המשרד לשירותי דת

תזכיר חוק מערך הגיור התשפ"ב-2022

א.   שם החוק המוצע

תזכיר חוק מערך הגיור התשפ"ב - 2022

ב.   מטרת החוק המוצע והצורך בו

בישראל מתגוררים למעלה מ - 400,000 אזרחים חסרי דת ואחרים שאינם נחשבים יהודים על פי ההלכה היהודית. רובם עלו ארצה בגלי העלייה הגדולים ממדינות חבר העמים, אתיופיה ושאר התפוצות. קרוב למאה אלף מתוכם נולדו בישראל .

ממשלות ישראל ראו בגיור במהלך השנים אתגר לאומי ודתי. הוקם מערך גיור ממלכתי אך חוק בנושא הגיור לא נחקק עד כה.

מטרותיו העיקריות של החוק המוצע הן הסדרת מעמד מערך הגיור הממלכתי הפועל כיום מכוח החלטות הממשלה והקמת בתי דין מקומיים לגיור על ידי רבני ערים, בנוסף על בתי הדין הקיימים כיום במערך הגיור הממלכתי.

המהלך המוצע צפוי להביא להרחבת מעגל המותבים המוסמכים לגייר בישראל. הקמת המותבים המקומיים תהיה בכפוף לתנאים ולהגדרות כפי שיפורטו.

ג.  עיקרי החוק המוצע

עיקר 1: הסדרת מעמד מערך הגיור הממלכתי הפועל כיום מכוח החלטות הממשלה; עיקר 2: הרחבת מערך הגיור הממלכתי, באופן שבנוסף על בתי הדין לגיור הקיימים כיום, יוקמו מותבי גיור מקומיים שיוקמו על ידי רבני עיר כהגדרתם בחוק זה ובכפוף לתנאים שיפורטו. לשם כך יוקם מחוז רבני ערים במערך הגיור הממלכתי, שיתווסף על המחוזות הקיימים;

ד.   השפעת תזכיר החוק המוצע על החוק הקיים

עד כה פעל מערך הגיור הממלכתי מכוח החלטות ממשלה ולא חוקק חוק המסדיר את הגיור בישראל. החוק המוצע ישנה את פקודת העדה הדתית (המרה) כך שהמרת דת לעדה היהודית (גיור) תיעשה גם בהתאם לחוק המוצע.

ה.   השפעת תזכיר החוק המוצע על תקציב המדינה, על תקנים במשרדי הממשלה ועל ההיבט המנהלי:

המשאבים הנדרשים ליישום חוק זה נמצאים בבחינה מקצועית בשלב זה, והם יתואמו בהמשך בין המשרד לאגף התקציבים ובכלל זה היקפם והמקור להם.

 

המשרד לשירותי דת

המדינה (מינויים), תשי"ט - 1959 ;

"דיין מותב מקומי" - דיין הפועל במותב גיור מקומי, אשר מונה לפי סעיף 15 להלן;

"הממונה על המחוז" - מי שניתנו לו לפי חוק העברת סמכויות (ממונים על מחוזות וקציני מחוז), התשכ"ד-1964, סמכויות הממונה על המחוז לפי פקודת העדה הדתית (המרה), לעניין תעודות המרת דת לעדה היהודית;

"הרב הראשי לישראל" - הרב הראשי לישראל, המכהן כנשיא בית הדין הרבני הגדול לערעורים;

"השר הממונה" - ראש הממשלה, אשר הממשלה הסמיכה אותו להיות ממונה על ביצוע חוק זה;

"ועדת ההיגוי" - אשר הוקמה לפי סעיף 4 להלן;

"מותב מקומי" - מותב בית דין לגיור שהוקם ברשות מקומית בהתאם לסעיף 14 להלן;

"מחוזות מערך הגיור" - מחוזות מערך הגיור הממלכתי הפועלים ברחבי הארץ ומעניקים שירות למתגייר;

"מנהל אגף הגיור" - האחראי על ניהול אדמיניסטרטיבי של מערך הגיור;

"מנהל בתי דין מקומיים" - מנהל מחוז רבני ערים והמותבים המקומיים;

"פקודת ההמרה" - פקודת העדה הדתית (המרה);

"ראש מערך הגיור" - מי שמופקד על מערך הגיור ובכלל זה בתי הדין המיוחדים לגיור, אשר מונה לפי חוק שירות המדינה (מינויים) תשי"ט - 1959.

