תזכיר חוק

 

א. שם החוק המוצע

חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה) (תיקון מס' 7 – דמי בידוד לעצמאים), התשפ"א-2021

 

 

ב. מטרת החוק המוצע, הצורך בו, עיקרי הוראותיו והשפעתו על הדין הקיים

ביום ג' בכסלו התשפ"א (19 בנובמבר 2020) נחקק חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה) (תיקון מס' 3), התשפ"א-2020 (להלן – החוק או חוק  דמי בידוד לשכירים). החוק העניק לעובד אשר נעדר מעבודתו עקב שהייתו בבידוד, תשלום דמי בידוד, בשיעור דומה לשיעורים של דמי מחלה להם זכאי העובד לפי חוק דמי מחלה, התשל"ו-1976, או לפי הסדר מיטיב, ככל שכזה חל עליו. עוד קבע החוק כי מעסיק ישופה מאוצר המדינה, באמצעות המוסד לביטוח לאומי, בגין 50% או 75% מדמי הבידוד ששילם לעובדיו, כתלות בגודלו של העסק. החוק נקבע כהוראת שעה עד ליום י"ח בניסן התשפ"א (31 במרס 2021).

 

ביום כ"ז באב התשפ"א (5 באוגוסט 2021) נחקק חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה) (תיקון מס' 6), התשפ"א-2021 (להלן – התיקון לחוק או התיקון לחוק דמי בידוד לשכירים). התיקון לחוק כלל כמה תיקונים: בעיקרם, הוספת זכאות לדמי בידוד להורה אשר פטור מבידוד (עקב היותו מחוסן או מחלים) אשר ילדו שוהה בבידוד, וההורה נדרש להיעדר מעבודתו על מנת להשגיח על ילדו; הפחתת שיעור הזכאות לדמי בידוד ל- 75% משווי של יום מחלה, וזאת מכיוון שעובד יכול היה לבחור למנוע את הבידוד (אם התחסן) ובחר שלא לעשות זאת ובכך הטיל עלויות על המעסיק ועל המדינה; הותרת הזכאות ל- 100% מדמי הבידוד עבור עובד שלא היה ביכולתו למנוע את הבידוד כאמור; וכן הארכת תקופת הוראת השעה של החוק עד ליום כ"ה בחשוון התשפ"ב (31 באוקטובר 2021). מאוחר יותר הוארכה תקופת הוראת השעה של החוק בצו של שר האוצר, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, עד ליום 31 בדצמבר 2021.

 

כעת מוצע לקבוע מנגנון דומה שעניינו תשלום דמי בידוד לעצמאי שנעדר מעבודתו עקב שהותו או שהות ילדו בבידוד. זאת, באמצעות שימוש במנגנון הקיים עבור שכירים, בשינויים המחויבים הנובעים משיטת ההעסקה השונה. כך למשל, במסגרת חוק הבידוד, גם המעסיק נשא בחלק מתשלום דמי הבידוד, ולעובד ירדו דמי מחלה אשר היו צבורים לטובתו מראש. מקורות מימון אלה אינם קיימים עבור עצמאי.

 

 

ג. השפעת החוק המוצע על קבוצות אוכלוסייה מסוימות

לא רלוונטי.

 

ד. השפעת תזכיר החוק המוצע על התקציב ועל התקן המנהלי של המשרד היוזם, משרדים אחרים ורשויות אחרות

לתזכיר החוק המוצע עלות מוערכת של כ- 50 מיליון שקלים חדשים, והיא תמומן מתוך המסגרת התקציבית המיועדת להתמודדות עם השלכות התפשטות נגיף הקורונה.

 

ה. להלן נוסח תזכיר החוק המוצע ודברי הסבר:

 

תזכיר חוק מטעם משרד האוצר:

תזכיר חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה) (תיקון מס' 7 – דמי בידוד לעצמאים), התשפ"א-2021

 

דברי הסבר

ביום ג' בכסלו התשפ"א (19 בנובמבר 2020) נחקק חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה) (תיקון מס' 3), התשפ"א-2020 (להלן – החוק או חוק  דמי בידוד לשכירים). החוק העניק לעובד אשר נעדר מעבודתו עקב שהייתו בבידוד, תשלום דמי בידוד, בשיעור דומה לשיעורים של דמי מחלה להם זכאי העובד לפי חוק דמי מחלה, התשל"ו-1976, או לפי הסדר מיטיב, ככל שכזה חל עליו. עוד קבע החוק כי מעסיק ישופה מאוצר המדינה, באמצעות המוסד לביטוח לאומי, בגין 50% או 75% מדמי הבידוד ששילם לעובדיו, כתלות בגודלו של העסק. החוק נקבע כהוראת שעה עד ליום י"ח בניסן התשפ"א (31 במרס 2021).

