הגדרות

1.

בחוק זה –

"בית דין" – בית דין רבני אזורי ובית הדין הרבני הגדול;

"מצב חירום מיוחד" – מצב שבו השתבשו סדרי החיים התקינים במדינה או בחלק ממנה מחמת מצב הביטחון, מחמת חשש ממשי לפגיעה חמורה בבריאות הציבור או מחמת פגע טבע, ובשל כך לא ניתן לקיים פעילות שגרתית בבתי הדין;

"ראש בית הדין" – כל אחד מאלה, לפי העניין:

(1)      לגבי בית הדין הרבני הגדול – נשיא בית הדין הרבני הגדול או דיין אחר של בית הדין הרבני הגדול שהנשיא קבע לכך;

(2)      לגבי בית דין רבני אזורי – ראש אבות בית דין רבני אזורי שבו הוא מכהן, ואם אין בבית הדין ראש אבות בית דין – אב בית הדין הרבני האזורי שבו הוא מכהן; מכהנים בבית דין רבני מספר אבות בית דין, יהיה ראש בית הדין הוותיק שבהם, ובין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם.

החלת הוראות החוק

2.

(א)      הוראות סעיפים 3 עד 5, כולן או מקצתן, יחולו על בתי הדין, כולם או מקצתם, אם פרסם השר לשירותי דת הודעה על כך בשל מצב חירום מיוחד (להלן – ההודעה).

(ב)      תחולתן של ההוראות כאמור בסעיף קטן (א) תהיה מן המועד שנקבע בהודעה, אף אם קדם לפרסומה ברשומות, ועד למועד שייקבע.

(ג)       פרסום הודעה כאמור בסעיף קטן (א) ייעשה בסמוך, ככל האפשר, למועד חתימתה, באתר האינטרנט של בתי הדין הרבניים, וכן בשידורי רדיו או טלוויזיה או בשני עיתונים יומיים וכמו כן ייעשה ברשומות; הנוסח שפורסם ברשומות הוא המחייב אף אם קדם לו פרסום בדרך אחרת.

עניינים שבהם יקוימו הליכים

3.

(א)      בתקופת תוקפה של ההודעה יקוימו דיונים רק בעניינים המפורטים להלן:

(1)      בקשות לסעדים זמניים שנועדו לשמר מצב קיים, לרבות צו לעיכוב יציאה מן הארץ וסעד דחוף בעניין החזקת ילדים, חלוקת זמני שהות בין הורים וקביעת סדרי קשר;

(2)      בקשות לסעד דחוף המנויות בתקנה 12(א) לתקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ו–2016^[2];

(3)      בקשות דחופות לקיצור תקופת עיכוב ההליכים כמשמעותה בסעיף 3(ה) לחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ה–2014^[3], כמפורט להלן:

(א)      בקשה דחופה בעניין העברת ילד למסגרת חינוכית;

(ב)      בקשה דחופה לעניין טיפול פסיכולוגי בקטין;

(ג)       בקשה דחופה במקרה חריג שבו המליצה יחידת הסיוע לאפשר הגשת תובענה בעניין מסוים מן הטעם שהמתנה לתום תקופת עיכוב ההליכים תגרום נזק של ממש לצדדים או לילדיהם;

(4)      בקשות דחופות לפי חוק בתי דין דתיים (כפיית ציות ודרכי דיון), התשט"ז–1956^[4];

(5)      בקשות דחופות לפי חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג–1953^[5], שנועדו למנוע עיגון;

(6)      הליכים לפי חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א–1991^[6], ולפי חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב–2001^[7];

(7)      בקשות דחופות לבירור יהדות כשכבר נקבע מועד קרוב לעריכת הנישואין;

(8)      בקשות דחופות לאישור הסכם גירושין או מתן היתר נישואין;

(9)      סידור גט;

(10)    עניינים שדיין יחיד מוסמך לדון בהם.

(ב)      הדחיפות לעניין סעיף קטן (א)(1), (3) עד (5) ו-(7) תיקבע בידי ראש בית הדין.

(ג)       מועד דיון בעניין שאינו מן העניינים המפורטים בסעיף קטן (א), שנקבע לתקופת תוקפה של ההודעה – בטל; מועד דיון לעניין כאמור ייקבע מחדש לאחר תום תקופת תוקפה של ההודעה.

(ד)      על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי ראש בית הדין, מטעמים שיירשמו, ובכלל זה דחיפות העניין והיכולת לשמור על כללי הזהירות הנדרשים בשל קיומו של מצב החירום, לקבוע –

(1)      כי הליך מסוים הנמנה עם העניינים המפורטים בתקנת משנה (א)  – לא יידון;

(2)      כי הליך מסוים שאינו נמנה עם העניינים המפורטים בתקנת משנה (א) – יידון;

(3)      כי בהליך מסוים יתקיים דיון במותב של שלושה;

הארכת מועדים

4.

תקופת תוקפה של ההודעה לא תבוא במניין הימים לעשיית דבר שבסדרי דין או בנוהג, שנקבעו בחיקוק או שקבע בית הדין, ובכלל זה מניין ימי תקופת עיכוב ההליכים בהתאם לחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), התשע"ה–2014^[8], אלא אם כן קבע בית הדין אחרת בהחלטה, מטעמים מיוחדים שיירשמו.

אגרה

5.

אגרה שיש לשלמה, לפני תחילת הליך, לפי תקנות הדיינים (אגרות), התשי"ז–1957^[9], יידחה תשלומה עד תום תקופת תוקפה של ההודעה, אם הוגשה יחד עם פתיחת ההליך בקשה לכך.