 

המשרד לשירותי דת

 

 

 

 

המשרד לשירותי דת

 

 

 

המשרד לשירותי דת

 

 

 

המשרד לשירותי דת

 

המותב המקומי

(א)      רב עיר מכהן רשאי לפנות למנהל בתי הדין המקומיים בבקשה להקים מותב מקומי של בית דין לגיור, אשר יפעל בשטח הרשות המקומית בה הוא מכהן, לפי העניין.

(ב)      מנהל בתי הדין המקומיים יבחן את הבקשה תוך 45 יום בהתאם לסעיף קטן (ג) ולאמות מידה שיקבע ראש מערך הגיור ואשר יפורסמו באתר מערך הגיור.

(ג)       לא תאושר הקמת מותב לרב עיר אשר הורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן במותב או שהוגש נגדו כתב

 

המשרד לשירותי דת

 

 

המשרד לשירותי דת

 

 

המשרד לשירותי דת

 

פניות             22. בסעיף זה "דיין מותב מקומי" - לרבות רב העיר.

בנוגע                          (1) מצא הרב הראשי שדיין מותב מקומי פועל בניגוד להוראות חוק

להתנהלות                             זה או בניגוד להוראות כל דין, יהיה רשאי לפנות בכתב לראש

מותב                                מערך הגיור.

מקומי                          (2) ראש מערך הגיור יבחן את פניית הרב הראשי ויחליט האם

לפתוח בהליך להפסקת כהונתו של דיין המותב המקומי.

(3) החליט ראש מערך הגיור כי יש לפתוח בהליך להפסקת כהונתו של דיין מותב מקומי, תינתן לדיין הזדמנות להשמיע את טענותיו. לאחר התייעצות עם ועדת ההיגוי, יחליט ראש מערך הגיור האם להמליץ למועצת הרבנות הראשית על הפסקת כהונתו של דיין המותב המקומי.

(4) מועצת הרבנות הראשית תיתן את החלטתה בתוך 45 ימים ממועד קבלת המלצת ראש מערך הגיור.

(5) ממועד קבלת פניית הרב הראשי, לפי סעיף קטן 1 לעיל, יחדל דיין הגיור מלשבת במותב בית הדין המקומי, עד למתן החלטת מועצת הרבנות הראשית, או עד להחלטת ראש מערך הגיור כי אין להפסיק את כהונתו של דיין המותב המקומי.

(6) תלונות הנוגעות להתנהלות מותב מקומי או מי מחבריו, יועברו לראש מערך הגיור לצורך בירור וטיפול. סבר ראש מערך הגיור כי יש בתלונה כדי להביא להפסקת כהונתו של דיין מותב מקומי, יפעל כאמור בסעיפים קטנים 2-5 לעיל.

 

 

המשרד לשירותי דת

 

 

המשרד לשירותי דת

 

 

 

המשרד לשירותי דת

 

 

 

 

 

 

המשרד לשירותי דת

מערך הגיור הממלכתי, התשפ"ב - 2022."

 

דברי הסבר

כללי גיור הוא הליך של המרת דתו של בן דת אחרת או חסר דת, ליהדות.

לפי אומדני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, חיים בישראל כיום למעלה מ- 400,000 אזרחים חסרי דת ואחרים שאינם נחשבים יהודים על פי ההלכה היהודית. רובם עלו ארצה בגלי העלייה הגדולים ממדינות חבר העמים, אתיופיה ושאר התפוצות. ברוח זו, ממשלות ישראל ראו בגיור אתגר לאומי ודתי.

ביום כ"ב בסיוון התשנ"ז (27 ביוני 1997) מינה ראש הממשלה דאז ועדה לגיבוש רעיונות והצעות לעניין סוגיית הגיור בישראל, בראשות פרופ׳ יעקב נאמן ז"ל (להלן - ועדת נאמן). ביום יא׳ בניסן התשנ"ח (7.4.1998), בהחלטתה מס׳ 3613, אימצה ממשלת ישראל את המלצות ועדת נאמן (להלן - החלטת הממשלה), ובעיקרן כי הגיור בישראל יהיה גיור ממלכתי אחיד, על פי דין תורה, שיהיה מוכר על ידי כלל ישראל, אך הליך ההכנה לגיור במסגרת המכון ללימודי יהדות שהוקם למטרה זו ייתן ביטוי לכלל האוכלוסייה היהודית בישראל, לגווניה ולזרמיה. מערך הגיור הממלכתי הוקם בעקבות החלטת הממשלה האמורה, ומבנהו הארגוני ותפקידיו המפורטים עוגנו בהחלטות ממשלה נוספות ובפרט החלטה מס׳ 3155 מיום 14.2.2008, וכן הוקם המכון ללימודי יהדות (כיום "נתיב"), אך חוק בנושא הגיור לא נחקק עד כה.

