חוק ההוצאה לפועל (נגיף הקורונה החדש – תיקון מס' 68 והוראת שעה) (תיקון), התשפ"ב-2022
מטרת החוק המוצע – להאריך את תקופת תוקפה של הוראת השעה שקבועה בסעיף 5 ו-7 לחוק ההוצאה לפועל (נגיף הקורונה החדש – תיקון מס' 68 והוראת שעה, התשפ"א-2020.
הצורך בחוק המוצע – ביום 24.9.2020 פורסם חוק ההוצאה לפועל (נגיף הקורונה החדש – תיקון מס' 68 והוראת שעה), התשפ"א-2020, (להלן – חוק ההוצאה לפועל). זאת לאחר שהתפרצות נגיף הקורונה אותה שעה הובילה את מדינת ישראל לנקוט צעדים מרחיקי לכת כדי לצמצם את התפשטות הנגיף. ההגבלות שהוטלו במטרה להילחם בהתפשטות הנגיף הובילו לפגיעה של ממש בפעילות הכלכלית במדינה, וגרמו לכך שחלק מהציבור, נתקל במהלך תקופה זו בקושי גדול יותר, לעמוד בהתחייבויותיו. בעקבות זאת, נוצר חשש ליצירת חייבים חדשים ולהגדלת הקושי בהחזרי חוב של חייבים קיימים. מדובר היה בתוצאה קשה לא רק עבור החייבים אשר התקשו בהחזרת חובותיהם אלא גם עבור הזוכים, שזקוקים אף הם לכסף שמגיע להם.
במטרה לתמרץ תשלום של חובות וחזרה של הצדדים לפעילות כלכלית, וכדי למנוע מאנשים שנקלעו למשבר כאמור להידרדר למשבר כלכלי חמור וארוך, חוקק תיקון מס' 68 והוראת שעה לחוק ההוצאה לפועל אשר פורסם ביום 24.9.2020. החוק כלל הסדרים שונים, חלקם הסדרי קבע המעוגנים כיום בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, וחלקם הסדרים שנקבעו כהוראת שעה לתקופות שונות. בין היתר, נקבעו הסדרים לעניין סמכות רשמים לאחד תיקים באופן יזום; הארכת תקופות האזהרה לביצוע פסק דין או להגשת התנגדות לשטר חוב ולתביעה על סכום קצוב; קביעת הסדר תשלומים מיוחד; וכן קביעת הוראות ייחודיות לעניין אגרה ושכר טרחת עורך דין בעד בקשות ביצוע.
עיקר ההסדרים המפורטים לעיל נחקקו ראשית כהוראת שעה ל-9 חודשים, אשר הוארכה בשבועיים עד ליום 6.7.2021 מכח סעיף 38 לחוק יסוד: הכנסת. ביום כ"ו בתמוז התשפ"א (6 ביולי 2021) פירסם שר המשפטים את צו ההוצאה לפועל (נגיף הקורונה החדש – תיקון מס' 68 והוראת שעה), התשפ"א-2021 אשר האריך את הוראת השעה בסעיף 7 לחוק עד ליום כ"א באדר ב' התשפ"ב (24 במרס 2022). זאת בהתאם לסמכותו לפי סעיף 11(1) לחוק, בהסכמת שר האוצר לעניין אגרות בקשת ביצוע ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת. סמכות ההארכה שבחוק אינה מאפשרת הארכות נוספות של הוראותיו בצו, ומשכך נדרש תיקון חקיקה ראשית לשם הארכתן.
בתקופה זו, בה גלי התחלואה ממשיכים להכות וכתוצאה מכך קיים חשש לאי יציבות כלכלית במשק, מוצע להאריך את הוראת השעה לתקופה נוספת על מנת למצות את הפוטנציאל החברתי והכלכלי של ההסדרים שנקבעו.
יצוין כי בד בבד עם חקיקת הוראת השעה ויישומה, רשות האכיפה והגביה פעלה להעלאת המודעות להסדרים המיוחדים ולהנעת חייבים להיכנס להסדרים אלו באמצעות משלוח איגרות מיוחדות שצורפו לאזהרה, טלפונים שבוצעו לחייבים שביצעו תשלום ראשון ולא הגישו בקשה להצטרף להסדר ושיח על הנושא בפורומים רבים והחל ממרץ 2022 אם יאושר תיקון זה תחל הרשות גם במשלוח הודעות לטלפונים ניידים.
