תזכיר חוק

 

א. שם החוק המוצע

חוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות (תיקון מס' 2), התשפ"ב–2021

 

 

ב. מטרת החוק המוצע, הצורך בו, עיקרי הוראותיו והשפעתו על הדין הקיים

מטרת החוק המוצע היא להתאים את ההוראות השונות של חוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות, התשנ"ז- 1997 (להלן - החוק העיקרי) להרחבת סמכויותיה של הרשות הלאומית להסמכת מעבדות והפיכתה לרשות לאומית להסמכת מעבדות וגופי התעדה אחרים (להלן - הרשות). 

הרשות הינה תאגיד ציבורי אשר הוקם בחוק העיקרי ומכאן שהיא מוסמכת לפעול רק במסגרת הסמכויות שהוקנו לה בסעיף 5 לחוק זה - הסמכה של  מעבדות וגופים העוסקים בעבודות מעבדה. 

במסגרת תהליך ההסמכה בוחנת הרשות את היכולת והכשירות המקצועית של מעבדות לבצע בדיקות. בחינה זו הינה מהותית במערכת שבה קיימים רשויות ומשרדי ממשלה רבים אשר מעניקים מעמד משפטי לבדיקות באמצעות הכרה חוקית במעבדות המבצעות אותן. הסמכת המעבדות על ידי גוף אחד ובהתאם לכללים ברורים, אחידים וכלל עולמיים מקנה לרשויות האמורות כלי סיוע חיוני.

בנוסף, הרשות משמשת נציגתה הבלעדית של המדינה לצורך הכרה ברשויות הסמכה של מעבדות במדינות אחרות. הרשות חתומה על הסכם הכרה הדדי עם כ-104 גופי הסמכה ב-100 מדינות העולם המתועש. הכרה זו מאפשרת למוצרים ישראלים להתגבר על חסמי יבוא מאחר שתעודות הבדיקה שניתנו להם על ידי מעבדות שהוסמכו על ידי הרשות מקובלות במדינות אחרות מכוח הסכמי הכרה הדדיים עם הרשות, ובכך תורמת רבות ליצוא הישראלי בתנאי הגלובליזציה של הסחר הבינלאומי.

כיום רשויות רבות בוחרות לדרוש ממעבדות פרטיות בהן הן מכירות לעבור הסמכה של הרשות, מתוך ההכרה כי ההסמכה מבטיחה מקצועיות ושירות טוב ובהכרח מגדילה את אמינות תוצאות הבדיקה. פעילותה של הרשות בתחום המעבדות הוכיחה מעל לכל ספק עד כמה נחוצים כללי בדיקה אחידים לבחינת כשירות מקצועית ומיומנות של גופי בדיקה ומה חשיבותו של ריכוז משאבי הבדיקה והפיקוח בגוף מקצועי אחד אשר יהיה נציג המדינה ותחת פיקוחה.

לפיכך, מוצע להרחיב את סמכויות הרשות לתחומים נוספים בהם יכולה הרשות לסייע למאסדרים שבחרו בכך, לבחון את כישוריהם המקצועיים של גופים שפועלים בתחום המוסדר על פי דין, על פי רישיון או אישור מאת אותם מאסדרים. הרחבה כאמור תאפשר לא רק חסכון במשאבים הממשלתיים העוסקים בפיקוח אלא גם תקנה לממשלה כלי סיוע מקצועי חיוני שעשוי להביא לעלייה ברמת המקצועיות והאיכות במשק והקניית בטחון לציבור הצרכנים בכל הנוגע לבטיחותם של מוצרים ומקצועיותם של הגופים המוסמכים. כל אלה הכרחיים בעידן של משק תחרותי שצריך להתאים גם להתפתחות הבינלאומית. תרומתה של ההסמכה לפעילות הכלכלית ולפעילות העסקית למשק המדינה היא ביצירת הקשר בין חדשנות לבין פרודוקטיביות עם מדדים הבלתי ניתנים לכימות ישיר כגון: יתרונות בסחר בינלאומי, יתרונות בבריאות, בבטיחות ובשלום הציבור.

עוד  מוצע להפוך את הרשות הלאומית להסמכת מעבדות לרשות לאומית להסמכה, אשר תהא מופקדת לא רק על הסמכת מעבדות אלא גם על הסמכת גופי בחינה וגופי התעדה.  באופן זה תורחב סמכותה של הרשות הלאומית להסמיך גופי בחינה שהינם תאגידים העוסקים בבדיקה אודות מידת התקיימותם של תנאים במוצר, תהליך או שירות המבוצעת על בסיס שיקול דעת מקצועי בתחום הטכנולוגי או הבטיחותי וכן להרחיב את סמכותה של הרשות להסמיך גופי התעדה למערכות ניהול או גופים מתעידים של כוח אדם בין שהם גופי עזר הבודקים את תנאי התקיימות תנאים למתן רישיון או אישור על פי דין ובין שלאו, לפי העניין.

 

עיקרי החוק המוצע:

 

1. מתן כלי לבדיקה אחידה של כשירות מקצועית ומיומנות בדיקה של גוף - הסמכה מבטיחה מקצועיות ושירות טוב ובהכרח מגדילה את אמינות תוצאות בדיקה של גופים. כללי בדיקה אחידים לבחינת כשירות מקצועית ומיומנות של גופי בדיקה באמצעות הרשות הלאומית להסמכה ולא רק של מעבדות, אלא גם של גופי בחינה שונים מבטיחה שימוש בכלי מקצועי שחשיבותו בריכוז משאבי הבדיקה והפיקוח בגוף מקצועי אחד אשר יהיה נציג המדינה ותחת פיקוחה.

 

2. כלי סיוע בידי הממשלה להבטחת בטיחות מוצרים וגופים מוסמכים -  ייעוד הרשות בתחום המעבדות לקידום האיכות והכשירות המקצועית של מעבדות הוכיחה את התרומה להרמוניזציה עם מדינות העולם לטובת מדינת ישראל ואזרחיה. הרחבת סמכויות הרשות להסמכה בתחומים נוספים בהם יכולה הרשות לסייע למאסדרים שבחרו בכך, תאפשר את בחינת כישוריהם המקצועיים של גופים שפועלים בתחום המוסדר על פי דין או על פי רישיון או אישור מאת אותם מאסדרים. הרחבה כאמור תאפשר לא רק חסכון במשאבים הממשלתיים העוסקים בפיקוח אלא גם תקנה לממשלה כלי סיוע מקצועי חיוני שעשוי להביא לעלייה ברמת המקצועיות והאיכות במשק והקניית ביטחון לציבור הצרכנים בכל הנוגע לבטיחותם של מוצרים ומקצועיותם של הגופים המוסמכים. כל אלה הכרחיים בעידן של משק תחרותי שבו יהיה אפשר להגדיל את מספר ההסמכות של גופים בתחומי פעילות נוספים מחד גיסא, ומתן כלים בידי המאסדרים לבקרה של פעילויות במשק מאידך גיסא תוך הגדלת פוטנציאל התרומה למשק העסקי הישראלי.

 

3. השוואת פעילות הרשות למגמות במשק הבינלאומי -  הרחבת יכולות ההסמכה של הרשות להסמכת מעבדות לתחומים של הסמכת גופי בחינה לפי תקן ת"י 17020, לגופים המתעידים מערכות ניהול  לפי ת"י 17021 וגופים המבצעים התעדת בעלי מקצוע לפי ת"י 17024  תהפוך את הרשות לגוף הסמכה מקובל יותר בקרב מדינות מפותחות עם שווקים משמעותיים וכזה הפועל בהתאם למגמות במדינות אירופה ובעולם של הרמוניזציה וכפר גלובאלי.

