הגדול ולאחר התייעצות עם השר ועם שר המשפטים, רשאי לקבוע כללי אתיקה לדיינים.

ועדת אתיקה

(תיקון מס' 23) תשס"ז-2007

19ג. (א) נשיא בית הדין הרבני הגדול, לאחר התייעצות עם השר, ימנה ועדת אתיקה בת שלושה חברים, והם: דיין של בית הדין הרבני הגדול, והוא יהיה היושב ראש, ושני דיינים של בית דין רבני אזורי.

(ב) ועדת האתיקה תיתן חוות דעת מקדימה בעניני אתיקה של דיינים, לפי פניה של דיין שכללי האתיקה לדיינים שנקבעו לפי סעיף 19ב חלים עליו – בענין הנוגע אליו.

(ג) חבר ועדת האתיקה ימונה לתקופה אחת של שש שנים.

(ד) ועדת האתיקה תפרסם חוות דעת מקדימה שנתנה, בלא ציון שמו של מי שלגביו ניתנה חוות הדעת ופרטים מזהים אחרים, אלא אם כן החליטה אחרת.

(ה) ועדת האתיקה תקבע את נוהלי עבודתה וסדרי דיוניה, ככל שלא נקבעו לפי חוק זה.

בית דין משמעתי

20. (א) כל דיין יהיה נתון לשיפוטו של בית דין משמעתי.

(תיקון מס' 7)
תש"ם-1980

(ב) בית הדין המשמעתי יהיה של חמישה ובהם שלושה דיינים, או של שלושה ובהם שני דיינים, הכל כפי שנשיא בית הדין הרבני הגדול יקבע לכל ענין.

(תיקון מס' 7)
תש"ם-1980

(תיקון מס' 20) תשס"ד-2004

(ג) חברי בית הדין המשמעתי יתמנו לכל ענין על ידי חבר הדיינים של בית הדין הרבני הגדול. לא מינה חבר הדיינים של בית הדין הרבני הגדול את חברי בית הדין המשמעתי תוך 30 יום מיום שהוגשה קובלנה בידי השר, ימנה נשיא בית הדין הרבני הגדול, את חברי בית הדין המשמעתי.

(תיקון מס' 7)
תש"ם-1980

(ד) אב בית הדין המשמעתי יהיה נשיא בית הדין הרבני הגדול או הותיק שבין שאר הדיינים, הכל לפי ההרכב, ומבין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם.

(תיקון מס' 20) תשס"ד-2004

(ה) השר, בהסכמת נשיא בית הדין הרבני הגדול, רשאי להתקין תקנות לענין סדרי הדין בבית הדין המשמעתי.

קובלנה על דיין

(תיקון מס' 20) תשס"ד-2004

21. (א) השר, בהתייעצות עם נשיא בית הדין הרבני הגדול, רשאי להגיש לבית הדין המשמעתי קובלנה על דיין על יסוד אחד מאלה:

(1) הדיין נהג שלא כהלכה במילוי תפקידו;

(2) הדיין התנהג באופן שאינו הולם את מעמדו של דיין בישראל;

(3) הדיין הורשע על עבירה שבנסיבות הענין יש בה משום קלון;

(תיקון מס' 25) תשע"ג-2012

(4) הוועדה מצאה שהדיין השיג את מינויו שלא כדין;

(תיקון מס' 23) תשס"ז-2007

(5) הדיין הפר כלל מכללי האתיקה לדיינים שנקבעו לפי סעיף 19ב.

(ב) מגיש הקובלנה רשאי להיות מיוצג בפני בית הדין המשמעתי על ידי בא כוחו.

אמצעי משמעת

(תיקון מס' 25) תשע"ג-2012

21א. אמצעי המשמעת שבית הדין המשמעתי מוסמך להטיל הם:

(1) הערה;

(2) התראה;

(3) נזיפה;

(4) העברה למקום כהונה אחר;

(5) העברה מן הכהונה, בין בתשלום קצבה ובין בשלילתה, כולה או מקצתה.