על העדרו של חוק בתחום הגיור התריע בית המשפט העליון בכמה מפסקיו, בקובעו כי לא ניתן מכוח סמכותה השיורית של הממשלה לקבוע כי רק גיור במסגרת מערך הגיור הממלכתי הוא גיור מוכר, לפי דברי חקיקה שונים אשר נדונו (ראו לעניין זה בג"ץ 5070/95 נעמת - תנועת נשים עובדות ומתנדבות נ׳ שר הפנים, פ"ד נו(2) 721 (20.2.02); בג"ץ 2859/99 טושביים מקרינה נ׳ שר הפנים, פ"ד נט(6) 721 (31.3.2005); בגץ 7625/06 מרטינה רגציובה נ׳ משרד הפנים ומשרד ראש הממשלה מערך הגיור (31.3.16); בג"ץ 11013/05 דהן נ׳ שר הפנים (3.1.21)).

 

המשרד לשירותי דת

לפיכך, מטרותיו העיקריות של החוק המוצע הן הסדרת מעמד מערך הגיור הממלכתי הפועל כיום מכוח החלטות הממשלה (מס׳ 3613 מיום 4.7.1998, ומס׳ 3155 (ע/2) מיום 14.02.2008, מס׳ 4213 מיום 26.10.2018), וכן הקמת בתי דין מקומיים לגיור על ידי רבני ערים, בנוסף על בתי הדין הקיימים כיום במערך הגיור הממלכתי, וזאת מבלי לשנות את המצב המשפטי הקיים ערב תחילתו של חוק זה או לקבוע את פרשנותו של דבר חקיקה אחר.

המהלך המוצע צפוי להביא להרחבת מעגל המותבים המוסמכים לגייר בישראל. הקמת המותבים המקומיים תהיה בכפוף לתנאים ולהגדרות כפי שיפורטו. סעיף 1 סעיף זה כולל את ההגדרות הנדרשות לצורך החוק המוצע.

סעיף 2 מוצע לקבוע את עיגון מערך הגיור הממלכתי הפועל עד כה מכוח החלטות ממשלה, בחוק; וכי

הגיורים אשר יבוצעו בבתי הדין לגיור יהיו לפי דין תורה. סעיף 3 מוצע לקבוע כי במערך הגיור הממלכתי יפעלו מחוזות גיאוגרפיים ובנוסף יוקם מחוז רבני ערים

אשר במסגרתו יפעלו מותבים מקומיים, ובראשו יעמוד מנהל בתי הדין המקומיים. סעיף 4 מוצע כי השר הממונה יקים ועדת היגוי בת חמישה חברים, אשר חבריה ימונו על ידי השר ועל ידי הרב הראשי לישראל.

סעיף 5 מוצע להגדיר את תפקידי ועדת ההיגוי - ניסוח כללי הדיון בבקשות לגיור וייעוץ לראש מערך

הגיור במסגרת הליך להפסקת כהונתו של דיין. סעיף 6 מוצע כי ועדת ההיגוי תנסח את כללי הדיון בבקשות לגיור בבתי הדין לגיור, בהיוועצות עם ראש מערך הגיור ועם מנהל אגף הגיור וכי השר הממונה יקבע בתקנות את כללי הדיון בבקשות לגיור לביצוע חוק זה, באישור הוועדה האחראית בכנסת על שירותי הדת. סעיף 7 מוצע לקבוע את תקופת הכהונה של חבר ועדת ההיגוי.

סעיף 8 מוצע לקבוע את התנאים שבהתקיים אחד מהם תסתיים כהונתו של חבר ועדת היגוי.

סעיף 9 מוצע לקבוע כי תוקף פעולות ועדת ההיגוי לא ייפגעו בשל הפסקת כהונתו של חבר מחברי ועדת

ההיגוי, ובלבד שמכהנים בה רוב חבריה. סעיף 10 מוצע לקבוע הוראות לענין סדרי עבודת ועדת ההיגוי.