 

השפעתו על הדין הקיים:

 

הרחבת סמכויות הרשות לתחומים נוספים מעבר להסמכת מעבדות תוך מתן כלי לסייע למאסדרים שבחרו בכך, לבחון את כישוריהם המקצועיים של גופים שפועלים בתחום המוסדר על פי דין או על פי רישיון או אישור באמצעות דרישת הסמכה ביד הרשות הלאומית להסמכת מעבדות.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

ג. להלן נוסח תזכיר החוק המוצע ודברי הסבר

תזכיר חוק מטעם משרד הכלכלה והתעשייה:

תזכיר חוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות (תיקון מס' 2), התשפ"ב–2021

 

דברי הסבר

מטרת החוק המוצע היא לתקן הוראות שונות בחוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות, התשנ"ז-1997 (להלן – החוק), באופן שיביא להרחבת סמכויותיה של הרשות הלאומית להסמכת מעבדות (להלן – הרשות), כך שזו תעסוק גם בהסמכה של גופי בחינה וגופי התעדה.

הרשות היא תאגיד ציבורי אשר הוקם מכוח החוק, וככזו, היא מוסמכת לפעול רק במסגרת הסמכויות שהוקנו לה בסעיף 5 לחוק - הסמכה של מעבדות  (Testing Laboratories)וגופים העוסקים בעבודת מעבדה. במסגרת תהליך ההסמכה, בוחנת הרשות את היכולת והכשירות המקצועית של מעבדות או גופים אחרים העוסקים בעבודת מעבדה (להלן – מעבדות) לבצע בדיקות. בחינה זו היא חיונית במציאות שבה רשויות ומשרדי ממשלה רבים מעניקים מעמד משפטי לבדיקות באמצעות מתן הכרה (מכוח החוק) למעבדות המבצעות אותן. הסמכת המעבדות בידי גוף אחד ובהתאם לכללים ברורים, אחידים וכלל־ עולמיים מהווה אם כן כלי סיוע חיוני בידי רשויות ומשרדים כאמור.

הרשות גם משמשת נציגתה הבלעדית של המדינה לעניין הכרה ברשויות הסמכה של מעבדות במדינות אחרות. הרשות חתומה על הסכם הכרה הדדי עם כ-104 גופי הסמכה ב-100 מדינות העולם המתועש. מכוח הסכמים אלה, מוכרות תעודות הבדיקה שניתנות בידי מעבדות שהסמיכה הרשות, במדינות אחרות, וכך יכולים מוצרים ישראליים שקיבלו תעודות כאמור להתגבר על חסמי ייבוא לאותן מדינות. להסמכה בידי הרשות יש אם כן תרומה רבה לייצוא הישראלי בתנאי הגלובליזציה של הסחר הבין–לאומי.

כיום, בוחרים משרדי ממשלה רבים לדרוש ממעבדות פרטיות שבהן הם מכירים לקבל הסמכה מהרשות, מתוך תפיסה שההסמכה כאמור מבטיחה מקצועיות ושירות טוב ומשפרת את אמינות תוצאות הבדיקה. פעילותה של הרשות בתחום המעבדות הוכיחה מעל לכל ספק את נחיצותם של כללי בדיקה אחידים לבחינת כשירות מקצועית ומיומנות של מעבדות, כמו גם של גופים אחרים המבצעים בדיקות בהתאם לתקנים ולדרישות מקצועיות, ואת החשיבות שיש לריכוז משאבי הבדיקה והפיקוח בגוף מקצועי אחד אשר יהיה נציג המדינה לעניין זה ויפעל תחת פיקוחה.

לאור האמור, מוצע להרחיב את סמכויות הרשות לתחומים נוספים שבהם תוכל הרשות לסייע למאסדרים שבחרו בכך, לבחון את יכולתם המקצועית של גופים לבצע פעילות בהתאם לתקנים ולדרישות מקצועיות, בתחום המוסדר על פי דין, שהפעילות בו דורשת רישיון או אישור מאת אותם מאסדרים. הרחבת הסמכויות כאמור תאפשר לא רק חיסכון במשאבים הממשלתיים המוקצים לפיקוח, אלא גם תקנה לממשלה כלי סיוע מקצועי חיוני שיש בו כדי להביא לעלייה ברמת המקצועיות והאיכות במשק ולהקניית ביטחון לציבור הצרכנים בכל הנוגע לבטיחותם של מוצרים ומקצועיותם של הגופים המוסמכים. כל אלה הכרחיים בעידן של משק תחרותי, שנדרש להתאים את עצמו גם להתפתחויות בזירה הבין־לאומית..

תרומתה של ההסמכה בידי הרשות לפעילות הכלכלית ולפעילות העסקית במשק המדינה גלומה אם כן ביצירת קשר בין חדשנות לפרודוקטיביות וכן בהיבטים אחרים כגון סיוע לעוסקים בסחר בין־לאומי והפחתת רגולציה.

במסגרת הרחבת סמכויותיה כאמור, מוצע שהרשות תוכל להסמיך גם גופי בחינה, קרי גופים העוסקים בבדיקה על אודות מידת התקיימותם של תנאים לגבי מוצר, תהליך או שירות, המבוצעת על בסיס שיקול דעת מקצועי בתחום הטכנולוגי או הבטיחותי, וכן גופי התעדה למערכות ניהול, גופים להכשרה ולהתעדה של כוח אדם וגופי התעדה למוצרים, תהליכים ושירותים, כהגדרותיהם המוצעות, הכול כמפורט להלן. הרחבת יכולת ההסמכה של הרשות לתחומים של הסמכת גופי בחינה לפי תקן ת"י 17020 ,של הסמכת גופים המבצעים התעדה למערכות ניהול לפי תקן 17021 IEC/ISO , של הסמכת גופים המבצעים התעדת בעלי מקצוע לפי תקן 17024 IEC/ISO ושל הסמכת גופים המבצעים התעדה למוצרים, תהליכים ושירותים לפי תקן 17065 IEC/ISO , צפויה להפוך את הרשות לרשות הסמכה הפועלת באופן דומה לרשויות הסמכה במדינות מפותחות עם שווקים משמעותיים, זאת בהתאם למגמות של הרמוניזציה וכפר גלובלי הרווחות בעולם בכלל ובמדינות אירופה בפרט.

לאור ההצעה להרחיב את סמכויות הרשות כמפורט לעיל, מוצע לשנות את שם הרשות לרשות הלאומית להסמכת מעבדות, גופי בחינה וגופי התעדה ובהתאמה, לתקן את שם החוק לחוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות, גופי בחינה וגופי התעדה, התשנ"ז-1997 . בהמשך לכך, מוצעות התאמות בסעיף 2 לחוק, שעניינו הקמת הרשות ובסעיף 10 לחוק, שבו קבועים תפקידי מועצת הרשות.

מוצע להוסיף לסעיף 1 לחוק כמה הגדרות הנדרשות עקב התיקונים המוצעים בהצעת חוק זו, ובין השאר הגדרות של הגופים החדשים שהרשות תהיה מוסמכת להסמיך. כמו כן מוצע לתקן את ההגדרה "הסמכה" בשל הרחבת סמכות הרשות כמוצע לעיל, ולהחליף את ההגדרה "מעבדה" כך שתובהר ההבחנה בינה לבין הגופים האחרים שהרשות תהיה מוסמכת לתת להם הסמכה, הכול כמפורט להלן.