מנתוני רשות האכיפה והגביה עולה כי בתקופה של שנה לפני יישום החוק (ספטמבר 2019 – ספטמבר 2020), מספר החייבים ששילמו תשלום ראשון בתקופה של 45 ימים אחרי קבלת האזהרה עמד על 19,642, בעוד שבתקופת יישום החוק (ספטמבר 2020 עד נובמבר 2021) מספר החייבים ששילמו תשלום ראשון עמד על 25,065. כמו כן, בהשוואה בין התקופות האמורות לעיל מספר החייבים ששילמו את מלוא החוב בתקופה של 60 ימים אחרי קבלת האזהרה עמד על 19,032 לפני יישום החוק, ובתקופת יישום החוק מספרם עמד על 36,008. נתונים אלו מעידים כפי הנראה כי ההסדרים שנקבעו בחוק אכן מקדמים את תכליתם, לעודד סגירת חובות. יחד עם זאת, תקופת הוראת השעה הייתה קצרה מדיי על מנת לבחון את שאלת האפקטיביות של ההסדר וכאמור לעיל מוצע להאריכה לתקופה נוספת על מנת למצות את הפוטנציאל של הסדרים אלו ולהגדיל את היקף החייבים שיסדירו את חובותיהם בהוצאה לפועל.
ואלה עיקרי התיקונים המוצעים:
החוק מאריך את תוקפה של הוראת השעה שקבועה בסעיפים 5 ו-7 עד ליום ד' בניסן התשפ"ג (26 במרץ 2023).
אין.
תזכיר חוק מטעם משרד המשפטים:
|
|
|
|
|
|
תיקון סעיף 5 |
1. |
בחוק ההוצאה לפועל (נגיף הקורונה החדש – תיקון מס' 68 והוראת שעה), התשפ"א-2020[1] (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 5, במקום המלים "כ"ח באלול התשפ"ב (24 בספטמבר 2022)" יבוא "י"א בתשרי התשפ"ד (26 בספטמבר 2023)". |
|
|
תיקון סעיף 7 |
2. |
בסעיף 7 לחוק העיקרי - |
|
|
|
|
(א) ברישא, במקום המלים "עד יום י"ד בתמוז התשפ"א (24 ביוני 2021)" יבוא "עד יום ד' בניסן התשפ"ג (26 במרס 2023)". |
|
|
|
|
(ב) בסעיף 7א3 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 המובא בה - |
|
|
|
|
|
(1) במקום האמור בסעיף קטן (א) יבוא "חייב שסכום החוב שלו אינו עולה על 50,000 שקלים חדשים אשר שילם את התשלום הראשון של חובו לפי הסדר התשלומים המיוחד המפורט בתוספת השישית(בסעיף זה – הסדר תשלומים מיוחד) בתוך 45 ימים ממועד המצאת האזהרה לחייב, באמצעות מערכת ההוצאה לפועל, יוכר כחייב המשלם לפי הסדר תשלומים מיוחד; הכרה כאמור תחול כל עוד החייב משלם את שאר התשלומים ברציפות, מדי חודש בחודשו, באותו היום בחודש שבו שולם התשלום הראשון כאמור, ובכפוף להוראות סעיף זה." |
|
|
|
|
(2) במקום האמור בסעיף קטן (ב) יבוא "חייב כאמור בסעיף קטן (א) אשר לא שילם את התשלום הראשון באמצעות מערכת ההוצאה לפועל, יגיש למנהל לשכת ההוצאה לפועל בקשה להכיר בו כחייב המשלם לפי הסדר תשלומים מיוחד (בסעיף זה – בקשה להכרה); החייב יפרט בבקשה את מספר התיק שבו מוגשת הבקשה ואת מספר הטלפון הנייד שבאמצעותו ניתן ליצור עימו קשר או אמצעי קשר אחר שלו, וכן יצרף אסמכתה על התשלום הראשון לזוכה בתיק." |
|
|
|
|
(3) בסעיף קטן (ד) במקום המלים "הכיר מנהל לשכת ההוצאה לפועל או רשם ההוצאה לפועל כחייב המוכר" יבוא "הוכר החייב". |
|
תיקון סעיף 11 |
3. |
בסעיף 11 לחוק העיקרי –
|
|
|
|
|
