תוכן עניינים

טיוטת תקנות. 2

א. שם התקנות המוצעות. 2

ב. מטרת התקנות המוצעות והצורך בהן 2

ג. להלן נוסח טיוטת התקנות המוצעות:. 2

טיוטת תקנות להגנת חיית הבר (הוראת שעה) 3

1. הוראת שעה. 3

דברי הסבר. 3

 

טיוטת תקנות

 

א. שם התקנות המוצעות

תקנות להגנת חיית הבר (הוראת שעה), התשפ"ב-2021

 

ב. מטרת התקנות המוצעות והצורך בהן

החוק להגנת חיית הבר, תשט"ו-1955 (להלן – החוק) קובע כי כל חיית בר היא מוגנת, אלא אם כן השר להגנת הסביבה הכריז עליה כי היא ציד, מזיק או חיית בר מטופחת. במסגרת תקנה 1א לתקנות להגנת חיית הבר, תשל"ו-1976 (להלן – התקנות) הוכרזו 10 מינים של חיות בר כציד, כולן בעלי כנף. משמעות ההכרזה על מין מסוים כחיית ציד היא התרת צידת הפרטים מהמין המוכרז על-ידי בעלי רישיונות ציד בעונת הציד (בין 1 בספטמבר לבין 31 בינואר בכל שנה) ובמגבלות הקבועות בתקנות (ביניהן איסור ציד בלילה ובשיטות ואמצעים אסורים).

בחודשיים האחרונים התגלתה מחלת שפעת העופות במשקים באזורים שונים בארץ. לאחרונה אף בעופות בר, כאשר התגלתה באגמון החולה תמותה חריגה באוכלוסיית העגורים. דגימות שנלקחו מהשטח אוששו את החשד, כי אלו מצאו את מותם על רקע מחלת שפעת העופות. בהמשך התגלה כי חמישית מאוכלוסיית העגורים בישראל נפגעה עד כה משפעת העופות. הערכה היא, כי מדובר על זן אלים במיוחד של נגיף שפעת העופות הגורם לתמותה מסיבית (עד 50-60%) בקרב עופות נגועים, כפי שנצפה בעגורים באגמון החולה.

לפי חטיבת המדע ברשות הטבע והגנים הלאומיים היקפי התחלואה והתמותה התקדימיים שנתגלו בהתפרצות בעמק החולה, עד כה בעיקר בעגורים, מוביל להנחת העבודה הזהירה כי תיתכן פגיעה גדולה בפרטים רבים ממספר רב של מיני עופות, שעיקרם עופות מים ועופות דורסים.

פעילות הצייד של חיות הציד (ברווזים ומיני עופות אחרים) באזורים של בתי גידול לחים, טבעיים או מלאכותיים, עלולה לגרום להעצמת התחלואה והעברתה למוקדים נוספים, שכן פעילות ירי בזמן הצייד בשטח מבריחה את העופות שבמקום וגורמת לתעופתם ולפיזורם במרחב. על-ידי כך היא עלולה לסייע בהפצת הנגיף לגופי מים סמוכים ולהדבקה. בנוסף, קיים חשש להעברה של הנגיף מאתר לאתר דרך שאריות לשלשת על צמיגי הרכב או על נעלי הצייד, דרך כלבים האוספים את הברווזים הניצודים מהמים ועוד.

לשם מניעת סכנה לאדם ולחי ולמניעת מחלות מידבקות בהם, ולצורך מתן מענה דחוף למניעת התפשטות מחלת שפעת העופות ושכיחותה על רקע פעילות הציד של חיות הציד על-ידי בעלי רישיונות ציד - מוצע לאסור את הציד בעונת הציד הנוכחית (ולא יאוחר מיום 31.1.2022).