מסקנות בית הדין המשמעתי

(תיקון מס' 20) תשס"ד-2004

(תיקון מס' 25) תשע"ג-2012

22. (א) בית הדין המשמעתי יביא את החלטותיו, לזכות או לחובה, לשר.

(תיקון מס' 25) תשע"ג-2012

(ב) (בוטל).

(תיקון מס' 25) תשע"ג-2012

22א. (בוטל).

השעיית דיין

(תיקון מס' 7)

תש"ם-1980

23. (א) הוגשה על דיין קובלנה על פי סעיף 21, או הוגשה נגדו תביעה פלילית, רשאי נשיא בית הדין הרבני הגדול להשעות את הדיין לתקופה שימצא לנכון.

(ב) בית הדין המשמעתי רשאי, על פי בקשת הדיין, לבטל את השעייתו.

פרסום ברשומות

(תיקון מס' 24) תשס"ח-2008

24. הודעה על מינוי דיין ועל גמר כהונתו של דיין וכן הודעה על קביעת נשיא בית הדין הרבני הגדול כאמור בסעיף 8 תפורסם ברשומות.

תביעה פלילית

(תיקון מס' 13)
תש"ן-1990

25. (א) לא תיפתח חקירה פלילית נגד דיין אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה, ולא יוגש כתב אישום נגד דיין, אלא בידי היועץ המשפטי לממשלה.

(תיקון מס' 8) תשמ"א-1980

(תיקון מס' 10)

תשמ"ו-1985

(ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על עבירה שנקבעה כעבירת קנס לפי כל חיקוק ועל עבירה מינהלית שדינה קנס מינהלי קצוב.

הוראות מעבר

26. (א) מי שכיהן כדיין ערב תחילתו של חוק זה –

(1) רואים אותו כאילו נתמנה על פי חוק זה;

(2) יצהיר אמונים לפי סעיף 10 תוך שני חדשים מיום תחילתו של חוק זה.

(ב) מי שכיהן כמנהל המחלקה לרבנות ושיפוט רבני במשרד הדתות ערב תחילתו של חוק זה, כשיר להיות ממונה על ביצוע סדרי המינהל של בתי הדין הרבניים, כאמור בסעיף 13.

ביצוע ותקנות

(תיקון מס' 3)
תשכ"ו-1966

(תיקון מס' 7)
תש"ם-1980

(תיקון מס' 20) תשס"ד-2004

(תיקון מס' 25) תשע"ג-2012

27. (א) השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו; השר, בהסכמת נשיא בית הדין הרבני הגדול ובהתייעצות עם שר המשפטים, חבר דייני בית הדין הרבני הגדול ומועצת הרבנות הראשית לישראל, רשאי לקבוע בתקנות –

(1) את סדרי הדין בבתי הדין הרבניים[9];

(2) את סדרי ייצוגם של בעלי דין לפני בתי דין רבניים על ידי מי שאינו עורך דין;

(תיקון מס' 20) תשס"ד-2004

(3) את הסמכויות המינהליות של ראשי אבות בית דין.

(תיקון מס' 20) תשס"ד-2004

(ב) שר המשפטים, בהסכמת השר, ממונה על קביעת אגרות עבור הליכים שישולמו בבתי הדין הרבניים, למעט אגרות עבור הליכים ייחודיים לבתי הדין הרבניים וכן עבור אגרות לעניינים שאינם אגב הליך משפטי, שיהיו בסמכותו של השר בהסכמת שר המשפטים; קביעת אגרות לפי סעיף קטן זה טעונות אישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.

(ג) השר ימנה לכל בית דין ועדה לעניני אגרות מתוך עובדי אותו בית דין (להלן – ועדת האגרות); ועדת האגרות תדון בבקשות של בעלי הדין לפטור, להפחתה או לדחיית תשלום אגרה; על החלטת ועדת האגרות יהיה אפשר להגיש ערר שיידון לפני דיין דן יחיד של אותו בית דין; על החלטת בית הדין הרבני האזורי בערר יחולו הוראות סעיף 12א(ב) לחוק.