(א) ברישא, במקום המילים "חלפו שישה חודשים" יבוא "חלפה שנה". |
|
|
|
|
(ב) בסעיף קטן (1), במקום הקטע ובלבד שתקופת תוקפה של הוראת השעה לא תעלה על 18 חודשים בסך הכל" יבוא "ובלבד שתקופות אלו לא יעלו על 18 חודשים בסך הכל". |
|
|
|
|
(ג) אחרי סעף קטן (1) יבוא - |
|
|
|
|
|
"(1א) הוראת השעה לפי סעיף 5 – לתקופות נוספות כפי שייקבע, ובלבד שתקופות אלה לא יעלו על שנתיים בסך הכל". |
|
תחילה |
4. |
הוראות סעיף 2(ב) יחלו ביום ד' באב התשפ"ב (1 באוגוסט 2022). |
|
דברי הסבר
כללי ביום 24.9.2020 פורסם חוק ההוצאה לפועל (נגיף הקורונה החדש – תיקון מס' 68 והוראת שעה), התשפ"א-2020, (להלן – החוק). זאת לאחר שהתפרצות נגיף הקורונה אותה שעה הובילה את מדינת ישראל לנקוט צעדים מרחיקי לכת כדי לצמצם את התפשטות הנגיף. ההגבלות שהוטלו במטרה להילחם בהתפשטות הנגיף הובילו לפגיעה של ממש בפעילות הכלכלית במדינה, וגרמו לכך שחלק מהציבור, נתקל במהלך תקופה זו בקושי גדול יותר, לעמוד בהתחייבויותיו. בעקבות זאת, נוצר חשש ליצירת חייבים חדשים ולהגדלת הקושי בהחזרי חוב של חייבים קיימים. מדובר הייתה בתוצאה קשה לא רק עבור החייבים אשר התקשו בהחזרת חובותיהם אלא גם עבור הזוכים, שזקוקים אף הם לכסף שמגיע להם.
במטרה לתמרץ תשלום של חובות וחזרה של הצדדים לפעילות כלכלית, וכדי למנוע מאנשים שנקלעו למשבר כאמור להידרדר למשבר כלכלי חמור וארוך, חוקק תיקון לחוק ההוצאה לפועל אשר פורסם ביום 24.9.2020. החוק כלל הסדרים שונים, חלקם הסדרי קבע המעוגנים כיום בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, וחלקם הסדרים שנקבעו כהוראת שעה לתקופות שונות. בין היתר, נקבעו הסדרים לעניין סמכות רשמים לאחד תיקים באופן יזום; הארכת תקופות האזהרה לביצוע פסק דין או להגשת התנגדות לשטר חוב ולתביעה על סכום קצוב; קביעת הסדר תשלומים מיוחד; וכן קביעת הוראות ייחודיות לעניין אגרה ושכר טרחת עורך דין בעד בקשות ביצוע.
עיקר ההסדרים המפורטים לעיל נחקקו ראשית כהוראת שעה ל-9 חודשים, אשר הוארכה בשבועיים עד ליום 6.7.2021 מכח סעיף 38 לחוק יסוד הכנסת. ביום כ"ו בתמוז התשפ"א (6 ביולי 2021) פירסם שר המשפטים את צו ההוצאה לפועל (נגיף הקורונה החדש – תיקון מס' 68 והוראת שעה), התשפ"א-2021 אשר האריך את הוראת השעה הקבועה בסעיף 7 לחוק עד ליום כ"א באדר ב' התשפ"ב (24 במרס 2022). זאת בהתאם לסמכותו לפי סעיף 11(1) לחוק, בהסכמת שר האוצר לעניין אגרות בקשת ביצוע ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת. סמכות ההארכה שבחוק אינה מאפשרת הארכות נוספות של הוראותיו בצו, ומשכך נדרש תיקון חקיקה ראשית לשם הארכתן.
כעת מוצע להאריך את הוראת השעה לתקופה נוספת שכן בתקופה זו, בה גלי התחלואה ממשיכים להכות קיים חשש לאי יציבות כלכלית במשק אשר יש בה כדי להשפיע גם על חייבים בהוצאה לפועל. אם כן, מוצע להאריך את הוראת השעה לתקופה נוספת על מנת למצות את הפוטנציאל החברתי והכלכלי של ההסדרים שנקבעו.