"מעבדה" מוגדרת כיום כך: ""מעבדה" - לרבות גוף בודק, מכייל או מודד, העוסק בעבודות מעבדה". בשל הבעיות הפרשניות הרבות שהתעוררו עקב הגדרה רחבה זו, ובמטרה להבחין בין מעבדה לבין גוף בחינה, מוצע להחליף את ההגדרה בהגדרה עדכנית אשר מפרטת את סוג הבדיקות שמבצעת מעבדה - בדיקות טכניות בשיטות מקובלות לבדיקת רכיביו או מאפייניו של מוצר בהתאם לדרישות תקינה בין־לאומית וישראלית ועל פי כל דין - וכן מתייחסת להיבט של מתן אישור על עמידתו של המוצר בדרישות אלה. ההגדרה המוצעת תואמת את ההגדרה הקיימת כיום למעבדות ( Laboratories Testing) בתקן 17025 IEC/ISO.

כאמור, אחד מסוגי הגופים שהרשות תוכל להסמיך על פי המוצע הוא גוף בחינה )Body Inspection .)על פי המוצע, "גוף בחינה" הוא גוף העוסק בבחינה )Inspection) של התקיימותם של תנאים לגבי מוצר, תהליך או שירות, אשר נקבעו בתקינה בין־לאומית או ישראלית או בבחינת התקיימותן של דרישות אחרות לגבי מוצר, תהליך או שירות שנקבעו על פי דין )למשל בידי השר הממונה על ביצועו של אותו דין(, ובמתן אישור )Certification )על התקיימותם של התנאים או הדרישות האמורים. הבחינה שעורך גוף כאמור מבוצעת על בסיס שיקול דעת מקצועי בתחום טכנולוגי או בטיחותי, בדרך של מדידה, צפייה או בדרך אחרת. ההגדרה המוצעת עולה בקנה אחד עם ההגדרה הקיימת כיום בתקן 17020 IEC/ISO ,שעניינו בפעילותם של גופים כאמור.

בשונה ממעבדה אשר מבצעת כאמור בדיקה טכנית של המוצר עצמו, על רכיביו ומאפייניו, הרי שגוף בחינה בוחן את התקיימותם של תנאים הנוגעים לדרכי ייצור המוצר, וכן את התקיימותם של תנאים הנוגעים לתהליכים ולשירותים לגבי אותו מוצר, זאת על בסיס שיקול דעת מקצועי בתחום טכנולוגי או בטיחותי. כך למשל, מעבדה בודקת את הרכב הבטון לצורך בדיקת עמידותו, ולעומת זאת גוף בחינה יבדוק את עמידות המבנה בפני רעידות אדמה לאור התכניות המפרטות את התנאים לביצוע הבנייה לרבות סוג הבטון שבו יש להשתמש. עוד לדוגמה, מעבדה תבדוק את הערך הקלורי של גז טבעי, ואילו גוף בחינה יבדוק את תשתיות הצנרת והמיתקנים המשמשים את המפעל לצורך חיבור להזרמת גז טבעי.

סוג נוסף של גופים שמוצע לאפשר לרשות לתת להם הסמכה הם גופי התעדה למערכות ניהול )Certification Systems Management for Bodies .)על פי המוצע, "גוף התעדה למערכות ניהול" הוא גוף הבודק אם מערכות ניהול איכות, מערכות ניהול בטיחות ומערכות ניהול איכות הסביבה של ארגונים שונים עומדות בתקנים בין־ לאומיים או ישראליים לעניין מערכות ניהול כאמור או בדרישות נוספות על תקנים כאמור שנקבעו על פי דין, ונותן אישור על עמידה בתקנים ובדרישות כאמור. ההגדרה המוצעת תואמת את ההגדרה הקיימת כיום לעניין זה בתקן 17021 IEC/ISO ,שעניינו פעילותם של גופים כאמור.

סוג שלישי של גופים שהרשות תוכל על פי המוצע לתת להם הסמכה, הם גופי התעדה למוצרים, תהליכים ושירותים )Processes, Products for Bodies Certification Services and .)גוף התעדה כאמור הוא, על פי המוצע, גוף הבודק תהליכים ושירותים, לרבות לגבי מוצרים, לשם מתן אישור על עמידתם בתנאים שנקבעו בתקינה בין־לאומית או ישראלית ובדרישות נוספות על פי כל דין. כך למשל, יבדוק גוף כאמור אם תהליך טיפול בחום, תהליך גידול צמחים או תהליך תיקון מחשב עומדים בתנאים ובדרישות כאמור, זאת בשונה מבדיקה מקצועית של מאפייני התהליך )שמבוצעת כמוסבר לעיל בידי גופי בחינה(.

גם הגדרה זו מוצעת בהתאמה להגדרה הקיימת כיום בתקן 17065 IEC/ISO שעוסק בפעילותם של גופים כאמור.

הסוג האחרון שמוצע להוסיף לרשימת סוגי הגופים שהרשות מוסמכת להסמיכם, הוא גופים להכשרה ולהתעדה של כוח אדם )for Bodies Certification Persons .)על פי המוצע, מדובר בגוף אשר מקיים מערך של הכשרה, הנחיה והשתלמויות לכוח אדם מקצועי בתחומים טכנולוגיים או בטיחותיים) כגון ריתוך, מסגרות(, ונותן אישור על עמידתו של כוח האדם כאמור בתנאים שנקבעו בתקינה בין־לאומית או ישראלית או בדרישות נוספות שנקבעו על פי כל דין. כלומר, זהו גוף שגם מקנה הכשרה וגם מכיר בכשירות המקצועית של אדם וביכולתו ליישם את הידע שלמד לצורך ביצוע פעולות בתחום הכשרתו.

ההגדרה המוצעת תואמת אף היא את ההגדרה הקיימת כיום בתקן 17024 IEC/ISO ,שעניינו בפעילותם של גופים מסוג זה. עם זאת, מוצע להחריג ממנה, וכך - מתחולתו של החוק, שורה של מוסדות העוסקים בחינוך ובהכשרה מקצועית, כך שהרשות לא תיתן הסמכה לגופים אלה, הן במישור הוולונטרי והן במישור הרגולטורי.

מאחר שההסדרה שתחול על פי המוצע על גוף התעדה למוצרים, תהליכים ושירותים, על גוף התעדה למערכות ניהול ועל גוף להכשרה ולהתעדה של כוח אדם, זהה בעיקרה, מוצע להוסיף לסעיף 1 לחוק את ההגדרה "גוף התעדה"(Body Certification)  כמונח המתייחס לכל אחד משלושת הגופים האמורים.

המונח "הסמכה" מוגדר כיום בחוק כ"הכרה של הרשות ביכולת ובכשירות המקצועית של מעבדה לבצע בדיקות בהתאם לתקנים, לתקנות, למפרטים או למסמכים ייחוס אחרים". מוצע לתקן את ההגדרה כך שתתייחס לגופים החדשים שיכולים לקבל הסמכה לפי התיקון המוצע, וכן תתייחס להיבט של מתן אישור כחלק אינטגרלי מהפעילות שלגביה ניתנת הסמכה. לעניין גוף להכשרה ולהתעדה של כוח אדם, מוצע להבהיר כי הסמכה של גוף כאמור כוללת גם הכרה ביכולתו לקיים פעילות הכשרה. כמו כן מוצע להבהיר כי ההכרה שנותנת הרשות במסגרת ההסמכה לפי החוק, חלה רק לעניין פעילותם של הגופים המוסמכים בישראל.

לבסוף, מוצע לעדכן את ההגדרה "השר" בהתאם לשמו העדכני של משרד הכלכלה והתעשייה, ולתקן בהתאם לכך את סעיף 16(א()1 )לחוק שמכוחו ממנה השר את נציגו לוועדה המייעצת לשר, למועצת הרשות ולמנהל הרשות (ראו סעיף 14 להצעת החוק).

