תוכן עניינים

תזכיר חוק. 2

1.  תיקון שם החוק. 5

2.  תיקון סעיף 1. 5

3.  תיקון סעיף 2. 5

4.  ביטול פרק ג' 5

5.  החלפת סעיף 7. 5

6.  תיקון סעיף 10. 7

7.  תיקון סעיף 17. 7

8.  תיקון סעיף 18. 7

9.  ביטול סעיף 19. 7

10. תיקון סעיף 21. 7

11. תיקון סעיף 22. 7

12. ביטול סעיף 23. 7

13. ביטול התוספת הראשונה. 7

14. תיקון פקודת העיריות. 7

15. תיקון פקודת המועצות המקומיות. 9

16. הוראות מעבר. 10

דברי הסבר. 10

 

תזכיר חוק

 

א. שם החוק המוצע

חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (הפיכת הוראת השעה להוראת קבע ותיקונים נוספים) (תיקון), התשפ"ב-2021

 

ב. מטרת החוק המוצע, הצורך בו, עיקרי הוראותיו והשפעתו על הדין הקיים

החוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה), התשע"א-2011 (להלן- החוק או החוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים), נחקק כהמשך וכהשלמה להחלטת ועדת השרים לבחינת הקמתו של מערך השיטור העירוני, מיום כ"ו בסיוון התש"ע (8 ביוני 2010), אשר קיבלה תוקף של החלטת ממשלה שמספרה 1848 ביום י"ב בתמוז התש"ע (24 ביוני 2010), (להלן- החלטת הממשלה מס' 1848). במסגרת החלטת הממשלה מס' 1848 הוחלט, בין השאר, על הקמתו של מערך אכיפה עירוני משולב, הכולל כוח שיטור ייעודי ויחידת פיקוח עירונית ייעודית, ברשויות מקומיות,  אשר ירתיע, ימנע ויאכוף בתחום עבירות איכות החיים, האלימות וההתנהגות האנטי-חברתית (להלן - מערך אכיפה עירוני). זאת במטרה לאפשר רפורמה מהותית ויסודית, שתגביר במידה ניכרת את הביטחון האישי ואת תחושת הביטחון האישי של אזרחי  המדינה ותושביה, כדרך מרכזית וכמנוף לשיפור איכות החיים במדינת ישראל.

 

במסגרת יישום החלטת הממשלה מס' 1848 ובמטרה לייעל את יכולת הפיקוח והאכיפה של הרשויות המקומיות בעבירות שבתחום אחריותן ולאפשר להן לסייע למשטרת ישראל בפעולות למניעת אלימות בשטחן, נחקק החוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים. במסגרת החוק הוקנו לפקחי רשויות מקומיות אשר עומדים בתנאים הקבועים בפרק ג' לחוק ואשר הוסמכו לפי הוראותיו, סמכויות מסוימות לשם פיקוח על ביצוע חוקי עזר. כמו כן, לפקחי רשויות מקומיות אשר הוסמכו כ"פקחים מסייעים" בהתאם להוראות פרק ד' בחוק, הוקנו סמכויות נוספות שאותן הם רשאים להפעיל לשם סיוע למשטרת ישראל בפעולות למניעת אלימות, בתנאים ובסייגים המפורטים בחוק.

 

לאור חדשנות מערכי האכיפה העירוניים באותה העת ועל מנת לבחון את האפקטיביות שבהקמתם ואת מידת יעילותם בהשגת המטרות שהוגדרו ופורטו לעיל, הוחלט במסגרת החלטת ממשלה מס' 1848 כי המערכים יוקמו ויפעלו כפיילוט לתקופה של שנתיים. לאור האמור, חוקק החוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים כהוראת שעה, בתחילה לתקופה של שנתיים עד יום כ"ד באב התשע"ג (31 ביולי 2013), בהמשך הוארך תוקף החוק לשנתיים נוספות עד ליום ט"ו באב התשע"ה (31 ביולי 2015) ולאחר מכן הוארך לתקופות נוספות עד ליום ב' באדר התשע"ז (28 לפברואר, 2017), ובהמשך עד ליום ג' בטבת התש"ף ליום (31 בדצמבר 2019). עקב התפזרות הכנסת ה-22 ובהתאם להוראת סעיף 38 לחוק יסוד: הכנסת, הוארך תוקף החוק עד יום כ"ד בסיון התש"ף (16 ביוני 2020). לאחר מכן, בחוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה)(תיקון מס' 5),התש"ף-2020, הוארך תוקף עד החוק עד יום כ' בתמוז התשפ"א (30 ביוני 2021), ובהתאם להוראת סעיף 38 לחוק יסוד: הכנסת, עקב התפזרות הכנסת ה-23 מוארך תוקף החוק עד ליום כ"ו בתמוז 2021 (6 ביולי 2021). בהמשך, הוארך תוקף החוק עד יום א' בתמוז התשפ"ב (30 ביוני 2022).