 

 

ג. להלן נוסח טיוטת התקנות המוצעות:

טיוטת תקנות מטעם משרד להגנת הסביבה:

תקנות להגנת חיית הבר (הוראת שעה), התשפ"ב-2021

 

 

 

___ ב________ התשפ"ב (___ בדצמבר 2021)

(חמ _____-3)

 

 

__________________

תמר זנדברג

השרה להגנת הסביבה

 

דברי הסבר

החוק להגנת חיית הבר, תשט"ו-1955 (להלן – החוק) קובע כי כל חיית בר היא מוגנת, אלא אם כן השר להגנת הסביבה הכריז עליה כי היא ציד, מזיק או חיית בר מטופחת. במסגרת תקנה 1א לתקנות להגנת חיית הבר, תשל"ו-1976 (להלן – התקנות) הוכרזו 10 מינים של חיות בר כציד, כולן בעלי כנף. משמעות ההכרזה על מין מסוים כחיית ציד היא התרת צידת הפרטים מהמין המוכרז על ידי בעלי רישיונות ציד בעונת הציד (בין 1 בספטמבר לבין 31 בינואר בכל שנה) ובמגבלות הקבועות בתקנות (ביניהן איסור ציד בלילה ובשיטות ואמצעים אסורים).

בחודשיים האחרונים התגלתה מחלת שפעת העופות במשקים באזורים שונים בארץ. לאחרונה אף בעופות בר, כאשר התגלתה באגמון החולה תמותה חריגה באוכלוסיית העגורים. דגימות שנלקחו מהשטח אוששו את החשד כי אלו מצאו את מותם על רקע מחלת שפעת העופות. בהמשך משרד החקלאות הכריז על שמורת החולה ופארק אגמון החולה כאזור נגוע בשפעת העופות ומנהל השירות הווטרינרי הורה על שורה של איסורים והנחיות מכוח סמכותו לפי פקודת מחלות חיים [נוסח חדש] התשמ"ה-1985, ביחס למבקרים והמפעילים שטח נגוע זה. מנתונים שהועברו לאחר הכרזת משרד החקלאות דווח, כי חמישית מאוכלוסיית העגורים בישראל נפגעה משפעת העופות בעמק החולה.

 יוער כי חלק מהעופות הנדבקים נפגעים ומפתחים מחלה ואילו חלקם יכולים לשמש כנשאים בלבד ולהפיץ הלאה את הנגיף מבלי להראות כל סימן לקיומו בגופם. למרות שסיכויי ההדבקה לאדם בזן השפעת שהתגלה  ( (highly pathogenic avian influenza H5N1 הינם נמוכים, ההידבקות כרוכה בסכנה משמעותית מאד ויש חשיבות רבה במניעתה.

הערכה היא כי מדובר על זן אלים במיוחד של נגיף שפעת העופות הגורם לתמותה מסיבית (עד 50-60%) בקרב עופות נגועים, כפי שנצפה בעגורים באגמון החולה. לפי המרכז לבקרת מחלות האירופאי (eCDC) , בשנת 2021 תועדו באירופה עשרות מיני עופות נגועים בשפעת העופות, מרביתם עופות מים ועופות דורסים. בישראל התגלה עד כה הנגיף בעגורים אך גם במספר עופות מים נוספים כמו ברווז משויש ושקנאי מצוי. עופות מים נמצאים בישראל במספרים גדולים בתקופת החורף. במפקד עופות המים השנתי שבו נפקדים מדי ינואר למעלה מ-300 מקווי מים ברחבי הארץ, מתועדים כמעט 200,000 עופות מים מ-80 מינים שונים המשתייכים ל-8 סדרות, מרביתם מינים אשר באירופה תועדה עבורם תחלואה משפעת העופות.

מדינת ישראל חתומה על מספר אמנות והסכמים לשימור עופות מים ובתי-גידולם: אמנת RAMSAR והסכם עופות מים AEWA במסגרת האמנה לשימור מינים נודדים CMS. הסכמים ואמנות אלו מפרטים המלצות והנחיות למדינות החברות על שימור המינים בכלל והתמודדות נכונה אל מול איומים כמו נגיף שפעת העופות, כולל המלצות להגבלת צייד ופעילות אחרת של מגע קרוב בין עופות לבני-אדם כמו טיבוע ומחקר הדורש לכידה של עופות. בעקבות זאת, חטיבת המדע של רשות הטבע והגנים המליצה על הקפאת היתרי טיבוע ומחקר לעת עתה והפיצה הנחיות בנושא לבעלי העניין. 

