תזכיר חוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה)(תיקון מס'...), התשפ"א-2021

תזכיר חוק מטעם משרד המשפטים:

 

א. שם החוק המוצע

חוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה)(תיקון מס'...), התשפ"א-2021

 

 

ב. מטרת החוק המוצע, הצורך בו, עיקרי הוראותיו והשפעתו על הדין הקיים

עניינה של הצעת החוק הוא בהארכת תקופת הביניים המוגדרת בחוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה), התשס"ו-2006[1] בחמש שנים נוספות, וזאת בהתאם להערכה בדבר פרק הזמן שיידרש לאפוטרופוס הכללי לקיים את תכלית החוק ולסיים את עיקר הטיפול באיתור בעלי הזכויות בנכסי נספי השואה שבניהולו והשבת הנכסים האמורים לבעלי הזכויות הללו.

בכך מבקשת הצעת החוק למנוע מצב של פגיעה ביורשים שטרם אותרו או שטרם הצליחו להשלים את הדרוש לצורך השבת הנכס לידיהם, פגיעה שצפויה להיגרם בשל החובה להעביר למפרק, בתום תקופת הביניים הקבועה כיום (תום שנת 2022), את כלל הנכסים של נספי השואה שנותרו בניהול האפוטרופוס הכללי, לשם מימושם והעברת התמורה לאוצר המדינה או למטרות הנצחה, בהתאם לסעיף 64א1 לחוק.

כן  מוצע להחיל על פעולות האפוטרופוס הכללי בשחרור נכסי נספי שואה את סעיף 37א לחוק, ובכך להסיר חסם שנוצר בהקשר הזה בנוגע לאפשרות השבת הנכסים.

 

 

ג. השפעת החוק המוצע על קבוצות אוכלוסייה מסוימות

לא רלוונטי

 

 

ד. השפעת תזכיר החוק המוצע על התקציב ועל התקן המנהלי של המשרד היוזם, משרדים אחרים ורשויות אחרות.

 

לא רלוונטי

 

ה. להלן נוסח תזכיר החוק המוצע ודברי הסבר

 

 

תזכיר חוק מטעם משרד המשפטים:

 

תזכיר חוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה)(תיקון מס'...) (הארכת תקופת הביניים והחלת הוראות נוספות), התשפ"א-2021

תיקון סעיף 67א

1.  

בחוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה), התשס"ו-2006[2] (להלן – החוק), בסעיף 67א, בהגדרה "תקופת הביניים", במקום "עד יום ז' בטבת התשפ"ג (31 בדצמבר 2022)" יבוא "עד יום א' בטבת התשפ"ח (31 בדצמבר 2027)".

תיקון סעיף 67ד

2.  

בסעיף 67ד לחוק, בפסקה (1), במקום "יחולו הוראות סעיפים 32 ו-33" יבוא "יחולו הוראות סעיפים "32, 33 ו-37א".

תיקון סעיף 67ח

3.  

בסעיף 67ח לחוק, בסעיף קטן (א), אחרי "בעלי זכויות אחרים בו" יבוא "או שהדבר ייטיב עם בעלי הזכויות האחרים בו או עם חלקם".

 

 

 

 

 

 

 

דברי הסבר

כללי    

החברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי השואה בע"מ (להלן – החברה) הוקמה מכוח חוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה), תשס"ו- 2006 (להלן – "החוק"). מטרתה העיקרית של החברה הייתה איתור יורשים והשבת נכסים ליורשים של נספי השואה.

ביום ד' בתמוז התשע"ז (28 ביוני 2017) פורסם תיקון מס' 4 לחוק ובו, בין השאר, נקבע כי החברה תסיים את פעילותה ותיסגר עד ליום י"ג בטבת התשע"ח (31 בדצמבר 2017). כיום החברה נמצאת בהליכי פירוק תחת הכונס הרשמי. עם סגירת החברה ובהתאם לתיקון מס' 4 האמור, הסמכות לסיים את הטיפול בהליכי איתור יורשים והשבת נכסים ליורשים של נספי השואה הנמצאים בישראל הועברה אל האפוטרופוס הכללי לתקופת ביניים של חמש שנים, עד ליום ז' בטבת התשפ"ג (31 בדצמבר 2022) (להלן – "תקופת הביניים"). 