     

בשנות הפעלת מערכי האכיפה העירוניים ובהתאם לתקציב שהוקצה לנושא, עד כה הוכללו בתוספת הראשונה לחוק 71 רשויות מקומיות. במרביתן פועלים מערכי אכיפה עירוניים ובחלקן מערכי האכיפה העירוניים נמצאים בשלבי הקמה והיערכות שונים. בנוסף, פועלים מערכי אכיפה עירוניים במספר רשויות מקומיות באזור יהודה והשומרון.

 

בהתאם לתפיסת ההפעלה של מערכי האכיפה העירוניים כפי שגובשה במשרד לביטחון הפנים ובמשטרת ישראל, מתמקדים מערכי האכיפה העירוניים באכיפת סל עבירות מוגדר, בתחומי איכות החיים ומניעת אלימות. הנתונים שהצטברו במשרד לביטחון הפנים ובמשטרת ישראל מעידים כי פעילות מערכי האכיפה העירוניים במתכונתם הנוכחית היא יעילה ואפקטיבית. בנוסף, קיימת שביעות רצון רבה בקרב ראשי הרשויות המקומיות מפעילות מערכי האכיפה העירוניים, לרבות מתחומי הפעילות ומהידוק שיתוף הפעולה בין הרשויות המקומיות לבין משטרת ישראל ומהיוזמה לפעילויות משותפות שלהן בתחומי האכיפה השונים. מרביתם מדגישים את חשיבות הפרויקט ומציינים את התרומה המשמעותית של מערכי האכיפה העירוניים לשיפור איכות החיים ותחושת הביטחון של התושבים ברשויות המקומיות שבהן פועלים המערכים. יצוין כי יו"ר מרכז השלטון המקומי ויו"ר מרכז המועצות האזוריות הביעו אף הם תמיכה בהפיכת הוראת השעה שבנדון להוראת קבע.

 

לאור הנתונים המועברים על ידי הגורמים המקצועיים לעניין הצלחת המודל והביקוש ליישומו ברשויות מקומיות נוספות, וכיוון שמטרות חקיקת החוק עדיין עומדות בעינן מוצע להפוך את הוראת השעה בנושא להוראת קבע. בנוסף, לאור הניסיון שהצטבר בנושא, וכנדרש במסגרת הפיכת הוראת השעה להוראת קבע, מוצע לערוך בחוק מספר תיקונים ושינויים. בהתאם לכך, יתוקנו שם החוק וכן סעיפים 1, 2, 7, 10, 17-19, 21, 22 ו-23 והתוספת הראשונה לחוק. כמו כן, מוצע להעביר את פרק ג' לחוק, העוסק בהסמכת פקחים עירוניים בסמכויות מסוימות לשם פיקוח על ביצוע חוקי עזר – לפקודת העיריות, בהתאמות הנדרשות וכן לערוך תיקון דומה בפקודת המועצות המקומיות- בהתאמה.

 

ג. השפעת תזכיר החוק המוצע על התקציב ועל התקן המנהלי של המשרד היוזם, משרדים אחרים ורשויות אחרות.

הקמת והפעלת מערכי אכיפה עירוניים ברשויות מקומיות תבוצע בהתאם לתקציב המוקצה לנושא.

 

 

ד. להלן נוסח תזכיר החוק המוצע ודברי הסבר

תזכיר חוק מטעם המשרד לביטחון הפנים:

תזכיר חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (הפיכת הוראת השעה להוראת קבע ותיקונים נוספים) (תיקון), התשפ"ב-2021

דברי הסבר

כללי:  החוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה), התשע"א-2011 (להלן- החוק או החוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים), נחקק כחלק ממהלך המשלים את החלטת ועדת השרים למאבק באלימות מיום כ"ו בסיוון התש"ע (8 ביוני 2010). החלטת ועדת השרים קיבלה ביום י"ב בתמוז התש"ע (24 ביוני 2010), תוקף של החלטת ממשלה שמספרה 1848 (להלן- החלטת הממשלה מס' 1848) שכותרתה "מתכונת להפעלת שיטור עירוני בישראל – רפורמה בתחום הביטחון האישי".  במסגרת החלטה זו, הוחלט, בין השאר, על הקמתו של מערך אכיפה עירוני משולב ברשויות המקומיות, הכולל כוח שיטור ייעודי ויחידת פיקוח עירונית ייעודית, אשר יפעל להרתעה, מניעה ואכיפה בתחום עבירות איכות החיים, האלימות וההתנהגות האנטי-חברתית (להלן - מערך אכיפה עירוני). זאת, במטרה לאפשר רפורמה מהותית ויסודית, שתגביר במידה ניכרת את הביטחון האישי ואת תחושת הביטחון האישי של אזרחי המדינה ותושביה, כדרך מרכזית וכמנוף לשיפור איכות החיים במדינת ישראל.