לפי חטיבת המדע ברשות, היקפי התחלואה והתמותה התקדימיים שנתגלו בהתפרצות בעמק החולה, עד כה בעיקר בעגורים, מוביל להנחת העבודה הזהירה שתיתכן פגיעה גדולה בפרטים רבים ממספר רב של מיני עופות, שעיקרם עופות מים ועופות דורסים, אך גם ביונקים טורפים ואוכלי פגרים ממשפחות הכלביים, חתוליים והסמוריים (כולל הלוטרה, מין הנמצא בסכנת הכחדה חמורה). הפגיעה תיתכן לא רק במוקד ההתפרצות בעמק החולה, אלא במוקדים נוספים של בתי גידול לחים טבעיים או מלאכותיים (מאגרים, בריכות דגים) שבהם מתרכזים מספרים גדולים של עופות מים ואיתם מינים הניזונים מהם או משאריהם (עופות דורסים ויונקים טורפים).

פעילות הצייד של חיות הציד (ברווזים ומיני עופות אחרים) באזורים של בתי גידול לחים טבעיים או מלאכותיים עלולה לגרום להעצמת התחלואה והעברתה למוקדים נוספים שכן פעילות ירי בזמן הצייד בשטח מבריחה את העופות (אף יונים ותורים המצויים בסמיכות למקווי מים) שבמקום וגורמת לתעופתם ולפיזורם במרחב. על-ידי כך היא עלולה לסייע בהפצת הנגיף לגופי מים סמוכים ולהדבקה (לרבות בעקבות מגע עם העוף, דמו או הפרשותיו). מקרה דומה של התפשטות שפעת העופות שאירע ב-2014 במצרים, תחת תנאים דומים, מלמד כי גם יונים נדבקות בנגיף וצידתם מהווה סכנה להדבקה של מינים נוספים ולמעבר הנגיף לבני האדם. בנוסף, קיים חשש להעברה של הנגיף מאתר לאתר דרך שאריות לשלשת על צמיגי הרכב או על נעלי הצייד, דרך כלבים האוספים את הברווזים הניצודים מהמים ועוד. משום כך, ולשם מניעת התפשטות מחלת שפעת העופות כמחלה מסכנת חיים לאדם ולחי, מוצע לכלול תחת איסור הציד גם מיני עופות נוספים המותרים בציד. על פי המלצת רשות הטבע והגנים הלאומיים, יש לאסור ציד של כל חיות הציד, בקרבה של 10 ק"מ מכל מקור מים מלאכותי או טבעי. משמע, תחת האיסור ייכללו מרבית שטחי הצייד בישראל ממילא.

לפי המלצות האיחוד האירופי, באזורים שבהם נתגלתה התפרצות של שפעת העופות יש לשמור על אזור הגנה ברדיוס 3 ק"מ ואזור מעקב ברדיוס 10 ק"מ וברדיוסים אלו יש לעצור את הצייד. בישראל נקבעו אזורי ההגנה והמעקב ברדיוסים דומים רק עבור מקרים שבהם התגלתה תחלואה בחיות-משק. אימוץ סטנדרטים אלו תוך התחשבות במקרים בהם התגלתה התפשטות של הנגיף אף בעופות בר לצד חיות המשק, תוך לקיחה בחשבון של תחומי שהייתם ומשך שהייתם של העגורים האפורים בישראל (עד פברואר באופן החופף לעונת הציד) לצד האזורים המותרים לציד והחשש להמשך התפרצותו של הנגיף אף במוקדים נוספים, מחייב קביעת הסדר זמני לעצירת הציד של כל חיות הציד בתקנות, וזאת עד לסיום עונת הציד הנוכחית.

יצוין, כי לשם הזהירות ולמען בריאות הציידים והציבור, רשות הטבע והגנים הלאומיים שלחה הודעה לבעלי רישיונות הציד בצירוף דף הסברה המזהירה מפני הדבקה במחלת שפעת העופות והמליצה בפניהם להימנע מציד או מגע כלשהו עם עופות בר, תוך שצוין כי יישקלו הגבלות עם ההחמרה והתפשטות הנגיף.

תקנה 1

לשם מניעת סכנה לאדם ולחי ולמניעת מחלות מידבקות בהם ובמטרה לתת מענה דחוף למניעת התפשטות מחלת שפעת העופות ושכיחותה על רקע פעילות הציד של חיות הציד על ידי בעלי רישיונות ציד, מוצע לאסור את הציד בעונת הציד הנוכחית, ולא יאוחר מיום 31.1.2022. זאת מוצע לעשות במתכונת של גריעת כל חיות הציד מרשימת חיות הציד המפורטת בתקנה 1א לתקנות, בהוראת שעה שלא תארך מעבר לעונת הציד הנוכחית.