בהמשך לשורה של הסכמים שנחתמו במגזר הציבורי ולדיוני פורום "שולחן עגול" ובו נציגי ממשלה, ארגוני מעסיקים והסתדרות העובדים הכללית החדשה, שנערכו בעקבות פרוץ משבר נגיף הקורונה אשר הוביל לפגיעה בכלכלה הישראלית ובמטרה לקדם מהלכים לטובת יציאה מהמשבר הכלכלי ולעודד את הצמיחה במשק הודיע המנהל הכללי של משרד האוצר לראשי הארגונים כי בכוונת משרד הכלכלה והתעשייה בהסכמה עם משרד האוצר לקדם תיקונים שונים, לרבות בחקיקת העבודה. החוק המוצע מטרתו לעגן תיקונים שנדונו במסגרת זו כחלק ממכלול כולל של איזונים שתכליתם לייצר יציבות וודאות לעובדים ולמעסיקים. תזכיר החוק כולל תיקון לחוק שכר מינימום, כך ששכר המינימום לחודש יעלה באופן הדרגתי כבר מאפריל 2022 ועד ה- 1 בדצמבר 2025 עד לגובה 6000 ₪, הוספת יום חופשה לעובדים המועסקים באותו מקום עבודה עד חמש שנים לפי חוק חופשה שנתית, התשי"א-1951 ואפשרות להסדר שונה לתשלום גמול שעות נוספות בהתקיים התנאים הקבועים בחוק המוצע בתיקונים לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951.
על עובדים ומעסיקים כמפורט בתזכיר החוק.
ההצעה בכללותה משלבת צעדי חסכון וכן צעדי הוצאה ועל כן אינה עולה תקציבית.
תזכיר חוק מטעם משרד הכלכלה והתעשייה:
תזכיר חוק העלאת שכר המינימום (תיקוני חקיקה והוראת שעה), התשפ"ב-2022
|
תיקון חוק שכר מינימום – הוראת שעה |
1. |
בחוק שכר מינימום (העלאת סכומי שכר מינימום – הוראת שעה), התשע"ה-2015 (להלן – הוראת השעה), |
|||
|
|
|
(א) בסעיף 1 - |
|||
|
|
|
|
(1) בפסקה (1), בהגדרה ""שכר מינימום, לחודש" - |
||
|
|
|
|
|
(א) בפסקה (5), במקום "תום תוקפו של חוק שכר מינימום (העלאת סכומי שכר מינימום – הוראת השעה)" יבוא "עד יום כ"ח באדר ב התשפ"ב (31 מרץ 2022) – סכום השווה ל-5,300 שקלים חדשים, כפי שהוא מוגדל במהלך התקופה האמורה בפסקה זו, על פי סעיף 4;" |
|
|
|
|
|
|
(ב) אחרי פסקה (5) יבוא: |
|
|
|
|
|
|
|
"(6) בתקופה שמיום כ"ט באדר ב' התשפ"ב (1 אפריל 2022) עד ליום ט' בניסן התשפ"ג (31 במרץ 2023) – סכום השווה ל-5,400 שקלים חדשים כפי שהם מוגדלים במהלך התקופה האמורה בפסקה זו, על פי סעיף 4; |
|
|
|
|
|
|
(7) בתקופה שמיום י בניסן התשפ"ג (1 אפריל 2023) עד ליום כ"א באדר ב' התשפ"ד (31 במרץ 2024) – סכום השווה ל-5,500 שקלים חדשים כפי שהם מוגדלים במהלך התקופה האמורה בפסקה זו, על פי סעיף 4; |
|
|
|
|
|
|
(8) בתקופה שמיום כ"ב באדר ב' התשפ"ד (1 באפריל 2024) ליום ב' בניסן התשפ"ה (31 במרץ 2025) – סכום השווה ל-5,700 שקלים חדשים, כפי שהוא מוגדל במהלך התקופה האמורה בפסקה זו, על פי סעיף 4; |
|
|
|
|
|
|
(9) בתקופה שמיום ג' בניסן התשפ"ה (1 באפריל 2025) ועד יום י' בכסלו התשפ"ו (30 בנובמבר 2025) – סכום השווה ל-5,800 שקלים חדשים, כפי שהוא מוגדל במהלך התקופה האמורה בפסקה זו, על פי סעיף 4; |