בסעיף 5 לחוק קבועים תפקידיה וסמכויותיה של הרשות במישור הוולונטרי. סעיף זה משקף את העובדה שארגון )כיום - מעבדה בלבד( יכול לפעול בתחומי ההסמכה של הרשות גם בלא הסמכתה. כלומר, עצם קבלת ההסמכה מהרשות היא עניין הנתון לשיקול דעתו של כל ארגון )ראו פסקה )3 )של הסעיף האמור(. זאת, על אף היתרונות שעשויים לצמוח מקיומה של הסמכה מאת הרשות, למשל בתחום הסחר, לרבות סחר בין־לאומי.

לפי סעיף זה הרשות מוסמכת, בין השאר, לקבוע באישור השר תחומים וסוגי בדיקות שלגביהן היא יכולה לתת הסמכה למעבדות; לקבוע, לגבי מעבדות המבקשות הסמכה, דרישות בנוגע להשכלה והכשרה מקצועית של עובדים ומנהלים בהן וכן דרישות לגבי ביצוע בדיקות וציוד בדיקות; לתת למעבדות, לבקשתן, הסמכה בתחומים ובסוגי בדיקות שקבעה כאמור ולקבוע דרישות למתן ההסמכה ולקיומה; וכן נתונות לה סמכויות נוספות הנלוות לסמכויות אלה, ובכלל זה סמכות לבטל הסמכה שנתנה.

מוצע לתקן סעיף זה בין השאר בשל הרחבת סמכויות הרשות כמוצע בתיקון זה. בהתאם לכך מוצע שסמכויותיה של הרשות יהיו נתונות לה לא רק לגבי מעבדות אלא גם לגבי גופי בחינה וגופי התעדה.

כמו כן מוצע לקבוע במפורש כי הרשות תוכל לקבוע, כתנאי למתן הסמכה ולקיומה, תנאים הנדרשים לשם הבטחת האמינות, ההגינות ואי־התלות של הגוף המוסמך. תנאים אלה נגזרים מתקני ההסמכה הבין־לאומיים וממסמכי ייחוס נוספים שלפיהם נדרש כי פעולתם של גופים אלה תיעשה בלא משוא פנים בכל היבטי הפעילויות שחלה לגביהם ההסמכה.

עוד מוצע להקנות לרשות סמכות לקיים מעקב ובקרה על המשך עמידתם בדרישות למתן הסמכה ובתנאים לקיומה, זאת במטרה להבטיח שאותם גופים שומרים על רמת האיכות והאמינות שעל בסיסה קיבלו את ההסמכה )ראו פסקה )3א( המוצעת(. מדובר בסמכות הנדרשת לרשות, בין השאר, גם מכוח התקינה הבין־לאומית אשר מחייבת רשויות הסמכה מדינתיות לקבוע תדירות מסוימת של מבדקים בארגונים המוסמכים.

כמו כן מוצע להקנות לרשות במפורש סמכות לפקח על פעילותם של גופים מוסמכים לשם עמידתם בהוראות לפי החוק (וראו לעניין זה גם את דברי ההסבר לסעיף 7ד המוצע, בסעיף 6 להצעת החוק).

לאור ההסדר המוצע לעניין ביטול הסמכה, התלייתה או הגבלתה, בסעיף 7ב לחוק, כנוסחו המוצע בסעיף 6 להצעת החוק, מוצע למחוק את פסקה (5) של סעיף 5 לחוק אשר בה קבועה כיום סמכות הרשות לבטל הסמכה.

וזה נוסחה: (5) לבטל הסמכה של מעבדה, אם לאחר שניתנה לה אפשרות להשמיע את טענותיה, מצאה כי אינה עומדת בדרישות שנקבעו למתן ההסמכה".

סעיף 6 לחוק עניינו בקביעת תקופת מעבר לכניסתם לתוקף של תחום הסמכה או סוג בדיקות שלגביו תינתן הסמכה, ובפרסום קביעות הרשות - הן קביעת התחומים וסוגי הבדיקות כאמור והן קביעת תקופת המעבר - ברשומות. כדי לשפר את נגישות הציבור למידע על קביעות הרשות, מוצע לקבוע כי אלה יפורסמו, נוסף על הפרסום ברשומות, גם באתר האינטרנט של הרשות.

לסעיף 7א המוצע סעיף 7 לחוק מסדיר את סמכותו של שר הממונה על ביצוע חיקוק, קרי מאסדר (רגולטור) (להלן - השר הממונה או מאסדר), לקבוע כי הסמכה של מעבדה המבצעת בדיקות (Laboratory Testing), בידי הרשות, תהווה תנאי לקבלת אישור, הסמכה או הכרה (להלן – אישור) שנדרשים לפי אותו חיקוק.

על פי המוצע, הסדר זה ימשיך לחול, כפי שהוא כיום, לעניין מעבדות, ואילו לעניין גופי בחינה וגופי התעדה, יחול הסדר שונה, כמפורט להלן. על פי המוצע, מאסדר שיבקש לקבוע כי גוף, אשר אישורו נדרש על פי חיקוק, יוכל לתת אישור כאמור רק אם הוא הוסמך בידי הרשות, יידרש לעשות זאת בחוק או לפיו. דרישה זו, כמו שאר ההוראות המוצעות במסגרת סעיף 7א המוצע, תחול כאמור רק לעניין גופי בחינה וגופי התעדה. לעומת זאת, לגבי מעבדות, מעוגנת האפשרות של מאסדר לדרוש הסמכה בידי הרשות, כתנאי לשמש מעבדה הנותנת אישור שנדרש על פי חיקוק, בסעיף 7(א) לחוק.

בהמשך לכך, מוצע לעגן, בסעיף קטן (ד) כנוסחו המוצע, את סמכותו של השר הממונה לקבוע דרישה כאמור בתקנות. הוראה זו תשמש מקור הסמכות לקביעת הדרישה בתקנות ככל שסמכות כזו אינה נתונה לשר לפי החיקוק שעל ביצועו הוא ממונה.

משנקבעה בחיקוק דרישה להסמכה בידי הרשות כאמור, מוצע כי השר הממונה יוכל, בהסכמת הרשות, לקבוע בתקנות תנאים ודרישות לעניין השכלה וכשירות מקצועית של נושאי משרה ועובדים בגוף הבחינה או גוף ההתעדה ותנאים ודרישות לעניין הבטחת אמינותו ואי־תלותו של הגוף, הכול לאור אותו חיקוק ובהתאם לתקנים, לתקנות, למפרטים או למסמכי ייחוס אחרים, וכן דרישה להעדר הרשעה של הגוף ושל גורמים מרכזיים בו, כמפורט בסעיף 7א)ב()1()א( ו–)ב( המוצע. תנאים ודרישות כאמור יכול שייקבעו נוסף על התנאים והדרישות שקבעה הרשות מכוח סעיף 5 לחוק. כמו כן מוצע לאפשר לרשות, במקרים שבהם נקבעה בחוק או לפיו דרישה להסמכה בידיה של גוף בחינה או גוף התעדה, להציב תנאים נוספים להסמכה, מעבר לדרישות ולתנאים שהיא מוסמכת לקבוע לעניין הסמכה של גופים בנסיבות שבהן אישורם אינו נדרש על פי דין (כלומר, לפי סעיף 5 לחוק) וכן מעבר לדרישות שקבע השר הממונה מכוח סמכותו כמוצע לעיל.

על פי המוצע, התנאים והדרישות שרשאית הרשות לקבוע כאמור יכולים להיות רק כאלה שתואמים את התקנים, התקנות המפרטים ומסמכי הייחוס האחרים הנוגעים לעניין. מאפיין זה של התנאים והדרישות שהרשות מוסמכת לקבוע הוא מאפיין יסודי בפעילותה של הרשות ונוגע לעצם טיבה של ההסמכה שהיא נותנת (ראו ההגדרה "הסמכה" בסעיף 1 לחוק כתיקונה המוצע בסעיף (2) להצעת החוק. בדרך זו, תוכל הרשות לקבוע, למשל, תנאים לעניין פרטים שיש לכלול בדיווחים, תנאים לביצוע מבדקים תקופתיים, תנאים להסתייעות באחר וכדומה.