 

ביום כ"ז באב התשפ"א (5 באוגוסט 2021) נחקק חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה) (תיקון מס' 6), התשפ"א-2021 (להלן – התיקון לחוק או התיקון לחוק דמי בידוד לשכירים). התיקון לחוק כלל כמה תיקונים: בעיקרם, הוספת זכאות לדמי בידוד להורה אשר פטור מבידוד (עקב היותו מחוסן או מחלים) אשר ילדו שוהה בבידוד, וההורה נדרש להיעדר מעבודתו על מנת להשגיח על ילדו; הפחתת שיעור הזכאות לדמי בידוד ל- 75% משווי של יום מחלה, וזאת מכיוון שעובד יכול היה לבחור למנוע את הבידוד (אם התחסן) ובחר שלא לעשות זאת ובכך הטיל עלויות על המעסיק ועל המדינה; הותרת הזכאות ל- 100% מדמי הבידוד עבור עובד שלא היה ביכולתו למנוע את הבידוד כאמור; וכן הארכת תקופת הוראת השעה של החוק עד ליום כ"ה בחשוון התשפ"ב (31 באוקטובר 2021). מאוחר יותר הוארכה תקופת הוראת השעה של החוק בצו של שר האוצר, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, עד ליום 31 בדצמבר 2021.

 

כעת מוצע לקבוע מנגנון דומה שעניינו תשלום דמי בידוד לעצמאי שנעדר מעבודתו עקב שהותו או שהות ילדו בבידוד. זאת, באמצעות שימוש במנגנון הקיים עבור שכירים, בשינויים המחויבים הנובעים משיטת ההעסקה השונה. כך למשל, במסגרת חוק הבידוד, גם המעסיק נשא בחלק מתשלום דמי הבידוד, ולעובד ירדו דמי מחלה אשר היו צבורים לטובתו מראש. מקורות מימון אלה אינם קיימים עבור עצמאי.

 

לסעיף 26יח המוצע

מוצע לקבוע הגדרות שונות הרלוונטיות לצורך ביצוע פרק זה. ככלל, מוצע להחיל את ההגדרות הרלוונטיות מהפרק הקודם בחוק, אשר מקנה דמי בידוד לשכירים, ולהחילן בשינויים המחויבים, כך שיחולו כלפי עצמאי ולא כלפי עובד. בנוסף מוצע לקבוע כי ככל שנדרש המצאת מסמך כלשהו להוכחת זכאות לדמי בידוד, הוא יומצא למוסד לביטוח הלאומי (להלן – המוסד), שישלם את  דמי בידוד לעצמאי לפי החוק, במקום למעסיק.

 

לסעיף 26יט המוצע

מכיוון שתשלום דמי הבידוד לעצמאים נסמך על אותו מנגנון של תשלום דמי בידוד לשכיר, מוצע להחיל את הסעיפים הרלוונטיים מהפרק שעניינו תשלום דמי בידוד לשכיר, גם על עצמאים, בשינויים המחויבים. כך למשל, מוצע לקבוע כי התשלום בגין דמי הבידוד ישולמו לעצמאי ישירות מהמוסד, ולא מהמעסיק.

עוד מוצע לקבוע כי עצמאי יהיה זכאי לתשלום בגין דמי בידוד בעבור יום היעדרות אחד בתקופת הבידוד. זאת, בשים לב להבדלים הנובעים מאופן ההעסקה של שכיר ועצמאי:

לפי חוק דמי הבידוד לשכיר, השכיר זכאי לשיפוי בגין עד ארבעה בידוד בכל תקופת בידוד, אשר משכה המקסימלי כיום הוא שבוע, ובמקביל נושא בעלות של עד שלושה ימי מחלה בתקופת הבידוד, כך שהיכולת של השכיר לנצל ימי מחלה בעתיד נפגעת, ויש לכך משמעות כספית עבורו. לעומת זאת, לעצמאי אין צבירה כאמור של ימי מחלה, ולכן הם לא עומדים לזכותו כמזכים בתשלום דמי בידוד כנגד היעדרותו, וזאת מתוך ציפייה כי העצמאי תימחר את הסיכון שבהיעדרותו מעבודתו עקב מחלה מראש.