בהתאם להחלטת הממשלה מס' 1848 ובמטרה לייעל את יכולת הפיקוח והאכיפה של הרשויות המקומיות בעבירות שבתחום אחריותן ולאפשר להן לסייע למשטרת ישראל בפעולות למניעת אלימות בשטחן, נחקק החוק. בחוק הוקנו לפקחי רשויות מקומיות אשר עומדים בתנאים הקבועים בפרק ג' לחוק ואשר הוסמכו לפי הוראותיו, סמכויות מסוימות לשם פיקוח על ביצוע חוקי עזר. כמו כן, לפקחי רשויות מקומיות אשר הוסמכו ל"פקחים מסייעים" בהתאם להוראות פרק ד' לחוק, הוקנו סמכויות נוספות שאותן הם רשאים להפעיל לשם סיוע למשטרת ישראל בפעולות למניעת אלימות, בתנאים ובסייגים המפורטים בחוק. בהתאם לתפיסת ההפעלה של מערכי האכיפה העירוניים כפי שגובשה במשרד לביטחון הפנים ובמשטרת ישראל, מתמקדים מערכי האכיפה העירוניים באכיפת סל עבירות מוגדר, בתחומי איכות החיים ומניעת אלימות.

לאור חדשנות מערכי האכיפה העירוניים באותה העת וכדי לבחון את האפקטיביות שבהקמתם ואת מידת יעילותם בהשגת המטרות שהוגדרו ופורטו לעיל, הוחלט במסגרת החלטת הממשלה מס' 1848 כי המערכים יוקמו ויפעלו כפיילוט לתקופה של שנתיים. בשל כך, חוקק החוק כהוראת שעה, בתחילה לתקופה של כשנתיים עד יום כ"ד באב התשע"ג (31 ביולי 2013). בהמשך, בחוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה)(תיקון), התשע"ג-2013, הוארך תוקף החוק לשנתיים נוספות עד יום ט"ו באב התשע"ה (31 ביולי 2015) ולאחר מכן הוארך לתקופות נוספות: בחוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה)(תיקון מס' 2), התשע"ה-2015- עד יום ב' באדר התשע"ז (28 בפברואר 2017), ובחוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה)(תיקון מס' 3), התשע"ז-2017- עד יום ג' בטבת התש"ף (31 בדצמבר 2019). עקב התפזרות הכנסת ה-22 ובהתאם להוראת סעיף 38 לחוק יסוד: הכנסת, הוארך תוקף החוק עד יום כ"ד בסיון התש"ף (16 ביוני 2020). לאחר מכן, בחוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה)(תיקון מס' 5),התש"ף-2020, הוארך תוקף עד החוק עד יום כ' בתמוז התשפ"א (30 ביוני 2021), ובהתאם להוראת סעיף 38 לחוק יסוד: הכנסת, עקב התפזרות הכנסת ה-23 הוארך תוקף החוק עד יום כ"ו בתמוז 2021 (6 ביולי 2021).     בהמשך, הוארך תוקף החוק עד יום א' בתמוז התשפ"ב (30 ביוני 2022).

בשנות הפעלת מערכי האכיפה העירוניים ובהתאם לתקציב שהוקצה לנושא, עד כה הוכללו בתוספת הראשונה לחוק 71 רשויות מקומיות. במרביתן פועלים מערכי אכיפה עירוניים ובחלקן מערכי האכיפה העירוניים נמצאים בשלבי הקמה והיערכות שונים. נוסף על כך, פועלים מערכי אכיפה עירוניים בכמה רשויות מקומיות באזור יהודה ושומרון מכוח סעיף 87ג לתקנון המועצות המקומיות (יהודה והשומרון), התשמ"א-1981 שכותרתו אימוץ הוראות חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (תיקון מס' 203) התשע"ב-2012.

הנתונים שהצטברו במשרד לביטחון הפנים ובמשטרת ישראל מעידים כי פעילות מערכי האכיפה העירוניים במתכונתם הנוכחית היא יעילה ואפקטיבית. בנוסף, קיימת שביעות רצון רבה בקרב ראשי הרשויות המקומיות מפעילות מערכי האכיפה העירוניים, לרבות מתחומי הפעילות ומהידוק שיתוף הפעולה בין הרשויות המקומיות לבין משטרת ישראל ומהיוזמה לפעילויות משותפות שלהם בתחומי האכיפה השונים. מרביתם מדגישים את חשיבות הפרויקט ומציינים את התרומה המשמעותית של מערכי האכיפה העירוניים לשיפור איכות החיים ותחושת הביטחון של התושבים ברשויות המקומיות שבהן פועלים המערכים. יצוין כי מרכז השלטון המקומי ומרכז המועצות האזוריות הביעו אף הם תמיכה בהפיכת הוראת השעה שבנדון להוראת קבע.

ממצאי סקרים שנערכו בנוגע לפעילות מערכי באכיפה העירוניים מעידים, בין השאר, על עלייה קבועה בתחושת הביטחון של התושבים ביישובים שבהם קיים מערך אכיפה עירוני במשך השנים ועל ירידה בדיווח (גם למשטרה וגם למוקד העירוני) בשיעור עבירות איכות חיים ביישובים "ותיקים  "בתכנית אשר נבדקו במחקר.

