תקנות סדר הדין האזרחי (תיקון), התשפ"א ב -2021
טיוטת תקנות מטעם משרד המשפטים:
|
|
|
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 108, 108א ו 109 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד- 1984 (להלן – החוק)[1] ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: |
|
|
|
|
|
|
|
תיקון תקנה 92(א) |
1. |
בסיפא של תקנה 92(א) לתקנות סדרי הדין האזרחי, התשע"ט-2018[2], יבוא –
|
|
|
|
|
" |
;ואולם בתביעה אזרחית בשל עבירת מין לפי סעיף 108א לחוק,[3] יטיל בית המשפט את תשלום שכרו והוצאותיו של המומחה על הנתבע, זולת אם שוכנע כי קיימת הצדקה להטלתם על בעלי הדין או מי מהם, ויקבע את מידת ההשתתפות של כל אחד מהם בהוצאות כאמור;" |
|
|
|
|
|
___ ב________ התש_______ (___ ב________ ____20)
[תאריך עברי] ([תאריך לועזי])
(חמ _____-3)
__________________[חתימה]
גדעון סער
סגן ראש הממשלה ושר המשפטים
דברי הסבר
בתיקון מס' 96 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן – התיקון לחוק) הוסף סעיף 108א ובמסגרתו נקבע כי שר המשפטים יקבע בתקנות, באישור ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת, הוראות בדבר מינוי מומחה מטעם בית המשפט, לבקשת התובע, לשם מתן חוות דעת בכתב בעניין מצבו הרפואי של תובע בתביעה אזרחית בשל עבירת מין שהנתבע ביצע והורשע בה. עוד נקבע בתיקון לחוק כי מינה בית המשפט מומחה מטעמו בהתאם לתקנות לפי סעיף קטן (א), לא יהיה רשאי בעל דין להביא עדות נוספת של מומחה לעניין הנדון, אלא ברשות בית המשפט מטעמים מיוחדים שיירשמו. מטרת התיקון לחוק היא להעניק לתובע את הפררוגטיבה להיבדק בידי מומחה אחד, ובכך למנוע את הצורך של התובע להיבדק בידי כמה מומחים שונים (של התובע עצמו, של הנתבע או הנתבעים ולעתים גם מומחה שממונה מטעם בית המשפט). כמו כן, התיקון לחוק מבטיח כי המומחה יהיה מומחה אובייקטיבי, בעל מומחיות הצריכה לעניין, שבית המשפט יסבור כי הוא המומחה המתאים בנסיבות העניין למתן חוות דעת. פתרון זה מאזן בין הצורך לתת מענה לקשיי נפגעי עבירות מין, הנובעים מהדרישה להיבדק שוב ושוב על ידי מומחה רפואי, ובכך להקל על החסמים מפני הגשת תביעות של נפגעי עבירות מין, לבין זכויותיו של נתבע בהליך אזרחי.
כל ההוראות החלות בתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן – התקנות) לענין מינוי מומחה, רלבנטיות גם לעניין מינוי מומחה בתביעות אלה. אולם, בכל הנוגע להוצאות חוות דעת המומחה, מוצע לקבוע כלל שונה מהכלל הקבוע בתקנות, לפיו רשאי בית המשפט לקבוע על מי מבעלי הדין יושתו ההוצאות. לפי התיקון המוצע, תשלום הוצאות עבודת המומחה יושתו ככלל על הנתבע, אלא אם כן שוכנע בית המשפט שבנסיבות הענין יש להשית את ההוצאות על כל בעלי הדין או מי מהם. בנוסף, בית המשפט רשאי לקבוע כיצד תחולק חובת תשלום הוצאות מינוי המומחה בין בעלי הדין, כולם או חלקם.
הטעמים שביסוד התיקון המוצע הם שני אלה:
ראשית, הטעם המהותי לתיקון המוצע הוא שמדובר בתביעות אזרחיות לאחר הרשעה בפסק דין פלילי חלוט כך שדה פקטו התיקון אינו חל במצבים בהם לא נוהל הליך פלילי. בהתאם להוראות סעיפים 42א, 42ג לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971 (להלן – הפקודה), הממצאים והמסקנות שבפסק הדין הפלילי, המרשיע את הנאשם, מהווים ראיות לכאורה קבילות בהליך האזרחי לאמור בהם, וניתן להביא ראיות לסתור רק ברשות בית המשפט ומטעמים שירשמו וכדי למנוע עיוות דין. כמו כן ובהתאם לס' 42ד לפקודה העוסק בתביעה נגררת, רואים את הממצאים והמסקנות מההליך הפלילי כאילו נקבעו בהליך האזרחי. לאור האמור, קיימת הצדקה כי הוצאות מינוי המומחה הרפואי יושתו ככלל על הנתבע.
שנית, נימוק מהותי נוסף נוגע לאופי העבירה. נפגעי עבירות מין הוכרו בפסיקה ובחקיקה כקבוצת נפגעים בעלי מאפיינים ייחודים, המצדיקים מענה משפטי ומערכתי מיוחד. ביום כ"ח בשבט התשע"ח (13 בפברואר 2018) הוקמה הוועדה הבין-משרדית לבחינת הטיפול בנפגעי עבירות מין בהליך הפלילי, בראשות כב' נשיאת בית המשפט המחוזי בדימוס ד' ברלינר (להלן – ועדת ברלינר). דוח ועדת ברלינר אשר פורסם ביום ג' בטבת התש"ף (31 בדצמבר 2019) עמד בהרחבה על מאפייני וצרכי נפגעי עבירות מין. עבירות מין, מעצם טבען, כוללות יסוד משמעותי של פגיעה באוטונומיה של אדם על גופו ועל חירותו. במטרה להקל על התובע בגין עבירת תקיפה מינית את התמודדות עם הקשיים הניצבים בפניו בעת הגשת תביעה אזרחית, וביניהם, העלות הגבוהה הכרוכה במינוי המומחה הרפואי, מוצע להשית את ההוצאות על הנתבע ובכך גם להפחית במידת מה את החסמים בהגשת תביעות מסוג זה כנגד מי שאחראי לפגיעה שעבר נפגע העבירה.