 

בנוסף, בעוד שלפי חוק הבידוד לשכיר, מעסיקו של השכיר נושא בחלק מהעלויות של דמי הבידוד (25% או 50%, תלוי בשיעור השיפוי מהמדינה הנובע מגודלו של העסק), הרי שלעצמאי אין מעסיק כמשמעותו בחוק דמי הבידוד לשכירים, אשר נושא בחלק מהתשלום. לבסוף, שכיר ממילא לא יקבל תשלום דמי בידוד על ימים שאינם ימי עבודה, ולרוב שבוע העבודה של עובד מאופיין בחמישה ימי עבודה, וכן לא מקבל תשלום עבור יום היעדרות אחד בתקופת הבידוד. לכן, בהינתן הבדלים אלה, מוצע לקבוע כי לכל תקופת בידוד, אשר כיום כל אדם יכול לקצרה לשבעה ימים, יהיה זכאי העצמאי לתשלום של דמי בידוד עבור יום היעדרות אחד.

 

בנוגע לסכום התשלום – מוצע לקבוע סכום אחיד של 430 שקלים חדשים. זאת, בדומה לסכום הפיצוי שנקבע לעצמאי בתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה), התשפ"א-2021 בעבור היעדרות מהעבודה בזמן מבצע "שומר החומות". הקביעה של סכום פיצוי אחיד, חלף בחינת סכום הבחינה בפועל, באה על מנת לייעל את מנגנון התשלום כך שלא יכלול בחינה פרטנית, ובשים לב למספר הימים הנמוך יחסית המזכה בתשלום דמי בידוד. גובה הסכום נקבע בהתבסס על השכר החציוני במשק, בתוספת 25% עבור עלויות סוציאליות. יצוין כי עבור עצמאים רבים ההכנסה החודשית אינה רציפה אלא תלוית שנת פעילות, ולכן ייתכן כי בבחינה פרטנית הזכאות תהיה נמוכה יותר.

 

עוד מוצע לקבוע הוראה לעניין היעדרות לסירוגין מהעבודה של שני הורים בעקבות בידוד של ילדם. בחוק דמי הבידוד לשכירים, קובע סעיף 26ב(א1) כי אם נעדרו שני הורים לסירוגין בעקבות בידוד של ילדם, יופחת יום אחד מהזכאות לדמי בידוד רק מאחד ההורים. אילולא נקבע הסעיף האמור, לכל הורה שנעדר באותה תקופת בידוד של ילדו היה מופחת יום אחד מהימים המזכים בתשלום דמי בידוד, כך שאותו תא משפחתי יישא בעלות גבוהה יותר אם שני ההורים נעדרו לסירוגין במהלך תקופת הבידוד על מנת להשגיח על ילדם, לעומת במקרה של היעדרות של הורה אחד. על מנת לשמר את הרציונל האמור גם עבור תא משפחתי שבו אחד ההורים שכיר והשני עצמאי, מוצע לקבוע כי לא יופחת יום תשלום אחד מהעובד השכיר, וזאת מכיוון שממילא לא משולמים לעצמאי דמי בידוד בעבור מלוא היעדרותו, וכך מספר הימים המופחת לשני הורים יהיה זהה למספר הימים שמופחת עבור הורה אחד.