בהקשר זה יש לציין כי תכנית מערכי אכיפה עירוניים משולבים היא תכנית שפועלת למימוש אסטרטגיית שיטור ממוקד בעיות )Policing Oriented Problem .)במהלך שני העשורים האחרונים אסטרטגיה זו הולכת וצוברת תאוצה ברחבי העולם ובפרט במדינות ה–OECD ,כגון: הולנד, צרפת, אנגליה, איטליה, קנדה ועוד, כך שהיא הפכה לכלי בסיסי בתכניות שיטור בעולם.

לאור האמור, בשנים 2015 ו-2017 פורסמו הצעות חוק מטעם הממשלה אשר ביקשו להפוך את הוראת השעה בנושא להוראת קבע: הצעת חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה)(תיקון מס' 2 והוראת שעה),התשע"ה-2015, והצעת חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה)(תיקון מס' 3),התשע"ז-2017. ואולם במהלך הדיונים שהתקיימו בהצעת החוק בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, החליטה הכנסת שלא לעגן את ההוראה כקבועה אלא להאריך את תוקפה של הוראת השעה, כאמור, עד יום ג' בטבת התש"ף (31 בדצמבר 2019).

מאחר שמטרות חקיקת החוק ובהן המאבק באלימות, בעבריינות ובעבירות הפוגעות באיכות החיים של תושבי הרשויות המקומיות בעינן עומדות, ובשל שביעות הרצון מפעילות מערכי האכיפה כאמור לעיל, מוצע בהצעת חוק זו לתקן את החוק ולהפכו להוראת קבע וכן לבצע תיקונים נוספים בחוק, כפי שיפורט להלן.

 

סעיף 1      מטרתה העיקרית של הצעת החוק היא להפוך את החוק להוראת קבע. לפיכך מוצע למחוק משם החוק את המילים "הוראת שעה".

 

סעיף 2      סעיף 1 לחוק קובע את מטרת החוק. מוצע לתקנו באופן שישקף שני שינויים מרכזיים המוצעים בהצעת חוק זו: האחד, הפיכת החוק מהוראת שעה להוראת קבע כאמור בסעיף 1 להצעת החוק, והשני העברתו של פרק ג' לחוק שעניינו הסמכת פקחים עירוניים -לפקודת העיריות, ובשל כך ביטולו של פרק זה מהחוק, כמבואר בדברי ההסבר לסעיף 4 להצעת החוק. לפיכך מוצע להשמיט מסעיף המטרה, את המילים הקובעות שמערך האכיפה העירוני יפעל לתוקפת ניסיון וכן את המילים הקובעות שמכוח החוק יוסמכו פקחים עירוניים לצורך פיקוח על ביצוע חוקי עזר.

 

סעיף 3      סעיף 2 לחוק הוא הסעיף הקובע את ההגדרות. מאחר שמוצע בסעיף 4 להצעת החוק להעביר את פרק ג' לחוק לפקודת העיריות ולבצע תיקון דומה בפקודת המועצות המקומיות, כאמור בסעיף 15 להצעת החוק, מוצע לתקן בהתאמה את ההגדרה של "פקח עירוני" בחוק ולהפנות לסעיף הסמכת הפקחים המוצע בפקודת העיריות ובפקודת המועצות המקומיות.

 

סעיפים 4, 11, 14 ו-15             בהמשך להצעה להפוך את החוק מהוראת שעה להוראת קבע, מוצע, בסעיף 4 להצעת החוק, לבטל את פרק ג' לחוק, שעניינו הסמכת פקחים עירוניים בסמכויות מסוימות לשם פיקוח על ביצוע חוקי עזר, ולהכניסו, בסעיף 14 להצעת החוק,  כסימן א'1 המוצע בפרק שישה עשר לפקודת העיריות, בהתאמות הנדרשות. כן מוצע, בסעיף 15 להצעת החוק, להחיל את התיקון האמור בפקודת העיריות גם על מועצות מקומיות באמצעות הוספת סעיף 13ז המוצע לפקודת המועצות המקומיות. זאת, מאחר שפקודת העיריות ופקודת המועצות המקומיות מסדירות את כלל הנושאים הנוגעים לסמכויות הרשויות המקומיות והן האכסניה מתאימה להסדרת סמכויות הפקחים העירוניים באכיפת חוקי עזר. 

בהתאמה מוצע בסעיף 11 להצעת החוק, לתקן את סעיף 22 לחוק שכותרתו "ביצוע". סעיף 22 לחוק קובע, בסעיף קטן (א) שבו, כי השר לביטחון הפנים ממונה על ביצועו של חוק זה, למעט פרק ג', וסעיף קטן (ב) שבו קובע כי "שר הפנים ממונה על ביצועו של פרק ג'". מאחר שכאמור לעיל מוצע לבטל את פרק ג' לחוק ולהעביר את הוראותיו לפקודת העיריות, ממילא אין עוד צורך להתייחס בסעיף הביצוע של החוק להוראות פרק ג' שמוצע לבטלו.

