תוכן עניינים
ב. מטרת החוק המוצע, הצורך בו, עיקרי הוראותיו והשפעתו על הדין הקיים2
ג. השפעת החוק המוצע על קבוצות אוכלוסייה מסוימות....................................................................................3
ד. השפעת תזכיר החוק המוצע על התקציב ועל התקן המנהלי של המשרד היוזם, משרדים אחרים ורשויות אחרות..3
ה. להלן נוסח תזכיר החוק המוצע ודברי הסבר:3
2. תיקון סעיף 4
תזכיר חוק גיל פרישה (הורה שילדו נפטר) (הוראת שעה) (תיקון) (הפיכת הוראת השעה להוראת קבע) התשפ"ב - 2021
בהתאם לחוק גיל פרישה תשס"ד 2004 הגיל שבהגיעו אליו ניתן לחייב עובד לפרוש מעבודתו בשל גילו הוא גיל 67 (להלן – גיל פרישת חובה).
בהתאם לחוק גיל פרישה (הורה שילדו נפטר) (הוראת שעה), התשע"ח 2017 (להלן - החוק), מעסיק של למעלה מ-25 עובדים לא יחייב הורה שילדו נפטר ומועסק במשך 7 שנים לפחות בתכוף לפני הגיעו לגיל פרישת חובה ושהגיע לגיל זה, לפרוש מעבודתו בשל גילו, וזאת למשך 4 שנים נוספות. החוק הגדיר מקצועות שעליהם הוא לא יחול.
החוק נקבע כהוראת שעה למשך ארבע שנים עד ליום 31.12.2021.
כן נקבע בחוק כי המשרד לשוויון חברתי יערוך מחקר לבחינת יישומו והשפעתו של החוק על סוגיות הנובעות מהעסקת הורים שילדם נפטר וכי השר לשוויון חברתי יגבש המלצותיו לעניין תוקפו של החוק.
המשרד לשוויון חברתי ערך מחקר מלווה לבחינת המודעות לחוק, מידת מימושו והשפעותיו בקרב הורים שילדם נפטר ובקרב מעסיקים. המחקר הורכב מסקר בקרב ההורים ומראיונות עם מעסיקים רלוונטיים.
לסקר השיבו 133 משיבים ו- 7 מעסיקים. בין יתר ממצאי הסקר, כ-70% מבין ההורים השיבו כי נשארו או מעוניינים להישאר במקום העבודה מעבר לגיל פרישת חובה. סיבות שציינו המשיבים להישאר במקום העבודה הן בין היתר כיוון שהעבודה מעניקה להם תחושת משמעות (75%), סיבה לצאת מהבית (66%) או מסייעת להורה לחשוב פחות על האובדן (56%) ורצון להמשיך לעבוד מסיבות כלכליות (54%). יצוין למשל כי נסקרים שנמנו על אשכולות 1-5 לגביהם ניתן לצפות כי הסיבה הכלכלית תהיה דומיננטית, השיבו כי העבודה מעניקה להם סיבה לצאת מהבית בשיעור של 81% לעומת שאלת הצורך הכלכלי שעמד על 66% בלבד. כן נרשמה היענות חיובית יותר למימוש הזכויות בקרב גרושים ואלמנים שהצהירו בהיקף של 74% כי העבודה מסייעת להם להימנע מלחשוב על אובדן ילדם. בראיונות עם מעסיקים עלו בין היתר קשיים במימוש החוק לצד היתרון בחיסכון בהליכים הנדרשים להשארת עובד מעל גיל פרישת חובה.
כעת מבוקש להפוך את הוראת השעה להוראת קבע.
החוק אינו מתייחס לקבוצות אוכלוסייה שהמחוקק ביקש לייחדן בהוראות ייצוג הולם או לתת הגנה מיוחדת אחרת.
לא רלוונטי.
תזכיר חוק מטעם המשרד לשוויון חברתי:
|
כותרת החוק |
1. |
בחוק גיל פרישה (הורה שילדו נפטר) (הוראת שעה), התשע"ח – 2017[1] (להלן – החוק העיקרי), בכותרת החוק, המילים "(הוראת שעה)" – יימחקו. |
|
|
תיקון סעיף 7 |
2. |
בסעיף 7 לחוק העיקרי - |
|
|
|
|
|
(1) בסעיף קטן (א) המילים "והוא יעמוד בתוקפו ארבע שנים מיום תחילתו" - ימחקו. |
|
|
|
|
(2) סעיף קטן (ב) - בטל. |
דברי הסבר
בהתאם לחוק גיל פרישה תשס"ד 2004 הגיל שבהגיעו אליו ניתן לחייב עובד לפרוש מעבודתו בשל גילו הוא גיל 67 (להלן – גיל פרישת חובה).
בהתאם לחוק גיל פרישה (הורה שילדו נפטר) (הוראת שעה), התשע"ח 2017 (להלן – החוק) מעסיק של למעלה מ-25 עובדים לא יחייב הורה שילדו נפטר ומועסק במשך שבע שנים לפחות בתכוף לפני הגיעו לגיל פרישת חובה ושהגיע לגיל זה, לפרוש מעבודתו בשל גילו, וזאת למשך 4 שנים נוספות. החוק הגדיר מקצועות שעליהם הוא לא יחול.
החוק נקבע כהוראת השעה למשך ארבע שנים עד ליום 31.12.2021.
בחוק נקבע כי המשרד לשוויון חברתי יערוך מחקר לבחינת יישומו והשפעתו של החוק על סוגיות הנובעות מהעסקת הורים שילדם נפטר; וכי השר לשוויון חברתי יגבש המלצותיו לעניין תוקפו של החוק.
המשרד לשוויון חברתי ערך מחקר מלווה לבחינת המודעות לחוק, מידת מימושו והשפעותיו בקרב הורים שילדם נפטר ובקרב מעסיקים. המחקר הורכב מסקר בקרב ההורים ומראיונות עם מעסיקים רלוונטיים.
לסקר השיבו 133 משיבים ו- 7 מעסיקים. בין יתר ממצאי הסקר, כ-70% מבין ההורים השיבו כי נשארו או מעוניינים להישאר במקום העבודה לאחר גיל פרישת חובה. סיבות שציינו המשיבים להישאר במקום העבודה הן בין היתר כיוון שהעבודה מעניקה להם תחושת משמעות (75%), סיבה לצאת מהבית (66%) מסייעת להורה לחשוב פחות על האובדן (56%) וכן ורצון להמשיך לעבוד מסיבות כלכליות (54%). בראיונות עם מעסיקים עלו בין היתר קשיים במימוש החוק לצד היתרון בחיסכון בהליכים הנדרשים להשארת עובד מעל גיל פרישת חובה.
מוצע להפוך את הוראת השעה ל הוראת קבע.