|
|
|
|
|
|
(10) בתקופה שמיום י"א בכסלו התשפ"ו (1 בדצמבר 2025) ועד י"א בטבת התשפ"ו (31 בדצמבר 2025) ), - סכום השווה ל-6,000 שקלים חדשים, כפי שהוא מוגדל במהלך התקופה האמורה בפסקה זו, על פי סעיף 4; |
|
|
|
|
|
|
(11) החל ב-י"ב בטבת התשפ"ו (1 בינואר 2026) ועד תום תוקפו של חוק שכר מינימום (העלאת סכומי שכר מינימום – הוראת שעה), התשע"ה-2015 (בחוק זה – הוראת השעה)- סכום השווה ל-6,000 שקלים חדשים או שכר המינימום אשר העובד היה זכאי לו אלמלא הוראת השעה כפי שהם מוגדלים במהלך התקופה האמורה בפסקה זו על פי סעיף 4, הגבוה מביניהם."; |
|
|
|
|
(2) בפסקה (2) בסעיף קטן (א) בהגדרת "הסכום הבסיסי" – במקום "סכום שכר המינימום אשר העובד היה זכאי לו אלמלא הוראת השעה, כפי שהוא מעודכן במועדים האמורים בסעיף 6(4)" יבוא - |
||
|
|
|
|
|
"(א) בתקופה מיום כניסתו לתוקף של חוק זה ועד יום כ"א באדר ב׳ התשפ"ד (31 במרץ 2024) – 4,953.3 שקלים חדשים; |
|
|
|
|
|
|
(ב) בתקופה שמיום כ"ב באדר ב׳ התשפ"ד (1 באפריל 2024) ועד יום ב׳ בניסן התשפ"ה (31 במרץ 2025) – 5,050 שקלים חדשים; |
|
|
|
|
|
|
(ג) בתקופה שמיום ג' בניסן התשפ"ה (1 באפריל 2025) ועד יום י"ג בניסן התשפ"ו (31 במרץ 2026) – 5,100 שקלים חדשים; |
|
|
|
|
|
|
(ד) בתקופה שמיום י"ד בניסן התשפ"ו (1 באפריל 2026) ועד יום כ"ב באדר ב התשפ"ז (31 במרץ 2027) – 5,150 שקלים חדשים; |
|
|
|
|
|
|
(ה) בתקופה שמיום כ"ג באדר ב' התשפ"ז (1 באפריל 2027) ועד תום תוקפה של הוראת השעה – "סכום שכר המינימום אשר העובד היה זכאי לו אלמלא הוראות השעה, כפי שהוא מעודכן במועדים האמורים בסעיף 6(4)."; |
|
|
|
|
|
(3) בפסקה (3) בסעיף (א) - במקום "(5)" יבוא "(10)"; |
||
|
|
|
|
(4) בפסקה (3) בסעיף (ב) – פסקה (4) תימחק, בתקופה שהחל מיום (תחילתו של חוק זה) עד יום כ"ג באדר ב התשפ"ז (1 באפריל 2027). |
||
|
|
|
(ב) בסעיף 2 להוראת השעה, במקום "פסקה (5)" יבוא "פסקה (10)" ובסופו יבוא "או ביום כ"ב באדר ב התשפ"ז (31 במרץ 2027), המאוחר מביניהם." |
|||
|
תיקון חוק חופשה שנתית |
2. |
בחוק חופשה שנתית, התשי"א-1951[1], בסעיף 3(א)(1), במקום "16 יום" יבוא "17 יום"; |
|||
|
תיקון חוק שעות עבודה ומנוחה |
3. |
בחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951[2], בסעיף 16 אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: |
|||
|
|
|
(ג)(1) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי מעסיק, בחודש עבודה, לשלם שכר רגיל בעד שעה נוספת שהיא אחת משתי השעות הנוספות הראשונות שבאותו יום כאמור בסעיף קטן (א), ובלבד שמתקיימים כל אלה: |
|||
|
|
|
|