 

וזה נוסח פרק ג' לחוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים שמוצע לבטלו בסעיף 4 להצעת החוק:

"פרק ג': הסמכת פקחים עירוניים

3.        הסמכת פקחים עירוניים

(א)       ראש רשות מקומית רשאי להסמיך, מבין עובדי הרשות המקומית, פקחים עירוניים, שיהיו נתונות להם הסמכויות לפי פרק זה, כולן או חלקן, לשם פיקוח על ביצוע חוקי עזר, ובלבד שלא יוסמך פקח עירוני אלא אם כן התקיימו בו כל אלה:

(1)       הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי, לדעת היועץ המשפטי לרשות המקומית, לשמש כפקח עירוני;

(2)       הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי פרק זה, כפי שהורה שר הפנים בהסכמת השר;

(3)       הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, ככל שהורה שר הפנים.

           (ב)  הודעה על הסמכת פקח עירוני לפי סעיף זה תפורסם ברשומות.

           (ג)  אין בהוראות פרק זה כדי לגרוע מסמכות ראש הרשות המקומית או מועצת הרשות המקומית להסמיך פקחים או למנותם לפי כל דין.

4.        סמכויות פקח עירוני

(א)       לשם פיקוח על ביצוע חוקי עזר בתחום הרשות המקומית שבה הוא עובד, רשאי פקח עירוני, לאחר שהזדהה לפי סעיף 5 –

(1)       לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;

(2)       לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח או להקל את ביצועו של חוק עזר; בפסקה זו, "מסמך" – לרבות פלט, כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ"ה-1995;

(3)       להיכנס למקום, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא על פי צו של בית משפט.

           (ב)  אין בסמכויות פקח עירוני לפי פרק זה כדי לגרוע מסמכויות פיקוח שניתנו לו לפי כל דין.

5.        זיהוי פקח עירוני

פקח עירוני לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי פרק זה, אלא בתחום הרשות המקומית שבה הוא עובד, בעת מילוי תפקידו ובהתקיים כל אלה:

(1)       הוא לובש מדי פקח, בצבע ובצורה שהורה לעניין זה ראש הרשות המקומית, ובלבד שלא יהיה בהם כדי להטעות כנחזים להיות מדי משטרה, והוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;

(2)       יש בידו תעודה החתומה בידי ראש הרשות המקומית, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו שאותה יציג על פי דרישה.

6.        סייג לסמכויות פקח עירוני

פקח עירוני לא ישתמש בסמכויותיו לפי פרק זה כלפי אלה:

(1)       מוסד ממוסדות המדינה, למעט בית חולים ממשלתי;

(2)       ספקים ומפעלים המפתחים או מייצרים ציוד ביטחוני בעבור כוחות הביטחון, שקבע לעניין זה, מטעמי ביטחון המדינה, ראש הממשלה או שר הביטחון, בהתייעצות עם שר הפנים; לעניין זה, "כוחות הביטחון" ו"ציוד ביטחוני" – כהגדרתם בחוק התאגידים הביטחוניים (הגנה על אינטרסים ביטחוניים), התשס"ו-2006."

 

סעיף 5

כללי          סעיף 7 לחוק שאותו מוצע לבטל, קובע כך:

"7. מערך אכיפה עירוני

ברשות מקומית המנויה בתוספת הראשונה יפעל מערך אכיפה עירוני, שיורכב מיחידת פיקוח עירוני ייעודית של פקחים מסייעים ומכוח שיטור עירוני ייעודי של שוטרים".

לאור הניסיון הרב שהצטבר בשנות הפעלת מערכי האכיפה העירוניים ולאור ההצעה להפוך את החוק מהוראת שעה להוראת קבע, מוצע להחליף את סעיף 7 לחוק ולעגן במקומו בחקיקה ראשית הסדר מפורט להקמה ולהפעלה של מערך אכיפה עירוני ברשות מקומית, לקביעת אמות המידה שלפיהן יקבע באיזה רשות מקומית יוקם ויפעל המערך, לקביעת תנאי הסף לקביעת רשות מקומית כאמור ולהפסקת פעילותו של המערך, והכל כמפורט להלן.

לסעיף 7 המוצע            בדומה להוראת סעיף 7 בנוסחו כיום, מוצע לקבוע גם בסעיף 7 המוצע כי מערך האכיפה העירוני יפעל בשיתוף פעולה של המשטרה והרשות המקומית, והוא יורכב מיחידת פיקוח עירוני ייעודית של פקחים מסייעים שהם עובדי הרשות המקומית שהוסמכו לפי סעיף 10 לחוק וכן מכוח שיטור ייעודי של שוטרים. 

כמו כן, כדי לקצר ולייעל את תהליך קביעת הרשויות המקומיות שבהן יוקם ויפעל מערך אכיפה עירוני, מוצע לקבוע כי קביעה כאמור לא תיעשה בתוספת הראשונה לחוק כפי הקבוע כיום, אלא בצו של השר לביטחון הפנים, בהסכמת שר הפנים, וכן לא יידרש לקביעה זו אישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, אשר נדרש כיום (ר' דברי הסבר לסעיפים 10, 17 ו-18 לחוק וביטול התוספת הראשונה לחוק המוצעים בסעיפים 6, 7, 8, ו- 13 להצעת החוק, בהתאמה).