סעיף 11 מוצע לקבוע כי חבר ועדת ההיגוי שאינו עובד המדינה, עובד גוף מתוקצב או עובד גוף נתמך, יהיה זכאי לתשלום בעד השתתפות בישיבות ועדת ההיגוי, בהתאם להוראות החשב הכללי לענין חברי ועדות ציבוריות. סעיף 12 מוצע לקבוע אילו דינים יחולו על חברי ועדת ההיגוי שאינם עובדי מדינה, לאור תפקידם

הציבורי כחברי ועדת ההיגוי. סעיף 13 מוצע לקבוע הוראות בנוגע לניגוד עניינים של חברי ועדת ההיגוי.

סעיף 14 סעיף זה קובע הוראות לגבי אופן הקמת מותב מקומי. מוצע לקבוע כי רב עיר מכהן רשאי לפנות למנהל בתי הדין המקומיים בבקשה להקים מותב מקומי של בית דין לגיור, אשר יפעל בשטח הרשות המקומית בה הוא מכהן. מנהל בתי הדין יבחן את הבקשה בהתאם למפורט בסעיף ולאמות מידה שיקבע ראש מערך הגיור ושיפורסמו באתר האינטרנט של מערך הגיור. באם ניתן לאשר את הבקשה יינתן אישור עקרוני להקמת מותב על ידי רב העיר. לצורך הקמה בפועל של המותב יבחן מנהל אגף בתי הדין המקומיים האם יש צורך בהקמת המותב, בהתאם

 

המשרד לשירותי דת

לאמות מידה שייקבע ראש מערך הגיור ויפורסמו באתר האינטרנט, כדוגמת בדיקת כמות המבקשים להתגייר במותב המקומי, וכמות המותבים המקומיים.

מוצע לקבוע כי רב העיר אשר קיבל אישור ממנהל בתי הדין המקומיים להקמת מותב, יבחר שני דיינים מתוך מאגר הדיינים אשר יוקם. מוצע לקבוע את תנאי הכשירות להתמנות כדיין במותב מקומי.

מוצע כי מנהל אגף בתי הדין המקומיים יקים מאגר דיינים אשר יכלול את מי שעמד בתנאי הכשירות להתמנות כדיין ועומד באמות מידה החלות על רבני עיר. מנהל בתי הדין המקומיים יפרסם את האפשרות להגשת בקשה להצטרך למאגר מעת לעת. מוצע לקבוע את תקופת הכהונה של דיין מותב מקומי.

מוצע להחיל על דייני המותב המקומי לרבות ראש המותב המקומי, את הוראות סעיף 8 העוסק בהפסקת כהונה לפני תום תקופת הכהונה, סעיף 12 העוסק בהחלת דינים וסעיף 13 העוסק בהוראות בדבר ניגוד עניינים, אשר הוחלו על ועדת ההיגוי. בשים לב כי בהוראות הנוגעות להפסקת כהונה בהעברת השר הממונה, יבוא ראש מערך הגיור במקום השר הממונה. מוצע לקבוע את אופן מתן תעודת אישור בהתאם לסעיף 2(1) לפקודת ההמרה לגיור שהתבצע במותב מקומי, ואופן מתן תעודת המרת דת לפי סעיף 2(2) לפקודת ההמרה, וזאת לאחר השלמת הליכי הגיור לפי דין תורה ובהתאם לתקנות. מוצע כי רב העיר הוא זה שייתן את תעודת האישור הדתית על מעשה הגיור, ולאחר מכן מנהל בתי הדין המקומיים יבחן כי הגיור נעשה בהתאם להוראות כל דין ויעביר את התיק לממונה על המחוז, לצורך הנפקת תעודת המרת דת.

מוצע לקבוע כי בתי הדין לגיור, לרבות המותבים המקומיים, הם בתי דין במשמעותם ההלכתית ואינם בעלי סמכות שפיטה. בתי הדין לגיור מוסמכים לערוך גיור בהתאם לחוק זה ולתקנות.