(1) המעסיק הודיע בהודעה לעובד לפי חוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה), התשס"ב-2002 על אפשרות להחסיר, במהלך חודש, שעות עבודה ביום, תוך השלמת שעות החוסר של אותו יום בשעות נוספות שבוצעו ביום עבודה הכולל שעות נוספות מותרות לפי סעיף 10 או שהותרו לפי סעיף 11; |
||
|
|
|
|
(2) השלמת שעות חוסר בשעות נוספות כאמור בפסקת משנה (1) תבוצע באמצעות שתי השעות הנוספות הראשונות ביום ובלבד שסך השעות הניתנות להשלמה (בסעיף זה – המספר המרבי של השעות החסרות) לא יעלה על 17 שעות לחודש; ואולם, תשלום שכר רגיל בעד שעה נוספת בעבודת לילה, ביום שלפני המנוחה השבועית או ביום שלפני חג שהעובד אינו עובד בו כאמור בסעיף 2(ב) תיעשה רק כהשלמה לשעת חוסר בעבודת לילה, ביום שלפני המנוחה השבועית או ביום שלפני חג שהעובד אינו עובד בו כאמור באותו סעיף; |
||
|
|
|
|
(3) הועסק העובד במשרה חלקית, יחושב המספר המרבי של השעות החסרות כאמור בפסקת משנה (2) כמכפלה של 17 בחלקיות המשרה בה הועסק באותו חודש; |
||
|
|
|
|
(4) דין שעה נוספת שעבורה שילם המעסיק שכר רגיל לפי סעיף קטן זה, כדין שעת עבודה שאינה שעה נוספת, לעניין כל הזכויות אשר להן זכאי העובד עבור שעת עבודה שאינה שעה נוספת, מכוח דין, חוזה עבודה, הסכם קיבוצי, הסדר קיבוצי, צו הרחבה או כל מקור אחר; |
||
|
|
|
|
(5) שעה נוספת שהשלימה שעת חוסר ביום עבודה כאמור בסעיף קטן זה, תוסיף להיחשב שעה נוספת לעניין סעיפים 6, 10 ו- 11; |
||
|
|
|
|
(6) אין בהשלמת שעת חוסר בשעה נוספת כאמור בסעיף קטן זה כדי לגרוע מספירת השעות הנוספות לעניין תשלום גמול שעות נוספות לפי סעיף קטן (א) לגבי שעות נוספות שלא השלימו שעות חוסר באותו יום. |
||
|
|
|
|
(7) לגבי עובד המועסק לפי שעה – המעסיק הודיע לעובד מראש על השעות והימים שהוא מחויב לעבוד בחודש עבודה, באופן שבועי או חודשי כנהוג במקום העבודה. |
||
|
|
|
|
(8) (א) שכרו הרגיל של העובד שלגביו יחולו הוראות סעיף קטן זה, אינו פחות מאחד מאלה: |
||
|
|
|
|
|
(א) החל ביום התחילה ועד ליום כ"א באדר ב' התשפ"ד (31 במרץ 2024) – 7,950 שקלים חדשים ולעניין עובדים המועסקים על בסיס שעה - הסכום האמור כשהוא מחולק ב - 182 או במספר שעות אחר למשרה מלאה כנהוג במקום עבודתו לגבי תפקיד העובד לפי הנמוך מביניהם; |
|
|
|
|
|
|
(ב) החל ביום כ"ב באדר ב' התשפ"ד (1 באפריל 2024) ועד ליום י"א בטבת התשפ"ו (31 בדצמבר 2025) – 8,550 שקלים חדשים ולעניין עובדים המועסקים על בסיס שעה הסכום האמור כשהוא מחולק ב - 182 או במספר שעות אחר למשרה מלאה כנהוג במקום עבודתו לגבי תפקיד העובד לפי הנמוך מביניהם. |
|
|
|
|
|
|
(ג) החל ביום י"ב בטבת התשפ"ו (1 בינואר 2026) – 9,000 שקלים חדשים ולעניין עובדים המועסקים על בסיס שעה הסכום האמור כשהוא מחולק ב - 182 או במספר שעות אחר למשרה מלאה כנהוג במקום עבודתו לגבי תפקיד העובד לפי הנמוך מביניהם; |
|
|
|
|
|
|