בהתאם לאמור, החל מיום ח' בטבת התשפ"ג (1 בינואר 2018) מפעיל האפוטרופוס הכללי, באמצעות מפרק החברה שמונה לפי סעיף 64(ג3) לחוק, מחלקה ייעודית לטיפול בנכסי נספי השואה, בהתאם לחוק. במהלך השנה הראשונה לעבודה, הושקעו מירב התשומות בהעברת הפעילות מהחברה לאפוטרופוס הכללי, ובכלל זה הכשרת בעלי תפקידים, קליטת המידע למערכות המחשוב, קליטת הנכסים לניהול ועוד, הכל כדי לאפשר את ניהול הנכסים ואת המשך פעילות האיתור וההשבה בתקופת הביניים.

כיום, ניכר כי חמש השנים שנקבעו כתקופת הביניים לא יספיקו למיצוי האפשרויות להשבת הנכסים, מסיבות מגוונות, הכוללות בין השאר: קליטה של נכסים רבים מן הצפוי מהחברה; איתור של נכסים רבים  שלא היו ידועים לחברה; מורכבות החקירה הנדרשת לאיתור היורשים, שעלתה על הציפיות המקוריות; התשומות הכרוכות בפעולות יזומות מצד האפוטרופוס הכללי בהליך מתן צו בדבר חליפיו של נספה השואה ("צו חנ"ש"); קשיים משפטיים ופרקטיים שבהם נתקל האפוטרופוס הכללי בהליכי השבה ליורשים ושחרור בפועל של נכסים, ומשבר הקורונה העולמי (COVID-19) אשר עורר אתגרים וקשיים הן בפעולות החקירה והן בהליכי ההשבה ליורשים, שהביאו לעיכוב רב בטיפול.

חרף הקשיים האמורים, הניבה פעילות האפוטרופוס הכללי תוצאות מידיות ובאופן שוטף לכל אורך תקופת הפעילות: עד לתום שנת 2020, נחתמו 65 צווי חנ"ש שטופלו על ידי האפוטרופוס הכללי, ובזכותם התאפשרה השבת הנכסים ליורשים. בפועל, שוחררו על ידי האפוטרופוס הכללי כספים בסכום של כ-48 מיליון שקלים חדשים וכן 19 נכסי מקרקעין לכ-420 יורשים.

כמו כן, לאחר מימוש הנכסים שלא נמצאו להם יורשים העביר מפרק החברה כ-77 מיליון שקלים חדשים  לאוצר המדינה  וכ-3 מיליון שקלים חדשים למשרד לשיוויון חברתי למטרת הנצחה בהתאם לחוק. יובהר כי התיקון המוצע לא יפגע באפשרות להעביר נכסים למפרק החברה גם בתקופת הביניים המוארכת, לפי הדין הקיים. 

לנוכח הקשיים שתוארו לעיל, המציאות מלמדת כי נכון לתום שנת 2021, העבודה עודנה בעיצומה, וההנחה הסבירה הינה כי לא תושלם עד לתום תקופת הביניים כפי שהוגדרה בחוק (עד תום שנת 2022).

הצעת החוק, אם כן, מבקשת לעדכן את ההערכה בדבר פרק הזמן שיידרש לאפוטרופוס הכללי לקיים את תכלית החקיקה ולסיים את הטיפול בנכסי נספי השואה, ובהתאם להאריך את תקופת הביניים בחמש שנים נוספות. בכך מבקשת הצעת החוק למנוע מצב של פגיעה ביורשים שטרם אותרו או שטרם הצליחו להשלים את הדרוש לצורך השבת הנכס לידיהם, פגיעה שצפויה להיגרם בשל החובה להעביר למפרק, בתום תקופת הביניים, את כלל הנכסים של נספי השואה שנותרו בניהול האפוטרופוס הכללי, לשם מימושם והעברת התמורה לאוצר המדינה או למטרות הנצחה, בהתאם לסעיף 64א1 לחוק, וזאת בשעה שלפי הערכת האפוטרופוס הכללי, קיימת התכנות גבוהה להשלמת הפעולות הנדרשות ביחס לחלק משמעותי מן הנכסים, ככל שהמועדים בחוק יוארכו כמוצע.

