טיוטת תקנות

 

א. שם התקנות המוצעות

טיוטת תקנות עובדים זרים (פיקדון לעובדים זרים)(תיקון מס' __), התשפ"ב–2021

 

ב. מטרת התקנות המוצעות והצורך בהן

לתקן את תקנות עובדים זרים (פיקדון לעובדים זרים), התשע"ו-2016, כך שהסייג המחיל את התקנות על ענף התעשייה רק על עובדים זרים בענף זה שנכנסו לראשונה לעבודה בשנת 2021- יימחק, והתקנות יחולו על עובדים זרים בענף התעשייה גם אם נכנסו לראשונה לישראל לאחר שנת 2021.

 

ג. להלן נוסח טיוטת התקנות המוצעות:

 

טיוטת תקנות מטעם משרד הכלכלה והתעשייה:

טיוטת תקנות עובדים זרים (פיקדון לעובדים זרים)(תיקון מס' ___), התשפ"ב–2021

 

 

___ ב________ התשפ"ב (___ ב________ 2021)

 (חמ _3-3502-ת1)

 

 

דברי הסבר

 

כללי:

פרק ד' לחוק עובדים זרים, התשנ"א – 1991, (להלן – החוק) קובע הוראות בדבר הפקדת כספים לטובת עובד זר בקרן או בפיקדון. התקנות המוצעות מבקשות להסדיר את חובת הפקדת כספי הפיקדון לטובת עובדים זרים גם בענף החקלאות, בנושאים אלה: החובה של מעסיקי עובדים זרים להפקיד כספים לטובת העובדים הזרים המועסקים על ידם; סכומי הפיקדון שחובה להפקידם; הגוף שאליו יופקדו הכספים; תנאי הזכאות של העובדים הזרים לקבל את כספי הפיקדון; האפשרות לנכות מכספי הפיקדון סכומים בשיעורים שונים כאשר העובד הזר יצא מישראל לאחר תום תקופת רישיון הישיבה שלו, דרכי התשלום של כספי הפיקדון; הזכאות לכספי הפיקדון ותשלומם לאחר פטירת העובד הזר  ועוד.

כפי שעולה מדברי ההסבר להצעת תיקון מס' 3 לחוק (הצ"ח תש"ס מס' 2824 עמ' 105) שבמסגרתו נוסף פרק זה לחוק, חובת הפקדת הכספים לטובת עובד זר, עיקרה בשתיים:

"הבטחה לעובד כי בתום עבודתו בישראל יקבל בארץ מוצאו סכום כסף אשר יאפשר לו לרכוש זכויות סוציאליות", וכן על מנת ש"כספי הפיקדון יהוו חיסכון קצר מועד, המתאים למשך שהייתו החוקית של העובד בישראל, ויהא בפרעונו המותנה ביציאתו מהארץ כדי להוות תמריץ חיובי לעובד הזר ליציאתו מישראל בתום תקופת ההיתר, ולבסוף ההפקדה לקרן גם תצמצם את הפערים בעלויות ההעסקה של עובדים זרים לעומת עובדים מקומיים".

 

במהלך השנים נוספו תיקונים לפרק ד' לחוק (תיקון מס' 7, 12 ו-18), וכן הותקנו תקנות עובדים זרים (פיקדון בחשבון הבנק), התשס"ח – 2008, אשר קובעות כי "הפיקדון לעובדים זרים ינוהל בידי בנק או גוף אחר אשר ייבחר בהליך תחרותי, שיתבצע בהתאם לתקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993", וכן הוראות לגבי ניהול הכספים ומעקב ופיקוח על הכספים שנצברו לטובת העובד הזר.