בשל ההסתמכות הצפויה של גופים, רשויות ומשרדי ממשלה על הסמכת הרשות, מוצע לקבוע כי התנאים והדרישות למתן ההסמכה שתקבע הרשות לפי ההוראה המוצעת וכן רשימת הגופים שקיבלו הסמכה יפורסמו באתר האינטרנט של הרשות, כך שיהיה אפשר לעיין בהם בלא הגבלה )ראו סעיף 7י המוצע(.

לבסוף, מוצע לקבוע במפורש כי לצד הרשות, יהיה גם המאסדר, או מי שהוא הסמיך לכך, רשאי לבדוק באופן שוטף את התקיימותם, בגוף הבחינה או גוף ההתעדה, של התנאים והדרישות שקבע המאסדר כתנאי למתן הסמכה בידי הרשות. אם הגוף המוסמך הוא תאגיד, תהיה נתונה למאסדר הסמכות לערוך בדיקה כאמור גם לגבי בעל התאגיד, מנהלו או מי שממלא בו תפקיד בכיר.

לסעיף 7ב המוצע, מוצע להקנות למנהל הרשות (להלן – המנהל) סמכות לבטל הסמכה, להתלותה או להגבילה, וזאת בהתקיים עילה מהעילות המפורטות בסעיף קטן )א( כנוסחו המוצע, ובכפוף למתן זכות טיעון לגוף המוסמך, קרי למעבדה, לגוף הבחינה או לגוף ההתעדה שקיבלו הסמכה מאת הרשות )להלן - גוף מוסמך). מדובר בעילות מקובלות בחקיקה, וראו למשל סעיף 29 לחוק אומנה לילדים, התשע"ו-2016.

כאשר מדובר בביטול, התליה או הגבלה של הסמכה הנדרשת על פי חיקוק, מוצע כי המנהל יודיע על כך לשר הממונה על ביצוע החיקוק, וכן כי דבר הביטול, ההתליה או ההגבלה יפורסם באתר הרשות)ראו סעיף 7י המוצע).

 לבסוף, מוצע כי המנהל יפרסם הודעה על כל ביטול, התליה או הגבלה של הסמכה, בידי הרשות, באתר האינטרנט של הרשות. כמו כן יוכל המנהל לפרסם הודעה כאמור בכל דרך אחרת שימצא לנכון. עוד מוצע, כמקובל בהוראות חוק הנוגעות לפרסום מידע בידי רשויות ציבוריות, כי המנהל לא יכלול בהודעה שהוא מפרסם כאמור פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי סעיף 9(א( לחוק חופש המידע, התשנ"ח-1998, וכן כי הוא רשאי שלא לפרסם כאמור פרטים המהווים מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי סעיף 9(ב( לחוק האמור.

לסעיף 7ג המוצע, תעודות הסמכה ניתנות על בסיס מצב עובדתי מסוים שבו מתקיימים התנאים להסמכה. ככאלה, יש להן ערך ראייתי במישור הבטיחותי או הטכנולוגי, כלומר, הן משמשות הוכחה לכך שבזמן נתון, מתקיימים בפעילותו של גוף מסוים - בכוח האדם, בתהליכי העבודה, בציוד ובמיתקנים המשמשים את אותו גוף - התנאים האמורים. הגורמים המעוניינים בקיומה של תעודת הסמכה )כגון רגולטורים( מסתמכים על כך שמצב דברים זה מתקיים בגוף המוסמך. לאור האמור מוצע, ככלל, לאסור על העברת תעודת הסמכה, ומכאן - על העברת הסמכה - שנתנה הרשות. כך, הסמכה שניתנה, לרבות הזכויות שמוקנות לגוף המוסמך מתוקף ההסמכה, לא יהיה ניתן להעבירה לאחר, אלא אם כן אישר המנהל, מראש ובכתב, כי ניתן להעביר את תעודת ההסמכה, ובהמשך לכך - את ההסמכה, בלי צורך בהסמכה מחדש. העברה כאמור תתאפשר, למשל, לפי שיקול דעתו של המנהל, אם הבעלות בגוף מוסמך עברה במלואה לגורם אחר, או אם פעילות מסוימת המבוצעת בידי גוף מוסמך נרכשת על ידי גוף אחר, ולפי בדיקת הרשות אין בהעברה כאמור כדי לפגוע בפעילות. מוצע גם להתייחס במפורש למצב שבו, בעקבות העברת שליטה בתאגיד שהוא גוף מוסמך, לתאגיד אחר, עוברת לכאורה גם ההסמכה לתאגיד האחר. גם בהקשר זה מוצע כי העברת ההסמכה לתאגיד האחר תתאפשר רק אם אישר זאת המנהל מראש ובכתב, וכן מוצע לאפשר למנהל להציב תנאים למתן אישור כאמור.

לסעיף 7ד המוצע, כיום, החוק אינו מעניק לרשות כלים ייעודיים שבאמצעותם היא יכולה לפקח על המעבדות שהסמיכה, למעט הסמכות הכללית הנתונה לה בסעיף 5(6 )לחוק, "ליזום כל פעולה הכרוכה או הקשורה בהסמכה של מעבדות המבצעות בדיקות" וכן סמכויות עזר הנתונות לכל רשות מינהלית מכוח סעיף 17(ב( לחוק הפרשנות, התשמ"א-1981 ,הנדרשות לה במידה סבירה לצורך החלטה על מתן הסמכה, חידושה, ביטולה, התלייתה או הגבלתה. מוצע, בהמשך לסמכות הכללית של הרשות לקיים פיקוח על פעילותם של הגופים שהיא מסמיכה, כאמור בסעיף 5(3ב( כנוסחו המוצע, להסמיך את המנהל למנות מפקחים מקרב עובדי הרשות, שיהיו להם סמכויות פיקוח במישור המינהלי.

בין השאר מוצע להעניק למפקחים כאמור סמכות להיכנס למיתקניו של גוף מוסמך (למעט מקום המשמש למגורים שאליו ניתן להיכנס רק על פי צו מאת בית משפט), לצורך פיקוח על פעילותו של הגוף בתחום ההסמכה ועל עמידתו בדרישות החוק ובדרישות שקבעה הרשות מכוחו כתנאי למתן ההסמכה ולקיומה (ראו סעיף קטן (ד)(2) המוצע). כמו כן מוצע להקנות למפקחים סמכות לדרוש מכל אדם להזדהות לפניהם (ראו סעיף קטן (ד)(1) המוצע), סמכות לדרוש שיוצגו להם מידע ומסמכים שיש בהם כדי להבטיח את ביצוען של הוראות החוק וההוראות שנקבעו מכוחו או להקל על ביצוען (ראו סעיף קטן (ד)(3) המוצע), וכן סמכות לבצע בדיקות בנוגע לעמידה בדרישות ההסמכה, לבצע מדידות וליטול דוגמאות (ראו סעיף קטן (ד)(4) המוצע).

על פי המוצע, מפקח יוכל לעשות שימוש בסמכויות הנתונות לו רק בעת מילוי תפקידו וכשהוא עונד באופן גלוי תג מזהה ונושא תעודה חתומה בידי המנהל המפרטת את תפקידו וסמכויותיו (ראו סעיף קטן (ה) המוצע).