יצוין כי בד בבד עם חקיקת הוראת השעה ויישומה, רשות האכיפה והגביה פעלה להעלאת המודעות להסדרים המיוחדים ולהנעת חייבים להיכנס להסדרים אלו באמצעות משלוח איגרות מיוחדות שצורפו לאזהרה, טלפונים שבוצעו לחייבים שביצעו תשלום ראשון ולא הגישו בקשה להצטרף להסדר ושיח על הנושא בפורומים רבים. והחל ממרץ 2022 ככל שיאושר החוק, תחל הרשות גם במשלוח הודעות לטלפונים ניידים.
מנתוני רשות האכיפה והגביה עולה כי בתקופה של שנה לפני יישום החוק (ספטמבר 2019 – ספטמבר 2020), מספר החייבים ששילמו תשלום ראשון בתקופה של 45 ימים אחרי קבלת האזהרה עמד על 19,642, בעוד שבתקופת יישום החוק (ספטמבר 2020 עד נובמבר 2021) מספר החייבים ששילמו תשלום ראשון עמד על 25,065. כמו כן, בהשוואה בין התקופות האמורות לעיל, לפני יישום החוק מספר החייבים ששילמו את מלוא החוב בתקופה של 60 ימים אחרי קבלת האזהרה עמד על 19,032, בעוד שבתקופת יישום החוק מספרם עמד על 36,008. נתונים אלו מעידים כפי הנראה כי ההסדרים שנקבעו בחוק אכן מקדמים את תכליתם, לעודד סגירת חובות. יחד עם זאת, תקופת הוראת השעה הייתה קצרה מדיי על מנת לבחון את שאלת האפקטיביות של ההסדר וכאמור לעיל מוצע להאריכה לתקופה נוספת על מנת למצות את הפוטנציאל של הסדרים אלו ולהגדיל את היקף החייבים שיסדירו את חובותיהם בהוצאה לפועל.
סעיף 1 מוצע להאריך את תקופת תוקפה של הוראת השעה המוסדרת בסעיף 5 לחוק העיקרי, בעניין איחוד תיקים בצו תשלומים. תקופת תוקפה של הוראה זו נקבעה לשנתיים עד ליום כ"ח באלול התשפ"ב (24 בספטמבר 2022) ומוצע להאריכה בתקופה נוספת בת שנה עד ליום י"א בתשרי התשפ"ד (26 בספטמבר 2023) סעיף 5 לחוק העיקרי קובע כי בתקופת תוקפה של הוראת השעה, רשמי ההוצאה לפועל יהיו מוסמכים לאחד באופן יזום את תיקי החייב בעת מתן צו תשלומים בתיק, אף אם החייב לא הגיש בקשה לאיחוד תיקים לפי סעיף 74יא לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967. סעיף זה מאפשר לרשם לתת החלטה אחידה וקוהרנטית של צו החיוב בתשלומים בכל התיקים של החייב, שכן על אף שלחייבים יש אפשרות להגיש בקשה לאיחוד תיקים, חייבים רבים אינם מודעים לזכותם או לאופן המימוש שלה או שאינם יכולים לעמוד בתנאי הסף של איחוד התיקים – תשלום חודשי של 3% מסכום החוב. הסמכת הרשם להורות על איחוד תיקים יזום מטעמו מעניקה לרשם כלי נוסף בניהול התיק וגמישות רחבה יותר למתן הוראות אשר יביאו להסדרת התשלום בתיקי החייב.
מוצע לקבוע הוראה זו לתקופה של שנה נוספת על זו שקבועה כיום בחוק אשר במהלכה תימשך הבחינה של אופן יישום ההוראה ותרומתה לקידום הליכי גבייה יעילים, עוד מוצע להסמיך את שר המשפטים להאריכה תקופות נוספות כמפורט בדברי ההסבר לסעיף 3. בתום התקופות הנוספות, ולאור מסד הנתונים שיתקבל, יוחלט אם יש הצדקה להפיכת הוראת השעה להוראת קבע.
סעיף 2 מוצע להאריך את תקופת תוקפה של הוראת השעה המוסדרת בסעיף 7 לחוק העיקרי בעניין הוראות מיוחדות בשל נגיף הקורונה החדש. כאמור לעיל, תקופת תוקפה של הוראה זו נקבעה תחילה עד ליום י"ד בתמוז התשפ"א (24 ביוני 2021), ובהתאם למנגנון הקבוע בסעיף 11(1) לחוק העיקרי הוארכה עד ליום כ"א באדר ב' התשפ"ב (24 במרס 2022). מוצע בתיקון זה להאריך את הוראת השעה לשנה נוספת, עד ליום ד' בניסן התשפ"ג (26 במרץ 2023).