מוצע כי קביעת השר כאמור תיעשה, בהתבסס על אמות מידה שייקבעו כאמור בסעיף 7א המוצע בסעיף 5 להצעת החוק.

עוד מוצע לקבוע, כי באתר האינטרנט של המשרד תפורסם רשימה עדכנית של הרשויות המקומיות שבהן מוקם ומופעל מערך אכיפה עירוני. רשימה זו תעודכן ויתווספו אליה רשויות מקומיות חדשות שבהן קבע השר, בצו, בהסכמת שר הפנים, כי יוקם ויופעל מערך אכיפה עירוני, וכן יוסרו ממנה הרשויות המקומיות שלגביהן החליט השר בצו, בהסכמת שר הפנים, על הפסקת פעילות המערך כאמור בסעיף 7ג המוצע בסעיף 5 להצעת החוק.

לסעיף 7א המוצע         מוצע להוסיף לחוק את סעיף 7א המוצע המסדיר את אמות המידה לקביעת הרשויות המקומיות שבהן יוקם ויפעל מערך האכיפה העירוני.  כיום גיבוש רשימת הרשויות המקומיות הרלוונטיות ודירוגן מתבצעים במשרד לביטחון הפנים, בהתאם לתבחינים ולתנאים שנקבעו בנושא בהחלטת ממשלה מס' 1645 מיום א' בתמוז התשע"ו (7 ביולי 2016), המהווה עדכון של החלטות ממשלה מס' 1331 מיום י"ד באדר א' התשע"ד (12 בפברואר 2014), שעדכנה את - החלטת ממשלה מס' 2910 מיום כ' באדר א' התשע"א (24 בפברואר 2011) אשר בה נקבעו התבחינים הראשונים בנושא. וכן, בהתאם לתבחינים ולתנאים שנקבעו בהחלטת ממשלה מס' 4389 מיום יב' בטבת התשע"ח (20 בדצמבר 2018), לעניין רשימת המועצות האזוריות ודירוגן, ובהחלטת הממשלה מס' 631 מיום י' כסלו התשפ"ב (14 בנובמבר 2021) לעניין רשויות מקומיות בחברה הערבית. ככלל, הכללת רשויות מקומיות בתכנית נעשית בהתאם לתבחינים האמורים ולתקציב המוקצה לנושא. 

כעת, מוצע לקבוע כי אמות המידה שלפיהן יקבע השר בצו, בהסכמת שר הפנים, את הרשויות המקומיות שבהן יוקם ויופעל המערך כאמור, ייקבעו בתקנות, בהסכמת שר הפנים.

מוצע כי אמות המידה יביאו בחשבון נתונים אלה: היקף העבריינות ברשות המקומית ביחס לעבירות שיקבע השר באמות המידה; גודל האוכלוסייה ברשות המקומית; המדד החברתי-כלכלי שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומדד הפריפריאליות שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. עם זאת, השר יהיה רשאי לקבוע, בהסכמת שר הפנים,  כי לעניין סוגי רשויות מקומיות שונות יחולו רק חלק מאמות המידה או אמות מידה נוספות, ככל שקביעה זו תידרש בשל מאפייני סוג הרשות המקומית, למשל: ערי כרך או מועצות אזוריות.

לסעיף 7ב המוצע          לאור ההצעה להפוך את החוק מהוראת שעה להוראת קבע, מוצע לעגן בחוק את התנאים המקדמיים אשר קיומם נדרש טרם הקביעה באיזו רשות מקומית יוקם ויפעל מערך אכיפה עירוני. תנאים אלו הם שהרשות המקומית נתנה את הסכמתה להקמה ולהפעלה של מערך אכיפה עירוני בתחומה, ושהיא התחייבה לעמוד בתנאים הנדרשים ממנה לצורך הקמה והפעלה של מערך אכיפה עירוני כאמור. שכן, למשל, כאמור בסעיף הקודם, נדרש שהרשות המקומית ומשטרת ישראל יהיו מחויבות לתכנית, בין היתר, בהעמדת כוח האדם שפועל בתכנית, אשר מורכב מכוח אדם ייעודי. יובהר, כי הקמה והפעלה של מערך אכיפה עירוני ברשות מקומית כפופות לקיומו של תקציב ממשלתי מתאים לטובת הפעלת הפרויקט.