 

לא מוצע להחיל סעיפים בחוק דמי הבידוד לשכירים שאינם רלוונטיים להסדר המוצע, למשל סעיפים העוסקים באופן חישוב ימי המחלה של העובד (מכיוון שלעצמאי אין ימי מחלה),  או סעיפים הנוגעים לשיפוי המוסד את המעסיק ששילם דמי בידוד לעובד (מכיוון שבהסדר המוצע התשלום הוא ישירות מהמוסד לעצמאי). בנוסף, מוצע שלא להחיל את סעיף 26ג, שעניינו זכאות לדמי בידוד לעובד שנסע לחו"ל בשליחות המעסיק, לגבי עצמאי. ככלל, הרציונל בבסיס חוק דמי הבידוד לשכירים הוא שבידוד הוא אירוע שאינו צפוי. נסיעה לחו"ל היא אירוע הנתון לבחירה, והבידוד שבעקבותיה הוא דבר צפוי, או לכל הפחות אפשרי, גם בתקופות בהן התחלואה נמוכה, וזאת לאור חוסר הוודאות בנוגע להטלת מגבלות הנובע מהדינמיות של המגיפה. ההוראה בדבר שיפוי המדינה את המעסיק עבור דמי הבידוד ששילם לעובדו שנסע לחו"ל, למעט עבור היום הראשון, היא החריג לכלל, והוא מתאפשר מכיוון שהמעסיק ממילא יישא בחלק מדמי הבידוד שישלם, ולכן יהיה עליו לשקול מראש האם בכוונתו לשאת בעלות תשלום דמי הבידוד לעובד שלו בעת חזרתו לארץ. בנוסף, עובד אשר נשלח מטעם מעסיקו לחו"ל, נדרש לפעול בהתאם למשימות שמוטלות עליו, וייתכן שיש לו פחות חופש פעולה במסגרת לעומת עצמאי. הטעמים האמורים אינם מתקיימים במלואם לגבי עצמאי. כך למשל, העצמאי בעל יכולת בחירה האם לצאת לנסיעת העבודה, או לא. בנוסף, וכן אין גורם נפרד, המקביל למעסיק, אשר נושא בתשלום עקב הנסיעה ואשר מבטיח כי הנסיעה הכרחית בתקופה זו לצרכי עבודה, בלבד.

 

לסעיף 26כ המוצע

מוצע לקבוע את אופן הגשת בקשה לתשלום דמי בידוד שיגיש עצמאי למוסד, ואת הפרטים שיכללו בה לצורך הוכחת הזכאות לדמי בידוד לפי חוק זה.

 

לסעיף 26כא המוצע

מוצע להחיל את הוראות סעיף 26יב, שעניינן סמכות המוסד לדרוש ולקבל מידע ממשרד הבריאות הנדרש לצורך הוכחת זכאות לתשלום דמי בידוד. בנוסף, החלת הסעיף תביא להחלת הוראות הסודיות ושמירת המידע הקבועות בו גם לגבי עצמאים.

 

לסעיף 26כב המוצע

מוצע לקבוע כי אוצר המדינה ישפה את המוסד בשל כל הוצאה שהוציא לשם ביצוע פרק זה.

 

לסעיף 26כג המוצע

מוצע לקבוע כי זכאות לתשלום דמי בידוד תינתן רטרואקטיבית, בעבור התקופה שמיום כ"א בתמוז התשפ"א (1 ביולי 2021) עד ליום כ"ז באדר א' התשפ"ב (28 בפברואר 2022). עד ליום כ' בתמוז התשפ"א (30 ביוני 2021), ניתנו מענקים שונים לעצמאים, אשר התבססו בעיקר על ירידה בהכנסות. כך, העצמאי קיבל מענה בעבור פגיעה שנגרמה לו אם נאלץ להפסיד עבודה עקב שהייתו או שהיית ילדו בבידוד. לאחר מועד זה, הופסקו המענקים האמורים, אך המשיכה להתקיים תחלואה בנגיף קורונה ועמה החובה לשהות בבידוד שעלולה הייתה להביא להפסד ימי עבודה. לכן, מוצע לקבוע כי הזכאות לתשלום דמי בידוד תינתן עבור התקופה שלאחר הפסקת הזכאות למענקים כאמור. בנוסף, מוצע לקבוע כי שר האוצר, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, יהיה רשאי להאריך את תקופת הוראת השעה המזכה בתשלום דמי בידוד, וזאת לאור חוסר הוודאות בנוגע למשך התפשטות נגיף הקורונה ובדומה להוראה שנקבעה לעניין זה בחוק דמי הבידוד לשכירים. לבסוף, לצורך מתן תקופת היערכות למוסד ליישם את הוראות החוק, מוצע לקבוע כי הגשת בקשה לתשלום דמי בידוד לעצמאי תוגש לאחר 90 ימים מיום פרסום חוק זה.