ההסדר המוצע יאפשר פיקוח הדוק יותר על פעילותם של הגופים המוסמכים ויקנה לרשות אמצעים מינהליים יעילים ומיידיים שהיא תוכל לנקוט כלפי גופים שהפרו את התנאים הקבועים בחוק. ומוצע להבהיר, בסעיף קטן (ו), כי סמכויות אלה שמוצע להקנות למפקחי הרשות, באות נוסף על סמכויות הפיקוח הנתונות לשרים הממונים על ביצועם של חיקוקים (שנקבעה בהם דרישה להסמכה בידי הרשות), ולמי שאותם שרים הסמיכו לכך, לגבי גופי הבחינה וגופי ההתעדה השונים, בהתאם לשיקול דעתם. כמו כן מוצע להבהיר כי אין בסמכויות הפיקוח המוקנות על פי המוצע למפקחי הרשות כדי למנוע מהשר הממונה או ממי שהשר הסמיך מכוח החיקוק שעליו הוא ממונה, להתלוות למפקחי הרשות בעת הפעלת סמכויותיהם לפי סעיף קטן (ד) המוצע.

בסעיף קטן (ב) המוצע, מוצע למנות את תנאי הסף ותנאי הכשירות שצריכים להתקיים במפקח. כמו כן מוצע לקבוע, בסעיף קטן (ג), כי תפורסם ברשומות הודעה על מינוי מפקח לפי סעיף זה. ככלל, ההוראות המוצעות בסעיף זה הן הוראות מקובלות בחקיקה העוסקת במינוי מפקחים ובסמכויותיהם.

לסעיף 7ה המוצע, כאמור, תפקידם של המפקחים הוא לפקח על הגופים המוסמכים ולהבטיח את ביצוע הוראות החוק, התקנות וכל הוראה אחרת שניתנה מכוח החוק. כדי להבטיח את יעילותו של מנגנון הפיקוח ולאפשר למפקחי הרשות לבצע את תפקידם, ובשל החיוניות שיש לביצוע הבקרה בזמן אמת, מוצע לקבוע כי מפקח שגוף מוסמך או מי מטעמו הפריע לו להפעיל את סמכויות הפיקוח הנתונות לו לפי סעיף 7ד)ד( המוצע, יוכל למסור לגורם המפריע התראה ולפיה אם לא יחדל להפריע כאמור, הדבר עלול להוות עילה לביטול ההסמכה, להתלייתה או להגבלתה. בהתאם לכך, מוצע למנות עילה זו בין העילות להפעלת הסמכות האמורה, בסעיף 7ב)א()4 )המוצע.

לסעיף 7ו המוצע, כאמור, הרשות פועלת בשני מישורים - במישור הוולונטרי, שבו גופים מבקשים לקבל את הסמכתה מיוזמתם, משיקולים מסחריים-עסקיים, ובמישור הרגולטורי, שבו הסמכתה של הרשות נדרשת על פי חיקוק. כאשר הרשות, ובכלל זה מפקחיה, פועלת במישור הרגולטורי, הרי שהיא פועלת לצד השר הממונה על ביצוע החיקוק שמכוחו נדרשת הסמכת הרשות (ראו סעיף 7ד(ו) המוצע). בהמשך לכך, מוצע לאפשר לשר הממונה כאמור לדרוש מהרשות כל מסמך (כהגדרתו המוצעת בסעיף 7ד(ד)(3) האמור). או מידע לעניין גוף מוסמך, המצוי ברשותה או שיש בידה להשיגו, הנוגע לפעילותו של הגוף המוסמך לפי החיקוק שמכוחו נקבעה הדרישה להסמכה כאמור.

לסעיפים 7ז ו־7ח המוצעים, מוצע לעגן בחוק הסדר המאפשר לרשות להסתייע, לצורך בדיקת עמידתו של גוף המבקש הסמכה בתנאים למתן הסמכה ולצורך בדיקת עמידתו של גוף מוסמך בתנאים לקיומה של ההסמכה, בבודקים מקצועיים שאינם עובדי הרשות (להלן - בודקים חיצוניים). מאחר שהרשות היא תאגיד ציבורי, תיעשה ההתקשרות עם אותם בודקים חיצוניים בהתאם להוראות חוק חובת המכרזים, התשנ"ב-1992.

על פי המוצע, יוכלו הבודקים החיצוניים לערוך בדיקות כמפורט בסעיף 7ז)א()1 )המוצע, וכן להיכנס למקום שפועל בו גוף מוסמך או גוף המבקש הסמכה או למקום שבו גוף כאמור מבצע בדיקות או שמבוצעות בו בדיקות בעבור אותו גוף )למעט מקום כאמור המשמש למגורים(, ובלבד שהם יוכלו להיכנס כאמור רק לאחר שניתנה לכך הסכמה בכתב של מנהל הגוף המוסמך או הגוף המבקש הסמכה או מי שאותו מנהל הסמיכו לכך.

כמו כן מוצע לאפשר לבודקים חיצוניים לדרוש מגוף כאמור, ומכל עובד בו, מסמכים שנמצאים בידיו הנוגעים לתחום הסמכתו.

ההוראות המוצעות בסעיפים קטנים(ב) עד (ד) של סעיף 7ז המוצע, מעגנות בחוק את תפקידם של הבודקים החיצוניים כגורמים המסייעים לרשות ופועלים תחת פיקוחה. בהתאם לכך, מוצע לקבוע כי הבודקים, שאותם ימנה מנהל הרשות, יפעלו מטעם הרשות, תחת פיקוחה ובהתאם להנחיותיה. כמו כן מוצע כי בודק חיצוני יגיש לרשות ולגוף הנבדק דוח בדבר ממצאי בדיקתו סמוך ככל האפשר לאחר השלמת הבדיקה. עוד מוצע להבהיר כי בודקים חיצוניים אינם רשאים להפעיל סמכות הכרוכה בהפעלת שיקול דעת שניתן לרשות לפי דין.

בסעיף 7ז(ה) מוצע לאפשר לכל מי שרואה את עצמו נפגע מפעילות בודק חיצוני, לפנות למנהל בבקשה מנומקת בעניין זה. כך למשל, ניתן לפנות למנהל בטענה שעבודתו של הבודק החיצוני לא בוצעה באופן תקין או שיש חשש שהבודק מצוי במצב של ניגוד עניינים.

על פי המוצע בסעיף 7ז(ו), יכול המנהל לתת לבודק חיצוני הוראות בעניין עריכת בדיקות, לערוך בדיקות נוספות בעצמו, למנות בודק חיצוני אחר או לפעול בכל דרך אחרת שימצא לנכון, וזאת על פי בקשה שהוגשה לו לפי סעיף 7ז(ה) או מיוזמתו.

אדם שמבקש לשמש בודק חיצוני יידרש להגיש בקשה לכך ולעמוד בתנאי הכשירות המוצעים בסעיף 7ח(א) לחוק. בין השאר ייבדק עברו הפלילי כמפורט בפסקה (3) המוצעת. בדיקה זו תבוצע בידי משרד הכלכלה מול משטרת ישראל. עוד ייבדק כי הבודק החיצוני, או מי שמבקש להתמנות לבודק כאמור, לא נמצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים כאמור בפסקה (4) המוצעת. תנאים אלה נועדו להבטיח את אי־התלות ואת האובייקטיביות של הבודק החיצוני.

על פי המוצע בסעיף 7ח(ב), יתמנו בודקים חיצוניים לתקופה של חמש שנים לכל היותר, ומוצע להסמיך את המנהל להאריך את מינויו של בודק חיצוני בתקופות נוספות שלא יעלו על חמש שנים כל אחת. כמו כן מוצע כי בודק חיצוני שחדל להתקיים בו תנאי מהתנאים למינוי כאמור בסעיף 7ח(א) המוצע, או שמתקיימת לגביו עילה המונעת ממנו לשמש בודק חיצוני, יידרש להודיע על כך למנהל בלא דיחוי.