לסעיף 7ג המוצע          מוצע לקבוע בחוק את העילות שמכוחן רשאי השר לביטחון הפנים, בצו, בהסכמת שר הפנים, להפסיק פעילות של מערך אכיפה עירוני ברשות מקומית מסויימת. העילה האחת היא בקשת הרשות המקומית להפסקת פעילות מערך אכיפה עירוני בתחומה, מטעמים שונים.  העילה השניה היא אי עמידתה של הרשות המקומית בהתחייבויות הנדרשות ממנה לצורך ההקמה או ההפעלה של מערך האכיפה העירוני בתחומה ובלבד שניתנה לרשות הזדמנות להשמיע את טענותיה בטרם קבלת החלטה על הפסקת הפעלת מערך האכיפה העירוני בתחומה. בעילה זו בעיקר מדובר במקרים שבהם הרשות המקומית אינה מעמידה את כוח האדם והאמצעים הנדרשים ממנה לצורך ההקמה וההפעלה של המערך, או במקרים שבהם הרשות המקומית מעוניינת להפעיל את מערך האכיפה העירוני למשימות שונות מהמשימות שהוגדרו לו. 

 

סעיפים 6, 7, 8 ו- 13    במסגרת הצעת החוק מוצע לקצר ולייעל  את תהליך קביעת הרשויות המקומיות שבהן יוקמו ויפעלו מערכי אכיפה עירוניים כך שלא יידרש אישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת וקביעת רשימת הרשויות המקומיות שבהן יוקם ויפעל מערך אכיפה עירוני לא תיעשה בתוספת הראשונה לחוק אלא בצו של השר בהסכמת שר הפנים כאמור בסעיף 7 המוצע בסעיף 5 להצעת החוק.

לפיכך מוצע בסעיף 13 להצעת החוק לבטל את התוספת הראשונה לחוק ובהתאמה מוצע בסעיף 8 להצעת החוק, לבטל את סעיף 18(א) אשר קובע כי "(א) השר רשאי, בצו, בהסכמת שר הפנים ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, לשנות את התוספת הראשונה".

כן מוצע, בסעיפים 6 ו-7 להצעת החוק ,למחוק את ההפניה לתוספת הראשונה הקבועה בסעיפים 10(א) ו- 17 לחוק, כך שבמקום ההפניה ל"רשות מקומית המנויה בתוספת הראשונה", ייכתב "רשות מקומית אשר נקבע בצו כי יוקם ויפעל בתחומה מערך אכיפה עירוני" ו "רשות מקומית אשר פועל בתחומה מערך אכיפה עירוני".

וזה נוסח התוספת הראשונה לחוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים שמוצע כאמור לבטלה:

" תוספת ראשונה

(סעיף 7)

1.   אילת;

2.   בני ברק;

3.   גבעתיים;

4.   דימונה;

5.   טירה;

6.    כרמיאל;

7.   לוד;

8.   מגדל העמק;

9.   נצרת;

10. נתניה;

11. ערד;

12. רמת גן;

13. באר שבע;

14. עפולה;

15. רמלה;

16. (בוטל);

17. בת ים;

18. אשקלון;

19. חדרה;

20. פתח תקוה;

21. קרית ביאליק;

22. טבריה;

23. קרית גת;

24. באקה אל גרביה;

25. הרצליה;

26. כפר סבא;

27. אור יהודה;

28. גדרה;

29. יבנה;

30. צפת;

31. שפרעם;

32. עראבה;

33. קריית אתא;

34. עכו;

35. ראש העין;

36.  אשדוד;

37. נשר;

38. מבשרת ציון;

39. אלעד;

40. תל אביב;

41. רעננה;

42. מודיעין-מכבים-רעות;

43. קרית מלאכי;

44. טמרה;

45. אום אל פאחם;

46. קרית מוצקין;

47. כפר יונה;

48. רחובות;

49. קרית ים;

50. יהוד-מונוסון;

51. אופקים;

52. טייבה;

53. קלנסואה;

54. נתיבות;

55. קרית שמונה;

56. שדרות;

57. ירושלים;

58. באר יעקב;

59. טירת כרמל;

60. חולון;

61. גן יבנה;

62. בית שאן;

63.  אור עקיבא;

64. נצרת עילית;

65. יקנעם עילית;

66. רהט;

67. דלית אל-כרמל;

68. פרדס חנה-כרכור;

69. ראשון לציון;

70. בית שמש;

71. מעלות תרשיחא;

72. תל שבע."

 

 

סעיף 9      סעיף 19 לחוק קובע חובת דיווח של השר לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, מדי חצי שנה, בדבר נתונים שונים הנוגעים להפעלת מערכי האכיפה העירוניים. זאת, בין השאר, לצורך בחינת אפקטיביות מערכי האכיפה העירוניים. בד בבד עם ההצעה לסיים את תקופת הפעלת מערכי האכיפה העירוניים לתקופת ניסיון, כהוראת שעה, ועם ההצעה להפעילם באופן קבוע לאחר ניסיון מצטבר של כעשור בהפעלת מערכי אכיפה עירוניים ברשויות מקומיות, מוצע לבטל את חובת הדיווח לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת בנושא. 