(ד) לאחר ה י"ב בטבת התשפ"ו (1 בינואר 2026) - פי אחד וחצי משכר המינימום לחודש, כהגדרתו בחוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987 ולעניין עובדים המועסקים על בסיס שעה הסכום האמור כשהוא מחולק ב - 182 או במספר שעות אחר למשרה מלאה כנהוג במקום עבודתו לגבי תפקיד העובד לפי הנמוך מביניהם. |
|
|
|
|
|
(ב) לעניין עובד המועסק במשרה חלקית בשכר חודשי, שכרו הרגיל, אינו פחות מהמכפלה של הסכומים הקבועים בפסקאות משנה (א) עד (ד) של פסקה (א) בשיעור חלקיות משרתו. |
||
|
|
|
(2) הוראות סעיף קטן זה לא יחולו לגבי כל אלה: |
|||
|
|
|
|
(א) שעות חוסר או שעות נוספות החלות במנוחה השבועית, ביום חג או בשבתון; |
||
|
|
|
|
(ב) השעות הנוספות השלישית ואילך ביום עבודה; |
||
|
|
|
|
(ג) העסקה במשמרות של 12 שעות עבודה ומעלה; |
||
|
|
|
|
(ד) עובדים שחלים עליהם הסכמים קיבוציים מיטיבים לעניין חישוב שעות נוספות; |
||
|
|
|
|
(ה) עובדים שחל לגביהם הסדר גמול שעות נוספות גלובליות; ואולם, בבוא מעסיק לבדוק זכאות בפועל של עובד לגמול שעות נוספות לפי סעיף זה מעבר לגמול השעות הנוספות הגלובליות, רשאי המעסיק להשלים שעות חוסר בשעות נוספות בכפוף לתנאים המפורטים בפסקה (1). |
||
|
תיקון חוק הודעה לעובד או למועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה) |
4. |
חוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה), תשס"ב-2002, אחרי פסקה(6) לסעיף 2(א)(6) יבוא: |
|||
|
|
|
|
"(6א) העסקת העובד לפי סעיף 16(ג) לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951;" |
||
|
תחילה |
5. |
(א) תחילתם של סעיפים 3 ו- 4, תשעה חודשים מיום פרסומם, ואולם, הוראות סעיפים אלה לא יחולו על המגזר הציבורי עד לעיגון בחיקוק של העיקרים שהוסכמו בין הצדדים לשולחן העגול בנוגע לתחולה על המגזר האמור. |
|||
|
|
|
(ב) במהלך תקופה של שנתיים מיום תחילתו של סעיף 3, יתבצע מחקר מלווה בנוגע ליישום ההסדר והשפעותיו. |
|||
דברי הסבר
כללי
בהמשך לשורה של הסכמים שנחתמו במגזר הציבורי ולדיוני פורום "שולחן עגול" ובו נציגי ממשלה, ארגוני מעסיקים והסתדרות העובדים הכללית החדשה, שנערכו בעקבות פרוץ משבר נגיף הקורונה אשר הוביל לפגיעה בכלכלה הישראלית ובמטרה לקדם מהלכים לטובת יציאה מהמשבר הכלכלי ולעודד את הצמיחה במשק הודיע המנהל הכללי של משרד האוצר לראשי הארגונים כי בכוונת משרד הכלכלה והתעשייה בהסכמה עם משרד האוצר לקדם תיקונים שונים, לרבות בחקיקת העבודה. החוק המוצע מטרתו לעגן תיקונים שנדונו במסגרת זו כחלק ממכלול כולל של איזונים שתכליתם לייצר יציבות וודאות לעובדים ולמעסיקים.
סעיף 1
כללי – מטרת תיקון זה היא לייצר באמצעות הסדר שלוב, וודאות לגבי ציפית העובדים להעלאת שכר המינימום באופן מדורג, לצד יצירת וודאות תקציבית למעסיקים.