(ד) השר, בהתייעצות עם שר המשפטים, רשאי לקבוע הוראות לעניין סעיף קטן (ג), לרבות סדר דיוני ועדת האגרות וכללי עבודה, ובכלל זה אופן הגשת הבקשה, המניין החוקי בישיבת הוועדה ואופן תיעוד החלטותיה.

ביטולים

28. (א) תקנות כנסת ישראל ותקנות הבחירות שהותקנו על פיהן, לא יחולו על מינוי דיינים.

(ב) החוק לקביעת משכורתם של נשיא המדינה, חברי הממשלה, שופטי המדינה ומבקר המדינה, תשי"א-1950 – לא יחול על משכורתם של דיינים שחוק זה דן בהם.

שמירת סמכויות

(תיקון מס' 6)
תשל"ב-1972

29. (בוטל).

יוסף שפרינצק משה שרת משה שפירא

יושב ראש הכנסת ראש הממשלה שר הדתות

ממלא מקום נשיא המדינה

* לתזכיר חוק זה צורף להמחשה נספח א' – חוק הדיינים, התשט"ו–1955, בנוסח מלא ומעודכן עם התיקונים המוצעים.

[2] י"פ תשי"ז, עמ' 761; י"פ תשס"ד, עמ' 3308.

[5] י"פ תשנ"ג, עמ' 2299; י"פ תשנ"ה, עמ' 2047; י"פ תשע"ג, עמ' 430; י"פ תשע"ג, עמ' 954; י"פ תשע"ח, עמ' 3720.

[6] "ככלל, לדיבור 'בית משפט' משמעויות שונות בהקשרים שונים [...]. נקודת המוצא צריכה להיות כי 'באין הוראת חוק מיוחדת הקובעת אחרת, כל ערכאה שיפוטית, ויהיה כינויה אשר יהיה, כלומר כל גוף המוסמך להכריע ולפסוק בסכסוכים שבין צדדים מכוח דבר-חקיקה, הוא בגדר בית-משפט' (השופט צ' ברנזון בב"ש 110/73 אל-עלמי נ' אל-עלמי [...]). גישה זו חלה גם למובנו של הדיבור "בית משפט" בחוק הגנת הפרטיות. [...] הדיבור 'בית משפט' אין הוא מוגבל אך לבתי המשפט 'הרגילים' (השלום, המחוזי, העליון). הוא משתרע גם על בתי משפט "מיוחדים", כגון בית דין צבאי ובית דין לעבודה. הוא חל ממילא גם על בתי הדין הדתיים, ובהם בית הדין הרבני" (בג"ץ 6650/04 פלונית נ' בית הדין הרבני האיזורי בנתניה, סא(1) 581 (2006)‏.

[7] לאחר חקיקת חוק הדיינים הוקמו בתי דין אזוריים באשדוד, באשקלון ובנתניה. הקמת בתי דין אלה לא לוותה בצו או בתקנה של שר הדתות ולא נמצאה אסמכתה כי הכרזה על הקמתם פורסמה ברשומות. הנחת המוצא היא כי הם הוקמו מכוח סמכויות הביצוע של שר הדתות שכיהן באותה עת. באזור יהודה ושומרון הוקמו בית דין רבני אזורי ובית דין רבני לערעורים על פי צו של מפקד האזור.

* פורסם ס"ח תשט"ו מס' 179 מיום 25.5.1955 עמ' 68 (ה"ח תשי"ד מס' 208 עמ' 254).

הושמטו ההפניות אל תיקוני חקיקה.

[9] תקנות ראשונות לפי סעיף קטן זה יובאו ע"י השר לאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת בתוך 180 ימים מיום 9.2.2004. עד להתקנת התקנות יחולו הוראות תקנות הדיון בבתי הדין הרבניים בישראל – תשנ"ג.