כמו כן, מוצע להחיל על פעולות האפוטרופוס הכללי בשחרור נכסי נספי שואה את סעיף 37א לחוק כמפורט בסעיף 2 להלן, ובכך להסיר חסם שנוצר בהקשר הזה, וכן להרחיב את אפשרות האפוטרופוס הכללי להעביר נכסים למפרק לפני תום תקופת הביניים, כמפורט בסעיף 3 להלן.

סעיף 1  :     בהתאם לנתונים שהוצגו לעיל בחלק הכללי, ובהתבסס על משך הטיפול הממוצע בתיקים ועל התשומות והמשאבים המערכתיים העומדים לאפוטרופוס הכללי לצורך כך, מוצע כאמור להאריך את תקופת הביניים, ובכלל זה את ההסדרים המשפטיים המיוחדים שהוחלו בתקופה זו, בין השאר בעניין פעילות ועדת הערר וצווי החנ"ש, בחמש שנים נוספות, עד לתום שנת 2027.

סעיף 2  :     מוצע תיקון לסעיף 67ד לחוק, שעניינו "השבת הנכסים המועברים ליורשים ולבעלי זכויות אחרים בהם". הסעיף מחיל בעניין זה את הוראות החוק הרלוונטיות לעניין השבת הנכסים כפי שחלו על החברה בעת פעילותה, בהתאמות ככל שנדרש. בכלל זה, מחיל הסעיף את הוראת סעיף 32 לחוק (השבה ליורשים ולבעלי הזכויות) ואת סעיף 33 לחוק (מסירת נכס). מוצע להחיל במסגרת סעיף זה גם את סעיף 37א לחוק שעניינו "מימוש נכסים במקרים מיוחדים", ובכך לאפשר לאפוטרופוס הכללי, בתקופת הביניים, לבצע הליך מכר לטובת היורשים לבקשתם לפי הוראות סעיף 37א, הליך שבוצע על ידי החברה ואפשר שחרור נכסים ליורשים אשר נמנעו מכך מסיבות שונות, למשל בשל יתרות חוב שנדרשו לשלם עובר לשחרור. נראה כי בשוגג לא הוחל הסעיף גם על פעולות האפוטרופוס הכללי בתקופת הביניים ומשכך נוצר חסם באפשרות השחרור של נכסי מקרקעין רבים. יצוין כי כבר כיום יש כ- 30 נכסי מקרקעין שהתקבלו לגביהם החלטות השבה ובגלל הקשיים שפורטו לא ניתן לשחרר אותם ליורשים.

 

סעיף 3  :     עניינו של סעיף 67ח לחוק ב"העברת נכסים". הסעיף קובע, בסעיף קטן (ב), את הכלל שלפיו בתום תקופת הביניים כל הנכסים של נספי השואה שיוותרו בניהול האפוטרופוס הכללי יועברו למפרק, שיפעל למימושם ולהעברת התמורה שתתקבל ממימושם בהתאם להוראות החוק. לפי נוסחו הנוכחי, סעיף קטן (א) מאפשר העברת נכסים כאמור למפרק עוד לפני תום תקופת הביניים, וזאת אם סבר האפוטרופוס הכללי, על סמך חקירה שביצע, כי אין יסוד סביר להניח שיאותרו יורשים או בעלי זכויות אחרים בנכס; העברה למפרק לפני תום תקופת הביניים כפופה להוראות המפורטות באותו סעיף קטן.

במטרה להגשים את תכלית החקיקה ולמצות חקירה לשם איתור יורשים, לצד השבת הנכסים לבעלי הזכויות בהם, מוצע לאפשר לאפוטרופוס הכללי, במקרים שבהם סבר כי הדבר יהיה לטובת בעלי הזכויות השותפים בנכס, או למצער לטובת חלקם, להעביר את הנכסים למפרק אף לפני תום תקופת הביניים אף אם הם אינם מבקשים זאת במפורש.  

למותר לציין כי מי שיטען לזכויות בנכסים שהועברו למפרק זכאי לתבוע בעתיד את זכותו בצירוף ריבית והצמדה כמצוות סעיף 67י ואין בתיקון המוצע כדי לבטל הסדר זה.



[1] ס"ח התשס"ו, עמ' 202; התשע"ח, עמ' 68.

[2] ס"ח התשס"ו, עמ' 202; התשע"ח, עמ' 68.