סעיף 7 לחוק העיקרי קובע את ההסדרים העיקריים של הוראת השעה, כמפורט להלן: ראשית, הוארכה ב-30 ימים תקופת האזהרה לתשלום פסק דין לפי סעיף 7 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, כך שבמקום תקופת אזהרה של 21 ימים תהיה זו תקופה של 51 ימים. הארכת תקופת האזהרה נועדה לקבוע זמן ארוך מהרגיל לחייב שמקבל את הודעת האזהרה על קיומו של חוב כדי להעניק לו זמן ארוך יותר להתארגן לתשלום החוב או לאפשר לו התאוששות תעסוקתית וכלכלית שתאפשר לו להיערך לתשלום החוב בטרם יגדל החוב ויינקטו נגדו הליכי גבייה. לעניין זה, על מנת להניע חייבים לשלם בתקופת האזהרה, תמשיך רשות האכיפה והגביה לבצע פעולות שונות להסברה ויצירת קשר עם חלק מהחייבים כדי לעודדם לשלם את החוב או לעודדם לבקש צו תשלומים עוד בטרם תום תקופת האזהרה. באופן דומה הוארכה התקופה להגשת התנגדות לשטר חוב ולתביעה על סכום קצוב מ-30 ימים ל-60 ימים, וכן הוארכו יתר התקופות המושפעות מהארכת מועד האזהרה ומועד הגשת ההתנגדות.
שנית, נקבע מנגנון של הסדר תשלומים מיוחד אשר נועד לעודד את תשלום החוב כבר בתקופת האזהרה בהליך פשוט וכמעט בלי צורך במעורבות של רשם ההוצאה לפועל. ההסדר חל על חובות שאינם עולים על 50,000 שקלים חדשים ונועד לתמרץ את החייב לשלם תשלום ראשון על חשבון החוב בתוך 45 ימים ממועד המצאת האזהרה ולהתמיד בתשלום החוב לפי פריסת התשלומים הקבועה בתוספת השישית לחוק. אם החייב מתמיד בתשלומים החודשיים לא יינקטו נגדו הליכי גבייה, תופחת ב-50% הריבית שהיתה אמורה להיווסף לחוב אלמלא החלת ההסדר ולא ייווסף עוד שכר טרחת עור דין לתיק. לפי הסדר זה ישלם החייב את מלוא החוב בתקופה שבין 4 חודשים ל-24 חודשים. לפי ההסדר המקורי, נדרשו חייבים להגיש בקשות כדי להיכנס למסלול הייחודי וליהנות מיתרונותיו. הניסיון המצטבר מלמד כי נכון לשנות את ברירת המחדל, כך שחייב שעומד בתשלום הראשון יוכנס אוטומטית למסלול – בין אם משום שהוא מודע היטב לזכויותיו לפי המסלול האמור ובין אם לא. בהתאם, נוסף על הארכת הוראת השעה, מוצע כי הסדר התשלומים המיוחד יחול באופן אוטומטי אם חייב עמד בתנאים האמורים לעיל, וביצע את התשלום באמצעות מערכת ההוצאה לפועל. במקרים בהם התשלום בוצע מחוץ למערכת ההוצאה לפועל יוותרו ההוראות בכל הנוגע להגשת בקשה כחייב המשלם לפי הסדר תשלומים מיוחד, שכן המערכת לא תדע לזהות כי אותו חייב ביצע את התשלום, ולכן אין מנוס מהותרת הנטל עליו להגיש בקשה. היפוך ברירת המחדל כך שלא תצריך הגשת בקשה מטעם החייבים היא צעד מהותי, שעשוי לשפר את אפקטיביות המהלך. אולם צעד זה דורש היערכות מיחשובית ומערכתית. כדי לאפשר היערכות זו, מוצע כי שינוי זה ייכנס לתוקף החל מיום ד' באב התשפ"ב (1 באוגוסט 2022), בהתאם להוראת התחילה שבסעיף 4.