וזה נוסחו של סעיף 19 לחוק  לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים שמוצע כאמור לבטלו:

"19. דיווח לכנסת  

השר ימסור לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, מדי חצי שנה, דיווח על כל אלה:

(1)  מספר עבירות האלימות שבוצעו בכל אחת מהרשויות המקומיות המנויות בתוספת הראשונה בששת החודשים שקדמו לדיווח, לפי סוג העבירה, והשינוי בהשוואה לששת החודשים שקדמו להם;

(2)  מספר עבירות האלימות שבוצעו ברשויות המקומיות שאינן מנויות בתוספת הראשונה בששת החודשים שקדמו לדיווח, לפי סוג העבירה, והשינוי בהשוואה לששת החודשים שקדמו להם;

(3)  שינוי במספר השוטרים הפועלים דרך קבע בתחומי הרשויות המקומיות המנויות בתוספת הראשונה;

(4)  מספר המקרים שבהם עשו פקחים מסייעים שימוש בכל אחת מסמכויותיהם לפי פרק זה."

 

 

סעיף 10    במסגרת סעיף 21 לחוק תוקן בתיקון עקיף, כהוראת שעה, סעיף 9 לחוק הרשויות המקומיות (משמעת), התשל"ח-1978, שכותרתו "עבירות משמעת" ובו קבועה רשימה של התנהגויות שייחשבו לעבירת משמעת של עובד רשות מקומית. סעיף 21 לחוק הוסיף את פסקה (8) לרשימה שבסעיף 9 האמור ולפיה גם הפעלת סמכות עיכוב, חיפוש או כניסה, שלא כדין, על ידי עובד רשות מקומית תהווה עבירת משמעת. זאת, כדי שלצד הקניית סמכויות אכיפה לפקחים לפי החוק ייקבעו סנקציות אפקטיביות למי שיעשה שימוש בסמכויותיו שלא כדין. עם ההצעה להפוך את החוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים להוראת קבע, מוצע לקבוע גם את עבירת המשמעת האמורה להוראת קבע. לפיכך, מוצע למחוק את המילים "הוראת שעה" מכותרת השוליים של סעיף 21 לחוק.

סעיף 12    מטרתה העיקרית של הצעת החוק היא להפוך את החוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים להוראת קבע, כאמור לעיל. סעיף 23 לחוק קובע את תוקפו של החוק כהוראת שעה. עם ההצעה להפוך את הוראת השעה להוראת קבע, מוצע לבטלו.

וזה נוסחו של סעיף 23 לחוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים שמוצע כאמור לבטלו:

"23.תוקף  

חוק זה יעמוד בתוקפו עד יום כ' בתמוז התשפ"א (30 ביוני 2021)."

סעיף 16    כפי שצוין לעיל בחלק הכללי של דברי ההסבר, כיום מנויות בתוספת הראשונה לחוק 71 רשויות מקומיות, שבמרביתן פועלים מערכי אכיפה עירוניים ובחלקן הם נמצאים בשלבי הקמה והיערכות שונים. כדי לאפשר את המשך הפעלתם של מערכי האכיפה העירוניים הללו, בהתאם לתקציב המוקצה לנושא, מוצע לקבוע הוראות מעבר כדלקמן:

(1) ברשויות המקומיות המנויות בתוספת הראשונה לחוק ימשיך לפעול מערך אכיפה עירוני, אלא אם כן הופסקה פעילותו בהתאם להוראת סעיף 7ג המוצע בסעיף 5 להצעת החוק, כלומר אם רשות מקומית ביקשה את הפסקת הפעילות או אם הרשות המקומית לא עמדה בהתחייבויות שנדרשו ממנה לצורך הפעלת המערך.

(2) עד לקביעת אמות מידה ראשונות לבחירת רשויות מקומיות שבהן יוקם ויפעל מערך אכיפה עירוני בהתאם לסעיף 7א המוצע בסעיף 5 להצעת החוק, יראו כאמות מידה לעניין זה, את התבחינים  שנקבעו בהחלטת ממשלה מס' 1645 מיום א' בתמוז התשע"ו (7 ביולי 2016), המהווה עדכון של החלטות ממשלה קודמות בנושא כמפורט בדברי ההסבר לסעיף 7א האמור. לעניין בחירת מועצות אזוריות כאמור, יראו כאמות מידה מחייבות את התבחינים והתנאים שנקבעו בהחלטת ממשלה מס' 4389 מיום יב' בטבת התשע"ח (20 בדצמבר 2018). לעניין בחירת רשויות מקומיות ערביות יראו כאמות מידה מחייבות את התבחינים והתנאים שנקבעו בהחלטת הממשלה מס' 631 מיום י' כסלו התשפ"ב (14 בנובמבר 2021).

(3) לאור ההצעה להעביר את פרק ג' לחוק שעניינו הסמכת פקחים עירוניים- לפקודת העיריות, ולבטל בשל כך את פרק ג' האמור מהחוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים -מוצע לקבוע, למען הסר ספק, כי הסמכות לפקחים עירוניים שנעשו מכוח פרק זה, ערב יום תחילתו של החוק, ימשיכו לעמוד בתוקפן עד תום תקופת תוקפן, אלא אם כן בוטלו קודם לכן או שתוקפן פקע קודם לכן לפי כל דין.