בסעיף 7ח(ד) המוצע, מוצע גם להסמיך את המנהל לבטל מינוי של בודק חיצוני או להתלותו לתקופה נקובה, וזאת אם מצא כי מתקיימת עילה מהעילות לכך כמפורט באותו סעיף, ובכפוף למתן זכות טיעון לבודק החיצוני. לבסוף, מוצע כי הרשות תיידע את הגוף הנבדק על זהות הבודק החיצוני שמונה לבדיקתו.

יצוין כי אין בהסדר המוצע לעניין בודקים חיצוניים כדי למנוע ממפקח להיעזר, לצורך הפעלת סמכותו לבצע בדיקות, בבודק תושב חוץ בעל מומחיות מיוחדת בתחום הנבדק. בודק כאמור יוכל לבצע את הבדיקות כזרועו הארוכה של המפקח, ובנוכחותו.

ההסדר המוצע לעיל לגבי בודקים חיצוניים דומה בעיקרו להסדר הקבוע בסעיפים 345כד2 עד 345כד4 לחוק החברות, התשנ"ו-1996 ,שמכוחו מסייעים בודקים חיצוניים לרשם ההקדשות לבדוק את עמידתן של חברות לתועלת הציבור בהוראות לפי אותו חוק החלות עליהן ובהוראות התקנון שלהן, וכן להסדר הקבוע בפרק ה'1 לחוק העמותות, התש"ם-1980 ,שמכוחו מסתייע רשם העמותות בבודקים כאמור.

לסעיף 7ט המוצע, מוצע לקבוע כי מפקח או בודק חיצוני יעשה שימוש בסמכויות הפיקוח או הבדיקה הנתונות לו מכוח החוק המוצע, כלפי גופים המנויים בהגדרה המוצעת בסעיף זה ל"מערכת הביטחון" (להלן - גוף ביטחוני), רק אם עבר התאמה ביטחונית, כמשמעותה בסעיף 15 לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס"ב-2002 .

עוד מוצע לקבוע סייגים לסמכות הכניסה של מפקח או בודק החיצוני למיתקן המוחזק בידי מערכת הביטחון, סייג לחובת ההזדהות לפני מפקח, וכן הוראות מיוחדות לעניין תיעוד ממצאים בגוף הביטחוני, מסירת ידיעות ומסמכים ועריכת מדידות ונטילת דוגמאות.

כמו כן מוצע כי אופן הפעלת הסמכויות לפי החוק בידי המפקחים והבודקים החיצוניים, כלפי גופים ביטחוניים ייקבע בהסכמה בין הרשות והגוף הביטחוני. כך, תיעשה הפעלת הסמכויות כאמור בהתחשב בהיבטים הייחודיים להפעלת סמכויות אלה כלפי מערכת הביטחון, לרבות היבטים הנובעים מהצורך בשמירה על ביטחון מידע, או בצורך שלא לפגוע בפעילות מבצעית.

לסעיף 7י המוצע מוצע כי התנאים והדרישות למתן הסמכה שקובעת הרשות לפי סעיפים 5 ו־7א לחוק (כנוסחו המוצע) לא יהיו טעונים פרסום ברשומות, ואולם הרשות תידרש לפרסם ברשומות הודעה על קביעתם ועל מועד כניסתם לתוקף.

כמו כן מוצע לחייב את הרשות לפרסם באתר האינטרנט שלה את התנאים והדרישות הנזכרים לעיל, וכן תנאים ודרישות שקבע השר הממונה על ביצוע חיקוק )מכוח סעיף 7א)ב()1 )המוצע(; רשימת הגופים המוסמכים והגופים שהסמכתם בוטלה, הותלתה או הוגבלה לפי החוק; רשימת הבודקים החיצוניים שמונו ושמינויים בתוקף; והדרכים הייעודיות לפנייה למנהל לצורך בירור תלונות על בודקים חיצוניים לפי סעיף 7ז)ה( המוצע.

סעיפים  7 ו-8 -  סעיף 8 לחוק קובע את הרכב מועצת הרשות. הרכב זה נקבע במציאות שבה הרשות רשאית להסמיך רק מעבדות. לפי סעיף 8 לחוק מונה המועצה שבעה חברים: שלושה נציגי הממשלה וארבעה נציגי ציבור ובהם נציג המעבדות שהוסמכו בידי הרשות.

המגוון החדש של הגופים שהרשות תהיה מוסמכת להסמיך על פי החוק המוצע מחייב שינוי בהרכב המועצה. בהתאם, מוצע לקבוע כי המועצה תמנה שלושה עשר חברים, ויחולו שינויים בהרכבה כמפורט להלן:

מקום נציג המוסדות המוכרים להשכלה גבוהה כמשמעותםבחוקהמועצהלהשכלהגבוהה,התשי"ח-1958, שהוא בעל השכלה בתחום מדעי הטבע או הטכנולוגיה, הנבחר לפי המלצת המועצה להשכלה גבוהה מתוך רשימות שהוגשו לה על ידי המוסדות המוכרים, מוצע כי ייווספו למועצה שני אנשי אקדמיה שהם בעלי השכלה בתחום מדעי הטבע, הטכנולוגיה, ההנדסה, הכלכלה או המשפט, שעליהם תמליץ המועצה להשכלה גבוהה כמשמעותה בחוק האמור לאחר התייעצות עם המוסדות המוכרים כמשמעותם באותו חוק (ראו פסקה 1) כנוסחה המוצע בסעיף 7(1)(ב) להצעת החוק. לשם כך, מוצע להחליף את פסקה (1) בסעיף 8(א) לחוק וזה נוסחה: "(1) נציג של המוסדות המוכרים להשכלה גבוהה, כמשמעותם בחוק המועצה להשכלה גבוהה, תשי"ח-1958 )להלן - מוסדות מוכרים להשכלה גבוהה), שהוא בעל השכלה בתחום מדעי הטבע או הטכנולוגיה, ושעליו תמליץ המועצה להשכלה גבוהה, כמשמעותה באותו חוק, מתוך רשימות שהוגשו לה על ידי המוסדות המוכרים";

עקב הרחבת סמכויות הרשות להסמכה של גופי בחינה וגופי התעדה, נוסף על הסמכת מעבדות, מוצע לתקן את פסקה (3) בסעיף 8(א) לחוק ולהחליף את נציג המעבדות שמתמנה מכוחה כיום בשני נציגים של הגופים המוסמכים, שנבחרו בידי רוב מנהלי הגופים המוסמכים כמפורט באותה פסקה;

מאחר שהחוק המוצע מאפשר לרשות לסייע לרשויות ולמשרדי ממשלה שונים לתת הכרה חוקית לגופים המבצעים בדיקות, ומרחיב את סמכויותיה, ומאחר שהתפקיד שממלאת הרשות בהקשר זה הוא תפקיד ציבורי באופיו, אשר מחייב אותה לקחת בחשבון לא רק שיקולים עסקיים, אלא גם שיקולים של טובת הציבור, מוצע לצרף למועצה נציגי ממשלה שפעילות הרשות נוגעת לתחומים המצויים באחריותם, ושיוכלו לפקח על התנהלות הרשות. כך, מוצע לצרף למועצה נציג שימנה השר לפי המלצת ראש הממשלה מבין עובדי משרד ראש הממשלה, נציג שימנה השר לפי המלצת שר הפנים מבין עובדי משרד הפנים, נציג שימנה השר לפי המלצת שר הבריאות מבין עובדי משרדו ונציג שימנה השר לפי המלצת השר להגנת הסביבה מבין עובדי משרדו (ראו פסקאות (6) ,(6א), (8) ו–(9) המוצעות, כנוסחן בסעיף 7(1)(ה)  ו–(ו) להצעת החוק;

בשל החשיבות שיש לפעולות ההסמכה לגבי מצרכים בהיבטים של בטיחות ובריאות הציבור (למשל מעבדות הבודקות את הימצאותם של קוליפורמים, חיידקי סלמונלה, ליסטריה ועוד במוצרי מזון), מוצע שיכהן במועצה גם נציג ציבור מקרב ארגוני הצרכנים, כמפורט בפסקה(10) המוצעת )ראו סעיף 7(1)(ו) להצעת החוק(.