שלישית, נקבעה הוראה ייחודית בעניין אגרות על בקשת ביצוע עם פתיחת תיק בהוצאה לפועל בתקופת תוקפה של הוראת השעה. סעיף 9א שנוסף לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, במסגרת הוראת השעה קובע כי על אף האמור בסעיף 9(א), האגרה בעד פתיחת תיק תפוצל כך שבמועד פתיחת התיק הזוכה יידרש לשלם 60 שקלים חדשים, בלא קשר לגובה החוב שבשלו פתח את התיק. ההפרש ישולם בתום תקופת האזהרה עם בקשתו של הזוכה לנקוט הליכים בתיק. פיצול תשלום האגרה ודחיית חלקה השני עם תום תקופת האזהרה או המועד להגשת התנגדות נועדה לשמור על החוב קרוב ככל הניתן לערכו המקורי, זאת כדי להגדיל את הסיכוי שהחייב יוכל לשלם את החוב, וכן נועדה לתמרץ חייבים לשלם את חובם בתוך תקופת האזהרה ובכך להימנע מהוספתן של עלויות נוספות לחוב.
רביעית, בהתאם לתכלית האמורה לעיל לעניין האגרות, פוצל גם תשלום ההחזר לזוכה בגין הוצאה של שכר עורך דין כפי שנקבע בסעיף 10ב שנוסף לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967. בהוראת השעה נדחה חלק מההחזר לזוכה בגין שכר עורך דין כך שתעריפי החזר שכר הטרחה הראשון יהיו נמוכים מאלה הקבועים בכלל לשכת עורכי הדין, וההפרש שבין תעריפי שכר הטרחה הראשון שלפי סעיף 10(א) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 ובין שכר הטרחה הראשון הקבועים בסעיף 10ב(א) ייוסף לחוב במועד שבו קמה לזוכה הזכות לשכר הטרחה השני בעת נקיטת ההליכים בתיק.
כאמור לעיל, בשים לב לגלי התחלואה והחשש לאי יציבות כלכלית במשק מוצע להאריך לתקופה נוספת את ההוראות שבסעיף 7 לחוק העיקרי על מנת למצות את הפוטנציאל החברתי והכלכלי של ההסדרים שנקבעו, ולהמשיך לבחון את האפקטיביות שלהם.
סעיף 3 מוצע לתקן את סעיף 11 לחוק העיקרי אשר מסדיר את המנגנון להארכת תקופות הוראת השעה לפי סעיף 7. כיום, החוק קובע מנגנון הארכה בידי שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת לתקופות נוספות, ובלבד שבמועד ההארכה לא חלפו שישה חודשים מתום תקופת תוקפה של הכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה החדש לפי חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף-2020 (להלן – ההכרזה). ראשית, מוצע לשנות הוראה זו כך שהתקופה במסגרתה ניתן יהיה להאריך את הוראת השעה תהיה שנה מתום תקופת ההכרזה ולא חצי שנה. הארכת התקופה מוצעת נוכח ההבנה כי ההשלכות הכלכליות של הקורונה צפויות להשפיע זמן נוסף אחרי תום ההכרזה. בנוסף, מוצע לשנות את התנאי הקבוע בסעיף קטן (1) הקובע שתקופת תוקפה של הוראת השעה לא תעלה על 18 חודשים בסך הכל, קרי נכון להיום, משכה הכולל של הוראת השעה לא יכול לעלות על 18 חודשים סך הכול. היות וחלפה התקופה האמורה מאז כניסתה של הוראת השעה לתוקף, ונוכח הכוונה להאריך לתקופה נוספת את ההוראות שבסעיף 7 לחוק העיקרי, יש לתקן את הוראות הסעיף. אם כן, נוסף על תיקון החוק העיקרי כך שהוראת השעה הקבועה בסעיף7 תעמוד בתוקפה עד ליום ד' בניסן התשפ"ג (26 במרץ 2023), תהיה אפשרות להאריכה לתקופות נוספות אשר לא יעלו על שנה וחצי בסך הכל. כל זאת בכפוף לתנאים הקבועים כבר היום בהוראות סעיף 11, בכל הנוגע לאישור ועד חוק חוקה ומשפט ושר האוצר בעניין דחיית מועד תשלום אגרות לבקשות ביצוע. כמו כן, מוצע להוסיף למנגנון הקבוע בסעיף 11 את האפשרות להאריך את הוראות סעיף 5 בעניין איחוד תיקים למשך שנתיים נוספות סך הכל.
סעיף 4 כאמור בדברי ההסבר לסעיף 2, מוצע לקבוע הוראת תחילה מאוחרת בעניין שינוי מנגנון הסדר התשלומים המיוחד, כך שרק החל מיום ד' באב התשפ"ב (1 באוגוסט 2022) מנגנון זה יהיה מנגנון אוטומטי.