מוצע לקבוע מנגנון לטיפול בפניות בנוגע להתנהלות המותב המקומי, אשר פעל בניגוד להוראות חוק זה או בניגוד להוראות כל דין. על פי המנגנון הרב הראשי רשאי לפנות בכתב לראש מערך הגיור, אשר יבחן את הפניה ולאחר שמיעת הדיין והתייעצות עם ועדת ההיגוי, יחליט האם להמליץ למועצת הרבנות הראשית על הפסקת כהונתו כדיין מותב מקומי, וזו תדון ותחליט האם להפסיק את כהונת דיין המותב המקומי. כמו כן מוצע לקבוע כי תלונות הנוגעות להתנהלות מותב מקומי או מי מחבריו, יועברו לראש מערך הגיור לצורך בירור וטיפול, וכי אף על בסיסן, אם סבר כי יש בתלונה כדי להביא להפסקת כהונתו של דיין מותב, יפעל על פי מנגנון הפסקת הכהונה האמור.

מוצע לקבוע מי זכאי להתגייר במערך הגיור הממלכתי, וכן מוצע לקבוע כי מי שזכאי להתגייר רשאי להגיש בקשה להתגייר בכל אחד ממחוזות מערך הגיור, ללא קשר למקום מגוריו, זאת למעט מי שהגיע לישראל במסגרת החלטות ממשלה על הבאה קבוצתית, אשר נכלל בהן רכיב של גיור. בקשה להתגייר של מי שהגיע לישראל כאמור תידון לפני בית דין לגיור אשר יקבע ראש מערך הגיור, ולא בפני מותב מקומי.

מוצע לקבוע הוראות לעניין גיור נתינים זרים במערך הגיור. הוראות אלו נועדו לאזן בין הצורך של המדינה להבטיח שהליכי גיור לא ינוצלו לרעה לשם קניית מעמד בישראל או טובות

 

המשרד לשירותי דת

כלכליות, לבין הצורך לתת מענה לאלה הרוצים בכנות להצטרף לעם היהודי. התנאי לגיור הוא עמידה בתנאי סף של ועדת חריגים ואישור ועדת חריגים, המשותפת למערך הגיור הממלכתי ולרשות האוכלוסין, כפי שקיים כיום. כן מוצע לקבוע כי מותב מקומי לא ידון בנתינים זרים. מוצע לקבוע כי לא תינתן תעודת המרת דת לנתין זר ולא תינתן כל נפקות חוקית לפי כל דין לגיור, אלא אם התקיימו הוראות סעיף 24, היינו עמידה בתנאי הסף ואישור ועדת חריגים לסיום הליך גיור.

מוצע לקבוע בחקיקה ראשית כי גיור שנערך לפי חוק זה יהיה מוכר לענין הוראות כל דין. תעודת המרת דת תשמש ראיה מוחלטת ליהדותו של נושא התעודה לצורך כל דין. יחד עם זאת, מוצע שלא לשנות את המצב המשפטי הקיים.

מוצע לקבוע כי סמכות הדיון בתוקפו של גיור תהיה נתונה באופן ייחודי ובלעדי לבית הדין שבפניו נעשה הגיור, וכי כל דיון בו מתעוררת במישרין או בעקיפין שאלת תוקף הגיור, תידון בבית הדין אשר דן בגיור המתגייר. כן מוצע לקבוע הוראות למקרה בו נדרש דיון בתוקפו של הגיור, כאשר בית הדין התפזר או שחדלו שניים מחבריו לפחות לשמש כחברים בבית הדין לגיור.

מוצע לקבוע את אופן הדיון בביטול גיור, בנסיבות חריגות שבהן ראה בית הדין לגיור בסיס ממשי לחשד כי גיור הושג במרמה.

מוצע לקבוע זכות למבקש להתגייר להגיש ערעור על החלטת בית הדין לגיור שלא לגיירו או על החלטת בית הדין לביטול גיור; מוצע כי הערעור ידון בפני הרכב מיוחד בבית הדין הרבני הגדול, אשר ייקבע הרב הראשי.

מוצע לתקן את פקודת העדה הדתית (המרה) ולהוסיף את סעיף 2(1)(א), לפיו המרת דת לעדה היהודית (גיור) תעשה גם בהתאם לחוק זה.

מוצע לקבוע כי השר הממונה ממונה על חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו. מוצע לקבוע הוראת מעבר לפיה, עד להתקנת תקנות כללי דיון על ידי השר הממונה, ימשיכו לחול כללי הדיון בבקשות לגיור, התשס"ו - 2006, על בתי הדין לגיור. מוצע לקבוע כי ועדת ההיגוי תגבש את כללי הדיון ותביא את המלצותיה בפני השר הממונה בתוך 60 יום מיום שמונתה.