 

בשנת 2008 הוצא צו הרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק לפי  חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957, אשר הרחיב את תחולתן של הוראות שבהסכם הקיבוצי הכללי 7019/2007 שבין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים לבין ההסתדרות הכללית החדשה, על כל העובדים והמעסיקים במשק, כאשר בין יתר ההוראות שתחולתן הורחבה, נמנו הוראות לעניין חובת הביטוח הפנסיוני המקיף, לעניין תשלום לקרן או לקופת ביטוח במקום פיצויי פיטורים, וכן לעניין זכויות העובדים לפנסיית זקנה, נכות ושאירים. ובשנת 2011 הוצא צו הרחבה [נוסח משולב] לפנסיה חובה 2011 (להלן- צו ההרחבה) שהחליף את הצו משנת 2008. כמו כן, בשנת 2016 הוצא צו הרחבה בדבר הגדלת ההפרשות לביטוח פנסיוני במשק 2016 שהגדיל את אחוזי ההפרשות שנקבעו בצו ההרחבה משנת 2011.

 

סעיף 1 יא (ו)(1) לחוק קובע כך: "נקבעו בהסכם קיבוצי או בצו הרחבה כמשמעותם בחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז-1957, הוראות בדבר תשלומים סוציאליים שעל המעסיק או העובד הזר לשלם לקרן פנסיה, לתכנית חיסכון אחרת, לקופת תגמולים או לתשלום פיצויי פיטורים, יעביר המעסיק לקרן או לחשבון הבנק, לפי הענין, ואליהם בלבד את התשלום הסוציאלי שהוא חב בו, והכל בשיעורים שנקבעו בהסכם הקיבוצי או בצו ההרחבה כאמור, והוראות ההסכם הקיבוצי או צו ההרחבה לענין זה לא יחולו;"

בהתאם לקבוע בסעיף 1יא(ו)(1) לחוק, ולאור המאפיינים של תעסוקת עובדים זרים בישראל, היוצרים קשיים בגביית הפנסיה לאחר עזיבת העובדים הזרים את המדינה, מונחים המעסיקים להפריש את כספי הפנסיה לפיקדון.

תקנות מכוח סעיף 1יא לחוק הותקנו בקשר למעסיקים בענף הבניין והטכנולוגיות הייחודיות וכן לגבי מעסיקים שהם חברות סיעוד- תקנות עובדים זרים (פיקדון לעובדים זרים), התשע"ו-2016 (להלן- תקנות הפקדון). בשנת 2019 בוצע תיקון לתקנות כך שהן הוחלו גם על מעסיקים בענף המלונאות ובחודש ינואר 2021 בוצע תיקון נוסף לתקנות כך שהן הוחלו גם על מעסיקים בענף מוסדות הסיעוד ובענף התעשייה, כאשר החלת התקנות בענף התעשייה אושרה על ידי הוועדה רק עד סוף שנת 2021. כעת, מוצע לתקן את התקנות הקיימות ולהסיר את הסייג בענף התעשייה שמחיל אותן רק על עובדים זרים שנכנסו לראשונה לישראל בשנת 2021.

 

להלן פירוט עיקרי התיקון המוצע-

 

תקנה 1

בהחלטת ממשלה 4110 שעניינה "הקצאת היתרים להעסקת עובדים זרים למקצועות ענפי התעשייה", הוחלט ששר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים[4] יתקן את התקנות העיקריות, כך שיחולו גם על מעסיקים בענף התעשייה, למעט על מעסיקים בענף התעשייה אשר מעסיקים עובדים זרים שנכנסים ויוצאים מישראל מדי יום.  בהמשך, התקבלה ביום 7.11.21 החלטת ממשלה 602 שעניינה "עובדים לא ישראלים בענפי התעשייה והשירותים ותיקון החלטת ממשלה" בה נעשה שינוי במכסת העובדים הזרים בענף התעשייה החל מיום 1.1.22, אך גם מכסה זו עדיין מותנית בהחלת תקנות הפיקדון על ענף זה.

משכך, מוצע לתקן את הגדרת "מעסיק בענף התעשייה" בתקנות העיקריות, כך שהסייג בסיפא של ההגדרה המתחיל במילים "ובלבד" יימחק, על מנת שהתקנות יוחלו על ענף התעשייה ללא סייג ויהיה ניתן לגייס עובדים זרים לענף זה גם לאחר סוף שנת 2021 בהתאם למכסה החדשה שנקבעה בענף.