פסקה (א) מוצע לתקן את חוק שכר מינימום (העלאת סכומי שכר מינימום – הוראת שעה), התשע"ה-2015 (להלן – הוראת השעה), כך שב- 1 באפריל 2022 סכום שכר המינימום לחודש יהיה 5,400 ₪, ב- 1 באפריל 2023 סכום שכר המינימום לחודש יהיה 5,500 ₪, ב- 1 באפריל 2024 סכום שכר המינימום לחודש יהיה 5,700 ₪, ב- 1 באפריל 2025 סכום שכר המינימום יהיה 5,800 ₪ וב- 1 בדצמבר 2025 שכר המינימום יעלה ל-6,000 ₪. החל ב- 1 בינואר 2026 שכר המינימום לחודש יהיה הגבוה 6000 ₪ או שכר המינימום לחודש אלמלא הוראת השעה (47,5% לשכר הממוצע) (להלן – שכר המינימום לחודש לפי חוק).
בהוראת השעה כנוסחה ערב התיקון המוצע בתזכיר זה, הוגדר "הסכום הבסיסי" - כ"סכום שכר המינימום אשר העובד היה זכאי לו אלמלא הוראת השעה, כפי שהוא מעודכן במועדים האמורים בסעיף 6(4)". כחלק מההסדר השלוב עליו הוסכם, מוצע כי בתקופה זמנית שעד יום 31.3.2027, תימחק ההגדרה האמורה ובמקום זאת "הסכום הבסיסי" יקובע במדרגות שקליות אשר מתפתחות לאורך התקופה. לאחר מכן, החל מיום 1.4.2027, ישוב וייקבע "הסכום הבסיסי" בהתאם למנגנון שהיה קבוע בהוראת השעה כנוסחה ערב התיקון המוצע בתזכיר זה, קרי כסכום שכר המינימום אשר העובד היה זכאי לו אלמלא הוראה השעה, כפי הוא מעודכן במועדים האמורים בסעיף 6(4).
יצוין כי הסכום הבסיסי משמש להגדרת "הפרשי הוראת השעה", אשר רלוונטית לאוכלוסיות אשר הן בעלות "תוספות מוחרגות" כהגדרתן בהוראת השעה, וקביעת הסכומים השקליים כאמור בתקופה הזמנית, מסייעת לאפשר להוציא לפועל את המטרה העיקרית, שהיא העלאת שכר המינימום לאוכלוסיות אשר אכן משתכרות פחות ממנו, כמוצע בתיקון זה. כמו כן, בשים לב לכך שהסכום הבסיסי מקובע כאמור במדרגות שקליות בתקופה זמנית, ואין צורך כי במהלך התקופה האמורה יבוצע פרסום עדכון שלו לפי סעיף 6 לחוק העיקרי, מוצע למחוק את פסקה (4) בסעיף 6 לחוק העיקרי אשר נוספה בהוראת השעה, ולהשיבה ביום 1.4.2027, עם חזרת ההגדרה של הסכום הבסיסי כאמור לעיל.
פסקה(2) מוצע כי תוקפה של הוראת השעה תהיה עד ה- 31 מרץ 2027 או עד ליום ששכר המינימום לחודש לפי חוק יהיה גבוה מ- 6,000 ₪, המאוחר מביניהם.
סעיף 2 מוצע לתקן את חוק חופשה שנתית, התשי"א-1951 ולהגדיל את ימי החופשה להם זכאים עובדים בעד חמש השנים הראשונות מ- 16 ל- 17.
סעיף 3 מוצע לתקן את סעיף 16 לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951 (להלן – חוק שעות עבודה ומנוחה), כך שבהתקיים התנאים כפי שיפורט להלן המעסיק יהיה רשאי לשלם בעד שעה נוספת שכר רגיל כמשמעותו לפי סעיף 18 לחוק האמור וזאת כהשלמת שעת חוסר באותו חודש עבודה. התנאים שצריכים להתקיים על מנת שיחול ההסדר הם אלה:
1. שכרו של העובד אינו נופל מהשכר החודשי או השעתי כאמור בסעיף קטן (ג)(1)(5) המוצע;
2. ניתנת הודעה מראש לעובד על ארגון העבודה חודש או שבוע מראש, כנהוג במקום העבודה, וזאת בנוסף לחובותיו של המעסיק לפי חוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה), התשס"ב-2002;
3. השלמת שעת חוסר בשעה נוספת תתאפשר בקשר לשתי השעות הנוספות הראשונות כמשמעותן לפי סעיף 16(א) לחוק שעות עבודה ומנוחה ובלבד שלא ניתן יהיה להשלים מעל 17 שעות חסרות לחודש לגבי עובד המועסק במשרה מלאה (או במספר השעות היחסי לחלקיות המשרה); יובהר כי לצורך השלמת השעות בשעות נוספות יש צורך באישור המעסיק.