סעיף קטן (ב) של סעיף 8 לחוק קובע סייגים לכהונה כחבר המועצה, ובין השאר קובע, בפסקה (1), הוראת ניגוד עניינים צרה יחסית, כדלקמן: "(1) הנציג האמור בסעיף קטן (א)(1) לא יהיה מי שמועסק על ידי גוף או תאגיד המפעיל מעבדות שהוסמכו על ידי הרשות".

מוצע להחליף הוראה זו בהוראה מעודכנת, רחבה יותר, המונעת את כהונתו במועצה של כל מי שעלול להימצא במישרין או בעקיפין במצב תדיר של ניגוד עניינים בין מילוי תפקידו במועצה לבין עניין אישי או תפקיד אחר, שלו או של קרובו. לעניין זה מוצעת, בסעיף קטן (ב)(1) כנוסחו המוצע, הגדרה רחבה ועדכנית למונח "קרוב".

על פי המוצע, יחול סייג זה לעניין כהונתם במועצה של הנציגים שהם אנשי האקדמיה ונציגי הציבור )ראו סעיף 8(א)(1) ו–(10) לחוק, בהתאמה.

סעיפים 10 ו-11 - מוצע להתאים את סעיף 11 לחוק, שעניינו  ישיבות המועצה, לשינוי המוצע בהרכב המועצה, בסעיף 8 להצעת החוק. על פי המוצע, יוכלו שישה חברי מועצה (ולא שלושה - כפי שקבוע כיום( לדרוש כינוס של ישיבת המועצה.

סעיף 12 לחוק קובע את סדרי הדיון בישיבות המועצה, ובין השאר קובע כי המניין החוקי בישיבות המועצה הוא ארבעה חברים ובהם יושב ראש המועצה או ממלא מקומו. כמו כן, קובע הסעיף כי "משנפתחה הישיבה במניין חוקי, יהיה המשך הישיבה כדין בכל מספר נוכחים, ובלבד שבעת קבלת ההחלטות נכחו שלושה חברים לפחות ובהם יושב ראש המועצה או ממלא מקומו". מוצע להתאים את הוראות הסעיף לשינוי המוצע במספר חברי המועצה, מ־7 חברים ל־13 חברים, ולקבוע כי המניין החוקי לפתיחת ישיבת מועצה הוא שישה חברים ובהם יושב ראש המועצה או ממלא מקומו וכי בשעת קבלת ההחלטות יהיה המניין החוקי חמישה חברים לפחות ובהם יושב ראש המועצה או ממלא מקומו.

סעיפים 12 ו-13 -  סעיף 13 לחוק קובע, בסעיף קטן (ב) כי "לא ימונה מנהל מי שהורשע בעבירה שלדעת היועץ המשפטי לממשלה יש עמה קלון, או מי שהוגש נגדו כתב אישום בשל עבירה כאמור". מוצע להחליף הוראה זו בהוראה המקובלת בחקיקה עדכנית, ולפיה התחשבות בעבר פלילי בהקשר של מינוי למנהל נעשית בנסיבות שבהן מדובר בעבירה שמפאת חומרתה, מהותה או נסיבותיה אין האדם ראוי לשמש בתפקידו, וכן לתקן בהתאמה את סעיף 14(ב()3 )לחוק שלפיו הגשת כתב אישום בעבירה כאמור מהווה עילה להפסקת כהונת המנהל.

לפי סעיף 14(ג) לחוק, אם נבצר ממנהל הרשות באופן זמני למלא את תפקידו, מוסמכת המועצה למנות, באישור השר, ממלא מקום למנהל. במטרה לייעל את תפקוד הרשות מוצע כי אם התפנתה משרתו של המנהל וטרם התמנה אחר במקומו, תוכל המועצה למנות לרשות מנהל בפועל לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים. זאת בשונה מהמצב כיום אשר מאפשר בנסיבות כאמור מינוי לתקופה של עד 30 ימים בלבד.

סעיף 15 - סעיף 22 לחוק עניינו במניעת ניגוד עניינים בפעולתם של חברי מועצה וחברי הוועדה המייעצת שמונתה לפי סעיף 16 לחוק. מוצע לעדכן את ההסדר הקבוע בסעיף זה, בהמשך לתיקון המוצע של הוראת ניגוד העניינים שבסעיף 8(ב()1 )לחוק, כמוצע בסעיף 7 להצעת החוק, ובהתאם להסדרים המקובלים כיום בחקיקה לעניין ניגוד עניינים של חברי מועצות וועדות אשר מוקמות ופועלות לפי חוק.

לפי סעיף 22(ב) לחוק, אם מתברר לחבר המועצה או הוועדה המייעצת כי נושא מסוים הנדון לפני אותו גוף עלול לגרום לו להימצא בניגוד עניינים, הוא נדרש להודיע על כך ליושב הראש של הגוף האמור. מוצע לקבוע כי כשמדובר בחבר שהוא היושב ראש, הוא יידרש להודיע כאמור לשר.

סעיף 16  - סעיף 25 לחוק קובע הוראה מקובלת שלפיה דינים החלים על עובדי המדינה, חלים גם על עובדי הרשות. מוצע לקבוע כי דין עובדי הרשות שמונו למפקחים לפי סעיף 7ד לחוק כנוסחו המוצע בסעיף 6 להצעת החוק, כדין עובדי המדינה גם לעניין חוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג-1963 ,וזאת לאור אופי הסמכויות שמוצע להקנות להם באותו סעיף וכמקובל בהסדרים מסוג זה.

סעיף 17 - סעיף 26 לחוק קובע כי "לא יגלה אדם כל ידיעה או תוכנו של מסמך שהגיע אליו בתוקף תפקידו לפי חוק זה, אלא לפי דרישת בית המשפט, היועץ המשפטי לממשלה או לצורך חקירה על פי דין". מוצע לקבוע סייג נוסף לחובת הסודיות ולקבוע כי אם נדרשה על פי חיקוק הסמכה בידי הרשות, כתנאי למתן אישור, יוכל אדם שהגיע אליו מידע או מסמך בתוקף תפקידו לפי החוק לגלותו לשר הממונה על ביצוע החיקוק או למי מטעמו, אם דרש זאת ממנו לצורך מילוי תפקידו של השר הממונה מכוח החיקוק. מידע כאמור עשוי להשליך על פעילותו של גוף שהדרישה להסמכתו נקבעה בחיקוק ויש חשיבות לכך שיהיה אפשר להעביר את המידע גם למי שקבע את הדרישה. מוצע כי הסייג המאפשר גילוי כאמור לא יחול לעניין ידיעה או מסמך שנמסרו, לפי סעיף 7ט לחוק כנוסחו המוצע בסעיף 6 להצעת החוק, בידי גוף ביטחוני כאמור באותו סעיף.

סעיף 18 - לאור הסמכויות המינהליות שמוקנות לרשות במסגרת החוק, בפרט לאחר תיקונו המוצע בחוק זה, מוצע להעניק זכות להגשת עתירה נגד החלטות הרשות, דוגמת החלטות בעניין אי–מתן הסמכה, ביטול הסמכה, הגבלתה או התלייתה, לבית המשפט לעניינים מינהליים. לשם כך, מוצע לתקן את התוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000 ,ולהוסיף לה את פרט 62 שיאפשר הגשת עתירה נגד החלטה של הרשות לפי החוק שעניינה הסמכת מעבדות, גופי בחינה וגופי התעדה.