4. השלמת שעות שבוצעו ביום שלפני המנוחה השבועית, בעבודת לילה או ביום לפני חג תתבצע כנגד שעות נוספות שבוצעו באותם ימים.
5. מובהר כי שעה נוספת שהשלימה שעת חוסר, תוסיף להיחשב שעה נוספת לעניין השעות הנוספות שמותר או שהותרו להעסקה ליום עבודה, וכן לעניין גמול שעות נוספות המגיעות בעד שעות שלא השלימו שעות חוסר. כך לדוגמה, אם ביום רגיל שתי השעות הנוספות הראשונות השלימו שעתיים חוסר, ערך השעה הנוספת השלישית באותו יום יהיה 150% ולא 125%, כן אין לקזז ממכסת השעות את השעות הנוספות שהשלימו את שעות החוסר.
עוד מוצע כי ההסדר לא יחול לגבי כל אלה: 1. שעות חוסר ושעות נוספות החלות במנוחה השבועית, ביום חג או בשבתון; 2. על השעה הנוספת השלישית ואילך ביום עבודה; 3. על העסקת עובדים במשמרות של 12 שעות ומעלה; 4. על עובדים שחלים עליהם הסכמים קיבוציים מיטיבים לעניין חישוב שעות נוספות; 5. על עובד שחל לגביו הסדר גמול שעות נוספות גלובליות. יחד עם זאת לגבי שעות עודפות על מכסת השעות הנוספות לפיה מחושב גמול השעות הנוספות הגלובליות שביצע העובד וחישוב התשלום בפועל של אותן שעות ניתן יהיה לשלם בהתאם להסדר המוצע בסעיף קטן (ג)(1).
סעיף 4 לתקן את חוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה), תשס"ב-2002, כך שהמעסיק יודיע לעובד שהוא מעסיקו לפי ההסדר הקבוע בסעיף 16(ג) לחוק שעות עבודה ומנוחה.
סעיף 5
מוצע כי תחילתן של הוראות סעיפים 3 ו - 4 תהיה תשעה חודשים מיום פרסום החוק המוצע.
בנוסף, יצוין כי במסגרת השולחן העגול, סוכם כי במגזר הציבורי –
(א) תהיה אפשרות להחיל את הוראות סעיף 3 רק על עובדים "משרדיים" או "פקידים". ואולם, לא תהיה אפשרות להחיל את הסדר האמור:
(1) במקרה בו חל הסכם או הסדר מיטיב העוסק בתגמול עבור שעות נוספות וחישובן;
(2) על עובדים המועסקים במשמרות;
(3) על עובדי בתי חולים וקופות החולים;
(ב) לא תהיה אפשרות להחיל את ההסדר על עובדי שטח, חוץ, כפיים ושדה.
.
לפיכך, מוצע כי תחולתם של סעיפים 3 ו- 4 לגבי המגזר הציבורי תהיה עם אסדרת העיקרים לעיל במסגרת חיקוק. עם העלאת תזכיר החוק לאישור הממשלה, תובא הצעה להחלת ההסדר על המגזר הציבורי.
עוד סוכם במסגרת השולחן העגול כי במהלך תקופה של שנתיים מיום כניסת ההסדר לתוקף, יתבצע מחקר מלווה בנוגע ליישום ההסדר והשפעותיו. בתום התקופה האמורה, בשים לב לתוצאות המחקר, תתקיים בחינה מחדש של ההסדר, בה ישתתפו נציגי משרד האוצר, זרוע העבודה במשרד הכלכלה, הסתדרות העובדים הכללית החדשה וארגוני מעסיקים הנוגעים לעניין (ובכלל זה נשיאות המעסיקים והעסקים בישראל ונשיאות המגזר העסקי).